פרשת שלח - נחישות מול רפיסות התוצאות והמסקנה

פרטים

קטגוריה: פרשת שלח

פורסם בשישי, 28 יוני 2024 09:11

נכתב על ידי Super User

כניסות: 366

פרשת שלח - נחישות מול רפיסות התוצאות והמסקנה!

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו המרגלים נשלחים לרגל את ארץ ישראל ובשובם הם מוציאים את דיבת  הארץ רעה , למרות שהם נושאים עימם את פירות טוב הארץ וכך התורה מתארת את האירוע בו השתתפו: ראשי י"ב השבטים:

"וְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם:  לְמַטֵּה רְאוּבֵן, שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר.  לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן, שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי. לְמַטֵּה יְהוּדָה, כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.  לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר, יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף.  לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן.  .........וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ. וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן";

התפקיד שהוטל עליהם:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר.  וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב.  וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ--הֲטוֹבָה הִוא, אִם-רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה - -הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים.  כ וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ"[במדבר י"ג, ד'- י"א]

השאלות הן:

א] כיצד הגיבו המרגלים בשובם מלתור את הארץ?

ב] מה הייתה תשובת יהושע וכלב בן יפונה?

ג] כיצד הגיבה העדה ומה הגדיל ה' לעשות?

תשובות.

תגובת המרגלים הייתה:

"וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.  וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.  אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל הַיַּרְדֵּן".[י"ג, כ"ו- ל']

במילים אלה - המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה:

רש"י מסביר: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ"-"מהו "וילכו"? להקיש הליכתם לביאתם- מה ביאתם הייתה בעצה רעה - אף הליכתם הייתה בעצה רעה - כוונתם הייתה רעה כבר מההתחלה ואת דעתם זו  הם דיווחו למשה ולאהרון:

דעת מקרא מסביר: שהמרגלים פותחים בדיווח אילם תחילה הם מראים את הפירות שהביאו:" וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ". 

זוהי עדות לסערת רוחם הפנימית - הרי הם נשלחו - על מנת להכין את הכיבוש על ידי איסוף מידע אסטרטגי וכלכלי שמטרתו הייתה: לסייע ולהכין את הצעדים הבאים ולחזק את רוח העם בתיאור הפרטים המעודדים על הארץ המובטחת - אלא שהם נוהגים  באופן הפוך- רובם , לא כן יהושע וכָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה. המרגלים לא השתכנעו מהיופי של ארץ ישראל. בכוונתם הייתה להעביר דעתם זו  -לשולחיהם,  אלא  שהם  מתקשים לעשות זאת בפני אהרון ומשה .ולבטא זאת בפיהם.

אינם מסוגלים לדבר - אלא הם מדגימים לפני כולם את פירות הארץ שבידיהם - יתכן לומר שבכך הם כבר מביעים את חוות דעתם השלילית על הארץ - כשם שהפירות גדולים במיוחד ומשונים כך גם היושבים גדולים ומשונים.

לאחר שהם מתגברים הם עדיין  קשורים למראה הפירות ואומרים:

"אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם"- בדומה למראה הפירות.

כאן דבריהם משקפים את דעתם השלילית ומדגישים: למרות שהארץ זבת חלב ודבש - אין זה תורם דבר שהרי  העם היושב שם עז - הוא נועז. דוגמת המילים:

"גּוֹי, עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא  יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לֹא יָחֹן".[דברים כ"ח, נ']

הערים בצורות. מכאן שקשה לכבוש את המקום ומה גם שיושבים שם ענקים. הם מזכירים את עמלק ואת  העמים האחרים העלולים לחסום את דרכיהם בהר.

ה"נתיבות שלום סבור"- כי המרגלים נכשלו במשימתם - מאחר  שהם היו ראשי השבטים -  סברו שהם  אינם זקוקים למשה כדי לשבור את הסט"א [היצר הרע] וזה היה סוד כישלונם שלא הלכו על דעת משה שרצה שיספרו שבחים על ארץ ישראל , לכן נסמכה פרשת שלח לפרשת בהעלותך - לפי ששם מסופר על עונשה של מרים הצדיקה שחטאה בלשונה וחלתה בצרעת. רשעים אלא לא למדו מוסר מעונשה של מרים.!

תשובת יהושעָּ וכָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.

תחילה  נאמר על כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.

"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ".[להלן  י"ג, ל]

בהמשך שניהם:  "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת בנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד. אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל-תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל - תִּירָאֻם" [להלן  י"ד, ו'- י']

אם כן, מהיכן שאבו יהושע, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה את כוח נחישותם לסתור את דברי המרגלים –היינו - את דיבת הארץ הרעה שהוציאו  מפיהם?

תשובת רש"י: על פי חז"ל [סוטה ל"ד, ע"ב] משה התפלל על יהושע:

"יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים".  יהושע בן- נון היה תלמידו המובהק של משה, לכן חשש משה - לאחר שנגזר עליו  במי המריבה שלא להיכנס לארץ – שמתוך אהבתו המיוחדת של יהושע - אל רבו עלול הוא להורות היתר לעצמו להוציא דיבה על הארץ. כדי לעכב את הכניסה של עם ישראל לארץ המובטחת. ובכך ישפיע שימי משה יתארכו, לכן משה בירך את יהושע תלמידו כדי שאהבתו אל רבו - משה – לא תקלקל את השורה ושלא יבוא חלילה לידי כישלון בהוצאת דיבה על ארץ ישראל.ְ כָלֵב בֶּן-יְפונה - שאב את נחישותו מכוח התפילה:

רש"י מסביר על פי המילים: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן" [להלן י"ג, כ"ב] וְכָלֵב לבדו הלך לשם והשתטח על קברי אבותינו כדי שלא יהיה מוסת על ידי עצת חבריו [סוטה ל"ד]

לכן זכה להיכנס לארץ ישראל, בניגוד למוציאי הדיבה שמתו במדבר. כדברי הכתוב: "זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ-אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ-בָּהּ, וּלְבָנָיו--יַעַן, אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה".

"ַיִּשְׁמַע יְהוָה, אֶת-קוֹל דִּבְרֵיכֶם; וַיִּקְצֹף, וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר. אִם-יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה--אֵת, הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, לָתֵת לַאֲבֹותֵיכֶם".[דברים א', ל"ד- ל"ה]

על יהושע  שזכה גם להיכנס לארץ נאמר: "יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא "   [שם  דברים א, ל"ח]

תגובת העדה ותגובת ה' הייתה:

"וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הָעֵדָה, לִרְגּוֹם אֹתָם, בָּאֲבָנִים; וּכְבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֶל-כָּל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל".[במדבר י"ד, י]

רש"י מסביר: כי העדה רצו במיוחד לרגום באבנים את יהושע וְאת כָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.

על פי תנחומא:"מלמד שהיו זורקים אבנים והענן מקבל" כלומר: האבנים לא פגעו ביהושע וכָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה!

דעת מקרא מבאר: כי המרד של העדה הגיע לשיא ואיים לתוצאות קטלניות ,אז הופיע הענן מעל אוהל מועד, והפסיק את המרד –בעודו באיבו.

רש"ר מסביר: האור נראה באוהל מועד, כי כאשר העם כולו נידון לכליה היות ולא התאים כבר לייעודו- מצא לו כבוד ה' מקום בארץ- רק בתוך מקדש התורה. תורת ה' המופקדת שם והעתיד המובטח לה שם- יעמדו   לנצח אפילו . גם  אם דור שלם יאבד.

לסיכום, לאור האמור לעיל- המרגלים מגלים רפיסות  בתגובותיהם השליליות – לפי  שאינם הולכים בדרך האמת  מהשיקולים שלהם.

לעניות דעתי הם מכעיסים את  ה'- שהרי נאמר בתורה:

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".[דברים י"ח, י"ג]

היה מצופה מאנשים רמי מעלה  להזדהות עם רצון אלוקים ולא ההפך.

ואילו כָלֵב ויהושע הכריזו על נחישותם – רצונותיהם לעלות לארץ ישראל. ואף קרעו את בגדיהם - כדי להוכיח שאנשים אלה הלבושים בגדים הדורים, כראוי לראשי שבטי הארץ-הגיעו לשפל המדרגה- ולכן אינם ראויים עוד לשמש מנהיגים לעם ישראל בארץ המובטחת.

המסקנה גם למנהיגים שלנו היום : להיות מלוכדים לבטוח  באלוקים ולהאמין בצדקת הדרך עד הניצחון כדברי כלב  בן יפונה ויהושע.

יפים וחשובים דברי ה':

"וְזָכַרְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" [דברים ח, י"ח]

כעס העדה

פרטים

קטגוריה: פרשת שלח

פורסם בשישי, 28 יוני 2024 09:10

נכתב על ידי Super User

כניסות: 352

כַּעַס הָעֵדָה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְין ©

עֵת שָׁבוּ הַמְּרַגְּלִים לַמִּדְבָּר

פָּנוּ לְמַנְהִיגִים הֵשִׁיבוּ דָּבָר

בִּידֵיהֶם פֵּרוֹת מְגָדִים

עֲנָבִים, רִימּוֹנִים וּתְאֵנִים.

פִּיהֶם פָּתְחוּ בִּשְׁבָחִים

דְּבַשׁ חָלָב נֹפֶת צוּפִים

אַךְ לְפֶתַע חָטְאוּ בִּלְשׁוֹנָם

אֱמֶת נָטְשׁוּ הִכְזִיבוּ כֻּלָּם.

דִּיבַּת הָאָרֶץ הוֹצִיאוּ

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִכְעִיסוּ

בְּצַעֲרָם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם

יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם..

אֶת הַטְּעָנוֹת נִסּוּ לִמְחֹק

אֱלוֹקִים אִתָּנוּ אֵין לִדְאֹוג

הַפְסִיקוּ  מִיָּד בָּהּ'  לִמְרֹד

הָאָרֶץ טוֹבָה מְאֹד, מְאֹד.

חִישׁ הִתְלַהֲטוּ הָרוּחוֹת

הָעֵדָה פָּתְחָה בִּזְעָקוֹת

רָצוּ לִרְגֹּם אוֹתָם בַּאֲבָנִים

אַךְ כְּבוֹד ה' הֵגֵן עַל הַצַּדִּיקִים!

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת שֶׁלַח [חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר]

פרשת שלח - מהי רוח אחרת

פרטים

קטגוריה: פרשת שלח

פורסם בחמישי, 08 יוני 2023 20:00

נכתב על ידי Super User

כניסות: 568

פרשת שלח - מהי רוח אחרת

 מאת: אהובה קליין

פרשה זו עוסקת בשליחת המרגלים לתור את ארץ ישראל ומתארת את שובם למדבר ואת דבריהם: "וַיָּשֻׁבוּ, מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ, אַרְבָּעִים יוֹם.  וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל - מֹשֶׁה וְאֶל - אַהֲרֹן וְאֶל - כָּל - עֲדַת בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל, אֶל - מִדְבַּר פָּארָן -- קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-  כָּל - הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת - פְּרִי הָאָרֶץ.  וַיְסַפְּרוּ - לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל - הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא—וְזֶה - פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי - עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל - הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.  וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל - מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי -יָכוֹל נוּכַל, לָהּ.  וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר- עָלוּ עִמּוֹ, אָמְרוּ, לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָ עָם:  כִּי - חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ.  וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר -רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת.  וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת - הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק—מִן - הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" [במדבר  י"ג, כ"ה- ל"ג]

השאלות הן:

א] מדוע משה רצה לשלוח מרגלים , מה הייתה תגובת המרגלים בשובם למדבר?

ב] מהו הטעם לתגובתם השונה של יהושע בו נון  וכלב בן יפונה?

תשובות.

רצון משה , שובם של המרגלים ותגובתם.

כאשר שבו המרגלים הם אמרו  למשה ואהרון לפני העם:

"בָּאנוּ, אֶל- הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.  אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק ....."

על פי מדרש חז"ל: "כך דרכם של  מספרי לשון הרע פותחים  בטוב ומשלימים ברע" באופן זה נהגו המרגלים כדי להוציא דיבת הארץ רעה באוזני בני ישראל.

מה ראו המרגלים  לפתוח בעמלק? משל לתינוק שחטא והיו מלקים אותו ברצועה, וכאשר מבקשים להפחידו מזכירים לו: אתה זוכר את המכות של הרצועה? כך היה עמלק - הוא שימש כרצועה רעה שהיא מאיימת ומפחידה את ישראל.

מדוע התיישב עמלק על הגבול בדרך כניסתם של  בני ישראל לתוך ארץ ישראל ?

התשובה: כי כך ציווה עשיו את  בניו לקדם את ישראל בדרך כניסתם לארץ? ועקר ממקומו הקבוע בהר וישב לו בדרך [בארץ הנגב] כצוואת עשיו כפי שנאמר: "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא; וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם, עַד-הַחָרְמָה"[להלן י"ד, מ"ה]

המרגלים אמרו:"וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת- הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן- הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"מדוע אמרו זאת?

תשובה: אמר רב משרשיא: מרגלים שקרנים היו ,כשהיו הכנענים בוכים ואבלים תחת עצי  הארז ומבכים וכשראו אותם המרגלים הם עלו וישבו על האילנות ושמעו את הכנענים אומרים: "רואים אנו אנשים הדומים לחגבים באילנות".

"התפארת יהונתן" מסביר רעיון מעניין על המרגלים: על מה שנאמר לאברהם: "לך- לך"- שחז"ל דרשו: "להנאתך ולטובתך"

בדומה לכך ניתן לפרש את "שלח לך" שהרי נגזר על משה רבינו שלא יכנס לארץ ישראל, ואם הודות למרגלים, אשר הוציאו את דיבת הארץ רעה ועכבו את כניסת ישראל לארץ ארבעים שנה ,צמחה טובה למשה שניתן לו לחיות עוד ארבעים שנה.....

ה"נתיבות שלום" מסביר: הרי תמוה הדבר שהמרגלים רצו לתור את הארץ,  ידוע שבמדבר  הם היו רואים את כל ההנהגה הנסית של אלוקים: ענני הכבוד, עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום, אכילת המן. בכל יום בעצם נכחו לראות כי הקב"ה מנהיג את ישראל בהנהגה -בלתי טבעית - אם כן ,מה היה הטעם  לדעת אם העם היושב שם - חזק, או רפה, מדוע רצו לדעת אם הארץ טובה, או לא, הרי ה' הבטיח להם: כי היא ארץ זבת חלב ודבש? ועוד קשה העניין שמשה גם אהב את הרעיון כפי שכתוב  "וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" [דברים  א, כ"ג] , עוד יש לשאול מדוע נשלחו  12 נשיאים - נשיא אחד לכל שבט?

אלא התשובה היא: למשה הייתה כוונה לבדוק איך ארץ ישראל מבחינה רוחנית. היות וקדושת ארץ ישראל היא גבוהה ביותר - הרי מנגד כוחות  הסט"א הגדולים ביותר היו מתרכזים בארץ ישראל : עמלק יושב בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי - יושב בהר והכנעני - יושב על הים ועל יד הירדן - כל אלה  כוחות הקליפה הגדולים ביותר שהקיפו את ארץ ישראל. לכן היה צורך לרגל את הארץ - כדי לדעת ולברר מה כוח הקליפה הזאת  בבחינת: דע את שונאך מבחינה תורנית? מהיכן האויב וכיצד ניתן להתגבר עליהם?

זה הפירוש למילים:" וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה" היכן נמצאים כוחות הקליפה וכיצד ניתן להתגבר עליהם?  כי יש ארצות שטבעם לגדל אנשים טובים ויש ארצות שטבעם לגדל אנשים רעים, לכן משה רצה לראות מה מזגה הרוחני של הארץ- הטובה היא, או רעה?

לכן בהתאם לכך הייתה תגובת המרגלים: "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ" [תהלים ק"ו, כ"ד] לכאורה לא מאסו בארץ ישראל עצמה שהרי אמרו: "בָּאנוּ, אֶל -הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ..,"

הם מאסו בגלל העם היושב  עליה , אלא שארץ ישראל היא בדרגה עילאית כמו שכתוב:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"ב] הנהגתה בידי אלוקים למעלה מן הטבע , אך הם לא האמינו בהנהגתה הבלתי טבעית של ארץ ישראל וזוהי הכפירה הגדולה בקדושת ארץ ישראל. הם מאסו בארץ  וסברו כי ארץ ישראל היא ארץ ככל הארצות והנהגתה מוגבלת באופן טבעי. ולכן מיד בכניסתם נבקע להם מי הירדן –כי החלה כבר לפעול ההנהגה העל טבעית.

רק בעזרת האמונה היהודי זוכה לקדושת הארץ , כי לפי  ערך מה שמתייגע להשריש בקרבו את האמונה בהנהגתה העל טבעית של הארץ - הוא זוכה לקדושת הארץ ומי שלא מאמין   בקדושת ארץ ישראל ! אינו יכול להתקיים בה. כך  המרגלים מנעו מעצמם להיכנס לארץ!

תגובת יהושע וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה

רש"י מתייחס לדברי  כָּלֵב האומר: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ".

עָלֹה נַעֲלֶה " – נאמר בכפילות, כדי להדגיש: את אמונתו במשה המנהיג - "עלה נעלה" לכל מקום אפילו בשמים!

בהמשך מסופר שיהושע וְכָלֵב קרעו את בגדיהם מרוב צער- "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם". 

אם כן, מדוע הם קרעו את בגדיהם ואילו משה ואהרון שדרגתם הייתה גבוהה יותר- - רק נפלו על פניהם?-שנאמר: "וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַל-פְּנֵיהֶם"! על כך פירוש יפה: יהושע וְכָלֵב היו מן התרים את הארץ - הם  כבר היו בארץ ישראל וכלל הוא בידנו: אדם הבא לארץ ישראל - זוכה להתעלות בגדולה - בחכמה ובקדושה , בכך הם עלו באמת  בידיעתם על משה ואהרון.  [על פי אמרי- שפר לגאון רש"ק ז"ל]

הרש"ר [ רבי שמשון רפאל הירש] מסביר : מעניין הדבר, כי אלוקים העריך את  יהושע וכָּלֵב - שנקטו גישה חיובית לארץ ישראל, ולכן אמר ה' על כָּלֵב: שהייתה לו רוח אחרת- הייתה לו נאמנות ללא מורא למען האמת האלוקית ולכן זכה להיקרא: "עבד ה" זהו התואר הגבוה ביותר לאדם הפועל  למען ה'.

על פי דעת מקרא: כלב בן יפונה מצליח להשתיק את העם באומרו שאין זה מעניין מי העם היושב בארץ אנחנו נכבוש אותה!

יהושע וכלב בן יפונה אומרים לעם:

"... הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ --טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  אִם-חָפֵץ בָּנוּ, ה'--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל -הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר- הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל- תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל- תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ",[להלן י"ד, ז'- י']

חז"ל מסבירים: [סנהדרין צ'"ז]" ר' אליעזר אומר, אם ישראל עושים תשובה - הם נגאלים, ואם לאו, הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן, ואז ישראל עושים תשובה וחוזרים למוטב כפי שנאמר [מסכת מגילה י"ד]: ' גדולה הסרת הטבעת שאחשוורוש הוריד מידו ונתנה להמן, יותר מארבעים ושמונה נביאים שהתנבאו לישראל, כי הנביאים לא הצליחו להחזיר את ישראל למוטב, ואילו נתינת הטבעת של אחשוורוש להמן החזירן למוטב".

מכאן, שעל ידי שאומות העולם גוזרים על עם ישראל גזרות רעות -גורמים לעם ישראל לחזור בתשובה.

כוונת משה רבינו הייתה: "אל תראו את עם הארץ כי לחמנו הם"- כמו שהלחם בסיס לחיים כי זה עיקר סעודתו של האדם כמו שכתוב [בראשית ל"ט, ו']

"וַיַּעֲזֹב כָּל- אֲשֶׁר- לוֹ, בְּיַד- יוֹסֵף, וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם- הַלֶּחֶם אֲשֶׁר -הוּא אוֹכֵל"[נאמר על יוסף בבית פוטיפר]

לגבי אומות העולם הגוזרים עלינו גזרות נאמר עליהם: ,ה' סר צלם מעליהם" - הכוונה - באופן מעשי אין להם כוח להרע לנו - כי ה' איתנו. [ע"פ "אור שלום" ספר מאת: רבי שלום ברגר]

לסיכום , לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי המרגלים חטאו בהוצאת דיבה על הארץ - אך מנגד כלב בן יפונה ויהושע - הם בעלי אמונה חזקה –  והלכו נגד הזרם ההרסני של המרגלים כדברי ה':" וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְיתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל ־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר ־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה" [להלן כ", ד, י"ד]

לכן זכו להיכנס לארץ: "כִּי אִם - כָּלֵב בֶּן - יְפֻנֶּה, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן -נוּן".

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ

פרטים

קטגוריה: פרשת שלח

פורסם בחמישי, 08 יוני 2023 19:58

נכתב על ידי Super User

כניסות: 545

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עֵת שָׁבוּ הַמְּרַגְּלִים לַמִּדְבָּר

הֵשִׁיבוּ לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּבָר

רוּחַ רָעָה נָשְׁבָה בַּיְּשִׁימוֹן

הִכְעִיסָה שָׁמַיִם הֶעֶלְתָה חֲרוֹן.

דִּיבַּת הָאָרֶץ הוֹצִיאוּ רָעָה

הֲפָצַת שְׁקָרִים –כְּפִירָה נוֹרָאָה

צִיְּירוֹ עַצְמָם כַּחֲגָבִים

וְתוֹשָׁבֵי כְּנַעַן לַעֲנָקִים.

יִרְאָתָם גָּבְרָה מֵעֲמָלֵק

מִמֶּנּוּ בִּקְּשׁוּ לְהִתְחַמֵּק

בִּגְבוּל כְּנַעַן  יוֹשֵׁב וּמַרְתִּיעַ

מְהַוֶּה חַיִץ לָאָרֶץ לְהַגִּיעַ.

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ

פֶּה אֶחָד נְחוּשִׁים לְהַפְתִּיעַ

יְלָדִים  מִילּוֹתֵיהֶם שׁוֹתִים בְּצָמָא

אַךְ הָעֵדָה כֻּלָּהּ יוֹצֶרֶת מְהוּמָה!

שְׁכִינָה יוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם

מַרְעִיפָה הַשְׁרָאָה לִשְׁנַיִם :

עָלֹה נַעֲלֶה לָאָרֶץ הַטּוֹבָה

זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ טִיבָהּ.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת שְׁלַח [חֻמַּשׁ  בַּמִּדְבָּר]

מי צריך לנסוע לרבי? [הכנות לשנת 'הקהל']

פרטים

קטגוריה: פרשת שלח

פורסם בחמישי, 16 יוני 2022 03:52

נכתב על ידי Super User

כניסות: 660

ב"ה

דבר החסידות – פרשת שלח

מי צריך לנסוע לרבי? [הכנות לשנת 'הקהל']

:

הפעם, אשמח לשתף את הקוראים בסיפור ששמעתי השבוע בכינוס השלוחים לאה"ק, מפי השליח הרב יוסף יצחק שי' ליפקין, כפר סבא:

פעם ישב הגאון רבי חיים נאה בבית המדרש (אולי השטיבלאך במאה שערים) ובדיוק התגודדו שם קבוצת מתנגדים שטענו:

-         מה זה דבר חדש שליובאוויטש המציאו שנשים נוסעות לרבי?

-         קם ר' חיים מפינתו והגיב: בחומש שלי כשמחפשים מי נסע לרבי - זו האשה השונמית (בהפטרת וירא), וממנה למדו בגמרא חיוב קבלת פני רבו ברגל (מהפסוק "לא חודש ולא שבת" – ראה סוכה כז, ב)...

ושתקו כולם...

(שמעתי מהרב ליפקין ששמע את הסיפור מפי ר' אשר ברנשטיין מירושלים עיה"ק)

_______________

*) הערת הר' שניאור ברגר, עורך "נודע בשיעורים" (תולדות אא"ז הגרא"ח נאה): בתקופת הגרא"ח נאה [נפ' תמוז תשי"ד]  לא נראה שנסעו נשים לרבי מאה"ק (נסעו אז גברים בודדים כפשוטו). ואולי היו מעודכנים על הנעשה בארה"ב.

~~~

לא לדבר מדי הרבה

בתחילת פרשתנו, על הכתוב "שלח לך אנשים", מפרש רש"י: "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה, שדיברה באחיה. ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר".

וצריך להבין:

בהמשך פרשתנו (יד, לו) כותב רש"י שתיבת "דיבה" כשלעצמה אינה בהכרח דבר שלילי, וכלשונו: "כל הוצאת דיבה – לשון חינוך דברים . . וישנה לטובה וישנה לרעה", ואם כן מדוע נקט רש"י הביטוי "שלקתה על עסקי דיבה", ולא "על לשון הרע" כמו שכתב רש"י עצמו בפרשת שמות (ד, ו) "שלקתה מרים על לשון הרע"?

אלא הדבר יובן בהקדם קושיית הרמב"ן בפרשתנו (יג, יח ואילך):

מה היה החטא הגדול של המרגלים – הלוא זו היתה שליחותם לברר "את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא וגו'", ובלשון הרמב"ן: "מה פשעם ומה חטאתם כשאמרו לו אפס כי עז העם והערים בצורות גדולות" – וכי על מנת שיעידו לו שקר שלח אותם?!"

[ואין לתרץ שהחטא שלהם היה שהוסיפו ואמרו "לא נוכל לעלות . . כי חזק הוא ממנו", כי – כפי שהרמב"ן אומר – עוד לפני שאמרו דיבורים אלה התערב כלב "ויהס כלב את העם גו'"; שמזה מובן שכבר התיאור "אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גו'" לא היה ראוי והיה צורך להסות אותם.

ועוד: שעל דרך הפשט "לא נוכל לעלות" איננו התרסה (כמו "לא נעלה") אלא הערכה שלהם – שלפי המצב שראינו לא נוכל לעלות על פי טבע, ולכן ענה להם כלב "עלה נעלה": בניסים שמעל מהטבע – "אפילו בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו" (רש"י)]

וקושיה זו מיישב רש"י באומרו "לפי שלקתה על עסקי דיבה . . ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר":

מרים לא דיברה שקר באחיה וכלל לא התכוונה לדבר בגנותו (ראה רש"י בהעלותך יב, א), והיא סיבה את העובדות כמו שהן: שמשה גירש את אשתו והדבר גרם לה צער. ועל מה נענשה? על עסקי דיבה (לשון חינוך דברים), כלומר על ריבוי הדברים וההתעסקות בענייניו של משה רבינו [וגם אם לא הבינה הנהגתו של משה רבינו היה עליה לגשת אליו בפרטיות].

– וזה בדיוק מה שקרה עם המרגלים! גוף העובדות שהודיעו לא היה בהן משום פסול, אבל ריבוי הדברים שהאריכו בתיאורים על גבורתם של יושבי הארץ – הם גרמו להניא את בני ישראל מלעלות לארץ.

ואת זה היה עליהם ללמוד ממרים – עד כמה חמורים דיבורים מיותרים בעניינים העלולים לפגוע באמונה (אם זה אמונה במעלת משה רבינו, או בדברי הקב"ה), גם אם הדברים הם אמת.

שבת שלום!

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק חי, שלח שיחה א (עמ' 141 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 154 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' קפט-קצא. וראה ביאור נוסף בדיוק לשונם (וחטאם) של המרגלים – בשיחת ש"פ שלח ה'שי"ת – [תומצת ב"דבר החסידות – שלח תשע"ח"].

______________

*)  ובפרט שבמשנה תורה (דברים א, כה) נאמר רק "אחינו המסו . . לאמר עם גדול גו' ערים גדולות גו' וגם בני ענקים גו'", ולא נזכר כלל אמירתם "לא נוכל לעלות" או "ארץ אוכלת יושביה" וכיו"ב.

ומ"ש ברא"ם כאן (יג, ב) על פ' דברים "הכתוב קצר בענין" – דוחק גדול לומר שהכתוב קיצר והשמיט העיקר – מה שהיה חטאם, והביא רק "עם גדול גו'" שבזה מילאו שליחותם (כי הגידו מה שראו) ולא חטאו.

ולהעיר ממטות (לב, ח-ט) כה עשו אבותיכם . . ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ. 

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.