פרשת קדושים

הבטחת הארץ לעם ישראל.

הבטחת הארץ  לעם ישראל.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

דברי אלוקים חיים

למשה  גדול הנביאים

הבטחת הארץ הקדושה

משחר אבי האומה.

 

ארץ שזורה פנינים

מצוות חסדים וחוקים

חרותים על לב העם

המובדל מאומות העולם.

 

 מתרחק  מעבודת אלילים

 מלבושיו כבני מלכים

 מזונו מאכלים טהורים

 דרכיו דרכי קדושים.

 

 נוחל ארץ טובה

דבש  וחלב מזונה

מרוממת מכל הארצות

מקודשת איומה  כנדגלות.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  קדושים [חומש ויקרא]

 

 

 

 

 

 

הבטחת הארץ לעם ישראל.

הבטחת הארץ  לעם ישראל.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

דברי אלוקים חיים

למשה  גדול הנביאים

הבטחת הארץ הקדושה

משחר אבי האומה.

 

ארץ שזורה פנינים

מצוות חסדים וחוקים

חרותים על לב העם

המובדל מאומות העולם.

 

 מתרחק  מעבודת אלילים

 מלבושיו כבני מלכים

 מזונו מאכלים טהורים

 דרכיו דרכי קדושים.

 

 נוחל ארץ טובה

דבש  וחלב מזונה

מרוממת מכל הארצות

מקודשת איומה  כנדגלות.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  קדושים [חומש ויקרא]

 

 

 

 

 

 

פרשת קדושים, מהי "ארץ זבת חלב ודבש" ?

פרשת קדושים, מהי "ארץ זבת חלב ודבש" ?

 מאמר מאת : אהובה קליין

הפרשה פותחת במילים: "וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל כל עדת ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם" [ויקרא י"ט, א-ג]

לקראת סוף הפרשה, ישנה הבטחה של הקב"ה: "ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה ארץ זבת חלב ודבש אני אלוקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים"[שם  כ, כ"ד]

 פרשה זו נאמרה לעם ישראל במעמד הקהל- בפני כל העם.

 השאלות הן:

 א] מדוע נאמרה  פרשת קדושים ב- הקהל?

ב] "קדושים  תהיו כי קדוש אני"- כיצד ?

ג]  מהי  הסגולה המיוחדת של  ארץ ישראל?

 תשובות.

 פרשת קדושים- במעמד הקהל.

 הציווי: "קדושים  תהיו"- טעון הסבר מפני שעל האדם לדעת כיצד ליישם את הקדושה בפועל על פי ציווי ה'.

רש"י מסביר: כי פרשה זו נאמרה ב- הקהל- במעמד, אנשים ,נשים וטף מפני שרוב יסודות התורה – כתובים  ונרמזים בפרשה זו. וקדושים – הכוונה: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה מוצא קדושה" [ויקרא כ"א]

 הרמב"ן מפרש:  כי כוונת התורה להזהיר דווקא  על פרישה מעניינים שלא נתפרשו  בתורה  לאיסור, כדוגמת אכילת בשר לשובע, בעוד שמבחינת דין  תורה- אין בכך איסור.

אדם שאוכל בשר וממלא בה את כרסו, הוא נחשב: "נבל ברשות  התורה"

 וראיתי הסבר יפה בספרו של הרב אליהו שלזינגר האומר: כי הקב"ה- כולו רוחניות- סביבו ישנם מלאכים- מלאכי השרת בעוד שאת את האדם ברא- באופן שיהיה נזקק לדברים  גשמיים, לכסף, למזון- לבשר ודגים.

ובגמרא  במסכת חגיגה [ט"ז, א] נאמר:" בשלושה דברים שווה האדם למלאך ובשלושה דברים לבהמה, יש להם דעת כמלאכי השרת, מהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת ומספרים בלשון הקודש כמלאכי השרת, שלושה כבהמה: אוכלין ושותין כבהמה, פרין ורבין כבהמה, ומוציאין רעי כבהמה"- האדם מצד אחד  גשמי- שהרי נוצר מעפר  הארץ, אך מצד שני הוא גם רוחני- בהיותו בעל נשמה אלוקית.

 אולם האדם יכול לחיות בקדושה גם  עם  הדברים הגשמיים שלו,  זה תלוי באורח החיים שהוא סולל  לעצמו. אם הוא משתמש בכספו וכן אוכל ושותה – כדי שיהיה לו כוח לעבוד את ה'- אז כל הדברים הגשמים נעשים שמימיים.

דוגמא יפה להמחשת הדברים – מופיעה  במסכת אבות [ג, ד]:רבי שמעון אומר: שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: "כי כל שולחנות מלאו  קיא צואה, בלי מקום", אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי  תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום, שנאמר: "וידבר אלי: זה השולחן אשר  לפני ה' "

ניתן לראות, איך על ידי דברי  תורה שנאמרו ליד השולחן- נהיה  מהפך- לפני דברי התורה- כל השולחן היה גשמי ,אך על ידי שאמרו דברי תורה הכול נהפך והשולחן נהיה  קדוש- שולחן לפני ה'.

 מכאן ניתן להבין מדוע פרשה זו נאמרה בהקהל, מפני שישנם הרבה מצוות שיכולות להיות  גשמיות, אלא שעל ידי כוונת מקיים המצווה- הן הופכות לרוחניות.

 לדוגמא: אפשר לירא את ההורים מחמת שזקוקים לכספם, אך אפשר לכבדם  בגלל שהם שותפים לבריאתו.

 גם השבת יכולה להיות- יום מנוחה מעמל השבוע, אך שמירת השבת  חייבת להיעשות בקדושה, לפי שכתוב: "יום מנוחה וקדושה נתת"

 זוהי המצווה של : קדושים תהיו-כי קדוש אני ה' אלוקיכם.

 לכן הגמרא בברכות [ס"ג ,א ] אומרת: "איזהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה-שנאמר: "בכל דרכך דעהו " [משלי י"ג]

 הקדושה של עם ישראל.

בחומש דברים [ח, ג] נאמר: "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" המן היה מאכל רוחני ומזוקק אשר ממקום קדוש יהלך וחז"ל כינהו :"לחם אבירים" זהו לחם שמלאכי השרת היו אוכלים.

כמו כן, המן ניתן באופן  נסי ומידי יום עם ישראל היה מתבונן ורואה את הנס הגלוי. הקב"ה הרעיב את העם  מהלחם הגשמי ונתן  להם "מן" מזון רוחני- כדי להודיע: "שלא על הלחם לבדו יחיה האדם- לחם גשמי, אלא יאכל מתוך קדושה ויברך – יוסיף רוחניות  והאכילה תהיה לשם עבודת הבורא ,אז אותו לחם יהיה כמו ה"מן" שבני ישראל אכלו במדבר.

חכמי המדרש השוו בין קדושת ישראל לקדושת ה': התורה מתכוונת  להגיד  כי ה' למרות שהוא נבדל מן העולם  אף על פי כן- הוא נמצא גם בתוך העולם.

כך גם עם ישראל ,עליו להיות גוי קדוש , אך לא להתנתק מן העולם ,אלא להשפיע על ידי אור במהלך החיים- רעיון זה נלקח מספר החסידות והפרשנות.

 חידושי הרי"ם אומר: "קדושים  תהיו גם בתוך הטבע שהרי ה' גם בהיותו בטבע אף על פי כן הוא נבדל מאתנו. ואין הוא מבטל את עצמיותו בכך.

 בעל הכתב סופר אומר: כי ישנו אדם שפורש עצמו מהאחרים ואינו עוסק בהם, אך התנהגות זו היא בניגוד  לדרך ה', אלא על האדם להתקרב גם לאחרים ולהיטיב עימם. ולהדריכם בעבודת ה'. הקב"ה רוצה להיטיב עם העם - לכן  נתן להם תורה ומצוות. כפי שנאמר: "קדוש ,קדוש ה'  צבאות "ובכל זאת מלא הארץ כבודו, כך  יציר כפיו של ה' חייב להידמות ליוצרו  שיהיה  אדם קדוש אבל עם זאת  יחשוב גם על הזולת ויזכה  את הרבים.

ולכן כוונת המקרא להיות קדושים אבל בדומה לה' ,כנאמר: "קדוש אני ה' אלוקיכם" למרות שה' הוא קדוש ,הוא  בעל השגחה פרטית על כל אחד ואחד. באופן כזה עם ישראל יהיה קדוש אבל ידאג גם לזולת.

 סגולתה של ארץ ישראל.

נאמר בפרשה:" ארץ זבת חלב ודבש",

התורה מצווה את עם ישראל לקיים את כל המצוות והחוקים בארץ הקודש, ולא ללכת בדרכי הגויים זהו התנאי לגור בארץ ישראל- "ארץ זבת חלב ודבש"- ואכן היא ארץ מיוחדת עם סגולות  שאין דוגמתה בארצות אחרות בעולם.

על כך אומר רבי מאיר שפירא [ראש ישיבת חכמי לובלין]: חכמינו  ז"ל הורו  לנו כלל גדול  בענייני הטומאה וטהרה: "היוצא מהטמא- טמא: והיוצא מן הטהור- טהור" [בכורות א, ב]  והנה  מצינו בעניין זה שני יוצאים מן הכלל: החלב והדבש, החלב נובע מן הדם- שהוא טמא, כדברי חז"ל במסכת בכורות [ד', ע"ב]:"דם נעכר ונעשה חלב"- ובכל זאת החלב טהור בלא כל סייג ופקפוק, כיוצא בכך טהור הדבש- הנוצר על ידי הדבורה הטמאה"

 ארץ ישראל נתברכה בסגולות  מיוחדות אלה על ידי אלוקים,

ובאופן שהדבש והחלב הופכים לדבר טהור- יכולה  גם היא להפוך" היוצא מהטמא" לדבר טהור וזהו הרמז הטמון במשפט "ארץ זבת חלב ודבש" המופיעה פעמים רבות במקרא.

 לסיכום, לאור האמור לעיל: אנו למדים כי עם ישראל חייב  להתרחק מתועבות הגויים לא לנהוג כמותם, אלא לחיות בקדושה ולהידמות בדרכי הקדושה להנהגת האלוקים בעולם, מצד אחד להיות קדוש ונבחר בין העמים- אך מצד שני להפיץ קדושה ברבים ולהיות אור לגויים, רק באופן זה תיסלל לו הדרך לחיות בארץ הקודש וליהנות מסגולותיה המיוחדות שאין  בדומה להן- בכל ארצות תבל.

הדרך לארץ זבת חלב ודבש.

הדרך לארץ זבת חלב ודבש.

 שיר מאת: אהובה קליין©

עבדים היו למצרים

שבעו דמעות ומרורים

לחירות   הוציאם  אלוקים

 בעשר מכות וניסים.

 

שבועה קורמת עור וגידים

שערי ארץ הקודש נפתחים

אותה יזכו לרשת  בתנאים

לא ילכו בחוקות הגויים.

 

ידבקו בקדושת בוראם

תורתו תהא נחלתם

יאירו בכל הדרכים

ימתיקו חיי התוהים.

 

עתידים ליהנות מארץ אבות

אין דוגמתה רבת סגולות

 בה חלב ודבש מככבים

ענני שכינה עליהם מסוככים.

הערה: השיר  בהשראת פרשת קדושים[חומש ויקרא]

 

 

פרשת אחרי מות. קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?

פרשת אחרי מות. קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשיות: אחרי מות וקדושים- כוללות נושאים רבים: הנושא המרכזי: קדושה.

והשיא הוא:היום הקדוש ביותר במשך השנה- יום הכיפורים בו הכוהן היה  עובד לפני ה' במקדש ומכפר על עם ישראל,מטיל גורלות על שני השעירים,גורל אחד לה' והשני לעזאזל, בנוסף היה מקטיר קטורת-על  מזבח הזהב ובני ישראל מצווים לצום ביום קדוש זה.

בנוסף ,בפרשת קדושים מופיע גם החיוב של מתנות עניים  "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצֹר ולקט קצירך לא תלקט , וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט , לעני ולגר תעזוב אותם , אני ה' אלוקיכם" [ויקרא ט,י]

פרשת קדושים פותחת במילים:

"וידבר ה' אל משה לאמור:דבר אל-כל-עדת בני- ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם"[ויקרא י"ט, ב]

השאלות הן:

א] כיצד עם ישראל נהיה קדוש?

ב] מהם מתנות עניים?

התשובות:

קדושת עם ישראל.

חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל,כשם שהקב"ה  קדוש ונבדל מן העולם ,למרות זאת הוא מעורב בתוך הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות  עם קדוש,אך לא להתנתק מחיי העולם הזה אלא להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע  עליה בכל אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.

החתם סופר  מפרש את דברי תורת כוהנים: "פרשה זו בהקהל נאמרה" ה' אינו אוהב את הנזירות והפרישות מהבריות, אלא מעוניין שהאדם יהיה מעורב בחברה-יאהב את הבריות ויקרבם לתורה. לכן- פרשה זו שנושאה היא הקדושה אינה נאמרת בבדידות אלא ב"הקהל" בתוך הציבור.

רבינו בחיי אומר:טרם יום השישי נבראו שני סוגים של ברואים: השכליים –נבראים עליונים שהם כוללים שכל הנבדל מן החומר-כנראה הכוונה למלאכים.

ונבראו גם הארציים שכללו את העצים, הצמחים ובעלי החיים –אשר נחשבים לחומר גמור וכל קבוצה יש לה את התפקידים האופייניים לה,קבוצה אחת בשכלה  והשנייהבטבעה.

לפיכך,ברא הקב"ה ביום השישי את האדם הכולל בתוכו גם שכל וגם טבע-שכל בדומה למלאכים וחומר בדומה לבעלי החיים וניתנה לו אפשרות בחירה, באיזו דרך ילך: האם בדרך השכל,או בדרך הטבע - הכולל את התאוות. במידה  ומתגבר על החומריות ונלחם בתאוות , מסוגל הוא להגיע למדרגת מלאך. אך אם ימשך לחומריות ירד  לדרגת בהמה. ועד שלא חטא האדם הראשון אכן היה במדרגת מלאך. כולו היה שכלי ללא מום. והיה ראוי שיחיה לנצח כדוגמת המלאכים.אך היות וחטא ונמשך אל התאווה-גורש מגן העדן. וניתן לו העשב בדומה לבהמה,כפי שנאמר:"ואכלת את עשב השדה"[בראשית ג] בו בזמן שקודם לכן הוא נהנה מפירות העצים שהיה מטע ה',מכאן יש ללמוד: כי על האדם מוטל להתגבר על התאוות ולנטות לצד השכל. שהרי נאמר :"כי יצר לב האדם רע מנעוריו" [בראשית ו]

אדם הנמשך לתאוות- עובר  על התורה כולה- לפי שהדבר מתבטא בארבעה מישורים:

א] מחשבה.

ב] דיבור,

ג] מאכל.

ד] גוף האדם.

על ידי מחשבות רעות האדם מגיע לעבירות גם בדיבור,כגון שעוסק ברכילות.

ובמאכל האדם עשוי לאכול מאכלים  שאסרה התורה.

ובגופו עשוי לחטוא בעריות.

לכן כל הפורש עצמו מהתאוות נקרא: קדוש.

המגיד ממזריץמחדש ואומר: כי קדושת ה' נובעת מתוך קדושת עם ישראל ,כפי שהם - ישראל מתקדשים  למטה כך מתווספת קדושה לקדושה למעלה. יש יחסי גומלין בין הקדושה התחתונה לקדושה העליונה .

וחז"ל אמרו רעיון דומה בתורת כוהנים"קדושים תהיו- פרושים תהיו,כי קדוש אני ה' אלוקיכם לומר,אם אין מקדשיןאתם עצמכם מטה,מעלה אני עליכם כאילו לא קידשתם אותי"

מתנות עניים.

התורה מצווה עלינו גם לחשוב על העניים.

עני :הוא אחד שאין לו מאתיים זוזבמזומן,סכום המספיק למשך שנה אחת למזון ולכסות. ואם אין לו סכום זה אין מחייבים אותו למכור את ביתו והתכולה ויכול להנות ממתנות העניים [מסכת פאה ח,ח]

כשקוצרים את התבואה בארץ ישראל חייבים בפאה וגם כך לגבי  פירות האילן, יש להשאיר לעניים בקצה השדה  יבול.

לקט- הכוונה לשיבולים בודדות שנושרות בזמן הקציר.

אולם שלוש שיבולים בבת אחת אינן נחשבות ללקט

דינים אלו התקיימו הלכה למעשה,ההוכחה: דברי רות המואבייה:"אלכה- נא השדה ואלקטה שיבולים"[מגילת רות ב,ב]

"גם בין העומרים תלקט[שם  ט"ו]

ולגבי הכרם, בסוף הבציר האשכולות שמאחרים להבשיל נקראים עוללות.

על פי חז"ל: עוללות הכוונה  לאשכול ענבים שאין לו כתף ולא נטף.

החלק  העליון של האשכול נקרא כתף והחלק התחתון נקרא- נטף.

לכן אשכול כזה שאין לו לא כתף ולא נטף נקרא:עוללות.

פרט- הכוונה לשני גרגירים של ענבים.והם מיועדים לעניים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: עם ישראל מצווה להיות קדוש-  על ידי קיום מצוות התורה- מצוות עשה ומצוות לא תעשה, מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו. כמו כן, עליו לשמור על קדושת הארץ- כגון:לא לעבוד עבודה זרה.קדושת הזמן- שמירת שבתות ומועדים.קדושת הזולת-לכבד ולדאוג גם לאלה שאין להם.

כל אחד  חייב לעשות השתדלות לקיים את המצוות על הצד הטוב ביותר בדומה לאומן המתאמץ להשביח את יצירותיו.

יהי רצון ויתקיים בנו הפסוק: "והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' "

עוללות/ שיר מאת: אהובה קליין ©

עוללות/ שיר מאת: אהובה קליין ©

 

נפשו כחרס הנשבר

צועד בשבילי עפר

לצדי שדות ומטעים

חיטה זיתים וכרמים.

 

דל אמצעים וממון

תר אחר מזון

נשמתו דבוקה לאלוקים

הדרך אצה מאירה פנים.

 

לפתע יבחין בקובץ עוללות

בתום בציר ברוח מחוללות

את בני ביתו יפתיע

גם את רעבונו  ישביע.

 

מודה לבורא עולם

העומד בראש סולם

דואג לכל בריה ובריה

באוויר בים ביבשה.

הערה:השיר בהשראת: אחרי מות-קדושים[חומש ויקרא]

 

 

 

פרשת אחרי מות -קדושים– האם מדינת ישראל בית לאומי לעד?

פרשת אחרי מות -קדושים– האם מדינת ישראל בית לאומי לעד?
/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת :אחרי מות-קדושים נקראת- בימים בהם אנו זוכרים את חללי צה"ל שמסרו נפשם למען מדינת ישראל ולמחרת אנו חוגגים את חג יום העצמאות- למדינתנו.

בדרך כלל קיים תמיד קשר- בין קריאת פרשת השבוע לבין ההתרחשויות בארץ ובעולם.

בפרשה זו, ישנה לעם ישראל אזהרה לשמור על החוקים והמשפטים הכתובים בתורתנו הקדושה:

"ושמרתם את-כל חוקותיי ואת כל משפטי ועשיתם אותם,ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה:ולא תלכו בחוקות הגוי אשר-אני משלח מפניכם,כי את- כל-אלו עשו,ואקוץ בם:ואמר לכם: אתם תירשו את אדמתם,ואני אתננה לכם לרשת אותה,ארץ זבת חלב ודבש:אני ה' אלוקיכם אשר הבדלתי אתכם מן- העמים.."[ויקרא כ,כ"ב-כ"ז]

השאלות הן:
א] אימתי הובטחה ארץ ישראל לעם ישראל לראשונה?
ב] האם ניתן לשמר את מדינת ישראל כבית לאומי לעד?
ג] באילו סגולות מיוחדות נתברכה ארץ ישראל?
ד] במה שונה עם ישראל מיתר העמים?

התשובה לשאלה א]
ארץ ישראל הובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים:"ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת.."
[בראשית ט"ו,י"ח]
ומעניין כי לפני כן, בתחילת חומש בראשית שואל רש"י: מדוע התורה פתחה דווקא בסיפור בריאת העולם ולא במצווה הראשונה:"החודש הזה לכם"-פרשת קורבן הפסח הפותחת במצוות קידוש החודש-אשר נצטוו בה כלל ישראל? ורש"י עונה:כי אלוקים אשר ברא את העולם ,הוא ברצונו מחליט למי נותן את ארץ ישראל ואם יאמרו הגויים לעם ישראל :ליסטים אתם שכבשתם את ארצות שבעה גויים,מיד עונים להם עם ישראל:הקב"ה ברא את כל העולם והוא מחליט גם על ארץ ישראל למי יתננה,כשרצה נתן לשבעה גויים וכשרצה החליט לתת את הארץ לעם ישראל.ולכן הארץ ניתנה ביושר ובדין מאת ה'.

התשובה לשאלה ב]
ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל,בתנאי שעם ישראל ישמור תורה ומצוות כפי שנתחייב במעמד הר סיני-כאיש אחד בלב אחד:"נעשה ונשמע"
זה התנאי החשוב על שמירת ארץ ישראל- המשמשת כיום בית לאומי לעם הנבחר ורק כך תוכל להישמר לעד,כמו שנאמר:"ושמרתם את כל חוקותיי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא אתכם הארץ.." [ויקרא כ,כ"ב] למה הדבר דומה?לאדם אשר שוכר דירה ובעל הבית עורך איתו חוזה,כל עוד הדייר מקיים את כל התנאים אשר חתום על ההסכם,הוא רשאי להמשיך לדור בדירה,אך אם מפר את החוזה,בעל הבית ינקוט נגדו הליך משפטי- למען יפנה את המקום במהירות המרבית.

התשובה לשאלה ג]
ארץ ישראל היא ארץ מיוחדת, בכך שהיא קדושה, לעומת יתר הארצות בעולם - באמצעות מצוות רבות שתלויות בארץ ולא ניתן לקיימם במקומות אחרים-אלא רק בה.
[כגון:מצוות שמיטה,ביכורים,מעשר,תרומה.]
היא ארץ אשר שונה מכל הארצות כפי שנאמר:"כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקיתה ברגליך כגן ירק:והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה-מים:ארץ אשר –ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"[דברים י"א,י"א-י"ג]
כלומר ארץ ישראל תלויה במטר ולא במעיינות, והגשם יורד- בתנאי שעם ישראל מקיים את המצוות,כפי שנאמר:"והיה אם שמוע תשמעו אל- מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם...ונתתי מטר ארצכם.."[שם י"א,י"ג-כ"א] וכאן בפרשתנו נאמר:"ארץ זבת חלב ודבש"
ישנו רעיון מאד יפה מפי הגאון רבי מאיר שפירא:חז"ל למדו אותנו כלל:"היוצא מהטמא-טמא:והיוצא מן הטהור-טהור"[בכורות א.ב]אך חלב ודבש הם משהו שונה:החלב מגיע מהדם שהוא טמא:"דם נעכר ונעשה חלב" למרות זאת החלב הוא טהור,
גם הדבש הוא טהור למרות שנוצר על-ידי הדבורה- שהיא בעצמה טמאה,וזוהי המשמעות המיוחדת של :"ארץ זבת חלב ודבש"
במדרש נאמר:"חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה "
במכילתא נאמר:"עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות-משנבחרה ארץ ישראל, יצאו כל הארצות" בתנחומא נאמר:"חביבה עלי ארץ ישראל שקידשתי אותה מכל הארצות"
התשובה לשאלה ד]
עם ישראל שונה מכל העמים כפי שנאמר:"והייתם לי קדושים,כי קדוש אני ה',ואבדיל אתכם מן-העמים להיות לי"[ויקרא כ,כ"ו]
על כך אומר רבינו בחיי:התורה בחוכמתה מחייבת את עם ישראל להיות מובדלים מכל
העמים,במאכלים-כשרים,במלבושים צנועים,ומתוך שעם ישראל מקיים את מצוות התורה:האויבים מקנאים ושונאים את עם ישראל.
ומדוע נקרא הר סיני בשם זה?מפני שמשם ירדה שנאה לעולם.
רבינו בחיי מביא את דברי המדרש:עם ישראל מובדל מיתר העמים , בתנאי שאינו עוסק בעבודה זרה,אך אם אינו מתרחק מעבודת האלילים,אזי משתייך לנבוכדנצר ומרעיו.
בכך שעם ישראל מקבל על עצמו עול מלכות שמים-זוכה לאור הגנוז לצדיקים ואילו הרשעים גורלם להיות בחשכה. לסכום,לאור האמור לעיל:כדי לשמר את מדינת ישראל כבית לאומי נצחי,העם חייב לקיים את התורה הלכה למעשה ככתבה ולשונה ובכך, כעם נבחר בידי ה', ראוי לאחוז במדינתו כל עוד ילך בדרך מקודשת זו.
הדבר דומה לבן מלך הגר בארמון אביו ועל כן הוא חייב להתנהג בקדושה.
כך עם ישראל- בני מלכים לעיני אביהם שבשמים.

מתנת ארץ ישראל/שיר מאת: אהובה קליין©

מתנת ארץ ישראל/שיר מאת: אהובה קליין©

עוד משחר בראשית

נגנזה בדרך ניסית

מתנה מאת אלוקים

למען בניו האהובים.

ארץ הרים ובקעות

דבש חלב ואוצרות

ימים נחלים ומעיינות

שדות מוריקים וגאיות.

ארץ חמדת אבות

אברהם יצחק ויעקב

עיני ה' בה תמיד

מראשית ועד אחרית.

ארץ בצל השכינה

בניה ינצרוה נאמנה

לראשה כתר מלוכה

עיר דוד בית הבחירה.

הערה: השיר בהשראת פרשת קדושים[חומש ויקרא]

פרשת אחרי מות קדושים- משפט צדק כיצד?

פרשת אחרי מות קדושים- משפט צדק כיצד?

מאמר: מאת: אהובה קליין.

פרשת קדושים פותחת בפסוק:"וידבר ה' אל- משה לאמור: דבר אל-כל- עדת בני ישראל ואמרת אליהם: קדושים תהיו,כי קדוש אני ה' אלוהיכם"

[ויקרא, י"ט,ב]

בהמשך הפרשה התורה מדברת על דינים ומצוות –מצוות עשה ומצוות לא תעשה, בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.

אחת מהמצוות הלא תעשה- לא לעשות עוול במשפט,כפי שכתוב בלשון הכתובים:"לא תעשו עוול במשפט,לא- תישא פני דל ולא תהדר פני גדול:בצדק תשפוט עמיתך" [ויקרא י"ט,ט"ו]

עניין זה חוזר באופן תקיף יותר בפסוקים הבאים:"לא תעשו עוול במשפט,במידה,במשקל ובמשורה מאוזני צדק,אבני צדק,איפת צדק והין צדק יהיה לכם:אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים:ושמרתם את כל-חוקותיי ואת-כל משפטיי ועשיתם אותם: אני ה'"[שם י"ט,ל"ה-ל"ז]

ובהמשך כתוב:"ושמרתם את כל-חוקותיי ואת כל משפטיי ועשיתם אותם,ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה"[שם,כ,כ"ב]

השאלות הן:

א] מדוע מבקש ה' ממשה לדבר :"אל כל עדת בני ישראל" ולא כמו ביתר המקומות בתורה:"דבר אל בני ישראל"?

ב] ממה התורה מזהירה את השופטים?

ג] מדוע התורה חוזרת בשנית על עניין:"לא תעשו עוול במשפט"?

ד] היכן מוצאים אנו דוגמאות לנושא המשפט בתנ"ך?

התשובה לשאלה א]

היות וכל עשרת הדיברות מופיעות בפרשה, לכן הפנייה לכל עם ישראל,מהסיבה- וכולם חייבים לקיים את הכתוב בעשרת הדיברות.

כשם שכולם היו נוכחים בקבלת התורה-כאיש אחד בלב אחד

שהרי נאמר על עם ישראל:"ויחן-שם ישראל נגד ההר "[שמות י"ט,ב]

ולא כתוב:"ויחנו", מלמד שכל עם ישראל היו מאוחדים – במעמד הר סיני- כאיש אחד בלב אחד.

והמטרה לפי ציווי ה' להיות עם קדוש,אם עם ישראל ילך בדרך ה' על פי כל הציוויים- התוצאה :עם סגולה- עם קדוש, כי האדם נקרא: אדם" מהסיבה:הוא חייב להידמות לה',אדם=אדמה לעליון..

התשובה לשאלה ב]

התורה מזהירה את השופטים לשפוט משפט צדק.

רש"י מצטט את דברי :תורת כוהנים:""לא תעשו עוול במשפט"- בדין,מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עוול שנאוי משוקץ חרם ותועבה[מ"ו],וגורם לחמישה דברים:מטמא את הארץ,ומחלל את ה',ומסלק את השכינה,ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותו מארצו"[ב]

כלומר דיין שאינו נוהג בצדק הוא נחשב ל:"עושה עוול"-אלו דברים השנואים והחמורים בעיני אלוקים.

העוול נקרא גם בשם תועבה,לפי שנאמר :"כי תועבת ה'..כל עושה עוול",[דברים כ"ה,ט"ז]והתועבה קרויה חרם ושקץ,לפי שנאמר:"ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו.."[שם ז.כ"ו]

התשובה לשאלה ג]

על שאלה זו עונה רש"י ומביא כאן את דעת-תורת כוהנים:

כאן כוונת התורה : "לא תעשו עוול במשפט".כגון:במידה,במשקל ובמשורה,

שהמודד נקרא דיין,כמו שהדיין חותך את הדין בהתאם לאמות מידה שבידיו,כך גם המודד בהתאם לכלי המידה שבידיו,מכאן שאם רימה במידות,הרי שהוא מקלקל את הדין.

מידה- זו מידת הארץ.

משקל-מאזניים.

משורה-מידת הלח והיבש.

מידת הארץ:יש להיזהר לא למדוד את הקרקע- לאחד -בימות הגשמים ולשני- בימות החמה. לפי שסרט המדידה בימות הגשמים הוא לח וכך מתפשט לפי הצורך,אבל בימים יבשים,הוא מתכווץ מתוך היובש,וכאן יש חשש לאי יושר במדידה.

ובמשקל :שלא יטמין את משקלותיו במלח כדי שהמשקולות יספגו לחות וכך יכבידו יותר- וכל זה כדי להונות את האנשים.

ובמשורה: שלא ירמה את הציבור על ידי שפיכת הנוזלים מגובה רב ואז הנוזל יעלה קצף ויראה כאילו שהמידה מלאה.

או ,שלא יחמם את הנוזלים טרם המדידה,כי כתוצאה מכך הם מתפשטים ונראים בכמות גדולה יותר וזו רמאות.

הקב"ה דורש משפט צדק ,כשם שבזמן מכת בכורות במצרים הבחין ה' בין בכור לבין שאינו בכור,כך הוא מבחין גם באלה שאינם ישרים וטובלים את המשקולות במלח ועתיד להענישם על כך.

גם כאן רש"י מצטט את תורת כוהנים:"אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים"- על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים,שתקבלו עליכם מצוות מידות.שכל המודה במצוות מידות מודה ביציאת מצרים,וכל הכופר במצוות מידות כופר ביציאת מצרים"[ג]

תשובה לשאלה ד]

בתנ"ך,אנו מבחינים בשני סוגי משפט:

משפט שעורך הקב"ה בכבודו ובעצמו ומשפט של שופט-אדם בשר ודם.

ההבדל בין שני סוגי המשפט הוא:

משפט הנערך על ידי אלוקים- נעשה בצדק מוחלט,גם אם לפעמים לאדם לא מובן התהליך,או פסק הדין.

לעומת זאת, אצל השופטים,גם אם הם ישרים ומשתדלים להגיע למשפט צדק, תמיד יש גם חשש לטעויות.

הנה כמה דוגמאות בנושא המשפט בתנ"ך:

א] דור הפלגה: כאשר הם חטאו ובנו מגדל וכל זה כנגד אלוקים.מסופר כביכול שאלוקים יורד לראות מקרוב את מעשיהם, כפי שכתוב:"וירד ה' לראות את- העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם" [בראשית י"א,ו]

יש כאן מסר לשופטים בשר ודם והוא: עניין הקל וחומר, אם הקב"ה טרם מעניש, כביכול יורד לקרקע כדי לראות את החוטאים,קל וחומר ששופטים שהם בני אדם, חייבים לבדוק היטב את החשוד טרם יפסקו את פסק הדין.

ב]מהפכת סדום ועמורה:

אברהם מבקש ומתחנן לקב"ה- בתחנונים:"..האף תספה צדיק עם-רשע?אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא- תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה.."[בראשית י"ח,כ"ג- כ"ד],שמא נשארו צדיקים בסדום,אך הקב"ה אינו מקבל את תחנוניו,ולפני זה נאמר:"ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי- רבה וחטאתם כי כבדה מאד:ארדה-נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה.." [שם י"ח,כ-כ"א]

גם במשפט זה כביכול ה' יורד מקרוב לראות את החוטאים והתוצאה:מהפכת סדום ועמורה.

ג]עונשו של פרעה,כאשר אברהם ושרה היו במצרים,פרעה חמד את שרה ולקח אותה אליו והתוצאה:"וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם" [בראשית י"ב,י"ז]

ד] משפט שלמה המלך.[מלכים פרק י"ג,פסוקים ט"ו-כ"א]

ה] דבורה השופטת :עסקה גם במשפט אך הייתה גם נביאה.[שופטים ד,ד-ה']

לסיכום לאור האמור לעיל.בפרשה זו מופיעים מצוות רבות.

ישנה הקפדה על משפט צדק ויחד עם זאת הקב"ה מזהיר כי במקרה של עשיית עוול במשפט החוטא ישלם על כך מחיר וייענש קשות,כי אין דבר הנסתר מעיני הקב"ה.

הדרישה היא לקיים את כל המצוות- כדי להיות עם קדוש.

ולהמשיך להתגורר בארץ ישראל לנצח.

יהי רצון ועם ישראל יקיים את המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו וישמש אור לגויים בקדושתו. אמן ואמן.

ישנו שופט / שיר מאת: אהובה קליין ©

ישנו שופט / שיר מאת: אהובה קליין ©

ישנו שופט בשר ודם
דן ביושר כל אדם
נקי כפיים ובר לבב
אמת וצדק  אור לרגליו.

חס בצל השכינה
דבוק לשורשי האמונה
אינו מפלה בין עשיר לרש
בנשמתו את התורה חש.

ישנו שופט עליון בעולם
מורם מעל כל סולם
לעד לא יטעה בדין
גם אם איש אינו מבין.

הערה: השיר בהשראת פרשת אחרי מות- קדושים[חומש ויקרא]