ללבוש 'בגדים' חדשים

 

בקריאת יום-הכפורים, בסיום עבודתו של הכהן-הגדול, נאמר (אחרי טז, כג) "ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש והניחם שם". אומר רש"י (ע"פ יומא כד, א) "מלמד שטעונים גניזה, ולא ישתמש באותן ארבעה בגדים ליום כפורים אחר".

 

וצריך להבין, מדוע ציוותה התורה לגנוז את הבגדים אחרי שימוש של יום אחד, בשונה משאר בגדי כהן-גדול שמשתמשים בהם ימים ארוכים? הרי לכאורה יש בזה ענין של "בל תשחית"!

 

ויש לומר הביאור בזה: יום הכיפורים הרי הוא "זמן תשובה לכל" (כדברי הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ב ה"ז). ההבדל בין צדיקים לבעלי-תשובה: שצדיקים עבודתם היא באופן של התקדמות ועליה, כדברי הגמרא (סוף ברכות) "צדיקים אין להם מנוחה . . שנאמר ילכו מחיל אל חיל", כלומר, אף ש'אין להם מנוחה' הרי הם עולים ממדרגה למדרגה בקדושה גופא.

 

משא"כ בעלי-תשובה עבודתם היא באופן של התחדשות, כלומר, לא שהוא עולה מדרגה אחת לשניה אלא נהיה בן-אדם חדש כפי שהרמב"ם מאריך שדרכו של בעל-תשובה לשנות שמו ולהחליף בגדיו "כלומר, אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותם המעשים".

 

על-פי-זה מובן, שביום-הכיפורים, שהכהן הגדול מכפר עבור כל ישראל – הרי הוא מייצג את עבודתם של בעלי-התשובה, ולכן אינו יכול ללבוש את אותם בגדים שלבש בשנה שעברה, שהרי עכשיו הוא נהפך ל"אדם חדש", אפילו לגבי עבודת יום-כיפור של שנה שעברה!

 

 

 

חתימה וגמר חתימה טובה ושבת שלום!

 

 

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כח, מסעי (עמ' 224 ואילך ובמתורגם ללה"ק עמ' 258). הרעיון בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' קפ.