|
|
משה על הר נבו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
משה על הר נבו
לישראל משתוקק לבוא
ליבו כהמיית הים
נסער נרגש נפעם.
עיניו מסיירות במחוזות קדושים
שפתותיו לוחשות תפילות תחנונים
רוצה לגעת בצוקים וסלעים
מנסה לרצות את אלוקים.
הגזרה נחתמה בשמים
דמעות ניגרות כמים
נעו כל אמות הסיפים
גם המלאכים חסרי אונים.
הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן[חומש דברים]
תחנונים / שיר מאת: אהובה קליין (c)
יש תחנוני לחישת נחשים
תפלח בעורמה אלפי מחסומים
בסופה את המטרה תשיג
דוגמת הנחש את חוה הסיט.
יש תחנוני דמיון תעתועים
בעלי טעם פירות באושים
דוגמת פיתויי דלילה את שמשון
המיתה עליו קלון ואסון.
יש תחנונים מתוך תפילה
זכה טהורה עטורת תהילה
דוגמת חנה בבית האלוקים
זכתה בבן מילאה נדרים.
יש תחנונים חוזרים ונשנים
תפילה קולחת שירת רננים
נענית בחציה ומגבירה ייסורים
דוגמת משה איש האלוקים.
הערה: השיר בהשראת: פרשת ואתחנן- חומש דברים.
הפרשה פותחת בתחנוני משה אל ה' בבקשה להיכנס לארץ הקודש, וכך נאמר בלשון הכתוב:
"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור: ה' אלוקים אתה החילות להראות את- עבדך את – גודלך ואת ידך החזקה, אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך?
אעברה- נא ואראה את – הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון.." [דברים ג,כ"ג-כ"ה]
ותשובת ה' הייתה:"...רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה לראש הפסגה ושא עינך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעינך, כי לא תעבור את הירדן הזה.." [שם,ג,כ"ו-כ"ט]
השאלות הנשאלות כאן הן:
שאלה א: מדוע חפץ משה מאד להיכנס לארץ הקודש?
שאלה ב: באיזה אופן התחנן משה אל ה' על-מנת שימלא לו את בקשתו?
שאלה ג: מדוע משה מדגיש את נושא: הזמן: "בעת ההיא"?
שאלה ד: האם תחנוני משה הועילו?
התשובה לשאלה א: מעניין כי בשאלה זו דנה גם הגמרא:" מפני מה נתאווה משה להיכנס לארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא, כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מקיימין, אלא בארץ ישראל- אכנס לארץ ישראל כדי שיתקיימו כולן על ידי" [סוטה י"ד]
כוונת הגמרא: האם משה שהוא ברמה רוחנית כה גבוהה - זקוק לפירות ארץ ישראל כדי להירגע ולרומם את רוחו? אלא, מטרתו הייתה לקיים מצוות שאין אפשרות לקיימן בחוץ לארץ, אלא רק בארץ ישראל .
התשובה לשאלה ב: לפי מה שמסופר במדרש רבה לפרשת:" וזאת הברכה"- התפלל משה חמש מאות וחמש עשרה תפילות ואם נוסיף למניין אותיות אלה- את מניין אותיות הויה = 26- נגיע לסכום של 541= בגימטרייא-"ישראל"- מכאן לומדים: כי כאשר עם ישראל דבק באלוקים תפילתם-
מתקבלת במרומים,
חז"ל מוסיפים כי המילה :"ואתחנן" בגימטרייא- תפלה, שירה,- מכאן מסיקים -כי רצוי מאד שנתפלל מתוך שירה וזימרה , כפי שכתוב בתהילים:"כל עצמותי תאמרנה" [תהילים ל"ה,י]
ויש אומרים כי הדבר מרמז על: יד וראש- כלומר תפילין.
ויש דעה שאומרת: משה התפלל תפילה שהיה משוכנע שהיא לא תשוב ריקם,
הכוונה- לתפילת י"ג מידות של רחמים,
בתפילתו תחילה משבח את הקב"ה ורק אחר כך שוטח את תחנוניו, כפי שכתוב:"אתה החילות להראות את עבדך את גודלך" משה טוען כי הוא אמר תפילת י"ג מידות- שהרי הובטח לו שאינן שבות ריקם, כעת משה מבקש שאכן בקשות אלה תתממשנה .
אך מנגד, אלוקים נשבע למשה שלא יכניסו לארץ-
כפי שכתוב: " ויאמר ה' אל- משה ואל אהרון: יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם"
[במדבר כ, י"ב]
מסיבה זו ה' ביקש את משה להפסיק להוסיף עוד תפילות.
ומכאן ניתן ללמוד יסוד חשוב, כי יש ערך למילה ולשבועה וכאשר מבטיחים יש גם לקיים.
התשובה לשאלה ג: משה אומר:" בעת ההיא" - והוא מתכוון לתקופה בה התנהלו מלחמות ישראל נגד מלכי עבר הירדן המזרחי ולכן מאחר שמשה נלחם בסיחון – מלך האמורי ובעוג מלך הבשן- חשב שאולי-
" הותר הנדר" והוא יוכל להשתתף בכיבוש ארצות שבעה גויים - ממערב לירדן וזאת על פי הפתגם:
"המתחיל במצווה אומרים לו גמור"[ירושלמי פסחים: ה]
לכן משה כיוון תפילתו דווקא לזמן ההוא.
התשובה לשאלה ד: האם תחנוני משה הועילו:
על כך עונה:הצדיק רבי שמואל מסוכאצ'וב, בעל "שם משמואל": משה ביקש שתי בקשות:
א]לעבור את הירדן.
ב] לראות את ארץ ישראל ממערב לירדן,
על כך אמרו חז"ל: ש"תפילה עשתה מחצה" [ויקרא רבה י,ה] גם במקרה זה תפילתו הועילה רק לקבל מחצית הבקשה- לראות את הארץ הקדושה זכה, אבל לא זכה להיכנס אליה.
ומדוע ה' ביקש ממשה לא להוסיף להתפלל? התשובה לכך היא: כי מעתה המנהיגות הוטלה על יהושע ותפקידו של משה תם ולא היה ערך שמשה יכנס לארץ ויראה איך יהושע תלמידו ינהיג את העם.
לסכום: ניתן להסיק "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם – אל ימנע עצמו מן הרחמים".[דברי הגמרא]
גם במצב של משה: אומנם ה' נשבע שלא יכנס לארץ וכבר נתמנה יהושע למנהיג, אך בזכות תחנוני משה- לפחות זכה במחצית המשאלה: לראות את ארץ ישראל!
