אקטואליה

קריאת בינים - רק על אבינו - מאת הרה"ג ש. ב. גנוט שליט"א

קריאת בינים

רק על אבינו

הרה"ג רש"ב גנוט שליט"א

בעוד שכותבי העיתונים בימים שחלפו ואינם, יכלו בדרך כלל להכין את חדשות העיתון בניחותא, הרי שבימינו קורה פעמים רבות שהעיתון שנכתב בלילה, אינו ראוי אפילו לעטוף דגים בבוקר למחרת. לא רק מפני שכיום לא עוטפים דגים בעיתונים, אלא בעיקר משום שהחדשות מתחלפות בקצב מסחרר, מבהיל, לעיתים אימתני.

מדינת ישראל שרויה בבוקה ומבולקה. פועלי בנין ערביים שוחטים יהודים בגרזנים ברחובות קרייתנו, פורעים פלשתינאים מסתובבים חופשי בכל עיר ועיר מבלי מפריע, בחסות בתי המשפט הישראליים והממשלה מוחזקת בגרונה על ידי האחים המוסלמים ומועצת השורא. דם יהודי נחשב להפקר מוחלט, עד שהללו הולכים ברחובותינו עם חולצות המראות כלפי חוץ, מה הם רוצים לעשות. פחד פחדים להסתובב ברחובות ארץ קדשנו ותפארתנו ומשנאי ה' נשאו שורש פורה ראש ולענה. נערים משלו בנו בחוצפתם כי יסגי וכל דברי המשנה בסוף מסכת סוטה, מתקיימים כאן ועכשיו לנגד עינינו.

וכפי שמסיימת אותה משנה, "ואין לנו על מי להישען- אלא על אבינו שבשמים".

בשעת כתיבת השורות, עת סגירת גליון, מתאספים אלפי יהודים מכל גווני שבטי ק-ה באתרא קדישא מירון. בלב חששות גדולים ותפילה שהכל יעבור בשלום, ולכולם ברור כי חגיגת ההילולא שינתה השנה את פניה. למרות שרבנו רבי חיים ויטל זיע"א כותב על ההילולא במירון ש'אוכלים ושמחים שם', הרי הילולא שמחה ועולזת אינה מצויה כל כך במירון. הרבה פחות חוגגים, הרבה פחות שמחים, ובודאי שלא 'אוכלים שם'.

מאידך, וכי אנו יודעים כיצד להוביל חצי מליון איש במשעולי ההר ופיתוליו, מבלי לסכן חיים? וכי ישנם מומחים משלנו היכולים להבטיח כיצד אסון מירון לא יכול לחזור על עצמו, חלילה, מבלי לעצור רבבות לעלות באותן השעות אל ההר?

וכי מישהו יודע בבירור על מה עשה ה' לנו ככה?

נשוב רק מעט לאחור, אל תקופת הקורונה, שהפילה אלפי חללים. האם מישהו מאיתנו, חכם ככל שיהיה, יודע 'כיצד לנצח מגיפה'? האם ישנו מרשם למיגור וירוס המוני, שהרג מליוני בני תמותה בכל רחבי הגלובוס?.

על מה עשה ה' ככה...

מה פשר קולות השופר הללו?

התחושות קשות מבית ומחוץ. הכל רועד, מלא בחששות. כביכול אנו חיים מעל חבית חומר נפץ. תוך שנתיים ספגנו כל כך הרבה מהלומות, תהפוכות, ובעיקר חוסר ודאות, כשהאדמה רועדת תחת רגלינו. וכי איש מאיתנו יודע עד מה? הלא עולם שלם של עוצמה טכנולוגית, עתיר מדע ופיתוח, עמד המום אל מול איתני מגיפה וחולי רע, מבלי לדעת מימינו לשמאלו.

האם לנערי הימין הלאומני שהפגינו ברחובות עירנו, יש פתרונות? האם בכח הפגנה או מחאה ניתן לשנות את פני הדברים?

האם מישהו באמת חושב שממשלה אחרת, כל שהיא, מהימין או מהשמאל, לא משנה, יכולה לכבות את גלי השריפה של חומר הנפץ הערבי- ישראלי והערבי- פלשתינאי? וכי למישהו יש פתרון מעשי?

ומה נעשה כשנרצה להרחיב מרפסת או לשפץ את הבית? נעסיק פועלים מהשטחים או לא? ואם לא, מי יבנה ויישפץ? נשלם פי שתיים או שלש, או נשלם פחות ונחשוש, נשהה בפחד, בכל רגע נתון?

ואם, בחסדי שמים, המצב הביטחוני ישתפר פתאום פלאים, הרי רק לפני שנה בדיוק ראינו כי "הרבה שלוחים לו למקום ברוך הוא. הרבה דובים ואריות"...

---- מי יעשה לנו סדר בכאוס? על מי נישען?

רק על אבינו שבשמים. רק על 'ידיד נפש אב הרחמן' שלנו, הטוב והמטיב, טעטע זיסער שלנו, שעשה עושה ויעשה לכל המעשים.

הקב"ה יתברך הוא כל יכול. אך דבר אחד הוא אינו יכול. הוא אינו יכול לטעות.

הכל מחושב ומחושבן אצלו יתברך ויתעלה, מדוד שקול ובטוח. פאזל מושלם בדרך לתיקון השלם.

זכותו של התנא האלוקי רשב"י זיע"א, שאת רום מעלתו ושגב הדרת קדושתו, כך מובא בספרים הקדושים, השיג דווקא מרציפות הלימוד ועסק התורה הקדושה במשך 13 שנות מערה, תעמוד לנו להינצל מן השעות הרעות. תורה מגנא ומצלא, ושומרי העיר, זוהי גמרא מפורשת במסכת מכות, הם לומדי התורה.

"שאלו תלמידיו את ר' אליעזר: מה יעשה אדם וינצל מחבלי של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים".

תורה, תפילה, דף גמרא, ספר תהילים, עזרה וחסד, הארת פנים ולב רגש, אכפתיות למצוקת האחר, ועוד כמה דמעות וקבלות טובות, וזהו. זהו המתכון המנצח.

זאת האמת היחידה. אין בלתה.

 

הגר"ש שטיינמן שליט"א: "הרבה דובים ואריות למקום"

בשיחה שמסר הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א, ראש ישיבת אורחות תורה, בהיכל ישיבת משאת המלך באלעד ביום שני השבוע, לרגל המצב הקשה ששרר השבוע בעירנו, לאחר הירצחם של שלושת הקדושים על ידי בני עוולה, ציטט ראש הישיבה את דברי חז"ל, (מסכת שמחות פ"ח) המספרים ש"כשהרג טרגינוס את פפוס ואת לוליאנוס אחיו בלודקיא, אמר להם אם מעמם של חנניה מישאל ועזריה אתם, יבא אלהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל אותם, אמרו לו חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורים היו, ונבוכדנצר מלך הגון היה, וראוי ליעשות נס על ידו, אבל אתה מלך רשע ואין ראוי ליעשות נס על ידך, ואנו נתחייבנו הריגה למקום, ואם אי אתה הורגנו, הרבה הורגים יש למקום, הרבה מזיקים יש למקום, הרבה דובים, הרבה נמרים, הרבה אריות, שפוגעין בנו והורגין אותנו, אלא לא מסרנו הקדוש ברוך הוא אלא לידך אלא שעתיד הקדוש ברוך הוא ליפרע דמינו מידך".

הוי אומר, אמר הגר"ש שטיינמן שליט"א, אנו לא אמורים להתעסק במי אשם, מי אחראי לאי השמירה והבטחון ומי האשמים בכך שמרצחים ערבים יכולים לרצוח יהודים, כי הרי "הרבה הורגים יש למקום". השליחים אינם אלא שליחים, מזיקים, דובים ואריות. הקולר תלוי בנו, במעשינו ובחשבון נפשינו.

הגר"ש שליט"א נשא דברי חיזוק בחובה לשקוד על התורה בעמל וביגיעה, כהכנה רבתא לקראת קבלת התורה, יחד עם חיזוק גדול בעניינים שבין אדם לחבירו. בסיום שיחתו שיבח את מעלת לומדי ישיבת משאת המלך, המפארים את אלעד בתורתם, ובירך בלבביות ובפרטיות כל אחד ואחד מרבני הישיבה ותלמידיה.

"אז תתענג על השם" - מסר מרבקה הצדיקה

"אז תתענג על ה'" - מסר מהרבנית רבקה הצדיקה לעם הקודש

  (כב' בשבט תשפ"ב)

האש הגדולה שיורדת עכשיו מהשמים - אהבת ה' העצומה
שה' מתחיל להוריד על היהודים שרוצים אותו ומתגעגעים
אליו ורוצים מלכות שמים רוצים מלכות בית דוד ורוצים בית
המקדש,

היהודים האלו מרגישים בתוך נשמתם בכל כל רגשותם את
הרצון העז להגיע לעולם של אהבת ה', של התעלות מעל
החומר, להתחברות אל הקב"ה ולשכינה הקדושה,

היהודים האלו הולכים להמשיך לעלות ולעלות ולהגיע למדרגות של דבקות בה' - של 'אז תתענג על ה'',

עם כל העבודה של הגאולה השלימה, עם סודות התורה
העצומים והגדולים והנוראים שה' מוריד לנו, דרך משיחו עם אליהו הנביא וכל הצדיקים שעומדים לקום בתחיית המתים ושנראה אותם לפני שהם קמים בתחיית המתים,

עם ישראל! הקב"ה לא ימתין יותר!!
אלה שרוצים אותו ומשתדלים לעשות את רצונו, עומדים
להגיע ל - 'אז תתענג על ה'' בצורה הכי גדולה שהייתה
בהסטוריה, להגיע למדרגות הכי גבוהות,

עם ישראל אל תפספסו!!
ה' לא ימתין!!
העולם הזה עומד לפני קריסה טוטאלית של כל החומר אבל ה' ישאיר ליהודים הנאמנים את כל מה שהם צריכים כדי להמשיך לחיות ולהידבק בה' ובתורתו,

עם ישראל! הקב"ה משתוקק לכלה שלו, הוא משתוקק אליה בתשוקה עזה וגדולה...
מי זאת הכלה?
היהודים שבזמן שלנו לומדים תורה,
מקיימים את המצוות ואוהבים את עם ישראל כמו שאוהבים את עצמם 'ואהבת לרעך כמוך' זהו כלל גדול בתורה,

והבית היהודי זה הקודש קודשים של עם ישראל,
כל משפחה ומשפחה צריכה לעשות בדק בית, האם הבית שלהם שר את שירת הבית היהודי עם אהבה ואחדות? עם אהבת ה'? עם טהרת המשפחה וצניעות? זה הקודש קודשים שיש לו לקב"ה,וגם בתי הכנסיות שזה בית מקדש מעט, בבתי הכנסיות צריך לדאוג שיש שם דבקות בה' וכבוד לשר תורה שנמצא בכל בית מדרש ומדרש, כבוד לספרים הקדושים, לשמור את הפה והמחשבה בבתי המדרש.

'קדושים תהיו כי קדוש אני' - הקב"ה רוצה את הכלה שלו שלימה טהורה וקדושה ולזרוק את כל עגל הזהב מהלב ומהמוח והתשוקות שלנו, לחזור אליו בלב שלם, כי הוא לא ימתין יותר!!
הוא יקח את מה שיש לו ואת כל השאר יצטרכו לתקן בזמן אחר.

עם ישראל הקב"ה אוהב אתכם. חיזרו אליו!!!
אין לכם מה לחפש יותר בעולם החומר הזה, רק מה שצריך כדי לחיות ולא יותר מזה.
תשמרו את כל השבתות ותתענגו על ה' בשבת כי כמו שאנחנו רואים שהשבתות נהיו ארוכות.

ואיך אפשר להתענג על ה'?
לשבת בבית מדרש או בבית ולשיר שירה לקב"ה בשבת קודש - 'אז תתענג על ה'', מי ששומר שבת יהיה לו יום שכולו שבת.

אשה יהודיה צדיקה!
בנות ישראל הצדיקות! ה' אוהב אתכן כשאתן צנועות וצדיקות עם מידות טובות.

חזקו ואמצו אחיי ואחיותיי וה' יעלה אותנו לדרגות עצומות ונוראות!!!

איך נשמור על מדינה יהודית?

איך נשמור על מדינה יהודית?

מקור המאמר: אתר ערוץ שבע

במאמר זה, אבקש להתייחס לכמה נקודות שעלו במאמרו של מר מנחם רהט בנושא הגיורים בישראל, ולהיות לפה לציבור יקר, בעצם לרובו ככולו של הציבור האמונה, שחושב אף הוא באותו אופן.

א. ראשית כל, הנושא של "מי הוא גר" הוא נושא הלכתי טהור, והדיון עליו נעשה על ידי חכמי ישראל, ומוכרע על פי דעתם של רוב חכמי ישראל, על פי כללי ההלכה שקיבלנו מסיני: "אחרי רבים להטות", ועל פי הכרעת גדולי ישראל כל הדורות. 

ולכן, אין זה נכון לנסות לתת משקל יתר לדעת מיעוט כזו או אחרת, ובודאי שגם שאין זה נכון להיכנע לדעתם של אי אלו פוליטיקאים, שהאינטרסים שלהם ידועים מראש, ואינם מבינים את כובד האחריות, ואין הם ברי סמכא לדון בנושא רגיש זה. ובדיוק כמו שבנושאים רפואיים נתייעץ עם רופאים, ובנושאים של בטיחות מבנים נתייעץ עם מהנדסים, כך גם כאן, כשמדובר על בניינו של עם ישראל, המכריעים הם רוב חכמי ישראל.  

וההכרעה ההלכתית בנושא זה היא ברורה וחד משמעית, כפי שכבר הובא בתלמוד (בכורות ל ב): שאדם הבא להתגייר ומסכם לקבל את כל דברי התורה חוץ מדבר אחד, אין מקבלים אותו, ורבי יוסי ברבי יהודה אומר, אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים.

וההכרעה המאוד ברורה הזו, לא לקבל גרים שלא קיבלו על עצמם עול תורה ומצוות במלואו, נוהגת לאורך כל הדורות עד היום, והוכרעה על ידי כל גדולי ישראל, וכפי שזעק על כך הרב קוק: "ואיך אפשר לקבל גרים באופן כזה שיודעים ברור שאחר גרותם יעברו על דברי תורה?!" (דעת כהן ס' קנ"ד), והוא מוסיף וכותב דברים ברורים מאוד וחד משמעיים, שהעושה כן, ומקבל גרים שאינם מתנהגים בדת ישראל, מכשיל את הרבים, וגורם לתקלות מרובות. 

ולכן כל מי שחושב "להקל בגיור" ו"למחוק 603 מצוות ולהשאיר רק 10" - אינו אלא טועה ומטעה - כי ה"גיור" שלו אינו גיור, בדיוק כמו שתנור שאינו אופה אינו אופה, ובדיוק כמו שאש שאינה נדלקת אינה נדלקת, ובדיוק כמו שחשמל שהוא כבוי הוא כבוי. 

ולאור זאת, אין מקום, לא לאף פובליציסט ולא לאף עיתונאי ולא לאף פוליטיקאי, לחשוב שהוא "בר סמכא" ויכול להכריע אחרת מהאופן שבו מכריעים גדולי ישראל, על פי התורה שקיבלנו בסיני, ועל פי מסורת הפסיקה, וגם "דעות יחיד" של כמה רבנים "על הרצף", אינן יכולות לשנות את התורה. 

 

וכעת רציתי להתייחס ליתר טענותיו של מר מנחם רהט. 

ב. כותב מר מנחם רהט:

"מסתבר שמאחורי הקלעים, הרחק מעין הציבור, מתחולל בקואליציה מאבק איתנים, בין המחנה החילוני בראשות ליברמן, שמעוניין לפתוח את שערי הכניסה לכרם ישראל בפני כל דיכפין, עם אפס מיכשולים ('גיור סוציולוגי'), לבין השר כהנא מ'ימינה', שמנסה לבלום את תיאבונם באמצעות מתווה ידידותי"

או במילים אחרות: יש כאן איום: אם לא תאשרו "גיור ידידותי מיקל" (קריא: "גיור שחז"ל היו פוסלים, והרב קוק היה פוסל, ו-99.9% מחכמי ישראל יפסלו גם היום, אבל קומץ רבנים "על הרצף" מוכנים "להסכים איתו הסכמה שבשתיקה"), אז יבואו קריב וליברמן ויחלקו "תעודות גיור" לכל דיכפין ולכל תינוק גוי שנולד."

ורק שכח מר מנחם רהט לספר לנו שה"איום" הנורא הזה – שהוא באמת נורא! - יכול להתפוגג בין רגע, אם רק יואילו כל "הנשמות הטובות" שמצאו את עצמם בתוך הקואליציה הרעה הזו, להבין את גודל הסכנה, גם ב"פייק גיור לתינוקות גויים", וגם ב"פייק גיור לילדים גויים בלי קבלת עול תורה ומצוות", ולהבין את המשמעות של מה שעומד כאן על הפרק, שהוא, במילים פשוטות, פירוק עם ישראל לשני חלקים: "ישראל השניה והחרדים", שיתעלמו מה"פייק גיורים", והיהדות תמשיך אצלם; מול הציבור הקרוי "ישראל הראשונה", ש"יתלהב" מה"התחדשות" הפיקטיבית הזו, ויבנה לעצמו מהר מאוד דת חדשה, רפורמית, שבה "כל אחד עושה מה בראש שלו ומתחתן עם מי שבראש שלו, באישור רבאי קריב ובד"צ יוליה", והבעיה הגדולה היא שבסרט הזה כבר היינו: כי זה בדיוק התהליך שהתרחש אצל תלמידי ישו, שגם הם "רק" התירו איסורי תורה ו"רק" "הקלו" על מתגיירים, וראינו מה קרה בסוף. 

ואם כל שומרי המסורת והמאמינים שכן נמצאים בקואליציה יבינו זאת, הרי ביום אחד ובהצבעת אי אמון אחת הם יכולים לפרק את קואליציית המדון, וכל האיום הליברמני על עתידנו היהודי כאן - פג בין רגע. 

ולכן את הלחצים יש להפנות לכל המסורתיים וחובשי הכיפה שבקואליציה הזו, ולשאול אותם: האם באמת אתם כל כך רוצים שהסוף של מדינת היהודים, והפיצול הזה של עם ישראל, בין "יהודים יראי שמים שממשיכים ביהדות" מול "פייק מתבוללים שעזבו את היהדות והמציאו דת חדשה מכווצת" - האם באמת אתם רוצים שהאסון הזה יהיה רשום על שמכם? כי כל אחד מכם יכול לקום ולהגיד: עד כאן. כי כל אחד מכם יכול לגלות אחריות על העתיד של העם שלנו - ולהביא לתפנית שבעזרת השם תציל את המצב של עם שחזר לארצו אחרי 2000 שנה – ופתאום קמו גורמים המאיימים על תקומתו.

ג. כל "הצעת ידידות" כזו או אחרת, וכל "מתווה גיור מיקל" כזה או אחר, המעביר את האחריות על הגיור לידי רבני עיר או כפר או ראשי ישיבות או מורים בתלמודי תורה וכיוצא בזה, עם או בלי פיקוח של רשות ממשלתית מלאכותית כזו או אחרת, היא טעות אסטרטגית מביכה, בערך ברמה של טירון בשחמט שחושף את המלך שלו למט סנדלרים מיידי, ועדיף שלא אפרט מדוע, כדי לא לתת רעיונות "לצד השני". 

ד. המצב בארץ אכן מדאיג אבל ראשית כל עלינו לחשוב: למי אנחנו דואגים? מה חשוב לנו כאן? ואת מי באמת אנחנו *יכולים* להציל?

האם חשוב לנו עתיד היהודים בעולם? בתפוצות? האם חשוב לנו שכמה שיותר אנשים יתקראו "יהודים" אפילו אם הם לא?

האם חשוב לנו עתיד היהודים בישראל? והאם חשוב לנו שמדינת ישראל תמשיך להיות מדינה עם רוב יהודי אמיתי? וכעת הבה נצא מנקודת הנחה שחשוב לנו המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה עם רוב יהודי, ודאגה לעתיד היהודי של תושביה:

וכאן בא מר רהט ושואל: הרי ישנם כחצי מליון עולים מארצות ברית המועצות שאינם יהודים, ומה נעשה איתם?

אבל כאן הפתרון הוא פשוט ומיידי, וכבר זעק עליו הרבי מליובאוויטש: הרי כל הסיבה למצב הנורא הזה כאן בארצנו, היא בגלל החורים של חוק השבות, שהביאו להצפת הארץ בנוכרים שהצליחו להשיג "תעודת סבא יהודי" - תעודה שאין לה שום משמעות אמיתית!

ואותם מהגרים לא יהודים לא באו הנה כי "סבלו בניכר בשל יהדותם" - אלא בשביל לשפר תנאים כלכליים, ובעידוד גורמים חסרי אחריות שמשכנעים אותם להגר הנה. ומאידך: הרבה יהודים שבאמת סבלו בבריה"מ בשל יהדותם, פתאום מגלים כאן, בישראל, את אותם פורעים אנטישמיים שפגעו בהם בשל יהדותם, והצליחו "להשיג תעודת עולה", להתנייד הנה - ולהמשיך לפגוע ביהודים שכאן. 

ומעבר לכך, מן הראוי שנסתכל טיפה קדימה: כל יום שעובר וחוק השבות אינו מתוקן, וכל גוי שהוא נכד של סבא יהודי ומהגר הנה, וכל גוי שמצליח להשיג "תעודת סבא מזויפת" ומהגר הנה, וכל אדם שעבר "גיור פייק רפורמי" ויכול להגר הנה, הוא, אישתו, וכל יוצאי חלציו, כל אלו באמת מהווים סיכון ממשי ליהדות של מדינת היהודים, ולכן, כל עוד לא נתקן את חוק השבות, באמת כמות הגויים שנצטרך להתמודד איתם עלולה לגדול בטור גאומטרי - והבאנו את הקץ למדינת היהודים, חלילה, בקוצר ראייתנו. 

ואם נסתכל יותר לעומק, נבין שכל "הקלה" פיקטיבית בגיורים, אולי תביא לכך שחלק מאותם גויים ירגישו יותר טוב עם עצמם אם יספקו להם "תעודת פייק גיור מזויפת", אבל מצד שני היא גם עלולה לגרום לעוד המוני גויים להגר הנה, כאשר הם יודעים שבקלות הם יקבלו "תעודות פייק גיור" כאלו, ואז נצטרך חלילה להתמודד לא עם חצי מליון גויים ו-100 אלף זוגות מעורבים, אלא עם בעיה חמורה פי עשר, שהולכת ונעשית חמורה פי מאה – עד לסוף הצפוי מראש והבלתי נמנע, אם לא נתעשת ונמנע את ה"הקלה" הפיקטיבית הזו. 

ולעומת זאת, הפתרון הראשוני, שצריך להיעשות לפני כל דבר אחר: הוא: תיקון הבעיה המהותית, או במלים אחרות: תיקון החור בדלי. זאת באמצעות ביטול חוק השבות הנוכחי, שמבוסס על חוקי נירברג של הנאצים ימ"ש, וגורר אחריו שואה שקטה נגררת, ובמקומו, חקיקת "חוק השבות של עזרא הסופר" שמאפשר עליה לארץ ליהודים בלבד: לא נשים נוכריות, לא ילדים נוכריים, לא נכדים ולא נינים ולא שכנים של יהודים, וגם לא נוצרים מאתיופיה ש"הצליחו להשיג כתובת של יהודי מישראל" - אלא יהודים בלבד. 

כי רק מי שעבר אלפיים שנות גלות, רק מי שעבר אינקווזיציה ושואה ומסעות צלב ופוגרומים, ורק מי שעבר גיור אמיתי, וקיבל על עצמו תורה ומצוות במלואן, רק הם ראויים לעלות לישראל ולהצטרף לעם היהודי השב לארצו.

וכאן, אנו מוכרחים להבין שתיקון זה, אותו ניסה להעביר לאחרונה ממש ח"כ איתמר בן גביר, הוא הדבר היחיד שבאמת יכול לתקן את הבעיה משורשה, ותיקון החוק הזה, לא צריך להיתפס אצלנו כ"חזון אחרית הימים" אלא כדבר שהוא כורח המציאות.

ה. בנוסף לכל אלו, כולנו יודעים שהדבר שמונע מאותם חצי מליון גויים להתגייר, הוא לא "חוסר הנחמדות" של הדיינים המגיירים, וגם לא "חידות הלכתיות מפולפלות" ב"מבחני הקבלה" וגם לא "זקנם הארוך של הדיינים" - אלא העדר הנכונות של המהגרים הגויים לקבל על עצמם את מצוות התורה. או, כמו שהסבירה היטב אחת מנבחרות הציבור של אותם מהגרים: "למה צריך תרי"ג מצוות? מספיק עשר". ולכן, שום "הקלה" לא יכולה להתבצע כאן – כי כל "הקלה" אין משמעותה "אימון בחיוך רחב יותר", אלא, חד משמעית, כל "הקלה" מתורגמת מיידית לויתור על הדרישה של קיום אורח חיים דתי של המתגיירים, כלומר: הליכה לקראת גיור שאינו תופס מבחינה הלכתית, כפי שראינו למעלה בסעיף א'. 

ולכן מי שבאמת חשוב לו העתיד היהודי של מי שכבר נמצא כאן, אדרבא, יפעל לעידוד עם ישראל לשמור תורה, לשמור שבת, לשמור כשרות במלואה, וכך גם אותם חסרי דת שכבר הובאו הנה וכבר נמצאים פה, ורוצים להיות באמת חלק מהעם היהודי, יוכלו להתגייר גיור אמיתי, תוך קבלת עול תורה ומצוות, ולהיות גרי צדק אמיתיים, ולהצטרף לעם ישראל באופן אמיתי ושלם. 

ו. יכול לבוא מישהו ולשאול: ומה עם יהודי התפוצות? האם אין ברצוננו לדאוג גם להם?

וכאן, דבר ראשון מוכרחים אנו להודות במגבלות יכולותינו: אין אנו יכולים לפתור את בעיית מליוני המתבוללים שלא חיים פה! הם בחרו לנתק את עצמם מעם ישראל, ואין לנו הרבה איך לעזור להם, ובודאי הצפה של מדינת ישראל באנשים מהסוג הזה לא תפתור את בעייתם, אלא רק "תדביק" גם אותנו חלילה ב"מקדם ההדבקה" שלהם. 

וביחד עם זה, ראוי לציין שההיסטוריה מוכיחה שדווקא קהילות שבהן החמירו בנושא זה, ואפילו לא ביצעו גיורים בכלל, דווקא שם אחוז ההתבוללות הוא קטן יותר. ובאותו אופן, מאוד יתכן שדווקא אם מדינת ישראל תכריז על נעילת שעריה בפני אנשים שאינם יהודים על פי ההלכה, אולי דווקא זה יכול אי"ה לעודד יהודים שנמצאים על גבול ההתבוללות, לחפש בת זוג יהודיה, ובכך להבטיח את השייכות של ילדיהם ואת האפשרות של ילדיהם לעלות לישראל, בבוא היום - וזו באמת האפשרות הכי טובה שיש בידינו לעזור באמת ליהודי התפוצות. 

ולכן, כשמסתכלים על הדברים במבט אובייקטיבי, לא מתוך אינטרסים, ולא מתוך אמוציות, מבינים שהדרך היחידה לשמור על המדינה הזו כמדינה יהודית, מוכרחה לעבור דרך שמירת יהדותה, ודרך שמירת המסורת המופלאה, שקיבלנו מסיני, וששמרה עלינו כל הדורות, ושתמשיך בעזרת השם לשמור עלינו גם הלאה, אם רק נעצור בזמן את הרכבת הזו של יצר ההשמדה העצמית שלנו, יצר שכל כך מזכיר את טעויות העבר (ע"ע הגיור "הידידותי" של האדומים - שהביא לסוף השושלת של החשמונאים, דרך הורדוס; וע"ע הגיור "הידידותי" שנעשה על ידי תלמידי ישו - שהביא לצמיחת הנצרות; וכך הלאה). 

ואם רק נתעורר, אם רק נתאחד, אם רק נשמיע קול אחד, ברור ויציב – בעד היהדות, בעד מדינה יהודית המתנהלת על פי חוקי היהדות, ובעד דאגה לעתיד היהודי שלנו כאן - אזי בעזרת השם נצליח להחזיר את הרכבת של המדינה היהודית, לפסים של חיים יהודיים, לפסים של ערכים יהודיים, לפסים של צפיה לצמיחת גאולתנו השלמה, במהרה בימינו אמן.

 

מרן שר התורה שליט"א: אשתתף בלימוד דפי הגמרא של 'משאת המלך'

מרן שר התורה שליט"א: אשתתף בלימוד דפי הגמרא של 'משאת המלך'

& בחורי שיעור ב' בישיבת משאת המלך פנו למרן הגר"ח קניבסקי וקיבלו תשובה מרגשת &

בישיבה לצעירים 'משאת המלך' באלעד, נהוג למכור את הדלקת הנרות שבהיכל הישיבה לפני תפילת ערבית במאות דפי גמרא, שהבחורים מתחייבים ללמוד עד חנוכה הבא, כאשר ההדלקה נמכרת בלימוד של מאות 'סימני' משנה ברורה.

ההדלקה הנחשקת ביותר היא הדלקת מסיבת החנוכה, (הנערכת הערב בישיבה), הנמכרת בין כל השיעורים, כאשר כל שיעור מתמודד על המקום הראשון ומאות דפי הגמרא מתחלקים בין כל חברי השיעור, כשהבחורים מכבדים בהדלקה אחד מרבני הישיבה.

בחורי שיעור ב', שרצו בכל מאודם לקנות את ההדלקה של מסיבת החנוכה, פנו לנשיא הישיבה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כדי להיוועץ בו כמה דפי גמרא יוכל כל בחור לקחת על עצמו.

תשובת שר התורה הפתיעה אותם.

הגר"ח שליט"א השיב: "ישיבת משאת המלך?! תקחו על עצמכם את ההצעה הכי גבוהה שיציעו, ואם צריך- אלמד גם אני בעצמי חלק מדפי הגמרא. גם אני רוצה להתחייב ללמוד גמרא"....

יש עוד צד - טור בעניין הכותל המערבי

יש עוד צד - טור בעניין הכותל המערבי

רינה אזולאי

שנה חדשה, ממשלה חדשה, והכותל המערבי [שוב] עולה לכותרות: מצד אחד יש את ההנהגה הרוחנית של עם ישראל, שדואגת לשמור על קדושת המקום: המקום הקדוש הזה, ששוחרר במסירות נפש ובניסים גלויים. המקום הקדוש הזה, שכל כך חשוב להמשיך ולשמור על קדושתו, לטובת כל המתפללים בו, ולטובת העם כולו. ומצד שני יש קבוצה המנסה "לשחרר אותו" מידי המאמינים ושומרי המסורת. קבוצה המגיעה כל ראש חודש לפעול בתוך הכותל, מקום קדוש ביהדות, עם פולחן שהוא אסור על פי כללי היהדות, ובאופן שפוגע ברגשי הדת של כלל המתפללים בו. בצורה ציורית פסטורלית הם מתארים את "פועלם" ה"הירואי", ואת כלל המתפללים והמתפללות בכותל, מתארים תומכי הקבוצה הזו כ"המון נוהם" וכ"מחושמלים מאיבה". כמה פשוט. כמה סטרילי. שחור ולבן. השחורים ההמוניים, מלאי האיבה, מול "כוחות הצדק והטוהר" הפועלים ל"שחרור הכותל מחדש". שחרור מידי מי? ולאיזו מטרה?

ואת הקול שלנו, אנחנו "ההמון" ה"מחושמל". את הקול הזה רציתי להשמיע. אנחנו,כל אותם מליוני מתפללים ומתפללות שמאמינים בקדושת המקום ומצפים לגאולה. אנחנו, מליוני המתפללים מכל רחבי הארץ, מכל רחבי העולם, שבסך הכל מחפשים את הפינה השלווה שלנו. את בית האלקים שלנו. את הסולם העולה בית א-ל. אנחנו, בני ובנות ישראל הראשונה, ישראל השניה, השלישית, הרביעית, whatever: מה בסך הכל ביקשנו? פינה של שלווה, פינה של רוחניות, פינה של טוהר, פינה של תום לב. ומה קיבלנו? קבוצה שבאה להרוס את הפינה הזו השלווה, הטהורה, עם פרובוקציה של ברכות לבטלה שאסורות על פי ההלכה. עם התנהגויות הפוגעות בכל מי שיש לו איזשהו קשר רגשי עם מסורת ישראל. עם דיבורים שמזעזעים כל מי שיש לו זיק של אמונה. ולמה. למה להרוס.

אז אנחנו פה, ולא רק אנחנו - - - מאות מליוני דורות של יהודים ויהודיות שברחו מאינקווזיציות. ששרדו שואה. או שלא הצליחו לשרוד. מאות דורות שהתפללו על צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם שיהיו יודעי ה' ולומדי תורתו - וכעת באה קבוצה שנלחמת נגד התורה היקרה הזו. שנאבקת להכניס ספר תורה לרחבה רק כדי לחלל אותו עם פולחן של ברכות לבטלה שאסור על פי מה שכתוב בתוכו. קבוצה שהמוטיב המרכזי שלה הוא: "פעם היה אסור X והיום זה מותר" כאשר ה-X הזה, פעם הוא הנחת תפילין שלא על פי המסורת, אחר כך הוא ברכות לבטלה שהן עוון חמור הנגזר מ"לא תישא את שם השם לשוא" מעשרת הדיברות, ובהמשך ה-X הזה ה"פעם אסור והיום מותר" מגיע מהר מאוד גם לעידוד התבוללות ולדורות שלמים שהולכים לנו לאיבוד חלילה בגלל סיסמת השוא הזו.
ומי יזעק את זעקת כל אותן נשמות יקרות שעלולים לעזוב חלילה את עם ישראל, בגלל ההרפתקה המסוכנת הזו. ומי יזעק את זעקת יהדות התפוצות, שהקבוצה הזו כל כך עסוקה בהסתה שלה נגד מדינת ישראל, ובנסיון בלתי נדלה לנתק את הקשר היחיד שעדיין מחבר בין נידחי הגלות לבין מסורת עם ישראל לדורותיו. ומי יזעק את זעקת האומה. ולמה. למה. למה לפגוע כל כך.

אז לא, יקירנו ה"נאורים", אנחנו, האנשים והנשים, הנערות והנערים, הקשישים והקשישות, שבאים מכל רחבי הארץ, וגם מכל רחבי העולם, כדי להגן על המקום הקדוש לנו ולכל העם היקר שלנו, אנחנו לא "המון דביק" שיש להתעלם ממנו. אנחנו לא "מלאי איבה". אנחנו לא "פרימיטיביים". ואנחנו לא "שקופים". אנחנו, יהודים ויהודיות תמימים, באים וממלאים את הכותל כדי לבטא את תפילותינו. כדי לבטא את האמירה שלנו. כדי לבטא את התקווה שלנו. כדי לבטא את הקשר שלנו עם המקום הקדוש הזה, שבסופו של יום יפסיק להיות מחולל כל כך שוב ושוב, מדי חודש בחודשו.

כאן ביתנו, כאן המקום שלנו, לכאן אנו מגיעים בעיתות שמחה וחלילה בעתות צער, וכאן אנו מגיעים לצפות לישועה. להתפלל על הגאולה. לייחל אל מה שאתם בחרתם למחוק. ולכותל אפשר לבוא עם כל מיני בקשות, עם כל מיני תקוות, עם כל מיני משאלות - אבל אי אפשר "לקדש מינהג" שהוא אסור. אי אפשר "לקדש מנהג" שכל מהותו פגיעה באחרים.
כאן הבית של עם ישראל לדורותיו. כאן כמהו וציפו לישועה. כאן כמהו וציפו לבניין בית המקדש. כאן היא שרשרת הדורות.

ואי אפשר לבוא לכותל רק כדי להרוס. אי אפשר לבוא לכותל רק כדי לנתק. אי אפשר לבוא לכותל רק כדי לנסות לפגוע בקדושתו. הכותל הוא מקום קדוש, מגיעים אליו יהודים מכל העולם, ודרך החיבור שלהם אל מורשת ישראל, מתבצע החיזוק של הקשר ביניהם עם מורשת האבות. דווקא דרך ההגעה אל הכותל האחד, המאוחד, הקדוש, המקודש לכולנו, מתקרבים יהודי התפוצות מכל העולם אל מורשת אבותיהם - ואיך יש מי שרוצה לנתק את הכבל היחיד שעוד מחבר בינם לבינינו, דרך רחבה חלופית לפולחנים אלטרנטיביים שאינם יהדות! ואיך אפשר לנסות חלילה לקטוע באופן בלתי הפיך את הקשר בין נידחי ישראל לבין המקום הקדוש והאמונה המקודשת שלנו מדורי דורות?

אז גם אנחנו פה. אנחנו הנשים הנפגעות, וזעקתנו נשמעת.
וגם אבותינו ואימותינו, האבות והאימהות של כל מי ששם ישראל יקרא עליו, גם הם פה, וזעקתם נשמעת.
ומעל כל זה - אלקים נמצא פה. ואלקים נמצא בכל מקום, ואלקים רואה כל מה שנעשה, ואלקים רואה כל מה שקורה במקום בו הוא שיכן את שמו.
והוא רואה את כל אשר נעשה.
והוא שומע את כל מה שנאמר.
והוא רואה את הסרטונים שצולמו וגם את אלו שלא צולמו.
והוא רואה את הדברים שפורסמו וגם את אלו שלא פורסמו.
והוא רואה את חילול השם האיום הזה שנעשה בתוך ביתו.
ואת חילול הספר הקדוש שהוא נתן לנו.
ואת חילול המקום הקדוש שהוא נתן לנו.
ואת המחאות שלנו. ואת התייחסות המשטרה. ואת הפגיעה בנידחי התפוצות. ואת הפגיעה בנשים התמימות בעזרת הנשים.
ואת מי שבשם ה"קידמה" רומס אנשים. ואת מי שבשם "הציונות" פועל ומטיף נגד כל הבסיס של הרעיון הציוני.
ואלקים רואה הכל.
ואלקים שומע הכל.
ואלקים יודע.

 

בסרטון: שירי געגועים של מתפללים הממתינים לכניסה לכותל בשער הכניסה

 

 

מי שמשוכנע שדעותיו אמיתיות וצודקות

דברי הרב הירש, מתוך הספר שמש מרפא:

"מי שמשוכנע שדעותיו אמיתיות וצודקות ,

חייב להביע אותן ללא הרף, ובכל הזדמנות,

בגילוי לב, ובלי להתחשב במידת התמיכה שיש לו,

או ברמת ההתנגדות שיפגוש.

 

רק לשקר דרושים תומכים כדי להצליח.

לשקר דרושה סמכות המספרים, כדי למלאות את מה שחסר לו בצידקת טיעונו.

 

האמת לעומת זאת, תמיד תנצח בסופו של דבר, אפילו אם הדבר יקח זמן.

אצילות אמיצה וטהורה, מבוטאת עם כל אש ההתלהבות של השכנוע

, ועם כל הבהירות של המודעות הבטוחה, מבוטאת שוב ושוב בכל הזדמנות,

בסופו של דבר תשיג האמת את הכבוד וההערכה, אפילו של אלו שלא מוכנים לקבלה.

 

האמת היחידה שהלכה לאיבוד בלי כל אפשרות להחזירה, היא אותה אמת

שאין למחזיקיה אומץ, לדבר בגילוי לב עבורה

האמת לא הובסה מעולם מכוח ההתנגדות ,היא הובסה רק כשחביריה היו מידיי חלשים מלהגן עליה"...

שמחת בית השואבה בישיבת משאת המלך

בישיבה לצעירים משאת המלך באלעד, שמחו המוני בני הישיבה ובוגריה, יחד עם רבני הישיבה. בת

מונה: רבני הישיבה עם המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן שליט"א ורב שכונות הצפון הגר"י שוורץ שליט"א.