חומש במדבר
פרשת חוקת- מבט על המים בעין המקרא ובעין המדע-כיצד?
- פרטים
- קטגוריה: פרשת חוקת
- פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:33
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 580
פרשת חוקת- מבט על המים בעין המקרא ובעין המדע-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים המעניינים בפרשתנו: מי המריבה:
התורה מתארת את תחילת האירוע כך:"ויבואו בני ישראל כל- העדה מדבר- צין בחודש הראשון,וישב העם בקדש,ותמת שם מרים ותקבר שם: ולא היה מים לעדה,וייקהלו על- משה ועל-אהרון:וירב העם עם- משה ויאמרו לאמור:ולא גווענו בגווע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את-קהל ה' אל- המדבר הזה,למות שם אנחנו ובעירנו? ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה,לא מקור זרע ותאנה וגפן ורימון,ומים אין לשתות?"
השאלות הן:
א] מדוע נושא זה נקרא:"מי מריבה"?
ב] מי גרם לכך שמשה ואהרון נענשו ולא זכו להיכנס לארץ ישראל?
ג] מה ערכם של המים בעין התנ"ך?
ד] מה גילו המדענים לאחרונה על המים?
התשובה לשאלה א]
"אמר רבי חמא בר חנינא: כל העושה מריבה עם רבו,כאילו עושה מריבה עם השכינה,שנאמר:"המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' "
אומנם בני ישראל רבו עם משה ואהרון,אבל היות והם נבחרי אלוקים –כאילו ישראל רבו עם ה'.[מסכת סנהדרין ק"א]
תשובה לשאלה ב]
ישנם פירושים שונים מדוע לא זכו משה ואהרון להיכנס לתוך ארץ ישראל?
רוב הדעות סוברות כי היות ומשה היכה - על הסלע ולא דיבר אל הסלע כפי שה' ציווה - לכן לא זכה הוא ואהרון להיכנס לארץ המובטחת.
אך אברבנאל דוחה את רוב הדעות והוא מביא את דעתו של אחד מחכמי הדור האומר:
כי משה לא חטא כלל במי המריבה,אלא הכול קרה בגלל עוון עם ישראל
אשר מידי פעם נפלו באמונתם והתלוננו על רוע גורלם,כגון המרגלים,המתאוננים...
הוא טוען: כי משה ואהרון לא נכנסו לארץ ישראל- בעבור חטא אחר:
אהרון- חטא בחטא העגל.
ואילו חטאו של משה היה: שילוח המרגלים לתור את הארץ ,למרות שה'
לא ציווהו לעשות כן,אלא זה היה רצון העם.
אומנם הקב"ה אישר לו לעשות כן כמו שנאמר:"שלח-לך אנשים"
[לפי רש"י-"לך"-לדעתך.]
הקב"ה התכוון שמטרת שליחת המרגלים תהיה הכרת הדרך לארץ ישראל, ואילו משה אמר להם לבדוק: אם העם היושב שם:"החזק הוא, או רפה"?
מפני כבודם של משה ואהרון לא הוזכרו חטאם,אלא הגזירה הוזכרה בהקשר למי המריבה.
התשובה לשאלה ג]
בעיני התנ"ך,ישנם כמה נקודות מבט על המים:
ישנם מקרים של היבט חיובי וישנם מקרים של היבט שלילי.
דוגמאות במישור החיובי:
1] בריאת המים כצורך בסיסי לקיום האנושות-לעולם החי והצומח.
כפי שכתוב:"ויקרא אלוהים ליבשה ארץ ולמקווה המים קרא ימים וירא אלוהים כי טוב"[בראשית א,י]
2]בגן העדן היו נהרות שתפקידם היה להשקות את הצומח ולשמש שתייה לעולם החי:"ונהר יוצא מעדן להשקות את- הגן ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים..."[שם ב,י]
3]המים כאמצעי לניקיון,או טהרה.
כאשר אברהם מקבל את פני המלאכים הוא מציע להם באדיבות:"יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ".
[שם י"ח,ד]
4] הגר מגלה מי שתייה במדבר:"ויפקח אלוקים את –עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער".
5] המים כמקום מפגש לזיווג:
אליעזר מגלה את רבקה ליד באר מים,כפי שכתוב:"והנה אנוכי ניצב על-עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים.."[שם, כ"ד,י"ג]
6]המים כאמצעי להיטהרות לקראת מתן תורה:"ויאמר ה' אל משה לך אל-העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם:והיו נכונים ליום השלישי..."[שמות י"ט,י]
7] נס קריעת ים סוף:"ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם"[שמות י"ד,כ"ט]
8] אופן שתיית המים כאמצעי לבחירת חיילים להשתתפות במלחמה.
כך מסופר על גדעון שבחר את חייליו:"ויורד את העם אל המים ויאמר ה' אל-גדעון:כל אשר ילוק בלשונו מן המים כאשר ילוק הכלב-תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות.."
בסופו של דבר נבחרו החיילים שלא היו מפונקים ולא כרעו ברך בזמן השתייה.הם נלחמו במדיינים.[שופטים ז,ה-ח]
9] המים מסמלים את התורה:"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"[ישעיהו י"א,ט]
10] הצדיק נמשל לעץ שתול על פלגי מים:"והיה כעץ שתול על פלגי מים,אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא יבול,וכל אשר יעשה יצליח:"[תהלים א,ג]
11]הערגה למים-היא כערגה אל ה',כפי שנאמר:"כאייל תערוג אל אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוהים"[תהלים מ"ב,ב]
דוגמאות למים במובן השלילי:
1] המבול אשר מחק את עולם החי והצומח ,פרט לנוח ופמלייתו ובעלי החיים שנבחרו להיכנס לתיבה.
כפי שכתוב:"ויימח את-כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד-בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ ויישאר אך- נח ואשר איתו בתיבה"[בראשית ז,כ"ג]
2] דוד המלך מתאר מצב בלתי נסבל במילים הבאות:"הושיעני אלוהים כי באו מים עד- נפש" [תהלים ס"ט,ב]
3] יונה הנביא מתאר מצב דומה באומרו:"אפפוני מים עד נפש .."
[יונה ב,ו]
4] יש והאויבים משולים למים:"הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים כשאון מים כבירים ישאון"[ישעיה י"ז,י"ב]
עד כאן מעט דוגמאות לנושא המים בעיני התנ"ך.
התשובה לשאלה ד]
מעניין כי מבחינה מדעית ,לאחרונה הגיעו המדענים למסקנה: כי למים יש מימד רוחני מיוחד והם קולטים את אשר מתרחש בסביבתם:
במקום שישנם דיבורים ברוח רעה,כגון כעס,או מילים שאינן ראויות להגוי-לאחר בדיקת המים בתהליכים מסוימים, בעזרת מכשור מיוחד, ניתן לזהות בהם צורות באי סדר מוחלט,לעומת זאת במקום שישנם דיבורים ברוח טובה ובקדושה -המים מראים לאחר בדיקה מדעית -כי יש בהם צורות יפות בסדר מיוחד ומפליא.
לסיכום,ניתן להסיק כי בעיני המקרא :למים יש מיני היבטים- חיוביים אך גם שליליים.
ובעין המדע ישנה מסקנה: כי למים יש מימד רוחני,מה שלא ניתן לראות בעין רגילה.
מי ייתן ועם ישראל יהיה צמא למים כפי שכתוב:"הוי כל צמא לכו למים"[ישעיה נ"ה,א]ואין מים אלא תורה.