- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:09
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1692
הפרוטוקולים של זקני היער. או: מי יחקור את החוקר?
בעיצומו של לילה סוער, צלצל הטלפון בלשכתו של הזאב הראשי. על המצג הוצג מספר טראנס אטלנטי. על הקו היה השועל הראשי, מהג'ונגל שמעבר לאוקינוס.
"נו, אמרתי לך?" אמר הזאב לשועל, "כדי לנצח את האויב צריך להתנהג בחוכמה. צריך להשתמש בדרכים חכמות. לאו דוקא בנשק".
"כל הכבוד", ענה לו השועל, "כן, אנחנו יכולים".
הם דיברו על הכבשים. כבר שבעים שנה שהם מנסים להכניע את הכבשים המרדניות האלו. מה, הן לא מבינות שלא מגיע להן מקום של מרעה? הן לא מבינות שנגזר עליהן להיות נרדפות, מעונות, שפלות ומושפלות?
אז מה אם המקום הזה הוא שלהן. אין דבר כזה "שלהן". בממלכת החיות יש היררכיה. האלימים שולטים. והכבשים לא יודעות להיות אלימות. לא יודעות כלום. ולכן עליהן להיות נרדפות, מעונות, שפלות ומושפלות. ככה זה על פי חוקי היער.
אבל מה נעשה לכבשים האלו. כך שברו את ראשם ראשי החיות השולטות. כבר שבעים שנה ניסו להראות להן את מקומן.
שבעים שנה ניסו כל חיות היער לשבור את רוחן של הכבשים ולראות להן שוב את מקומן. ניסו בטוב, ניסו ברע. ניסו במקל וניסו בגזר. ניסו בעקרבים וניסו בשוטים.
ואחרי שמאות טילים באליסטיים לא הזיזו אותן, ואחרי שהם הדפו מאות מטוסים וטנקים שאיימו להשמידם, ואחרי שכל האיומים של כל חיות היער לא דגדגו בכלל את אוזניהם, הגיע זאב חדש להיות בעמדת הזאב הראשי. והזאב החדש, איש נמוך, עם עיניים קטנות, זאב שנראה בכלל צמחוני, ארגן אסיפה חשאית ביער, בהשתתפות נציגים מכל היערות, ואמר שם לכולם:
"אני נראה לכם צמחוני, נכון? אבל אל תתבלבלו. אני ערמומי, אני אנצח את הכבשים האלו. אני אראה להן את מקומן. אני לא צמחוני בכלל!"
"אבל איך?" שאל תן אחד, עם גלימה ארוכה ושיניים מחודדות, "ניסינו כל כך הרבה שנים! והן עדיין חזקות. ניסינו טילים, ניסינו מטוסים, ניסינו טנקים, ולא הצלחנו. איך אתה תצליח, תגיד לנו? ותראה איזה שיניים קטנות יש לך ואיזה עיניים קטנות יש לך! אתה בכלל זאב? אולי אתה סתם סבתא!"
"אני הזאב הראשי!" אמר הזאב בכעס רב "ואני אכניע אותן!"
"אבל איך?" שאל אחד הנמרים. "אנחנו לא הצלחנו, ואתה כן תצליח? איך?"
"אני אצליח. חכו ותראו!" סיכם הזאב הראשי את הדיון, וסגר את הישיבה.
ולמחרת, ובמשך כמה שנים רצופות, ישב הזאב הראשי ורק קרא ספרים. הוא הרכיב משקפי מולטי פוקל על עיניו הקטנות, וקרא את כל ספרי ההסטוריה, וקרא ולמד איך הם היו פעם אימפריה, ומה הכניע אותם.
בינגו.
שנאת חינם הכניעה אותם. מלחמות פנימיות הכניעו אותם.
אבל איך נגרום להם מלחמות פנימיות? כבשים כל כך תמימות וחביבות, איך נגרום להן להילחם אלו באלו?
מי ידע את התשובה?
הכבשים חכמות הן, החליט הזאב הראשי, נראה מה הן עצמן כותבות על כך. איך אפשר להשתיל להן מחשבות של מלחמה.
ולמחרת קרא הזאב הראשי לכל ספרני היער, והזמין את כל ספרי הכבשים לדורותיהם. וכמה שנים רצופות הוא ישב וקרא את ספרי הכבשים, בשפתם, מחפש את הסוד הגדול. איך משתילים מחשבות של הרס לחיות כל כך נבונות.
בינגו.
"השוחד יעוור עיני חכמים" כך כתוב היה בספרי הכבשים עצמם. ומי חכם כמו הכבשים, שהצליחו לשרוד אלפי שנים בלי נשק, בלי כח, רק בכח אמונתם וחכמתם?
שוחד... שוחד.... איך נשחד אותם?
"אי אפשר לשחד אותם" אמר השועל הראשי לזאב הראשי באחת השיחות הטראנס אנטלטיות שהם קיימו בנושא. "ראש ממשלת הכבשים הוא אדם ישר, אמין, אחראי, ובלתי ניתן לשיחוד. אתה יודע כמה פעמים ניסיתי? איך לא ניסיתי!"
"לא נורא" אמר לו הזאב הראשי. "נשלח זאבים מחופשים לכבשים שישחדו את המשטרה של הכבשים, ואז המשטרה כבר תבנה לו איזה תיק "כיפה אדומה" ותמציא עליו כל מיני המצאות. הוא יעשה הפצ'י והם יגידו שהוא פיזר רוק ורוק זה סוג של שוחד. הוא יגיד בוקר טוב והמשטרה תבנה מזה שני תיקים. תיק על המילה בוקר, תיק על המילה טוב, טוב. ככה נוכל לבנות אלף תיקים, אלפיים תיקים, ארבעת אלפים תיקים...."
"ומי יבוא במקומו?" שאל השועל הראשי.
"אל תדאג" אמר לו הזאב הראשי, "נמצא כבר מישהו נח להציב אותו כראש ממשלת הכבשים החדש, והוא כבר יפעל לפי המדיניות שלנו. וכך יהיה להם ראש ממשלה שהוא "קוף" שלנו. הבנת? חכמות הן הכבשים. נפעל לפי הספרים שלהן ורק ככה נצליח!"
"ואיך הכבשים לא יזהו שהראש ממשלה החדש הוא קוף שלנו?"
"נשים עליו צמר לבן ובגדים של סבתא, ונגיד לו לא לפתוח את הפה. הבנת?"
ישב הזאב הראשי, בנה תוכנית פעולה מפורטת, והוציא אותה לדרך.
הוא בחר כמה זאבים, כמה צבועים וקוף אחד, הלביש להם צמר של כבשים, ונתן להם לשתות ביצים כדי לרכך את הקול שלהם.
"איכסה, זה מגעיל!" התלונן אחד הזאבים.
"יופי, אתה נשמע ממש כמו כבש!" התמוגג הזאב.
שלח הזאב את הכבשים המחופשים, אחד אחד, אל מחנה הכבשים.
הגיעו הזאבים, והכבשים קיבלו אותם בזרועות פתוחות.
"הם לא כבשים. הם זאבים מחופשים", אמר טלה אחד, קטן ותמים.
"לא נורא, נהפוך אותם לכבשים. נלמד אותם לאכול עשב", אמר אייל אחד גדול, ותמים עוד יותר.
"צריך להיות הומניים. הם סבלו כל כך ביער", אמרה כבשה אחת הומנית.
"צריך לקבל, להכיל, לתמוך, לאהוב את האחר", סיכמו הכבשים הטובות בהכנעה.
השתלבו הזאבים המחופשים בתוך עדר הכבשים ואט אט תפסו את מקומם. אחד מהם הקים מפלגה, אחד אחר התחיל להזרים עשב, וכבש אחר שלישי נכנס לתוך משטרת הכבשים.
וכך לאט לאט השליטו את עצמם על הכבשים.
ואז - - -
אז החלו במרד נגד מלך הכבשים. והחלו במלחמות אחים. והחלו בהשלטת שנאה.
והחלו בעלילות של אחד נגד אח. וכשאח נלחם נגד אח, כולם רק מפסידים.
"אמרתי לכם!" צהל הזאב הראשי בהביטו במשקפת אל עבר עדר הכבשים המבולבל, התמהה. "אמרתי לכם שאפשר להכניע אותן! ואתם עוד חשבתם שאני צמחוני!"
"כן, אנחנו יכולים", סיכם השועל בטלפון בשיחה הטראנס אטלנטית.
"ניתן להם עוד קצת לריב", אמר הזאב, בהביטו על אייל מוסת אחד שנלחם בקרניו באייל מוסת אחר. "ואחר כך נשתלט עליהם, ונתחלק בשלל".
"איזה נתחלק!" כעס הזאב הראשי. "אני עשיתי הכל וכל השלל מגיע לי!"
"נריב אחר כך" סיכם השועל את השיחה באלגנטיות. "קודם כל נסיים את העבודה".
"אתה לא עשית כלום!" כעס הזאב הראשי. "אני עשיתי הכל!"
"טוב, אני מוותר", אמר השועל, "העיקר שכבר לא נראה את הכבשים האלו מול העיניים. האנרגיה שלהם צורבת לי את המצפון".
והם סיימו את השיחה בידידות.
והכבשים המשיכו לריב.
***
וזהו. אנחנו הסתבכנו. הכבשים התבלבלו. הזאבים המחופשים של "הזאב הראשי" מהקרמלין כנראה מנסים להגיע להפיכה שלטונית, ואנחנו, בתמימותנו, אוכלים את הדיסה, נגעלים, וממשיכים לאכול.
עד מתי?
עד שנתעורר. עד שנבין שאולי אנחנו כבשים אבל גם לנו יש קרניים.
עד שנלמד להבחין בין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה.
עד שנלמד להבחין בין אמת ושקר, בין דעות אמיתיות לבין תחפושות מזויפות, בין כבשים אמיתיים לבין זאבים מחופשים,
ובין הדרך האמיתית שלנו, לבלוף המזויף שמישהו מנסה מנסה להשליט פה, חלילה, בדרך של הונאה, מרמה, וכנראה גם הרבה מעטפות שאף אחד לא מתיימר לחקור.
בוקר טוב ישראל.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:08
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1890
אני לא מוכנה שישתמשו במגדר שלי כדי להלחם בדת שלי יותר. | גלית דיסטל אטבריאן
ובכן, הצדק נעשה: מופע התרמה לגיוס כספים עבור חולים שידם אינה משגת בוטל.
פיייי איזה מזל.
הכי אהבתי את הטיעון של ציון נאנוס, אני אגיד לכם את האמת.
נאנוס לא נפל למלכודת של רבים וטובים.
כי כשרבים וטובים שאלו : "ואיך הייתם מגיבים אם היו מדירים מאיזה מופע יהודים למשל? גם אז זה היה מוצדק?"
התשובה הייתה קלה: לא מדירים יהודים ולא מדירים נשים.
הרי נשים היו אמורות להיות חלק מהקהל, חלק מההפקה ואפילו חלק מההרכב האמנותי.
הן פשוט לא היו אמורות לשיר.
קל.
אבל נאנוס היה יותר ערמומי, הוא שאל את הקוסמוס שאלה אחרת:
ומה אם זה היה ארוע של אדם שלא מסכים לשמוע יהודים שרים?
הופה, מתוחכם.
ולמה מתוחכם?
כי השאלה הזאת מעמידה פנים כאילו מדובר בגחמה אישית של הרב פירר, באיזו קפריזה גזענית מקומית.
ואם לא נקבל את הקפריזה האישית הזאת, כל הבעיה תיפתר.
הצרה היא שלקפריזה האישית הזאת קוראים יהדות.
הצרה היא שלא מדובר באדם אחד אלא בדת שלמה.
וזה הצעד שנאנוס ודומיו פחדו לצעוד.
ולכן אני אצעד אותו עבורם:
מה באמת נעשה עם היהדות הזאת?
מה נעשה עם הדת העיקשת הזאת שלא עומדת בסטנדרטים המערביים ?
מה נעשה עם כל חזלינו שלא התעוררו בבוקר ופיספסו את שיעור המגדר בפקולטה למדעי החברה?
ומה נעשה עם כל האנשים שבוחרים לדבוק בדת הזאת?
שאלה טובה.
אגב, זאת השאלה היחידה שעומדת על הפרק, אין שאלה אחרת.
בטח לא שאלת שיוויון או זכויות נשים.
אם מרבית הנשים היו בעד הרב פירר ונגד ביטול ערב ההתרמה ( ועל פי פילוח הרשת, זה מה שקרה) אז מה הטענה בעצם?
שנשים נלחמות נגד עצמן? שנשים לא יודעות מה טוב להן?
אם היה נניח איזה מאבק שחורים בארה"ב ומרבית השחורים היו מתנערים ממנו או מתנגדים לו מפורשות, גם אז היו מעזים לומר שהשחורים לא יודעים מה טוב בשבילם? ברור שלא.
אז למה עם נשים זה בסדר?
ולמה זה פמיניסטי לטעון שרוב הנשים לא יודעות מה טוב עבורן?
זאת לא ההגדרה של שוביניזם בעצם?
לא, לא.
לא היה כאן שום מאבק בעד נשים.
היה כאן מחטף של המאבק הזה לטובת מאבק אחר:
המאבק נגד זהות יהודית.
הפרוגרס טוב במחטפים האלה, הוא מכנה אותם "איחוד מאבקים".
זאת דרך מצויינת לסתום פיות, כמעט דרך גאונית:
אם אתה מתנגד לי אז אתה שונא נשים או שונא להטבים או שונא ילדים פיליפינים קטנים.
במילים אחרות : אם אתה מתנגד לי - אז אתה בן אדם רע.
איזו בריונות נפלאה במסווה של אהבת אדם.
מכל מקום אני אישה ואני יהודיה ולכן אני מצהירה בזאת שאני לא מוכנה שישתמשו במגדר שלי כדי להלחם בדת שלי יותר.
חפשו במקום אחר, חפשו בכל מקום שבא לכם אבל רדו ממני, אתם לא מייצגים אותי בשום צורה ולא נלחמים עבורי בשום צורה, אני חיה עם הדת שלי בשלום, תודה.
לא ירחק היום בו נשים תצעדנה ברחובות כדי להלחם בפמיניזם שמדכא את זכויותיהן.
ולא ירחק היום בו היהדות כדת תצא מהחוק.
אנחנו עדיין לא שם אבל אנחנו כלכך בדרך.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:08
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1767
נקודה למחשבה - הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער. לפעמים מרוב עשייה, אפילו עשייה רוחנית אלולית, אנו שוכחים מה אנחנו, בעצם, אמורים לעשות כאן. ראש השנה הוא היום בו אנחנו חותמים מחדש את ההסכם שבינינו לבין מלכנו ומקבלים על עצמנו את מלכותו ורצונו, וכעת, כשאנו מתכוננים במהלך כל החודש לראש השנה, יום המלכת השי"ת על עצמנו, זהו הזמן לראות את התמונה הכוללת ולהבין מה רוצים מאיתנו, ומה אנחנו רוצים מעצמנו.
-- אנחנו רוצים, וצריכים, להיות שליחי המלך. יש לנו דבר אחד מוגדר, שבשבילו אנחנו קמים בכל בוקר, לעשות את רצון ה'.
נכדו ראה אותו לומד, ראה אותו מפסיק לסדר ולבשל, וראה אותו שוב פותח את הגמרא, והוא תהה בעליל: "סבא, איך אתה מצליח להתרכז כך, לקום, לעבוד בבית, ושוב לשבת ללמוד, כאילו לא היתה לך הפרעה, בשעתיים וחצי האחרונות, מסדר הלימודים שלך?!"
הביט בו הסבא ולא הבין: "אני ממלא כל הזמן שליחות אחת, מטרה אחת, מבלי להסיח ממנה דעת. אני לא "לומד" כעת או "מנקה" כעת, אני לא "לומד גמרא" או "עסוק בבישול הטש'ולנט". אני עושה תמיד רק דבר אחד, את רצון ה'!".
חודש אלול הוא זמן מצוין לעצור לרגע ולסדר לעצמנו את המטרה, לעשות את רצון המלך, נקודה. זהו תפקידנו, לכך נוצרנו, לשם כך אנחנו קמים בבוקר, מפשיטים את הפיז'מה ולובשים בגדים. לשם כך יש לנו עור ועצמות, לב ובשר, עיניים ושיניים, ידיים ורגליים. לצורך עשיית רצון ה' אנחנו שומרים על הבריאות, מתפרנסים, אוכלים, שותים וישנים. וכן, אנחנו שמחים בשליחות הנפלאה הזאת שלנו, לעשות את רצון קוננו ית"ש.
לעשות רצונך, אלוקי, חפצתי.
&&&&
והנה סיפור פשוט על יהודי פשוט, שיודע מהי מטרתו בחיים, שיודע שכל הסובב לו, סובב סביב עשיית רצון ה' יתברך. הייתי עד יחיד לסיפור המקסים הזה, ואני משתף אתכם בו.
הייתי בקופת חולים הסמוכה, וכשיצאתי עברתי ליד מספרה ונכנסתי, שואל האם ניתן להסתפר עכשיו. הסַפָר השיב לי: "כעת השעה 12:21. יש אדם שקבע אצלי תור מדוייק ל-12:20 ואני אמרתי לו שאם הוא יאחר, לא אוכל לספר אותו, כי ב-12:28 בדיוק אני נועל את המספרה, כדי ללכת לתפילת מנחה. הבה ונחכה עוד שתי דקות, ואם הוא לא יגיע, אספר אותך בזריזות".
חיכינו עוד דקה וב- 12:22 התיישבתי על כסא הסַפָר, מסתפר לכבוד שבת. השעה היתה 12:25 ואל המספרה פרץ יהודי מבוגר, לבוש בהידור, נראה כמו יועץ משפטי או פקיד בכיר במשרד ממשלתי. "סלח לי על האיחור, אני יודע שסיכמת שאגיע בדיוק ב-12:20, אך לא הצלחתי להגיע. אתה תספר אותי כעת?" שאל האיש, והספר השיב לו בפשטות: "לא. הסברתי מראש לכבודו שיש לי מניין קבוע של מנחה ב-12:30 ושאני נועל שתי דקות קודם. אני ממש מצטער, אבל אם אספר אותך עכשו, אני אאחר למנחה".
"אז תתפלל אחרי הצהרים!" אמר האיש והספר סירב. "יש לי מניין קבוע ומסודר. שם מתפללים בנחת ויש לי קביעות מקום לתפילתי ושם אני מתפלל". האיש החל לשכנע, להפציר, ואפילו לאיים שיותר הוא לא יסתפר אצל מיודענו הסַפָר, והסַפָר? שווה נפש, אינו מוכן לוותר על התפילה הרצינית שלו, המכובדת. הוא גם לא מוכן לאחר, גם בעבור הפסד של לקוח קבוע.
האיש נעמד ואמר: "הסתפרתי אצלך כמה שנים בקביעות ומכאן ואילך אני לא אסתפר אצלך יותר, שלום לך וכל טוב". והספר הביט בו, חייך, ואיחל לו בהצלחה, וב-12:28 הוא נעל את המספרה, נשק למזוזה, ופנה לעשות את רצון קונו, להתפלל מנחה. (אגב, להשלמת הסיפור: חודש חלף ושוב הגעתי להסתפר. שאלתי את הסַפָר האם אותו אדם הגיע שוב להסתפר. "הוא הגיע למחרת. התנצל על שרצה למנוע ממני ללכת לתפילה במנין הקבוע שלי והבטיח להסתפר תמיד רק אצלי"...., סיפר לי הסַפָר).
&&&&
ביום שלישי הבא לא נעשה פוליטיקה ולא נדאג לעצמנו. אנחנו נעשה את רצון מלכו של עולם. לקום מיד בבוקר ולהצביע ג', לשכנע עוד כמה אנשים רחוקים שאנו מכירים להצביע ג' ולקחת את ספר התהילים ולבכות להקב"ה שיחוס על כבוד שמים בארצנו הקדושה, "עשה למענך- אם לא למעננו". מה יהיה בסוף? איננו יודעים ולא תפקידנו לעסוק בזה.
אנחנו הרי נשמור שבת כהלכתה בכל מצב וילדינו יקראו בכל מצב 'שמע ישראל' וילמדו היטב על תרי"ג המצוות. אבל בי"ז באלול מוטל עלינו לדאוג לכל בניו האהובים של מלך העולם. לדאוג להם ששבת קודש שברחובותיהם תהיה שבת קודש, שבבתי הספר שלהם יידעו מהי תורה ותפילה, 'שמע ישראל' ויהדות, ושיהיה להם כמה שיותר קשר לאידישקייט, לדעת כמה שיותר על מי שאמר והיה העולם. זהו רצון מלכו של עולם!
ושהקב"ה ירצה שנעשה את רצונו, שייתן לנו את כל האפשרויות הגשמיות שמסביב, כדי שנוכל לעובדו בלבב שלם, ברוגע ובנחת, בבריאות ובשמחה.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:07
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1696
השלב הבא: ביטול עזרת נשים בבית הכנסת או ביטול החופים הנפרדים?
הרב רצון ערוסי בעקבות פסיקת עפולה: אני רועד כשאני אומר על אחי שהם דייני סדום. כי כואב לי שאני אומר את הדברים האלה. אני לא אומר את זה מתוך שנאה, אני אומר את זה מתוך דאגה
נעסוק היום בנוגע להחלטת ביהמ"ש, אשר אסר לקיים מאורע לחברה החרדית בעפולה במתקן ציבורי, שבו המאורע התקיים על בסיס של הפרדה בין נשים ובין גברים, לפי בקשתם של המשתתפים באירוע, הלו הם בני החברה החרדית. ולפי בקשתו של האמן שאמור לשיר באירוע, שהכל מותנה בהפרדה כדרכם של החרדים ששומרים על ההפרדה המגדרית באירועים כאלה.
ביהמ"ש אסר לקיים הופעה זו כיוון שלדעת השופט, אם מדובר במתקן ציבורי, זה נקרא מרחב של הציבור אסורה ההפרדה המגדרית באיסור מוחלט. כיוון שהרכוש הוא הנכסים של הציבור בישראל במדינת היהודים - צריך להיות לעמוד לרשותם לשירותם של בני חברה נאורים. נאורים לפי הבנתו של השופט, לפי הבנתם של המחוקקים, שהנאורים הם אלה אשר מקיימים אירועי תרבות בלי שום הפרדה מגדרית. כי ההפרדה המגדרית יש בה פגיעה בכבוד הנשים. כי העובדה שהנשים נמצאות במקום מיוחד, והגברים במקום מיוחד זו פגיעה בכבוד הנשים. מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד נאורה לפי הבנתם שדואגים מאוד לכבוד הנשים, עד כדי כך שכדי לדאוג לכבוד הנשים, הרי יש להוריד כל הפרדה ולערב בין גברים ובין נשים בכל מקום, ודאי במרחב הציבורי. הרי שאירוע כזה לעולם החרדי מבחינתו של בית המשפט הוא דבר אסור, הוא דבר פסול.
אכן באמת, מיותר לומר עד כמה ההלכה שוללת תכלית השלילה את הגישה המוטעית הזו מיסודה. כבר אמרנו לא פעם גם במסגרות ההלכות היומיות כי ברוך ה', אצלנו בית המדרש עוסק גם בשיח הציבורי, אבל על בסיס בירור הלכתי ולא על בסיס ויכוח פוליטי או ויכוח של התנצחות אלא על בסיס של ויכוח ערכי מאוד.
ההפרדה - תוצאה מהדאגה לכבוד הנשים
כבר בעבר, במכללה האקדמית בקרית אונו, רצו לקיים הרצאה עם מכללה חרדית ורצו הרצאה שבה יופרדו הסטודנטים והסטודנטיות לפי בקשתם שלהם. קמה זעקה בתקשורת שהפרדה זו פסולה. כבר אז אמרנו שיש כאן עיוות גמור מאוד של הערכים היהודיים. מדוע? כי היהדות המפרידה בין נשים ובין גברים לא הפרידה בגלל שמזלזלים בנשים ומקצים להם איזה שהיא הקצאה של איזה שהוא מקום עלוב. אלא, ההפרדה הזו נבעה-נובעת-תנבע כתוצאה מהדאגה לכבוד הנשים.
עד שדואגים למרחב הציבורי, מנצלים את המרחב הפרטי של הנשים. גונבים מבטים בלי רשותן, מתחככים איתם, נוגעים בהם, מתחבקים בהם, עושים יותר מכך. אז ההפרדה המגדרית באה ממקום חיובי לחלוטין ודאגה לנשים.
לצערנו החברה המודרנית רואה בזה הפוך, כאילו ההפרדה באה להעליב את הנשים. באה ליצור מסר או למסור מסר שכאילו הן נחותות. וזה יוצר משבר ערכים גדול מאוד מאוד.
אונסים אותנו לחשוב שאור זה חושך וחושך זה אור
לא אחת אמרנו שכבר הנביא ישעיהו, נביא הנחמה אשר שר את שירת הכרם שהמשיל את עם ישראל לכרם נפלא, שהקדוש ברוך הוא נטע אותו שורק יעד אותו להיות עם של ערכים, שייעודו להפיץ את הערכים בעולם. אבל, עמנו במהלך הזמן קלקל את הכרם הזה. קלקל את הערכים. ואז אומר הנביא ישעיה: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר: הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים: הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר: מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ:"
ראו כיצד הנביא אומר שמדובר באנשים חכמים, אשר על בסיס של טיעונים שכליים למדי יכולים לשכנע אותך שמה שחשבת עד היום שזה טוב, שזה רע. מה שחשבת היום שזה מתוק, זה מר. מה שחשבת עד היום שזה אור, זה חושך. והכל על בסיס של טיעונים.
היה לנו בעם היהודי מודל משפחתי, זכר ונקבה, בצורה טבעית למדי. וכך התורה מצווה. והנה באים ואונסים אותנו עם תקשורת מסיבית ועם מצעדים, ועם שיטפון אדיר מבחינת התעמולה. אונסים אותנו לחשוב, לאו דווקא אלא יכול להיות הוא והוא. יכולה להיות היא והיא. ויכולה להיות משפחה גם שלא בדרך של פריה ורביה טבעית, אלא בכל מיני טכנולוגיות עצומות. זה לא משנה, יכולות להיות שתי נשים והן יכולות להביא ילדים עם טכנולוגיות מסויימות. שני גברים יכולים להביא ילדים עם טכנולוגיות מסויימות. ואז הילד גדל או במשפחה חד הורית שאיננו יודע מי אביו. איננו יודע ולא ידע לעולם מי אביו. או שבן יגדל לתוך משפחה שפתאום יש לו שני גברים, אבא ואבא ולא אבא ואמא כפי שהוא רואה אצל רוב העולם. או אמא ואמא, ולא אמא ואבא כמו שהוא רואה אצל רוב העולם. לא מסתכלים על טובת הילד מה יקרה במשבר כזה עם הילד, כשהוא יהיה בתוך מעון, בתוך גן, בתוך בית ספר והוא יהיה חריג, יהיה חריג מבן כולם. איזה משבר, איזה טלטול הוא יעבור. אלא מסתכלים על האני, על האגו, איך מקדמים אותו וכו'.
יתרה מזו, עיננו ראו ואוזננו שמעו כיצד מורידים מן השידור בני אדם אשר לא מתלהמים אומרים באמת בצורה עניינית בוודאי, בלי שום התלהמות ובלי שום גינוי לעמדה השניה. אלא אומרים, אנחנו אמונים על הטבע של זכר ונקבה ולפי תורת ישראל. הורידו אותם מהשידור. אני באוזני שמעתי. הורידו אותם בכעס מן השידור, למרות שדיברו בצורה עניינית למדי. ז"א אונסים אותנו לחשוב שאור זה חושך וחושך זה אור. מר מתוק, מתוק מר. אונסים.
בקרוב - בג"צ נגד חופים נפרדים לדתיים?
במי מדובר? בחברה נאורה שקידשה את חופש הביטוי. שקידשה את זכויות הפרט. שקידשה את זכויות הכלל. ומתברר לפתע, לא, מה זה חופש ביטוי? חופש ביטוי למה שאנחנו אומרים. למה שאתם אומרים זה פסול, אין בכלל מה לשמוע ואסור לשמוע, כן. ומורידים.
אנו רואים כיצד דברים שפעם הם דיברו עליהם בגאון, שהם באמת מקדשים את חופש הביטוי, פתאום חד סטרי. חופש ההתנהגות, חופש שוויון הזכויות פתאום הוא נעלם. כאילו הנכסים של הציבור הם רק לציבור מסוג מסוים, נאור בעיניהם. ואילו הציבור היהודי, היהדותי, השורשי שמכוחו באה מדינת ישראל, מדינת ישראל באה לעולם כמדינת היהודים לא על בסיס חברה נאורה כזו שכעת מתהווה, אלא על בסיס של יהדות של תנ"ך מכוח התנ"ך הגענו הלום.
והנה לפתע פתאום כל הנכסים הציבוריים כבר אנחנו מחוץ למחנה. אם רוצים לעשות אירוע כזה תעשו בבית הפרטי שלכם. אל תעשו בנכסים הציבוריים. זה השתלטות על הנכסים הציבוריים, איפה השוויון?
מחר מחרתיים יגידו רגע, בתי כנסיות, מדוע הנשים למעלה והגברים למטה, למה שלא ישבו ביחד, כולם ביחד, זה מרחב ציבורי. אם הבית כנסת לא נבנה בכסף פרטי, אם בכסף הזה הושקע כסף ציבורי - זה נקרא מרחב ציבורי. במרחב ציבורי אין ליצור הפרדה. כלומר, ראו את המדרון החלקלק לאן הם מגיעים.
דעו, ובאמת שאני אומר את הדברים מתוך כאב ולא מתוך קטרוג כי אני לא בין הדוחים אני מבין המתפללים והאוהבים שאכן באמת נגיע לימים שתפקחנה עיניים ויראו נוכחה את הדברים.
דיני סדום
הגמרא במסכת סנהדרין דף כ"ט עמ' א' עמ' ב' מדברת על חטאי סדום ועל דייני סדום שבאמת היו להם חוקים שלכאורה מאוד מאוד משונים. מי שיש לו שור אחד הרי יעבוד בשורו לצורך עצמו ויתן ויתרום לציבור יום אחד כנגד יום העבודה שלו. ומי שאין לו בכלל שוורים, הרי יעבוד יומיים בשביל הציבור. למה? כדי שלא יגדל ויהיה פרזיט, הרי ישועבד לציבור. וכן כל מיני דינים משונים שבמשונים.
מספרת הגמרא על אליעזר, משרתו של אברהם אבינו, אשר הגיע לסדום. ומישהו בא והכה אותו וחבל אותו עד זוב דם. לתומו אליעזר תבע אותו לבית דין בסדום, כי יש מערכת משפטית. אמר השופט: שמעתי את תביעתך, הנתבע מודה שהוא אכן הכה אותך עד זוב דם. אצלנו כל אדם ואדם כל שנה מקיז דם, ומשלם כסף עבור הקזת דם. אתה אליעזר, תשלם לו כסף עבור זה שהוא הקיז לך את הדם. אז הנה זה הפתרון. אליעזר תמהה איזה חוק, תראו מה זה. במקום לחייב פיצויי נזיקין את המכה חייב את המוכה לשלם כסף גמול, דמי עמלה בטענה שזה הקזת דם. התאושש אליעזר, משרתו של אברהם. לקח נבוט, הכה את השופט עד זוב דם, אמר לו מה זה? אמר לו, עכשיו תשלם לי דמי הקזת דם ותעביר את דמי הקזת הדם הזה לזה שחייבת אותי לשלם וסגרנו חשבון. ז"א התעתועים האלה מראים איך צדק יכול להיות עוול.
התנא במסכת אבות אומר "האומר שלי שלי, זו מידה בינונית". היהדות אומרת, נכון שלי שלי זו מידה בינונית. שלי שלך ושלך שלך זה חסידות. אומרת התורה מי שאומר שלי, שלי ושלך שלי, זה רשעות, זה גנבה, זה גזלה. אבל שלי, שלי ושלך שלך, זה בינוני. אני לא מזיק לך ואתה לא מזיק לי. אבל אוי ואבוי לך אם תישאר אך ורק ברמה הזו. כי אברהם אבינו חינך אותנו לעשות צדקה ומשפט. אם אין צדקה אין משפט. ולכן אמרו מי שאומר שלי, שלי, שלך, שלך, אני לא אזיק לך ואתה לא תזיק לי. וככה אמרו אחינו החילוניים שה' יחזיר אותנו ואותם בתשובה שלמה. אל תיגע בי, ואני לא אגע בך אני לא אזיק לך. בסוף, מה בסוף? הם מזיקים לעצמם, מזיקים לנו. משתלטים על כל המרחב הציבורי. זה נקרא מידת סדום. משפט שאין בו צדקה, משפט שאיננו רואה את כל התמונה המורכבת, ופתאום עושה אותנו חריגים לא ראויים לנצל את נכסי הציבור על פי ערכנו, על פי ערכי התורה שלנו. רק על פי הערכים שהוא חושב אותם לנאורים, זו מידת סדום.
אז אני רועד כשאני אומר על אחי שהם דייני סדום. כי כואב לי שאני אומר את הדברים האלה. אני לא אומר את זה מתוך שנאה, אני אומר את זה מתוך דאגה. הם לא מבינים שכבר חז"ל לפני אלפי שנים הבינו שיש נאורות סדומית יש בה היגיון אדיר, מעשי. יש בה היגיון אדיר, אבל היא מדרון חלקלק שמביא לשחיתות שאין דומה לה, לאפליות שאין דומה להם. לחוקים איומים ונוראיים.
תפילתנו לבורא עולם שהקדוש ברוך הוא יפקח את עיני כולנו ונראה את מאור התורה אשר יכול להציל אותנו, ולהשיב אותנו לערכי האמת וישיב את כולנו בתשובה שלמה, אז רק אז יש סיכוי שבאמת מה שמיסדי המדינה רצו לעשות, מדינת העם היהודי שזו תהיה מדינה יהודית, יהדותית ולא מדינה של אלו מצאצאי היהודים שברחו מן הגלות ויסדו כאן מדינה, והיא הופכת להיות מדינה לאזרחיה ככל הגויים בית ישראל תוך איבוד הזהות היהודית של עמנו. הזהות היהודית של מדינתנו. אנחנו נתפלל בכל יום שזה לא יקרה, אלא זו תהיה מדינת העם היהודי אשר היא יהודית ויהדותית בזהותה ועמנו יהיה יהודי ויהדותי בזהותו. אין לנו מה להתבייש בתורת ישראל ובערכיה אדרבה ואדרבה, ערכי התורה עולים באין מונים על כל ערכים אחרים אשר לכאורה אומרים שהם ערכים נאורים.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:06
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1834
כפייה חילונית נוסח עפולה
הרב ברוך בן צבי
בכל חופשת הקיץ, חופשת 'בין הזמנים' כפי שהיא נקראת אצלנו, הדוסים, מזמינים סבא וסבתא מקרית- אתא את הנכדות לכמה ימים של כיף. רק נכדות. בלי הבנים 'על הראש'. כך יכולות הבנות לשבת ולדבר, לפטפט ולפטפט, שעות על גבי שעות, מבלי שאף אחד מזכיר להן ש'עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו הבנות ועוד אחד הם חטפו"....
סבא וסבתא, ההורים המתוקים של אשתי, מכינים כבר מראש סדר יום מרתק, הכולל נסיעות לגליל או לגולן, ללונה פארק בירקא או לאטרקציות אחרות. לא משעמם להן, לבנות שלי וללהקת בנות הדודים המגיעות עימן, אצל סבא וסבתא.
מחר, לאחר תשעה באב, אמורות כל הנכדות של סבא וסבתא להגיע לקרית- אתא, להנות ממסעדה טובה וכשרה למהדרין, לנסוע לראש הנקרה, לחוף הים הנפרד בחיפה ו...להשתתף בהופעה של הזמר המזרחי החרדי חיים ישראל והזמר החסידי מוטי שטיינמץ.
ואז, בעיצומו של תשעה באב, הוכיחו לנו, בעיקר לבנותי המאוכזבות מאד, שאנחנו חיים תחת כפייה אנטי דתית, כאן, בארץ ישראל, בשנת 2019.
בית משפט המחוזי בנצרת, קיבל היום (ראשון), יום צום תשעה באב את עתירת שדולת הנשים נגד עיריית עפולה, ואסרה על קיום מופע הזמר החרדי מתוך הפרדה מגדרית.
בפסיקתו כתב השופט, "אני אוסר על ביצוע הפרדה מגדרית במהלך האירוע. כל אחד מבאי האירוע יהיה רשאי לפי שיקול דעתו לשהות בכל מקום באירוע, ונאסר בזאת על מי מן הסדרנים או המאבטחים, או כל גורם מארגן אחר באירוע, לבצע פעולה כלשהי של הפרדה על רקע מגדרי".
"כן אני מורה למאבטחי וסדרני המשיבות למנוע כל נסיון שנועד לבצע הפרדה מגדרית, לסכל כל נסיון להציב שלטים המורים על הפרדה כאמור או מחסומים או אמצעי כריזה וכיו"ב, ולערב את משטרת ישראל הנוכחת במקום בכל מקרה שגורם כלשהוא ינסה לבצע הפרדה".
עוד קבע השופט כי "המשיבות תודענה עד מחר בשעה 16.00 למארגני/מפיקי האירוע ולספק השירותים שהוזכר בפרוטוקול הישיבה וכן לאומן המופיע, את תוכנו של פסק דין זה ואת האיסור לפיו לפעול בשטח האירוע לצורך הפרדה מגדרית. כן תפעלנה המשיבות להסרת התנאי המגדרי מכל הפרסומים באותם אמצעי פרסום שננקטו על ידן לפרסום האירוע".
"אני מורה למשטרת ישראל שנציגיה יהיו נוכחים באבטחת האירוע, לסייע לכל מי הפונה אליה בטענה או תלונה כי מתבצעת הפרדה מגדרית, למנוע הפרדה שכזו ולהרחיק ממקום האירוע כל אדם העוסק בהפרדה מגדרית בשעת האירוע".
מעיריית עפולה נמסר בתגובה לאתר 'ככר השבת': "מתוך 360 אירועי קיץ שאורגנו לחודשים יולי אוגוסט, ביקשנו להפיק אירוע אחד ענק שמיועד לציבור החרדי שיוכל להנות בהתאם לאורח חייו. צר לנו שבית המשפט אסר זאת, אך נכבד את החלטה. ראש העיר מר אבי אלקבץ ימשיך לפעול להרבות אהבת חינם בין כלל תושבי העיר, ויספק לכלל המגזרים את השירותים המגיעים להם".
את קריאות האכזבה של בנותי, שמעו בכל האזור. "אנחנו לא מגיעות לערב שירה מעורב", אמרה רבקי שלי בת ה18 ושלי ורותי אחיותיה חרקו שינים בזעם. "יש חילוני אחד, אחד, שמעוניין להגיע להופעה של מוטי שטיינמץ?", תהתה שלי שלנו, ילדה בת 14 שבסך הכל רצתה לשמוע את הזמר החסידי, בעל קול הזמיר, ששר שירי נשמה בעגה חסידית.
סבא וסבתא יבטלו את השתתפות קבוצת הנכדות שלהם בהופעה של שני זמרים חרדים אותנטים, רק בגלל שבמדינת ישראל מדברים נגד 'מדינת הלכה', כשבפועל פועל בית המשפט לכפות על מאות אלפי חרדים אורח חיים זר להם, בכפייה, באלימות משפטית טהורה ופשוטה.
מוטי שטיינמץ מופיע רק בפני צעירים חרדים. שום חילוני לא משתתף בהופעותיו. חצי מהרפרטואר שלו מושר באידיש חסידית עסיסית וחציו השני- בעברית חסידית. צעירים וצעירות חרדים נהנים עד הגג מהופעותיו. חילונים? ממש לא. עירית עפולה טוענת שהקצתה 360 (!)אירועי קיץ לכלל האכולוסיה בעפולה ואילו המגזר החרדי בעיר, המונה כמה מאות משפחות, זכה לארוע אחד, שגם אותו ביטלתם כעת, שופטים נאורים שכמותכם. שטיינמץ וחיים ישראל לא יופיעו נגד אורח חייהם, הדוגל בהפרדה בהופעות בין גברים ונשים. גם אם שטיינמץ וישראל יחליטו להופיע בהופעה מעורבת, הם יופיעו מול קומץ אנשים, במקרה הטוב. מאות מזמיני הכרטיסים, חרדים שבסך הכל רצו להנות מהופעה מוזיקלית חרדית טובה, יצביעו ברגלים. הם לא יגיעו להופעה.
בנותי חשות שישראל של 2019 דומה מאד לישראל תחת הכיבוש היווני של שנות המכבים. "מתי בית המשפט יחליט שאסור למול תינוקות יהודים, בלי הסכמה בכתב מהתינוק עצמו?"...., שאלה בתי באכזבה גלוייה.
מתי, באמת?
_________________
הכותב הוא מחנך בישיבה חרדית במרכז הארץ.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:00
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1798
המכתב נכתב ע"י: קייס אביו עזריה, יו"ר מועצת הכוהנים של יהודי אתיופיה, קייס צהייה גואנגול, הרב מוסייה סולומון, סגן אלוף, יו"ר ומייסד עמותת 'הנני', עו"ד נתן מלסה, יעקב באבו, העיתונאי והפעיל החברתי איינאו פרדה סנבטו ואברהם ירדאי, סגן וגזבר ארגון הגג של עולי אתיופיה לשעבר וכיום פעיל בקרב הקהילה.
המכתב מיועד אל: ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, וכל שרי הממשלה.
תוכן המכתב:
זה למעלה משני עשורים מובאים מאתיופיה ארצה נוצרים ע"י ממשלות ישראל על תקן המכונים פלס מורה. לאור זאת, אנו הח"מ מטה, יהודים ותיקים מאתיופיה, ראשי ארגונים לשעבר, קייסים, רבנים עורכי דין, עיתונאים ופעילים פונים אליכם בניסיון אחרון לעצור את גל העלייה הנוצרית מאתיופיה.
יהודי אתיופיה, בעזרת ה' ושליחיו –מוסדות המדינה של א"י וביוזמת הקהילה והקרבה עצמית והיקר לנו עלינו לארץ האבות כמעט כולנו במבצע משה וגם לפני ובין המצבעים, להוציא כמה מאות בודדות אשר לא נמצאו אותה עת בקרב הקהילה והיו מי בצבא האתיופי, מי במחתרות שם ומי במרחוק, בערים וגם בסודן אשר היו אמורים לעלות דרך ארץ זו יחד עם אחיהם אך נשארו עקב הדלפת המבצע החשאי וסיכול יציאתם משם כהמשך של מבצע משה. כל אלה ואחרים, מאז מבצע שלמה במאי 1991 ועד בכלל עלו ארצה מזמן.
פלס מורה
המתקראים 'פלס מורה' הם אנשים שהתפתו לחיים נוחים יותר והתנצרו לפני כ 140 שנה, כאשר בשונה מיהודי אתיופיה לא העמידו לפניהם את יהדותם לפני כל דבר אחר ולא היה בפניהם בבחינת ייהרג ובל יעבור. כיום, מספר עשרות אלפי האנשים שהובאו ארצה הוא כמעט כפול ממספרם של יהודי אתיופיה שעלו ארצה. בשנת 1974 נערך באתיופיה מפקד של הקהילה כולה, מפקד שארגון השג'ונט היה מעורב בו ולפיו האוכלוסייה היהודית מנתה 28 אלף נפש. מספר היהודים מאתיופיה שעלו ארצה הוא פחות מ 30 אלף. לעומת זאת מספר האנשים אשר הובאו עד כה מאתיופיה לישראל על תקן של 'פלס מורה' הוא קרוב ל 50 אלף. נתונים אלה אינם המצאה שלנו כי הם בידיכם השרים, קרי במשרד הפנים. לפיכך, מסתבר כי מספר אנשי ה'פלס מורה' באתיופיה וגם הגויים שבאו על תקן זה הוא כמעט כפול ממספרם של יהודי אתיופיה.
עוד בתקופה של שר הקליטה יאיר צבן עניין זה עורר מחלוקת חריפה. כאשר צבן גילה את השקר וההונאה הוא כינס את המעורבים בפעילות הזו, את אברהם נגוסה, הרב מנחם וולדמן ונציגי הארגון הצפון אמריקאי. ולאחר דיונים מעמיקים בנושא הועברו החלטות במסגרתן התחייבו הפעילים שלא יילקטו מהכפרים גוים ושלא יקבצום במחנות שהקימו להם באדיס אבבה כדי להביאם ארצה וכדי ליצור כמו כאילו מחנה של פליטים יהודים מסכינים הממתנים לישועה. אז, בקומפאונד היו כ 4 אלפים אנשי פלס מורה. אגב מדוע לא שואלים את דעתו של השר צבן על כך, שידע את כל האמת והשקרים שלהם בעניין זה, ושלאחר דין ודברים הגיע להבנות איתם, עשה הסכמים והחתים אותם על החלטות שהיו צריכות להגביל אותם מלקבץ עוד גוים מכפרי גונדר לאחר שאלה שהוסכם עליהם יעלו ? כי מי שמופקדים בזמנינו זה על א"י לא רוצים לדעת את האמת ונוח להם לפעול על פי הלחץ וההפגנות של הגויים המוצגים כיהודי אתיופיה או כ'פלס מורה'.
השר צבן היה בקשר גם עם ממשלת אתיופיה באמצעות השגרירות שלה בתל אביב. באחת הפגישות שלו עם השגרירה האתיופית אז בארץ ששמה היה קונג'יט היא אמרה לו כי לפי הנחת העבודה והקריטריונים שלכם שעל פיהם אתם עובדים להביא אנשים מאתיופיה גם אני זכאית עלייה לישראל.
הקבוצה שקראו לה בעבר 'פלס מורה' והיום שודרגה "ליהודי אתיופיה" הועלתה ארצה לפני שנים רבות. ברור גם שאי אפשר היה להביא ארצה רק את הפלס מורה כי הם היו מעורבבים בתוך הגויים במשך 140 שנה. מטרת התנצרותם הייתה לא רק להמיר את דתם ולשבת אלא גם שיהוו ניצחון וסמל הנצרות האתיופית וחלק ממנה בכך שיתערבבו בהם ויהיו דומים להם הן באמצעות נישואים אלה עם אלה הן בעיסוקיהם, במקומות מושבותיהם ועוד. אחרת מה עשו החכמים בתקנתם, שאלה יתנצרו וינהלו חיים פרטיים, כפי שהיה להם ביהדותם ? זאת ועוד, האם אפשר להעלות על הדעת שהפלס מורה התנצרו כדי לחיות לבד ולשמור על יהדותם וייחודם ? אם כך למה היו צריכים להתנצר ? מטרת התנצרותם הייתה להתערות בתוך הנוצרים, ולטשטש את עברם כמה שאפשר וזו גם הדרך הידועה של עבודת הכנסייה האתיופית. זו האמת ואין בלתה.
הרב מנחם ולדמן שהוא הנפש החיה ותעודת הכשרות בסיפור הזה, לפני כמעט 20 שנה בטרם הפך את עורו וקשר את גורלו בהם אמר על העולים על תקן של 'פלס מורה' כי ל 60% מהם אין קשר ל'פלס מורה', כלומר הם נוצרים גמורים. הוא סיפר זאת לאברהם ירדאי שהוא אחד מכותבי מכתב זה שאז שימש סגן יו"ר וגזבר של ארגון הגג של עולי אתיופיה כשיחד ערכו ביקור במרכז קליטה נווה כרמל. בנוסף אמר לו גם כי רק במרכז קליטה זה נמצאים שלושה כמרים אתיופים אשר מלווים את הקבוצות שהועלו והופנו למרכז קליטה הנ"ל. באותה עת, אשתו של הרב ולדמן אשר התגורר בניר עציון, לא רחוק משם עבדה במרכז קליטה נווה כרמל בתור עו"ס ולא היה אדם אחר שידע והכיר טוב יותר ממנה את השוכנים בו. מן הסתם אפשר להניח כי בעלה התבסס גם על הידיעות שלה בעניין 60 האחוזים של הנוצרים האתיופים על דתם ועל כמריהם שהובאו ארצה ע"י ממשלת ישראל והסוכנות היהודית במרמה ובהונאה. לא קשה להגיע למסקנה שהיום מדובר לא רק בהרבה יותר מ 60% אלא סביר להניח כי מדובר ב 100% נוצרים גמורים.
ממשלות ישראל, בלחצם של הפעילים בעד הפלס מורה, שמארגנים הפגנות מדומות ומוציאים דיבתה רעה של מדינת ישראל כאן ובניכר ומנפנפים בקלף הגזענות, הוכנעו, (לא שהיו חזקים נגד זה). האינטרסים האישיים של הרב ולדמן אשר בוגד בתפקידו כרב בישראל היות והוא נהנה מתעשייה כלכלית תחת שרביטו טוען באמצעות שימוש ציני, שקרי ואנטי דתי כי מדובר בזרע ישראל. הרב ולדמן לאחר שעבר מצד יהודי אתיופיה לצד הפלס מורה וחבר מרעיו מעולם לא דיברו עוד על כך שיש להם כמרים אשר מלווים אותם עד ארץ ישראל כאילו היו סוכני קליטה ולא אנשי דת נוצרים. בכל קהילות יהודי אתיופיה היו קייסים והנהגה רוחנית. אחרת, אנחנו לא היינו יכולים להתקיים כיהודים ולשמר את דתינו וזהותינו היהודית במשך כל כך הרבה דורות.
אך הבעיה כבר שנים רבות אינה 'פלס מורה' כי כולם כבר מזמן הגיעו ארצה על פי עדותם בעל פה ובכתב של הפעילים ובראשם הרב מנחם ולדמן. כיום וזה שנים רבות הבעיה החמורה היא המשך הבאתם ארצה של עשרות אלפי גוים אתיופים על תקן של פלס מורה, ע"י יצירת מצג שווא כאילו עוד נמצאים כאלה באתיופיה.
הפעילים אוספים אותם מכפריהם הנידחים ובאמצעות חבר מביא חבר (כשכאן החבר הוא משפחות שלמות) וממצאים עוד ועוד זכאי עלייה.
הרב ולדמן ואנשיו לקחו אליהם מא"י מה שצריכה קהילה יהודית דתית בגולה. ספרי תפילה, טליתות, כיפות ואפילו ספרי תורה וכך הם מתחזקים את מצג השווא. אחרי שמיצג השווא מוכן ומצוחצח לכדי תמונה קורעת לב לוקחים אורחים מישראל שיראו במו עיניהם ומעוררים אצלם את הרגשות שכל יהודי יכול להרגיש כשהוא רואה אותם כ'מסורבי עלייה', יהדות ודביקות מחד וגזענות של ממשלת ישראל שלא מעלה אותם כיוון שהם שחורים מאידך. בעורמה הגיעו לשם במשך שנים חברי כנסת, שרים, רבנים וביניהם הרב שלמה עמאר בטרם נבחר לתפקיד הרב הראשי לישראל והרב ראובן וובשט בן הקהילה שעלה ארצה בגיל 4, מספר חודשים קודם למינויו לתפקידו הנוכחי ושגם הוא כנראה הולך שולל על ידי מצג השווא כאשר הצליחו להכניס אל לבו הנקי הרהורים מוטים. השרה האחרונה שביקרה שם לפני כחודש וחצי הייתה שרת המשפטים, איילת שקד, שלפני נסיעתה לא טרחה לדבר עם נציגי יהדות אתיופיה על כך אלא רק עם הנציגים המטפים.
להוציא השרה, כולם הגיעו לשם במימון הארגון שפועל למן הנוצרים. ואז, מציגים לפניהם את הקהילה הנהדרת שעשו יש מאין. ואז בא הסיפור: מדוע לא מעלים אותם, היהודים לכל דבר שהם נאספים לקראת הביקור ומוצגים בפניהם כיהודים גמורים. התשובה שנותנים לשאלה זו היא אחת: בגלל גזענות של ישראל כי הם שחורים ולא לבנים כמו רוסים. כול מי שרואה אותם במקום ההצגה, מצוחצחים, מלובשים בלבן וחובשי כיפות משתכנע שאכן מדובר ביהודים מופלים לרעה משאר היהודים שעולים ארצה ממדינות אחרות. אין שקר ופשע גדולים מזה. אבל זה עובד טוב, שקר אמיתי אשר ברבות השנים, לאחר שנכתב ודובר עליו מאות פעמים הפך לאמת אצל העם ומנהיגיו בישראל.
ליהודי אתיופיה באתיופיה לא היו כיפות, טליתות, ספרי תפילה בעברית ואפילו ספרי תורה בעברית אלא הכל היה לנו בשפת הגעז. אל יהודי אתיופיה, במשך גלותם ולפחות מאז קום המדינה ועד תחילת בואם ארצה משנות ה 70 ועד בכלל לא בא לביקור שמטרתו עלייה אף נציג של מדינת ישראל. לא ח"כ, לא הסוכנות היהודית ולא אף מזדמן אחר. עם זאת, משנות ה-30 וה-70 של המאה הקודמת היו מספר מבקרים. אך ביקורם לא היה קשור לעלייה אלא לדברים אחרים שלהם. מיותר לציין כי במדינת ישראל לא רצו את הקהילה ולכן לא רק שלא פעלו לטובתה אלא התכחשו מקיומה עד שבכל זאת בדרך לא דרך זכתה לעלות ארצה.
מכאן, אם ליהודי אתיופיה אשר חיו במדינה לאורך הגלות כקהילה יהודית נפרדת מהגויים, חברתית, דתית וגיאוגרפית לא היו תשמישי הקדושה הנ"ל, יכולים להיות לנוצרים שמקבצים אותם שם? הדברים מוצגים בפני המבקרים כאלו תמיד הם היו כך, חיי קהילה יהודית.
זאת ועוד. הרב מנחם ולדמן, לקראת הדיונים הקרובים בימים אלה בממשלה ובכנסת בעניין בואם ארצה של עוד נוצרים הכין מסמך ובו רשימה של 8.000 נוצרים שהפך אותם למועמדי עלייה שהוא כמובן קורא להם אפילו לא 'פלס מורה' אלא יהודי אתיופיה. לפני כשבועיים פנה לקייסים של יהודי אתיופיה וביקש מהם לחתום לו על המסמך ולאשר לו ששמונת האלפים הם יהודים. האם זה לא טירוף? עם ישראל חייב לדעת מה קורה בדברים האלה.
מדוע יהודי אתיופיה בארץ לא יוצאים במחאה והפגנות נגד העלייה הנוצרית מאתיופיה?
יש כמה סיבות לכך. אחת מהם היא כי אנחנו מפחדים. כי יש איומי רצח מצד אנשי הפלס מורה או מצד גוים שמביאים אותם ארצה נגד מי שמעיז להתנגד לעלייה הנוצרית. כי להם יש גב חזק במוסדות ולנו היהודים אין כלל. יש להם נציג בכנסת שהוא עצמו היה פעיל מיסיון באתיופיה לאורך חיו שם. למעשה כמו שהודגש למעלה, מי שבאו ארצה על תקן של 'פלס מורה' מהווים רוב על יהודי אתיופיה שעלו ארצה. האם מישהו מהממשלה שם לב לדברים האלה, לנוכח האתגר שבדבר, התעמק ושאל מדוע מס' האנשים שאינם מיהודי אתיופיה שהובאו ארצה עד כה גדול כל כך מזה של יהודי אתיופיה אשר עלו לישראל ? ודאי שלא. זאת על אף שכל המספרים, הקטיגוריות והשייוכים של העולים נמצאים בידי הממשלה, קרי משרד הפנים .אם מספרם הוא גדול יותר, זה אומר שהם היוו רוב על הקהילה גם באתיופיה. ודבר כזה לא היה ולא נברא. אלה פשוט דברים מדהימים. אבל הבעייה החמורה ביותר והבלתי תאמן היא שבני הקהילה ממשיכים להפחד גם כאן בארץ אבותינו מאותן סיבות אשר היו באתיופיה מהרוב הנוצרי אתיופי בישראל כלפי קהילתנו.
פחדנו מהגויים שביזו אותנו ואת דתינו לאורך גלותה של הקהילה במדינת אתיופיה. אך שמרנו על יהדותינו וזהותינו היהודית והייחודית. גם בארץ ישראל אנו ממשיכים לפחד, כי ערבבו את ילדינו ונכדינו בערב-רב שלא נכפה על המדינה בכלל.
הממשלה לצדם. היא תומכת בהם, יש להם לגיטימציה חזקה ביותר מה שאין ליהודי אתיופיה. בני הקהילה, עובדי מדינה שהדבר בנפשם לא מעיזים לצאת נגד כי הם חוששים למשרתם, שלא יפטרו אותם מעבודתם בטענה שהם נהגו נגד מדיניות הממשלה שרוצה את הנוצרים בארץ.
קיים גם מצב של פסיביות בחלקים של הקהילה. יש שאומרים מדוע שלא יהיו בארץ נוצרים רבים מאתיופיה אם יש כל כך הרבה נוצרים מרוסיה, מה? בגלל שהם לבנים ואלה שחורים? והנה לנו עוד רעיונות לא נורמאליים שנובעים מהעלייה הנוצרית מאתיופיה.
