- פרטים
-
קטגוריה: פרשת שלח
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:30
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 319
פרשת שלח-עליה וירידה,כיצד?
/ מאת: אהובה קליין.
פעמים במהלך חיי האדם נפתחים לו שערים ואם רק ידע כיצד להיכנס דרכם וינהג בחוכמה - אזי עשוי הוא להתעלות מבחינה רוחנית ובד בבד גם ברמה הגשמית.
אך אם ידאג אך ורק לענייניו הפרטיים ולא יתחשב בזולת ובסביבתו הקרובה והרחוקה,או ישפוט את הדבר בעין לא טובה-אזי עשוי הוא למעוד ולרדת למעמקים.
דבר זה קרה למרגלים:
משה שולח שנים עשר מרגלים לתור את ארץ ישראל- נשיא מכל שבט.
ומצווה עליהם:
"..עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם-רב:ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם-רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחניים אם במבצרים:ומה הארץ השמנה היא אם רזה,היש בה עץ אם-אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי ביכורי ענבים":[במדבר י"ג,י"ז-כ"א]
השאלות הן:
א] מה היה תפקידם של המרגלים?
ב] מה הקשר בין פרשת בהעלותך לפרשת שלח?
ג] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות על אנשים שהתעלו,או חלילה מעלו בתפקידם וירדו ברמתם?
התשובה לשאלה א']
תפקיד המרגלים היה:
לפי דברי רבי חזקיהו בן מנוח-בעל ה"חיזקוני":
תכנית חלוקת הארץ לשבטים לאחר כיבושה,פרט לשבט לוי שלא נשלח נציג משבט זה לפי שלא זכה בנחלה בארץ ישראל.
לפי רבינו בחיי: המטרה הייתה- לבדוק את המסלול והדרכים אשר משם כדאי לבוא לכבוש את הארץ.
לפי רש"י: המטרה הייתה להגשים את דרישת עם ישראל לשלוח מרגלים לארץ וה' הסכים להגשים מבוקשם.
וזאת בדומה למצוות:"שום תשים עליך מלך" לכתחילה אלוקים לא היה חפץ במלך,אבל לאחר שהעם דרש בא הציווי,רעיון זה מבטא:הנביא הושע:"אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי[הושע י"ג]
יש דעה שאומרת: שהמרגלים נשלחו לתועלת משה,היות וכך התארך הזמן שהתלווה לעם במדבר,שאם לא כן ,הם היו נכנסים מיד ועונשו של משה לא להיכנס לארץ -היה מתרחש מוקדם יותר.
התשובה לשאלה ב']
לעניות דעתי , קיים קשר בין שתי הפרשיות בנושא: עלייתו של אדם בדרגתו הרוחנית ,או ירידתו.
בפרשת בהעלותך: תפקידו של אהרון היה:
לפי אחד מפירושי רש"י: להדליק את הנר עד שהשלהבת עולה מאליה.
"נר ה' נשמת אדם"- הרי בכוחו של אדם לעלות ולהתעלות.או חלילה לרדת ברמתו המוסרית-הדבר כרוך בהתנהגותו.
המרגלים נשלחו לתור את הארץ,כאשר נשאו עימם את הפירות, במקום לשבח את ארץ ישראל ולהתבונן בה בעין טובה,הם הוציאו דיבה ואמרו:"..באנו אל- הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פרייה:אפס כי עז העם בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילדי הענק ראינו שם:עמלק יושב בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר.."[במדבר י"ג,כ"ז-כ"ט]
והגרוע מכול,המרגלים אמרו את חוות דעתם מנקודת ראות שלהם:"..לא נוכל לעלות אל- העם כי חזק הוא ממנו"!
כאן היה כישלונם של המרגלים , במקום לעלות ולהתעלות הם ירדו למעמקים.
לא כן,כלב-הוא היה בעל רוח אחרת:"ויהס כלב את העם אל- משה ויאמר:עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה":[שם י"ג,ל"א]
גם יהושע היה עימו בדעתו ולכן זכה אחר כך להמשיך להנהיג את העם ולהכניסו לארץ ישראל.
הנקודה השנייה המקשרת בין שתי הפרשיות היא: המתאוננים:
בפרשת בהעלותך נאמר:ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה'.."[שם י"א,א]
בפרשת שלח נאמר:"וילונו על משה ועל אהרון כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל-העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לא מתנו ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:ויאמרו איש אל אחיו ניתנה ראש ונשובה מצרימה":[שם י"ר,ב-ה]
בשני המקרים ישנה הסתכלות בעין רעה וישנה כפיות טובה -לגבי אלוקים אשר דאג להוציאם ממצרים ובמשך כל נדודיהם במדבר הרעיף עליהם מכל טוב- באמצעות ניסים ונפלאות.
זוהי ירידה מוסרית גדולה וכפיות טובה מאין כמוה!
התשובה לשאלה ג']
להלן דוגמאות לעליה ברמה הרוחנית והפיסית:
א] יוסף הורד למצרים לאחר שאחיו התעללו בו והשליכהו לבור,במצרים שהה בבית האסורים,בכל זאת לא נטש את אמונתו ובטחונו בה',הצליח לפתור חלומות לשרי המשקים והאופים ובסופו של דבר פתר גם לפרעה את חלומותיו והוא התעלה,זכה בתפקיד בכיר בדאגתו לכלכלת מצרים והעולם בתקופת הרעב.
ב]פינחס נקם את נקמת ה' כאשר הרג את המדיינית והישראלי אשר חטאו לעיני כול, כתוצאה מכך התעלה וזכה ב:"כהונת עולם"-היות וכיפר על עם ישראל.
להלן דוגמאות לירידה מוסרית וגשמית:
א] שאול המלך הפסיד את מלוכתו היות ולא השמיד את כל העמלקי כפי שציוהו שמואל ובמיוחד את אגג מלך עמלק.
ב] קורח ועדתו נענשו ונבלעו באדמה- לאחר שדרשו כהונה ממשה ואהרון בניגוד לרצון ה'.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי בכוחו של אדם לעלות ולהתעלות-אך מנגד גם לרדת, הרשות נתונה לכל אחד ובידו לקיימנה או חלילה לאבדנה.
מי ייתן ועם ישראל ילך בדרך התורה הקדושה ויישם את תכונותיו של אברהם אבינו:"עין טובה,רוח נמוכה ונפש שפלה" [מסכת אבות ה',י"ט]
ואז צפוי הוא לעלות ולהתעלות ואף ולהאיר לכל העולם.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת שלח
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:22
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 319
פרשת שלח- האם השליחות, אופיינית רק לאדם-בשר ודם?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו מסופר על שליחותם של המרגלים שהלכו לתור את ארץ ישראל וחטאו בהוצאת דיבה על הארץ.
וכך התורה מתארת את תחילת המאורע:"וידבר ה' אל- משה לאמור: שלח- לך אנשים ויתורו את- ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו
תשלחו כל נשיא בהם" [במדבר י"ג ,א- ג]
השאלות הן:
א] מי ציווה לשלוח את המרגלים ?
ב] מהי שליחות אצל בני אדם?
ג] האם השליחות היא אופיינית רק לאדם –בשר ודם ?
ד] היכן ניתן למצוא בתנ"ך דוגמאות לשליחויות?
התשובה לשאלה א]
רש"י עונה על כך:הקב"ה לא ציווה את משה לשלוח מרגלים,אלא היות ובני ישראל באו לפני משה וזאת הייתה בקשתם,משה הרגיש צורך לשאול את ה' כיצד לנהוג?
רש"י מבסס את תשובתו על פי המילה:"לך",הרי היה ראוי להגיד:"שלח אנשים",המילה :"לך" משמעותה- "לדעתך",כלומר ה' אינו מצווה לשלוח,אך אם משה רוצה בכך,הוא רשאי לעשות כן.
ריש לקיש אומר:"שלח לך- מדעתך"
וההוכחה:הרי ה' יודע מראש את העתיד וכי הוא היה נותן ציווי שמועד מראש לכישלון?[גמרא ,סוטה ל"ד]
התשובה לשאלה ב]
מתברר כי בטרם נשמה יורדת לעולם היא מקבלת צווי לשליחותה המיועדת בעולם הזה,כך מסופר בגמרא.
לכל אדם בעולם ישנה שליחות שאותה הוא חייב למלא וכאשר מסיים את שליחותו , למעשה, הוא גם מסיים את חייו בעולם הזה.
בניגוד לנביאים,או מנהיגים כפי שמצטיירים בתנ"ך,בעוד שהקב"ה מודיע להם מראש על שליחותם בעולם- באופן ישיר,הרי לאדם הפרטי אין ה' מודיע בעולם זה את שליחותו בדיבור אליו.
אלא ,על האדם לבדוק באישיותו,מה ייעודו, מהם כישוריו וכיצד יכול בעזרתם למלא את השליחות הנראית לו- למען הכלל.
לדוגמא: ישנם זמרים מאד מוצלחים ,בעזרת שירתם –הם מפיצים תורה ודרך ארץ.
ידועים סופרים,שבעזרת כתיבתם הם מקרבים את היהודים הרחוקים לתורה הקדושה.
ישנם שחקנים מתנדבים להצחיק ולשעשע חולים,הרבה פעמים הם מצליחים לתרום שמחה ועידוד ובכך לסייע בריפוי מחלתם.
כמה מענג לראות אנשים הבאים לבתי אבות להגיד מילה טובה לזקן ולעודדו בחיוך ובשיחה נעימה.
ועוד ישנן דוגמאות לאין ספור.
השליחות היא- הוצאת הכישורים מהכוח אל הפועל –והיא גורמת סיפוק ואושר לשליח בכבודו ובעצמו ולא פחות מכך גם לסובבים אותו.
תשובה לשאלה ג]
השליחות קיימת: בדומם,צומח, החי ,בבני אדם , מלאכים.
הדומם: כאשר אתה נכנס לביתו של אדם, למעשה קירות ביתו יכולים לתת תמונה ברורה,מיהו אותו בעל הבית,מה אופיו,: וזוהי שליחות של קירות ביתו.
בתנ"ך,ישנן דוגמאות רבות לשליחות הדומם,כגון:
מטה משה:כאשר נהפך לתנין לפני פרעה,הוא מילא כאן שליחות בשכנוע פרעה,למען יוציא את עם ישראל ממצרים.
הסלע: ממנו יצאו המים לבני ישראל-הייתה לו שליחות –מי שתייה לעם ישראל.
היאור במצרים: מים ששליחותם השקיית השדות.
ליאור הייתה שליחות גם בעשרת המכות.
הר סיני-שליחותו הייתה מקום לקבלת התורה לעם הנבחר.
הצומח: התמר משמש לייצג אחד משבעת המינים,ענפיו משתייכים גם לארבעת המינים-עליהם מברכים בחג הסוכות.
העץ- לסוגיו השונים-רבות שליחויותיו.משמש כצל,נוי, פירות, מקום משכן לציפורים וגוזליהם,כחומר לעשיית רהיטים.....
החי: הפרות והעיזים מספקות חלב לאנושות.
ישנן חיות שמפרוותן עושים מעילים.בעלי חיים שנעזרים בהם,למשא, למלאכות.
התחש: חיה שנבראה באופן מיוחד ואת עורה תרמו למשכן.
האדם:השליחויות באות לידי ביטוי במקצועות:עורך דין, משפטן. רופא, מורה, סופר, טייס,צייר,מנהיג.....
מלאכים: מלאכי השרת, מלאכי חבלה, מלאך המוות.
מלאך רפאל-אחראי על רפואה ,מלאכים המסייעים בכתיבת הדין ביום הדין.
התשובה לשאלה ד]
בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות לשליחויות,אביא כמה מהן.
א] אברהם אבינו- שליחותו הייתה להפיץ את האמונה באל אחד.
ב] ירמיהו נועד לנביא, כפי שהקב"ה אומר אליו:
"בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגויים נתתיך" [ירמיהו א,ה]
ג] שמואל הנביא,אימו חנה נדרה נדר ובכך הקדישה את שמואל לה':"ותידור נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו" [שמואל א,א,י"א]
ד] דבורה השופטת והנביאה:"ודבורה אישה נביאה אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא:והיא יושבת תחת תומר דבורה בין הרמה ובין בית-אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט". [שופטים ד,ד-ה]
ה] משה :שליחותו כמנהיג עם ישראל:"ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" [שמות ג,י]
ישנן דוגמאות רבות בכל התנ"ך.
לסיכום, לאור האמור לעיל.
השליחות מופיעה אצל הדומם, הצומח,החי ,האדם וגם אצל המלאכים.
איש,איש ושליחותו- על פי ייעודו וכישוריו.
אצל האדם –שליחותו מיועדת לו טרם ירד לעולמנו,לאחר שמסיים את שליחותו בחייו,נשמתו ישיב לבוראו.
בתנ"ך אנו פוגשים אין ספור של שליחויות בקרב- האבות,השופטים המנהיגים והמלכים.
יהי רצון וכל אדם יגלה מהם כישוריו ובהתאם לכך ימלא את שליחותו למען עם ישראל,וכל מי שפועל נכונה למטה ומכבד את הבריות ,כנגד זה גם במרומים מכובד אצל פמליה של מעלה.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת שלח
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 19:37
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 292
פרשת שלח-מה הסיבה לכישלון שליחות המרגלים?
מאת:אהובה קליין.
בפרשת שלח משה שולח שנים עשר מרגלים לתור את ארץ ישראל וכך התורה מתארת את הדבר: "וידבר ה' אל-משה לאמור: שלח- לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל איש אחד איש מאחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם"
השאלות הן:
א] מה המטרה בשליחת המרגלים לארץ ישראל וכיצד לומדים זאת?
ב] מדוע נאמר למשה:"שלח לך" ולא נאמר:"שלח"?
ג] מה הייתה צורת ההסתכלות של המרגלים על ארץ ישראל?
ד] מה ניתן ללמוד משליחות המרגלים?
התשובה לשאלה א]
על כך כותב רבי יעקב צבי מקלנבורג ,בעל:"הכתב והקבלה"
כי בלשון הקודש ישנו הבדל בין:"תיור" ל"ריגול"
המילה "לתור- פירושה- לראות את הטוב שבארץ, כמו שכתוב:"לתור להם מנוחה" [י,ל"ג] ואילו המילה:ריגול:יש בה כוונה רעה לראות -את הרע בארץ, כמו שאמר יוסף לאחיו:"מרגלים אתם, לראות את ערוות הארץ באתם" [בראשית מ"ב.ט]
מסיבה זו אומר ה' למשה:"שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען".המטרה לראות את כל הטוב שיש בארץ ישראל כדי לשכנע את העם לכבוש אותה מהגויים השולטים בה.
אך, המרגלים מעלו באימון שמשה נתן בהם והם דווקא חיפשו את החסרונות ונקודות התורפה בארץ, כפי שכתוב:"ויבואו עד נחל אשכול וירגלו אותה" [דברים א,כ"ד] הדבר פגע קשות במרגלים עצמם ובכל עם ישראל ועיכב את כניסתם לארץ המובטחת בערך כארבעים שנה.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רש"י:הקב"ה אמר למשה כי אינו מצווה עליו לשלוח מרגלים ,אלא משה יעשה כרצונו, אלא משבאו עם ישראל אל משה והפעילו עליו לחץ בדבר הנחיצות לשלוח מרגלים, מחשש שמא יחשבו כי הארץ היא רעה – נענה לבקשתם- ונשלחו לתור את הארץ.
התשובה לשאלה ג]
המרגלים הסתכלו על ארץ ישראל בעיניים גשמיות וזו הייתה טעותם החמורה, רמז לכך ניתן לקרוא בסוף הפרשה על מצוות הציצית:"..ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי והייתם קדושים לאלוהיכם.."[במדבר ט"ו, ל"ט] על כך אומרת הגמרא בירושלמי [ברכות א,ה] כי העיניים והלב הם אשר מושכים את האדם- או לצד הרע שיכולים להיות:"סרסורי עבירה", או לצד הטוב-"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך.."[דברים ו,ה]
וגם כמו שנאמר:"עיני כל אליך ישברו.."[תהילים קמ"ה]
וחז"ל אמרו: "העין רואה והלב חומד והגוף עושה העבירות"[רש"י שם ט"ו,ל"ט]
רבנו "בחיי" אומר: על הפסוק:"ותפקחנה עיני שניהם" [בראשית ג,ז]:ניתן ללמוד כי יש עיניים שכליות המסתכלות בראייה שכלית על הטוב והרע, האמת והשקר.
אך ,יש עיניים בשריות המתבוננות על הכול באופן גשמי.
וכאן בפרשתנו המרגלים אמרו:"וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות, ושם ראנו את הנפילים בני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם"
הבעיה התחילה ברגע שהמרגלים כשלו ב:"לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם" כלומר ההסתכלות הייתה בצורה שלילית דרך עיניים גשמיות.
ולכן אמרו שלא ניתן לכבוש את ארץ ישראל.
אך אם היו מסתכלים על הארץ בעיניים רוחניות בדומה לקב"ה, כמו שנאמר:"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד, עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"
[דברים י"א,י"ב] הכול היה מסתיים אחרת!
הם היו מבינים כי מי שדאג להם בכל שנות נדודים במדבר- למזון למים וביגוד... יכול גם להכניסם לארץ ישראל ולסייע בכיבושה מהגויים.
אך, כתוצאה מההסתכלות הגשמית הם איבדו את הביטחון בה' ושכחו את כל הניסים שהתרחשו במדבר על ידי הקב"ה. לעומתם כלב בן יפונה היה שונה:"ועבדי כלב הייתה רוח אחרת עמו וימלא אחריי..."[שם י"ד, כ"ד] הוא התבונן על הארץ בעיניים רוחניות ובעקבות זאת גם ליבו הפך להיות רוחני.
כנאמר:"וימלא את ליבו אחריי"
וברגע שהעיניים והלב רוחניים המסקנה ברורה:"יכול נוכל לה ועלה נעלה" [שם י"ג,ל]
וכאן ניתן לראות בברור את הקשר בין המרגלים לפרשת ציצית בסוף פרשת שלח.
התשובה לשאלה ד]
ניתן ללמוד משליחות המרגלים כמה חשוב שהאדם יתבונן על סביבתו הקרובה והרחוקה בעיניים רוחניות- כי אז גם ליבו הופך להיות רוחני והוא לומד להסתכל בעין טובה.
כמו שנאמר במסכת אבות:"כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו ושלושה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע, עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה.." [אבות ה,י"ט]
והרמב"ם אומר: כי עין טובה- היא הסתפקות במועט ונפש שפלה- היא הזהירות ורוח נמוכה היא הענווה היתרה, ואילו עין רעה -החריצות בהשגת ממון ונפש רחבה-תאווה ואינה מסתפקת במה שיש,
נפש רחבה- גאווה – רוח גבוהה.
יהי רצון ונזכה להיות מתלמידיו של אברהם אבינו ובע"ה נזכה לראות רק את הטוב בכלל ובפרט.
