פרשת ואתחנן

ישנם תחנונים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

ישנם תחנונים/ שיר  מאת: אהובה קליין.(c)

ישנם תחנונים בוקעי שמים
רוויי דמעות כמפלי מים
דוגמת חנה אם שמואל
אלוקים את בקשתה קיבל.

ישנם תחנונים נדחים בשמים
לא  תועיל כריעת ברכיים
כתחנוני אברהם איש החסדים
לא הצליח להציל הרשעים.

משה עניו שבענווים
התחנן וביקש רחמים
מתפילתו לא הרפה
כבר הגזרה נגזרה.

הערה:השיר בהשראת פרשת ואתחנן.[חומש דברים]

פרשת ואתחנן- היכן מצאנו דוגמאות לתחנונים בתנ"ך והאם נשאו פרי?

פרשת ואתחנן-  היכן מצאנו דוגמאות לתחנונים בתנ"ך והאם נשאו פרי?
/מאמר: מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בתחנוניו של משה אל הקב"ה בדבר שאיפתו להיכנס לתוך ארץ ישראל כפי שהכתוב מתאר:
"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור:ה' אלוקים אתה החילות להראות את-עבדך את גודלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך: אעברה נא ואראה את- הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון: ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר ה' אלי רב לך אל—תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה ושא עינך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעינך כי- לא תעבור את הירדן הזה" [דברים ,כ"ג-כ"ח] 
השאלות הן:
א] מתי משה התחנן לפני ה'?
ב] מדוע לא התקבלה תפילתו?
ג] היכן מצאנו דוגמאות בתנ"ך לתחנונים לפני ה'?
התשובה לשאלה א]
לפי דבריו של בחיי:מדובר  בזמן שלאחר כיבוש סיחון ועוג , ומשה חשב שמא  בטלה הגזרה על אי כניסתו לארץ ישראל.
רש"י מפרש בדומה לכך:לאחר שמשה  כבש את סיחון ועוג היה בטוח כי הותר הנדר.
אבן עזרא מסביר: אז  משנצטווה  משה למנות את יהושע במקומו –הבין שנגזרה הגזרה, והתחנן לה'  על כך.
הרמב"ן מפרש: שמשה התחנן כאשר אמר לו ה' לעלות להר העברים-הוא ביקש רחמים והקב"ה לא נענה לו.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי בחיי: זו הייתה גזרה: ה' גזר על משה שגם גופו וגם עצמותיו לא יקברו בארץ ישראל,לעומת זאת יעקב- החוט המשולש באבות – זכה  להיקבר בגופו ועצמותיו בארץ הקודש,אך יוסף זכה רק להיקבר בעצמותיו בלבד בארץ.
ודווקא משה שהיה מנהיג משכמו ומעלה –גדול מכולם לא זכה כלל ומדוע? הסיבה לכך היא: כדי לכבד את דור המדבר שלא זכו להיכנס לארץ,לפי שמתו במדבר ולא זכו גם שעצמותם יקברו בארץ.
וגם לכבודם של אלה שמתו בגלות בחוצה לארץ וה' נוצר נפשם עד בוא הגאולה  שיזכו לתחיית המתים  יחד עם משה וגם בזכותו.
אברבנאל אומר: כי הקב"ה לא קיבל את תפילתו של משה מהסיבה: כי הייתה כאן התנגשות בין שבועת הקב"ה שאמר:"לכן לא תביאו"-
זו לשון שבועה- לבין תפילת משה ,אברבנאל מסתמך על דוגמא דומה:
[ בשמואל א,ג]:גם שם נאמר:"לכן"- היות וה' נשבע לבית אלי,ותפילה זו לא היה בכוחה לבטל את השבועה.
רש"י מביא שני פירושים:
א]פירוש זה הוא מהגמרא-מן הבבלי:ה' אומר למשה:"רב לך אל תוסף דבר אלי"-אל תרבה בתחנונים אלי:"שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן"[סוטה י"ג]
ב]"רב לך"= יש לך הרבה-  שהוא מוסב לטוב הצפון לך לעולם הבא.
[על פי הספרי]
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך  מוצאים אנו דוגמאות לתחנונים ,הנה כמה מהן:
דוגמא א]
כאשר הקב"ה מחליט להעניש את אנשי סדום ועמורה, אברהם  מתחנן לפני ה' לבטל את העונש:"ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע:אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא-תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקירבה? חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט",אברהם ממשיך בתחנוניו עד שמגיע כבר לעשרה צדיקים, משא ומתן זה מסתיים במשפט:"וילך ה' כאשר כילה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו"
[בראשית י"ח,כ"ג—ל"ג]: על כך מעיר רש"י-
ומביא מדרש:הואיל ואברהם הסניגור נשתתק ושב למקומו,הקב"ה שהוא הדיין הלך.
התוצאה לא נשאה פרי ,אנשי סדום ועמורה נענשו קשות.ואשת לוט הפכה לנציב מלח.
דוגמא ב]
יעקב עומד להיפגש עם עשיו -כאשר נודע לו כי הוא בא לקראתו עם ארבע מאות איש.
הוא מתכונן בשלוש דרכים:
1] דורון-יעקב מכין  לעשיו מנחה,צאן....
2] יעקב מתכונן גם למלחמה.
3] יעקב מתחנן ומתפלל לקב"ה:"..אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עימך: קטונתי מכול החסדים ומכל האמת אשר עשית את- עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות: הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו פן-יבוא והיכני על-בנים: ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול אשר לא-יספר מרוב:"
[בראשית  ל"ב,י-י"ד]
התפילה הועילה והתוצאה הייתה כפי שנאמר:
"וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו וייפול על צווארו וישקהו ויבכו" [שם ל"ג,ד]
דוגמא ג]
לאלקנה  היו שתי נשים,אחת פנינה ולה היו ילדים והשנייה חנה  אשר הייתה עקרה.
חנה לא וויתרה היא רצתה לזכות בבן וכך הכתוב מתאר:"ותקם חנה אחרי אוכלה בשילה ואחרי שתה ועלי הכוהן יושב על-הכיסא על מזוזת היכל ה': והיא מרת נפש ותתפלל על-ה' ובכה תבכה: ותידור נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעוני אמתך וזכרתני ולא תשכח  את אמתך ונתת לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל- ימי חייו ומורה לא-יעלה על ראשו:והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה' ועלי שומר את-פיה: וחנה היא מדברת על-ליבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשביה עלי לשיכורה....ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלוקי ישראל ייתן את שלתך אשר שאלת מעימו"[שמואל א,א,ט-י"ח]
תפילת חנה  ובכייה והנדר אשר נדרה -נשא פרי והיא זכתה בבן,הלוא הוא שמואל הנביא.
לסיכום, לאור האמור לעיל  ניתן להסיק: כי אדם צריך תמיד להתפלל ולהתחנן לפני הקב"ה על כל דבר,יש ואדם מתפלל ולא נענה מייד,אל יתייאש,ימשיך ויתמיד  בתפילתו ותחנוניו לבורא עולם,חז"ל אומרים כי כל אדם חייב להתפלל כמות מסוימת של תפילות,הוא אינו יודע מהי הכמות,אך הקב"ה יודע-כי הוא בוחן כליות ולב.
רק כאשר האדם מגיע לכמות התפילות שאלוקים רצה- אז הוא נענה.
אך יש פעמים, שקיימת גזרה מסוימת  בשמים והדבר  לא יועיל,או האדם חטא בכל כך הרבה חטאים שאין לו מחילה.
ממשה -מנהיג ישראל-  ניתן ללמוד,כי גם כאשר המצב נראה חסר תקווה- יש להתחנן ולהתפלל לקב"ה,כי הדבר תלוי בהחלטתו-הוא המולך על העולם ,מנהיג וגם שופט.עובדה שתפילתו של משה נענתה בחצייה,הוא זכה מרחוק לראות את ארץ ישראל.
אדם המתפלל יום,יום-הוא עולה ומתעלה במדרגות רוחניות.
מי ייתן והקב"ה יקבל את תפילתנו תמיד ונתמיד בקיום מצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום.
ואנו קרובים ליום הדין הלוא הוא ראש השנה ומתפללים ביום זה:
"שמע קולנו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו"
יהי רצון ובקשה זו תתקבל  במרומים.אמן ואמן.

עשרת הדברות/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

עשרת הדברות/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

גרונו ישמיע מפי הגבורה
יזכיר לכל קבלת התורה
עשרת הדיברות
הראו קולות.

השמים תמרות עשן
מרבד אש וענן
כהרף עין נפתחו שערים
המטירו גשמי סרעפים.

פרשו כנפיהם כאיש אחד
השמיעו הדיברות לכל אחד
ישראל חשים ברמ"ח איברים
אירוע נצחי רב מימדים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן [חומש דברים]

פרשת ואתחנן- מדוע אין עשרת הדיברות פותחים בבריאת העולם?

פרשת ואתחנן- מדוע אין עשרת הדיברות פותחים בבריאת העולם?
מאת: אהובה קליין

אחד הנושאים החשובים בפרשה :עשרת הדיברות: 
"ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בוער באש עד לב השמים חושך ענן וערפל: וידבר ה' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול ויגד לכם את—בריתו אשר ציוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על- שני לוחות אבנים ואותי ציוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים לעשותכם אותם בארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה" [דברים ד,י"א-ט"ו]

השאלות הן:
א] מדוע משה מדגיש: כי עם ישראל לא ראה במעמד הר סיני תמונה, אלא קול?
ב] מדוע עשרת הדיברות אינם פותחים בבריאת העולם?
ג] מה הקשר בין שמירת מצוות התורה לבין ירושת הארץ?

התשובה לשאלה א]
על שאלה זו עונה האבן עזרא: אומנם דרכו של עולם שהקול אינו נראה בעין, אך במעמד הר סיני היה מצב מיוחד כפי שכתוב:"וכל העם רואים את הקולות"
אור החיים שואל : קשה להבין איך תמונה שבדרך כלל רואים - לא ראו ואילו את הקולות שרגילים לשמוע-ראו? והוא עונה: המלאך שהוא מייצג את הדיבור עצמו -היה מדבר עם כל אחד מבני ישראל והם היו רואים אותו, משה חשש שבני ישראל יחשבו שהם ראו את ה' בכבודו ובעצמו ,לכן הדגיש להם:"תמונה אינכם רואים"

התשובה לשאלה ב]
עשרת הדיברות אינם פותחים בבריאת העולם ,אלא:"אנוכי...אשר הוצאיתיך מארץ מצרים" ולא:"אנוכי...אשר בראתי השמים והארץ"
על כך אומר רבי יהודה הלוי בה"כוזרי":הרי את בריאת השמים והארץ לא ראו בני אדם,לעומת זאת יציאת מצרים הייתה לעיני בני ישראל שהיו בעת יציאתם ממצרים בסך- שישים ריבוא.
[שמות י"ב,ל"ז]

רבי זלמן סורוצקין בספרו:"אוזניים לתורה" לפרשת יתרו כותב:
"לא בא הקב"ה לספר בהר סיני לבני ישראל את כל עלילותיו מבריאת העולם ואילך, אלא לחזק את האמונה והאמון בדבריו, לפיכך לא הזכיר מבריאת העולם שלא ראו זאת בעצמם יוצאי מצרים ,שעיניהם ראו ולא זר וכמו שאמר בתחילת הפרשה[שמות י"ט,ד]:"אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים"
[הכוונה למכות מצרים שבני ישראל ראו במו עיניהם]
הרלב"ג[רבי לוי בן גרשון] אומר פירוש מעניין:התורה פותחת ביציאת מצרים – דבר שנעשה לעם ישראל בלבד, לעומת זאת בריאת העולם נעשתה למען כל האנושות.
רבי חזקיהו בן מנוח[ה"חיזקוני"] אומר: אם ה' היה פותח בבריאת העולם היו מתלוננים בני ישראל: הרי עשית זאת לכל שאר אומות העולם ומדוע תטיל רק עלינו את התורה ושמירת מצוותיה?

התשובה לשאלה ג]
ארץ ישראל נועדה לעם ישראל עוד מימי אברהם אבינו כפי שה' הבטיח לו:"כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם"[בראשית י"ב, ט"ו]
אך, הארץ אינה מובטחת בכל מצב , אלא בתנאי שעם ישראל יקיים את המצוות- כפי שהתורה מבטיחה:"ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דיבר ה' אלוקי אבותיך- לך ארץ זבת חלב ודבש".
יהי רצון וכל עם ישראל יקיימו את מצוות התורה -הכוללות מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
ובע"ה נזכה לראות בקרוב ממש את גאולת ישראל בכלל ובפרט. אמן ואמן.

משה על הר נבו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

משה על הר נבו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

משה על הר נבו
לישראל משתוקק לבוא
ליבו כהמיית הים
נסער נרגש נפעם.

עיניו מסיירות במחוזות קדושים
שפתותיו לוחשות תפילות תחנונים
רוצה לגעת בצוקים וסלעים
מנסה לרצות את אלוקים.

הגזרה נחתמה בשמים
דמעות ניגרות כמים
נעו כל אמות הסיפים
גם המלאכים חסרי אונים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן[חומש דברים]

תחנונים / שיר מאת: אהובה קליין (c)

תחנונים / שיר מאת: אהובה קליין (c) 

יש תחנוני לחישת נחשים
תפלח בעורמה אלפי מחסומים
בסופה את המטרה תשיג
דוגמת הנחש את חוה הסיט.

יש תחנוני דמיון תעתועים
בעלי טעם פירות באושים
דוגמת פיתויי דלילה את שמשון
המיתה עליו קלון ואסון.

יש תחנונים מתוך תפילה
זכה טהורה עטורת תהילה
דוגמת חנה בבית האלוקים
זכתה בבן מילאה נדרים.

יש תחנונים חוזרים ונשנים
תפילה קולחת שירת רננים
נענית בחציה ומגבירה ייסורים
דוגמת משה איש האלוקים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת ואתחנן- חומש דברים.

פרשת ואתחנן-האם תחנוני משה הועילו? / מאת: אהובה קליין

פרשת ואתחנן-האם תחנוני משה הועילו? / מאת: אהובה קליין



הפרשה פותחת בתחנוני משה אל ה' בבקשה להיכנס לארץ הקודש, וכך נאמר בלשון הכתוב:

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור: ה' אלוקים אתה החילות להראות את- עבדך את – גודלך ואת ידך החזקה, אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך?

אעברה- נא ואראה את – הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון.." [דברים ג,כ"ג-כ"ה]

ותשובת ה' הייתה:"...רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה לראש הפסגה ושא עינך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעינך, כי לא תעבור את הירדן הזה.." [שם,ג,כ"ו-כ"ט]

השאלות הנשאלות כאן הן:

שאלה א: מדוע חפץ משה מאד להיכנס לארץ הקודש?
שאלה ב: באיזה אופן התחנן משה אל ה' על-מנת שימלא לו את בקשתו? 
שאלה ג: מדוע משה מדגיש את נושא: הזמן: "בעת ההיא"?
שאלה ד: האם תחנוני משה הועילו?

התשובה לשאלה א: מעניין כי בשאלה זו דנה גם הגמרא:" מפני מה נתאווה משה להיכנס לארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא, כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מקיימין, אלא בארץ ישראל- אכנס לארץ ישראל כדי שיתקיימו כולן על ידי" [סוטה י"ד]
כוונת הגמרא: האם משה שהוא ברמה רוחנית כה גבוהה - זקוק לפירות ארץ ישראל כדי להירגע ולרומם את רוחו? אלא, מטרתו הייתה לקיים מצוות שאין אפשרות לקיימן בחוץ לארץ, אלא רק בארץ ישראל .

התשובה לשאלה ב: לפי מה שמסופר במדרש רבה לפרשת:" וזאת הברכה"- התפלל משה חמש מאות וחמש עשרה תפילות ואם נוסיף למניין אותיות אלה- את מניין אותיות הויה = 26- נגיע לסכום של 541= בגימטרייא-"ישראל"- מכאן לומדים: כי כאשר עם ישראל דבק באלוקים תפילתם- 
מתקבלת במרומים, 
חז"ל מוסיפים כי המילה :"ואתחנן" בגימטרייא- תפלה, שירה,- מכאן מסיקים -כי רצוי מאד שנתפלל מתוך שירה וזימרה , כפי שכתוב בתהילים:"כל עצמותי תאמרנה" [תהילים ל"ה,י]
ויש אומרים כי הדבר מרמז על: יד וראש- כלומר תפילין.


ויש דעה שאומרת: משה התפלל תפילה שהיה משוכנע שהיא לא תשוב ריקם,
הכוונה- לתפילת י"ג מידות של רחמים, 
בתפילתו תחילה משבח את הקב"ה ורק אחר כך שוטח את תחנוניו, כפי שכתוב:"אתה החילות להראות את עבדך את גודלך" משה טוען כי הוא אמר תפילת י"ג מידות- שהרי הובטח לו שאינן שבות ריקם, כעת משה מבקש שאכן בקשות אלה תתממשנה .
אך מנגד, אלוקים נשבע למשה שלא יכניסו לארץ-
כפי שכתוב: " ויאמר ה' אל- משה ואל אהרון: יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם"
[במדבר כ, י"ב]

מסיבה זו ה' ביקש את משה להפסיק להוסיף עוד תפילות.
ומכאן ניתן ללמוד יסוד חשוב, כי יש ערך למילה ולשבועה וכאשר מבטיחים יש גם לקיים.
התשובה לשאלה ג: משה אומר:" בעת ההיא" - והוא מתכוון לתקופה בה התנהלו מלחמות ישראל נגד מלכי עבר הירדן המזרחי ולכן מאחר שמשה נלחם בסיחון – מלך האמורי ובעוג מלך הבשן- חשב שאולי-
" הותר הנדר" והוא יוכל להשתתף בכיבוש ארצות שבעה גויים - ממערב לירדן וזאת על פי הפתגם:
"המתחיל במצווה אומרים לו גמור"[ירושלמי פסחים: ה]
לכן משה כיוון תפילתו דווקא לזמן ההוא.

התשובה לשאלה ד: האם תחנוני משה הועילו:
על כך עונה:הצדיק רבי שמואל מסוכאצ'וב, בעל "שם משמואל": משה ביקש שתי בקשות:
א]לעבור את הירדן.
ב] לראות את ארץ ישראל ממערב לירדן,
על כך אמרו חז"ל: ש"תפילה עשתה מחצה" [ויקרא רבה י,ה] גם במקרה זה תפילתו הועילה רק לקבל מחצית הבקשה- לראות את הארץ הקדושה זכה, אבל לא זכה להיכנס אליה.
ומדוע ה' ביקש ממשה לא להוסיף להתפלל? התשובה לכך היא: כי מעתה המנהיגות הוטלה על יהושע ותפקידו של משה תם ולא היה ערך שמשה יכנס לארץ ויראה איך יהושע תלמידו ינהיג את העם.
לסכום: ניתן להסיק "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם – אל ימנע עצמו מן הרחמים".[דברי הגמרא]
גם במצב של משה: אומנם ה' נשבע שלא יכנס לארץ וכבר נתמנה יהושע למנהיג, אך בזכות תחנוני משה- לפחות זכה במחצית המשאלה: לראות את ארץ ישראל!