חומש דברים

דבר החסידות – פרשת עקב – כ"ף מנחם אב

ב"ה

דבר החסידות – פרשת עקב – כ"ף מנחם אב

 

'מחט' זו על שום מה?

הערב, כ' במנחם-אב, חל יום ההילולא של אביו של הרבי, הגאון החסיד המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון זצ"ל.

ביום ה"יארצייט" נהוג בעם ישראל ללמוד משניות, ובמיוחד מקובל* ללמוד 4 משניות במסכת מקוואות (סוף פ"ז) המתחילות באותיות נ'ש'מ'ה'.

הלימוד הזה מסתיים במשנה "מחט שהיא נתונה על מעלת המערה, היה מוליך ומביא במים, כיון שעבר עליה הגל – טהורה". הפירוש הפשוט של הדברים: אם אדם רוצה לטבול מחט, אבל להיותה דקה וקטנה הוא חושש שתפול למקווה, אז הפתרון הוא: לשים אותה על מדרגות המקווה ('מעלת המערה') ולשכשך בידיו את המים וברגע שעובר עליה גל של מי המקווה הרי היא טהורה.

מסביר הרבי את תוכנה של משנה זו על דרך החסידות:

"מחט" – היא נשמתו של יהודי. ומדוע? מחט תפקידה לתפור ולחבר שני דברים נפרדים, כך גם תפקידה של נשמה יהודית היא לחבר גשמיות לרוחניות, כלומר לחבר את ענייני העולם לקב"ה [כגון, כשילד יהודי מברך "שהכל נהיה בדברו" על כוס מים – הרי הוא תופר ומחבר את המים לקב"ה, בכך שהוא מגלה שכל מציאותם הוא שנבראו ע"י הקב"ה].

ואופן התפירה הוא, שחוד המחט חודר בבד ו'מזיז' את חלקי הבגד לשני צדדים ואז ע"י החוט המחבר מתבצעת התפירה. אותו הדבר ביהודי: החוד מראה על התוקף של יהודי שחודר את הגשמיות של עוה"ז, והחוט רומז על עניני המצוות, המחברים יהודי לקב"ה [וזה מודגש במצוות ציצית השקולה כנגד כל המצוות; שעושים נקב בבגד ובתוכו מכניסים את חוטי הציצית] והיינו, שבתוך גשמיות העולם ממשיכים ומגלים את האור האלוקי.

"הנתונה על מעלת המערה" – אבל איפה נמצאת הנשמה? היא ירדה כאן לעולם הזה, למקום הגלות המכונה 'מערה'. אומרת המשנה – אבל זו מעלת המערה, הוא נמצא במקום גבוה, מעל העולם, ובמיוחד בתקופתנו בסוף זמן הגלות הרי הוא כבר קרוב ליציאה מהמערה. ומה נותן כח ליהודי להתמודד עם טרדות העולם הזה?

"היה מוליך ומביא במים" – הוא צריך לקחת את "מי הדעת" שהם התורה (רמב"ם סוף הל' מקוואות) ולהעביר על גבי המחט היינו שמציאותו תהיה חדורה במי התורה, ואז – "כיון שעבר עליה הגל" – כח התורה פועל שכל ה'גלים' של העולם 'עוברים' מעליו (ואינם שוטפים אותו ח"ו) והתורה מזככת את הנשמה – "טהורה".

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: שיחת הרבי לילדי מחנה-הקיץ 'גן ישראל', כ"ף מנחם אב ה'תשמ"ט (נד' בתו"מ התוועדויות ה'תשמ"ט ח"ד עמ' 183-6). לשלמות העניין ראה גם "הדרן" על סדר הלימוד ליארצייט (מוגה) נדפס בתו"מ התוועדויות ה'תש"נ ח"ב עמ' 290 ואילך.

______________

*)  מובא בסידור תהלת ה' בסופו, בשם ספר עצי עדן ומעשה אורג מהרה"ק דק"ק קאמארנא.