- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בשלישי, 20 אוקטובר 2020 12:36
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 602
פרשת בראשית / מדוע אדם וחוה גורשו מגן עדן?
מאת: אהובה קליין.
פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בחומש בראשית-שהוא ראשון לחמישה חומשי התורה ,הפרשה מתארת את מהלך הבריאה, ביום השישי נברא האדם, אך טרם בריאתו התורה מציינת:
"ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה..."[בראשית א, כ"ו]
בהמשך הכתוב מציין:"וייקח ה' אלוקים את—האדם וינחהו בגן—עדן לעובדה ולשומרה: ויצו ה' אלוקים על האדם- לאמור מכל עץ הגן אכול תאכל: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אוכלך ממנו מות תמות"[שם ,ב, י"ז]
לאחר שאדם וחוה חטאו באוכלם מהפרי האסור הם נענשו וגם גורשו מגן עדן.
"וישלחהו ה' אלוקים מגן- עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם: ויגרש אתהאדם וישכן מקדם לגן- עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים"[שם ג, כ"ג-כ"ד]
השאלות הן:
א] מדוע לא נאמר: "אעשה אדם"?
ב] מה היה עיקר חטאו של האדם?
ג] מדוע גורשו אדם וחוה מגן העדן?
תשובות.
"נעשה אדם בצלמנו ודמותנו"
נשאלת השאלה: מדוע לא נאמר :"אעשה אדם"- בלשון יחיד?
על כך כמה דעות של פרשנים:
רש"י מפרש: הקב"ה התייעץ עם המלאכים טרם ברא את האדם ולא מהטעם שהיה צריך את עזרתם, אלא עשה זאת מתוך ענווה , כדי לחלוק להם כבוד, ומדוע דווקא לפני בריאת האדם התייעץ איתם? כי האדם נברא בדמות המלאכים ובגלל חשיבותו יש חשש שהמלאכים יקנאו בו,
טעם נוסף שהקב"ה נמלך עם המלאכים, לפי שיש בית דין של מעלה וכאשר ה' שופט מלכי בשר ודם ,טרם יגזור את גזר דינם ,הוא מתייעץ עם המלאכים וההוכחה לכך: שמסופר על אחאב שאמר לו מיכה: "ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו"[מלכים-א כ"ב, י"ט] הכוונה שמצד אחד ישנם מלאכים המקטרגים -המצדדים לצד חובה ומצד שני ישנם מלאכים שהם מליצי טובה.
הקב"ה נטל רשות מהמלאכים ואמר: היות שהמלאכים למעלה הם בדמותו של הקב"ה,אם לא אברא בני אדם למטה בדמותי תהיה קנאה במעשה בראשית.
ועוד אומר רש"י: רצה הקב"ה ללמד הליכות דרך ארץ: שלעולם הגדול יהיה נמלך עם הקטן וזוהי מידת הענווה.
וראיתי פירוש נוסף בספרו של הרב אליהו שלזינגר"אלה הדברים":
המסתמך על ספר: "ישמח משה" ושם שואלים: מדוע לא נאמר על האדם:"כי טוב"?
התשובה היא: כי האדם נוצר כשהוא אינו מושלם וזה בניגוד לבעלי חיים שהם נבראו בעולם וכשם שהם נבראו כך הם חיים את חייהם עד הסוף, ולכן נאמר עליהם: "כי טוב", אבל בני האדם שלא נוצרו מושלמים מההתחלה-כביכול, ה' פונה אליהם ואומר להם: אני אעזור לכם להגיע לשלמות על ידי המאמצים והיגיעה הרבה שאתם תשקיעו בעצמכם כדי שתתעלו למדרגה גבוהה.
חטאו של האדם.
עיקר חטאו של האדם היה בהתנשאות, בעוד שהקב"ה דורש מבניו לפעול מתוך מידת הענווה ולקיים את המצוות מתוך יראה ואמונה בה' ומתוך הכנעה.
הרי, חווה נשמעה לדברי הנחש ולא היו לה הרהורים על עצם החטא, היא פשוט תפסה פיקוד והתעלמה מציווי ה'.
כך הציווי מתואר בלשון הכתוב: "ויצו ה' אלוקים על האדם לאמור מכל עץ- הגן אכול תאכל: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות"[שם בי"ז]
למרות דברי ה', חוה התפתתה לדברי הנחש ונכנעה לתאוותה:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה- הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל" [שם ג, ו]
והאדם שקיבל את הפרי האסור מחוה האשים אותה בחטא, מבלי להתייחס לציווי ה':טענתו הייתה: "..האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל"
על פי רש"י:כאן האדם לא רק שמרד נגד רצון ה' ,אלא אף גילה כפיות טובה כלפי ה' – לפי שאמר: "האישהאשר נתת עמדי.."
ואילו לגבי הנחש, הקב"ה אפילו לא שאל אותו מדוע פיתה את חוה לאכול מן הפרי,אלא ישר קיבל את עונשו- ללכת על גחונו ולאכול עפר כל ימי חייו.
רש"י אומר: כי מכאן ניתן ללמוד: " שאין מהפכים בזכותו של מסית"- המפתה אחרים לעשיית חטא -אין מחפשים אצלו נקודות זכות.
על פי רש"י:הנחש נענש גם בעיבור ארוך במיוחד- עיבורו נמשך שבע שנים.לפיכך הנחש בעונשו זה הושפל עד עפר.
האישה הושפלה גם היא - לפי שבנוסף לעונשה:"בעצב תלדי בנים"נאמר לה על האדם:"והוא ימשול בך" . גם האדם הושפל קשות בעונשו, בנוסף על כך שעליו לעבוד קשה לפרנסתו כל ימי חייו ,כנאמר :"בזיעת אפיך תאכל לחם " בנוסף נגזרה עליו ועל כל הדורות שאחריומיתה –"עפר אתה ואל עפר תשוב"[שם ג,י"ט]
גירוש אדם וחוה מגן העדן.
על פי רש"י: לאחר שהאדם אכל מעץ הדעת הוא נעשה דומה לקב"ה מעתה הוא יחיד על הארץ בדומה לה' שהוא יחיד בעליונים והייחוד שלו: שיש לו בינה לדעת להבחין בין טוב ורע מה שאין כן אצל הבהמה והחיה.
היה צורך לגרש את האדם, כדי למנוע ממנו לאכול מעץ החיים- מהחשש שחייו יהיו נצחיים וכך יוכל לבלבל את הבריות - בכך שישכנע אותם שאף הוא אלוה ויחיה לנצח.
לפיכך, ה' העמיד את הכרובים מחוץ לגן לשמור על הכניסה למקום זה ובידיהם חרב מתהפכת- על מנת למנוע מהאדם להיכנס לגן.
ה"כלי יקר" אומר פירוש מעניין במיוחד:
הוא מסתמך על: "מדרש שוחר טוב " הרי נאמר שהאדם גורש מגן עדן , לאן הוא גורש? להר המוריה ושם הקריב קורבן לה' כמו שאמרו רז"ל[ מסכת חולין ס, ע"א] "שהאדם הראשון הקריב פר מקרין מפריס" האדם הראשון גורש ונשלח להר המוריה לעבוד את האדמה ולבנות ממנה מזבח אדמה, ושם הקריב קורבן לכפר על חטאו , לפי שהאדמה נתנה לו את הגשמיות שבגללה נכשל בחטא לכן במקום מקור החטא- שם תהיה גם כפרתו. האדמה הזו חייבת לעזור לו לכפר על מעשיו על ידי שהקים מזבח אדמה והקריב קורבן באזור של אבן -השתייה אשר משם הושתת כל העולם . וגם לגבי האומרים :שעפרו של האדם מכל רוחות השמים, הרי סברה זו מתיישבת יפה עם עניין זה שהרי העפר ממרכז העולם דומה כאילו נוצר מהעפר שמכל רוחות השמים.
גם לגבי יעקב, כאשר חלם את חלום הסולם עם המלאכים: אמר לו ה': "הארץ אשר אתה שוכב עליה" על פי רש"י- ה' קיפל את הארץ תחתיו, אך לפי פירושו של ה:"כלי יקר" יוצא שיעקב שכב גם במקום טבור הארץ ומרכזו- על כן הדבר דומה כאילו שכב על כל הארץ.
לסיכום, ניתן ללמוד מפרשה זו: כי אדם וחוה לא עמדו בציפיות ה' ולא קיימו את הציוויים בעניין איסור האכילה מפרי עץ הדעת. הם חטאו בהתנשאות ונענשו מידה כנגד מידה- הושפלו עד עפר וגורשו מגן העדן- לפי שלא העריכו את כל הטוב שה' נתן להם ולא היו עוד ראויים לשבת במקום קדוש זה.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:02
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 557
בראשית/ שיר מאת: אהובה קליין©
חושך ואור בערבוביה
תוהו ובוהו בבריאה
אלוקים בוחש בחומר
ממנו חדש יוצר.
רוחו על פני המים
בורא יש מאין
אור ימי בראשית
נגנז לצדיקי אחרית.
עולם שלם נרקם
תוצר יצירת אומן
בידי מלך מושלם
למען תורה והעם.
הערה: השיר בהשראת פרשת בראשית[חומש בראשית]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:01
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 506
פרשת בראשית-מה גנוז במעשה הבריאה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[המאמר לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]
חומש בראשית- הראשון בסדרת חמישה חומשי תורה נקרא בפי הנביאים: "ספר הישר"
הפרשה הראשונה: "בראשית" מתארת את תהליך בריאת העולם על ידי הקב"ה:
"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ: והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור: וירא אלוקים את האור כי- טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך".[בראשית א, א-ה]
השאלות הן:
א] מדוע נקרא חומש בראשית בפי הנביאים: "ספר הישר"?
ב] מה משמעות המילה: "בראשית" ומה גנוז בה?
ג] מה הקשר בין סיפור הבריאה להבטחת ארץ ישראל לעם ישראל?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי העמק דבר: ספר בראשית נקרא בפי הנביאים:
"ספר הישר" – כפי שנאמר במסכת ע"ז [כ"ה, א] על פי שני מקראות: "הלא היא כתובה על ספר הישר"[יהושע י", י"ג]
"ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר"[שמואל- ב, א, ח]
ועל כך אומר רבי יוחנן: כי ספר זה-הוא על האבות: אברהם, יצחק ויעקב שהיו ישרים, כמו שכתוב: "תמות נפשי מות ישרים"
ובהקשר זה ניתן להבין מדוע הקב"ה החריב את הבית השני?
הסיבה לכך: שאומנם היו בתקופה זו הרבה אנשים צדיקים וחסידים שהיו עוסקים בתורה ,אך לא הלכו בדרך הישר, אלא היו נוהגים בשנאת חינם כלפי הזולת והיות וה' הוא ישר, אין דרך זו מקובלת עליו.
לעומת אותו דור-אבותינו היו ישרים, התייחסו יפה אל הזולת, כולל אל אומות העולם וגם כלפי עובדי אלילים.
אברהם אבינו- התפלל על אנשי סדום הרשעים וביקש עליהם רחמים וזאת למרות ששנא את דרכם, אך מנגד היה חפץ בקיומם.
ומכאן השם: ספר הישר- על בסיס התנהגות אבותינו שניתן ללמוד מהם- כיצד נהגו בדרך ארץ כלפי אחרים והדבר שייך לקיום העולם ויש לכך גם קשר לבריאה.
התשובה לשאלה ב]
רש"י מביא שני פירושים למילה: "בראשית":
א] מילה זו אינה באה לפרט מה נברא בראשונה ומה נברא אחר כך, אלא מטרתה לספר בשביל מה נברא העולם? ולכך שתי תשובות:
העולם נברא בשביל עם ישראל, שנאמר: "קודש ישראל לה' ראשית תבואתה" [ירמיהו ב, ג]
וגם נברא למטרת קיום התורה, כפי שנאמר:"ראשית דרכו" [משלי ח, כ"ב] לפיכך השמים והארץ נבראו למען ישראל שיקיימו את התורה.
ב] עיקר תיאור הבריאה הוא לספר על בריאת האור שהיה קיים כבר ביום הראשון.
רבינו בחיי מתייחס למילה: "ברא" ואומר כי העולם נברא יש מאין ומביא את פירושו של ר' נחמיה ולפיו: כבר ביום הראשון ברא ה' את כל העולם ולמה הדבר דומה? לאדם שזרע שש שעורים בבת אחת ואחר כך זה יצא ביום הראשון וזה יצא ביום השני וכן הלאה במשך שישה ימים.
ולפי זה מכל החומר שנברא ביום הראשון- נבראו כל הנבראים במשך שישה ימים. כלומר הכול יצא מהכוח אל הפועל.
התשובה לשאלה ג]
רש"י מתרץ מדוע התורה פתחה בסיפור הבריאה ולא פתחה במצווה הראשונה שעלייה נצטוו עם ישראל: "החודש הזה לכם" ?שאם יבואו אומות העולם ויגידו: כי הארץ מיועדת להם, ויתלוננו כי עם ישראל כבש זאת מידיהם.
תשובת העם תהיה: כי הקב"ה ברא את העולם וההחלטה בידו למי להעניק את הארץ הזאת.
רשי מבסס את תשובתו על הפסוק בתהלים: "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים"[תהלים קי"א, ה.]
אך נשאלת השאלה: האם תשובה זו תשכנע את אומות העולם שהרי אם היו מאמינים בתורה, לא היו מאשימים את עם ישראל כאילו גזלו להם את ארצם?
אלא, המציאות מחייבת את עם ישראל להסביר זאת לאותם היהודים הספקנים מתוך העם ,המעלים ספקות על צדקת ישיבתם בארץ ישראל, כי הקב"ה ברא את הארץ והוא מחליט למי היא מיועדת. ישנה סכנה גדולה ביותר כאשר בתוך העם אין אמון מוחלט לגבי ייעוד הארץ לעם ישראל. והעלאת ספקות לגבי הבטחת הארץ עוד לאברהם: "לך אתננה ולזרעך אחריך"
מתברר כי כאשר האדם אינו בטוח בצדקת הדרך הדבר פותח פתח לצרות.
הגר"א [בספר באר יוסף] מסביר זאת בצורה מעניינת:
למה הדבר דומה? למה שהתרחש עם חוה אימנו, הרי ה' אמר: "כי ביום אכלך ממנו תמות" ואילו היא אמרה: "ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון". על ידי שאמרה: "פן" היא הביעה ספק בדברי ה' וכך פתחה פתח לנחש שהצליח לשכנע אותה באמצעות שקרים -כן לאכול מהפרי, התוצאה: מיד חטאה ונענשה.
ומה שאמר ה' לקין: "למה חרה לך ולמה נפלו פניך, הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ"-אין ליצר הרע כוח מיוחד להסיט את האדם מדרכו הישרה בתנאי שהוא נחוש בדרכו, אך ברגע שהאדם מתחיל להסתפק בצדקת הדרך , התוצאה- יצר הרע בנקל מצליח להפיל את האדם לדרך השקר וזוהי המשמעות למילים: "לפתח- חטאת רובץ" ברגע שהאדם פותח פתח לרוע על ידי ספקותיו בצדקת דרכו- התוצאה: "חטאת רובץ"
לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי חומש בראשית משמש אבן דרך לכל הדורות כיצד ללכת בדרך הישר על פי התורה הקדושה ולעמוד בנחישות תמיד על צדקת הדרך.
יהי רצון שנשמש לעד אור לאומות העולם כפי שנאמר:"...ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד – קצה הארץ"[ישעיהו מ"ט, ו]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:48
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 626
פרשת בראשית- מדוע חסרות המילים:"כי טוב" ביום השני לבריאה?
מאמר מאת: /אהובה קליין.
פרשת בראשית פותחת בפסוק:"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.." [בראשית א,א]
ובהמשך נאמר:"ויאמר אלוקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים: ויעש אלוקים את- הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן: ויקרא אלוקים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בוקר יום שני"[שם א,ו-ט]
השאלות המתעוררות הן:
א] מדוע נאמר ביום השני לבריאה: כי מלאכת השמים נמשכה,בעוד שבתחילת הפרשה נאמר:" בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"?
ב] מה פשר העלמות המילים:"כי טוב" ביום השני לבריאה?
ג] מדוע הרקיע נקרא:"שמים"?
ד] מאין לנו הביטוי:"יראת שמים"?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: למרות שהשמים נבראו ביום הראשון,עדיין חלשים היו ולא היו די יציבים . אלא רק ביום השני מכוח ציווי ה' באומרו:"יהי רקיע"! התחזקו השמים כראוי.רש"י מסתמך על הפסוק:"עמודי שמים ירופפו יתמהו מגערתו"[איוב כ"ו,י"א]
בעוד שהשמים ביום הראשון היו רופפים,הרי ביום השני מאימת גערת ה' -עליהם -התייצבו במקומם, בדומה לאדם הנבהל ממישהו המאיים עליו ובתגובה נעמד במקומו מרוב פחד.
ומה הכוונה שאלוקים הבדיל בין מים למים?
לפי הסבר רש"י: היה ה' מבדיל בין המים העליונים מעל הרקיע, וכך נוצר רווח בין המים העליונים לרקיע -כמו שנוצר רווח בין הרקיע לבין המים התחתונים
והרקיע עומד באמצע החלל שבין שתי שכבות המים.
מכאן ניתן להסיק :כי המים העליונים אינם נשענים על רקיע השמים, אלא עומדים בחלל מתוך כוח ציווי ה'.
ומה פירוש:"ויעש ה' את הרקיע"? הקב"ה היה מיטיב את הרקיע ומשלים את מלאכתו-
בדומה לפסוק:"ועשתה את ציפורניה" [דברים כ"א,י"ב] כאן הכוונה להיטיב ולתקן את הציפורניים שלמעשה עשויות כבר.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונה רש"י: לא נאמר ביום השני לבריאה:"כי טוב" –לפי שלא הסתיימה מלאכת המים ביום שני, אלא הושלמה ביום השלישי,ואין להגיד:"כי טוב"- על דבר שאינו מושלם , לפיכך ביום השלישי כאשר הבדיל ה' גם בין היבשה למים והסתיימה מלאכת המים וכן בריאת הצומח- נאמר פעמיים:" כי טוב"
על שתי מלאכות אלה שהושלמו בו ביום.
ומאז קיים המנהג להגיד על יום שלישי:" פעמיים כי טוב"
רבינו בחיי מביא מדרש:"מפני מה לא נאמר: "כי טוב"- בשני? לפי שבו נברא גיהנום שנאמר:"כי ערוך מאתמול תפתה"- יום שיש לו אתמול ואין לו שלשום"[ישעיהו ל,ל"ג]
רבינו בחיי מביא עוד פירוש של חז"ל:לא נאמר ביום שני:"כי טוב" כי ביום זה נוצרה המחלוקת,לפי שנאמר:"ויהי מבדיל בין מים למים."
יום שני נקרא בשם זה, היות והוא תחילת השינוי והוא מקור לכל חלוקה. היות והמחלוקת והגיהנום נבראו באותו יום ,המסקנה: כי יום שני הוא יום מזיק ולא נאמר בו:" כי טוב" -כי מאותו היום היו כל מיני מחלוקות. כגון:
ביום השלישי כאשר ציווה ה' על העץ:"תוצא הארץ עץ פרי" והעץ לא נהג לפי רצון ה' והוציא:עץ עושה פרי.כלומר רצונו של הקב"ה היה שיהיה טעם העץ כטעם הפרי וגם העץ יהיה ראוי למאכל,אך העץ לא מילא את רצון ה', בדומה להסבר זה מסביר גם רש"י אותו רעיון ,אלא שהוא טוען שהאדמה לא שמעה בקול ה' [לפי רש"י]
ביום הרביעי בו נבראו המאורות: קטרגה הלבנה על כך שגם השמש נוצרה וטענה- כי לא נאה ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד.
ביום החמישי: כאשר נברא גם הלוויתן ,ה' סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא.
ביום השישי: אדם וחוה חטאו וגורשו מגן העדן.
מכאן שמאז יום השני היו קטרוגים ומחלוקות.
התשובה לשאלה ג]
רש"י מביא שלושה פירושים:
1] שמים= נושא מים.
2]שם מים= ששם מצויים מים.
3] אש ומים- אלוקים ערבב אש ומים ויצר מהם שמים.
התשובה לשאלה ד]
כאשר אנו אומרים על אדם מסוים כי התנהגותו טובה ,היות והוא ירא שמים.
הכוונה= כי יודע שהקב"ה בוחן את התנהגותו בכל רגע ,על כן משתדל לקיים את מצוותיו,כי ירא ,שמא יחטא – ואז ייענש על חטאיו.
ביטוי זה נלמד ממלאכת בריאת השמים, שהרי השמים היו הראשונים שהראו סימן יראה מהקב"ה- ביום השני מגערתו:"יהי רקיע"! ומרוב אימה מיד התייצבו והתקשו, לפי שמתחילה נבראו חלשים.
הסבר מעניין זה מביא:רבי יצחק מגור,"בעל חידושי הרי"ם"
לסיכום,לאור האמור לעיל מגיעים למסקנה: כי מלאכת המים לא הושלמה ביום שני,אלא רק ביום שלישי ולכן,לא נאמר ביום שני:"כי טוב" ,אלא ביום שלישי נאמר פעמיים:"כי טוב" –פעם ראשונה,עבור מלאכת המים שהושלמה ופעם שנייה עבור- הצומח שנוצר ביום שלישי.
ויש בכך מסר לכלל ולפרט: להתרחק תמיד מהמחלוקת והקטרוג ולהעדיף את האחדות והשלום.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:47
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 539
שמים/ שיר מאת אהובה קליין©
שני לבריאת העולם
רקיע לא הושלם
אלוקים עיצב שמים
רקח אש ומים.
מים הובדלו לשניים
במלאכת יציר כפיים
חלקם התעלו מעלה
חציים זרמו מטה.
מחלוקת ירדה לתבל
מקור קטרוג וסבל
הצמד :"כי טוב" איין
לשלישי עברו פעמיים.
הערה:השיר בהשראת פרשת בראשית[חומש בראשית]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 20:27
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 515
פרשת בראשית- מדוע נגנז האור?/מאמר מאת: אהובה קליין.
בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בראשית-מדוע נגנז האור?/ מאת: אהובה קליין.
פרשת בראשית פותחת בפסוקים:"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ:והארץ הייתה תוהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים: ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור: וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך:ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" [בראשית א,א-ה]
השאלות הן:
א] למי ה' גנז את האור ומדוע?
ב] מדוע היה צורך להבדיל את האור מהחושך?
ג] מדוע כתוב:"ויקרא אלוהים לאור יום" ובהמשך כתוב:"ולחושך-- קרא לילה" ולא הוזכר ליד הלילה:"אלוהים"?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י:ראה הקב"ה שאין האור ראוי לרשעים, לפיכך גנז את האור לצדיקים לעתיד לבוא, ובאיזה אור מדובר?
התשובה לכך היא: כאשר ה' ברא את שני המאורות- השמש והירח, מיעט את אורה של הלבנה-כי אין שני המאורות ראויים להשתמש בכתר אחד.
רש"י מסתמך על[הגמרא,חגיגה י"ב,וב"ר,י"א,ב']
האור הנותר מהלבנה נגנז:
"אור שברא הקב"ה ביום הראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו,כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן,שנאמר:"וימנע מרשעים אורם"[איוב ל"ח,ט"ו]
ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבוא וכו'"
התשובה לשאלה ב]
גם על שאלה זו עונה רש"י:הקב"ה ראה שהאור טוב,לכן הסיק שאין זה מן הראוי שהחושך והאור ישמשו בערבוביא.
לכן האור תחומו ביום ואילו החושך תחומו בלילה, גם כאן רש"י מסתמך על הגמרא[ברכות,פ"ח,ה"ו וכן-בב"ר,פ"ג,ו']
וזה לשון הירושלמי:"משלו משל:למה הדבר דומה?למלך שהיו לו שני איסטרטיגין. זה אומר:אני משמש ביום,וזה אומר:אני משמש ביום.קרא לראשון ואמר לו:פלוני היום יהא תחומך.קרא לשני ואמר לו:פלוני,הלילה יהא תחומך.הדא הוא דכתיב:"ויקרא אלוהים לאור יום וגו'.
לאור אמר לו:היום יהא תחומך.ולחושך אמר לו:הלילה יהא תחומך"
התשובה לשאלה ג]
ישנו מדרש המסביר:"קרא אלוהים לילה אין כתיב כאן אלא קרא לילה,שאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה.הדא הוא דכתיב:"ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שריא".
לפי דברים אלו, אין הקב"ה מייחד את שמו על הרעה שהיא - החשכה.
ובהמשך כתוב:"מאתו לא תצא הרעות" לפי זה- גם מה שנראה בעין האדם כדבר רע,הרי בעיני ה' הדבר לטובה,אולי מהסיבה להגדיל לאדם את שכרו בעולם הבא,או מהטעם- שיקבל את העונש בעולם הזה ולא בעולם הבא.
לכן אין ה' מייחד את שמו על הרעה, מפני שלגבי ה' הכול "טוב".
ואין כל "רע" מתקיים לפניו,רק בעיני האדם נדמה דבר זה או אחר שהוא:"רע"
רק אלוקים יודע מה בדיוק צפון בחשכה, מה המטרה בצרה- לפיכך אצל הבורא הכול לטובה.
לכן הקדים הכתוב:אור לפני החושך מהסיבה שאין הקב"ה יהיה סמוך לחושך-:"שאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה"[על פי- להב אש בשם הה"ק מזיכלין ז"ל]
לאור כל הנאמר לעיל:
לומדים אנו: כי אלוקים ראה שהאור אינו ראוי לרשעים,לכן גנז את האור לצדיקים לבוא.
מעניין,כי המילה:"אור" מופיעה בתחילת הפרק 5 פעמים, לעניות דעתי ,יש כאן רמז לחמישה חומשי תורה שמקרינים ללומדים הרבה אורה.
יהי רצון ובקרוב מאד,בע"ה, יתגלה האור הגנוז ויאיר את כל עם ישראל בגאולה הקרובה.
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
