חומש בראשית

וורט לשבת פרשת נח

וורט לשבת פרשת נח


הרב אברהם חיים זילבר שליט"א

 

מה היה כ"כ טוב בתיבה?

בסיום המבול (ח, טז) מצווה הקב"ה לנח "צא מן התיבה". וקשה: הרי כבר מדובר בשלב של 'יבשה הארץ' ובלשון חז"ל: 'נעשה גריד כהלכתה', ולשם מה היה צורך בציווי מיוחד 'צא מן התיבה'?

וביותר קשה ההמשך: "כל החיה וגו' היצא איתך" ומפרש רש"י: "אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה", ולא מובן מה היה כל-כך טוב בתיבה שנח והחיות לא רצו לצאת משם עד שהקב"ה כביכול הכריח אותם לצאת?

מבואר בחסידות, שבתיבת נח שרר שלום ושלוה מעין דלעתיד לבוא: "וגר זאב עם כבש גו' לא ירעו ולא ישחיתו", שהרי בתיבה היו כל סוגי החיות ולא טרפו זה את זה! ואף שהם היו בתוך כלובים, כנאמר 'קינים תעשה את התיבה' הרי ע"פ טבע לא ייתכן לשמונה בני אדם להשתלט על גן-חיות כזה ענק, ועוד שבכניסתם לתיבה יכלו להזיק זל"ז, אלא שהיתה שם תכונה ניסית של 'ונער קטן נוהג בם' מעין לעת"ל [ומה שהארי הכיש את נח הי' מקרה נדיר ובגלל סיבה ש"הן צדיק בארץ ישולם"].

על-פי-זה מובן מדוע לא רצה נח לצאת מהתיבה, כי היה שם גילוי של ימות המשיח, ובודאי החיות הרעות שהיו במצב של 'ואריה כבקר יאכל תבן', לא רצו לצאת משם כדי... להפוך שוב לחיות טורפות ומזיקות!

הוראה מהציווי "צא מן התיבה": ישנם כאלה היושבים בד' אמות של תורה ותפלה, ועליהם לדעת, שיש גם זמן שצריך 'לצאת מן התיבה' ולתקן את העולם שבחוץ ע"י קירוב לבבות ישראל לאבינו שבשמים.

 

שבת שלום וחודש טוב!

 

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כה, נח שיחה ג'. ומומלץ לכל 'מבקש' לעיין בגוף השיחה לחזות באפשרויות השונות ליישוב הקושיא ובירור הכסף מן הסיגים, כי טוב האור ומתוק לעינים.