חומש ויקרא
דבר החסידות – פרשת מצורע – י"א ניסן
- פרטים
- קטגוריה: פרשת מצורע
- פורסם ברביעי, 06 אפריל 2022 05:29
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 255
ב"ה
דבר החסידות – פרשת מצורע – י"א ניסן
מעט אור דוחה הרבה חושך
לקראת יום הבהיר י"א ניסן – מאה ועשרים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו (ביום ועש"ק פ' מצורע, י"א ניסן ה'תרס"ב), וכנס הרבבות אי"ה הערב, ה' ניסן באצטדיון טדי, ירושלים עיה"ק:
פעם התבטא הרבי: "נולדתי ביום שישי, לכן אני תמיד ממהר..."
בימינו ייחד הרבי את יום שישי ליציאת ה'תמימים' למבצע תפילין.
מספר הרב טוביה בולטון, ראש ישיבת "אור תמימים" כפר חב"ד:
במשך תקופה ארוכה הייתי יוצא מדי שבוע, בבוקר יום שישי, למבצע תפילין במקום בלתי שגרתי. הייתי עולה על הרכבת שהייתה עוצרת בתחנת כפר חב"ד כשהיא עמוסה אדם, ובכל הדרך הלוך עד באר שבע וחזור מבאר שבע הייתי עובר ומזכה יהודים בהנחת תפילין. מדובר היה בעשרות רבות של יהודים. בעוד זה מפשיל את התפילין, רעהו מניחן, כך בזה אחר זה.
שבוע אחד, בערבו של יום חמישי, אומר לי המשפיע ר' מענדל פוטרפס: מחר אני מצטרף אליך. התרגשתי והבעתי כמובן את הסכמתי.
ואכן למחרת, רגע לפני שהדלתות נסגרו, הצליח ר' מענדל לעלות. לא היה לנו זמן לשוחח וחיש ניגשנו למלאכת הקודש. אני בקצב שלי ור' מענדל מאחור בקצב שלו. בהגיעי לסוף אחד הקרונות, מקדם את פניי ענק מגודל שער ששיפד אותי במבטו. הרהבתי עוז ואמרתי: תרצה להניח תפילין? בתגובה פער הלה את פיו ושאג לעברי: "אני אקרע אותך". מיהרתי להסתלק מן המקום אל הקרון הבא, כשכל הזמן ליבי הולם בחשש מה יקרה כשר' מענדל יתקרב למקום.
כעבור כעשר דקות, בעוד אני עוסק בהפשלת רצועות התפילין של אחד היהודים שזה עתה סיים את תפילתו הקצרה, נגלה לנגד עיניי מקצהו של הקרון הקודם מחזה מפתיע: אותו אדם מפחיד עומד עטור בתפילין, כיפה לראשו והוא קורא את פסוקי קריאת שמע כשעיניו זולגות דמעות ללא הפוגה. ור' מענדל ניצב ומתבונן בו כנשר המביט בחמלה על גוזלו הרך.
המחזה הזה הפנט אותי. לא הבנתי מה קרה פה. כל הדרך הציקה לי השאלה כיצד אירע הקסם הזה. בשנייה שבה נפרדנו מהרכבת בשובנו, עם צאתנו מהתחנה בכפר חב"ד, פניתי אל ר' מענדל ושאלתי:
- מה היה עם אותו יהודי ענק ממדים שאותי קיבל בכזו עוינות? כיצד בדיוק הסכים להניח תפילין?
ר' מענדל הגיב בבת שחוק וסיפר:
- גם לי הוא אמר את מה שאמר לך אבל אני, אני הבטתי לתוך אישוני עיניו ורק אמרתי לו: "אני אוהב אותך, אני אוהב אותך"...
למרות שר' מענדל דיבר בלשון הקודש ולא בעברית, הלה קלט את שפתו ובעיקר את שפת הלב שלו. חומת הברזל שלו נסדקה והוא נעתר להפשיל את שרוולו, להניח תפילין וכשרק החל לומר 'שמע ישראל' פרץ בבכי טהור. ללמדך כי לא ידח ממנו נידח וכי כשניגשים ליהודי מכל הלב, כל הקליפות שעוטפות אותו סרות ונעלמות".
(מתוך ראיון עם הרב בולטון, עלון "כי קרוב" ערב חה"ס תשפ"ב)
~~~
למה בשם "מצורע"?
בפרשתנו מצאנו דבר פלא:
בימי הראשונים* נקראה הפרשה בשם "זאת תהיה" (על שם התחלתה "זאת תהיה תורת המצורע"), ואילו בדורות האחרונים התקבל שמה דווקא "פרשת מצורע".
ולכאורה, הרי "מצורע" הוא ענין בלתי רצוי, ואם הראשונים נמנעו מלקרוא בשם זה, מדוע דווקא בדורות האחרונים שינו וקראו לה בשם כזה?
ויש להקדים בביאור הפסוק "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן":
א) הרי כבר נכתב אח"כ "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה", ומה הפירוש איפוא ב"והובא אל הכהן", הרי אסור לו לבוא לכהן! עליו להיות מחוץ לשלש מחנות?
ב) מדוע נאמר הלשון "והובא אל הכהן", שמשמע בעל כרחו (ולא "ובא אל הכהן")?
[בנוגע לשאלה א' יש המפרשים** ש"והובא אל הכהן" פירושו שהמצורע צריך להתקרב עד כמה שיכול עד לקצה מחנה ישראל, כדי לא להטריח את הכהן לצאת מדי רחוק מחוץ למחנה.
אבל קשה, שהרי מסתבר שיש מצורעים שמלכתחילה נמצאים בקרבה למחנה ישראל ואיך מתאים בהם הפירוש "והובא"?]
ויש לבאר על דרך החסידות:
עונשו של המצורע "בדד ישב" הוא, כלשון רש"י (תזריע יג, מו, מערכין טז, ב) כי "הבדיל בלשון הרע . . בין איש לרעהו אף הוא יהא נבדל", היינו, שהוא שייך ל"קליפת מדין" מלשון מדון ומריבה ולכן עליו להשלח מחוץ למחנה הקדושה, כי עניין הקדושה הוא אחדות והתכללות.
ודרגתו כל כך פחותה שעליו להשלח מחוץ לשלש מחנות, היינו שאסור לו לשבת אפילו עם טמאים אחרים (פסחים סז, א), והטעם על כך: ע"פ מה שכתב הרמב"ם (סוף הל' טומאת צרעת) שהמדברים לשון הרע מגיעים סוף סוף "לדבר באלקים וכופרין בעיקר" ולכן הם בדרגה הכי נמוכה.
אבל מכיוון שהתורה הבטיחה ש"לא ידח ממנו נדח" וכל יהודי "בודאי סופו לעשות תשובה" – לכן אומר הכתוב "והובא אל הכהן", היינו שיש הבטחה שבאחרית הימים כל יהודי יעשה תשובה, ואף אם הוא לא ירצה, כדברי הנביא: (יחזקאל כ, לב) "והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים . . כי ביד חזקה . . אמלוך עליכם". וזה הרמז ב"והובא אל הכהן" – בעל כרחו.
על פי זה מובן, שבדורות הראשונים נמנעו מלקרוא בשם מצורע, כי למרות שיכול לעשות תשובה, הרי כרגע הוא עדיין טמא וגם אם יטהר, הרי המושג "מצורע" נשאר דבר שלילי.
משא"כ בדורותינו, ככל שמתקרבים לימות המשיח שאז יקויים "ולילה כיום יאיר", היינו שיהפך כל החושך לאור – וכולם יעשו תשובה מאהבה, שאז הרי "זדונות נעשות לו כזכיות" (יומא פו, ב) – ממילא כל עניין המצורע יהיה רק אור וקדושה***.
שבת שלום וגוט יו"ט!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ז, מצורע שיחה א (עמ' 100 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 104 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" ויקרא (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' קצח-ט. וראה גם התוועדויות תנש"א ח"ג עמ' 154 ואילך בענין שמו של משיח "חיוורא דבי [=מצורע של בית] רבי" עיי"ש ותמצא טוב.
______________
*) רס"ג (בסידורו – קריאת התורה), רש"י (בפירושו על התורה – תזריע יג, ח), רמב"ם (סוף סדר תפילות כל השנה) ועוד.
**) ספורנו וחזקוני כאן.
***) ועפ"ז יש לבאר טעם הנוהגים לקרוא לפ' זו "טהרה" בבחרם לשון נקיה (וע"ד "סגי נהור"), אף דלכאורה טפי הו"ל לבחור בלשון שקבעו הראשונים "זאת תהיה" – כי בזה מדגישים ה"אתהפכא חשוכא לנהורא", שכבר אוחזים ב"יום טהרתו", כבפנים.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.