מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט

חזן שליח ציבור אב לילדים או נשוי- מי עדיף?

הרב שמואל ברוך גנוט
מח"ס ויאמר שמואל, שלהי דקייטא, משנת תפילין


חזן שליח ציבור אב לילדים או נשוי- מי עדיף?

נשאלתי מגבאי בית כנסת, שעומדים אצלו על הפרק שני מועמדים לשמש כשליח ציבור בימים הנוראים. האחד מהם הוא יהודי  נשוי מבלי ילדים, והשני הוא אלמן (או גרוש) המטופל בילדים. מי מהם עדיף.

תשובה: כתב הכל בו (סימן ס"ח): "ונהגו לחזר אחר שליח ציבור ראוי והגון וכו' כי התפילה כנגד העבודה תיקנוה (ברכות כ"ו ב'), וצריך לדקדק במספר שניו שיהיו מספר שני העובדים עבודה שהוא מבן 25 שנה ולמעלה והמצוה מן המובחר שיהיה למעלה מן 30 וכו', ונהגו שאין מתפלל אלא מי שיש לו אשה, דומיא דכהן גדול שהיו מכינים לו אשה אחרת, שתהיה לו אשה לשומרו מן החטא", עד כאן לשונו. והביאו הרמ"א להלכה (בסימן תקפ"א סעיף א').

והישועות יעקב ראה גם תמה מהו הקשר שבין גזרת הכתוב שעל הכהן הגדול להיות נשוי ביה"כ לבין שליח ציבור בר"ה ויוה"כ והרי תפילה כנגד עבודה תיקנוה, וכי כהנים המקריבים שעירי ראש השנה היו מתקנים להם אשה?! וביאר הישועות יעקב שכוונת הכלבו דאף דבש"ס אמרינן שעל הכהן להיות נשוי משום גזירת מלך של "וכיפר בעדו ובעד ביתו", מ"מ הענין בזה שלא יבוא לידי הרהור חטא ע"י שהוא נשוי ויש לו פת בסלו, והוא הדין בש"ץ שראוי שיהיה נשוי, כדי שאדם ללא הרהורי חטא יעלה את תפילת הצבור.

 אמנם הגאון בעל חקרי לב (או"ח סימן ת"י) הקשה ע"ז שהרי אמרו בגמ' שכהן שיש לו שתי נשים ג"כ אינו יכול להיות כהן גדול ביהכ"פ, והתם לא שייך טעם של שמירה מהחטא, וצ"ע. ויעויין בשדי חמד (חלק ט' עמוד 106) בארוכה בענין זה.

והנה עד כה דיברנו  על הענין לקחת חזן נשוי. אך בשו"ת בשמים ראש (סימן ע', הובא בשדי חמד) כתב: "אשר שאלוני במי שאין לו אשה ובנים, מהו להעמידו בר"ה ויו"כ לפני התיבה, (והשיב) כי ליכא אחרינא דעדיף מיניה בהבנת התפילה וביראת חטאו, פשיטא שמעמידין את זה, דהאי דמחזירין אחר הנשוי הוא סילסול בעלמא לעשותו דוגמת כהן גדול, אבל זהו העיקר", עכ"ל.

והמדייק בדבריו יראה שסבר שישנו ענין שלחזן יהיו גם ילדים ואילו הכל בו נקט רק שיהיה נשוי. וכן העיר בספר כסא דהרסנא, כמובא בשדי חמד שם. ואכן גבי ש"ץ דתעניות ציבור מצינו בש"ס (תענית ט"ז, א) שצריך שיהיו לו ילדים שצריך לפרנסם ואין לו מהיכן. ופירש רש"י: "שלבו דואג עליו והוא צריך לקרות מקירות לבו עליהן". וכן פסק השו"ע בהלכות תעניות (או"ח תקע"ט), והמג"א בהלכות ש"ץ (או"ח נ"ג) כתב שלמרות שבסימן זה לא הובאו כל התנאים לשליח ציבור, מ"מ דינים נוספים מצויים בהלכות תעניות הנ"ל, דון מינה ואוקי באתרא לפי הענין. ולפי זה לכאורה עלינו להעדיף ש"ץ גרוש או אלמן המטופל בילדים, על פני ש"ץ נשוי בלא ילדים שצריך לפרנסם. ומפני שהתנאי לש"ץ נשוי אינו דינא דגמרא והוא רק מדברי הכלבו ואילו העדפת ש"ץ המטופל בילדים הוא תנאי המופיע בש"ס.

והמטה משה (סי' תשפ"ב) כתב כך: "הסליחות שלפני ר"ה צריך להתפלל מי שיש לו בנים יראי ה', אור זרוע". ודןהשדי חמד האם זהו דוקא לפני מנהגם שהתענו קודם ר"ה ולכן דומה לתענית, או שה"ה גם לר"ה ויוהכ"פ. ורצה לומר לפי"ז דחזינן מהכא דבעינן ליקח ש"ץ המטופל בילדים.

ולעניות דעתי אין מזה ראיה שצריכים שיהיו לחזן בנים בדוקא, דאפשר דאם יש לו בנים והם אינם מהוגנים, זהו חסרון גדול יותר מכשאין לו בנים כלל.

ומורי ורבי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א הסכים עימדי ששליח ציבור המטופל בילדים עדיף על פני אדם נשוי.