יהדות
השבת והגאולה - לקט מתורת החיד"א
- פרטים
- קטגוריה: משיח
- פורסם בחמישי, 20 פברואר 2025 20:49
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 179
לקט מתורת החיד"א
הגאון האדיר
רבי חיים יוסף דוד אזולאי זצוק"ל
בענין השבת והגאולה
מתוך הספר "החיד"א והגאולה"
המלקט הרב חיים ששון
טעם שמירת שבת שמועיל לגאולה
בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה. (ישעיה ל, טו)
אמרו רז"ל במדרש רבה בויקרא רבה פ"ג, אין ישראל נגאלין אלא בזכות השבת שנאמר בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן. והדבר מבואר דאמרו רז"ל דשומר שבת אפילו עובד עבודה זרה נתכפר לו. ואם כן, כשנשמור שבת יתכפרו עונותינו ונגאל. ואמר בְּשׁוּבָה וָנַחַת דהכעס הוא חטא גדול ובפרט המתכעס בשבת, כמ"ש בזוהר הקדוש, לזה אמר בְּשׁוּבָה, דהיינו בשמירת שבת וָנַחַת לאפוקי כעס תִּוָּשֵׁעוּן.
א"נ להיות כי בית שני חרב בעבור שנאת חינם, לזה אמר בְּשׁוּבָה וָנַחַת, שיהיה שלום ונחת רוח ביניהם. א"נ, במה שאמרו ז"ל דכל הגלויות היו בעוון מכירת יוסף, ובשמירת שבת יכופר, דההוא צדיקא בשביעאה אחיד, כמ"ש בזהר הקדוש, לזה אמר בְּשׁוּבָה וָנַחַת שיהיה ש' על ישראל ורמז בְּשׁוּבָה. כי אות שין רומזת לאימא כמ"ש גורי האר"י ז"ל בפ' 'יושב בשמים ישחק', ואות ו' רומז לז"א ב"ה גימטריא ז' , דההוא צדיקא בשביעאה אחיד. וזה רמז בְּשׁוּבָה, טעם שמירת שבת שמועיל לגאולה:
(חומת אנך, שם ע' יד, ד)
בזכות השבת תבוא הגאולה
שבת. כתבו גורי האר"י ז"ל: "ה' מלך גאות לבש", 'גאות לבש' צירוף 'גואל שבת', דבזכות שבת גאולה באה, עכ"ד. ומצאתי בויקרא רבה פרשה ג'(פיסקא א'): אין ישראל נגאלין אלא בזכות השבת, שנאמר (ישעיהו ל, ט"ו) "בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן". ובדרושים הארכנו בעניותינו בזה בס"ד.
(מדבר קדמות, מערכת שין, אות ג')
בזכות שבת נגאלים
אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע: (ישעיה נו, ב)
אפשר דהכונה דיתקן השכינה הנקראת זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ, וזה על ידי שֹׁמֵר שַׁבָּת דהוא בחינת השכינה, וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע, לשמור שבת בכל פרטיו, וכמו שאמרו רז"ל דבזכות שבת נגאלים.
(חומת אנך, ישעיה נו, ב. ע' כד, א)
צריכים שמירת שבת לגאולה
... אמרו רז"ל על פסוק "אשרי אנוש יעשה זאת וכו' שומר שבת וכו'", אפילו עבד עבודה זרה כאנוש מחול לו... ושמירת שבת מכפרת אפילו לעובד עבודה זרה ממש, ולזה אנו צריכים שמירת שבת לגאולה כי בזה יתכפרו כל העוונות.
ועוד נראה טעם כעיקר לזה, ונקדים מ"ש בזוהר חדש פ' וישב, דבעבור מכירת יוסף היה גלות מצרים [ואמרו בריש מדרש משלי לא נמשכו עשרה הרוגי מלוכה אלא בחטא יוסף, רבי אבין אומר בכל דור עדיין החטא קיים, עכ"ל. ולפי דברי הזוהר חדש הטעם דלא שמרו את השבת, דאם היה שמירת שבת היה מתכפר חטא יוסף והיינו נגאלים, וז"ש רז"ל 'אלמלא שמרו שני שבתות היינו נגאלים'. וגם אמרו ד'אין ישראל נגאלים עד שישמרו שבת', כמו שכתבתי במ"א ודו"ק].
וכשבאו למרה קטרגה מדת הדין דהי"ל לישראל להיות שבע על חטאתם דישבו כ"ב שנים לכל אחד מהשבטים על שציערוהו, דכ"ב שנים לא ראה את אביו, וכ"ב פעמים עשרה הם ר"ך הסר עשרה על שנפטרו השבטים ומאחר שישבו רד"ו שנה יצאו, ומדת הדין היתה רוצה שישתעבדו עוד ז' פעמים כמנין זה וא"ל הקב"ה שישמרו שבת והיא תכפר דשביעאה ההוא צדיקה בה אחיד וכדאי היא לכפר ע"ש, וכשנשמור שבת כהלכה יתכפר עון מכירת יוסף לגמרי, "ובא לציון גואל".
(אהבת דוד, דרוש ט' לשבת תשובה, דף עא, ב-ד)
בזכות השבת, התורה, הענוה והאחדות יבא משיח בן דוד
זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: (מלאכי ג, כא)
אפשר דעיקר התורה היא שלום, ושלום לא יש כי אם בענוה, וזהו שכתוב זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ שהוא עניו בְחֹרֵב הר סיני נמוך. וכיון שאתם זוכרים התורה בענוה ובאחדות תזכו לגאולה, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וכו', ואפשר כי אות ז' זִכְרוּ היא גדולה לרמוז על השבת, כי גאולת ישראל תלויה בשמירת שבת, כמו שאמרו רז"ל על פסוק "בשובה ונחת תוושעון", וגם דהקב"ה נתן השבת שיעסקו בתורה כמשז"ל, ולכן עתה שאמר זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, עשה זיין גדולה, כלומר ביום השביעי שהוא שבת זכרו התורה, ובזכות השבת והתורה והענוה והאחדות בא יבא אליהו הנביא זכור לטוב עם משיח בן דוד, "ובא לציון גואל" ונזכה ונחיה לשמוע תורה מפיו יתברך תורת חיים.
( חומת אנך, מלאכי פרק ג, כא)
לשמור שבת ותבוא הגאולה
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים. (דניאל ט, ז)
פירש הרב מהר"ר יונתן ז"ל שכמה דברים הם מסוגלים והם בנקל, ועם כל זה בעונותנו אין אנו עושים אותם, וזה שכתוב לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה שאתה עושה עמנו, כגון לשמור שבת ותבוא הגאולה, והוא דבר בקל וזו צדקה לרחם עלינו. וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים, שאפילו זה אין אנו עושים. [ואפשר דהכל רמוז באותיות שבת שהוא תשב, כי ע"י שבת תשב תשובה והוא אותיות בשת שאינם שבים. ועוד רמז שבת מ' תשב תחזור עטרה ליושנה ע"י שמירת שבת והוא בשת לסטרא אחרא.
(חומת אנך, דניאל ט, ז)