|
|
מי מריבה/ שיר מאת: אהובה קליין©
בהגיע ישראל למדבר צין
בשרם כנבול פרח וציץ
הצימאון כילה נפשם
במות עליהם מרים.
אל משה ואהרון נקהלים
בפניהם ריב ומדון מעלים
טענות ככוכבי שמים
על מידבר נטול מים.
משה ואהרון המומים
בחרדתם כאיילים נסים
בתפילתם לאלוקים עורגים
כהרף עין למענה זוכים.
הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת[ חומש במדבר]
פרשת חוקת- מי היו האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון- ובאיזה אופן?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו מכילה נושאים רבים, אחד מהם: הצימאון של עם ישראל למים במות מרים: וכך התורה מתארת את האירוע: "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת מרים ותיקבר שם: ולא היה מים לעדה וייקהלו על משה ועל אהרון: וירב העם עם משה ויאמרו לאמור ולו גוענו בגבע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את— קהל ה' אל— המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו: ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות": [במדבר כ, א-ו]
ובהמשך תגובת משה ואהרון: "ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל- פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם"[שם כ, ו-ז]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של מות מרים בפרשה?
ב] מי היו האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון-ומדוע נאמר:"וירב העם עם משה"?
ג] מה הייתה תגובת משה ואהרון?
תשובות.
מות מרים.
רש"י שואל: מדוע נסמכה מותה של מרים לפרשת פרה אדומה? ללמדנו: מה קורבנות מכפרים- אף מיתת צדיקים מכפרת על עוון העם.
ומביא את דברי רבי אמי: "אמר רבי אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת".
והמשמעות:
פרשת פרה אדומה נאמרה בשנה השנייה לצאתם של בני ישראל ממצרים, ביום הקמת המשכן ואילו מיתת מרים הייתה בשנת הארבעים ומדוע התורה הסמיכה את שני הנושאים?
ללמדנו שכשם שהקורבנות מכפרים- כך מיתת צדיקים מכפרת.
בגמרא נאמר: "אמר ר' לוי: שמונה פרשיות נאמרו ביום הקמת המשכן אלו הן: פרשת כוהנים, פרשת לוויים, פרשת טמאים, פרשת שילוח הטמאים, פרשת אחרי מות. פרשת שתויי היין , פרשת טהרות ופרשת פרה אדומה" [מסכת גיטין ]
ועוד נקודה מעניינת:
אמר רבי יוסי ברבי יהודה: כיוון שהבאר ניתנה לעם ישראל בזכות מרים , לכן כאשר היא נפטרה - נסתלקה הבאר: וההוכחה – שנאמר: "ותמת שם מרים,,, ולא היה מים לעדה"
אמר רבי יוחנן: הבאר הייתה מעלה לעם מיני דשאים, סוגי זירעונים ואילנות והיות ומתה מרים פסקה גם הבאר ולכן הם התלוננו באומרם: "לא מקום זרע ותאנה וגפן" [שם כ, ה]
רש"י אומר: שארבעים שנה היה לעם ישראל מים. דבריו מבוססים על דברי הגמרא: "ר' יוסי בר' יהודה אומר: שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל. אלו הן: משה ואהרון ומרים, ו-ג' מתנות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן.
באר- בזכות מרים. עמוד ענן - בזכות אהרון, מן - בזכות משה, מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים" וכתיב בתריה: "ולא היה מים לעדה" [מסכת תענית ט.]
רבינו בחיי אומר: על המילים:" וישב העם.. "כל מקום שנאמר: "וישב"- זה לשון צער. ולכן מיד אחרי זה כתוב: "ותמת שם מרים" והכתוב סמך מיד את נושא הסלע, שגרם לסיבת מיתת משה ואהרון במדבר שלא זכו להיכנס לארץ ישראל.
ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי לעם ישראל היה את באר המים בזכות מרים לפי שהיה לה זכות המים ממשה- לפי שנאמר: "ותתצב אחותו מרחוק ועכשיו עם מותה נסתלק גם הבאר.
"כלי יקר" נותן הסבר מיוחד: מדוע פסקו המים לעם ישראל? לפי שהעם לא הספיד אותה כראוי-לכן נענש. כאשר משה ואהרון נפטרו, נאמר: "ויבכו אותם בני ישראל" וכאן לא נאמר שהם בכו.
נאמר:"ותמת שם ותיקבר שם" כי במקום שמתה שם תהא קבורתה לאלתר והיא נשכחה כמו שהמת נשכח מהלב- בני ישראל היו כפויי טובה ולא הרגישו בהעדרה לכן נענשו בחיסרון המים- כדי שידעו למפרע- שהבאר הייתה בזכות אותה צדיקה.
האנשים שתבעו מים.
על פי רש"י: מדובר על כל העדה- שהם כל העדה שעתידה להיכנס לארץ ישראל והוא מבסס את דבריו על דברי תנחומא: "מהו "כל העדה"?- עדה שלמה, עדה הנכנסת לארץ ישראל- לפי שמתו יוצאי מצרים ואלו מן אותן שכתוב בהם-'חיים' שנאמר:[דברים ד, ד]"ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום "
רש"י מדגיש כי המילים: "כל העדה"- אינן במשמעות של כמות, אלא במשמעות של איכות- לפי שמדובר בכל האנשים שכללו את העדה- זוהי עדה בלתי פגומה-עדה שלמה, "שלא היו מקצתן לחיים וקצתם למיתה שהיא עדה בלתי שלמה, אלא כולן לחיים שכבר מתו כל אותן שהיו למיתה" [רא"ם]
"כלי יקר"- אומר רעיון נפלא: על המילים:"וירב העם עם משה"- בכל התלונות שהיו לבני ישראל- לא מצאנו לשון מריבה ,אלא על עסקי מים פעמיים. כאן בפרשה וגם במסה ומריבה, כמו שנאמר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמור היש ה' בקרבנו אם- אין" [שמות י"ז, ז]
והטעם לכך: לפי שמהמים נברא המחלוקת, כדעת רז"ל [בראשית רבה ד:ו]:
"מפני מה לא נאמר: "כי טוב
" בשני? לפי שבו נברא המחלוקת שנאמר:[בראשית, א, ו]:'ויהי מבדיל בין מים למים', ומפורש בקבלה [משלי י"ז, י"ד]:'פוטר מים ראשית מדון'- מה שנפטרו ונבדלו המים זה מזה- ראשית מדון והתחלה לכל מריבה, וכן מריבת רועי יצחק על אודות המים-כי כל זה נמשך בטבע ממים הראשונים
מן המים ביום השני- לפי שביום זה- הבדיל ה' בין המים התחתונים לבין המים העליונים.
לפיכך רבו עם משה שנמשה מן המים- וידו משלה במים בים סוף וגם בסלע ולכן תבעו מים גם מצור החלמיש.
"אור החיים" שואל: מדוע נאמר: "כל העדה" ולא הסתפק הכתוב במילים: "בני ישראל" שמן הסתם הם כל העדה?
תשובתו: כאשר בני ישראל במדרגה של צדיקים וישרים- אז נקראים –"בני ישראל" וכאשר אינם במצב רוחני טוב, נקראים: "עם" –כפי שאומר משה: "עד אנה ינאצוני העם הזה"?
והרבה פעמים הם יקראו: "עם בני ישראל" גם כאשר הרבה מהם לא יהיו ברמה רוחנית נאותה, אלא הכתוב ילך לפי הרוב- שהם ישרים וטובים וכאן הכתוב התכוון לומר שכל בני ישראל כל העדה- כולם נחשבים צדיקים וישרים וזה על פי רז"ל- שהכוונה: כל העדה- עדה שלמה.
וממשיך אור החיים ומוכיח על פי דברי רז"ל- שכל העדה הם צדיקים -על פי שלוש סיבות:
א] משה אמר עליהם: "שמעו נא המורים"- בכך פגע בהם-ולכן נענש ומסיבה זו הקדים הכתוב שכל העדה הם צדיקים.
ב] להגדיל את מעלת מרים- שגם אם כל העדה היו צדיקים- לא עמד זכותם שיהיה להם באר מים לאחר מותה, שהרי כל עוד הייתה בחיים בזכותה היה להם מים.[תענית ט]
ג]למרות צדיקותם- הם לא באו לגמול חסד עם מרים כאשר נפטרה.
אלא באו לריב עם משה ואהרון. והטעם :לפי מה שנאמר בגמרא- סמוך למותה של מרים הייתה גם קבורתה. ולכן לא באו להספיד אותה- כי הזמן היה כה קצר עד שנודע להם הדבר כבר קפץ עליהם עניין הצמא .
תגובת משה ואהרון
נאמר: "ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם" [שם כ,ו]
לפי אבן עזרא- היו נראים משה ואהרון כבורחים והם נפלו על המטה להתפלל ויש אומרים שכוונתם הייתה לדרוש את ה' בנבואה.
"כלי יקר" מסביר - כי משה ואהרון שראו שכל העם מתאספים כנגדם—כדי להציל את נפשם ברחו אל פתח אוהל מועד.
"רבינו בחיי " מפרש : נפילת משה ואהרון על פניהם-הכוונה שהתפללו לה' וכאשר כבוד ה' נראה להם- הוא נראה להם בלבד, אבל לא לעם ישראל.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי הקהל שדרש את המים מאהרון ומשה- היו כל עדת בני ישראל- העתידים להיכנס לארץ המובטחת- וברובם היו ישרים וצדיקים.
שורש המריבה שלהם בנושא המים- נבע משורש המחלוקת ביום השני לבריאה- כאשר הבדיל הקב"ה בין המים העליונים לתחתונים.
מי ייתן ולא נדע עוד מחלוקת בעם- אלא נתאחד כאיש אחד בלב אחד סביב התורה הקדושה ,ארץ ישראל ועם ישראל. אמן ואמן.
שירת הבאר
שיר מאת: אהובה קליין ©
בראות ישראל ניסים
את האמוריים נכחדים
בידי שרביט אלוקים
בעומק שפך נחלים.
ניצתה בהם השראה
כאש בעצמותיהם בערה
להודות ולזמר שירה
הודות באר שנחפרה.
מרבד הרקיע עננים
גוונים כתומים וורודים
על ישראל מסוככים
שמחה מרקיעה שחקים.
מי הבאר מחוללים
כלפי שמים מתעלים
את ההרים מרעידים
גם המלאכים מתפללים.
הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת[חומש במדבר]
פרשת חוקת- מי הייתה מרים ובמה גדולתה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו מסופר על מותה של מרים-בת עמרם ויוכבד:אחות משה ואהרון:"ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותיקבר שם:ולא היה מים לעדה.."
השאלות הן:
א] מי הייתה מרים ובמה ייחודה?
ב] מה הקשר בין הסתלקות הבאר למותה של מרים.
ג] כיצד מתה מרים?
התשובה לשאלה א]
מרים-אחות משה ואהרון הצטיינה כבר בצעירותה בחוש אחריות יוצא מן הכלל-
כאשר הגנה על משה הקטן בתיבה מרחוק- לבל יושלך ליאור על פי גזרות פרעה.
כנראה אמה סמכה עליה שתגן עליו כראוי.
כפי שניתן לקרוא בכתובים:"ותיקח—לו תיבת גומא ותחמרה בחימר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאור:ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו"
ובהמשך מסופר כי בת פרעה מגלה את הילד,מרים אינה נבהלת,ההיפך הוא הנכון. היא מציעה לה עצה:"ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אישה מינקת מן העבריות ותניק לך את הילד:ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד"[שמות ב,ט]
מרים הייתה נביאה, לפיכך לא חששה מבת פרעה ושיתפה איתה פעולה,כנראה שברוח הקודש ראתה כי משה בטרם יהיה מנהיג -עליו להעביר את ראשית חייו במצרים כדי ללמוד את רוח המקום.
גבורתה המיוחדת של מרים הייתה בהשכנת שלום בין בעל לאשתו:
בגמרא כתוב: (בבלי סוטה י"ב א)
"וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשווא אנו עמלים! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות!"
מייד החזיר עמרם אליו את אשתו.
כאשר יצאו ישראל ממצרים,מרים הייתה בראש הנשים ונאמר עליה:"ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את- התוף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ומחולות:ותען להם מרים שירו לה' כי גאה, גאה..."[שמות ט"ו,כ"א]
לפי דעת מקרא: מרים הייתה רגילה לשיר ולנגן במטרה לשבח את ה' ומתוך כך זכתה שרוח הנבואה שרתה עליה.
רש"י אומר: היא התנבאה על הולדת אחיה משה.
מדברי נבואת מיכה:"ואשלח לפניך את משה אהרון ומרים"[מיכה ו,ד] ניתן להסיק : כי גם מרים לקחה חלק בהנהגת עם ישראל.
ויש האומרים:כי השם –מרים-מרמז על מרות.
לדעתי,השם מרים מרמז על מים-המילה מים חבויה בתוך השם,ואפשר שהשם שלה רמוז במשפט:"מקולות מים רבים"[תהלים]
לדעת רש"י: מרים הייתה בין הנשים הצדקניות והקב"ה עשה להן נס והוציא להן תופים ממצרים.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונה רש"י:במשך ארבעים שנה שבני ישראל הלכו במדבר היה להם מים.
אך עם מותה של מרים,הכתוב מציין:"ולא היה להם מים לעדה "
מתוך סמיכות העניינים-מותה של מרים וציון חוסר המים לעדה-הוא מגיע למסקנה שכל עוד מרים הייתה בחיים-בזכותה היה לעדה מים.
רש"י מתבסס גם על דברי הגמרא:"ר' יוסי בר' יהודה אומר:שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל,אלו הן:"משה ואהרון ומרים ו-ג' מתנות טובות ניתנו על ידם.ואלו הן:באר וענן ומן.באר - בזכות מרים,עמוד הענן- בזכות אהרון,מן- בזכות משה.
מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים:ובהמשך נאמר:"ולא היה מים לעדה"[תענית ט]
בעל "כלי יקר"[רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ] טוען: כי היות ובני ישראל לא הספידו כנדרש את מרים הצדיקה במותה-נענשו בחוסר מים.
עובדה כי כאשר אהרון נפטר נאמר:"ויבכו את אהרון שלושים יום"[במדבר כ,כ"ט] וכאשר משה נפטר נאמר:"ויבכו בני ישראל את משה..שלושים יום"[דברים ל"ד,ח] ואילו בפרשתנו אין שום רמז לאבל על מרים במותה.
בכך בני ישראל גילו כפיות טובה כלפי מרים שהרי במשך ארבעים שנה הם נהנו מבאר המים שלה.
מסיבה זו, הבאר נסתלקה באותה שעה וזאת על מנת שכולם ידעו כי באר המים הייתה מתוך זכותה של מרים.
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי רש"י:מרים מתה מות נשיקה-מיתה שלא ע"י מלאך המוות.
אך הדבר המוזר הוא:כי אין הכתוב מציין כי עם ישראל התאבל על מות מרים.
חז"ל אומרים: כי עצם העניין שנסמכה מותה של מרים לנושא הפרה האדומה ניתן להבין כי כשם שפרה אדומה מכפרת,כך מיתת צדיקים מכפרת.
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי מרים הייתה אישה צדקנית.
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים ועתידים להיגאל בזכות נשים כמוה גם בעתיד.
יהי רצון שנזכה לגאולת עם ישראל במהרה בימינו, אמן ואמן.
מרים/ שיר מאת: אהובה קליין©
מרים בת עמרם ויוכבד
משחר נערותה אור מפלסת
על אחיה משה תשמור
תבטח בה' ללא מגור.
בזכותה באר מים
לעם יוצא מצרים
רוח הקודש בנפשה מפעמת
ברמ"ח אבריה לעמה דואגת.
עם מותה בלב מדבר
העם צמא גרונו ניחר
אל משה ואהרון נקהלים
מיני טענות בפניהם שוטחים.
את הצדקת שכחו
כבתוך ערפל פסעו
בכי ודמעה חסכו
בהסתלקות הבאר נענשו.
הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת.[חומש במדבר]
משה ומי המריבה
שיר מאת: אהובה קליין(c)
עם ישראל במרבד שממון
היובש גובר איתו הצימאון
הניסים נמחקים מלוח הזיכרון
זעקת שבר בוקעת מהגרון.
שטים בעולם הדמיון
מאבדים שבריר הגיון
שוקעים בתחתית האמונה
לשונם מר כלענה.
משה מכה על הסלע
מים אדירים זורמים בשפע
כולם ירוו צימאונם
לרגע תשקוט נפשם.
הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת.[חומש במדבר]
פרשת חוקת- מבט על המים בעין המקרא ובעין המדע-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים המעניינים בפרשתנו: מי המריבה:
התורה מתארת את תחילת האירוע כך:"ויבואו בני ישראל כל- העדה מדבר- צין בחודש הראשון,וישב העם בקדש,ותמת שם מרים ותקבר שם: ולא היה מים לעדה,וייקהלו על- משה ועל-אהרון:וירב העם עם- משה ויאמרו לאמור:ולא גווענו בגווע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את-קהל ה' אל- המדבר הזה,למות שם אנחנו ובעירנו? ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה,לא מקור זרע ותאנה וגפן ורימון,ומים אין לשתות?"
השאלות הן:
א] מדוע נושא זה נקרא:"מי מריבה"?
ב] מי גרם לכך שמשה ואהרון נענשו ולא זכו להיכנס לארץ ישראל?
ג] מה ערכם של המים בעין התנ"ך?
ד] מה גילו המדענים לאחרונה על המים?
התשובה לשאלה א]
"אמר רבי חמא בר חנינא: כל העושה מריבה עם רבו,כאילו עושה מריבה עם השכינה,שנאמר:"המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' "
אומנם בני ישראל רבו עם משה ואהרון,אבל היות והם נבחרי אלוקים –כאילו ישראל רבו עם ה'.[מסכת סנהדרין ק"א]
תשובה לשאלה ב]
ישנם פירושים שונים מדוע לא זכו משה ואהרון להיכנס לתוך ארץ ישראל?
רוב הדעות סוברות כי היות ומשה היכה - על הסלע ולא דיבר אל הסלע כפי שה' ציווה - לכן לא זכה הוא ואהרון להיכנס לארץ המובטחת.
אך אברבנאל דוחה את רוב הדעות והוא מביא את דעתו של אחד מחכמי הדור האומר:
כי משה לא חטא כלל במי המריבה,אלא הכול קרה בגלל עוון עם ישראל
אשר מידי פעם נפלו באמונתם והתלוננו על רוע גורלם,כגון המרגלים,המתאוננים...
הוא טוען: כי משה ואהרון לא נכנסו לארץ ישראל- בעבור חטא אחר:
אהרון- חטא בחטא העגל.
ואילו חטאו של משה היה: שילוח המרגלים לתור את הארץ ,למרות שה'
לא ציווהו לעשות כן,אלא זה היה רצון העם.
אומנם הקב"ה אישר לו לעשות כן כמו שנאמר:"שלח-לך אנשים"
[לפי רש"י-"לך"-לדעתך.]
הקב"ה התכוון שמטרת שליחת המרגלים תהיה הכרת הדרך לארץ ישראל, ואילו משה אמר להם לבדוק: אם העם היושב שם:"החזק הוא, או רפה"?
מפני כבודם של משה ואהרון לא הוזכרו חטאם,אלא הגזירה הוזכרה בהקשר למי המריבה.
התשובה לשאלה ג]
בעיני התנ"ך,ישנם כמה נקודות מבט על המים:
ישנם מקרים של היבט חיובי וישנם מקרים של היבט שלילי.
דוגמאות במישור החיובי:
1] בריאת המים כצורך בסיסי לקיום האנושות-לעולם החי והצומח.
כפי שכתוב:"ויקרא אלוהים ליבשה ארץ ולמקווה המים קרא ימים וירא אלוהים כי טוב"[בראשית א,י]
2]בגן העדן היו נהרות שתפקידם היה להשקות את הצומח ולשמש שתייה לעולם החי:"ונהר יוצא מעדן להשקות את- הגן ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים..."[שם ב,י]
3]המים כאמצעי לניקיון,או טהרה.
כאשר אברהם מקבל את פני המלאכים הוא מציע להם באדיבות:"יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ".
[שם י"ח,ד]
4] הגר מגלה מי שתייה במדבר:"ויפקח אלוקים את –עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער".
5] המים כמקום מפגש לזיווג:
אליעזר מגלה את רבקה ליד באר מים,כפי שכתוב:"והנה אנוכי ניצב על-עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים.."[שם, כ"ד,י"ג]
6]המים כאמצעי להיטהרות לקראת מתן תורה:"ויאמר ה' אל משה לך אל-העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם:והיו נכונים ליום השלישי..."[שמות י"ט,י]
7] נס קריעת ים סוף:"ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם"[שמות י"ד,כ"ט]
8] אופן שתיית המים כאמצעי לבחירת חיילים להשתתפות במלחמה.
כך מסופר על גדעון שבחר את חייליו:"ויורד את העם אל המים ויאמר ה' אל-גדעון:כל אשר ילוק בלשונו מן המים כאשר ילוק הכלב-תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות.."
בסופו של דבר נבחרו החיילים שלא היו מפונקים ולא כרעו ברך בזמן השתייה.הם נלחמו במדיינים.[שופטים ז,ה-ח]
9] המים מסמלים את התורה:"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"[ישעיהו י"א,ט]
10] הצדיק נמשל לעץ שתול על פלגי מים:"והיה כעץ שתול על פלגי מים,אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא יבול,וכל אשר יעשה יצליח:"[תהלים א,ג]
11]הערגה למים-היא כערגה אל ה',כפי שנאמר:"כאייל תערוג אל אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוהים"[תהלים מ"ב,ב]
דוגמאות למים במובן השלילי:
1] המבול אשר מחק את עולם החי והצומח ,פרט לנוח ופמלייתו ובעלי החיים שנבחרו להיכנס לתיבה.
כפי שכתוב:"ויימח את-כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד-בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ ויישאר אך- נח ואשר איתו בתיבה"[בראשית ז,כ"ג]
2] דוד המלך מתאר מצב בלתי נסבל במילים הבאות:"הושיעני אלוהים כי באו מים עד- נפש" [תהלים ס"ט,ב]
3] יונה הנביא מתאר מצב דומה באומרו:"אפפוני מים עד נפש .."
[יונה ב,ו]
4] יש והאויבים משולים למים:"הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים כשאון מים כבירים ישאון"[ישעיה י"ז,י"ב]
עד כאן מעט דוגמאות לנושא המים בעיני התנ"ך.
התשובה לשאלה ד]
מעניין כי מבחינה מדעית ,לאחרונה הגיעו המדענים למסקנה: כי למים יש מימד רוחני מיוחד והם קולטים את אשר מתרחש בסביבתם:
במקום שישנם דיבורים ברוח רעה,כגון כעס,או מילים שאינן ראויות להגוי-לאחר בדיקת המים בתהליכים מסוימים, בעזרת מכשור מיוחד, ניתן לזהות בהם צורות באי סדר מוחלט,לעומת זאת במקום שישנם דיבורים ברוח טובה ובקדושה -המים מראים לאחר בדיקה מדעית -כי יש בהם צורות יפות בסדר מיוחד ומפליא.
לסיכום,ניתן להסיק כי בעיני המקרא :למים יש מיני היבטים- חיוביים אך גם שליליים.
ובעין המדע ישנה מסקנה: כי למים יש מימד רוחני,מה שלא ניתן לראות בעין רגילה.
מי ייתן ועם ישראל יהיה צמא למים כפי שכתוב:"הוי כל צמא לכו למים"[ישעיה נ"ה,א]ואין מים אלא תורה.
פרשת חוקת- מדוע ננעלו שערי ארץ ישראל בפני משה?
מאת: אהובה קליין .
אחד הנושאים בפרשת חוקת: מי המריבה, וכך התורה מתארת את האירוע:"ויבואו בני ישראל כל- העדה מדבר- צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותיקבר שם ולא היה מים לעדה וייקהלו על- משה ועל אהרון וירב העם עם משה ויאמרו לאמור: ולו גווענו בגווע אחינו לפני ה' ולמה הבאתם את- קהל ה' אל—המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות"?[במדבר כ,א-ו]
תגובת ההנהגה:"ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל- פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם" והקב"ה עונה:"קח את—המטה והקהל את—העדה..ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם"
ובהמשך נראה שמשהו נשתבש, משה אינו פועל כדברי ה' - כפי שהכתוב מציין זאת:
"ויקהילו משה ואהרון את הקהל אל- פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים המן- הסלע הזה נוציא לכם מים? וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים..."
והעונש בו נענשו משה ואהרון:כניסת שערי ארץ ישראל ננעלים בפניהם:"ויאמר ה' אל משה ואהרון יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את—הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם"
[במדבר כ,י"ב- י"ג]
השאלות הן:
א] מה הקשר בין מות מרים - לבין מצב העדר מים במדבר?
ב]מדוע משה מכה על הסלע פעמיים בו בזמן שהוטל עליו רק לדבר אל הסלע?
ג] מדוע נענש משה בעונש כה כבד, ואינו זוכה להיכנס לארץ ישראל?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי "הכלי יקר"[רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ]: חוסר המים במדבר נגרם כתוצאה מהתנהגותם של עם ישראל, לפי שלא התאבלו כראוי - על מותה של מרים, וההוכחה לכך היא: הפסוקים המעידים על כך, כאשר נפטר אהרון, נאמר:"ויבכו את אהרון שלושים יום"[במדבר כ,כ"ט]
כאשר נפטר משה, נאמר:"ויבכו בני ישראל את משה...שלושים יום[דברים ל"ד,ח] ואילו במות מרים אין הכתוב מציין בכי, מספד.
אך כתוב:"וישב העם בקדש, ותמת שם מרים ותיקבר שם"
[במדבר כ,א]
בני ישראל מתגלים ככפויי טובה שהרי נהנו מבאר מרים במשך ארבעים שנה מסיבה זו נענשו בחוסר המים, על מנת שילמדו כי מתנת המים הייתה בזכותה של צדקת זאת והיו חייבים לכבד אותה כראוי ולהתאבל עליה.
התשובה לשאלה ב]
לפי דעתו של רבי מנחם מנדיל- מוורקה: משה שהיה ידוע כמנהיג נאמן לעם ישראל, תמיד חשב על טובת עמו וכאשר נצטווה לדבר אל הסלע ,חשש כי במעשה זה עשוי לעורר קטרוג על עם ישראל - כיצד סלע שהוא דומם עשוי להקשיב למילים והרי אין לו אוזן לשמוע-עיניים לראות ולב להרגיש ואילו עם ישראל שאלוקים דואג לו תמיד ונתן להם תורה- לא תמיד ממושמעים וגם לא כולם מקפידים על שמירת המצוות,על מנת למנוע קטרוג על עם ישראל הכה משה על הסלע ולא דיבר – כפי שה' ציווה- כדי להציל את העם מעונש בידי שמים.
רש"י: מביא את מדרש תנחומא:
משה הכה פעמיים על הסלע היות ובפעם הראשונה יצאו טיפין, טיפין של מים מהסיבה: שהרי לא נצטווה להכות את הסלע, אלא לדבר אליו, לכן הכה בשנית ואז יצאו מים רבים, ולעצם השאלה, מדוע משה הכה על הסלע ולא דיבר- המדרש עונה :כי תחילה כן דיבר משה אל הסלע, אלא שהיה זה סלע אחר- לא אותו סלע שה' התכוון אליו,לכן חשב משה כי יש להכות את הסלע כפי שה' ציווה פעם קודמת ברפידים [שמות י"ז]
התשובה לשאלה ג]
מעניין העונש הכבד שהוטל על משה, הרי הוא היה מנהיג משכמו ומעלה, מדוע נענש קשות? על כך דעות שונות, הנה כמה מהן:
לפי הרמב"ם: משה נענש היות וכעס ורגז על עם ישראל וההוכחה לכך שאמר להם:"שמעו נא המורים" הוא התרעם על כך שביקשו מים.
משה היה מושלם במידותיו –כתוצאה מדבריו- דור המדבר האשימו את עצמם, הם חשבו שהרגיזו את ה' בבקשתם, אבל אין הדבר נכון לכן אמר ה':"כי מריתם את פי"- כלומר ה' כעס על משה שגרם לעם לחשוב- כי הם הכעיסו את ה'. ויש פירוש מעניין של חכמים האומרים: כי אדם בעל אמונה ברמה גבוהה מבין שכל יום נעשה נס- כל מעשה הבריאה וכל הסדר המופתי- הוא נס אחד גדול של הקב"ה, אלא אדם קטן אמונה -אינו רואה את פני הדברים כך וזקוק תמיד למשהו חדש, לכן נתבקש משה על- ידי ה' הפעם לדבר אל הסלע ולא להכותו- כפי שנעשה ברפידים- כי המטרה הייתה לעשות איזה שינוי מיוחד כדי להחדיר את האמונה בעם ישראל,משה לא עשה כן, ובכך היה חוסר קידוש ה' ולכן נאמר כאן:
"יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני כל ישראל"
לפי "אור החיים" כוחו של מנהיג רוחני כמשה- נובע מכוח התורה והדבקות בה'- לדעה זו מצטרפים פרשנים רבים, הדבר גם מוסבר במסכת אבות:"כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה..ונותנים לו מלכות וממשלה.." וזאת בניגוד למנהיג צבאי ,או פוליטי השואב את כוחותיו מאנשים הכפופים למרותו, כגון, כוחות משטרה, צבא. משה שביטל את עצמו למען ה'- ומשם נבע כוחו להנהיג את העם,
כשל פעמיים?: פעם בשליחות המרגלים- שלא היה חייב לשלוח אותם לתור את הארץ ובכך היה פגם באמונתו בה'. ופעם שנייה :במי המריבה.
משה שהיה מסוגל- מתוך כוחו הנעלה הדבוק לה' ולתורה- לבצע נס מעל הטבע- להוציא מים במילים –כמו שידוע: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" לא נהג כרצון ה'.
לכן נענש בצורה כה חמורה.
לאור האמור לעיל ,ניתן ללמוד כי הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה.
ויש כאן מסר למנהיגי ישראל : כי כדי להנהיג את העם בחוכמה ובהצלחה - עליהם להיות דבוקים בתורה ובקב"ה ובדרך זו סלולה להם מנהיגות בעלת עוצמה ודוגמא לעם ולעולם.
מי ייתן ועם ישראל יזכו למנהיגים עם "רוח אחרת".
