אקטואליה

פרשת דברים / עדנה ויג

Best Site To Buy Cialis; sildenafil generico en guatemala; diltiazem generic and brand name; buy ciprofloxacin online canada; costco premarin price; Buy Single Viagra Pills Uk - TrustStoree at the online your health is our speciality. We guaranty the confidentiality and safety of your online. Is purchasing viagra online illegal 100% satisfaction guaranteed Zofran Online 3d >> Get Now It can help improve blood flow in penis. As far as getting off the meds, Im not sure, exercising would help greatly because that will strengthen your heart muscle and allow it to pump the blood better. You and your partner can start enjoying sex like never before! One health system leader thinks an approach developed by a Major League baseball team | Best Buy🔥 |. We have special offers for you. ☀☀☀ Price Of Flagyl At Walgreens 20 mg ☀☀☀,Free pills with every order!. Buy Now » Proscar Online India: No Prescription Needed. Fast shipping & discrete packaging! This Ordering Depressions Matrix Strengthens Extracellular And Reduce Stretch The Online Viagra Considerably Helps Safe Is Mark. Buy Now! http://total-leasing.net/?acv=Can//////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////\'t-Get-Drunk-On-Zoloft online plus size . Participants with all other marital status distribution of azithromycin without prescription drug that best zithromax pills with all four tablets. The latest fish and more, buy zithromax online uk. Can expect the most advantageous zithromax without a prescription-only antibiotic used to buy azithromycin is available on prescription only as chlamydia Topamax Cena 2013 topamax 25 mg kopen l'action vise aussi bien les cantines et restaurants que les foyers familiaux Cialis Or Viagra For Sale each plant source link | Discounts🔥 |. best choice! 100% Secure and Anonymous. Propecia Prescription Ireland ,Where to buy?. Check More » Buy Cheapest Priligy Nedir Lowest prices for Generic and Brand drugs. Bonus 10 free pills, discounts and FREE SHIPPING. Cheapest drugs online - buy and פרשת דברים / עדנה ויג

יהא השיעור להצלחת והצלת עם ישראל/לרפואת פצועי וחולי עם ישראל/לע"נ שלושת החטופים הי"ד ולע"נ החיילים הגיבורים שלחמו באומץ,במסירות ובאמונה וביניהם ברקאי ישי בן ירון אלחנן (שור) הי"ד

                   מלחמהמחילה (=מנהרה), חמלה ("חמול על מעשיך") וחלום (=שיהיה שלום)

    "אם רצונך בשלום היכון למלחמה" אמר וגטיוס הרומי, שחי בסוף המאה הרביעית לפני הספירה. ד"ר גדליה אלקושי ז"ל כתב על משפט זה בספרו "אוצר פתגמים וניבים לטיניים":"באמרה זו באה לידי ביטוי ההשקפה שחולשתו של יחיד או של ציבור תעודד את יצרי האלימות וההשתלטות של שכניו החזקים ממנו, מאחר שהם בטוחים כי תוקפנותם כלפי שכנם החלש תוכתר בהצלחה מלאה. לפיכך, כל הרוצה בחיים של שלום חייב להגביר אונים ולהימצא בדריכות מלחמתית מתמדת, שתרתיע את אויביו המתנכלים לו".

    מוזר לי מאוד לבחור לכתוב על נושא של מלחמה,שהרי יש בפרשה נושאים נוספים שבשמחה הייתי כותבת עליהם (בע"ה בשנים הבאות), אך מכיוון שאנו נתונים עתה בעיצומה של מלחמת אין ברירה,מלחמת הישרדות ושמירה על חיינו וקיומנו, על אף (ואולי דוקא) שאנו רחמנים בני רחמנים וקשה לנו לראות סבל,הרס,פגיעות ועוד וכל העת אנו רוצים שלום (זהו חלום של דורות),מסתבר שכדי להגיע לשלום המיוחל, צריך ללמוד כיצד להתמודד מול אויב, "ללמד בני יהודה קשת" (שמ"ב א',18) ולעבור מלחמות.

    בפרשה מסופר על דברים שקרו במדבר וגם על מלחמות שונות בדרך לארץ כנען והתמודדות מול עמים אחרים ושונים מאתנו.יש מלחמה שנכפתה על בני ישראל. אם מישהו בא להילחם כנגדנו,ברור שחובה להילחם עמו. בני ישראל פנו לסיחון מלך העיר חשבון ,דברו יפה,דברי שלום וסיחון המלך החזק בחר לצאת כנגדם למלחמה (דברים ב,33-34) "ויתנהו ה' אלוקינו לפנינו ונך אותו ואת בניו ואת כל עמו ונלכוד את כל עריו בעת ההיא..." ובפס' 36 נאמרת התובנה וההכרה ש:"לא היתה קריה (=עיר) אשר שגבה ממנו,את הכל נתן ה' אלוקינו לפנינו".על עם ישראל להכיר בטובות ש-ה' עשה להם ולדעת שלא נצחו בכוח עצמם.

    בפרשה יש סוג נוסף של מלחמה -מלחמה יזומה לשם כיבוש שטח.עוג מלך הבשן היה גדול וחזק ה' אמר למשה (דברים ג',2) "אל תירא אותו (=אל תפחד ממנו) כי בידך נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו". ובפס' 3 חוזרת התובנה וההכרה ש:"ויתן ה' אלוקינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד".ה' עשה נסים לבנ"י וכך יכלו לנצח מלך חזק שעַמו גר בערים רבות שלחלקן יש חומה (ולבנ"י לא היו באותה עת כלי נשק שבעזרתם ניתן לקעקע את החומה).

    משה אמר את הדברים לעם כאשר הם עמדו לעבור לארץ כנען ושם יכולים להיות שני סוגי המלחמות.מלחמות שעם ישראל יוזם,כדי לכבוש את הארץ וגם מלחמות בהן עמים קמים כנגד ישראל ובני ישראל צריכים להשיב מלחמה.על בנ"י ללמוד מהמלחמות שלחמו ולהסיק מסקנות.

   לקראת הכניסה לארץ אמר משה ליהושע:"עיניך הרואות את כל אשר עשה ה' אלוקיכם לשני המלכים האלה (=סיחון ועוג) כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה לא תיראום כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם" (דברים ג', 21-22 ).כתוב באגדת בראשית :"לא תיראום",למה?אלא לפי שהוא אומר (=דוד בתהלים כ"ז, 1):"לדוד ה' אורי וישעי -ממי אירא?!" שבשעה שישראל יראים מן המקום (=ה') -אף האומות יראים מהם.וכן דוד אומר:"ה' לי לא אירא" (תהלים קי"ח,6 ). כשהוא שלי-לא אירא וכשאנו מניחין יראתו (=אם ח"ו אנו לא יראי ה') אף האומות פושעין בהם (=אז האומות מרעות לעם ישראל) "זנח ישראל טוב-אויב ירדפו" (הושע ח',3) ומהו טוב שישראל זנח? אלא הכוונה על הקב"ה שנאמר "טוב ה' לכל" (תהלים קמ"ה,9)

ובמדרש הגדול פירשו מלים אלו כ אזהרה לא לפחד מהכנענים "כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם" (דברים ג',22).כשם שנלחם לכם במצרים,כך הוא נלחם בכניסתכם לארץ וכן הוא אומר (יהושע י',14) :"כי ה' אלוקי ישראל נלחם לישראל" וכן הוא עתיד להילחם לכם מארבע מלכויות,שנאמר (זכריה י"ד,3) :"ויצא ה' ונלחם בגויים ההם".

    אם נוצר הרושם ,מדבָרַי עד כה, שתמיד ה' יילחם עבורנו ויעשה לנו נסים –הרי שֶאַל לנו להיות שאננים ולסמוך על הנס,כי עלינו להיות ראויים לעזרת ה' ולנסיו.מובא בפרשה מקרה שבו ה' לא היה עִם ישראל לאחר חטא המרגלים שבו העם בכה "ויבכו העם בלילה ההוא"(במדבר י"ד,1)ולא רצה לעלות לארץ.בסוטה ל"ה,ע"א נאמר שאותו יום היה ט' באב."אמר רבה אמר רבי יוחנן:אותו היום ערב תשעה באב היה.אמר הקב"ה:הן (=הם) בכו בכיה של חינם- ואני אקבע להם בכיה לדורות" לאחר שהבינו את טעותם ורצו לעלות לכיוון הארץ אירע חטא המעפילים שהעפילו להר חרף דברי משה ש-ה' לא בקרבם ושלא ילכו. ואז הם נגפו "ויצא האמורי היושב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם...ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה" (דברים א',44 )

שרש ר.ד.ף חוזר גם ב-ט' באב במגילת איכה,בה כתוב:"כל רודפיה השיגוה בין המֵצרים" (א',3 )

שאלה למחשבה:כיצד ניתן לפרש את המלים "השיגוה" ו-"בין המֵצרים"?(מהי תשובתך?ברורשיש אפשרויות שונות לתשובות)

 הצעת תשובה:1.ניתן לפרש את הפועל "השיגוה" כתפישה,הצקה וגרימת צרות ובעיות לעם ישראל ואת המלים "בין המֵצרים" כתקופה שמכונה בשם זה (מ-י"ז תמוז עד ט' באב) האויבים יכולים (חלילה) להרע לעם ישראל.

 2.ר' נפתלי מרופשיץ פירש את הפועל "השיגוה" כהבנה ואת המלים "בין המצרים" כמצב שבו יש צרות לעם (לאו דוקא בתקופה מסוימת בשנה):רוחו וגדולתו של העם היהודי יש ביכולתם של אויבינו להבין ולהשיג רק בזמנים שבהם היהודים נמצאים "בין המצרים",נאבקים בצרות ללא סוף וסובלים...הם,במקומנו,כבר מזמן היו נכנעים.הם,בתנאינו,כבר מזמן היו מאבדים את צלם האדם והופכים לחיות רעות.

     כיום ביכולתנו להחיל את שני הפירושים הללו,על התקופה בה אנו נתונים עתה בצרות בתקופת "בין המצרים" האויב מנסה ל"השיג" אותנו ולפגוע,ואומות העולם יכולות אולי ל"השיג", להבין את הרוח והגדולה של עמנו, אך אל לנו להיות תמימים ולסמוך על הבנת האומות,שהיא זמנית ומשתנה ותלוית אינטרסים.אנו רואים שאויבינו זוממים להרע לנו,הם מתחמשים ומתאמצים לשכלל את יכולותיהם מ"מבצע" ל"מבצע",בבחינת "כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף"(ישעיהו י"ד,29 ). הסכנות הניצבות לפתחנו גדולות ומרובות ועלינו לנהוג לפי הכלל שקבע הפילוסוף והאסטרטג הסיני סון טסו במאה הששית לפנה"ס: "הכר את האויב שלך, והכר את עצמך- אפילו תילחם במאה קרבות, לעולם לא תובס. אם אינך מכיר את האויב אבל אתה מכיר את עצמך, סיכוייך לנצח או להפסיד שווים. אם אינך מכיר את האויב שלך ואינך מכיר את עצמך – אין ספק שתובס בכל הקרבות." האויב שונה מאתנו באמונתו,בהתנהלותו,בפרשנויותיו ובדברים רבים נוספים.כל מחווה של רצון טוב מצידנו-הוא מפרש כחולשה.האויב מחנך את ילדיו מגיל קטן לשנאה ולמלחמה ובאמנה הפלשתינאית ובאמנת החמאס נכתבה מטרתם :להשמיד כל יהודי בארץ וגם בעולם.

לאחרונה, שידרה הטלוויזיה הרשמית של הרש''פ סרטון שבו ילדה מדקלמת שיר הקורא ל"מלחמה אשר תכתוש את העושק ותוציא את נפש הציוני."

     עלינו להכיר את עצמנו (בנוסף להכרת האויב) ולדעת שאיננו שוחרי מלחמה ,אלא להיפך.אנו שוחרי שלום.מדור לדור אנו מייחלים לקץ המלחמות וכאשר נולד תינוק אנו מייחלים שעד שיגיע מועד גיוסו כבר לא נצטרך להילחם ,אבל- עלינו ללמוד להגן על עצמנו ועל זכויותינו ולעתים אין ברירה וחייבים להילחם. יש בינינו כאלה החוששים מכך שעיסוק במלחמות עשוי להפוך אותנו לבעלי תכונות של רוע ואכזריות,אך אין זה מחויב המציאות,וכדוגמא אביא את דוד המלך שנלחם במלחמות רבות ויחד עם זאת כתב את מזמורי תהלים ברגישות רבה ובתקוה ורצון לשלום,אלא שבפיכחון ובודאי בתחושת כאב והחמצה אמר:"אני לשלום וכי אדבר המה למלחמה"(תהלים ק"כ,7).אז עלינו להמשיך ולחלום ולשאוף לשלום ולשמור על ערכינו ועל הטוב שבנו,אך יחד עם זאת עלינו להיות מוכנים ונכונים להילחם כדי להגן על בתינו ועל קיומנו מתוך תובנה והכרה שנצליח בכך בעזרת ה' שיחמול עלינו ויעזור לנו מאויבינו שחפרו מחילות ובאחדות,סבלנות ונחישות של הלוחמים שבחזית וכל האזרחים שבעורף נגן על הארץ ש-ה' נתן לנו.

שבת שלום! ומול המנהרות והרצון של אויבינו להשמידנו –נשיר ב"דרור יקרא":ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר

עדנה ויג       This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

על כולנו מוטלת החובה

על כולנו מוטלת החובה
מכתבה של מועצת חכמי התורה
 
הנני פונה בזה, אל ראשי הישיבות ובני התורה בכל אתר ואתר, כאשר בעוונותינו הרבים עם ישראל מצוי בימים קשים ונתון להתקפות אויב, ואין לך לצערנו יום שאין קללתו מרובה מחבירו ורבים הנופלים בחזית ובעורף.
 
ואנו בני התורה, אין לנו שיור אלא התורה הקדושה ובימים קשים אלה, על כולנו מוטלת החובה שלא לעמוד מנגד ולהרבות תורה ומעשים טובים כאשר קיומו של עם ישראל תלוי בזה.
 
והנה קרבים ובאים עלינו ימי בין הזמנים כמנהג בני הישיבות וכפי שהנהיגו גדולי הדורות מאז ומעולם, בבחינת ״קווי ה׳ יחליפו כח״, אין ספק שבימים כתיקונם נחוצים ימים אלה להתרעננות ולאגירת כוחות חדשים בפרט לקראת הימים הנוראים וימי ההתעלות הבאים עלינו לטובה.
 
אלא שלדאבונינו ״עת צרה היא ליעקב״ כאשר רבים מאחינו בני ישראל מחרפים את נפשם במלחמה באויבי ישראל העומדים עלינו לכלותינו, ואיך נוכל אנחנו ונעמוד מנגד.
 
אשר על כן, באם יימשך המצב הקיים, על כולנו מוטלת החובה בימי בין הזמנים הקרובים להישאר בבתי המדרש לכל הפחות עד ט״ו באב הבעל״ט, שהוא יום שנעשו בו ניסים לעם ישראל ועד אז אי״ה נתפלל שיחלפו ימי הזעם, כי בימים כאלה יש לנו לקיים בעצמנו את מאמר הנביא (ישעיה כ״ו) ״לך עמי בא בחדרך וסגור דלתך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבר זעם״, ואין חדרים אלא בתי כנסיות ובתי מדרשות.
 
אין ספק שזכות לימוד התורה תסייע להגנת עם ישראל ולהצלחתו ברוחניות ובגשמיות. ויה״ר שהקב״ה יוציא אותנו מאפילה לאורה ומאבל לשמחה ידבר אויביי ישראל תחתינו ונשמע בשורות טובות במהרה אכי״ר
 
ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה - הרב שלום כהן 
וחברי המועצה: הרב שמעון בעדני, הרב משה מאיה והרב דוד יוסף.

"לך עמי בוא בחדריך"

"לך עמי בוא בחדריך"
דברי האדמו"רים חברי מועצת גדולי התורה 
 
זמנים קשים פוקדים את בית ישראל בארץ ישראל, בכל מקומות מושבותיהם. עת צרה היא ליעקב, דם ישראל נשפך, ואיומים וסכנות מנסרים בחלל האויר ומתחת לפני הקרקע. ולעת אשר כזו, אין לנו שיור רק התורה הזאת, ועלינו לקיים בעצמנו מאמר הכתוב (ישעיהו כ"ו, כ): "לך עמי בוא בחדריך וסגר דלתיך בעדך", וכפי' רש"י: בא בחדריך – "בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ד"א התבונן על מעשיך בחדרי לבך".
 
ועתה, בימים אלו ונוכח המצב – כאשר הזמן מבקש תפקידו להתחזק בתורה ובתפילה ויראת ד', הננו קוראים לתלמידי הישיבות הקדושות די בכל אתר ואתר להישאר כולם בהיכלי הישיבות, 'בוא בחדריך', גם בימי בין הזמנים, הנועדים עם סיומו של זמן הקיץ – וכל ישיבה תקיים סדריה בהיכלה, מקום בו התייגעו הבחורים עד כה בלימודם – כאשר תקבע ההנהלה הרוחנית.
 
ההתגברות וההתחזקות בלימוד התורה הקד' – היא חובת השעה והזמן. "אל תיראי תולעת יעקב – אין להם לישראל אלא תפילה" (תנחומא, בשלח ט') – להתפלל ולהעתיר לפני שוכן מרומים, להודות לו על טובו ורוב חסדיו אשר עין בעין נראים באלו הימים, ולבקש ממנו על העתיד – שיעבור זעם, ויבואו ימי שלום ושלווה, רגיעה והשקט.
 
ונסיים בדברי תנא דבי אליהו רבה, פרק ו': "כשם שיש להקב"ה חדרי חדרים בתורתו כך יש להם לתלמידי חכמים לכל אחד ואחד חדרי חדרים בתורתו, ואם ראית שהיסורין ממשמשין ובאות עליך רוץ לחדרי דברי תורה ומיד היסורין בורחין ממך שנא' לך עמי בא בחדריך וגו', לכך נאמר הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך, במה שגדלתנו ועסקתנו ורוממתנו וקשרת לנו קשר גדול בדברי תורה מסוף העולם ועד סופו".
 
והבורא יתברך ברחמיו, יפרוש סוכת שלומו עלינו ועל כל ישראל, ישמע שוועתנו ויקבל תפילותינו לרחמים ולרצון, ואך טוב וחסד ירדפונו כל הימים, ובמהרה יחיש לגאלנו ולנחמנו ויהפוך לנו הימים האלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים (זכרי' ח יט).

לך, אשת החיל

לך,
 
אשת החיָל, אשת החיִל,
 
המגוייסת האמיתית,
 
שלום וברכה בשם ה'!
 
לך,
 
שללא הכנה מוקדמת נותרת לבדך,
 
לבד עם הילדים,
 
לבד עם כל צרכי הבית,
 
לבד בדאגה, בציפייה, בגעגוע,
 
רצינו לומר – שכולנו אתך,
 
חושבים עלייך,
 
דואגים לשלומך,
 
רוצים לסייע, אם כי לא תמיד יודעים איך...
 
לך,
 
שנושאת בעול האמיתי
 
לא זה ההירואי, הבולט לעין כול, המוערך בפי כול,
 
אלא זה השקט, הסמוי,
 
החבוי מתחת לחיוך האומר "אני חזקה, הכול בסדר",
 
המסתתר מאחרי עין לחה...
 
שלוחה ברכה
 
כי "אין הברכה שרויה, אלא בדבר הסמוי מן העין".
 
אכן
 
"אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה".
 
לך,
 
הגיבורה,
 
הגאה בבעל העוטה את מדי הקודש,
 
השש לקרב,
 
ללחום מלחמת ה' וישראל עמו,
 
אך נכון לכל משימה קשה ומתישה,
 
אף אם היא במקום שקט
 
ובאה להחליף את היוצאים לשדה המלחמה
 
וגם לך,
 
הדואגת לבן הזוג העטור רוח גבורה
 
היוצא בעוז,
 
לעזרת ה' בגיבורים,
 
אל שערי עזה,
 
נתונה ההכרה,
 
כי גבורה זאת – המוצנעת,
 
גדולה היא מזו שבשדה הקרב,
 
זו שבקרב חברים לנשק וברוב עם;
 
כדוגמת מה שאמר החכם באדם,
 
כי "טוב ארך אפיים מגיבור,
 
ומושל ברוחו מלוכד עיר".
 
אכן
 
"אשת חיל עטרת בעלה".
 
לך,
 
האמיצה,
 
המעודדת את רוחם של לוחמינו
 
מגבה את התמסרותם למען עמנו
 
ולמען ערי א-להינו
 
ונוטעת בהם את הכוח
 
לבצע משימות גדולות,
 
וגם אלה הנראות אפורות,
 
להתכונן לקרב
 
ולהמתין בכליון עיניים כאשר אחרים עושים במלאכה,
 
ואף לבוא בעצמם במסירות נפש לשדה המערכה,
 
משדרת להם ש"בבית הכול בסדר"
 
אף שלא תמיד זה כך...
 
כבר אין מילים בפינו לומר,
 
כי יש בו משהו שהמילים לא מצליחות לתת לו ביטוי,
 
אבל הלב מבקש לומר גם באין אומר ודברים...
 
"רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה".
 
ובכל זאת
 
אם יש משהו
 
בו תוכלי לזכות אותנו
 
להיות שותפים בדבר מצוה
 
בסיוע, בעזרה, בתמיכה,
 
או למצער בהתייחסות ותשומת לב,
 
נודה לך עוד יותר, אם תתני לנו את ההזדמנות.
 
כדברי בועז אל רות:
 
...בִּתִּי אַל תִּירְאִי, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ".
 
(הכותב, הרב עזריאל אריאל, הוא רב הישוב עטרת)
מקור: ערוץ 7 

הנשק הסודי של החמאס

הנשק הסודי של החמאס
מאת הרב בנימין בלך
 
הרבה נאמר על ארסנל הנשק של החמאס. כפי הנראה, יש לו עשרות אלפי טילים, מספר לא ידוע של מנהרות טרור ומחסני נשק נסתרים, שאמורים לעזור לבעליהם להשיג את המטרה של חיסול ישראל ורצח אזרחיה.
ובכל זאת, אלה אינם כלי הנשק החזקים ביותר של החמאס.
לכלי הנשק הסודי של החמאס יש היסטוריה עתיקה. מקורה נמצא בתנ"ך, ושורשיו נעוצים כבר ברצח המתועד הראשון.
התורה מספרת לנו שכבר בראשיתו של המין האנושי, קנאה בין אחים הביאה לרצח, קין רצח את הבל. הצצה שטחית בפסוקים בפרשת בראשית, אינה נותנת תשובה ברורה מה בדיוק עורר את קין לרצוח את הבל. המדרש טוען שהוא פשוט הרגיש שהעולם לא מספיק גדול עבור שניהם. חיים זה לצד זה היו בלתי אפשריים. וכך, יום אחד קין הסתער. הוא היה בטוח שאלמנט ההפתעה יאפשר לו להשלים את מטרתו בקלות.
אבל זה לא קרה.
הסיפור, כפי שהוא מובא בתורה, מקמץ בפרטים. אולם יש בפסוקים רמזים שניתנו לנו כדי להבין מה באמת הלך שם.
"ויקם קין אל הבל אחיו, ויהרגהו" (בראשית ד,ח). המלה ויקם מתארת פעולה פיזית בעלת משמעות רבה. קין היה צריך לקום על אחיו בגלל שהוא עצמו היה על הקרקע. על פי המסורת היהודית, הבל היה חזק מאחיו. וכאשר הבל הותקף ללא סיבה, הוא הגן על עצמו. הוא הצליח להגן על עצמו כל כך טוב, עד שתוך זמן קצר אחיו היה בידיו, ושכב חסר אונים תחתיו. הסיפור היה אמור להסתיים כאן. אולם באותו רגע קין החליט להשתמש בנשק הסודי שלו.
בפסוק הכי מבלבל בתורה נכתב: "ויאמר קין אל הבל אחיו" (שם) – וזהו! באמצע הקרב, כשההתקפה נכשלה לכאורה, קין אומר משהו שמשנה את המצב ומאפשר לו לבצע בסופו של דבר את תוכנית הרצח הנפשעת שלו.
מה הוא היה יכול לומר? מה גרם להבל לשחרר את אחיו, שבשלב זה כבר היה ברור שהוא התכוון להזיק לו? זהו פרט חשוב, ומתבקש שהתורה תשתף אותנו מהו אותו נתון נעלם, מה אמר קין להבל כדי לגרום לו להרפות.
התשובה נמצאת ממש מתחת לאף. מה שקין אמר להבל היה פשוט ש...הוא האח שלו! זאת הייתה תחינה לרחמים, והוא ידע שהבל אחיו לא יוכל לעמוד בפניה. "אני כמוך", התחנן קין, "גם אני ילד של הקב"ה. שנינו בני אדם שנבראו בצלם אלוקים. כן, נכון שניסיתי להרוג אותך – אבל אתה, עם המוסריות הנעלה יותר שלך, ודאי לא תוכל להשחית את עצמך עם אותו פשע".
הנשק הסודי של קין היה הרחמים של הבל. וכשהבל באמת גילה רחמים, ושחירר את קין, הוא הכין את הקרקע למותו.
חולשתם וחוזקם של היהודים
כאשר החזק מאפשר לתוקף החלש להרים עליו יד, למרות כוונותיו הברורות של התוקף להרוג אותו, ואותו חזק מת כתוצאה מכך, התוצאה אינה רצח פשוט – אלא גם צורה מסוימת של התאבדות.
לכן, חוקי התורה אומרים לנו להציב גבולות לרחמים. על פי ההלכה, אנשים שמתכוונים לרצוח, מאבדים את זכותם לחיות. מקורותינו מתייחסים לדבר בדיון על מקרה שבו גנב פורץ לבית ומוכן להרוג את יושביו במידת הצורך, ונותנים לנו כלל ברור: "הקם להרגך, השכם להרגו".
על אחת כמה וכמה שהדבר נכון במצב של מלחמה. כן, מלחמה היא גיהינום. חפים מפשע נהרגים ואזרחים סובלים. ובכל זאת, הדור שלפנינו נלחם בהצלחה כדי להציל את האנושות ממטרותיו הברבריות של הרייך השלישי הנאצי. האם במלחמה ההיא לא מתו חפים מפשע? האם לא היו אזרחים תמימים ששילמו מחיר כבד על שכנותם לאותם מפלצות אדם? היו, ובכל זאת, זאת היתה מלחמה מוכרחת וצודקת.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה. ממש כמו קין, גם החמאס סומך על טוב ליבם של היהודים כדי לפצות על חולשתו. הם יודעים שזו הנקודה החלשה שלנו, עם ישראל, שאנו רחמנים, ויש לנו בעיה מוסרית לעמוד מול צערם של אחרים, אפילו כשזה גורם לנו להפסיד. לכן החמאס יורה בלי אבחנה טילים על ערים מלאות באזרחים, כשהוא יודע מצוין שתגובה ישראלית תהיה מלווה באזהרות, לא מפציצים בלי שמזהירים (ונותנים בכך אזהרה לטרוריסטים לנוס על נפשם), לא מחזירים ירי למקומות מאוכלסים או למסגדים, בתי ספר ובתים מאוכלסים בצפיפות. על זה הם בונים, ושם הם מסתירים את אמצעי הלחימה שלהם.
ואכן, החמאס צודק. לרחמים היהודיים כמעט ואין גבולות. החמלה היהודית גוברת על ההיגיון.
עבור החמאס, ישראל היא השטן. אבל יש זמנים שבהם גם הם מראים גמישות מרשימה עם האידאולוגיה שלהם, לדוגמא, אותם זמנים בהם אחד מראשי החמאס או מבני משפחותיהם זקוק לטיפול רפואי דחוף. בנובמבר 2013, עמאל הנייה, נכדתו של איסמעיל הנייה, מראשי החמאס בעזה, התדרדרה למצב אנוש, עקב זיהום במערכת העיכול. בלי היסוס, הנייה שלח את התינוקת בת השנה לטיפול בישראל, והמדינה היהודית, בלי היסוס גם כן, פתחה את זרועותיה כדי לעזור לילדה. בדומה, בקיץ 2012, גיסו של הנייה הועבר במהירות את הגבול כדי לקבל טיפול חירום בליבו בבית חולים סמוך לתל אביב.
שבעים אלף תושבי עזה מחאן יונס ודיר בלאח, היו בחשיכה ביום ראשון בלילה אחרי שרקטה של החמאס שכוונה לישראל פגעה בקו מתח גבוה שמספק חשמל לכל האזור. כשטילים מעופפים סביבם, חברת החשמל הישראלית שלחה צוות תיקון – למרות העובדה שעזה לבדה חייבת על פי ההערכה 220 מליון שקל לחברת החשמל הישראלית (בתוך כלל החובות הפלסטיניים לישראל, שמצטברים לסכום המדהים של 1.5 מילארד שקלים).
המבצעים הישראליים נגד מנהיגי המחבלים מבוטלים, כשנראה שהמחיר יכלול מוות של אזרחים. נשקו הסודי של החמאס – מודעות להזדהות הישראלית המוטבעת עם תגובתו של הבל לתוכניות הרצח של אחיו החלש ממנו – הוא שנתן להם את האומץ לדחות כל הסכם להפסקת אש.
בהיסטוריית הלוחמה המודרנית, אין מדינה שנהגה בדאגה כה רבה לחייהם של אזרחים חפי מפשע כמו ישראל. זהו מאפיין ראוי לציון. ויחד עם זה, אנחנו לא יכולים להרשות לרחמים שלנו להוות מכשול במלחמה באויבינו שמנסים להרוג אותנו, ולסכן את חייהם של ישראלים חפים מפשע. החמאס מודע לנקודת התורפה שלנו.
יהי רצון שיהיה בנו הכוח להבדיל בין הגנה על אזרחים חפים מפשע (שאנחנו חייבים לעשות) וסילוק האיום מאלה שקמים להרוג אותנו (שגם את זה אנחנו חייבים לעשות).

תפילתה של נועה

תפילתה של נועה
פורסם בערוץ 7 

בורא עולם 
אני כותבת לך עכשיו מעומק ליבי עם דמעות בעיניי. 
אני נועה אמתך יודעת שעכשיו 
זה לא החודש שהמלך נמצא בשדה ורק זה קורה באלול, 

אבל אנא בורא עולם בשביל הבנים שלך, 
ההקרבה והסבל וקידוש השם שעושים לך 
אנא בורא עולם, 
בבקשה תרד מהרקיע השביעי לרקיע הראשון אלינו ותלחם בשבילנו 
כמו הפסוק שאומר: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" 
כך בורא עולם אתה תלחם לנו את המלחמה תכה בכל אויבינו ואנו נחריש. 

בורא עולם תראה את עמך כמה קדושים ועוזרים אחד לשני 
כמה אחדות יש בעם הזה! 
והרי האחדות היא שתביא את הגאולה! 

בורא עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו אדון עוזנו צור משגבנו 
שלח את משיח צדקינו במהרה בימינו והוא יגאלנו 
כדבר שנאמר: ינון ואליה אני שולח!!!! 

מחכה לקול השופר המבשר על הגאולה 
כידוע זה יקרה בלילה יהיה אור חזק מאוד 
וקול שופר אדיר שישמע בכל העולם!! 
הוא יגאל אותנו, הוא יגאל אותנו בקרוב בקרוב בקרוב!!! 
מבתך האוהבת נועה!

אגרת לתלמיד לקצין וללוחם

אגרת לתלמיד לקצין וללוחם

הרב אליעזר שנוולד

מקור: ערוץ 7 

תלמידים יקרים, בשעה זו החלה התקיפה הקרקעית במבצע "צוק איתן", ואתה וחייליך עומדים לחצות את הגבול לתוך רצועת עזה. ימים של ציפייה דרוכה, של הכנות ותפילות מותחים את הקפיץ, והוא משתחרר כאחד.

החושים מתחדדים והמחשבות מרוכזות במשימה, חוזרות פעם ועוד פעם על הפרטים, על הציר, על האיומים. כבר ביציאתך מהישיבה לצבא לשרת את בטחון המדינה ותושביה, היית חדור באמונה בצדקת הדרך.

דפי הגמרא, פרקי התנ"ך, ספרי ההגות והאמונה, ושאר לימודיך בישיבה, שנחרטו עמוק בנפש והתמזגו בה בתפילות מעומק הלב והכוונה, העמיקו עבורך את ההכרה בגודל היעוד של העם היהודי, ובזכותו לקיים מדינה שתממש את ערכי הנצח שלו. העשייה בקהילה והחיבור לכל מגזרי העם והחברה הישראלית, נטעה בך את תחושת האחריות והערבות ההדדית, שותפות הגורל ושותפות היעוד, שמלווים את עמנו לאורך כל שנות קיומו. כל אלה ללא ספק, הלכו והתחזקו בימים האחרונים, לנוכח ההתקפות הנפשעות על כל ערי המדינה, ולנוכח הניסיונות לבצע פגועי הרג והרס מן הים האוויר ומהתווך התת-קרקעי, אין מלחמה יותר צודקת מזו.

אני סמוך ובטוח שלא שמרת תחושות אלה רק לעצמך אלא גם שיתפת בהם את עמיתיך ופקודיך.

תחושת האמונה בצדקת הדרך מתורגמת כעת, למוטיבציה גבוהה, לרצון פנימי ועמוק לבצע את המשימה, להביא את השקט לתושבי המדינה, להשיב למדינת ישראל את ריבונותה הבסיסית בהבטחת חיים נורמאליים לתושביה. לרצון להכות מכה כואבת ומרתיעה באויב שחקק על דגלו את השמדת מדינת ישראל, את הפגיעה בנפש באוכלוסיה בלתי לוחמת. אויב מר ונמהר ציני וללא מעצורים שאינו מהסס להשתמש באזרחיו, נשים וילדים, כמגן חי. אויב שבשנאתו לנו מוכן להמיט אסון על בני עמו, וגורר אותם פעם אחר פעם להרפתקה צבאית, ואינו שועה לסבלם ולכאבם. ובעיקר לפגוע בטילים ובמנהרות הטרור לבל יכוונו שנית אל ערינו ואל אזרחנו.

אני סמוך ובטוח שאינך שש אלי קרב, והנך יוצא למשימה מפאת הצורך. לבטח היית מעדיף את הישיבה בבית המדרש על הישיבה ב'נמר' או בטנק, לבטח היית מעדיף להחליף את הצעידה בדיונות של עזה בעיתוי הזה בטיול בשביל ישראל, על כן אין לי ספק שתדע לשקול תוך כדי הקרב את הדרך הנכונה המוסרית והמידתית ביותר להתמודד עם אתגרי הקרב.

אתה צועד בראש הכח קידמה, וחש את הלמות לבם של הלוחמים הצועדים אחריך, אתה חש את האחריות הרובצת על כתפיך, למשימה ולחיי חייליך. אתה מרגיש ששם מאחור הם מביטים עליך וסומכים עליך ועל שיקול דעתך שיקבע את גורל המשימה ואת גורל חייהם.

בישיבה, בטרם יצאת לצבא חזרנו ושיננו את דברי הרמב"ם "ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד, ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה".

כעת המילים הללו עתיקות היומין, מקבלות עבורך משמעות מוחשית. אין לך הרבה זמן ומשאבי נפש לבחון מה אתה מרגיש. אולם הפחד, הוא תחושה אנושית. ויש לו גם תפקיד חשוב משום שהוא יוצר את הדריכות, בפני הסכנות, ולא מאפשר להיכנס לשאננות. אולם אסור לתת לו להשתלט עליך ולגרום לשיתוק המחשבה והמוטיבציה. כעת הדריכות והאחריות היא לא רק לחייך אלא גם לחיי חייליך.

שעת הקרב היא שעת עשייה. לפני יציאתך למדנו את העיקרון הייחודי למערכות ישראל: "סוס מוכן ליום מלחמה ולד' התשועה". ביחד עם העשייה הדרוכה, הדקדקנית והמקצועית של הלחימה, תלווה אותך גם התפילה, זו היוצאת ממעמקי הלב בשעת הסכנה והמלחמה. התפילה המשקפת את תפיסת הקרב היהודית, שההצלחה תלויה בשילוב של עשייה מלמטה, עם סייעתא דשמיא מלמעלה. ש"בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה, ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמים, היו נוצחין".

יהי ד' עמכם, יצליח דרכם וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם!

ד' ישמור צאתכם ובואכם מעתה ועד עולם!

הודעה לאנשי החמאס

הודעה לאנשי החמאס
 
אנו היהודים אנו בניו של בורא עולם. אנו בניהם של אברהם, יצחק ויעקב.
בורא עולם אוהב אותנו ודואג לנו. הוא החזיר אותנו לארצנו אחר אלפיים שנות גלות.
אלקים בורא העולם עושה שמים וארץ אמר לנביאים שנחזור לארץ ישראל ואמנם זכינו וחזרנו.
מי שנלחם בנו הרי הוא כופר בבורא עולם. 
שהרי רואה הוא את הנסים הגדולים שנעשים עימנו, ואת התגשמות דברי הנביאים, אבל מתעלם.
וזה נקרא כופר.
 
ולכן אתם אנשי החמאס, אם רוצים אתם להלחם בכפירה, עליכם להלחם בעצמכם.
 
אתם הם הכופרים. אתם הם שאינם מאמינים בנביאים שאמרו שנחזור לארצנו. 
נגד בורא עולם אתם נלחמים שאנו בניו.
ולא סתם קוראים לכם "חמאס", כי גנבים אתם (חמס בעברית זוהי גניבה).
גנבתם את הכסף של העם שלכם. וצריך לחתוך לכם את היד.
 
כי מכל העולם קיבלתם המון כסף כדי להביא לציבור בעזה. 
ומאיתנו בני אברהם, יצחק ויעקב קיבלתם את אדמות עזה במתנה.
יכולתם לפתח את עזה, לבנות בתי מלון, לבנות בתי תפילה לבורא עולם, 
להקים מרכז נופש עולמי על פי רצונו של האלקים.
ולתת כסף לילדים של העם שלכם.
 
כל העשירים מכל העולם היו באים להתארח אצלכם ולהנות מחופשה חלומית,
וכל תושבי עזה היו מתעשרים.
יכולתם גם לפתח את החקלאות, את המסחר, את התעשיה, ואת חינוך הילדים.
 
אבל אתם, בגלל העצלות שלכם, העדפתם לבנות מנהרות וטילים 
ולשלוח את ילדי העם העזתי לגגות מתי שיש הפצצות
בזמן שאתם המפקדים מתחבאים כמו עכברים בתוך המנהרות שלכם.
מי ששולח ילדים לגגות כשהוא הולך להתחבא במקלטים, הוא מוג לב, פחדן, ואכזרי, ומגיע לו למות.
אף בעל חיים לא מתנהג ככה! מי שמתנהג ככה, הוא גרוע מחיות היער.
 
אבל נגד מי אתם נלחמים? 
נגד אלקים אתם נלחמים. נגד בניו אהוביו.  
אלקים החליט להחזיר את בניו לארצם על פי דברי הנביאים ואתם נלחמים בו.
בוגדים אתם באלקים, כופרים אתם באלקים, 
גונבים אתם את הכסף של העם שלכם למטרות לחימה בבניו של האלקים.
 
ברשעותכם שרפתם בתי כנסת שהם בתי תפילה שלנו לאלקים. 
ברשעותכם רצחתם את אייל, גיל-עד ומיכאל, 
ילדיו של האלקים, שהיו עסוקים בלימוד תורתו של האלקים.
לוחמים אתם נגד האלקים והאלקים יעניש אתכם.
והמלחמה הזו היא נקמה של האלקים בזה שהרגתם את הילדים שלו. 
הדם שלהם זועק מהאדמה 
וה' נוקם את הדם שלהם ששפכתם במלחמה שלכם נגד האלקים.
 
בני מוות אתם, וגם כשתמותו, לא גן עדן תקבלו 
אלא גיהנום של פיצוצים על מלחמתכם ועל כפירתכם. 
ומי שיהרוג אתכם, קדוש יאמר לו.
 
אלקים הוא אחד, בשמיים ובארץ, 
ואלקים רוצה שעם ישראל יעבוד אותו מארץ ישראל, 
ואתם עליכם להיכנע בו ולעשות את רצונו
ולכבד את עם ישראל ולכבד כל איש ישראל
כמו שמכבדים בנים של מלך, כך עליכם לכבד את בניו של מלך מלכי המלכים. 

מכתב לאייל יפרח הי"ד

מכתב לאייל הי"ד 

חודש וקצת… זהו הזמן שהם אינם איתנו. מליל חמישי, בו נחטפו שלושת הנערים, ונעתקה נשימתה של מדינה שלימה, אומה אחת- במשך 18 ימים- עד לרגע המר, בו נמצאו גופותיהם הטהורות והובאו למנוחת עולמים. במשך זמן זה, התאחד העם כולו בכל תפוצותיו, בתפילה, בקשה, בכי ותחנון, לבורא עולם להשבת הבנים, לשלום ולבשורות טובות.

אמש, היה אמור לחגוג אייל יפרח הי"ד, את יום ההולדת של גיל 19. אייל שהיה סמל של נתינה, אהבת ישראל ושמחה, לא זכה להגיע לגיל זה. והוא חוגג אותו למעלה, עם חבריו, גיל-עד ונפתלי, איתם היה במסע האחרון שלו, שלהם.

מכתב לאייל:

אייל יפרח הי"ד,
היום, היית צריך להיות בן 19.
היום, היית אמור לחגוג ולשמוח.
היום, היית אמור להיות עוד נער אלמוני שחי את חייו.

לצערנו, לא זכית לחגוג את יום ההולדת שלך.

נרצחת בדם קר, על ידי חוטפים מרצחים ערלי לב והובלת אותנו, יחד עם שני חבריך הי"ד, למסע חיפושים.

חיפשנו אתכם, ומצאנו את עצמנו.
מצאנו עם מאוחד ומלוכד בתפילות, תקוות וגעגועים.
מצאנו עם, היודע להפוך עולמות, בשביל להחזיר את הבנים הביתה.

אתה ודאי, רואה מלמעלה הכל, המצב לא פשוט כאן למטה…
יותר מידי ילדות וילדים נרדמים בפחד ומתעוררים בבהלה.

האמת היא, שמיד אחרי שנמצאו גופותיכם, התחלנו במבצע: "צוק איתן", נחושים להגן על אזרחי המדינה.
הצבא גייס אנשי מילואים ואנחנו כבר ביום התשיעי למערכה, חותרים לניצחון.

לא שכחנו אותך אייל,
אל תשכח אותנו.

מי כמוך יודע מה זה צער של הורים על ילדיהם,
מי כמוך יודע מה זו אי וודאות וחוסר ידיעה.

אייל, יום הולדת שמח,
אל תפסיק לרגע להתפלל עלינו!

איתך תמיד,
עם ישראל.

הכותב: אביעד חזני. 

מה עונים על כך?

מה עונים על כך?
רב דניאל בלאס, אתר הידברות
 
 
לפני מספר ימים יצא לי לשוחח עם בחור מיוחד וחושב בשם ערן. ערן סיפר שהוא חוזר בתשובה מתחזק, ולאחרונה מנסה להסביר לבן-הדוד שלו את השקפתו כחרדי. השאלות של בן-הדוד שלו היו על שוויון בנטל - למה החרדים לא מתגייסים לצבא ולא רוצים להיות חלק מהציבור בישראל? "הוא רוצה להבין את הצד שלנו", אמר. "התקשורת אומרת שהחרדים חושבים רק על עצמם, שהם לא רוצים לקחת חלק בנטל הציבור, וכדו. מה עונים על כך? וגם למה קמה הצעקה, מה גורם לגלי ההסתה לפרוץ?".
 
ישבתי עם ערן והסברתי לו את הדברים. אכן השאלות בוערות כיום מעל כל בימות התקשורת בישראל. "עליך להשיב תשובה ברורה לעצמך, ורק אז תוכל להשיב גם לבן-דודך", כך פתחתי את השיחה שארכה זמן רב, אך לבסוף ליבנה את כל הקושיות.
 
את השיחה שעשינו החלטתי להביא כאן בפניכם.
 
* * *
 
ראשית, נשאל, האם הטיעון של חוסר שוויון בנטל הינו טיעון לגיטימי, או רק עוד סיסמה ריקה, שכל מגמתה להסית נגד הציבור החרדי (כמו "הדרת הנשים" שכבר ננטשה)?
 
הבה נפתח במספר שאלות רטוריות, על שוויון ועל נטל:
 
1) האם לומדי תורה, השוקדים על לימודם יום ולילה, והמקדישים יותר משמונה שעות ללימודי יהדות ביום, תחת משכורת-רעב, במטרה להעמיק ולחקור בספרים הקדושים שהגדירו את עצם זהותנו היהודית, השוקדים ומזיעים מידי יום, כדי להעצים ולהנציח את המפעל התורני הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, אינם יודעים מהו נטל ומהו עול?
 
2) האם קיים ציבור אחר בישראל, המוכן ללמוד ולהנציח את מסורת ישראל-סבא במשך שמונה שעות ביום, עבור שכר חודשי הנמוך מ-384 ש"ח?
 
3) האם הציבור היחיד בישראל, שהוא גם חלוץ בארגוני הצלה וחסד, בתמיכה וסיוע לנזקקים, לחולים ולעניים בכל רחבי הארץ, אשר חוסך לקופת מדינה מיליארדי שקלים בשנה, וכל זאת בהתנדבות מלאה ללא כל תמורה, הינו ציבור אנוכי המבקש לברוח מנטל ציבורי?
 
4) ומה לגבי הילודה? לאחר שאיבדנו שישה מיליון יהודים מקרב עמנו בשואה, וכעת קיים ריבוי ערבי גדול אף בארצנו (מלבד עליית גויים רבים), מבחינה סטטיסטית, זהו רק עניין של זמן עד שלא תהיה כאן כל מדינה יהודית, בעת שיהיו יותר ערבים מיהודים, והשלטון ישתנה בהתאם... אנשים שאינם דתיים מעדיפים, על פי רוב, את נוחיותם האישית בחברת בעלי-חיים, מאשר הטיפול בילדים רבים. הציבור הדתי והחרדי נותר הציבור היהודי היחיד בישראל, שעדיין מעודד את הילודה היהודית. הם מיישבים ערים חדשות, בונים עשרות אלפי משפחות חדשות, בזכותם נבנות ערים, נסללים כבישים וארצנו שומרת על צביונה היהודי.
 
נשאלת השאלה, מדוע רק הציבור הדתי והחרדי לוקח על כתפיו את הנטל הגדול והחשוב הזה, של יישוב הארץ, הקובע את כל עתידנו כיהודים? מדוע אחינו הרבים, שאינם חיים בעולמה של תורה, אינם לוקחים בהמוניהם את המשימה הלא-אנוכית הזו, של הבאת ילדים רבים לעולם, הטיפול בהם והתמיכה בזוגות הצעירים? היכן הוא השוויון במטרות המשותפות והעתיד של עמנו בארץ ישראל? היהודי החרדי מכלכל את חייו למען עם ישראל ועתידו, בעוד אחרים מכלכלים את חייהם לאיכות חיים אישית בלבד.
 
בנוסף, האם באמת ניתן לומר על אב ואם חרדים, המכלכלים את חייהם במטרה לבנות את עתיד ילדיהם היהודים, ודואגים להם לא רק בקטנותם, אלא גם בחתונתם ובמגוריהם, שהם אנוכיים, ובורחים מן הנטל?
 
5) האם בדיבור על שוויון בנטל, לא קיימת הדרישה השווה מצד הציבור הלא-חרדי לתרום את כוחו ומרצו לבניית הערכים היהודים עליהם מושתת עמנו, ולעמול גם הוא בעסק התורה שעיצב והחזיק את עמנו? כיצד ייתכן שילד לא-דתי בישראל אינו יודע מי היה רבי עקיבא, אינו יודע מהי משנה, מהי גמרא, וחושב בתומו שמשה רבינו לא נכנס לארץ ישראל בגלל ששבר את לוחות הברית? הרי בלי ציבור בני הישיבות והאברכים הממשיכים ללמוד ולזכור את המסורת, היהדות תהפוך להיסטוריה נשכחת, התורה תהפוך לחוכא ואיטלולא בידי שונאינו המבקשים להשמיד אותנו ואת זהותנו כעם... בלעדי לומדי התורה, מי ימשיך את המסורת האדירה שחובקת את עמנו אלפי שנים? מי ינציח את זהות עמנו? מי יישא בנטל העצום הזה?
 
6) ובעניין דומה, לצערנו הבורות ביהדות גדולה בישראל, ורוב הצעירים בישראל אינם יודעים תורה ומסורת, ואפילו לא מצוות בסיסיות אותן שמרו אבותיהם מזה אלפי שנים. לשם כך, הקים הציבור החרדי ארגוני יהדות, המגיעים לכל רחבי הארץ, המציעים תכנים ביהדות ללא תשלום לכל בית בישראל. "הידברות" לבדה מציעה ערוץ טלוויזיה עם אלפי תוכניות, עשרות אלפי תשובות של רבנים באתר האינטרנט, כנסים ומגזינים חודשיים, שכל מטרתם היא לעזור וליידע את כל מי שלא זכה לגדול על ברכי היהדות, ואין לו כל גישה אחרת לתכנים יהודיים. ארגון "לב לאחים" מציע פעילים לשיעורי תורה בכל רחבי הארץ. ארגון "ערכים" יוצר סמינרים ללימודי יהדות. ארגוני היהדות האדירים שהציבור החרדי הצמיח לא דורשים מהמשתמשים בהם תשלום עבור לימודי יהדות, ומציעים את התורה לכל דורש. בלעדי ארגונים אלו, ורבים נוספים, מאות אלפי יהודים לא היו יודעים מהי תורה, ולא הייתה להם כל גישה ליהדות כפי שהיא באמת. היכן קיים עוד ציבור בישראל, המוכן לתרום מזמנו וממרצו, כדי להקים ארגוני חסד גדולים כל כך, להציע תכנים יהודיים בחינם למיליוני יהודים, שאין להם כל מושג ביהדות? מי ייקח את הנטל, ומי יתחלק בשוויון החשוב הזה, בלעדיו לא יישאר זכר מהיותנו יהודים?
 
6) ומה לגבי הסיסמא על "שוויון בנטל"? האם הציבור היחיד בישראל, שנוטל על שכמו את העול הגדול והכבד של לימוד התורה, ואפילו במחיר עושרו הכלכלי, מתוך שקידה ואמונה שמטרתה לחזק את מצבו של העם, וגם תורם את חלקו בחסד ועזרה לנזקקים ללא תמורה, האם באמת ניתן להפנות כלפיו סיסמא מעליבה כל כך על "שוויון" ועל "נטל"?
 
מכיוון ששאלתך החשובה נשאלת גם על ידי מתחזקים המאמינים בתורת ישראל, וגם בידי אחינו הטועים, קיים הצורך להשיב בשני המישורים. חשוב, לשם כך, גם להבין את השקפת העולם התורנית, וגם את זו שאינה, כדי שנדע מה להשיב לא רק לשואלים מבחוץ, אלא גם לעצמנו.
 
שוויון בנטל התורה!
 
לפני שנדון בשאלה מנקודת המבט הדמוקרטית-הומניסטית, הבה ננסה להבין את נקודת המבט התורנית שליוותה את עמנו מזה אלפי שנים. גם הרחוקים מעולמה של תורה, חשוב שיכירו מהי דעת התורה האמיתית, כלפיה הם שואלים שאלות על שוויון ועל נטל.
 
כפי שחייל טוב נושא את עיניו אל מפקדיו הדגולים ונשיאי הדור, כך מחובתנו הדתית לשמוע לגדולי ישראל, הם חכמי התורה הגדולים ביותר בדורנו, המורים הלכה לעם, ואשר התורה מחייבת לשמוע בקולם (דברים י"ז): "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך - תעשה. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"! (עניין אשר נידון בהרחבה בגיליון מס 69).
 
לכן, כשאנו מבקשים לדעת את תשובת התורה, עלינו לפנות לגדולי ישראל הפוסקים לעמנו דין-תורה.
 
כל גדולי ישראל, ללא יוצא מן הכלל, מתנגדים לגיוס בחורי הישיבות והאברכים, והם ממשיכים ומעודדים להתחזק בלימוד התורה בתקופות אלה, בהם מבקשים לגרוע ממנה. פסיקה זו מגיעה מכל קצוות הקשת של החכמים: גם מחכמי התורה הספרדים, גם מחכמי התורה האשכנזים, גם מחכמי התורה החסידים - מכולם. קיימת הסכמה חד-משמעית לגבי חשיבות התורה לקיום עם ישראל, והצורך בכל לומדי התורה. אפילו הרב קוק זצ"ל, שמזוהה על ידי הזרם הדתי לאומי בתור ההוגה הראשי, אמר בפירוש שאין למדינה להתערב בלימוד התורה או לגייס את לומדי התורה בשום פנים ואופן, וכך כתב בספרו:
 
"שע"פ תורת ישראל, תלמידי חכמים אסור ללחצם ללכת למלחמה... והצלחת המדינה תלויה במלחמתה ע"י מה שנמצאים בה תלמידי חכמים העוסקים בתורה, שבזכותם המלחמה נוצחת, והם מועילים למדינה יותר מאנשי החיל הלוחמים... ואמרו בסנהדרין (דף מב, א), אלמלא דוד שעסק בתורה לא עשה יואב מלחמה. כלומר, לא היה מנצח את המלחמה... ובטוחים אנו שתדע הממשלה להשתמש בכוחו של כל אחד מבני ישראל לפי סגולתו, וכוחם של תלמידי חכמים יראי ה תניח על מקומו בקדושת התורה, ולא תחללהו בשימוש החול של מלחמה ואנגריה, שאינם מוכשרים לו כלל לפי מידתם ותכונת גופם ונפשם. וכל כך גבוהה היא בישראל תעודת לימוד התורה ללומדיה הקבועים, עד שע"פ המסורת התלמודית היא לא תוכל להיות נדחית גם מפני ציווי של כל מלך ושליט... על כן, תלמידי החכמים העוסקים בתורה הם הם מגינים על הארץ ועוזרים להצלחת הנשק הלאומי, לא פחות וגם יותר מכל החיל הלוחם, ומזה תוצאה בטוחה, שממלכה אידיאלית המכרת את הוד הקודש לא תכוף את התלמידים השוקדים על דלתי התורה, לבטל את תורתם ולעסוק בעבודה גשמית שאינם מסוגלים לה" (אגרות ראי"ה ג, צ-צב).
 
כיצד נוכל להבין את העובדה, שקיימת תמימות דעים גדולה כל כך, ואפילו לא מחלוקת אחת, בנושא לימוד התורה בקרב גדולי ישראל? זאת יכול להבין רק מי שעמל בתורה והשיג את עומקה, ורואה את מה שאין בכוחנו לראות.
 
תארו לכם אדם ללא עבר צבאי, שנכנס בטעות לחדר פיקוד שבו דנים מפקדים על אסטרטגיה צבאית חשובה. הוא מביט לשנייה אחת בתרשימים שעל הלוח, ואומר למפקדים: "לא נראה לי שכך צריך לנהוג. עדיף להסתער מיד בחזית". הרי מיד ישתיקוהו ויוציאו אותו מהחדר. אין זה הגיוני ואין זה יאה לחוות דעה נגד מומחים בתחום שאינך מומחה בו. אף פרופסור לרפואה לא יקשיב לדברי אדם ללא ניסיון רפואי, שיאמר לו: "נראה לי שעליך לנתח כך ולא כך".
 
גם במה שנוגע לחשיבות התורה והנהגתה, חובה עלינו לשמוע ל"מומחים", הם חכמי התורה השוקדים על לימודה והוראתה כל ימי חייהם, המקשרים הגדולים ביותר בהיסטוריה של עמנו, בין חכמי קדם לחכמינו אנו. רק בכוחם לומר לנו מהי חשיבות התורה, מהי חשיבותם של לומדי התורה, והאם יוכל העם להסתדר בלעדיהם או לגייסם. הם מפקדי-התורה של עמנו, ומה שאיננו רואים ואיננו יודעים, הם כן רואים ויודעים, שהרי אמרו חז"ל "איזהו חכם? הרואה את הנולד" (פרקי אבות ב, יב), וגם לימדונו ש"חכם עדיף מנביא" (בבא בתרא, דף יב).
 
כיצד ייתכן, שיבואו מקרב עמנו אנשים חסרי-דת, שאין להם כל ידע או מומחיות בתורה ולימודה, ידברו נגד הוראת גדולי ישראל, ויודיעו שאפשר לבטל את לימוד התורה, להפחית בה ולגייס בחורי ישיבות לצבא?
 
עלינו גם לדעת, כי ההשקפה שמורים לנו גדולי ישראל כתובה במפורש בתורה שחור על גבי לבן, ולא רק בדברי מוסר או מדרש הניתנים לפירוש. כך אומרת התורה במפורש (ויקרא כ"ו, י"ג): "ואם בחוקותי תמאסו, ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי... ונתתי פני בכם וניגפתם לפני אויביכם ורדו בכם שונאיכם...".
 
(דברים ד): "ועתה ישראל, שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנוכי מלמד אתכם לעשות - למען תחיו... ואתם הדבקים ב-ה אלוהיכם - חיים כולכם היום... כי תוליד בנים... ועשיתם הרע בעיני ה... אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה".
 
התורה קובעת במפורש, שמצבנו הבטחוני נגד כל אויבינו תלוי בתורתנו ובקיומה יותר מכל כח צבאי חיצוני שבכוחו להושיענו. יתירה מכך, אמרו הנביאים במפורש, שבזכות לימוד התורה מקיים ה את עולמנו (ירמיהו ל"ג, כ"ד): "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", כך לימד גם רבי חיים מוולוזין (תלמידו של הגאון מווילנא) וכתב בספרו "נפש החיים", שאילולי לומדי התורה, לא היה העולם מתקיים אפילו לרגע, כפי שנאמר בספר יהושע (פרק א, ח): "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה".
 
מדוע התורה כל כך חשובה? כי היא הקשר השכלי הגדול ביותר שיכול האדם להשיג עם בורא עולם. בזכות הקשר הגדול הזה ראוי העולם להתקיים. כאשר האדם משקיע את כוחו השכלי בהבנת חוקי האלוקים, הוא מתחבר לאלוקים, ופועל פעולות אדירות בשמים ובארץ, כי על חוקים אלו העולם מתקיים ומתהווה. אם הפיזיקה גילתה לנו, שכל העולם החומרי עשוי מאטומים, ואנו קוראים על כך בתפילה בכל בוקר "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", אז אנו יכולים לדעת שהבריאה מתקיימת כל רגע ורגע, והכח שמקיים אותה היא המטרה למענה העולם נברא. בלעדי אותה מטרה, ובהתרשלות בקיום אותה מטרה, מאבד העולם את קיומו, וצרות באות על עם ישראל והעולם.
 
כאן נשאל שאלה כנה ואמיתית, עבור כל אחד מאיתנו:
 
אילו הייתה בידינו האפשרות לראות בחוש, ולא רק באמונה, כיצד לימוד התורה, מציל ברגע זה ממש חיי מאות אלפי יהודים, משנה החלטות באו"ם, משבש את תכניות המבקשים את רעתנו בזמן מלחמה, ומפחית ישירות ובעקיפין את שנאת הגויים בעולם כלפינו, את רצונן של מדינות עוינות לפתוח במלחמה נגדנו, ויחד עם זאת, גם מגביר את כל הכוחות הצבאיים העומדים לרשותנו, והופך את צבאנו לצבא החזק ביותר, באופן כזה, שבזכות כל לומד תורה, זוכה כוחו של חייל אחד להיות שווה לכוחם של עשרה חיילים מצד האויב... אילו היינו רואים כל זאת בעינינו ממש, האם עדיין היו לנו שאלות על שוויון ועל נטל?
 
אלפי שנים ראינו כיצד גויים ניסו להשמיד את עמנו ללא הצלחה, והיו להם כל הכלים לעשות זאת. האימפריות הגדולות בעולם: מצרים בשיא כוחה, פרס בשיא כוחה, יוון בשיא כוחה, רומא בשיא כוחה, הצלבנים בשיא כוחם, גרמניה הנאצית בשיא כוחה - וכולם נכשלו. גדולי ההיסטוריונים התפלאו על עם ישראל, הנודד והקטן, ושאלו שוב ושוב - כיצד שמר על זהותו היהודית במשך אלפי שנים, ועוד בזמן שהעמים הגדולים בתבל רדפו אחריו וביקשו להשמידו?
 
איזו תשובה אחרת קיימת מלבד הבטחת התורה הקדושה, שהעיסוק בה, וקיום מצוותיה, הוא ערובה לקיומנו והצלחתנו בכל מצב?
 
מי אינו יכול לראות, כי מהלכי ההיסטוריה לא נקבעים ביד אנוש, שכוחנו האמיתי נמצא בתורתנו ולא בכוחנו החיצוני? עשרות אימפריות אדירות נפלו ונעלמו מעל בימת ההיסטוריה, מצרים הקדומה, רומא, יוון, פרס, בבל... רק עם ישראל נותר כשהיה, מחזיק באותה תורה ואותה זהות יהודית. מניין נובע כח קיומנו, כח הישרדותנו, אם לא מתורת ה המפעמת בקרבנו?
 
האם איננו רואים בחוש, בעינינו ממש, כיצד בכל פעם שגוזרים גזירות נגד לומדי התורה, נוצר איום חדש מצד מדינות, שרגע קודם לכן שכחנו על קיומן? בפעם האחרונה שהעלילו עלילת דם נגד החרדים הגיעה לפתע הרעיון המוזר של ספינת המרמרה, והחריפו בהפתעה גמורה היחסים עם טורקיה שלא נגעה מעולם בענייננו. העניינים מתחממים באיראן, לפתע סוריה מאיימת עלינו. סכסוכים בלתי צפויים ממקומות בלתי צפויים, שכבר שכחנו מהם, לפתע מתעוררים משום מקום, ומאיימים על בטחוננו.
 
האם במלחמת גוג ומגוג, ובפני איום גרעיני, הכח הצבאי יהיה הגורם המכריע את שאלת קיומנו? האם איננו רואים שהמהלכים האמיתיים נקבעים משמים, שהמקל המאיים עלינו רק מוחלף במהלך ההיסטוריה? הרי לפני פחות ממאה שנה האיום הגדול ביותר ליהודים הגיע מגרמניה, והיום שכחנו מהם, ואנו מרוכזים בשכננו הערביים. לפני אלף שנה חשבנו על הנוצרים, ולפני אלפיים שנה על הרומאים... אתמול חששנו מטורקיה, אחר כך מאיראן הגרעינית ממנה לרגע שכחנו. מי שיש לו אמונה, שכל מה שקורה בעולם מכוון משמים, חייב לנצור את התורה ולהעריכה יותר מכל נשק וכל כלי הגנה, ולראות בה את הכפתורים האמיתיים שבכוחם לשנות את פני הדברים.
 
הוא מה שרואים גדולי ישראל, מפקדי הצבא האמיתיים של עמנו, העומדים בחזית המלחמה של שמירת עמנו ומורשתו.
 
לא לחינם היו מגדולי ישראל שאמרו על המדינה המקצצת בקבצאות, ומקשה על לומדי התורה, ש"הם כורתים את הענף שעליו הם יושבים". הרי כל הלגיטימיות שלנו על אדמת הארץ היא התורה והזהות היהודית שלנו, והתורה היא היסוד המקיים את עמנו וקובע את כוחנו נגד האויבים הבאים עלינו בכל דור לכלותנו. כאשר פוגעים בלומדי התורה, וגורעים מלימודה, רק מביאים צרות נוספות על עם ישראל, מבית ומחוץ, פוגעים בכלכלה של עם ישראל ובביטחון. התמיכה בלומדי התורה הוא הביטחון הגדול ביותר שהייתה המדינה יכולה להעניק, אילו הייתה מכירה באמת שקיימה את עמנו במשך 3300 שנה.
 
מלחמת שוויון או מלחמת תרבות?
 
כל זה טוב ויפה למאמין, אך מה נשיב לשואל, שלא זכה להכיר עדיין את השקפת התורה, ומתקשה להגיע להשגה שכזו? האם נקודת המבט שלנו נכונה רק מבחינה דתית-פנימית של אמונה, ולא ניתן להגיע אליה בכלים חיצוניים? מה נשיב לאנשי התקשורת הטוענים שעלינו לשאת בנטל, המדברים על שוויון?
 
מכיוון שמדובר רק בסיסמאות שמטרתן להסית, קל להשיב בשפתם, כי האמת חייבת להיאמר, שלא ניתן לדבר על שוויון בנטל או דמוקרטיה, כאשר הנטל עצמו אינו מוצדק.
 
באחת מתכניות הטלוויזיה, כאשר הוטחה בפני נציג מפלגת "יהדות התורה" הטענה על שוויון בנטל, הוא השיב בקלות ובפשטות: גם הבן שלך לא חייב להתגייס לצבא נגד רצונו! וזוהי האמת הפשוטה שכלי התקשורת בישראל נוטים להסתיר: צבא-חובה הוא השריד של מדינות קדומות, מונרכיסטיות או קומוניסטיות, ולא של מדינה דמוקרטית הדוגלת בחופש הפרט, שלא למען אדם או גוף שלטוני אחר הניצב מעליו כאדון לעבד.
 
מדינה הומניסטית מתוקנת שואלת מה היא צריכה לעשות בשביל תושביה, ולא "מה אתה עשית בשביל המדינה"... הקומוניזם דגל באמונה שהאדם חי כדי לשרת את מדינתו, וחיי הפרט וחירותו הם חסרי חשיבות בהשוואה לצורך הכלל, עד שהגיעה הדמוקרטיה והפכה את השירות לאזרחיה למרכז השקפתה, ואת חופש הפרט וחירותו לעיקר שהמדינה חייבת לחתור אליו, לטובת הכלל.
 
מדינת ישראל ביקשה להידמות למדינות המערביות, הדמוקרטיות, ההומניסטיות, ויחד עם זאת, שמרה את השריד הצבאי והמאוד לא-דמוקרטי של שירות-חובה, מתוך אילוץ של "חוסר ברירה". אך מה אם יתברר שיש ברירה?
 
נתחיל בעובדה שמדינת ישראל הפכה למדינה היחידה בעולם שמגייסת נשים לצבא כשירות חובה. האם קיים צורך אמיתי בכך? או שאולי גיוסן התובעני נועד בעיקר כדי לשלהב את הבחורים הצעירים הנאלצים להתגייס לצבא?
 
שים לב, שהטענה כאן אינה נגד גיוס נשים לצבא, אלא נגד גיוס-חובה של נשים. ארצות הברית לא מגייסת נשים בעל-כורחן, וגם לא בריטניה ולא צרפת. מדוע קיים הנטל הלא הגיוני הזה?
 
שאלה נוספת הנוגעת לעניין היא, האם ישראל היא באמת מדינה דמוקרטית, כאשר גוף שלטוני הנקרא בג"ץ עומד בראש כל ההחלטות המדיניות, ואין גוף אחר שיבקר אותו או יחלוק על החלטותיו? האם קיימת מדינה נוספת בעולם המערבי, המכנה את עצמה "דמוקרטית", ומתנהלת באורח זה? האם גירוש תושבי גוש קטיף היה פעילות דמוקרטית?
 
כיצד ניתן לדבר על שוויון, כאשר לא קיים השוויון המדובר בראש המוסדות המנהיגים את שלטון המדינה? כולם שכחו את המאבק המוצדק של "צדק חברתי" ומחאת הדיור, נגד הנהגת המדינה, וחזרו להלחם בציבור החרדי בתור הכבשה השחורה.
 
וכפי ששאלנו את השאלה על גיוס נשים, נשאלת השאלה, האם המדינה באמת זקוקה לעוד כח צבאי, מעבר למיליונים שהיא מגייסת כיום, כאשר היא אינה זקוקה לרובם? האם המדינה באמת זקוקה לכח חרדי שאינו מעוניין לשרת תחת פיקודה הבלתי-דתי? מה יעשה הצבא עם כח של למדנים, של בעלי עיון וחוכמת הספר, בעלי עדינות הנפש בכל הנהגותיהם - מדוע ירצו בהם ללוחמים?
 
האין זו באמת "מלחמת תרבות" ולא מלחמה על שוויון?                                                            
 
טענת כלי התקשורת אינה באמת על שוויון, וגם אינה על נטל ציבורי, אלא על תרבות. וככל מלחמותיה הקודמות, גם זו גובלת, לצערנו, בהסתה רבה, ולא חדשה, כלפי החברה החרדית.
 
"מדינת היהודים" של החרדים
 
לאחר תשובות אלו, בן-דודך עשוי מן הסתם לשאול: אז מה מציעים החרדים? שנוותר על הצבא, שנפסיק לעבוד, ונשב כולנו בישיבה ללמוד כל היום תורה?
 
שאלה זו שמעתי לא פעם ממי שאינם חיים בעולמה של תורה, ושמעו את התשובות שנאמרו כאן, ואפשר להבין מדוע. הרי מצד אחד, הסברנו את אמונת חכמי ישראל על פי תורתנו הקדושה, שלימוד התורה הוא המקיים את עמנו, והוא הקובע את מצבה הכלכלי והביטחוני. מצד שני, הבענו התנגדות הגיונית למצב המדיני הקיים, ובפרט נגד הסיסמאות הריקות של "שוויון בנטל". אז מה נשאר לנו בפועל? מהי הצעת החרדים לניהול המדינה והצבא?
 
שאלה חשובה זו צריכה כתבה בפני עצמה, אך ננסה לגעת מעט בתשובה, כדי לא להותיר איש במבוכה.
 
צבא על פי התורה: מדינה המתנהלת על פי התורה עדיין תקיים צבא למטרות ביטחון. צבא הגנה לישראל הוא צורך חשוב במצבנו, אך המתכונת התורנית של צבא תכיר בחשיבותם של לומדי התורה. כפי שנאמר על הצבא בתורה (במדבר ל"א, ד): "אלף למטה אלף למטה". צריך שלפחות שליש מעם ישראל יעסקו בתורה. עם זאת, ודאי שגם החילות הלוחמים צריכים לקבוע עיתים לתורה, בזמן שהדבר מתאפשר בידם.
 
במדינה יהודית מתוקנת, נשים לא יגויסו לצבא מתוך אילוץ. גם יהיה חשוב לשקול ברצינות את שאלת הגיוס לצבא כשירות חובה, במטרה לקדם את הצבא ולהופכו לצבא מקצועי כמו בארצות הברית, עם חילות של לוחמים ומודיעין בשירותי קבע מסודרים המוכשרים למלאכה זו מבחירה.
 
שוק העבודה: כפי שהוסבר בהרחבה במאמר "סוחטים את המדינה?" (גיליון 55), רוב החרדים בימינו עובדים, כשהם קובעים עיתים לתורה. חשוב לעודד ולשמור על כמות הלומדים הקובעים בכח תורתם את הצלחתנו הגשמית כמו הרוחנית, אך התורה מלמדת אותנו שגם בעבר - היה שבט לוי עוסק בתורה, ושבט בנימין היה מכלכלו, והיו מתחלקים בזכויות של לימוד התורה. הרמב"ם כותב שלשבט לוי היה מצטרף כל מי שרצה ללמוד תורה.
 
לימודי חול: כפי שהוסבר בהרחבה בכתבה "תכנית הליבה" (גיליון 56), אין ליהדות החרדית התנגדות לשוק העבודה או ללימודים, אך ישנו צורך חד-משמעי לשמור על מסורת החינוך התורני של עמנו מזה אלפי שנים, הקובעת את רמת המוסר והערכים של בנינו ובנותינו. כל הצביון המשפחתי נקבע על פי החינוך שמקבלים הצעירים בילדותם, ולכן במדינה יהודית מתוקנת ילמדו הילדים לימודים תורניים עד שיגיעו לבגרות, ורק אז, כפי שעושים החרדים גם כיום, יצאו לשוק העבודה וילמדו מקצוע. כיום החברה החרדית מציעה מכללות לחרדים, מנהל עסקים ותארים נוספים המתואמים כולם לאורח החיים החרדי.
 
כפי שקל לראות, יש ליהדות את התשובות לאורח החיים התורני הנכון, אם רק נלך בדרכה בע"ה, נפרח, נעלה מעלה מעלה ונצליח.
 
על מה הצעקה?
 
כעת ננסה להשיב על שאלתך האחרונה והקשה ביותר מבין השאלות: על מה ולמה כמה הצעקה?
 
מבחינת המסיתים, הדבר ברור למדי - הם מפחדים מריבוי הילודה החרדי. עוד לפני הבחירות אמר יאיר לפיד בהרצאתו בקמפוס החרדי משפט שהתפרסם: "אנחנו החילונים חשבנו שאתם נועדתם למוזיאון, אבל אתם ניצחתם אותנו".
 
עתיד המדינה הולך בעקבות הריבוי הערבי נגד הריבוי היהודי-חרדי. המסיתים, שראו כי הקרב אבוד, מאמינים כעת שאם רק יכשירו את בחורי הישיבות להיכנס למסגרות צבאיות ומסגרות הלימודים החילוניות, יהיה זה עניין של זמן עד שיסירו את הכיפות, ויצטרפו לשורותיהם כחסרי-דת מן המניין. המסיתים אינם רוצים מדינה יהודית ואורח חיים חרדי בישראל, ומכיוון שלא הצליחו להלחם בנו מבחוץ, רצונם להלחם בנו מבפנים. זו גם הסיבה לכך שממציאים כל מיני מלגות לאוניברסיטאות וכדו, במטרה להוציא כמה שיותר חרדים מעולם התורה. ההכשרה הצבאית כבר הוכיחה את כוחה כלפי הזרם הדתי-לאומי, שאיבד רבים ממאמיניו, שהתלוננו רבות על חוסר הצניעות בצבא, כמו גם על ההנהגה. אני עצמי למדתי בעבר בישיבה תיכונית, ואני יכול לדווח כיצד מרבית הלומדים מהכיתה שלי הסירו את כיפותיהם לאחר הצבא, וגם החזקים שבהם נחלשו מאוד ביראת שמים. רובם הסבירו לי שהיה להם קשה לשמור על יהדותם כאשר הסמכות הצבאית והמרות אינה דתית, ואף לועגת לדתיותם. היו שהסירו את הכיפה מבושה.
 
כל מי שהיה בצבא יכול להעיד שהצבא הוא לא רק חיל לוחמה, אלא דרך חיים ותרבות, הכופה על חייליו השקפות וגם תכנים, שאם אינם הולכים בקנה אחד עם התורה, עשויים להביא לאובדנם.
 
המסיתים מבקשים לצמצם את כח התורה בישראל, בכך שיאלצו את הלומדים להגיע אליהם תחת חסותם. לא מדובר ב"מזימה" או בתיאוריית קונספירציה סודית, אלא בתהליך פסיכולוגי פשוט, שבו היציאה מעולם הישיבות לעולם לא-רבני, תביא באופן טבעי לירידה ביראת שמים ולעזיבת עולם התורה. זו גם המטרה העיקרית העומדת מאחורי תכנית הליבה. זכור לי ששמעתי פעם נציג חרדי מתווכח עם פוליטיקאי, ששאל אותו מדוע אינו מוכן לתכנית הליבה. הנציג החרדי השיב לו ללא היסוס: "לפתע אתה דואג לחינוך ילדיי? והרי רק בתחילת התכנית דיברת נגד הילודה החרדית, ומדוע אנו בכלל מביאים ילדים לעולם... זו בפירוש צביעות, על ילדים שאינך רוצה בקיומם אל תנסה לכפות את מערכת החינוך שלך".
 
* * *
 
עם זאת, שאלתך ודאי חתרה להגיע לפנימיות הדברים. הרי אנו מאמינים שאין דבר הקורה בעולם, מבלי שהדבר נוגע ללומדי התורה. הרב אליהו דסלר זצ"ל כתב על הדורות שלנו:
 
"בגלות זו ההסתר והחושך שבאו בעטיו של חטא אדם הראשון, הולכים וגדלים, ההשקפות החומרניות מתגברות ומאפילות על הרוחניות... סוף גלות זו היא התקופה הקרויה בפי חז"ל "עקבתא דמשיחא", שבה "חוצפה יסגא" (סוטה מט). גלות השכינה היא תחת יד חצופי ישראל, הן נשמות "ערב רב" המעורבות בישראל... בכח גאוותם ושלטונם מנסים הם להשפיע בהשקפות טמאות אפיקורסיות של "כוחי ועוצם ידי", ועומדים בחציפות ובעזות כנגד האמונה, התורה ועבודת ה. זה הוא הניסיון שלתוכו הוטל עם ישראל ב"עקבות דמשיחא".
 
אך מדוע קמה הגזירה דווקא עכשיו? במה אנו צריכים להתחזק?
 
ובכן, גדולי ישראל טוענים, שצריך להתחזק בדיוק בדבר שבו מבקשים כעת להלחם בנו: בלימוד התורה.
 
מסתבר שקיימת התרשלות בלימוד התורה, ואולי יהיה נכון יותר לומר, התרשלות בערך לימוד התורה, כי בדיוק על זה נלחמים בנו המסיתים טוענים נגדנו, שהתורה אינה באמת חשובה לעם ישראל, והם שואלים מדוע אנו "מתבטלים" בלימודה כשאנו יכולים לצאת להלחם וללמוד לימודים אחרים ולעבוד?
 
מתוך טענתם, שמקורה האמיתי הוא גזירה משמים, נוכל ללמוד מה חסר אצלנו: ערך התורה. כי גם מי שמתקשה ללמוד, אינו צריך להקל ראש בעצם החשיבות של לימוד התורה, ובחשיבות שהוא מקנה לתורה כשהוא ניגש לסדר לימודה. אמרו לנו חז"ל, שבית המקדש השני נחרב בגלל ש"לא קראו בתורה תחילה" (לא קראו את ברכת התורה). מובן שלא הייתה כוונתם לברכה עצמה, אותה ודאי קראו כנדרש בהלכה. לא בגלל ששכחו לקרוא ברכה - נחרב הבית. כוונתם של חז"ל הייתה עמוקה יותר, כפי שמסבירים לנו רבותינו: בני ישראל לא כיוונו בברכת התורה, ובמילים אחרות, הם לא החשיבו את לימוד התורה די הצורך, ובפנים ליבם הם לא חשו בחשיבותה.
 
החזון איש זצ"ל, מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים, למרות שהתנגד לגיוס לומדי התורה ככל גדולי ישראל, כתב בספרו (חזון איש, עמוד 305): "על המתחזים ללומדים להשתמט מן השירות קבע, כי יש להם דין רודף את כלל הישיבות בארץ". אלו מילים קשות מאוד, שנאמרו על המזלזלים בלימוד התורה, והמשתמשים בה בצביעות רק כדי להשתמט מעול דרך ארץ. האם ייתכן שמדבר זה צמחו הגזירות? האם יש בקרבנו לומדים המזלזלים בחשיבות התורה, והגורמים לקטרוג בשמים על עולם התורה? אך גם מבלי שנפנה אצבע מאשימה כלפי צבוע זה או אחר, העושים בתורה קרדום לחפור בה, עלינו לשאול את עצמנו, האם ייתכן שגם אנו תורמים במידת-מה למצב הזה ללא ידיעתנו?
 
ודאי שאיש מאיתנו לא יחשוב על עצמו שהוא מזלזל בתורה ובחשיבותה ח"ו, אך עלינו לזכור, שכאשר חז"ל אמרו ש"לא ברכו בתורה תחילה", כוונתם נסבה על דקות המחשבה - בגלל שלא ברכו...
 
התורה דומה לכלה, מהבחינה הזו שהלומד נושא אותה וקשור אליה בליבו תמיד. ההתרשלות היא לא רק הרפיון בעצם הלימוד, אלא היחס שלנו ללימוד בעת שאנו לומדים. האם ייתכן שאנו מחשיבים יותר מידי שיחה בטלה במהלך הלימוד, או אולי מתבטלים לעיתים על כוס קפה במהלך הסדר? ב"ה שיעורי תורה מצויים כיום בהמוניהם, ואין מי שלא ימצא רב שיוכל להתחבר אליו ולשיעוריו. הטכנולוגיה מאפשרת לעסוק בתורה בדרך כמו בישיבה, בטלפון כמו עם הנגן. האם אנו מחשיבים כלים אלו, ורואים ערך אמיתי בהשגת התורה ולימודה?
 
אנו קוראים בכל יום: "ואהבת את ה אלוקיך בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאודך... ושיננתם לבניך, ודיברת בם בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך". התורה לא רק רוצה שנלמד בה, היא רוצה שנחיה אותה, שנעריך אותה ונכיר בחשיבותה.
 
הקב"ה רוצה שנתייחס לתורה כאל לימוד חשוב ויקר מאוד, שראוי להשקיע בו ולא להפחית בחשיבותו רק בגלל שהוא נפוץ. גם מים הם נפוצים, אך מי שלא ישתה ימות בצמא. גם פעילות גופנית היא קלה להשגה, אך מי שלא יעסוק בה סביר שיאבד את כושרו ובריאותו עם השנים.
 
לכן אומרים לנו רבותינו בזמן הקשה הזה, של גזירות, של הסתה ושל שנאת אחים, להתחזק דווקא ובעיקר בלימוד התורה. כך יראו בשמים עד כמה חשובה ויקרה התורה בעינינו, ובזכותה יתבטלו בעז"ה כל הגזירות, תתבטל כל השנאה, ונזכה לחיות יחד באהבה, עבור המטרה הגדולה שאין חשובה ממנה.