פרשת בלק

בלק ומעלליו/ שיר מאת אהובה קליין ©

בלק ומעלליו/ שיר מאת אהובה קליין ©

בלק בן ציפור
בספינתו שואף לחתור
בתוך ים של מעללים
משתוקק  ישראל להעלים.

אל בלעם שולח שליחים
תוכניותיו מהכוח לפועל להשלים
מנסה לנווט בשר ודם
לשנות סדרי מלכות עולם.

מזימותיו צוללות לתוך מעמקים
ברכות פורחות  כלבלוב העצים
לב  שרים ומלכים בידי אלוקים
בניו אינו נוטש לעולמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק[חומש במדבר.]

פרשת בלק.השגחה פרטית בפרשה- כיצד?

פרשת בלק.השגחה פרטית בפרשה- כיצד?
מאמר: מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו ניתן לראות בברור איך מלך - כדוגמת בלק  משתוקק להרע לעם ישראל,אך שאיפתו נכשלה.
כמו שנאמר: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא  תקום" [משלי י"ט]
והכול החל כאשר בלק בן ציפור –מלך מואב, ראה כי עם ישראל ניצח  בחסדי ה' -את האמורי .
מלחמה זו נערכה סמוך לארץ מואב,כאשר ראו זאת המואבים החל  לקנן פחד בנפשם ,שמא עם ישראל מעוניין להילחם בהם ולכבוש את ארצם, לכן
בלק בן ציפור נתקף בפחדים,כפי שהכתוב מתאר:
"וירא  בלק בן ציפור את כל-אשר עשה ישראל לאמורי:ויגר מואב מפני העם מאד כי רב-הוא,ויקץ מואב מפני בני ישראל: ויאמר מואב אל-זקני מדיין: עתה ילחכו הקהל את כל-סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה.ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא:"[במדבר כ"ב,ב-ה]

ובהמשך הכתוב מתאר את תוכניותיו:

"וישלח  מלאכים אל- בלעם בן בעור פתורה אשר על-הנהר ארץ בני עמו לקרוא לו לאמור: הנה עם יצא ממצרים,הנה כיסה את עין הארץ והוא יושב מולי ועתה לכה ארה-לי את העם הזה,כי עצום הוא ממני,אולי אוכל בו ואגרשנו מן- הארץ,כי ידעתי את אשר- תברך מבורך ואשר תאור יואר: וילכו זקני מואב וזקני מדיין,וקסמים בידם,ויבואו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק.."
[במדבר  כ"ב,ה-ח]

בלעם מבקש מהם להמתין לילה שלם,אך ה' מודיע לו כי לא ייתן לו לקלל את עם ישראל- בעודו עם מבורך.
כאשר בלעם עונה להם:כי אין הוא יכול למלא את בקשתם היות והדבר בניגוד לרצון ה', בלק אינו נכנע ושולח שוב מלאכים אליו, ובפעם הזאת הם ממתינים  שוב לילה שלם.
בלעם חולם כי ה' מדבר אליו ואומר לו :"..אם לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם,ואך את הדבר אשר-אדבר אליך אותו תעשה"[שם, כ"ב,כ]

בלעם מקבל מסר ברור מאת הבורא -כי אין הוא יכול לעשות כל העולה  על רוחו -דהיינו לקלל את עם ישראל כרצון בלק בן ציפור.

 כאשר בלעם הולך בבוקר עם אתונו ושרי מואב   ונעריו מתלווים אליו, לפתע קורה משהו מוזר  מאד.האתון  סוטה מהשביל אל עבר השדה שבצידי הדרך,בלעם מנסה להטות אותה  חזרה ומכה אותה,האתון שהיא סמל החומריות, בניגוד לאדם שיש  לו גוף ונשמה-רואה דברים שבלעם אינו רואה,היא מביטה במלאך העומד בצד ובידו חרב שלופה.

ומיד פותחת את פיה ואומרת לבלעם:"מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים?"
בסופו של דבר במקום לקלל את עם ישראל,בלעם מברך,ואחת הברכות היא:
"מה טובו אוהליך יעקב משכנותך ישראל"

השאלות הן:
א] כיצד יתכן שאלוקים בפעם ראשונה אמר לבלעם:"לא תלך עימהם:לא תאור את העם כי ברוך הוא" ואילו בפעם שנייה,אלוקים מאשר לו ללכת,בתנאי שיבצע את הוראות ה'? 
ב] מה מטרת הנס של דיבור פי האתון?
ג] מה ניתן ללמוד מהתנהלות כל המאורע אשר בסופו של דבר עם ישראל התברך בברכות  בניגוד לרצון מלך מואב?
ד] היכן מוצאים דוגמאות  בתנ"ך על התנהלות  דומה-המתבצעת כנגד רצונו של אדם?

התשובה לשאלה א]
כמה קדמונים  מפרשים וביניהם גם אבן עזרא:כי בפעם הראשונה ה' אסר על בלעם ללכת ולקלל את עם ישראל -היות ולא היה מעוניין שילך עם השרים שהיו  פחותי ערך ואילו בפעם שנייה כאשר בלק שלח "שרים רבים ונכבדים מאלה" בלעם  גמר בליבו- להצטרף אליהם.
לפי  פירושו של ריב"ש: ה' רמז לבלעם,אומנם הוא עתיד ללכת עם  אחרים , אבל לא  יוכל לקלל את עם ישראל כי הוא מבורך.
אורח חיים אומר: כי היות ובלעם כיבד את ה' וסמך עליו לעשות כל דבר ואמר לשליחים:"והשיבותי אתכם דבר,כאשר ידבר ה'"-לכן ה' גם התייחס אליו בכבוד ואומנם אסר עליו להצטרף לשליחים הראשונים, אבל אישר לו ללכת עם השליחים המכובדים יותר.
בנושא הקללות,ה' אסר מהתחלה ולא שינה זאת בהמשך,אם כי יתכן שבלעם שיער בנפשו -כי גם כאן יש סיכוי שה' ישנה את החלטתו.

התשובה לשאלה ב]
במסכת אבות [ה,ו]מסופר כי:"פי האתון" נברא בערב שבת בין השמשות[בסוף ששת ימי הבריאה ובסמוך ל:"שבת בראשית"]
הכוונה שהאתון תפתח את פיה בניגוד לדרך הטבע.
ועל כך אומר הרמב"ן כי:יש כאן רצון להזהיר את בלעם שלא ילך בדרך של קסמים וניחושים ולא יקלל את עם ישראל-היות וכשם שה' מסוגל לפתוח פיות שאין להם כוח הדיבור[דוגמת האתון] באותה מידה ה' יכול להשתיק פיות שמדברים לא לרוחו,או לשים בפיהם מילים בהתאם לרצונו.
ספורנו אומר:"כל זה היה כדי שיתעורר בלעם לשוב בתשובה, בזכרו כי מה' מענה-לשון[דיבור שוטף] גם לבלתי מוכן[למי שאינו יכול לדבר בדרך הטבע] כל-שכן שיוכל להסירו מן המוכן[מן האדם שנברא עם כושר דיבור]כרצונו"
לפי  פירושו של :"הכלי יקר" עצם עניין הדיבור על ידי האתון - מוכיח לבלעם שאין לו להתגאות  בכוח הנבואה , כשראה לתדהמתו שגם האתון מדברת ומסוגלת לראות דברים הנעלמים מעיניו, וכל זה ניתן לה כי הדבר היה לטובת עם ישראל.

התשובה לשאלה ג] 
מתוך כל מה שהכתוב מתאר: החל מרצונו של בלק לקלל את ישראל  ושליחת השליחים פעמיים אל בלעם ונס כושר הדיבור של האתון- ניתן ללמוד: כי ישנה השגחה פרטית על כל בריה בעולם ולא תמיד התוכניות של האדם מתממשות,כי יש בורא עולם,אחד ויחיד שהוא מנהיג את היקום.
כמו שנאמר במסכת אבות:"..והסתכל בשלושה דברים ,ואין  אתה בא לידי עברה: דע מה למעלה ממך: עין רואה,ואוזן שומעת,וכל מעשיך בספר נכתבים" [אבות ב,א]
מכאן שישנה השגחה פרטית והקב"ה רואה הכול ושומע ,וכל דבר נכתב בספרו ואינו שוכח ,ומכאן ניתן להסיק כי הקב"ה שולט על כל פרט והוא אשר מנהל את העניינים בעולם, וכאשר הדברים אינם לרוחו,הוא פשוט משנה את הכול ומתכנן לפרטי פרטים את כל המהלכים בעולם לפי רצונו ותוכניותיו.

התשובה לשאלה ד]
בתנ"ך ניתן למצוא הרבה דוגמאות המוכיחות כי בסופו של דבר הכול מתנהל בידי אלוקים ולא תמיד הדבר מתממש לפי  רצון האדם.
דוגמא1]
שנאת בני יעקב כלפי יוסף אחיהם: הם מנסים לקטוע את  תחזית חלומותיו באומרם:"ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו" [בראשית ל"ז,כ] לאחר שהורד למצרים,הסוף ידוע כי יוסף עלה לגדולה דאג לספק מזון למשפחתו והיה אחראי על המזון במצרים ופרעה הכיר בחוכמתו.
דוגמא 2]
קורח ואנשיו ניסו לחלוק על שלטונם של אהרון ומשה ובסופו של דבר  נבלעו על ידי  האדמה.
דוגמא 3]
כשבני ישראל יוצאים ממצרים והים נבקע לשניים ,המצרים רודפים אחריהם,אך הם טובעים בים,כי  התוכנית האלוקית הייתה להוציא את ישראל  ביד רמה.
דוגמא 4]
שאול מנסה להרוג את דויד אך לא מצליח,כי הדבר בניגוד לרצון ה'.
"ויבקש שאול להכות בחנית בדויד..ודויד נס וימלט הלילה ההוא.."
[שמואל א,י"ח,י]
דוגמא 5] דויד המלך אומר בתהלים:"גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה:" [תהלים  קל"ט,י"ב]

כלומר- ישנה השגחה פרטית ולא ניתן להימלט מזה גם בחשכה.
לסיכום, עלינו להתחזק באמונה ולדעת כי הקב"ה בכבודו ובעצמו משגיח באופן פרטי על כל פרט בעולם והכול מתבצע בהתאם לרצונו הבלעדי.
ויהי רצון ויתגשמו דברי הנביא:"כל- כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאיתי נאום ה'" [ישעיה נ"ד, י"ז]

פרשת בלק- מדוע המואבים פנו דווקא אל זקני מדיין?

פרשת בלק- מדוע המואבים פנו דווקא אל זקני מדיין?
מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בראייתו של בלק בן-ציפור-מלך מואב-את הניסים שעשה ה' לעם ישראל:את הניצחון שלהם על עוג מלך הבשן וכל בני ביתו ועמו,את חנייתם של העם בערבות מואב.
מכאן כי פרשה זו היא המשך של קודמתה-פרשת חוקת.
וכך התורה מתארת את פני הדברים:
"וירא בלק בן- ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם כי רב-הוא ויקץ מואב מפני ישראל:ויאמר מואב אל זקני מדיין עתה ילחכו הקהל את כל—סביבתינו כלחוך השור את ירק השדה ,ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא וישלח מלאכים אל- בלעם בן—בעור פתורה אשר על- הנהר ארץ בני עמו לקרוא לו...ועתה לכה- נא ארה- לי את העם הזה כי- עצום הוא ממני אולי אוכל נכה-בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר- תברך מבורך ואשר תאור יואר וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם ויבואו אל –בלעם וידברו אליו דברי בלק"[במדבר כ"ב,ב-ח]

השאלות הן:
א] מאין שעם ישראל היה מאוחד באותה תקופה כאיש אחד?
ב] מי היה בלעם ומה תפקידו?
ג] מדוע המואבים בקשו את עזרת- המדיינים דווקא?

התשובה לשאלה א]
על כך עונים חז"ל: כי במלחמת סיחון המתוארת בסוף פרשת חוקת נאמר:"ויכהו ישראל לפי חרב.." [במדבר כ"א,כ"ד]- בלשון יחיד ולא נאמר:"ויכו אותו" בלשון רבים- מכאן המסקנה שעם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד. ממש כמו בזמן מעמד הר סיני, גם שם הכתוב מדבר על עם ישראל בלשון יחיד:"ויחן שם ישראל נגד ההר"[שמות י"ט,ב]ממצב זה – שעם ישראל היה מלוכד- חשש מאד מלך מואב ולכן נאמר עליו:"ויגר מואב מפני העם מאד, כי רב הוא" [במדבר כ"ב,ג]
התשובה לשאלה ב]
הרמב"ן אומר : כי ייעודו של בלעם היה כייעוד שרו של עשיו בזמן המאבק עם יעקב, הקב"ה רצה שישראל יתברכו מפיו של נביא גויים,ובלעם שידע זאת הסתיר את הדבר בפני שרי בלק.
בלעם במהותו היה קוסם ונועד להיות נביא רק לשעה לכבודם של ישראל.
אבן עזרא אומר: כי בלעם היה חוזה בכוכבים ויודע את סוד המזלות,כשהיה מבחין במזלו של מישהו כי הרעה קרבה אליו היה מקלל אותו,ואילו הסובבים אותו כשראו כי מייד אחרי כן הורע מצבו של אותו איש-היו מייחסים זאת לגדולתו של בלעם.,בכך הוא מתגלה כרמאי.
אברבנאל אומר:כי מטרת ה' הייתה -כי נביא גויים יברך את עם ישראל וכך הדבר ירתיע מאד את האויבים סביב,ומנגד- יתרום לעם ישראל קלות יתר להביס את אויביו.

התשובה לשאלה ג]
האמת שהדבר היה תמוה מאד שהמואבים פנו דווקא לזקני מדיין, הרי הם היו מרוחקים ממקום יישובם ומן ההיגיון היה שיפנו אל אדום שהיו בקרבתם,על כך עונים חז"ל :[במדבר רבה כ',ד'] המואבים ידעו כי מנהיג ישראל היה חי שנים במדיין ולכן בעזרת ראשי מדיין רצו לבדוק את כוחותיו ומעלותיו מקרוב.שהרי הרגישו צורך בכך בשל תחושת האיום של ישראל עליהם.
זקני מדיין גילו כי כוחו של משה גנוז בפיו, מסיבה זו הם פנו לבלעם הקוסם שהיה ידוע כי כוחו בלשונו. לפי דברי רבי שמשון רפאל הירש:ישנה עוד סיבה מעניינת לפנייתם של המואבים למדיין והיא- מיקומה של ארץ זו קרוב למצרים והמדיינים היו מקיימים קשרי מסחר עם ארץ מצרים,לכן אפשרי לקבל חוות דעת מהם על אופיים של שבטי ישראל ששהו במצרים כעבדים ועתה חל בהם מהפך ,הגיעו למדרגה כה גבוהה- מנצחים את עוג מלך הבשן ,סיחון מלך האמורי.
לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי כאשר עם ישראל מלוכד כאיש אחד בלב אחד-הדבר מרתיע את אויביו סביב וזאת במיוחד כאשר הוא דבוק בקב"ה בפיו- בכוח התפילה ובהליכה באורחות התורה,אזי השכינה שורה עליו- כדברי דויד המלך:"ה' צילך על יד ימינך" [תהלים].

בלק וזקני מדיין/ שיר מאת: אהובה קליין.

בלק וזקני מדיין/ שיר מאת: אהובה קליין.

בראות בלק בן ציפור
ניצחון ישראל בחסדי עליון
אימה ופחד נפל ליבו
בלבל מוחו הסעיר דמיונו.

כהרף עין פיתרון
מניעת סכנה ואסון
שליחים אל בלעם
זקני מואב ומדיין.

 בידיהם מיני מקלות קסמים
בעורקיהם מפלי שנאה גואים
בפני נביא גויים מתייצבים
להפעיל קיסמי קללות מבקשים.

כגודל הציפייה גודל האכזבה
הקללה שינתה פניה לברכה
בלק נחל מפלה
ישראל זכו לתפילה.

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק [חומש במדבר]

בלעם ואתונו / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בלעם ואתונו / שיר מאת: אהובה קליין (c)

החמה מאירה במרום
מסנוורת בלעם והאתון
מלוויו שמחים ומאושרים
בחלקם שליחות שעשועים.

האתון מפזרת חיוכים
חוכמתה מרקיעה שחקים
בינתה עולה על אדונה
כמרחק שמים מאדמה.

לפתע תחזה במראות אלוקים
תספוג בגבה שלוש רגלים
תיצמד לגדר גפנים
נאנחת מזרם כאבים.

בלעם אובד עצות
נשמתו נוחלת אכזבות
ביקש לקלל עם מיוחד
יצא נפסד מברכם לעד.

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק, [חומש במדבר]

פרשת בלק- סוד קיום עם ישראל- כיצד? / אהובה קליין

פרשת בלק- סוד קיום עם ישראל- כיצד? / אהובה קליין

"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם"
כך נוהגים אנו- להגיד בליל הסדר מידי שנה[בהגדת פסח]
תוך כדי התבוננות בפרשה, מבחינים אנו במלחמה נדירה נגד ישראל,
כמוה לא נתקלנו- לאורך כל ההיסטוריה של עם היהודי וגם לא במקרא.

וכך מתוארת תחילת המלחמה בתורה:"וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב- הוא, וייקץ מואב מפני ישראל.... וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה... ועתה לכה- נא ארה- לי את העם הזה..." [במדבר פרק כ"ב, ב-ו]

השאלות המתעוררות בפרשה, הן:

א] מה גורם לבלק לרצות להילחם נגד עם ישראל?
ב] מדוע מחליט להשתמש באמצעי הקללות- ככלי נשק נגד העם?
ג] במה שונה מלחמה- קונבנציונאלית לבין מלחמת מילים בפה?
ד] מה הייתה תוצאת המלחמה?

התשובה לשאלה א : בלק מלך מואב חושש מפני ישראל:כפי שהוא מבטא זאת במילים הבאות:[לזקני מדיין] "עתה ילחכו הקהל את- כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה..." [במדבר כ,ד] כוונתו, שזה עם מסוכן ולכן מביא כמשל: את השור המחסל את העשב בפיו. אברבנאל מסביר כך:"כאשר השור רועה, הרוק שבפיו נשאר בעשב ובהמה אחרת כבר אינה חפצה לרעות שם". רש"י אומר: כי השור רגיל לשלוח את לשונו סביב פניו וכך מצליח לתלוש כל עשב וירק במהירות- ולכן מואב פוחדים מישראל שינהג בהם כשור המחסל את סביבתו.

התשובה לשאלה ב, ג: מעניין, מדוע בלק בוחר במלחמה בפה- באמצעות קללות, מסתבר שבחוכמתו מבחין בין שני סוגי מלחמה:
מלחמה רוחנית- שבה נלחמים בכוח התורה- בכוח הרוחני של עם ישראל וכאן התוצאה תלויה בחוסן העם, האם יצליח לשמור על ערכי היהדות- דבר המגן עליו מפני כל האויבים וגורם אף לניסים גלויים [ממש- כמו במלחמת היונים נגד המכבים] כי ח"ו על-ידי התנתקות מן היהדות ומסורת האבות- לא תהיה לעם ישראל תקומה ולא תישאר שארית.
מלחמה קונבנציונאלית- מלחמה באמצעות כלי נשק, עיקר הצלחתה- בידי שמים, כמו שנאמר:" ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" [שמות י"ד,י"ד] ובאמת ההיסטוריה מוכיחה כי תמיד אלוקים מגן על עם ישראל:"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". בלק ידע כי להלחם נגד ה'- אין לו אף סיכוי של הצלחה, אלא כישלון מוחלט הידוע מראש.
מהסיבה הזאת, בחר במלחמה הרוחנית התלויה בעיקרה- בישראל ובכוחם להשיב מלחמה שערה וחשב, לישראל יש כוח בפה באמצעות - תפילה לכן גם הוא משתמש ככלי מלחמה בפה על- ידי קללות.

התשובה לשאלה ד: כוונתו של בלעם הייתה לנתק את עם ישראל מתרבות עתיקת יומין- תורה ומצוות. את זאת חשב להשיג באמצעות הקללות, אך כנגד כך השאיר הקב"ה ברכה נצחית שבכוחה לשמר את המקור הרוחני- שעליו נשען עם ישראל- מקומות תפילה, בתי כנסת ובתי מדרש. וכפי שכתוב בגמרא:" מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד" [מסכת ברכות [ח,א] מקום התפילה מאיר לישראל ומגן עליו לאורך כל הדורות ומבטיח את קיומו לעד. משום כך קבעו חז"ל בכל בוקר בתפילת שחרית: להתחיל דווקא בברכה שנאמרה על ידי בלעם הרשע:"מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל.."

בברכה זו טמון סוד קיום עם ישראל.
רצה בלעם לקלל ויצא מברך .
יהי רצון, ונתמיד בקיום מצוות התורה ואלוקים יעמוד לצידנו בכל עת צרה. אמן ואמן.