פרשת נח

נח וקללת זרעו

נח וקללת זרעו

מאת: אהובה קליין ©

 

  נח שתה יין לשוכרה

  באוהלו מעד כמה נורא

  כהרף עין איבד שליטה

  רוח קודשו מיד נלקחה.

 

  כנען הביט בקלונו

  לאביו הגיד בזיונו

  וייקץ נח מיינו

  בזוי ,פגוע מרפיונו.

 

חש כעלה נידף

נישא ברוח ועף

זועף על נכדו הגס

בליבו תסכול וכעס.

 

מתיישב על מיטתו

כאש מצית כעסו

יקללהו לעולמים

ארור כנען עבד עבדים!

הערה: השיר בהשראת: פרשת נח [חומש בראשית]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת נח - כיצד הגיע נח באחריתו לקללת זרעו?

פרשת נח - כיצד הגיע נח באחריתו לקללת זרעו?

מאת: אהובה קליין .

פרשה  זו המתארת את המבול פותחת בתיאור שבחים על נח: "אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו:  אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ". [בראשית ו, ט]

אך בתום המבול , הכתוב מתאר את הידרדרותו של נח  למעמקים  והכל החל מרגע נטיעתו את הכרם וכך הכתוב מתאר את נח הצדיק בתהליך ירידתו המוסרית:

"וַיִּהְיוּ בְנֵי-נֹחַ, הַיֹּצְאִים מִן- הַתֵּבָה--שֵׁם, וְחָם וָיָפֶת; וְחָם, הוּא אֲבִי כְנָעַן.  שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה, בְּנֵי-נֹחַ; וּמֵאֵלֶּה, נָפְצָה כָל-הָאָרֶץ. וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע, כָּרֶם.  וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.  וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ.  וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ.  וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן.  וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו. וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.  יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי- שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ". [בראשית ט, י"ח-כ"ח]

השאלות הן:

א] מה משמעות נטיעת הכרם על ידי נח?

ב] מדוע קילל נח את כנען?

תשובות.

משמעות נטיעת הכרם על ידי נח.

רש"י: מסביר תחילה ,כיצד השיג נח את שתילי הגפן לצורך נטיעת הכרם. טרם בוא המבול-הוא לקח אתו לתיבה ענפי גפנים ששימשו ייחורים ע"מ לנטוע כרם לאחר המבול.

לעניות דעתי, נח חיפש לעצמו לאחר המבול הנאה ותענוגות וחשב שימצא זאת באמצעות שתיית היין, הרי ידוע כי: "יין ישמח לבב אנוש":[תהלים]

לכן נטע דווקא כרם בתחילה.

ממשיך רש"י בדבריו ומבהיר: הידרדרותו של נח החלה כבר בנטיעת הכרם, שהרי על ידי פעולה זו-עשה עצמו נח-חולין, כלומר: חילל את מעלתו - כי  מן הראוי היה שיעסוק בנטיעה של עצי פרי אחרים שאין בהם חשש להגיע לתקלה של שיכרות.

רבינו בחיי אומר: נח - עד נטיעת הכרם נחשב לקדוש בהיותו דור עשירי מאברהם.אך ברגע שנטע את הכרם, ירד מקדושתו לדרגת חולין וזה: מלשון-"ויחל"

האגדה מספרת: כאשר הלך נח לטעת כרם, הגיע השטן ושאלו: מה הוא נוטע? ענה לו נח: "כרם אני נוטע! וישאל השטן את נח לאמור: מה משפט הכרם ומה חפצך בו?

ויען נח ויאמר: ידוע תדע כי פריו גם הלח וגם היבש טובים מאד  למאכל ואף גם זאת באוותי אוציא - מהפרי יין המשמח לבבות, ואמר השטן: אמצא נא חן בעינך ונתתי לעזר אותך במטעי כרמך, ואמר נח: טוב! עשה כאשר דיברת.

וימהר השטן ויביא טלה וארי וחזיר וישחטם וישקה  עם דמם את המקום אשר נטע נח את כרמו, והשטן עשה את הדבר הזה בעבור הראות לנוח כי לא טוב שתות יין רב. כי  אם שתות האדם רק כוס אחד"

הנמשל: אם אדם שתה כוס אחד- יהיה שקט כטלה, אם שתה שתי כוסות- נעשה גיבור כארי.

אך אם ימשיך לשתות וישתכר יהיה דומה לחזיר המתגולל ברפש וטיט, לאחר שהשטן סיים את  "עזרתו" לנח הלך מהמקום. והנה כאשר בשלו הגפנים, נח שתה עוד ועוד עד שהשתכר והגיע למצב של בוז.

וכאן באה התורה ללמדנו: שהיין יכול לגרום לצרות רבות, ואכן היין החטיא את הצדיק התמים , אשר זכה להציל את העולם ובסופו  של דבר גרם שזרעו יהיה מקולל.

נח  מקלל את כנען.

רש"י שואל: ומהי קללה זו?: יש מרבותינו הסוברים כי כנען-בנו של חם - ראה ראשון את נח בשכרותו ,הלך לספר זאת לאביו במקום שיכסה את נח בקלונו, מסיבה זו קולל כנען.

ומה הייתה הקללה?:כאשר נח התעורר משיכרונו אמר: "..ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו"[בראשית ט, כ"ה]

רבינו בחיי אומר: כי נח היה צריך לקלל את בנו –חם - שהיה אחראי על התנהגותו כלפי אביו ומדוע קילל דווקא את נכדו: "ארור כנען..."?

התשובה היא: שני טעמים:

א] לדעת הרד"ק: אי אפשר היה לקלל את חם מפני שהקב"ה בירך אותו בעבר. שנאמר:" ויברך אלוקים את נח ואת בניו" ואין זה מן הראוי לקלל את מי שה' בירך תחילה!

ב] אם היה מקלל את חם ,היה מזיק אך ורק לגופו ואינו מזיק לזרעו, ולכן רצה לקלל את כנען שהיה בן  בכור של חם שאם יוליד  כל זרעו יהיה במסגרת הקללה.

ההוכחה שכנען היה בכורו של חם- על סמך הכתוב: "וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן"  ודאי בעת הזאת עדיין לא היה להם זרע אחר, אלא את כנען לבדו.

הרב משה עמיאל  שואל: אם מעשהו של נח היה פסול בכך שהשתכר בתוך האוהל, מדוע הוא לא נענש על כך?

התשובה: המספר לשון הרע על אחרים יותר גרוע ומגונה מהחוטא עצמו ,לכן  קולל כנען - בנו של חם בעניין לשון הרע שהפיץ כלפי אבי המשפחה שנתפס בקלקלתו.

ניתן לראות כי נח אשר שתה יין לשוכרה ירד מגדולתו כהרף עין ובמו ידיו הרס את כל אשר בנה במשך חייו בתחילתו.

רבינו בחיי מסביר את משמעות הקללה שנאמרה לכנען:

"אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו"

על דרך הפשט: נח קילל את כנען- מידה כנגד מידה,  הוא ביזה את סבו כאשר הסתכל בערוותו, ולא די שלא כיסה אותו, אלא הוא סיפר על כך בחוץ ולעג  לנח.וידוע הדבר כי העבד הוא נבזה, ולכן קללו בעבדות למשך כל ימי חייו שיהיה נבזה כנגד שביזה את סבו.

אך  שם, ויפת אשר כיסו את אביהם בבגד- דרך כבוד- אלוקים העניק להם מידה- כנגד מידה, ישראל קיבלו את התורה- הם  מבני שם, זכו למצוות ציצית, ואילו גוג ומגוג שמשתייכים לבני יפת עתידים לימות המשיח שיזכו לקבורה שיהיו נקברים ומכוסים וההוכחה לכך שגוג ומגוג הם אכן מבני יפת:  על כך בנבואת הנביא יחזקאל:

"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל  גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים וְקָבְרוּ שָׁם אֶת גּוֹג וְאֶת כָּל הֲמוֹנֹה וְקָרְאוּ גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג".  [יחזקאל ל"ט, י"א]

מכאן ניתן להוכיח: כאשר שניים עושים מצווה אחת  יחדיו והאחד  מבין השניים מקדים  ומתאמץ יותר מהשני- זוכה לשכר גדול יותר מחברו. כפי שנאמר: "וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה":

לא נאמר: "ויקחו" מכאן : ששֵׁם התאמץ לקיים את המצווה יותר- לכן זכה לשכר מצוות ציצית שהוא שכר גדול יותר משכר קבורה. בדומה  לכך נאמר במסכת סוטה פרק: "אילו נאמרין" יוסף שקידש שם שמים בצנעה  ה' הוסיף לו אות משמו: שנאמר בתהלים: " עֵדוּת, בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ.." [תהלים פ"א, ו'] ואילו יהודה  שקידש שם שמים בגלוי נקרא כולו על שמו של הקב"ה.

ספורנו גם מוסיף פירוש  על משמעות הקללה לכנען על ידי נח: כיוון שהיה קטן במעלה ובזוי מכולם כפי שנאמר: "וְעֶבֶד אֱוִיל, לַחֲכַם-לֵב". [משלי י"א, כ"ט] לכן בחטאו הוסיף שיהיה: "עֶבֶד עֲבָדִים",

רש"ר סבור:" אם הדור החדש מתבונן בתאווה דוגמת חם שהתבונן בהשפלתו של נח אביו- אם הדור רואה רק את חולשותיהם האנושיות של הוריו ולועג למסורת הרוחנית והבנים מנתקים בבוז  את הקשר עם דור האבות - סביר להניח שגם עתידם יהיה ויישאר בגדר חלום -באותו  אופן שהם לעגו על דרכי אבותיהם -באופן זה  יענשו מידה כנגד מידה וצאצאיהם ילגלגו גם עליהם. לכן, "חם" הוא לעולם אבי "כנען"! כיוון שמודגש כמה פעמים שכנען עתיד להיות עבד- מכאן שישנו קשר עמוק בין אופיו של כנען לבין גורלו שעתיד להיות עבד- כנען הוא "ארור" מחמת אופיו הטבעי שהרי העתיד שמור רק לישרים טהורי הלב ולא לפראים הגסים, וכך גם היחסים בין בני אדם ובין האומות ,רק אלה היודעים לשלוט על עצמם יוכלו לשמור על חירותם, כי תאווה ללא גבולות גורמת לעבדות ,והכובש את יצרו לא  ייפול ברשת שוחד ומיני פיתויים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק  כי אדם לאורך כל  חייו - עליו  להתמיד להיות עקבי ואל  יסור מדרך הישר- כי המעבר- מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא- יכול להתרחש, חלילה, כהרף עין, דוגמת נח בסוף ימיו והקללה על כנען מוכיחה עד איזה רמה מוסרית, חלילה אדם עשוי להגיע כאשר  הוא חסר יראת שמים  ועל כן  קולל כנען בן חם לעבד עבדים.

 

 

 

 

 

פרשת נח - במה נח מצא חן - בעיני ה' ?

פרשת נח - במה נח מצא חן - בעיני ה' ?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו- היא המשך לסיומה של פרשת בראשית, שם נאמר: "וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה". [בראשית ו, ח]

כאן הכתוב ממשיך:

"אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו:  אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ".  [בראשית ו, ט]

השאלות הן:

א] מדוע נח מצא חן בעיני ה' ?

ב] מה המשמעות:" אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ". ?

תשובות.

נח מצא חן בעיני ה'

רבינו בחיי מסביר :

"וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה".

הרשעים היו ראויים להימחות ונח הצדיק היה ראוי להינצל - כי מצא חן בעיני ה' וכאן מובן למי העונש, הרשעים נענשים במי המבול ואילו השכר של נח הוא  שהוא מצא חן בעיני ה' וגם  עתיד להינצל מהמבול. ועל כך אמר שלמה המלך:  "נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב".  [משלי כ"ב ,א]

על פסוק  זה אומר הרלב"ג: השם הטוב –של האדם, מועיל יותר לאדם מאשר הכסף והזהב שברשותו, כי אדם שהוא צדיק ומתחשב בזולת- הוא גם אהוב על סביבתו ובתקופות קשות יוכל  ליהנות מהמחסה שלהם ,יותר מאשר יוכל לחסות בכספו וזהבו.

עוד נאמר: "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" [קהלת ז, א]

על כך  אומר : אבן עזרא:

העני יודע ששמו הטוב –  היינו - מעשיו הטובים שבאמצעותם רוכש את שמו הטוב- יש בו יותר כבוד משמן טוב ויש לו יותר תענוג ויום המוות טוב יותר לאדם - שיש לו שם טוב מיום היוולדו- כי ביום היוולדו האדם אינו יודע מראש אם יהיה טוב ,או רע. אך במותו מתגלה שמו הטוב היות ובעולם הבא -יזכה לשכר טוב ולמנוחה ולא יראה עמל - אך אין המצב כך ביום היוולדו של האדם- כי האדם לעמל יולד. ויש מפרשים האומרים: שטוב יעשה אדם שכל יום  ויום יחשוב על יום המוות מאשר על יום היוולדו - כי זה דבר מועיל ותורם לדרכיו.

על פי ספר "אוצר אגדות התורה" [- ליקט: ישראל יעקב קלפהולץ ]:  באו המלאכים, ושאלו את ה': "במה מצא חן -נח  בעינך?" השיב להם מה ההבדל בין נח לבין קודמיו:

כשהוליד שת- את אנוש- בנו ובקש ממנו שיאכיל את  אביו, השיב לו:  שהוא מוכן להאכילו, אבל כאשר בקשו ממנו להאכיל גם את סבו- את אדם, השיב להם: "מה לי ולו?" "די לי באבי, לא אוכל לדאוג  גם לסבי "וכך גם הבאים אחריו- לא הסכימו להאכיל את הסבא, אלא את אביהם בלבד. כשנח  הופיע בעולם ובקשו ממנו להאכיל את סבו השיב להם:

"היכן כל קרוביי וגואליי וכל אבות אבותיהם, כי חפץ אני להאכיל ולכלכל את כולם ולשרתם כל ימיהם"

כאשר המלאכים שמעו על כך- הם הבינו מדוע נח מצא חן בעיני ה' ואמרו: "אין כנח צדיק תמים, עושה צדקה וחסד, יהי רצון שצדקתו תצילו ממוות"

רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] מסביר את משמעות המילים: "וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה"- מציאת החן אינה משהו  מקרי, מילים אלה נאמרות על מי שה' חנן אותו בעוצמות ותכונות מיוחדות - למען מימוש מטרות נעלות ומיוחדות, כך היה אצל משה רבינו וכך נאמר גם על עם ישראל:

"כֹּה אָמַר יְהוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב..." [ירמיהו  ל"א, א]

וכך נאמר על נח- שבעוד כל הדור השחית את דרכו ונענש בכליה,  נח היה נראה ראוי בעיני ה' להציל את  כל הגרעין הטוב ולהעביר הלאה את העתיד.

אם אדם ראוי שה' יחונן אותו- זוהי  ההוכחה שהוא מוצא חן בעיניי ה', מציאת החן מושגת על ידי עמל ויגיעה, לכן המילה: "מצא" הכוונה למעלות רוחניות, כגון: חכמה, דעת שהם מושגים על ידי  עמל ויגיעה.

המחשבה היא קשה: שלאחר אלף וחמש מאות שנות היסטוריה אנושית –עומדים נח ומשפחתו לבדם וה' בונה את העולם בהתבססות- על איש  אחד.

הרב שמואלביץ בספרו:" שיחות מוסר"  מצטט את דברי חז"ל: "אפילו נח  שנשתייר מהן לא היה כדאי, אלא שמצא חן בעיני ה'  "

ומעובדה זו אנו למדים כאן את גודל המעלה של מציאת חן בעיני ה' , שהרי אם נח לא היה מוצא חן בעיני ה' היה נאבד  עם כל  דור המבול ולא הייתה מועילה זכות אבות וזכות עם ישראל וזכות הגואל- שעתידים לצאת ממנו ולא בזכותם ניצל, אלא רק היות ומצא  חן בעיני ה'.

 וכך היה אצל משה רבינו, לפי שנאמר:

"וְעַתָּה אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ, לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ" [שמות ל"ג,י"ג]

העניין של "מציאת חן"- היא המשמעות: שהאדם זוכה לקרבתו וחסדו של ה' למעלה מן הראוי לו, "חן"- היא האהבה שאותו אדם זוכה מאת ה' כלפיו.

דרך השגת  החן היא אחד הדברים הנעלמים- ועל כך אמר שלמה המלך: "..וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים, חֵן.." [קהלת  ט, י"א]  מצד החכמה לבד אין דרך להשיג את החן, אך על פי הכתובים ישנם שני יסודות  שבאמצעותם ניתן להשיג את מציאת החן בעיני אלוקים:

א] ענווה – שנאמר:וְלַעֲנָוִים, יִתֶּן- חֵן". [משלי  ג, ל"ד]

ב] תורה-  "אַיֶּלֶת אֲהָבִים,    וְיַעֲלַת-חֵן" [משלי ה', י"ט]

שני  יסודות אלה- יש בכוחם להציל את האדם מן הסכנה- הענווה מצילה את האדם כי בעלי הענווה – זוכים לקבל חן מה'. וכיוון שאדם זוכה למציאת חן בעיני ה'- הוא ניצל מכל רע וגם אם חטא וראוי להיענש הרי החן מגן עליו כמו שאמרוְ חז"ל:[ מסכת ברכות ז, א]

"וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם" [שמות ל"ג, י"ט]

בנוגע לתורה- העוסקים בתורה נדבק אצלם חן וכך מובטח שהתורה מגינה עליהם מכל רע, כך מסביר רש"י [גמרא  כתובות, ט"ז, ב] ולומדים את הרעיון מקל וחומר: שאם יש  בלימוד התורה לעלות חן על לומדיה ברור שיש ביכולתה להגן  מפני סכנות, החן  - ששורה על לומדי התורה הוא מציל ומגן וכך ניצל נח מימי המבול על ידי שמצא חן בעיני ה'- למרות שלא היה ראוי וכדאי להינצל.

"אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ- המשמעות:

רבינו  בחיי מסביר את המשמעות של הליכת הצדיק: ומצטט את דברי שלמה המלך:  "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו." [משלי כ, ז]

אין האדם צדיק, אלא ילך בדרך עבודת ה' באופן תמים ויקיים מצוות וחסדים -במטרה  לירא את ה' מתוך אהבה ולא  יעשה זאת מתוך מטרה להתפאר ולהתגדל במעשיו .

אלא יקיים את המצוות לא  מתוך גאווה, אלא באופן של ענווה וצנעה.  אדם כזה נקרא: "איש אמונים"

הוא אינו מכריז בקולי קולות את המצוות שקיים, אלא עושה הכול בצנעה.   

רבינו בחיי מוסיף ואומר: הכתוב הזכיר שלוש מעלות של שבח לנח:

א] היה צדיק במעשיו- לא איש חמס כבני דורו.

ב] היה תמים- שהיה שלם בכל מידותיו- לא היה בו מום- לא הייתה בו מידה מגונה. על כך נאמר: "אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ" [תהלים קי"ט]- -שהיו תמימי  המידות- וזה ההפך מבני דורו.

ג]אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ"-  ידוע כי את מידת ההתהלכות מצאו רק  ביחידי   הדור.

רש"ר מבהיר: נח התהלך יחד עם אלוקים כי נח דבק באלוקים וויתר על חברתם של בני אדם בדורו -שהיו לועגים לו וכך נעשה ראוי להיקרא בשם "נח" ובדרך זו הנחיל לאנושות- שהייתה חסרת תקווה- עתיד חדש.

על פי "ילקוט דרוש": הכוונה שנח לא היה נוהג להוכיח את בני דורו על חטאיהם לכן נחשב "צדיק תמים בדורותיו" היה נחשב בעיני כולם- צדיק וחביב מפני שהיה מתבודד עם האלוקים בלבד.

על פי "קשת אהרון": נח עלה ממדרגה למדרגה, ממעלת צדיק נתעלה למדרגת תמים עד שהגיע למדרגה- בה התהלך  את האלוקים.

ה"כלי יקר" מסביר: כי המשמעות  של:" אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ"- שלא פנה לעבודת אלילים. למעשה- לא השתתף בעבירות של בני דורו: גילוי עריות ,גזל ועבודה זרה.

הספורנו  מבאר: שנח  הלך בדרכיו להיטיב לזולת  והיה מוכיח את בני דורו על חטאיהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי נח מצא חן בעיני ה'- את מציאת החן הזאת- השיג  באמצעות עמל ויגיעה והיה צדיק בדורותיו ,את האלוקים התהלך ולא חטא כבני דורו- בזכות מציאת החן והדרך בה הלך- הוא ובני ביתו  היו ראויים להינצל מן המבול ולהמשיך את האנושות לעתיד חדש.

מי ייתן ועם ישראל ימצא חן בעיני ה' תמיד ויהיה ראוי להגנה מפני איומי האויבים סביב, כפי שנאמר:

"כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב..." [ירמיהו  ל"א, א]

נֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'

נֹחַמָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'

 שיר מאת: אהובה קליין ©

אלוקים מביט בברואים

רעתם מרקיעה שחקים

 מבורא עולם מתעלמים

לאלילי ברזל ואבן סוגדים.

 

זרעי פורענות יחדיו זורעים

 לא כן נח הצדיק והתמים

 ימצא חֵן-  בְּעֵינֵי אלוקים

 מתהלך בנתיב האמונים.

 

 מתעלה במעלות  הקדושה

 כמנורה מניס אפלה

 נועד לשליחות הצלה

 מונע האנושות  מהכחדה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת נח [חומש בראשית]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת נח - במה חטאו ונענשו דור הפלגה?

פרשת נח -  במה  חטאו  ונענשו דור הפלגה?

מאת: אהובה קליין.

בפרשת נח  אנו קוראים  על חטאם ועונשם של דור הפלגה, וכך התורה מתארת אתהאירוע: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ".

השאלות הן:

א] במה חטאו דור הפלגה? 

ב] מה היה עונשם?

 תשובות.

 חטאם של דור הפלגה.

על פי רש"י כמה הסברים:

א] עיקר  חטאם של דור הפלגה היה: בסברה שהייתה מקובלת על כל הקבוצה: כי אלוקים אינו נוהג בצדק בכך שבחר לעצמו את העליונים ולהם נתן את התחתונים ולכן  הם תכננו לעלות לרקיע ולהילחם בו כדי להשיג  לעצמם את השליטה בעליונים.

ב] רצו למרוד באלוקים היחיד בעולם.

על פי דברי חז"ל: "כולם לשם עבודה זרה התכוונו: [סנהדרין ק"ט,]

 נחלקו החכמים בעניין המטרה.  יש הסוברים: שזו הייתה כפירה גסה בבורא עולם, כמו: "נכה אותו בקרדומים".

"נעלה ונשב שם, נעלה ונלחם בו, נעלה ונעבוד שם עבודה זרה" [סנהדרין, שם]

על פי  תנחומא: המגמה של  החוטאים הייתה: "אנו, או הוא"  [תנחומא נ"ח] בראשית רבה ל"ח: המטרה הייתה:" נעשה עבודה זרה וניתן חרב  חדה בראשה"  ועוד הסבר על פי בראשית רבה: יש הסוברים:  כי חוטאים אלה היו בעלי מזימות ושאפו להתגונן מפני אלוקים המעניש בעקבות הפחד מהמבול. ולכן חשבו: "בואו ונעשה סמוכות לרקיע "שאמרו". אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט- כשם שעשה בימי המבול, על כן נעשה לרקיע עמודים שיתמכו בו לבל יתמוטט שוב. [בראשית רבה שם]

רבות הדעות על חטא זה, יש הסוברים: כי במעשה זה רואים את תחילת האנטישמיות, לפי שדור הפלגה התמרדו נגד אלוקי אברהם- היות ובחר בו ,הם טענו וראו בזה חוסר צדק, הם שאפו להעביר בחירה זו לעצמם.

הרמב"ן הולך בעקבות הזוהר ובעלי הקבלה, כוונתם בדבריהם הייתה: וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ, שֵׁם"- לקחת את תפקיד האלוקות על עצמם.

ספורנו סבור: שהם רצו לעשות את נמרוד –אלוקים, להושיבו בעליונים כדי שישגיח משם על כל העולם.

בעל הכתב והקבלה מסביר את דבריהם: "הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר"- בואו נעמיד לנו שומר, שישמור עלינו ויגן עלינו., בעצם כוונתם הייתה להעמיד אליל על מנת שיגן עליהם מפני כל מיני פגעי טבע.

יש דעה: שלפיה- הם ראו את עצמם כמתחילים את הבריאה ולא  רצו להסכים שהם רק ממשיכי הבריאה של אלוקים.

 הרב דושינסקי זצ"ל  סבור: שהם רצו לרכז את הבריאה כולה במקום אחד כדי  להחניק את אברהם ודעותיו שכן "צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרם לבין האומות" היות ועל ידי שה'  פיזר את האומות, עלה בידם של ישראל להפיץ תורה ודעת בכל  מקום.

אבל דור הפלגה שאף לסגור על אברהם מכל הכיוונים כדי למנוע ממנו להפיץ את האלוקות], תוך כדי  הליכתו מעם לעם.

הכוזרי [מאמר שני ס"ח] מבהיר: לשון הקודש נקראת בשם: "עברית"- היות ואברהם  נשאר עם לשון עבר, לפי שהיה: "אבי פלג" בימיו הפילוג גרם למצב שאברהם נשאר במקוריותו ולא  הושפע ולא נסחף בזרמם של אחרים.

ה"כלי יקר" טוען: כי באומרם: ו"ְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם" –גילו את כל המזימות שלהם, מטרתם הייתה שיצא שמם בעולם וכולם יקראו בשמותם ויחשבו כאנשי מעלה.

עונשם של דור הפלגה.

חז"ל [סנהדרין הנ"ל ומדרש רבה]עונים על השאלה: מדוע אנשי דור המבול שחטאו בגזל- נמחקו מן העולם ,ואילו אנשי דור הפלגה שעיקר  חטאם היה כפירה נשארו בחיים?

תשובתם: דור הפלגה ניצלו בזכות שהיו מאוחדים וחיו בשלום איש עם רעהו. גדול השלום שאפילו עובדים עבודה זרה, כביכול, אינו יכול לשלוט בהם, שנאמר: "חבור עצבים אפרים הנח לו"[הושע ד']

רש"י מסביר: בכך שה' ראה שהם מאוחדים בדעותיהם- הדבר סייע להם למרוד בה' ולכן החליט לעצור אחדות זאת לבל ימשיכו במזימותיהם: ואמר: "הָבָה, נֵרְדָה"- בלשון רבים, מלמד שהתייעץ כביכול עם בית דין של מעלה, בטרם ירד שהרי אינו זקוק להסכמתם ,אלא עשה זאת מתוך ענוותנותו היתירה. ויש במילה: "הָבָה" התבוננות וזריזות לעשות מידה כנגד מידה, לפי שהם הזדרזו בחטאם ואמרו:" הָבָה נִבְנֶה.." וכנגד דבריהם אמר ה': "הָבָה, נֵרְדָה" כדי להיפרע מהם מיד.

בלבל את שפתם כדי שלא יבינו איש את רעהו. זה מבקש מחברו לבנה וחברו  מביא לו  טיט וכך הדבר גורם למריבה ומחלוקת .

וממה שחששו תחילה דור הפלגה כשאמרו: "פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ".  בדיוק קרה להם, כדברי שלמה המלך:

" מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ;  –אותה רעה שהרשע חושש מפניה- היא תבוא עליו.[משלי י, כ"ד]

רש"י מסביר: פעמיים הכתוב  מתאר: כי ה' הפיץ את דור הפלגה, פעם אחת הכוונה שפיזר אותם בכל העולם ופעם שנייה  הכוונה: שאין להם חלק בעולם הבא.

רד"צ הופמן מסביר את טעם עונשם של החוטאים: "כל עוד האנושות מתרחקת מאלוקים, הרי יש בפירודה לעמים שונים בעלי ארצות שונות, לעמים אויבים ומקנאים זה בזה, משום טובה ואושר לה כולה... רק כאשר יתאחדו כל העמים כולם, להסתפח בנחלת אלוקי אמת לעשות רצונו ולעבוד עבודתו, רק אז תהיה באחדותם משום ברכה להם, ואחדותם תישאר לנצח" [הופמן, בראשית הוצאת "נצח"]

לסיכום לאור הנאמר לעיל, ניתן להסיק: כי עיקר  חטאם של דור הפלגה היה במרד נגד האלוקים , אולם מכיוון שהיו מאוחדים ביניהם באופן של שלום, אלוקים לא השמיד אותם, אלא הפיץ אותם לכל עבר, מכאן שרק אחדות למען אלוקים, היא מחזיקה לעד.

 

 

אנשי דור הפלגה

אנשי דור  הפלגה

שיר  מאת: אהובה קליין ©

מעשה בבעלי גאווה

מאוחדים  בשפה אחידה

לדגל כולם נקראו

להילחם  בעליונים זממו.

 

בקעת שינער חמדו

יחדיו לבנים יצרו

לבניית עיר ומגדל

למען יתנוסס אל על.

 

ראה זאת בורא עולם

ירד אליהם בסולם

חיש בלבל שפתם

ולכל עבר הפיצם.

 

לארבעה רוחות שמים

נסו הרימו רגליים

חלומם שקע למעמקים

דור הפלגה נקראים.

הערה: השיר בהשראת פרשת נח [דור הפלגה]

 

 

 

המבול/ שיר מאת: אהובה קליין ©

המבול/ שיר מאת: אהובה קליין ©

עשרה דורות המתין אלוקים

 צפה במהלך דרכי הברואים

 נסוגים למעמקי  רשע חשוכים

חיש נטש מידת הרחמים.

 

החליט  למחות הרעים

בעת עוזבם מים חיים

למען חפירת בארות נשברים

לדלות מי תאווה ועינוגים.

 

אז מחה דמעה מפניו

ומוסס את יציר כפיו

מים בשצף קצף

טיפות נתזו בקצב.

 

 על כל גיא והר

 בתוך יבשה ונהר

אך בתוך תיבה  קטנה

 צוהר קטן לבשורה חדשה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת נח [חומש בראשית]

 

 

 

פרשת נח - מדוע נענשו החוטאים-דווקא-במבול?

פרשת נח - מדוע נענשו החוטאים-דווקא-במבול?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה קרויה על שמו של נח - שנבחר על ידי ה'  להמשיך את קיום המין האנושי ,בזמן שהקב"ה גזר גזירה להביא כליה על העולם.

בסוף פרשת בראשית נאמר: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום: וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל  ליבו: ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד - בהמה עד רמש ועד - עוף השמים כי ניחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה'" [בראשית ו, ה-ח]

בפרשתנו יש המשך לדברים: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ  נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים  הִתְהַלֶּךְ נֹחַ."

 השאלות הן_

א]  במה השפיעו חטאי הדור על הנהגת  ה' ?

ב] מדוע ה' החליט להעניש את החוטאים במבול דווקא?

תשובות

חטאי הדור והנהגת ה'.

על פי רש"י: כשראה ה'  את  רעת פני הדור ההוא, נאמר : "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ"- כלומר התנחם במשמעות- נחמה , הקב"ה התנחם שברא את האדם רק על פני האדמה שאילו היה האדם בעליונים היה עשוי להשפיע על שאר העליונים לרעה וגורם להם למרוד בה' - באופן שהמריד את הברואים על הארץ.

אונקלוס אומר על  המילים: "ויתעצב אל ליבו" ה' ביקש לייסר את האדם ולהביא עליו עצבון.

רש"י מביא פירוש שונה: ה' שינה את דרך הנהגתו- מהנהגה בדרך  מידת הרחמים להנהגה  במידת הדין ובדרך זו החליט ה' באיזה דין ומשפט יש לנקוט כלפי האדם על מנת להענישו. והחלטתו הייתה להביא את עונש המבול וכאן המילה :"וינחם" -  כאילו ה' נמלך בדעתו וכביכול שינה את דעתו.    בדומה לכך נאמר: "וינחם ה' על הרעה" [שמות ל"ב, י"ד] ה' שב מן העונש שרצה להעניש את עמו.

אך בניגוד לבני אדם שהם עשויים לשנות את דרכי מחשבתם, הרי כאן הכוונה לשינוי בדרכי ההנהגה של ה' ממידת הדין למידת  הרחמים, או ההפך.

כתוצאה מכך שה' החליט להאביד את האדם התעצב ה' והתאבל-  כפי שנאמר על דוד המלך: "נעצב המלך על בנו" [שמואל-ב' י"ט, ג] התאבל דוד המלך על מות בנו- אבשלום.

את הפירוש של עצבות באופן של אבלות מביא רש"י כנגד תשובה לכופרים שטוענים: שה' טועה וחוזר בו מהחלטותיו, כפי שמסופר במדרש הבא: "גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה :האם אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד-אמר לו רבי יהושע: הן , אמר לו והא כתיב: "ויתעצב אל ליבו". אמר לו , נולד לך בן זכר מימיך? אמר לו הן, אמר לו ומה עשית? אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל, אמר לו ,לו היית יודע שסופו למות ? אמר לו בשעת חדותא  חדותא ובשעת אבלא אבלא,אמר לו: כך מעשה הקב"ה אף- על- פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן ,לא נמנע מלבראן, בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם: במילים אחרות: הגוי התכוון להגיד ליהושע בן קרחה: הרי אתם מודים שהקב"ה צופה ויודע את תחזית העתיד , אך ברגע שראה שהם חטאו הוא התחרט על שברא את האדם ואם אכן הוא היה יודע זאת מראש שהאדם יחטא   לא היה בורא אותו בכלל? וכששאל רבי יהושע את אותו גוי מה היה עושה כשנולד לו בן? ענה לו הגוי: כי שמח מאד ושימח גם את סביבתו, ענה לו הרבי: מדוע שמחת ,בזמן שידעת שהוא בן תמותה  וממילא בסוף מצטערים, ענה לו הגוי: בשעה שהתינוק נולד-שמחים ובמותו- אבלים. ענה לו  הרבי: כשם שהשמחה בזמן הלידה איננה סותרת צער המיתה - כך ה' נוהג, למרות שידע בזמן בריאת האדם והיה גלוי לפניו על אותם רשעים שיחטאו, בכל זאת ה' לא מנע את בריאת האדם - היות  ורצה לברוא אותו למען אותם צדיקים שיקומו  לעומתם.

ענישת החוטאים באמצעות מבול.

 רש"י מסביר:  הכתוב  אינו משתמש בלשון של השמדה והרס ,אלה נוקט  בלשון "מיחוי" במילה "אמחה"  פירושו- שחיקת דבר ופירורו במים והטעם לכך, לפי שחלקו הגשמי של האדם עשוי מעפר ולכן ה' החליט דווקא להביא את המבול כדי שימחה אותו ממש כעפר הנמחה ומתפורר במים.

הבהמות גם נענשו:

א] לפי שגם הם השחיתו את דרכם וחטאו [לפי בראשית רבה]

ב] רש"י מפרש: היות וכל בריאת בעלי החיים הייתה למען האדם והיות והוא ימחה במבול- ממילא אין צורך בבעלי חיים שישרתו אותו.

רבינו בחיי מסביר: כי במבול ישנה ראיה ברורה על עניין חידוש העולם וההשגחה . כי אומנם מצד אחד הקב"ה  מעניש את הרשעים ומכלה אותם מן העולם ,אך לעומת זאת מחייה את הצדיקים- דוגמת נח ובניו.

ה"כלי יקר" מבאר:  כי טעם העונש- לפי שדור זה חטא בעבודה זרה , גילוי עריות  וגזל, ובעבודה זרה- נאמר בירמיהו: "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב בארות ,בארות נשברים אשר לא יכילו המים" [ירמיהו ב, י"ג]

בעוון גילוי עריות אמרו  רז"ל: כי העונש על כך- חנק ונאמר בגמרא [מסכת כתובות ל, ע"א] אע"פ שבטלו ארבע מיתות בית דין , דין ארבע מיתות לא בטל. לכן מי שנחייב בחנק אפשרי שיטבע בנהר. מכאן שדור המבול שחטאו בגילוי עריות ועונשם- למות בחנק הדין הוא שיטבעו במים. כפי שכתוב: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו" [תהלים ל"ב, ו] מכאן היות והאדם אינו ניצל מחטא זה יגיעו אליו  שטף מים רבים.

 ובעוון הגזל- לפי שהגוזל- נכנס לתחום חברו על כן העונש להביא עליו מים , היות ואין טיפת מים נוגעת בחברתה ואף איננה פולשת לתוך גבולה. ומאין לומדים שכל טיפה היא יחידה בפני עצמה? התשובה לכך: לפי שבגשמי ברכה נאמר: "מי  פלג לשטף תעלה [איוב ל"ה, כ"ה]  מכאן לומדים  במסכת : בבא בתרא ,[ס"ט, ע"א]- שכל טיפת מים יש לה את השטח שלה ולא  נכנסת  לתחום חברתה.

 ואילו זה החוטא בגזל – נכנס ונכנס לתחום חבירו  דין הוא- שגשמי ברכה- יהפכו עליו למבול- מידה כנגד מידה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי מאחר ודור המבול חטא בשלושה דברים: גזל, גילוי עריות ועבודה זרה, ה' עבר ממידת הרחמים למידת הדין והענישם  בעונש המבול- בהיות האדם עפר  מחה ה' אותם וגם מהטעם שעזיבת דרך התורה – נחשבת להתנתקות  ממקור מים חיים- יש בכך מידה כנגד מידה - בעזיבת מים חיים חטאו ובמים נענשו.

 

.

 ו

 

נח ובניו/שיר מאת: אהובה קליין ©

נח ובניו/שיר מאת: אהובה קליין ©

נח  צדיק תמים

התהלך את האלוקים

 כמגדלור האיר סביבתו

 בעמלבנה תיבתו.

 

שליחותו מילא נאמנה

מאה ועשרים שנה

באמצע שנות  חיים

 זכה לשלושה בנים.

 

שם, חם ויפת  שמם

זה מזה נבדלו דרכם

חזו בנפילת אביהם

בשוני נבדלו תגובותיהם.

הערה:השיר בהשראת פרשת נח[חומש בראשית].

 

 

 

 

פרשת נח- מי היו נח ובניו- ובמה שליחותם?

פרשת נח- מי היו נח ובניו- ובמה שליחותם?

מאמר: מאת: אהובה קליין.

פרשת נח קרויה על שמו - לפי שהיה  צדיק בדורו ונבחר על ידי האלוקים להמשיך את קיום המין האנושי- בזמן שנגזרה הגזרה להביא מבול על העולם.

כאשר לנח מלאו חמש מאות שנה , ילדה לו אשתו נעמה שלושה בנים: שםחםויפת– כפי שהכתוב מתאר זאת: "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח: ויולד נח שלושה בנים: את שם את חם ואת יפת":[בראשית ו, ט-י]

השאלות הן:

א] מי היה נח ובמה ייחודו?

ב] מה אפיין את שלושת בני נח: שם, חם ויפת?

תשובות.

נח.

נח מוזכר לראשונה בסוף פרשת בראשית: "ויחי למך שתיים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן: ויקרא את שמו נח לאמור: זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן- האדמה אשר אררה ה'"

רש"י מאיר את תשומת ליבנו:  כי לא נאמר "ויולד את נח", אלא נאמר: "ויולד בן" מכאן ניתן ללמוד: בן- מלשון בניין – לפי שממנו -  מנח נבנה העולם.

משמעות השם נח על פי רש"י:

א] נח מלשון "הנחה"-הכוונה: "יניח ממנו עיצבון ידינו,לפי שמבריאת העולם עד בואו של נח לא היו להם כלי מחרישה לעבוד את האדמה,והנה כאשר נח הופיע,הוא  הכין להם את כלי העבודה וכך הקל על העיצבון  שהיה להם בעבודת האדמה.

ב] עד הופעת נח האדמה הייתה  מצמיחה קוץ ודרדר- מתוקף הקללה שחלה על האדם בגלל חטאו , אבל בימי נח- נחה האדמה מקללה זו.

רש"י  שואל גם : מדוע נח הוליד את בניו  בגיל יחסית מבוגר-חמש  מאות שנה?וזאת בהשוואה לדורות קודמים שזכו  להולדת בנים כבר בגיל מאה?

הטעם הוא: הקב"ה אמר:הרי המבול עתיד לבוא על העולם ולהשמיד את הרשעים,אם כן מה יעלה בגורלם של בני נח?אם רשעים הם ימותו במבול ויהיה רע  לאביהם הצדיק, אם יהיו צדיקים יהיה מצב שנח יצטרך להקים הרבה תיבות- עבורו ועבור כל בניו- לכן עיכב ה' את ריבויו של נח ומיעט גם את מספר  בניו. והולידאת בניו בהיותו בן חמש מאות שנה.

מעניין כי בפסוק האחרון של פרשת בראשית, נאמר:"ונח מצא חן בעיני ה' "[שם ו,ח]

הרמב"ן מפרש: נח מצא חן בעיני ה' - לפי שכל מעשיו היו נעימים ונאים,כמו שנאמר על יוסף : "וייתן חינו בעיני שר בית הסוהר"[ בראשית ל"ט, כ"א] או, "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה"[מגילת אסתר  כ,ט"ו] בעוד ששאר בני דורו של נח – מעשיהם גרמו לעצב בעיני ה' ,הרי נח  לעומתם מצא חן בעיני ה' והסיבה לכך, כי היה איש צדיק תמים.

רבינו בחיי מסביר: כי נח מצא  חן בעיני  ה' , מכאן ניתן להבין את העונש של הרשעים שנמחו במי המבול, ומנגד שכרו של נח הצדיק שניצל מהכליה.

על כך אמר שלמה המלך:" נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב"[משלי כ"ב]

רבינו בחיי  מוסיף ואומר: הכתוב מציין  בנח שלוש מעלות שהן בניגוד לבני דורו:

א] היה צדיק במעשיו ,לא איש חמס כבני דורו,שעליהם נאמר:"ותימלא הארץ חמס"

ב] נח היה תמים- כלומר שלם בכל מידותיו.בהמה שאין בה מום נקראת בלשון הכתוב:תמימה כמו שנאמר על פרה אדומה:"פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום"[במדבר י"ט]והמום  אצל האדם: היא המידה המגונה. ולנוח לא הייתה שום מידה  מגונה.

ג]"את האלוקים התהלך נח" , מידת ההתהלכות נמצאה רק אצל יחידי הדור.

בני נח = שם, חםויפת.

חם- רש"י מדגיש : כי למרות שהכתוב עדיין לא תיאר את תולדות בני נח, מודגש כי: חם הוא אבי כנען והסיבה לכך: לפי שכאשר  השתכר נח באוהלו  והיה ללא כסות, חם ראה זאת ויצא לספר על כך לאחיו, כאשר נח התעורר משיכרונו קילל את כנען – בנו של חם:"...ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו.."[בראשית  ט, כ"א.]

רש"י מביא עוד סברה של רבותינו האומרים: כי כנען היה הראשון שראה את נח באוהלו ורץ וסיפר על כך לאביו וגרם לכך שיבוא לאוהל ויראה זאת במו עינו, לפיכך הוזכר שמו וגם קיבל קללה מנח.

בנוגע לראיה: "וירא חם אבי כנען את ערוות אביו ויגד לשני אחיו"[שם ט, כ"ב] על כך נחלקו חכמים:

יש אומרים: כי הזיק לנח עד כדי כך שלא יוכל להוליד בנים בהמשך.

ויש הסוברים :שמלבד  זאת עשה באביו מעשה תועבה[מסכת סנהדרין ע] [ב"ר]

שם ויפת.

שם הוזכר הראשון למרות שלא היה הבכור,אלא יפת היה הגדול והיה ראוי יפת שיוזכר  לפני אחיו?

על שאלה זו עונה רש"י בשני פירושים:

א] שםהיה צדיק ועלה על אחיו עם מידותיו הטובות.

ב] הוא נולד מהול.

בזמן שנח  השתכר,מסופר כי שם ויפת לקחו את השמלה הלכו אחורנית וכיסו את אביהם- כפי שהתורה מתארת זאת:"וייקח שם ויפת את- השמלה וישימו על- שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערוות אביהם ופניהם אחורנית וערוות אביהם לא ראו"[שם ט,כ"ג]

למרות ששניהם השתתפו במשימה זו  הרי כתוב בלשון יחיד: "ויקח" במקום:"וייקחו"- בלשון רבים. מכאן רש"י מסיק: כי היה הבדל מהותי בהתנהגות בין  שם ויפת, שם התאמץ יותר מאחיו יפת, ועיקר המצווה נעשתה על ידו ויפת רק עזר לו.

היות ושם התאמץ יותר בכך שנהג כבוד באביו לכן  זכו[בני ישראל היוצאים מזרעו] לכיסוי של כבוד- טלית של ציצית, ויפת שגם הוא לקח חלק במצווה – זכה לקבורת בניו שהוא כיסוי של כבוד לאדם לאחר מותו, כפי שנאמר:"אתן לגוג מקום שם קבר"[יחזקאל ל"ט י"א] זוהי נבואה על  מלך מגוג שיעלה למלחמה בישראל  וחייליו יפלו על הרי ישראל ויזכו לקבורה שם. ומגוג –הוא שייך לבני יפת-כפי שהכתוב מציין: "בני  יפת גומר, ומגוג ומדי ויון ותובל.... "[שם י,ב]

חם- שביזה את אביו, נענש מידה כנגד מידה: כפי שנאמר על זרעו:" כן ינהג מלך אשור את שבויי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת..." [ישעיהו ב,ד]

ושואל רש"י מדוע נח קילל את חם בעבדות בנו כנען? התשובה לכך היא: מידה כנגד מידה,חם שגרם לאביו שלא יוכל להביא עוד  בן רביעי אשר  בעתיד יעזור לו לעת זקנתו ובלית ברירה נוצר מצב שהאחים הגדולים-שם ויפת- נאלצו לשרת אותו, על כך נענש  כנען הנכד -וישמש את זרעם של שם ויפת.

 ומדוע חם סירס את נח? לפי שאמר בליבו: הרי  האדם הראשון היו לו שני בנים טרם נולד שת  , קין הרג את הבל בגלל ירושת העולם ואילו נח אבינו יש לו כבר שלושה בנים והוא מעוניין בבן רביעי?

לעומת זאת ,נח בירך את שם על ידי שבירך את ה'  שבעתיד  עם ישראל שהם  מזרע  שם–יזכו  להתנחל בארץ כנען ועליהם  תשרה השכינה.

יפת קיבל ברכה שה' ירחיב את גבולו, אך לא יזכה להשראת השכינה באוהלו, לפי שכורש מלך פרס שהיה מבני יפת בנה את בית המקדש השני והשכינה לא שרתה שם במלואה, אלא השכינה שרתה רק בבית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך- שהיה מבני שם.

רבינו בחיי אומר: כי שם זכה למעשה לשתי ברכות:

א]ברכת השראת השכינה.

ב] ברכת התורה- דבר מיוחד שלא זכתה בכך שום אומה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מהפרשה: כי   על נח ובניו הוטלו שליחויות חשובות:

נח שימש דוגמא אישית לדורו ומילא את שליחותו נאמנה- על ידי שבנה את התיבה במשך שנים רבות והיה מזהיר את דור המבול שיחזרו בתשובה.

שם,נחשב  לצדיק בעל מעלות טובות ,לפי שזכה שממנו יצא אבי האומה- הלוא הוא אברהם אבינו.

יפת זכה לך- שצאצאיו בנו את בית המקדש השני[הכוונה לכורש]

חם- מייצג את כוש ומצרים.

 מתברר שלכל אדם יש ייעוד בעולם הזה ועליו למלא את שליחותו נאמנה  בהתאם  לציווי: "קדושים תהיו"

הבה נייחל שעם ישראל ימלא את ייעודו כראוי וישמש אור לגויים כדברי הנביא ישעיהו:

"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" [ישעיהו ס, ב]