פרשת חוקת

פרשת חוקת – פרה אדומה- הדרך אל האושר- כיצד? / אהובה קליין

פרשת חוקת – פרה אדומה- הדרך אל האושר- כיצד? / אהובה קליין 

הפרשה פותחת בנושא: פרה אדומה וכך נאמר בלשון התורה:

"...זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' לאמור: דבר אל- בני ישראל וייקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין- בה מום אשר לא עלה עליה עול ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותה אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו..." [במדבר י"ט,ב-ג]

בהמשך התורה מתארת את תהליך הכנת האפר- המשמש לטיהור הטמאים.

קיימים כמה סוגי טומאה:

א] טומאה ישירה- הנובעת מנגיעה במת.
ב] טומאת אהל: אדם- או חפץ- ששהה תחת קורת - גג אחת עם המת.
ג] טומאה הנגרמת כתוצאה מקריבות שונות אל המת.

תוך כדי התבוננות בהוראות אשר ניתנות על-ידי ה' למשה ואהרון- מתעוררות כמה שאלות:

א]מה הכוונה למילים:"זאת חוקת.." ?
ב] מדוע הפרה חייבת להיות גם אדומה, תמימה,אשר לא עלה עליה עול?
ג] מדוע אליעזר הכהן שוחט אותה ולא אהרון הכהן?
ד] מה דעתם של חז"ל על טומאת אהל?

התשובה לשאלה א:"זאת חוקת"- הכוונה זוהי מצווה ללא טעם.
יש להתייחס אליה כחוק ,אין לשאול על כך שאלות.

התשובה לשאלה ב: לפי דעת רש"י: הפרה חייבת להיות דווקא אדומה- כדי שתהא תמימה שלמה באדמימות- שאם יש בה שתי שערות שחורות- היא פסולה.
ר' יצחק הורביץ[" החוזה מלובלין] מוסיף פירוש משלו:
הכוונה לא רק לפרה, 
אלא לאדם המדמה בנפשו כי הוא מושלם ואין בו מום ,אדם שחושב בכוון זה- ההוכחה היא: כי לא עלה עליו די עול תורה- מסיבה זו - לא הגיע למידת הצניעות והענווה הראויה- חז"ל אומרים כי מידת הענווה עולה על כל המידות הטובות. [עבודה זרה כ' ע"ב]
ולעניות דעתי, כי בכך שהפרה צריכה להיות תמימה- יש כאן רמז ליהודי להיות תמים עם אלוקים ,לבטוח רק בו- כדברי דוד המלך :"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך לא ייתן מוט לצדיק"[ תהילים נ"ה כ"ג]

התשובה לשאלה ג: מדוע אהרון אינו שוחט את הפרה? על כך אומר רש"י:היות ואהרון השתתף בחטא העגל ,לא היה מן הראוי שהוא יעסוק בשחיטת הפרה מהסיבה שאין קטגור נעשה סנגור. והרמב"ן אומר: כי לאהרון הכהן היה תפקיד בתחום המשכן:"כי הוא קדוש ה' וחסידו המכפר במקדשו ולא רצה ליתן לו עבודת חוץ"-[הכוונה עבודת קודש" מחוץ למחנה"]
ומוסיף עוד סיבה: לפי שהיה צורך לחנך את אלעזר עוד בחיי אביו באחת ממצוות הכהונה גדולה. 

התשובה לשאלה ד:חז"ל לומדים מהפסוק:"זאת התורה אדם כי ימות באהל..." [במדבר י"ט,י"ד] כי אין התורה מתקיימת, אלא אצל מי שממית עצמו באוהלה של תורה, ובמסכת ברכות[ס"ג,ע"ב] נאמר:"אין דברי תורה מתקיימין,אלא במי שממית עצמו עליה"

קיימים שני מצבים לכך:
א] בתקופות קשות לעם ישראל- פוגרומים, שואה- היהודים היו מוכנים למסור נפשם למען קיום מצוות התורה.
ב] בחיי היום, יום הרגילים- אדם חייב לצמצם את ההנאות הגשמיות של העולם הזה ולפנות מקום ללמוד התורה,זו הכוונה שהוא ממית עצמו על התורה,

הוא משתדל לפנות מקום רחב עד כמה שיכול לרוחניות- עליו להסתפק במועט כמו שכתוב :"כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ... ואם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך" [מסכת אבות, ו,ד]
ואומר דוד המלך:"..אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך.."[ תהילים קכ"ח] אך, יש להדגיש כי עלינו אומנם להסתפק במועט בעולם הגשמי, אבל מצד שני עלינו לשמור על בריאות הגוף כדברי הרמב"ם:"אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא, והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף" [הלכ' דעות ד,א]

ובתורה נאמר:"ונשמרתם מאד לנפשותיכם" [דברים ד,ט"ו]

לסיכום: התורה מלמדת אותנו: עלינו להמית עצמנו באוהלה של תורה- לצמצם את ההנאות הגשמיות מצד אחד כדי לפנות מקום לרוחניות, אך מצד שני ,עלינו לשמור על בריאות מאוזנת למען יהיה לנו הכוח ללימוד התורה.
התורה מבטיחה לנו שזוהי הדרך לאושר האמיתי בחיי האדם.

פרשת חוקת- נבואת יצחק מתקיימת בפרשה - כיצד?

פרשת חוקת- נבואת יצחק מתקיימת בפרשה - כיצד? 

פרשת חוקת עשירה בנושאים שונים, אחד הנושאים המעניינים בפרשה: בקשת עם ישראל לעבור דרך ארץ אדום. וכך מתארת התורה את בקשת עם ישראל ממלך אדום: "וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו וירדו אבותינו מצרימה... ונצעק אל ה' וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך, נעברה—נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעבור גבולך"

תשובתו של אדום היא:"ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן- בחרב אצא לקראתך"

בני ישראל מתעקשים לשכנעו בכל זאת - באמרם: "במסילה נעלה ואם מימך נשתה אני ומקניי ונתתי מכרם רק אין דבר ברגליי אעברה" [במדבר כ, י"ט] הכוונה שבמקום לעבור בדרך מרכזית עם ישראל מוכן לוותר ולעבור בדרך צדדית בהרים לא מיושבים, גם לא יגרמו לנזק במשק המים, ההפך הוא הנכון, הם מוכנים לשלם את המחיר - במידה ויזדקקו בכל זאת למעט מים.

בתגובה על כך, אדום משיב באופן נחרץ וקצר:"לא תעבור ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה" אדום משתמש בברכת הסבא: יצחק אבינו: "הידיים ידי עשו"

רש"י מביא על כך מדרש: אדום אומר : אתם מתגאים ב"קול" שלכם שהוריש לכם אביכם אני אצא גם במה שהוריש לי אבי:"על חרבך תחיה" הרי זוהי ברכה מאבי ואני ממש אותה !

כתוצאה מתשובתו של עשו ומפעולתו – שהרי כתוב שאדום יוצא לקראתו ביד חזקה- 

ישראל יוצא לדרך, אך בדרך עקיפה:"ויט ישראל מעליו וייסעו מקדש ויבואו בני ישראל כל העדה..." ראינו שמשה פנה באופן יפה ומסודר אל אדום- שהוא עשו- נכד אברהם ושותף גם ל-"כי גר יהיה זרעך"- שנגזרה על אברהם, משה מדגיש שרק אנחנו סבלנו במצרים ופרענו את שטר החוב גם עבור אדום ונגאלנו על ידי שצעקנו אל ה' כפי שכתוב:"ונצעק אל ה' וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים"

רש"י מסביר : עם ישראל השתמש בברכתו של יצחק:"הקול קול יעקב "- כשיעקב מתפלל- צועק אל ה' ,ה' מקבל את תפילתו,

ישראל משתמש גם בקולו לצורך לימוד התורה, מנגד אדום מסרב לחיות בשלום עם ישראל- הוא ממש את ברכת יצחק:"על חרבך תחיה" והתוצאה:"ויצא אדום... ביד חזקה " [במדבר כ]

לאורך כל הדורות מתקיים מאבק שבסיסו רוחני, כל צד ממש את ברכת יצחק: יעקב משתמש ב:"הקול קול יעקב" ומנגד - עשו משתמש:" הידיים ידי עשו" וגם על :"חרבך תחיה".

מכאן עלינו להסיק : יש לנו להשתמש בברכת יצחק אבינו- "הקול קול יעקב"- על ידי ריבוי תפילות בכוונה לקב"ה- כדי שיגאל אותנו ויוציאנו מאפלה לאורה במהרה , עלינו להתמיד גם בקול התורה. ככל שנרבה בתפילה ולימוד תורה, ידי עשו יחלשו ולא תהיה באפשרותו להתגבר על עם ישראל. יהי רצון והתפילה:"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן"- תתקבל במהרה ונזכה בע"ה לגאולה שלמה.אמן ואמן.

פרה אדומה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

פרה אדומה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

היא מבוקשת דורות
אדומה תמימה בבהמות
כמרגלית בלב ים
מציאתה בשורה לעם.

היא מחוללת פלאים
סגולתה לטהר טמאים
לא עלה עליה עול
אך גלויה לאדון הכול.

ביום מן הימים תגיע
את הכהן תפתיע
תשוב למלא ייעודה
תבשר לבנים גאולה.

הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת[חומש במדבר]

משה והסלע / שיר מאת: אהובה קליין

משה והסלע / שיר מאת: אהובה קליין 

אל מול הסלע ניצב
משה המנהיג העניו
אהבה שאינה תלויה בדבר
לעם צמא נובל ונשבר.

הצימאון יזעק לשמים
לטיפה זכה של מים
זעקתם זעקתו
כאבם כאבו.

הסלע ניצב כבר שנים
כאבן שאין לה הופכין
האם נועד לניסים
להרוות צמאים?

משה אינו מרבה במחשבה
מזדרז לכבות התבערה
את עמו ישקיט מעט
אך גורלו נחרץ לעד. 

הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת[חומש במדבר]