חומש במדבר
פרשת נשא הפרשה הארוכה ביותר / מאת אהובה קליין
- פרטים
- קטגוריה: פרשת נשא
- פורסם בשישי, 16 אוקטובר 2020 10:55
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 427
פרשת נשא הפרשה הארוכה ביותר / מאת אהובה קליין
פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה: סה"כ 176 פסוקים כמניין המילה:ניסיון והרי ידוע לנו:"אין חכם כבעל הניסיון"
ישנם שני נושאים בפרשתנו שנסמכו זה לזה: פרשת סוטה ופרשת נזיר.
במסכת "סוטה" [ב]מסבירים לנו חכמים שסמיכות זאת איננה מקרית, אלא באה ללמדנו לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה [ הכוונה שהיו מגלים את שיער ראשה בבית המקדש]- יזיר עצמו מן היין"
כלומר יהיה נזיר: בעזרת הנזירות האדם מתרחק מהנאות החיים שיש בהן הכוח לפגוע במעלת הרוחניות של האדם.
דוגמא לנזיר- אנחנו מוצאים בתנ"ך וזהו- שמשון הגיבור שעוד טרם לידתו נגזר עליו שיהיה נזיר.
מעניין שיעקב המברך את בניו- את דן מברך:"דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל" ורבותינו מפרשים שהכוונה שדן יהיה דומה ליהודה ומשבט דן יצא שמשון הגיבור- והוא הגיע ברמתו של שבט יהודה - שהם משפחת דוד המלך ותפקידם היה לשפוט את עם ישראל, וגם לעשות שפטים באויבי ישראל.
בנו של דוד המלך היה - שלמה המלך הידוע כחכם שבאדם והייתה לו יכולת מיוחדת גם של שפיטה שאותה קיבל בעקבות בקשתו בחלום ושמשון קיבל את הכוחות מכוח נזירותו.
הדבר המשותף השני שהיה בן שבט יהודה לשבט דן- הכוח הגופני המיוחד- על יהודה נאמר:"גור אריה יהודה" והרי ידוע שאריה הוא מלך החיות שניהם גם יחד היו שותפים להריגתו של עשיו.
הדבר המשותף הנוסף שהיה ביניהם: הוא הרוחניות ההוכחה לכך היא :שבמלאכת המשכן הם היו שותפים- בצלאל בן אורי משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך שהשתייך לשבט דן.
בהקמת בית המקדש הראשון הם שותפים גם כן, מצד שבט יהודה- שלמה המלך ומצד שבט דן חירם מצור.
גם לשבט דן וגם לשבט יהודה יש תפקיד להשכין את השכינה בישראל על ידי הקמת המקדש ועשיית משפט צדק .
לפי הזוהר הקדוש: גם לעתיד לבוא לצידו של משיח בן יוסף יקום אדם משבט דן בשם: שריה והם יחדיו ילחמו באויבי ישראל.
גם שמשון וגם שלמה המלך נשאו נשים נוכריות- כך היה תכנונו של הקב"ה.
אם כן מדוע בסופו של דבר נכשלו שני האישים?
לפי הרב דרסלר: שמשון חטא במידת הגאווה הוא לא הדגיש כי הכוח המיוחד שיש לו- היה מאת ה' הוא הלך על פי ישרות עיניו ובסוף גם נענש בעיניו- מידה כנגד מידה.
שלמה המלך חטא בכך שהוא תלה יתר על מידה את הצלחתו בביטחונו האישי ולכן בסופו של דבר לא הייתה לו עזרה משמים שהרי התורה מצווה על המלך:"ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו" שלמה אמר: אני ארבה- ולא אסור" הוא הדגיש יותר מידי את "האני" .
מסקנה חשובה אנו לומדים מהפרשה- שהאדם חייב ללכת על פי התורה ולדקדק במצוותיה ולבטוח בקב"ה, להתרחק ממידת הגאווה.
לא לבטוח בכוחותיו שלו והגיבור האמיתי הוא זה שכובש את יצרו.