סיפורים לכבוד שבת
נס בזכות תפילין של רבינו תם
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם ברביעי, 08 יולי 2020 11:19
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1107
נס בזכות תפילין של רבינו תם
מתוך הספר "על הנסים שהיו במלחמת לבנון השניה", אתר מוריה http://www.moriya.org.il/NisimLevanon.doc
זה סתם סיפור יפה, אני לא יודע אם הוא נס אבל הוא ממש סיפור מרגש. אני משרת באחת היחידות המיוחדות של צהל ומקפיד להניח כל יום תפילין של רבינו תם. (תפילין מיוחדות שמניחים אותם בדרך כלל רק מי שמהדר במצוות).
כשיצאנו למלחמה הזאת פנה אלי חבר בשם בראזני שמשרת באותה יחידה והחל רק לאחרונה להניח תפילין של רבינו תם ושאל האם למלחמה לוקחים גם את התפילין הללו?
אמרתי לו: בודאי שכן. אפילו לא תספיק להניח את התפילין במלחמה, עצם העובדה שהם יהיו על החגור שלך – זה זכות.
הוא לקח את התפילין הרגילות וגם את התפילין המיוחדות הללו ויצא למלחמה. במהלך המלחמה אני נפצעתי ופוניתי לבית החולים. ובראזני הוצב זמן מה מהמלחמה בתצפית בקו קרוב מאוד למקום של האויב. הוא החליט שזה זמן ראוי להניח תפילין של רבינו תם, הניח את התפילין, קרא קריאת שמע והוריד אותם.
חבר אחר מהיחידה שראה אותו מניח תפילין של רבינו תם ממש קפץ מרוב שמחה. הוא רגיל להניח כל יום תפילין אבל אף פעם לא הניח תפילין של רבינו תם, ביקש מהחבר שלי רשות להניח פעם ראשונה בחיים תפילין אלו. חבר שלי נתן לו את התפילין להניח בשמחה. אבל תוך כדי שהחדש מניח את התפילין הם זוהו על ידי המחבלים ונפתחה עליהם אש.
המקום שהם שהו בו היה לא ממוגן, ומיד הכוח התקפל לאחור למקום ממוגן מירי. כל השיפור לאחור נעשה תחת אש בלחץ גדול. וכשהם מגיעים למקום החדש מסתבר שהחייל שביקש את התפילין שכח את התפילין של בראזני במקום הראשון.
החבר שלי הצטער עד מאוד. התפילין הללו היו חביבות עליו מאוד. לחזור למקום הראשון זה היה בלתי אפשרי. אי אפשר לסכן את החיים בשביל התפילין.
עברו כמה ימים וכל החיילים במחלקה ראו את צערו של בראזני על התפילין שלו. "אל תדאג" אמר לו המפקד "אנחנו נעשה מאמץ למצוא את התפילין שלך".
יום אחד הם מקבלים הוראה לדלג למקום אחר. והמפקד בונה מסלול לאותו מקום חדש דרך המקום שהם היו בו בתחילה מתוך מטרה למצוא את התפילין של החייל שלו. הם עוברים דרך אותו מקום מחפשים מחפשים ואין תפילין.
"אי אפשר להשאר כאן זמן רב מידי. זה מסוכן. לזוז!"
החבר שלי לא יכול להיפרד מהתפילין שלו. אבל אין לו ברירה הוא זז עם דמעות בעיניים. בדרך הוא אמר "ריבנו של עולם אני מקבל את הכל באהבה. אתה יודע שאשתי חסכה אוכל מפיה כדי שיהיה לנו את התפילין הללו. אבל אם זה מה שאתה רוצה, אני מקבל את הכל באהבה. רק שהתפילין הקדושות הללו לא יפלו בידים של המחבלים הארורים הללו".
כשהיחידה יצאה מלבנון הם חנו חניית ביניים בבית הכנסת בשלומי. אחרי התפילה הוא שואל את עצמו: איפה אני מוצא כאן תפילין של רבינו תם? אמרו לו: "יש בית חב"ד בסביבה. בקש מהם". שם הוא באמת מצא תפילין של ר"ת. הניח אותם ומצא קצת מנוחה לנפשו.
בערב. באו אליו בריצה. "אתה בראזני? איבדת תפילין? מחפשים אותך ברשת הקשר".
מה קרה?
סיפור התפילין של בראזני הפך לשיחת היום. כולם סיפרו על בראזני ועל התפילין שלו והסיפור התגלגל מאוזן לאוזן.
מחלקה אחרת שעברה במקום המרבץ של החיילים ראתה את התפילין לפני שהמחלקה שלנו עברה שם פעם שניה. אחד החיילים לקח אותם איתו. בנתיים הגיע סיפור התפילין לאוזניו. הוא הגיע אל בראזני דרך רשת הקשר, ואת ההמשך אתם כבר יודעים.
זה אולי לא נס, אבל ממנו תבינו למה אלוקים עושה ניסים לישראל.