- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:02
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1079
מכתבו של הרב שלמה עמר שליט"א להרבות בתפילה לקראת הבחירות
בימים אלו נשמעים קולות וברקים של המפלגות השונות המתחרות על דעת הקהל, וכל מפגה מכריזה על מגוון הדעות שהיא קבעה לנתב דרכה בענייני ביטחון, מדיניות, כלכלה וחינוך ועוד ועוד, וכדרכו של העולם הדמוקרטי.
אך דא עקא, יש כאלה שמניחים דרכי התנהלות אמיתיים, ובמקום להציע את הקו המנחה אותם ולהבהיר איזו דרך הם בחרו – הם מכריזים הכרזות של שנאה לדת ח"ו, באומרם: 'אם תבחרו בנו – אנו נרמוס ונדרום את יום השבת, ונתיר נישואין וגירושין כדרך כל העמים, ולא ייזכר שם יהדותנו עלינו, ולא יהיה זכר לחיי יהדות בציבור". במילים אלו מתייחס הרב עמר למפלגות שחלק מהבטחות הבחירות שלהן היא חילול ערכי ה דת – תחבורה ציבורית בשבת, ברית הנישואין ועוד.
ויודעים אנו היטב, שאין זה חופש ודרור, אלא התנתקות והתרחקות מהקדוש ברוך הוא ומדרכי תורתנו הקדושה שהיא חיינו ואליה אנו נשענים. ואלו מתעלמים מן האמונה הנטועה בלב כל יהודי ויהודיה, שאין אומנתנו אומה אלא בתורתה, ואין לנו קיום בתוך ים השנאה והאנטישמיות המקיף את עולמנו, אלא בהגנת ה' עלינו, וזאת התורה היא שעמדה לאבותינו ולנו, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכולנו והקב"ה מצילינו מידם.
ועל כן אני קורא לכל בית ישראל, שכל אחד ירבה תפילה ויפיל תחינה לפני ה', שיצילנו מן השנאה ומן המחלוקת, וישיב לב התועים מדרכי ה', להתקרב לשולחן אבינו שבשמים, ולשמור על הזהות היהודית בציבוריות שלנו, ולחזק את התלמודי תורה של תינוקות של בית רבן, שבהבל פיהם אנו חיים, ולדאוג שלא יהיה ילד יהודי שלא יודע 'שמע ישראל' ושלא רואה את 'אור השבת' ויקרו.
ונזעק בתפילתנו, מעומק לבנו, עד שתעלה שוועתנו לפני ה' אלוקינו וישמע נאקתנו ויחיש לגאלנו, ולהשלים קץ ישועתנו במהרה בימינו אמן.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:01
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1252
תאונה מחרידה ובלתי נתפסת: מה בורא עולם רוצה מאיתנו?
נעמה גרין, הידברות
מידת הדין משתוללת בעולם. רק לפני שבועיים וחצי נחרדו הלבבות למשמע האסון הכבד, בשריפה הנוראה שפקדה את משפחת גינזבורג, ולקחה את חייהם של אפרת וצבי בני הארבע והשנתיים. שבוע לאחר מכן התרחשה תאונה מרידה סמוך לים המלח, כאשר הורים וביתם התינוקת נהרגו באופן מחריד. במוצאי השבת האחרונה שוב הזדעזענו למשמע מסע ההרג האכזרי שהתרחש בבית כנסת בפיטסבורג שבפנסילבניה, כאשר במשך 79 דקות השתולל היורה, רצח 11 יהודים קדושים ופצע אנושות כמה נוספים.
הבוקר, ר"מ בישיבת 'אור ישראל', תושב שכונת רמות בירושלים – חזר מהקלפי ולקה בדום לב. הלווייתו הכואבת והפתאומית נערכה שעות ספורות לאחר מכן. ואם לא די בזאת - אף אוזן לא נשארה אדישה למשמע האסון הנורא: משפחת עטר מהיישוב פסגות שבבנימין, נספתה בתאונה מחרידה ועלתה בסערה השמיימה. האב יריב בן 45, האם שושי בת 47, והילדים: יעקב ישראל בן 12, עטרת בת 11, איילה בת 9, מוריה בת 7, ידיד בן 5 ואביגיל בת 3 זכרונם לברכה.
וכל אחד שלב בשר בקרבו שואל את עצמו: מה זאת? מה זאת עשה אלוקים לנו? כיצד נעצור את מידת הדין, ונזכה שבורא עולם יאמר למלאך המשחית הרף?
בזמן זה ראוי להזכיר את דברי המדרש בשיר השירים רבה: "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם, ואין חברים אלא מלאכי השרת, ותנו דעתכם שלא תשנאו זה את זה, ולא תקנאו זה את זה, ולא תחרחרו זה עם זה, ולא תביישו זה לזה, שלא יאמרו מלאכי השרת לפני: רבש"ע! תורה שנתת להם לישראל, אינן עוסקין בה והרי איבה וקנאה ושנאה ותחרות ביניהם".
כמה נוראיים דברי המדרש, שבורא עולם פונה אלינו ומבקש: תנו דעתכם שלא תשנאו זה את זה, ולא תקנאו זה את זה, ולא תחרחרו זה עם זה, ולא תביישו זה לזה, כיוון שכאשר חלילה יש קנאה, שנאה ותחרות ביניכם – אומרים לפני מלאכי השרת: רבש"ע, ראה את ישראל עמך שאינם עוסקים בתורה.
הבה נתחזק, ונזכור את דברי הנביא מיכה: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך: כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך" – זו היא תשובת הנביא לישראל: הקב"ה לא מבקש ממך שום דבר, כי אם לקיים מצוות שבין אדם לחברו, להרבות במעשי חסד, וללכת בדרכיו של אלוקים.
מפרשים רבותינו: עשות משפט – הכוונה לכלל מצוות שבין אדם לחברו, ואיסורי גילוי עריות.
אהבת חסד – היא גמילות חסדים, ולפי לשון המפרשים: "שיעשה יותר מן הראוי לו".
והצנע לכת – ללכת בדרכי אלוקים, בדרכי מצוותיו בצנעא ולא בפרסום רב. לא להתייהר. פירוש נוסף: לאהוב את הקל בכל הלב והנפש, שהוא דבר צניעות המסור ללב.
כאשר ישראל עושים חסד אחד עם השני, אמרו חז"ל שאומר הקדוש ברוך הוא: "ומה אלו, שהן בעצמן צריכים חסד, עושים חסד אלו עם אלו, אני, שאני מלא חסד ורחמים, על אחת כמה וכמה שאני צריך לגמול חסד עם בריותיי".
על הפסוק בהושע: "כי חסד חפצתי ולא זבח", מבואר: "אמר הקדוש ברוך הוא: חביב עלי החסד שאתם גומלים זה לזה, יותר מכל המזבח שזבח שלמה לפני".
בתנא דבי אליהו רבה מובא: "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך, כי תשמע בקול ה' אלוקיך". אימתי יבואו עליך כל הברכות האלה? אם תשמע בקול ה' אלוקיך, ותלך בדרכיו, שהם דרכי שמים. ומה הם דרכי שמים? שהוא רחמן, ומרחם אפילו על הרשעים, ומקבל אותם בתשובה שלמה, וזן ומפרנס את כל הבריות, כך תהיו רחמנים זה על זה לפרנס זה לזה, ותאריכו פנים זה לזה בטובה. דבר אחר: מה הם דרכי שמים? שהוא חנון, ונותן מתנת חינם ליודעים אותו ולשאינן יודעין אותו, כך אתם תנו מתנת חינם זה לזה".
בואו נאהב אחד את השני, בואו נדון לכף זכות. ביום הבחירות, ביום ההתפלגות הגדול – הבה נתאחד בלבבות, נרבה בגמילות חסדים, נפתח את ליבנו לשני, נדון אחד את רעהו לכף זכות, ננסה להבין את התנהלותו, גם אם היא לא תמיד מוצאת חן בעינינו, נקפיד מכל משמר לשמור את פינו מלשון הרע ורכילות, ונזכה להיגאל בדבר ישועה ורחמים.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:00
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1241
המכתב נכתב ע"י: קייס אביו עזריה, יו"ר מועצת הכוהנים של יהודי אתיופיה, קייס צהייה גואנגול, הרב מוסייה סולומון, סגן אלוף, יו"ר ומייסד עמותת 'הנני', עו"ד נתן מלסה, יעקב באבו, העיתונאי והפעיל החברתי איינאו פרדה סנבטו ואברהם ירדאי, סגן וגזבר ארגון הגג של עולי אתיופיה לשעבר וכיום פעיל בקרב הקהילה.
המכתב מיועד אל: ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, וכל שרי הממשלה.
תוכן המכתב:
זה למעלה משני עשורים מובאים מאתיופיה ארצה נוצרים ע"י ממשלות ישראל על תקן המכונים פלס מורה. לאור זאת, אנו הח"מ מטה, יהודים ותיקים מאתיופיה, ראשי ארגונים לשעבר, קייסים, רבנים עורכי דין, עיתונאים ופעילים פונים אליכם בניסיון אחרון לעצור את גל העלייה הנוצרית מאתיופיה.
יהודי אתיופיה, בעזרת ה' ושליחיו –מוסדות המדינה של א"י וביוזמת הקהילה והקרבה עצמית והיקר לנו עלינו לארץ האבות כמעט כולנו במבצע משה וגם לפני ובין המצבעים, להוציא כמה מאות בודדות אשר לא נמצאו אותה עת בקרב הקהילה והיו מי בצבא האתיופי, מי במחתרות שם ומי במרחוק, בערים וגם בסודן אשר היו אמורים לעלות דרך ארץ זו יחד עם אחיהם אך נשארו עקב הדלפת המבצע החשאי וסיכול יציאתם משם כהמשך של מבצע משה. כל אלה ואחרים, מאז מבצע שלמה במאי 1991 ועד בכלל עלו ארצה מזמן.
פלס מורה
המתקראים 'פלס מורה' הם אנשים שהתפתו לחיים נוחים יותר והתנצרו לפני כ 140 שנה, כאשר בשונה מיהודי אתיופיה לא העמידו לפניהם את יהדותם לפני כל דבר אחר ולא היה בפניהם בבחינת ייהרג ובל יעבור. כיום, מספר עשרות אלפי האנשים שהובאו ארצה הוא כמעט כפול ממספרם של יהודי אתיופיה שעלו ארצה. בשנת 1974 נערך באתיופיה מפקד של הקהילה כולה, מפקד שארגון השג'ונט היה מעורב בו ולפיו האוכלוסייה היהודית מנתה 28 אלף נפש. מספר היהודים מאתיופיה שעלו ארצה הוא פחות מ 30 אלף. לעומת זאת מספר האנשים אשר הובאו עד כה מאתיופיה לישראל על תקן של 'פלס מורה' הוא קרוב ל 50 אלף. נתונים אלה אינם המצאה שלנו כי הם בידיכם השרים, קרי במשרד הפנים. לפיכך, מסתבר כי מספר אנשי ה'פלס מורה' באתיופיה וגם הגויים שבאו על תקן זה הוא כמעט כפול ממספרם של יהודי אתיופיה.
עוד בתקופה של שר הקליטה יאיר צבן עניין זה עורר מחלוקת חריפה. כאשר צבן גילה את השקר וההונאה הוא כינס את המעורבים בפעילות הזו, את אברהם נגוסה, הרב מנחם וולדמן ונציגי הארגון הצפון אמריקאי. ולאחר דיונים מעמיקים בנושא הועברו החלטות במסגרתן התחייבו הפעילים שלא יילקטו מהכפרים גוים ושלא יקבצום במחנות שהקימו להם באדיס אבבה כדי להביאם ארצה וכדי ליצור כמו כאילו מחנה של פליטים יהודים מסכינים הממתנים לישועה. אז, בקומפאונד היו כ 4 אלפים אנשי פלס מורה. אגב מדוע לא שואלים את דעתו של השר צבן על כך, שידע את כל האמת והשקרים שלהם בעניין זה, ושלאחר דין ודברים הגיע להבנות איתם, עשה הסכמים והחתים אותם על החלטות שהיו צריכות להגביל אותם מלקבץ עוד גוים מכפרי גונדר לאחר שאלה שהוסכם עליהם יעלו ? כי מי שמופקדים בזמנינו זה על א"י לא רוצים לדעת את האמת ונוח להם לפעול על פי הלחץ וההפגנות של הגויים המוצגים כיהודי אתיופיה או כ'פלס מורה'.
השר צבן היה בקשר גם עם ממשלת אתיופיה באמצעות השגרירות שלה בתל אביב. באחת הפגישות שלו עם השגרירה האתיופית אז בארץ ששמה היה קונג'יט היא אמרה לו כי לפי הנחת העבודה והקריטריונים שלכם שעל פיהם אתם עובדים להביא אנשים מאתיופיה גם אני זכאית עלייה לישראל.
הקבוצה שקראו לה בעבר 'פלס מורה' והיום שודרגה "ליהודי אתיופיה" הועלתה ארצה לפני שנים רבות. ברור גם שאי אפשר היה להביא ארצה רק את הפלס מורה כי הם היו מעורבבים בתוך הגויים במשך 140 שנה. מטרת התנצרותם הייתה לא רק להמיר את דתם ולשבת אלא גם שיהוו ניצחון וסמל הנצרות האתיופית וחלק ממנה בכך שיתערבבו בהם ויהיו דומים להם הן באמצעות נישואים אלה עם אלה הן בעיסוקיהם, במקומות מושבותיהם ועוד. אחרת מה עשו החכמים בתקנתם, שאלה יתנצרו וינהלו חיים פרטיים, כפי שהיה להם ביהדותם ? זאת ועוד, האם אפשר להעלות על הדעת שהפלס מורה התנצרו כדי לחיות לבד ולשמור על יהדותם וייחודם ? אם כך למה היו צריכים להתנצר ? מטרת התנצרותם הייתה להתערות בתוך הנוצרים, ולטשטש את עברם כמה שאפשר וזו גם הדרך הידועה של עבודת הכנסייה האתיופית. זו האמת ואין בלתה.
הרב מנחם ולדמן שהוא הנפש החיה ותעודת הכשרות בסיפור הזה, לפני כמעט 20 שנה בטרם הפך את עורו וקשר את גורלו בהם אמר על העולים על תקן של 'פלס מורה' כי ל 60% מהם אין קשר ל'פלס מורה', כלומר הם נוצרים גמורים. הוא סיפר זאת לאברהם ירדאי שהוא אחד מכותבי מכתב זה שאז שימש סגן יו"ר וגזבר של ארגון הגג של עולי אתיופיה כשיחד ערכו ביקור במרכז קליטה נווה כרמל. בנוסף אמר לו גם כי רק במרכז קליטה זה נמצאים שלושה כמרים אתיופים אשר מלווים את הקבוצות שהועלו והופנו למרכז קליטה הנ"ל. באותה עת, אשתו של הרב ולדמן אשר התגורר בניר עציון, לא רחוק משם עבדה במרכז קליטה נווה כרמל בתור עו"ס ולא היה אדם אחר שידע והכיר טוב יותר ממנה את השוכנים בו. מן הסתם אפשר להניח כי בעלה התבסס גם על הידיעות שלה בעניין 60 האחוזים של הנוצרים האתיופים על דתם ועל כמריהם שהובאו ארצה ע"י ממשלת ישראל והסוכנות היהודית במרמה ובהונאה. לא קשה להגיע למסקנה שהיום מדובר לא רק בהרבה יותר מ 60% אלא סביר להניח כי מדובר ב 100% נוצרים גמורים.
ממשלות ישראל, בלחצם של הפעילים בעד הפלס מורה, שמארגנים הפגנות מדומות ומוציאים דיבתה רעה של מדינת ישראל כאן ובניכר ומנפנפים בקלף הגזענות, הוכנעו, (לא שהיו חזקים נגד זה). האינטרסים האישיים של הרב ולדמן אשר בוגד בתפקידו כרב בישראל היות והוא נהנה מתעשייה כלכלית תחת שרביטו טוען באמצעות שימוש ציני, שקרי ואנטי דתי כי מדובר בזרע ישראל. הרב ולדמן לאחר שעבר מצד יהודי אתיופיה לצד הפלס מורה וחבר מרעיו מעולם לא דיברו עוד על כך שיש להם כמרים אשר מלווים אותם עד ארץ ישראל כאילו היו סוכני קליטה ולא אנשי דת נוצרים. בכל קהילות יהודי אתיופיה היו קייסים והנהגה רוחנית. אחרת, אנחנו לא היינו יכולים להתקיים כיהודים ולשמר את דתינו וזהותינו היהודית במשך כל כך הרבה דורות.
אך הבעיה כבר שנים רבות אינה 'פלס מורה' כי כולם כבר מזמן הגיעו ארצה על פי עדותם בעל פה ובכתב של הפעילים ובראשם הרב מנחם ולדמן. כיום וזה שנים רבות הבעיה החמורה היא המשך הבאתם ארצה של עשרות אלפי גוים אתיופים על תקן של פלס מורה, ע"י יצירת מצג שווא כאילו עוד נמצאים כאלה באתיופיה.
הפעילים אוספים אותם מכפריהם הנידחים ובאמצעות חבר מביא חבר (כשכאן החבר הוא משפחות שלמות) וממצאים עוד ועוד זכאי עלייה.
הרב ולדמן ואנשיו לקחו אליהם מא"י מה שצריכה קהילה יהודית דתית בגולה. ספרי תפילה, טליתות, כיפות ואפילו ספרי תורה וכך הם מתחזקים את מצג השווא. אחרי שמיצג השווא מוכן ומצוחצח לכדי תמונה קורעת לב לוקחים אורחים מישראל שיראו במו עיניהם ומעוררים אצלם את הרגשות שכל יהודי יכול להרגיש כשהוא רואה אותם כ'מסורבי עלייה', יהדות ודביקות מחד וגזענות של ממשלת ישראל שלא מעלה אותם כיוון שהם שחורים מאידך. בעורמה הגיעו לשם במשך שנים חברי כנסת, שרים, רבנים וביניהם הרב שלמה עמאר בטרם נבחר לתפקיד הרב הראשי לישראל והרב ראובן וובשט בן הקהילה שעלה ארצה בגיל 4, מספר חודשים קודם למינויו לתפקידו הנוכחי ושגם הוא כנראה הולך שולל על ידי מצג השווא כאשר הצליחו להכניס אל לבו הנקי הרהורים מוטים. השרה האחרונה שביקרה שם לפני כחודש וחצי הייתה שרת המשפטים, איילת שקד, שלפני נסיעתה לא טרחה לדבר עם נציגי יהדות אתיופיה על כך אלא רק עם הנציגים המטפים.
להוציא השרה, כולם הגיעו לשם במימון הארגון שפועל למן הנוצרים. ואז, מציגים לפניהם את הקהילה הנהדרת שעשו יש מאין. ואז בא הסיפור: מדוע לא מעלים אותם, היהודים לכל דבר שהם נאספים לקראת הביקור ומוצגים בפניהם כיהודים גמורים. התשובה שנותנים לשאלה זו היא אחת: בגלל גזענות של ישראל כי הם שחורים ולא לבנים כמו רוסים. כול מי שרואה אותם במקום ההצגה, מצוחצחים, מלובשים בלבן וחובשי כיפות משתכנע שאכן מדובר ביהודים מופלים לרעה משאר היהודים שעולים ארצה ממדינות אחרות. אין שקר ופשע גדולים מזה. אבל זה עובד טוב, שקר אמיתי אשר ברבות השנים, לאחר שנכתב ודובר עליו מאות פעמים הפך לאמת אצל העם ומנהיגיו בישראל.
ליהודי אתיופיה באתיופיה לא היו כיפות, טליתות, ספרי תפילה בעברית ואפילו ספרי תורה בעברית אלא הכל היה לנו בשפת הגעז. אל יהודי אתיופיה, במשך גלותם ולפחות מאז קום המדינה ועד תחילת בואם ארצה משנות ה 70 ועד בכלל לא בא לביקור שמטרתו עלייה אף נציג של מדינת ישראל. לא ח"כ, לא הסוכנות היהודית ולא אף מזדמן אחר. עם זאת, משנות ה-30 וה-70 של המאה הקודמת היו מספר מבקרים. אך ביקורם לא היה קשור לעלייה אלא לדברים אחרים שלהם. מיותר לציין כי במדינת ישראל לא רצו את הקהילה ולכן לא רק שלא פעלו לטובתה אלא התכחשו מקיומה עד שבכל זאת בדרך לא דרך זכתה לעלות ארצה.
מכאן, אם ליהודי אתיופיה אשר חיו במדינה לאורך הגלות כקהילה יהודית נפרדת מהגויים, חברתית, דתית וגיאוגרפית לא היו תשמישי הקדושה הנ"ל, יכולים להיות לנוצרים שמקבצים אותם שם? הדברים מוצגים בפני המבקרים כאלו תמיד הם היו כך, חיי קהילה יהודית.
זאת ועוד. הרב מנחם ולדמן, לקראת הדיונים הקרובים בימים אלה בממשלה ובכנסת בעניין בואם ארצה של עוד נוצרים הכין מסמך ובו רשימה של 8.000 נוצרים שהפך אותם למועמדי עלייה שהוא כמובן קורא להם אפילו לא 'פלס מורה' אלא יהודי אתיופיה. לפני כשבועיים פנה לקייסים של יהודי אתיופיה וביקש מהם לחתום לו על המסמך ולאשר לו ששמונת האלפים הם יהודים. האם זה לא טירוף? עם ישראל חייב לדעת מה קורה בדברים האלה.
מדוע יהודי אתיופיה בארץ לא יוצאים במחאה והפגנות נגד העלייה הנוצרית מאתיופיה?
יש כמה סיבות לכך. אחת מהם היא כי אנחנו מפחדים. כי יש איומי רצח מצד אנשי הפלס מורה או מצד גוים שמביאים אותם ארצה נגד מי שמעיז להתנגד לעלייה הנוצרית. כי להם יש גב חזק במוסדות ולנו היהודים אין כלל. יש להם נציג בכנסת שהוא עצמו היה פעיל מיסיון באתיופיה לאורך חיו שם. למעשה כמו שהודגש למעלה, מי שבאו ארצה על תקן של 'פלס מורה' מהווים רוב על יהודי אתיופיה שעלו ארצה. האם מישהו מהממשלה שם לב לדברים האלה, לנוכח האתגר שבדבר, התעמק ושאל מדוע מס' האנשים שאינם מיהודי אתיופיה שהובאו ארצה עד כה גדול כל כך מזה של יהודי אתיופיה אשר עלו לישראל ? ודאי שלא. זאת על אף שכל המספרים, הקטיגוריות והשייוכים של העולים נמצאים בידי הממשלה, קרי משרד הפנים .אם מספרם הוא גדול יותר, זה אומר שהם היוו רוב על הקהילה גם באתיופיה. ודבר כזה לא היה ולא נברא. אלה פשוט דברים מדהימים. אבל הבעייה החמורה ביותר והבלתי תאמן היא שבני הקהילה ממשיכים להפחד גם כאן בארץ אבותינו מאותן סיבות אשר היו באתיופיה מהרוב הנוצרי אתיופי בישראל כלפי קהילתנו.
פחדנו מהגויים שביזו אותנו ואת דתינו לאורך גלותה של הקהילה במדינת אתיופיה. אך שמרנו על יהדותינו וזהותינו היהודית והייחודית. גם בארץ ישראל אנו ממשיכים לפחד, כי ערבבו את ילדינו ונכדינו בערב-רב שלא נכפה על המדינה בכלל.
הממשלה לצדם. היא תומכת בהם, יש להם לגיטימציה חזקה ביותר מה שאין ליהודי אתיופיה. בני הקהילה, עובדי מדינה שהדבר בנפשם לא מעיזים לצאת נגד כי הם חוששים למשרתם, שלא יפטרו אותם מעבודתם בטענה שהם נהגו נגד מדיניות הממשלה שרוצה את הנוצרים בארץ.
קיים גם מצב של פסיביות בחלקים של הקהילה. יש שאומרים מדוע שלא יהיו בארץ נוצרים רבים מאתיופיה אם יש כל כך הרבה נוצרים מרוסיה, מה? בגלל שהם לבנים ואלה שחורים? והנה לנו עוד רעיונות לא נורמאליים שנובעים מהעלייה הנוצרית מאתיופיה.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 16:54
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1068
מכתבו של הרב יוסף אלנקווה, לשעבר הרב של גוש קטיף, פורסם בדף הפייסבוק של סיון רהב מאיר.
בני האומה הערבית היושבים בחבל עזה שלום רב,
כשלושים שנה גרנו ביחד אלו לצד אלו, תושבי גוש קטיף לצד תושבי הרצועה העזתיים. בשנים הראשונות אנשי דיר אל-בלח הסמוכה לכפר דרום היו באים לשמחות של אנשי הכפר. לא היה מקווה בכפר דרום ובכל יום שישי חציתי את דיר אל-בלח לאורכה לבדי ברגל והגעתי לים, כשהימאים והדייגים היו שם.
כאשר הגענו לגדיד לא היה בית מרקחת אלא בחאן יונס, שם קנינו מטרנה. את קניות השבת - דגים טריים, פירות וירקות - עשינו בשוק בחאן יונס. כאשר הגעתי בגפי בימי שישי לשוק עמדו כל הסוחרים ואמרו לי: אהלן למוכתר דליהוד. רישיון נהיגה וטסט עשינו בחאן יונס. האם צריך להמשיך?
כן, זה נשמע הזוי אך ככה חיינו בצוותא, דיברנו בעברית ובערבית, כחמש שנים, כבימות המשיח. ואז יום אחד הביאו לכם מאלג'יר את יאסר ערפאת, שהובא אחר כבוד לעשות איתנו שלום. מאותו היום הותרה הרצועה ברצועה. עברנו את המים הזידונים, תקופה אחר תקופה. בתחילה תקופת האבן, אחריה תקופת הברזל עם המסמרים המרותכים ונינג'ות על הכבישים. אחריה תקופת האש - הפצמ"רים מהעופרת ולבסוף המנהרות, אותן חפרתם עוד כשהיינו שם.
אני יודע שהאש אינה של בני עזה או בני המואסי המקוריים. זה לא אתם. אני מכיר אתכם, אתם אנשים טובים.
אם מישהו מתרגם את דברי לנוער שלכם, לילדים שלכם, תגידו להם שהסבא שלהם לא התנהג כך. היו פעם חיים טובים ברצועת עזה.
קומו הנוער העזתי, תזרקו את מנהיגיכם השולחים אתכם אלי קרב. הם לא נעמדים בגדרות למות על עקרונותיהם, הם שולחים אתכם. בווילות שלהם יש מים ויש חשמל. בסמטאות שלכם מים במשורה וחשמל לפי שעה.
אני מתפלל שחיילי ישראל הצדיקים לא יצטרכו לפגוע בכם. אל תתנו למנהיגים צמאי הדם שלכם להנהיג אתכם. קומו צעירים עזתים, הרימו דגל חיים. שתהיו בריאים, שתהיו טובים, ואל תלמדו את הרוע שזורעים בכם מנהיגי החמאס. אודה לכל מי שיודע לתרגם לערבית אם יתרגם ויפיץ את דבריי לנוער העזתי,
הרב יוסף אלנקווה
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 16:54
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1290
ב"ה
ענייני דיומא - משיחות הרבי מליובאוויטש זי"ע
מובא ע"י הרב אברהם חיים זילבר שליט"א, צפת
לזכות כל בנ"י ובפרט היושבים באה"ק, שיקויים בהם הכתוב בפרשתנו "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד . . וחרב לא תעבור בארצכם" עד "ואולך אתכם קוממיות" בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.
וכאן המקום להעיר ולהזכיר את דברי כ"ק אדמו"ר מימי מלחמת המפרץ (לשלמות השיחות יש לעיין במקור, כולל הערות ומ"מ בתחתית העמוד שלא הועתקו במסגרת זו):
בזמנים אלה שהאומות מתגרות זו בזו, כשיש לבנ"י הבטחה מיוחדת מהקב"ה "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם", נוסף לריבוי ההבטחות בתורה ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל", ו"עמו אנכי בצרה", ו"פדה אלקים את ישראל מכל צרותיו" (ורק אח"כ "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו") וכו' וכו' –
דבר ברור ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ.
ועאכו"כ בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".
. . . וכאמור, הקב"ה מודיע ומכריז לישראל בכל מקום שהם ועאכו"כ בארץ הקודש: "בני אל תתיראו".
(משיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תנש"א. נד' בתו"מ התוועדויות תנש"א ח"ב עמ' 174)
ובשיחה נוספת:
המאורעות דימים האחרונים בהענין ד"מלכיות מתגרות זו בזו" מדגישים שנמצאים בסמיכות ממש להגאולה, כמבואר במדרשי חז"ל שענין זה הוא מסימני הגאולה.
ובלשון המדרש (יל"ש ישעי' רמז תצט) "שנה שמלך המשיח נגלה בו . . מלך פרס מתגרה במלך ערבי . . וכל אומות העולם מתרעשין ומתבהלין . . ואומר להם (הקב"ה לישראל) בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . . הגיע זמן גאולתכם".
ופשוט, שמאורעות אלה לא יפגעו כלל וכלל בבנ"י, שהם בבת עינו של הקב"ה, "הנוגע בכם כנוגע בבבת עינו" . . כולל ובמיוחד בנוגע לבנ"י הדרים בארצנו הקדושה, שכיון שהיא "ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה (שימת לב מיוחדת) תמיד עיני ה' אלקיך בה (ומוסיף ומפרט) מרשית השנה ועד אחרית שנה" (מתחילתה ועד סופה בשוה), הרי היא המקום הבטוח ביותר.
ובנוגע לפעולותיהם של שונאי ישראל שמנסים לפגוע ח"ו – אין בהם ממש, ולא יעלה הדבר בידם, כיון ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל" . .
השייכות דמאורעות אלה לבנ"י היא – הידיעה ש"הגיע זמן גאולתכם", שלכן, עמדו הכן כולכם לקבלת פני משיח צדקנו, כולל ובמיוחד ע"י ההוספה בעניני תומ"צ, אשר, ע"י מצוה אחת, הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה".
(משיחת ש"פ בא, ד' שבט ה'תנש"א. נד' בתו"מ התוועדויות תנש"א ח"ב עמ' 189)
v v v
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 16:21
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1162
ספר תהילים "תכלת וארגמן"
פרקי התהילים מחולקים בקטגוריות גוונים לפי עניניהם, תחנותיהם וסגולותיהם *הרה"ג רבי אליעזר הכהן פישר שליט"א *
בכל הדורות העתירו היהודים בתפילה וקראו פרקי תהילים, הודו נרגשות במזמורי השבח של דוד המלך ע"ה, ביקשו והתרגשו, בכו והתחננו.
ספר התהילים לא מש מידיהם של בני ישראל לדורותיו ופרקי נעים זמירות ישראל היו ויהיו לחם חוקו וצקון- לחשו של כל יהודי באשר הוא.
ואמנם לעיתים חשקה נפשו של המתפלל בספר התהילים, להתמקד בתפילה בנושא מסוים, להעתיר עבור ענין החשוב לו כעת, להודות בפרקי הודאה ולהכיר טובה להקב"ה במזמורי שיר ושבח. ואכן, בספרי תהילים רבים, שנתחברו במרוצת הדורות, הודפס בתחילת רבים ממזמורי התהלים שפרקים אלו ואלו מסוגלים להצלחה או ישועה, רפואה וברכה בנושא זה או אחר. ואולם לא הוברר מה הם מקורותיהם וכיצד החליטו המדפיסים שמזמור פלוני מסוגל לרפואה ואילו מזמור אחר מועיל לפרנסה טובה וכל כיוצ"ב.
משום כך נצרך היה להביא סגולות ותפילות המיועדות לכל נושא וענין, דוקא מתוך מקורות כתובים ונאמנים של גדולי עולם, רבותינו הקדמונים ז"ל, המקובלים בכל שדרות עמלי התורה ויראי ה' במהלך הדורות.
לאחר עמל החיפוש בקרב ספרי מפרשי התהלים, העמיד המחבר, הרב הגאון רבי אליעזר הכהן פישר שליט"א, מחברם של ספרים תורניים חשובים ונודעים, את יסודות ספר התהילים "תכלת וארגמן" על מקורות הסגולות לאמירת המזמורים מתוככי ספר "יוסף תהילות", שחיבר הגאון החיד"א זי"ע, כאשר לפני עשרות פרקי תהלים כתב החיד"א שאמירתם מסוגלת לשפע עניינים ונושאים, ומתוככי דבריו הובאו סגולות הפרקים שנאספו ולוקטו ע"י העורך הראשי של מכון הספרים שבראשות הגר"א הכהן פישר שליט"א, הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א, ממרביצי התורה באלעד.
בנוסף הובאו עשרות סגולות נפלאות, המסייעות באמירת פרקי תהלים מסוימים, ואופן אמירתם (לאומרם מספר פעמים בזמנים שונים וכיוצ"ב), על פי המובא בספה"ק "שימוש תהלים", המיוחס לרב האי גאון ז"ל.
מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א הורה שניתן להדפיס את הסגולות שבאמירת מזמורי התהלים, כיון שגם ללא כוונת השמות הקדושים, אותם כתב רב האי גאון זי"ע בספרו, ישנה סגולה גדולה לאומרן, ומועיל לזכות גם ללא כוונת השמות ויתר העניינים המצורפים, ורק מי שיכול ליטול את השם, יצרף לאמירת המזמורים גם את כוונותיהם הקדושות.
כדי להקל על הקורא בספר התהילים, הודפסו כל פרקי התהילים לפי קטגוריות צבעים וגוונים, כך יכול הקורא בספר התהילים לבחור לעצמו לומר פרקים הקשורים לרחשי ליבו בשעת אמירת הפרקים. כך למשל, פרקי מזמורי הודאה והלל להקב"ה, תפילות להצלחת הצדיקים ולהצלחה בכל נושא, תפילות על עסק התורה ובטחון בה'- צבועים בגוון סגול. פרקי התהילים המסוגלים לרפואה שלמה ולהצלה מצרות פרטיות וכלליות- צבועים בגוון תכלת, תפילות לאבדן הרשעים ולשמירה מאויבים- בגוון אדום ותפילות ותחנונים על גלות וגאולה- צבועים בגוון ירוק. חלוקה מקורית זו, לגוונים וצבעים לפי קטגוריות ונושאים, הובאה ע"י הגר"א הכהן פישר שליט"א בפני מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, שהביע את קורת רוחו מכך.
לספר התהילים צורפו ביאורי המילות ע"פ יסודות נאמנים, בתוספת דברי הקדמונים על רום מעלת אמירת תהילים.
הפצה ראשית: גיטלר. ניתן להשיג בפורמט בינוני ובפורמט כיס גם בטלפון: 02/6521690
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 16:17
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1361
מילי דהספידא
לזכרו של הרב הלל קלעוואן זצ"ל
רב ונשיא התאחדות הרבנים בוושינגטון הבירה
--הרה"ג רבי שלמה מילגרום שליט"א----
הדברים הכתובים בשורות הבאות, נכתבו ונערכו מתוך ההספדים שנשאו ונאמרו, בעת בה לווינו את הרב הלל קלעוואן זצ"ל בדרכו האחרונה למנוחת עולמים. מן הראוי להקדים, כי אם ננסה להעריך את כל חייו הגדושים והמלאים בתורה ובמעשים טובים של רבי הלל זצ"ל, תקצר היריעה לכך ובוודאי שמסגרת זו אינה מתיימרת לעמוד במשימה זו. כמו כן, לא נוכל במילים פשוטות אלו להעביר את רחשי הלב, את הרגשות ההומים, שנשפכו מקירות ליבם של המספידים הרבים, בהיפרדם מרבי הלל זצ"ל. תפקידנו הוא לתאר ולו במעט בפני אברכי הכולל היקרים, האברכים החשובים שנשא ליבם אותם ללמוד את הש"ס כולו לעילוי נשמתו, את הקו המוביל לאורך חייו של רבי הלל זצ"ל, הקו שלאורו הלך ולשמו פעל ועשה, את כל מעשיו ופעליו הגדולים בתחום הרבנות וביחסיו האישיים בין אדם לחברו.
חייו של רבי הלל היו למופת בעשייתו למען הכלל, בעבודתו למען החינוך ובפעלו למען הכשרות, אישיותו הכבירה היתה לסמל ולדוגמה בנתינת אמת לטובת כל יהודי ויהודי באשר הוא. דמותו של רבי הלל בחיי חיותו הקרינה אור על כל סובביו, וכל מי שזכה להיות בקרבתו חש מושפע מעוצמת אישיותו הנעלה.
למעלה מיובל שנים עברו מאז החל רבי הלל זצ"ל כהן בתפקיד רבנותו בוושינגטון הבירה, על אף היותו ממשיך דרכו של אביו הגדול רבי יהושע זצ"ל זכה רבי הלל לתואר לשבח מפי אחד מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב שכינה אותו כאחד מ'עשרה ראשונים' בתחום הרבנות והנחלת דרכי התורה ההלכה והיראה בוושינגטון די.סי. ובשל כך ראוי הוא ליטול שכר כנגד כולם.
חותם גדול בחיי התורה והיהדות בעיר וושינגטון הניח אחריו רבי הלל, מושגי ה'יידשקייט' בעירו מורגשים עד היום ביתר שאת, כתמורה להשקעתו הברוכה בהנחלת חיי הדת בקהילתו, וכפי שהתבטא אחד המספידים ואמר: "אם יכולים אתם לאכול היום אוכל כשר מחנות מזון או מקייטרינג ללא חשש, דעו לכם כי אתם נהנים מפירותיו ברוכים ומעמלו של המנוח זצ"ל". באישיותו הקורנת והנינוחה, קרב רחוקים וחזק קרובים, ורבים חבים לו את חייהם הרוחניים, באשר הוא אשר נטע בהם את ההרגשה כי הם בנים למקום והכוונתו בנו את בתיהם על אדני התורה והיראה.
הרב הלל זצ"ל ניחן בכישורים הטבעיים להנהגה ולרבנות, וכפי שניתן להבין מושגי הרבנות היו קרובים לליבו עוד מבית אביו הגדול. כבר בהיותו בחור בישיבת 'נר ישראל' היה מצויין במידות נעלות, באחריות ובאכפתיות לכל נושא ועניין שבקדושה, וכפי שהתבטא הגאון הגדול רבי אהרון פלדמן שליט"א, ראש ישיבת נר ישראל וחבר מועצגה"ת בארה"ב, כי משחר נעוריו היה ניכר כ'בר-דעת' מורם מעם.
למרות התכונות שנתברך בהם, מציינים תלמידיו ומוקיריו, כי הצלחתו הגדולה במעשיו ובהשפעתו, לא היו תולדה של כישורים אלא נבעו ישירות מעצם אישיותו הנעלה, וממהותו הפנימית והמוסרית.
ענוותן כהלל היה רבי הלל זצ"ל, לעולם לא חשב על עצמו, וכל מבטו היה על טובת הכלל והפרט, הן ברוחניות והן בגשמיות, מתוך טוב לב העולה על גדותיו, הטיף טוב וחסד ללא גבולות על כל סובביו. כשאדם פתח קייטרינג ובקש הכשר למוצריו, לא הסתפק רבי הלל זצ"ל בפיקוח ובתעודה בלבד, אלא הוסיף להתעניין באיש המבקש ובצרכיו. "הרי אתה פותח עסק חדש, בוודאי זקוק הנך לעזרה וסיוע, כיצד אוכל לעמוד לימינך כדי שתתבסס ובמה אוכל לסייע בעדך" כך בדברים אלו היה פונה הרב למבקש תעודה וכשרות. כמובן שיחס אישי וכנה שכזה, היה פותח בפני הרב שיתוף פעולה הדוק, והאדם המבקש היה מכיר לו טובה וחפץ לעמוד בכל דרישות הכשרות שהציב בפניו הרב, וכך רומם הרב את קרן הכשרות. בכלל, דואג היה רבי הלל זצ"ל תדיר לכבודם של משגיחי הכשרות, שיזכו לכבוד הראוי להם בפני הציבור, ובכך יכלו לעשות את מלאכתם נאמנה.
רבי הלל האיר פנים לכל אדם בנעימות מיוחדת, מלווה בחיוך נצחי הנסוף תמיד על פניו, ותמיד דבר טוב לעמו. אין פלא שכינוהו ה'נסיך' כאות לאצילות רוחו ויושר ליבו, אשר ליווהו כל ימי חייו.
אצילות רוחו ומידותיו התרומיות של רבי הלל זצ"ל, שרשם ויסודם בהררי קודש, נטועים וחזקים היו מידות אלו בנפשו, מאביו הגאון הגדול רבי יהושע זצ"ל, שאף הוא קבל את דרכו בעבודת ה' ובתורה מרבותיו בעל הברכת שמואל זצוק"ל והאלטער מסלבודקה זצוק"ל. שרשים אלו התפתחו לאילן רב פארות, שכלל את מסכת חייו הארוכה של רבי הלל זצ"ל. חייו לא ידעו עליות ומורדות, ומעולם לא נכרה בו ההפסקה מהמדרגה הרוחנית אותה הוריש לו אבותיו ורבותיו, תמיד היה שרוי באותה שמחת החיים ואהבת הבריות, ובהתמדה ויציבות מפליאה אחז תמיד את דרכו בעבודת קונו.
תפלותיו היו לשם דבר בכל מצב, אפילו בזמני חולשב לא הרפה מלהתפלל כעבדא קמיה מאריה, וכבן המתחטא לפני אביו, אמר את תיבות התפלה במתינות כמונה מעות, ובטעמו הטוב היה מורה לרבים את דרכם בחשיבות התפלה מעצם עבודת תפלתו.
כמו שניכרו בו בחייו בחינת 'עשה טוב' כך בלטה בו מאד הנהגת ה'סור מרע' עד כי בני משפחתו מעידים עליו כי מעולם לא שמעוהו מדבר בגנות אדם, ובכלל לא נשמע ממנו דבר שאינו חיובי. כך גם כשקלטו אוזניו תחילת דברי לשון הרע, מיד היה מצהיר בתקיפות 'אנו לא הולכים לדבר על כך כעת' וכך סתם את הגולל על האפשרות לדבר במחיצתו בדברי לה"ר. גם מענייני ממון היה מרוחק מאד, שונא בצע כפשוטו, ולא שמעוהו מדבר על כסף בשום צורה.
בערוב ימיו ציווה לבנו כי אם יספידהו לא ישכח לבקש בשמו מחילה מאנשי קהילתו, ולבן אחר אמר כי צוואתו היא: 'הזהרו בכבוד אמכם'. אכן סיום זה נאה לחייו הארוכים שהיוו מופת ודוגמה, לשמירה על כבוד הזולת והאכפתיות לכבודו של האחר.
בלי ספק אבד דורנו דמות נדירה ומיוחדת שהשתייכה לדמויות ההוד בני הדור הקודם, דמות שהאירה מאורה הגנוז בדור יתום כשלנו, וחסרונו מי ימלא. בהתבוננות בדמות מופת זו, נלמד ונקח מוסר, הלוואי יגעו מעשינו במעשיו ונתרומם על ידם למעלה, כפי שהיתה שאיפתו כל חייו לרומם את האנשים שסביבו לקרבת ה' וטהרת המידות.
ת.נ.צ.ב.ה.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 16:15
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 998
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א- פורסם ביתד נאמן
בן תורה מופלא ומיוחד במינו, עלם חמודות, מלא וגדוש בתורה, יראת שמים ומידות טובות, היה בן דודי, יהודה אריה לבית מאיר. שקיעותו בלימוד, למדנותו ובקיאותו, יחד עם מידותיו התרומיות והיחס הלבבי שלו לכל אדם באשר הוא, היו לשם דבר בין כל מכיריו.
יהודה נשק לגמרא הקדושה באהבה ויצא מהישיבה, ישיבת חברון שבשכונת גבעת מרדכי, כדי להגיע ולבקר את סבי וסבתי שיחיו ויאריכו ימים בטוב ובנעימים. חוסר זהירות בדרכי 'כביש המנהרות' ויהודה נפגע מרכב חולף ונפצע אנושות. בתקופה בת עשר שנים שכב יהודה ללא הכרה מלאה, בתרדמת. דוד אמו, מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זי"ע, הגדיר את מצבו בכאב כ'ספר תורה שרוי בצער'. בכל יום ויום, במשך עשר שנים, הגיעו סבא וסבתא שיחיו לבקר את נכדם, לדאוג לו ככל האפשר, לדבר אליו, למרות שכלל לא ידוע האם הוא שומע או לא. לבדוק שהכל תקין, ללמוד איתו, לטפל בו, לאהוב, לחבק ולנשק.
בכל פעם כשהוריו היקרים וסבא וסבתא התקשו להגיע אל נכדם האהוב, היו מגיעים הדוד והדודה של יהודה, הרב הגאון רבי נפתלי מלמוד שליט"א ורעייתו מרת לאה. גם בערבי חגים, ערבי פסח, ערבי ראש השנה ויום הכיפורים. בשעות לא שעות, בימים קשים, מתמסרים ברגישות רבה, בהתמסרות שאין כמותה, מתייצבים ליד מיטת האחיין, שנפטר לבית עולמו בערב פסח התשע"ב.
ובשבוע שעבר נפטרה הדודה הצדקנית של יהודה זצ"ל, נכדתו של הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל ובתו של הגאון רבי יהושע גרודזיצקי זצ"ל, הלא היא הרבנית המחנכת מרת לאה מלמוד ע"ה, בתאונת הדרכים המחרידה של קו 402.
&&&&
תאונת הדרכים המזעזעת, בה נקטפו ששה נפשות יקרות ומופלאות, הביאה את כולנו לחשבון נפש נוקב. לב יודע מרת נפשו. כלי המשחית הטכנולוגיים, עליהם ועל שכמותם אמרה תורתינו הקדושה "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". פירוד בלבבות היראים, הזילזול העמוק בכל הקדוש והיקר לנו, תחושת ה'אשר קרך', וכמובן, ביטול תורה, כאשר תלמוד תורה כנגד כולם ו'ויתר הקב"ה על ג' עבירות ולא ויתר על ביטול תורה'.
אך מה עם הגורם הטבעי, האנושי, שגורם לתאונות דרכים?
"ופשוט מאד דבכלל הלכות אלה בזמנינו אלו הנוסעים במכונית אוטו במהירות גדולה, וכל אחד רוצה להקדים לחבירו וכבר ידוע כמה קפחו חייהם כבר בעוונותינו הרבים, והיא סכנה גמורה. זה וכיוצא בזה ספק רציחה ספק מאבד עצמו לדעת" (שו"ת שבט הלוי ח"ו קי"ב, הלכות שמירת הנפש).
מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל מגדיר את אלו שנוסעים במהירות כספק רוצחים ספק מתאבדים. הדברים לא נאמרו בדרשה מוסרית או בתור דברי חסידות והנהגות טובות, אלא בשו"ת הלכתי, הלכה למעשה.
כיהודי הולך רגל מעיד אני נאמנה, שאצל רבים מהנהגים בערים החרדיות, מעברי החצייה וזכות הקדימה להולכי רגל הינם הצעה לא מחייבת. ישנם אזורים שלמים של הציבור החרדי, בהם חוקי התנועה משולים לסוג של 'עצה טובה קא משמע לן', ואיש הישר בעיניו יעשה, כל עוד שוטר אינו עומד ממש ממול.
אני הולך מידי יום במדרכות העיר בה אני מתגורר, עובר במעברי החצייה ורואה, מול עיני המשתאות, רבים מנהגי העיר מביטים במכשירים הסלולריים שלהם במהלך הנסיעה, מסתכלים בהודעות ואפילו כותבים הודעות טקסט באמצע הנסיעה. אנו כולנו, כהורים, משקיעים הרבה בחינוך הילדים שלנו לזהירות בדרכים. רוב הילדים אכן חוצים כביש כהלכה, מבקשים עזרה מהמבוגרים, מביטים לכל הצדדים ונוהגים ככל כללי הבטיחות. אך דוקא חלק מהמבוגרים אינם מצייתים לחוקי התנועה, לא עוצרים להולכי רגל במעברי חציה, נוסעים במהירות ומחזיקים מכשירים טכנולוגיים במהלך הנסיעה. "ספק רוצחים, ספק מאבדים עצמם לדעת"!!!
&&&&&
סיפר לי השבוע ידידי הרה"ג רבי ישראל מאיר פלמן שליט"א, שקרוב משפחתו ניסה להיכנס לחנייה ברחוב בבני ברק ולכן נסע, למשך מספר שניות, נגד כיוון התנועה. שוטר עצר אותו ושלל את רשיונו. היהודי ביקש להישפט בבית משפט, כדי לנסות ולהציל את רשיונו. הוא נכנס אל רבנו מרן ה'קהילות יעקב' זצוק"ל וביקש ברכה להצליח במשפט. רבנו הסטייפלר זי"ע החל לצעוק עליו צעקות נוראיות. "רוצח!!! מי שמזלזל בחוקי התנועה הוא רוצח!!! אם היה היום סנהדרין, היו דנים אותך בחומרה!!! תלך מפה ואל תבקש ממני ברכות על דברים כאלה!!! אדרבה, שיקחו ממך את הרשיון!!!".
&&&&&
כל פוסקי ההלכה קובעים בנחרצות שחובה לציית לחלוטין, ללא שום פקפוק וטצדקי, לחוקי התנועה והזהירות בדרכים, ואין בנושא זה שום קשר למחלוקת הפוסקים האם ישנו 'דינא דמלכותא דינא' בארץ ישראל.
בספר נתיבות חיים (שער פ"ב הערה 112) כתב בשם מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאדם הנוסע בכביש ללא רשיון נהיגה, הרי הוא גוזל את הציבור, כיון שהכבישים שייכים לציבור, ולענין זה יש לשלטונות רשות ציבורית להחליט מי יכול להשתמש בכבישים.(וראו בהרחבה בקונטרס סלע מדינה, עמו' קו, ובס' שלהי דקייטא סי' לז).
בעיני ראיתי את מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל נכנס לרכב, כדי לנסוע נסיעה בת עשרות מטרים בלבד, והנה מיד כשנכנס למכונית חגר הוא את חגורת הבטיחות, למרות שהנסיעה ארכה כשלושים שניות בסך הכל.
ואם חלילה לא שמרנו על חוקי הנסיעה והדרכים וברוך ה' הנסיעה עברה ללא פגע, מי ערב לנו שלא ינכו מזכויותינו על כך?! הלא חז"ל אמרו (ברכות נה, א) שהנכנס למקום סכנה וניצול ממנו, מנקין לו מזכיותיו. וכי יש לנו כל כך הרבה זכויות, שאנו מוכנים לבזבז אותם על חוסר זהירות בדרכים, הגברת מהירות, אי ציות לתמרורי 'עצור' או אי חגירת חגורת בטיחות?!
בכל דרכיך דעהו. אנו מצווים להיות יהודים נאמנים לתורה ולמצוותיה בכל רגע ממהלך היום שלנו, כולל בתוככי הרכב, וגם בעוברינו את הכביש. ניקח איתנו גם למדרכה ולכביש את מידת הסבלנות והזהירות, כי בנפשינו הדבר.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 16:10
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1412
הדיבוק החדש...
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
אלעד בפרט והארץ כולה- שוב סוערת, והפעם, "דיבוק" חדש. בתקשורת פורסם שהסיפור החל לפני כחודש וחצי, כשתושבת חולון פנתה למספר יהודים בטענה כי רוח נכנסה בה. אדם שסייע לבני הזוג, פנה עמם לאנשים באלעד, שהסכימו 'להוציא את הדיבוק' בעזרת תפילות ובקשות, שופרות ותחינות... במהלך השבוע האחרון הגיעה האישה עם בעלה לבית כנסת באלעד לתפילה מיוחדת. בתפילה השתתפו מנין עם שופרות וקריאה בשמות המלאכים שאותה הוביל אותו רב מוכר בנוכחות עשרה אנשים שזכו לכינוי 'המייחדים'. אחד ממשתתפי התפילה סיפר: "זה היה מחזה קשה. האשה יושבת ומתוכה בוקע קול של אדם. הרב דיבר איתו והצליח להבין מי הרוח. האשה חיפשה מחילה". לדבריו, "היא מכירה את זהות הנפטר ומצאה את הקבר שלו. אי אפשר להגיד שזו שטות. ניסינו במשך הרבה זמן להוציא את הרוח, איימנו שנעביר אותו לגיהנום". הנוכחים סיפרו על "עובדות", לפיהם הבוהן של האשה האומללה התנפחה וכו', כיד הסיפורים המרתקים המובאים באגדות.
הסיפור האמיתי הוא שבני משפחה מחולון הגיעה אל הרב הגאון רבי ציון בוגנים שליט"א, רב הישוב חשמונאים וראש "כולל חצות" בעירנו המעטירה מזה שנתיים, כדי לבקש ברכה ותפילה לאותה אשה. הגר"י בוגנים ראה את האשה ואמר שלדעתו האשה חולה במחלת נפש ושכדאי שרופאים יטפלו בה. למקום הגיעו אנשים שונים, שלא קראו ושנו דיים ושבו לצור מחצבתם רק לפני מספר שנים, ו"החליטו" שמדובר ב'דיבוק' אותנטי, כאשר הגר"י בוגנים שליט"א מתנער מהענין, כדי שלא להתעסק בענינים כגון דא, והעתיר בתפילה לרפואת האשה האומללה.
מדובר באשה שככל הנראה סובלת ממחלת פיצול האישיות או בעיה פסיכאטרית דומה, והיא מדברת כביכול בקולו של איש שבא מהעולם העליון... האשה נשאלה על ידי הגאון רבי ינון מלאכי שליט"א מספר שאלות בסיסיות, כגון האם מלאכי החבלה עומדים לימינה או לשמאלה, והיא השיבה שהם עומדים לשמאלה. דבר שלדברי הגר"י מלאכי, האריז"ל כותב במפורש לא כך, שמלאכי החבלה עומדים בצד ימין. האשה נשאלה ע"י הגר"י מלאכי האם בבית דין של מעלה השתתפו 14 או 18 דיינים והיא השיבה: 18... שזהו מספר סתמי, שלא היה ולא נברא בבי"ד של מעלה...
היא נשאלה לשמות בני משפחתה ואמרה שנין שלה לומד בירושלים, שמו כך וכך ושם ישיבתו כך וכך. בבירור שנערך עולה שאין בחור כזה ואין כזאת ישיבה בשום מקום בתבל, וכן גיבובי הבלים, שאינם מתאימים לשום מעשה של דיבוק שמובא בכל ספרי הדיבוקים (וכבר הארכתי בזה במאמר שפורסם בקוראים אלעד לפני מספר שנים).
האשה טענה שהיא רוח של אדם בשם 'אהרן בן מסעודה', והגר"י מלאכי שליט"א טוען, ובצדק רב, שגם אם ישנו קבר כזה, הרי שבכל בית קברות, בחלקת יוצאי מרוקו, ישנם כמה וכמה 'אהרן בן מסעודה', ואם זהו הראיה שמדובר בדיבוק, אזי זוהי ראיה מגוחכת.
יש הרבה לכתוב על תופעת ה'מקובלים', שחלקם בעלי תשובה מלפני שנים ספורות, ועוסקים בתורת הקבלה, ואינם יודעים מימינם לשמאלם בתורה והלכה, ואכמ"ל. גדולי ישראל זעקו בעוז נגד התופעה, והגר"י הלל שליט"א, ראש ישיבת 'אהבת שלום', אף חיבר, על פי בקשת גדולי ישראל מכל החוגים, ובראשם רבנו הקדוש בעל 'אבי עזרי' זי"ע, ספר נוקב בענין זה. ואדרבה, התלמידי חכמים שנכחו בתיחקור האשה קודם לכן, פרשו מיד, כשהבינו שהכל בוקי סריקי והאשה האומללה זקוקה לאישפוז בבית רפואה המתאים לכך, ה' ירחם. תלמידי החכמים, שקראו ושנו כל ימיהם, הבינו במהירות שהאשה המסכנה זקוקה לישועה, אך אין בה ולו מעט שבמעט שבדיבוק...
נסיים רק בדברים מחזקים שאמר אחד הדיבוקים האמיתיים, שהופיע בפני גדולי עולם בליטא. רבי אליהו לאפיין זצ"ל סיפר שאותו הדיבוק, שנכנס בגופה של אשה, צעק צעקות נוראיות וצווח שאם ייצא החוצה מגוף האשה, יתנפלו עליו מלאכי החבלה ויעשו בה שפטים. הדיבוק זעק זעקות אימה ותיאר את העונשים הקשים שאמור לספוג, עד שכל שערותיהם של הסובבים סמרו וכולם שם הזדעזעו. ואולם כעבור מספר דקות התחיל הדיבוק לנבל את פיו ולדבר דברי ליצנות ודבורים גסים. השומעים ההמומים לא התאפקו ושאלו את הרוח כיצד ייתכן שלפני מספר דקות צעק והתחנן שלא יבולע לו בדין שמים, והנה כעבור זמן מה מדבר דברי נבלה שכאלה.
השיב להם הדיבוק: "תדעו כי אם לא עושים תשובה ולא מתנקים מהחטא, אזי הנפש מתאווה לחטוא בדיוק כמו בעולם הזה, למרות שהיא רואה בעיניים ובחוש את מלאכי החבלה האורבים לה"...
--- ולנו אין שיור אלא התורה הזאת!!!
