פרשת נח

פרשת נח - במה חטאו ונענשו דור הפלגה?

פרשת נח -  במה  חטאו  ונענשו דור הפלגה?

מאת: אהובה קליין.

בפרשת נח  אנו קוראים  על חטאם ועונשם של דור הפלגה, וכך התורה מתארת אתהאירוע: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ".

השאלות הן:

א] במה חטאו דור הפלגה? 

ב] מה היה עונשם?

 תשובות.

 חטאם של דור הפלגה.

על פי רש"י כמה הסברים:

א] עיקר  חטאם של דור הפלגה היה: בסברה שהייתה מקובלת על כל הקבוצה: כי אלוקים אינו נוהג בצדק בכך שבחר לעצמו את העליונים ולהם נתן את התחתונים ולכן  הם תכננו לעלות לרקיע ולהילחם בו כדי להשיג  לעצמם את השליטה בעליונים.

ב] רצו למרוד באלוקים היחיד בעולם.

על פי דברי חז"ל: "כולם לשם עבודה זרה התכוונו: [סנהדרין ק"ט,]

 נחלקו החכמים בעניין המטרה.  יש הסוברים: שזו הייתה כפירה גסה בבורא עולם, כמו: "נכה אותו בקרדומים".

"נעלה ונשב שם, נעלה ונלחם בו, נעלה ונעבוד שם עבודה זרה" [סנהדרין, שם]

על פי  תנחומא: המגמה של  החוטאים הייתה: "אנו, או הוא"  [תנחומא נ"ח] בראשית רבה ל"ח: המטרה הייתה:" נעשה עבודה זרה וניתן חרב  חדה בראשה"  ועוד הסבר על פי בראשית רבה: יש הסוברים:  כי חוטאים אלה היו בעלי מזימות ושאפו להתגונן מפני אלוקים המעניש בעקבות הפחד מהמבול. ולכן חשבו: "בואו ונעשה סמוכות לרקיע "שאמרו". אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט- כשם שעשה בימי המבול, על כן נעשה לרקיע עמודים שיתמכו בו לבל יתמוטט שוב. [בראשית רבה שם]

רבות הדעות על חטא זה, יש הסוברים: כי במעשה זה רואים את תחילת האנטישמיות, לפי שדור הפלגה התמרדו נגד אלוקי אברהם- היות ובחר בו ,הם טענו וראו בזה חוסר צדק, הם שאפו להעביר בחירה זו לעצמם.

הרמב"ן הולך בעקבות הזוהר ובעלי הקבלה, כוונתם בדבריהם הייתה: וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ, שֵׁם"- לקחת את תפקיד האלוקות על עצמם.

ספורנו סבור: שהם רצו לעשות את נמרוד –אלוקים, להושיבו בעליונים כדי שישגיח משם על כל העולם.

בעל הכתב והקבלה מסביר את דבריהם: "הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר"- בואו נעמיד לנו שומר, שישמור עלינו ויגן עלינו., בעצם כוונתם הייתה להעמיד אליל על מנת שיגן עליהם מפני כל מיני פגעי טבע.

יש דעה: שלפיה- הם ראו את עצמם כמתחילים את הבריאה ולא  רצו להסכים שהם רק ממשיכי הבריאה של אלוקים.

 הרב דושינסקי זצ"ל  סבור: שהם רצו לרכז את הבריאה כולה במקום אחד כדי  להחניק את אברהם ודעותיו שכן "צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרם לבין האומות" היות ועל ידי שה'  פיזר את האומות, עלה בידם של ישראל להפיץ תורה ודעת בכל  מקום.

אבל דור הפלגה שאף לסגור על אברהם מכל הכיוונים כדי למנוע ממנו להפיץ את האלוקות], תוך כדי  הליכתו מעם לעם.

הכוזרי [מאמר שני ס"ח] מבהיר: לשון הקודש נקראת בשם: "עברית"- היות ואברהם  נשאר עם לשון עבר, לפי שהיה: "אבי פלג" בימיו הפילוג גרם למצב שאברהם נשאר במקוריותו ולא  הושפע ולא נסחף בזרמם של אחרים.

ה"כלי יקר" טוען: כי באומרם: ו"ְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם" –גילו את כל המזימות שלהם, מטרתם הייתה שיצא שמם בעולם וכולם יקראו בשמותם ויחשבו כאנשי מעלה.

עונשם של דור הפלגה.

חז"ל [סנהדרין הנ"ל ומדרש רבה]עונים על השאלה: מדוע אנשי דור המבול שחטאו בגזל- נמחקו מן העולם ,ואילו אנשי דור הפלגה שעיקר  חטאם היה כפירה נשארו בחיים?

תשובתם: דור הפלגה ניצלו בזכות שהיו מאוחדים וחיו בשלום איש עם רעהו. גדול השלום שאפילו עובדים עבודה זרה, כביכול, אינו יכול לשלוט בהם, שנאמר: "חבור עצבים אפרים הנח לו"[הושע ד']

רש"י מסביר: בכך שה' ראה שהם מאוחדים בדעותיהם- הדבר סייע להם למרוד בה' ולכן החליט לעצור אחדות זאת לבל ימשיכו במזימותיהם: ואמר: "הָבָה, נֵרְדָה"- בלשון רבים, מלמד שהתייעץ כביכול עם בית דין של מעלה, בטרם ירד שהרי אינו זקוק להסכמתם ,אלא עשה זאת מתוך ענוותנותו היתירה. ויש במילה: "הָבָה" התבוננות וזריזות לעשות מידה כנגד מידה, לפי שהם הזדרזו בחטאם ואמרו:" הָבָה נִבְנֶה.." וכנגד דבריהם אמר ה': "הָבָה, נֵרְדָה" כדי להיפרע מהם מיד.

בלבל את שפתם כדי שלא יבינו איש את רעהו. זה מבקש מחברו לבנה וחברו  מביא לו  טיט וכך הדבר גורם למריבה ומחלוקת .

וממה שחששו תחילה דור הפלגה כשאמרו: "פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ".  בדיוק קרה להם, כדברי שלמה המלך:

" מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ;  –אותה רעה שהרשע חושש מפניה- היא תבוא עליו.[משלי י, כ"ד]

רש"י מסביר: פעמיים הכתוב  מתאר: כי ה' הפיץ את דור הפלגה, פעם אחת הכוונה שפיזר אותם בכל העולם ופעם שנייה  הכוונה: שאין להם חלק בעולם הבא.

רד"צ הופמן מסביר את טעם עונשם של החוטאים: "כל עוד האנושות מתרחקת מאלוקים, הרי יש בפירודה לעמים שונים בעלי ארצות שונות, לעמים אויבים ומקנאים זה בזה, משום טובה ואושר לה כולה... רק כאשר יתאחדו כל העמים כולם, להסתפח בנחלת אלוקי אמת לעשות רצונו ולעבוד עבודתו, רק אז תהיה באחדותם משום ברכה להם, ואחדותם תישאר לנצח" [הופמן, בראשית הוצאת "נצח"]

לסיכום לאור הנאמר לעיל, ניתן להסיק: כי עיקר  חטאם של דור הפלגה היה במרד נגד האלוקים , אולם מכיוון שהיו מאוחדים ביניהם באופן של שלום, אלוקים לא השמיד אותם, אלא הפיץ אותם לכל עבר, מכאן שרק אחדות למען אלוקים, היא מחזיקה לעד.

 

 

אנשי דור הפלגה

אנשי דור  הפלגה

שיר  מאת: אהובה קליין ©

מעשה בבעלי גאווה

מאוחדים  בשפה אחידה

לדגל כולם נקראו

להילחם  בעליונים זממו.

 

בקעת שינער חמדו

יחדיו לבנים יצרו

לבניית עיר ומגדל

למען יתנוסס אל על.

 

ראה זאת בורא עולם

ירד אליהם בסולם

חיש בלבל שפתם

ולכל עבר הפיצם.

 

לארבעה רוחות שמים

נסו הרימו רגליים

חלומם שקע למעמקים

דור הפלגה נקראים.

הערה: השיר בהשראת פרשת נח [דור הפלגה]

 

 

 

המבול/ שיר מאת: אהובה קליין ©

המבול/ שיר מאת: אהובה קליין ©

עשרה דורות המתין אלוקים

 צפה במהלך דרכי הברואים

 נסוגים למעמקי  רשע חשוכים

חיש נטש מידת הרחמים.

 

החליט  למחות הרעים

בעת עוזבם מים חיים

למען חפירת בארות נשברים

לדלות מי תאווה ועינוגים.

 

אז מחה דמעה מפניו

ומוסס את יציר כפיו

מים בשצף קצף

טיפות נתזו בקצב.

 

 על כל גיא והר

 בתוך יבשה ונהר

אך בתוך תיבה  קטנה

 צוהר קטן לבשורה חדשה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת נח [חומש בראשית]

 

 

 

פרשת נח - מדוע נענשו החוטאים-דווקא-במבול?

פרשת נח - מדוע נענשו החוטאים-דווקא-במבול?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה קרויה על שמו של נח - שנבחר על ידי ה'  להמשיך את קיום המין האנושי ,בזמן שהקב"ה גזר גזירה להביא כליה על העולם.

בסוף פרשת בראשית נאמר: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום: וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל  ליבו: ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד - בהמה עד רמש ועד - עוף השמים כי ניחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה'" [בראשית ו, ה-ח]

בפרשתנו יש המשך לדברים: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ  נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים  הִתְהַלֶּךְ נֹחַ."

 השאלות הן_

א]  במה השפיעו חטאי הדור על הנהגת  ה' ?

ב] מדוע ה' החליט להעניש את החוטאים במבול דווקא?

תשובות

חטאי הדור והנהגת ה'.

על פי רש"י: כשראה ה'  את  רעת פני הדור ההוא, נאמר : "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ"- כלומר התנחם במשמעות- נחמה , הקב"ה התנחם שברא את האדם רק על פני האדמה שאילו היה האדם בעליונים היה עשוי להשפיע על שאר העליונים לרעה וגורם להם למרוד בה' - באופן שהמריד את הברואים על הארץ.

אונקלוס אומר על  המילים: "ויתעצב אל ליבו" ה' ביקש לייסר את האדם ולהביא עליו עצבון.

רש"י מביא פירוש שונה: ה' שינה את דרך הנהגתו- מהנהגה בדרך  מידת הרחמים להנהגה  במידת הדין ובדרך זו החליט ה' באיזה דין ומשפט יש לנקוט כלפי האדם על מנת להענישו. והחלטתו הייתה להביא את עונש המבול וכאן המילה :"וינחם" -  כאילו ה' נמלך בדעתו וכביכול שינה את דעתו.    בדומה לכך נאמר: "וינחם ה' על הרעה" [שמות ל"ב, י"ד] ה' שב מן העונש שרצה להעניש את עמו.

אך בניגוד לבני אדם שהם עשויים לשנות את דרכי מחשבתם, הרי כאן הכוונה לשינוי בדרכי ההנהגה של ה' ממידת הדין למידת  הרחמים, או ההפך.

כתוצאה מכך שה' החליט להאביד את האדם התעצב ה' והתאבל-  כפי שנאמר על דוד המלך: "נעצב המלך על בנו" [שמואל-ב' י"ט, ג] התאבל דוד המלך על מות בנו- אבשלום.

את הפירוש של עצבות באופן של אבלות מביא רש"י כנגד תשובה לכופרים שטוענים: שה' טועה וחוזר בו מהחלטותיו, כפי שמסופר במדרש הבא: "גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה :האם אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד-אמר לו רבי יהושע: הן , אמר לו והא כתיב: "ויתעצב אל ליבו". אמר לו , נולד לך בן זכר מימיך? אמר לו הן, אמר לו ומה עשית? אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל, אמר לו ,לו היית יודע שסופו למות ? אמר לו בשעת חדותא  חדותא ובשעת אבלא אבלא,אמר לו: כך מעשה הקב"ה אף- על- פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן ,לא נמנע מלבראן, בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם: במילים אחרות: הגוי התכוון להגיד ליהושע בן קרחה: הרי אתם מודים שהקב"ה צופה ויודע את תחזית העתיד , אך ברגע שראה שהם חטאו הוא התחרט על שברא את האדם ואם אכן הוא היה יודע זאת מראש שהאדם יחטא   לא היה בורא אותו בכלל? וכששאל רבי יהושע את אותו גוי מה היה עושה כשנולד לו בן? ענה לו הגוי: כי שמח מאד ושימח גם את סביבתו, ענה לו הרבי: מדוע שמחת ,בזמן שידעת שהוא בן תמותה  וממילא בסוף מצטערים, ענה לו הגוי: בשעה שהתינוק נולד-שמחים ובמותו- אבלים. ענה לו  הרבי: כשם שהשמחה בזמן הלידה איננה סותרת צער המיתה - כך ה' נוהג, למרות שידע בזמן בריאת האדם והיה גלוי לפניו על אותם רשעים שיחטאו, בכל זאת ה' לא מנע את בריאת האדם - היות  ורצה לברוא אותו למען אותם צדיקים שיקומו  לעומתם.

ענישת החוטאים באמצעות מבול.

 רש"י מסביר:  הכתוב  אינו משתמש בלשון של השמדה והרס ,אלה נוקט  בלשון "מיחוי" במילה "אמחה"  פירושו- שחיקת דבר ופירורו במים והטעם לכך, לפי שחלקו הגשמי של האדם עשוי מעפר ולכן ה' החליט דווקא להביא את המבול כדי שימחה אותו ממש כעפר הנמחה ומתפורר במים.

הבהמות גם נענשו:

א] לפי שגם הם השחיתו את דרכם וחטאו [לפי בראשית רבה]

ב] רש"י מפרש: היות וכל בריאת בעלי החיים הייתה למען האדם והיות והוא ימחה במבול- ממילא אין צורך בבעלי חיים שישרתו אותו.

רבינו בחיי מסביר: כי במבול ישנה ראיה ברורה על עניין חידוש העולם וההשגחה . כי אומנם מצד אחד הקב"ה  מעניש את הרשעים ומכלה אותם מן העולם ,אך לעומת זאת מחייה את הצדיקים- דוגמת נח ובניו.

ה"כלי יקר" מבאר:  כי טעם העונש- לפי שדור זה חטא בעבודה זרה , גילוי עריות  וגזל, ובעבודה זרה- נאמר בירמיהו: "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב בארות ,בארות נשברים אשר לא יכילו המים" [ירמיהו ב, י"ג]

בעוון גילוי עריות אמרו  רז"ל: כי העונש על כך- חנק ונאמר בגמרא [מסכת כתובות ל, ע"א] אע"פ שבטלו ארבע מיתות בית דין , דין ארבע מיתות לא בטל. לכן מי שנחייב בחנק אפשרי שיטבע בנהר. מכאן שדור המבול שחטאו בגילוי עריות ועונשם- למות בחנק הדין הוא שיטבעו במים. כפי שכתוב: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו" [תהלים ל"ב, ו] מכאן היות והאדם אינו ניצל מחטא זה יגיעו אליו  שטף מים רבים.

 ובעוון הגזל- לפי שהגוזל- נכנס לתחום חברו על כן העונש להביא עליו מים , היות ואין טיפת מים נוגעת בחברתה ואף איננה פולשת לתוך גבולה. ומאין לומדים שכל טיפה היא יחידה בפני עצמה? התשובה לכך: לפי שבגשמי ברכה נאמר: "מי  פלג לשטף תעלה [איוב ל"ה, כ"ה]  מכאן לומדים  במסכת : בבא בתרא ,[ס"ט, ע"א]- שכל טיפת מים יש לה את השטח שלה ולא  נכנסת  לתחום חברתה.

 ואילו זה החוטא בגזל – נכנס ונכנס לתחום חבירו  דין הוא- שגשמי ברכה- יהפכו עליו למבול- מידה כנגד מידה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי מאחר ודור המבול חטא בשלושה דברים: גזל, גילוי עריות ועבודה זרה, ה' עבר ממידת הרחמים למידת הדין והענישם  בעונש המבול- בהיות האדם עפר  מחה ה' אותם וגם מהטעם שעזיבת דרך התורה – נחשבת להתנתקות  ממקור מים חיים- יש בכך מידה כנגד מידה - בעזיבת מים חיים חטאו ובמים נענשו.

 

.

 ו

 

נח ובניו/שיר מאת: אהובה קליין ©

נח ובניו/שיר מאת: אהובה קליין ©

נח  צדיק תמים

התהלך את האלוקים

 כמגדלור האיר סביבתו

 בעמלבנה תיבתו.

 

שליחותו מילא נאמנה

מאה ועשרים שנה

באמצע שנות  חיים

 זכה לשלושה בנים.

 

שם, חם ויפת  שמם

זה מזה נבדלו דרכם

חזו בנפילת אביהם

בשוני נבדלו תגובותיהם.

הערה:השיר בהשראת פרשת נח[חומש בראשית].

 

 

 

 

פרשת נח- מי היו נח ובניו- ובמה שליחותם?

פרשת נח- מי היו נח ובניו- ובמה שליחותם?

מאמר: מאת: אהובה קליין.

פרשת נח קרויה על שמו - לפי שהיה  צדיק בדורו ונבחר על ידי האלוקים להמשיך את קיום המין האנושי- בזמן שנגזרה הגזרה להביא מבול על העולם.

כאשר לנח מלאו חמש מאות שנה , ילדה לו אשתו נעמה שלושה בנים: שםחםויפת– כפי שהכתוב מתאר זאת: "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח: ויולד נח שלושה בנים: את שם את חם ואת יפת":[בראשית ו, ט-י]

השאלות הן:

א] מי היה נח ובמה ייחודו?

ב] מה אפיין את שלושת בני נח: שם, חם ויפת?

תשובות.

נח.

נח מוזכר לראשונה בסוף פרשת בראשית: "ויחי למך שתיים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן: ויקרא את שמו נח לאמור: זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן- האדמה אשר אררה ה'"

רש"י מאיר את תשומת ליבנו:  כי לא נאמר "ויולד את נח", אלא נאמר: "ויולד בן" מכאן ניתן ללמוד: בן- מלשון בניין – לפי שממנו -  מנח נבנה העולם.

משמעות השם נח על פי רש"י:

א] נח מלשון "הנחה"-הכוונה: "יניח ממנו עיצבון ידינו,לפי שמבריאת העולם עד בואו של נח לא היו להם כלי מחרישה לעבוד את האדמה,והנה כאשר נח הופיע,הוא  הכין להם את כלי העבודה וכך הקל על העיצבון  שהיה להם בעבודת האדמה.

ב] עד הופעת נח האדמה הייתה  מצמיחה קוץ ודרדר- מתוקף הקללה שחלה על האדם בגלל חטאו , אבל בימי נח- נחה האדמה מקללה זו.

רש"י  שואל גם : מדוע נח הוליד את בניו  בגיל יחסית מבוגר-חמש  מאות שנה?וזאת בהשוואה לדורות קודמים שזכו  להולדת בנים כבר בגיל מאה?

הטעם הוא: הקב"ה אמר:הרי המבול עתיד לבוא על העולם ולהשמיד את הרשעים,אם כן מה יעלה בגורלם של בני נח?אם רשעים הם ימותו במבול ויהיה רע  לאביהם הצדיק, אם יהיו צדיקים יהיה מצב שנח יצטרך להקים הרבה תיבות- עבורו ועבור כל בניו- לכן עיכב ה' את ריבויו של נח ומיעט גם את מספר  בניו. והולידאת בניו בהיותו בן חמש מאות שנה.

מעניין כי בפסוק האחרון של פרשת בראשית, נאמר:"ונח מצא חן בעיני ה' "[שם ו,ח]

הרמב"ן מפרש: נח מצא חן בעיני ה' - לפי שכל מעשיו היו נעימים ונאים,כמו שנאמר על יוסף : "וייתן חינו בעיני שר בית הסוהר"[ בראשית ל"ט, כ"א] או, "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה"[מגילת אסתר  כ,ט"ו] בעוד ששאר בני דורו של נח – מעשיהם גרמו לעצב בעיני ה' ,הרי נח  לעומתם מצא חן בעיני ה' והסיבה לכך, כי היה איש צדיק תמים.

רבינו בחיי מסביר: כי נח מצא  חן בעיני  ה' , מכאן ניתן להבין את העונש של הרשעים שנמחו במי המבול, ומנגד שכרו של נח הצדיק שניצל מהכליה.

על כך אמר שלמה המלך:" נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב"[משלי כ"ב]

רבינו בחיי  מוסיף ואומר: הכתוב מציין  בנח שלוש מעלות שהן בניגוד לבני דורו:

א] היה צדיק במעשיו ,לא איש חמס כבני דורו,שעליהם נאמר:"ותימלא הארץ חמס"

ב] נח היה תמים- כלומר שלם בכל מידותיו.בהמה שאין בה מום נקראת בלשון הכתוב:תמימה כמו שנאמר על פרה אדומה:"פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום"[במדבר י"ט]והמום  אצל האדם: היא המידה המגונה. ולנוח לא הייתה שום מידה  מגונה.

ג]"את האלוקים התהלך נח" , מידת ההתהלכות נמצאה רק אצל יחידי הדור.

בני נח = שם, חםויפת.

חם- רש"י מדגיש : כי למרות שהכתוב עדיין לא תיאר את תולדות בני נח, מודגש כי: חם הוא אבי כנען והסיבה לכך: לפי שכאשר  השתכר נח באוהלו  והיה ללא כסות, חם ראה זאת ויצא לספר על כך לאחיו, כאשר נח התעורר משיכרונו קילל את כנען – בנו של חם:"...ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו.."[בראשית  ט, כ"א.]

רש"י מביא עוד סברה של רבותינו האומרים: כי כנען היה הראשון שראה את נח באוהלו ורץ וסיפר על כך לאביו וגרם לכך שיבוא לאוהל ויראה זאת במו עינו, לפיכך הוזכר שמו וגם קיבל קללה מנח.

בנוגע לראיה: "וירא חם אבי כנען את ערוות אביו ויגד לשני אחיו"[שם ט, כ"ב] על כך נחלקו חכמים:

יש אומרים: כי הזיק לנח עד כדי כך שלא יוכל להוליד בנים בהמשך.

ויש הסוברים :שמלבד  זאת עשה באביו מעשה תועבה[מסכת סנהדרין ע] [ב"ר]

שם ויפת.

שם הוזכר הראשון למרות שלא היה הבכור,אלא יפת היה הגדול והיה ראוי יפת שיוזכר  לפני אחיו?

על שאלה זו עונה רש"י בשני פירושים:

א] שםהיה צדיק ועלה על אחיו עם מידותיו הטובות.

ב] הוא נולד מהול.

בזמן שנח  השתכר,מסופר כי שם ויפת לקחו את השמלה הלכו אחורנית וכיסו את אביהם- כפי שהתורה מתארת זאת:"וייקח שם ויפת את- השמלה וישימו על- שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערוות אביהם ופניהם אחורנית וערוות אביהם לא ראו"[שם ט,כ"ג]

למרות ששניהם השתתפו במשימה זו  הרי כתוב בלשון יחיד: "ויקח" במקום:"וייקחו"- בלשון רבים. מכאן רש"י מסיק: כי היה הבדל מהותי בהתנהגות בין  שם ויפת, שם התאמץ יותר מאחיו יפת, ועיקר המצווה נעשתה על ידו ויפת רק עזר לו.

היות ושם התאמץ יותר בכך שנהג כבוד באביו לכן  זכו[בני ישראל היוצאים מזרעו] לכיסוי של כבוד- טלית של ציצית, ויפת שגם הוא לקח חלק במצווה – זכה לקבורת בניו שהוא כיסוי של כבוד לאדם לאחר מותו, כפי שנאמר:"אתן לגוג מקום שם קבר"[יחזקאל ל"ט י"א] זוהי נבואה על  מלך מגוג שיעלה למלחמה בישראל  וחייליו יפלו על הרי ישראל ויזכו לקבורה שם. ומגוג –הוא שייך לבני יפת-כפי שהכתוב מציין: "בני  יפת גומר, ומגוג ומדי ויון ותובל.... "[שם י,ב]

חם- שביזה את אביו, נענש מידה כנגד מידה: כפי שנאמר על זרעו:" כן ינהג מלך אשור את שבויי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת..." [ישעיהו ב,ד]

ושואל רש"י מדוע נח קילל את חם בעבדות בנו כנען? התשובה לכך היא: מידה כנגד מידה,חם שגרם לאביו שלא יוכל להביא עוד  בן רביעי אשר  בעתיד יעזור לו לעת זקנתו ובלית ברירה נוצר מצב שהאחים הגדולים-שם ויפת- נאלצו לשרת אותו, על כך נענש  כנען הנכד -וישמש את זרעם של שם ויפת.

 ומדוע חם סירס את נח? לפי שאמר בליבו: הרי  האדם הראשון היו לו שני בנים טרם נולד שת  , קין הרג את הבל בגלל ירושת העולם ואילו נח אבינו יש לו כבר שלושה בנים והוא מעוניין בבן רביעי?

לעומת זאת ,נח בירך את שם על ידי שבירך את ה'  שבעתיד  עם ישראל שהם  מזרע  שם–יזכו  להתנחל בארץ כנען ועליהם  תשרה השכינה.

יפת קיבל ברכה שה' ירחיב את גבולו, אך לא יזכה להשראת השכינה באוהלו, לפי שכורש מלך פרס שהיה מבני יפת בנה את בית המקדש השני והשכינה לא שרתה שם במלואה, אלא השכינה שרתה רק בבית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך- שהיה מבני שם.

רבינו בחיי אומר: כי שם זכה למעשה לשתי ברכות:

א]ברכת השראת השכינה.

ב] ברכת התורה- דבר מיוחד שלא זכתה בכך שום אומה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מהפרשה: כי   על נח ובניו הוטלו שליחויות חשובות:

נח שימש דוגמא אישית לדורו ומילא את שליחותו נאמנה- על ידי שבנה את התיבה במשך שנים רבות והיה מזהיר את דור המבול שיחזרו בתשובה.

שם,נחשב  לצדיק בעל מעלות טובות ,לפי שזכה שממנו יצא אבי האומה- הלוא הוא אברהם אבינו.

יפת זכה לך- שצאצאיו בנו את בית המקדש השני[הכוונה לכורש]

חם- מייצג את כוש ומצרים.

 מתברר שלכל אדם יש ייעוד בעולם הזה ועליו למלא את שליחותו נאמנה  בהתאם  לציווי: "קדושים תהיו"

הבה נייחל שעם ישראל ימלא את ייעודו כראוי וישמש אור לגויים כדברי הנביא ישעיהו:

"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" [ישעיהו ס, ב]

פרשת נח- באיזו מידה נח היה צדיק?

פרשת נח- באיזו מידה נח היה צדיק?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי : חיה ז"ל בת בן-ציון]
הפרשה פותחת במילים:
"אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו ואת האלוקים התהלך נח: ויולד נח שלושה בנים את- שם את חם ואת יפת"
השאלות הן:
א] מיהו נח-מהי מהות שמו?
ב]  באיזו מידה  נח  היה צדיק?
ג] מה  מאפיין את נח אחר המבול?
נח- מהות שמו.
נח מוזכר לראשונה כבר בפרשת בראשית: "ויחי- למך שתים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן: ויקרא את שמו נח לאמור: זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן- האדמה אשר אררה ה' " 
[בראשית ,ה, כ"ח-כ"ט]
על פי האר"י  הקדוש ז"ל: כאשר נולד תינוק, הוריו נותנים לו שם בהשראת נבואה קטנה השורה עליהם באותו רגע, אך במקרה של נח, פלאי פלאים- קורה דבר מעניין, לא רק שאביו קורא לו בשמו ,אלא ברוח הקודש הוא יודע לתאר את תרומת בנו לאנושות:
רש"י מפרש את דברי למך: נח עתיד   להקל על העיצבון של עובדי האדמה ,לעתיד לבוא- בכך שיתקין  כלי מחרשה, דבר שלא היה קיים  טרם בואו לעולם.
במילים אחרות : נוח "יניח ממנו" את עצבון האנשים.
ומוסיף רש"י: עד שנוח לא בא, הארץ הייתה מצמיחה קוצים ודרדרים- בזמן שזרעו חיטה וזאת מפני קללת האדם הראשון, שהאדמה  הייתה מקוללת בעבור חטאו ,כפי שנאמר: "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה"[בראשית  ג, י"ח]
אך בימי נח, נחה הארץ מקללתה זו, "ינחמנו"- יניח ממנו"
בעל הטורים מדגיש את   סיבת הופעת שמו של נח בפסוק שלוש פעמים:" אלה תולדות נח, נח  איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח"[שם, ו, ט]
שלושה פירושים:
1.נח ראה ג' עולמות- עולם טרם המבול, עולם  שומם כתוצאה מהמבול, ועולם חדש בתום המבול.
2. היה משלושה אנשים שכל אחד מהם הציל שלושה:
נח- הציל את שלושת בניו: שם, חם, יפת.
 
דניאל - הציל את חנניה, מישאל  ועזריה.
איוב - הציל את שלושת רעיו: אליפז התימני, ובלדד  השוחי וצופר הנעמתי.
3. נח היה- נח לשמים, נח לבריות ,נח לעליונים, נח לתחתונים ,נוח בעולם הזה ,נח בעולם הבא.
בנוסף נחשב לאדם תמים  בתקופת דור המבול ודור הפלגה.
על פי בעלי התוספות[ב"הדר זקנים"] נח מוזכר  שלוש פעמים בפסוק –כנגד שלושת המידות שהצטיין בהם: "צדיק", "תמים", "את- האלוקים התהלך.."
הרמב"ן אומר: כי נח היה צדיק ותמים והמשמעות היא -שנחשב לזכאי ושלם בצדקו ,לפיכך היה ראוי שינצל מפני  עונש המבול -לפי שהצדיק זכאי בדין וזה ההפך מדינו של רשע.
כפי שנאמר: "והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע[דברים כ"ה, א]
פירוש נוסף של רבי אברהם: נח היה צדיק במעשיו ותמים בליבו, כפי שנאמר: "תמים אתה בדרכיך" [יחזקאל כ"ח,ט"ו]
ועוד ראיתי פירוש יפה על השם :"נח"- בהיפוך אותיות-"חן"- כלומר מצא  חן בעיני ה' והמילה :"חן"- מופיעה בתורה שבעים  פעמים- כנגד-שבעים פנים לתורה[ספר התמצית/מאיר ינאי]
נח צדיק גמור?
על פי רש"י: "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש דורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום"
נח אומנם היה צדיק, אך היה מסוגר בעולמו שלו ולא חש במצב הרע של דורו. כפי שאמרו חז"ל בילקוט:" ת"ר, מה השיב הקב"ה לנח כשיצא מן התיבה וראה העולם חרב, התחיל לבכות- ריבונו של עולם! נקראת "רחום", היה לך לרחם על בריותך! השיבו הקב"ה: רעיא  שטיא, עכשיו אמרת זאת, ולא בזמן שאמרתי לך:' ואני הנני מביא מבול וכאשר שמעת שתינצל אתה בתיבה ולא עלה  בליבך רעתו של עולם! כיון שראה נח כן, מיד הקריב עולות וקורבנות" לכן בהפטרה אומר הנביא ישעיהו:" כי מי נח זאת לי" ולכן  לפי דעת חז"ל: המבול נקרא בשם: "מי נח"- מפני שלא התפלל על אנשי דורו.
 ובמד"ר דברים נאמר: "אמר נח למשה, אני גדול ממך שניצלתי מדור המבול. אמר לו משה, אני נתעלתי יותר ממך, אתה  הצלת את עצמך ולא היה בך כוח להציל את דורך, אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי  כשנתחייבו  כלייה בעגל, למה הדבר דומה? לשתי ספינות שהיו בים והיו בתוכן שני קרבניטין אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו, ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו"
אברהם אבינו בשונה מנח -היה מתפלל על אנשי סדום וביקש עליהם רחמים.
עם ישראל  הולך בדרך אברהם אבינו ,ולעומת זאת אומות העולם  הולכים בדרכו של נח.
אצל עם ישראל קיימת ערבות הדדית-"כל ישראל ערבים זה לזה"
נח לעומת אברהם היה זקוק לתמיכתו של ה', אברהם היה מתחזק בעצמו בדרך צדקו, לכן עליו נאמר: "אשר התהלכתי בצדקו"
צדיק גמור- הוא אדם המתעלה מכוח התורה באמצעות לימוד וקיום מצוות ואינו מעורב בסביבתם של רשעים.
וצדיק שאינו גמור, הוא אחד המתעלה בעקבות התנהגות הרשעים,  כשרואה לאיזו תוצאה עגומה הם מגיעים-  בגלל התנהגותם הקלוקלת ולכן הוא מתרחק מהם ומשתדל לעסוק בתורה.
 מטעם זה: אלה הדורשים את נח לגנאי מתכוונים שלא היה צדיק גמור, לפי שצדקתו באה כתוצאה מראייתו את דרך הרשעים ואילו היה חי בתקופת אברהם ,דור לא כל כך מושחת–לא היה מגיע לדרגת צדיק תמים.
לכן נחשב לצדיק, אך לא לצדיק גמור.
נח אחר המבול
אחר המבול מסופר על נח: "ויחל נח איש האדמה וייטע  כרם: וישת מן היין וישכר..."[בראשית ט, כ-כ"א]
רש"י מסביר, כי  ברגע שנח התחיל לנטוע כרם, עשה עצמו חולין- והכוונה שחילל את מעלתו על ידי נטיעה זו.
היות והיה ראוי שיעסוק בנטיעת עצים אחרים שאינם גורמים לשכרות.
לנח היו שתילים של גפנים, לפי שלקח אתו  ענפי גפנים לתיבה - כדי שיוכל  לנטוע בתום המבול.
הרמב"ן אומר: נח נטע כרם- שורות, שורות של גפנים בשאיפתו להשיג יין.
רבינו בחיי אומר: כי על ידי שתיית היין נח  שהיה צדיק  תמים והציל את העולם- נגרמו לו צרות רבות והדבר גרם לכך שזרעו יהיה מקולל.
וכל הפרשה  הזו משמשת אזהרה על היין בדומה לפרשת הנזיר.
ה"כלי יקר" מביא  שלושה פירושים: 
א] נח נקרא בשם: "איש האדמה"- כי עצם נטיעת הכרם בידי נח הייתה פעולה חומרית אשר מוצאה מן האדמה, בעוד שמבחינה רוחנית -השכל מתנגד לפעולה זו- לפי שהיין גורם לבלבול שכלו של האדם.
ב] נח נקרא: "איש האדמה"  לפי שהלך בדרכו של האדם הראשון שחטא בעץ הגפן-כי עץ הדעת- היה גפן [סנהדרין ע, ע"א]
ג] היין גורם שיצא רוחו וישוב לאדמתו טרם זמנו, כפי שכתוב: "יש דרך ישר לפני איש ואחריתו מוות"[משלי י"ד, י"ב]
לסיכום, על פי הנאמר לעיל, נח היה צדיק ומצא חן בעיני ה', למרות שלא נחשב מושלם בצדקתו.
ובדור של רשעים זכה להציל  את קיום המין האנושי ועל כן הפרשה קרויה על שמו: "נח"
 
 
 
 
 
 

נח נוטע כרמים/שיר מאת: אהובה קליין ©

נח נוטע כרמים/שיר מאת: אהובה קליין ©
בתום ימי מבול
נח  מדמיין יבול
ענבים עתירי תירוש
תאווה עולה לראש.
 
חיש נוטע גפנים
בתוך בורות ותלמים
באצבעותיו מהדק שורשים
יצריו את רוחו דוחקים.
 
בדמיונו רואה כרמים
ימי בציר חוגגים
יין כמרחבי הים
כיד המלך שיכר.
הערה: השיר בהשראת פרשת נח[חומש בראשית]
 

פרשת נח- כיצד מעד נח?

פרשת נח- כיצד מעד נח?
מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו ,פוגשים אנו  בנח - אשר בשליחות ה'- בא להציל את האנושות ונחשב לאיש צדיק בדורו ,כפי שכתוב:
"אלה תולדות נח,נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך- נח"[בראשית ו,ט]
במהלך הפרשה נח בונה תיבה לפי ציווי ה' ובמשך שנים- מזהיר את  בני דורו הלוך וחזור כדי שישובו בתשובה מחטאיהם,אך ליצני הדור לועגים לו על אזהרותיו.
בסופו של דבר, נח נכנס עם בעלי החיים והעופות ובני ביתו אל תוך התיבה שבנה ושם נשארים כולם מוגנים,אך לאחר המבול,נח נוטע כרם ומשתכר.
וכך הכתוב מתאר את נח אחר המבול:
"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם:וישת מן היין וישכר..."[שם ט,כ-כ"א]
השאלות הן:
א] מאין היו לנח גפנים אחר המבול ומה הייתה מטרתו בנטיעתם?
ב] כיצד מעד נח:"מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות דומות לאישים שכשלו בשליחותם  וירדו מגדולתם?

התשובה לשאלה א]
על פי רש"י: נח לקח איתו לתיבה ענפי גפנים ששימשו ייחורים ובהתאם לתוכניתו תכנן לנטוע כרם לאחר המבול.
לעניות דעתי, נח חיפש לעצמו לאחר המבול הנאה ותענוגות וחשב שימצא זאת באמצעות שתיית היין,הרי ידוע כי:"יין ישמח לבב אנוש":[תהלים]
לכן נטע דווקא כרם בתחילה.

התשובה לשאלה ב]
על פי רש"י: הידרדרותו של נח החלה כבר בנטיעת הכרם,שהרי על ידי פעולה זו-עשה עצמו נח-חולין,כלומר:חילל את מעלתו - כי  מן הראוי היה שיעסוק בנטיעה של עצי פרי אחרים שאין בהם חשש להגיע לתקלה של שיכרות.
רבינו בחיי אומר:נח עד נטיעת הכרם נחשב לקדוש בהיותו דור עשירי מאברהם.
אך ברגע שנטע את הכרם,ירד מקדושתו לדרגת חולין וזה: מלשון-"ויחל"
וכאן באה התורה ללמדנו: שהיין יכול לגרום לצרות רבות,ואכן היין החטיא את הצדיק התמים ,אשר זכה להציל את העולם ובסופו  של דבר גרם שזרעו יהיה מקולל.
ומהי קללה זו? על כך עונה רש"י:יש מרבותינו הסוברים כי כנען-בנו של חם- ראה ראשון את נח והלך לספר זאת לאביו במקום שיכסה את נח בקלונו, מסיבה זו קולל כנען.
ומה הייתה הקללה?:כאשר נח התעורר משיכרונו אמר:"..ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו"[בראשית ט,כ"ה]
רבינו בחיי אומר: כי נח היה צריך לקלל את בנו –חם שהיה אחראי על התנהגותו כלפי אביו ומדוע קילל דווקא את נכדו:"ארור כנען..."?
התשובה היא: שני טעמים:
א]אי אפשר היה לקלל את חם מפני שהקב"ה בירך אותו בעבר.
שנאמר:" ויברך אלוקים את נח ואת בנין"

ב] אם היה מקלל את חם היה מזיק אך ורק לגופו ואינו מזיק לזרעו,ולכן רצה לקלל את כנען שהיה בן  בכור של חם שאם יוליד  כל זרעו יהיה במסגרת הקללה. 
ניתן לראות כי נח אשר שתה יין לשוכרה ירד מגדולתו כהרף עין ובמו ידיו הרס את כל אשר בנה במשך חייו.

התשובה לשאלה ג]

דוגמא 1) 
שמשון הגיבור:עוד בטרם נולד, אמר מלאך ה' אל אימו:"...והרית וילדת בן:ועתה הישמרי נא ואל תשתי יין ושיכר ואל תאכלי כל- טמא:כי הינך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על- ראשו כי נזיר אלוקים יהיה הנער מן –הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים"
כל עוד שמשון הגיבור התנהג כפי שנידרש ממנו מאת ה',שיערו היה מגודל כי כל הכוח היה טמון בשיערו,הוא עלה על דרך המלך והושיע את ישראל והלך מחיל אל חיל,אימתי החלה ההידרדרות?כאשר התפתה לספר לדלילה את סוד כוחו,כנאמר:"ויגד לה את כל ליבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלוקים אני מבטן אימי אם גולחתי וסר ממני כוחי והייתי כאחד האדם"[שופטים ט"ז,י"ז]
מכאן החלה  הדרך לכישלון וההידרדרות של שמשון לשיא השפל.
דלילה גילחה את שיער ראשו בעודו ישן והתוצאה:"ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו.."[שם ט"ז,כ"א]
הם אסרו אותו בבית האסורים,ולבסוף כאשר התאספו כולם לחגוג את ניצחונם  הוציאו אותו מבית האסורים והעמידו אותו בין העמודים,שם ביקש מה' עזרה כדי לנקום בפלשתים  ,מיד הכריז:"..תמות נפשי עם הפלשתים ויט בכוח הבית על-הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו"[שם ט"ז,ל]
סוף כה טראגי וקשה.

דוגמא 2]
שאול המלך הומלך על ידי שמואל הנביא:"ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו  וישקהו ויאמר הלוא כי משחך ה' על נחלתו לנגיד"[שמואל א,י,א]
הצלחתו האירה לו פנים עד לרגע בו חדל להקשיב לדברי שמואל שאמר לו:לא לחמול על עמלק בזמן המלחמה:"והמתה מאיש עד אישה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד   חמור"
שאול  הפר את בקשת שמואל כפי שנאמר:"ויחמול שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר.."
והתוצאה:שאול הפסיד את המלוכה:"ויסוב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע:ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום.."
[שמואל א,ט"ו,כ"ח]
גם שאול מעד -בכך שלא היה קשוב להוראות שציווה אותו שמואל.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה:
כי אדם יכול לעלות ולהתעלות כאשר ממלא את שליחותו כהלכה,אך יכול גם להידרדר  לשפל המדרגה על ידי טעות קטנה ביותר.

כמו שנאמר:"יש קונה עולמו בשעה אחת.."[מסכת עבודה זרה י"ב] ויש מצב הפוך:  בו אדם יכול גם לאבד את עולמו ,כאשר טועה בדרכו.
יהי רצון שעם ישראל בכלל ובפרט ילך בדרך ה' ויזכה לעלות ולהתעלות תמיד.
 

נח בכרמים /שיר מאת: אהובה קליין ©

נח בכרמים  /שיר מאת: אהובה קליין ©
 
נח מהלך בכרמים
עטור אדרת פסים
לרגליו סנדלים בלים
תר אחר ריגושים.
 
לוגם בשקיקה יין
בעונג ועצימת עין
שט בעולמות  רחוקים 
מעל שבעה רקיעים.
 
חוכמתו שוקעת למעמקים
בינתו מתנפצת לרסיסים
במחי יד הרס
בניין שלם קרס.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת נח חומש בראשית.