חגים ומועדים וימים מיוחדים

האם יש ברכה על מחיית עמלק?

שאלה:

 

לכב' כת"ר שליט"א!

לקראת פרשת זכור, רציתי לשאול:

האם יש ברכה על מחיית עמלק?

 

תודה מראש.

בברכות התורה –

מרדכי ציון

 

 

תשובת הרה"ג ש. ב. גנוט שליט"א:

 

לכבוד הר"מ ציון

 

מורי ורבי הגר"ח קנייבסקי שליט"א כותב בספרו טעמא דקרא בסוף אסתר, שיתכן שבשעה שמרדכי תלה את המן על העץ, בירך על מצוות מחיית עמלק, וברכת שהחיינו, ואולי גם ברכת שעשה לי נס במקום הזה, עכ"ד מו"ר רבינו הקדוש שליט"א.

ואולם לדידי אני עני יש מקום לדון בזה, כיון שלחלק מהדעות, מצוות מחיית עמלק נוהגת רק באופנים מסוימים.

בהגה"מ (פ"ה ממלכים) מביא דעת סה"ת והסמ"ג דמצות מחית עמלק אינה נוהגת עד ימות המשיח לאחר כיבוש הארץ שנאמר והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק, עכ"ל.

ודעת היראים דהציווי למחיית עמלק נאמר במלך ישראל דווקא.

 

ובספרי ויאמר שמואל כתבתי בס"ד דהנה כתיב במדרש הגדול: "תמחה את זכר עמלק שלא ישאר לו לא זרע ולא שם, כענין שנאמר (איוב י"ח) זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ". וחזינן מהכא דבמחיית עמלק איכא ב' דינים, א) מחיית זרעם וזכרם. ב) מחיית שמם להכחיד אומת עמלק.

ונראה לחדש דאף דאיכא חיוב מחיית כל חד וחד מעמלק מחמת "זרע עמלק", מ"מ לא נצרכים לזה ולא מקיימים מצוה זו אלא א"כ בהריגה זו נגיע לתכלית מחייתם, שהוא מחיית "אומת עמלק", (ומ"מ ההורג עמלק לא שפך דם נקיים, דסו"ס "זרע עמלק" אית ביה, אך החיוב דהמחייה ל"נ בכה"ג שלא נגיע להכחדת אומת עמלק בכללות, ודו"ק). ולפי"ז מדוקדקים מאד דברי הרמב"ם, דדוקא כשלא הורג אחד מז' עממין עובר בלאו, דענין הריגתם הוא להשמיד זרעם (בכדי שלא יסירו לבבות בנ"י מהתורה, כדאיתא) ומשא"כ בעמלק דחיוב הריגתם שייך דווקא במחיית אומתם, וא"כ כשלא הורג כל עמלקי בפנ"ע באופן שלא תושמד האומה, אינו עובר בלאו. עי"ש בדברינו.

ולפי"ז מרדכי לא קיים מצוות מחיית עמלק, וממילא לא בירך ע"ז, וכבר פילפלו רבים בגדרי מצוה זו, דון מינה ואוקי באתרא.

 

בברכת פורים שמח

שמואל ברוך גנוט