אקטואליה
רוצחים יצביעו. לומדי תורה- לא - הגרש"ב גנוט שליט"א בשיעור אזרחות בסיסי
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים אקטואליים
- פורסם ברביעי, 29 אוקטובר 2025 04:27
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 19
רוצחים יצביעו. לומדי תורה- לא
הגרש"ב גנוט שליט"א בשיעור אזרחות בסיסי
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד אמר השבוע בפתח ישיבת סיעתו כי "בממשלה הבאה יהיה חוק פשוט: מי שלא מגיע לבקו"ם, לא יגיע לקלפי. מי שלא מתגייס, לא יצביע בבחירות".
לפיד אינו הראשון שמציע הצעה הזויה שכזאת. יועז הנדל קורא לביטול הצבעת החרדים כבר שנים, ואיתו אישים רבים בשמאל הישראלי. מדובר, כמובן, בהפרת זכויות אדם ברמה הבסיסית ביותר.
"כל אדם זכאי להשתתף בניהול ענייני מדינתו, בין במישרין ובין על־ידי נציגים שנבחרו בחופשיות." (Universal Declaration of Human Rights, Article 21). "לכל אזרח עומדת הזכות והאפשרות, ללא אפליה וללא הגבלות בלתי־סבירות, לבחור ולהיבחר בבחירות תקופתיות ואמיתיות, המבוססות על זכות בחירה כללית ושווה." (International Covenant on Civil and Political Rights, Article 25)
שני המסמכים הללו — הצהרת זכויות האדם של האומות המאוחדות משנת תש"ח, והאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות משנת תשכ"ז, עומדים בבסיס ההבנה העולמית שהזכות לבחור ולהיבחר איננה חסד שמעניקה המדינה לאזרחיה, אלא זכות טבעית ויסודית של כל אדם.
בישראל, חוק הבחירות לכנסת קובע בפשטות: "כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה, שביום הבחירות נמצא בישראל, זכאי לבחור לכנסת." (חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969, סעיף 5). אין שם מילה אחת על עבר פלילי, מאסר או פשע. הפסיקה הישראלית הרחיבה זאת בפירוש: גם רוצח, גם גנב וגם עבריין המרצה מאסר עולם על מעשים פליליים, שפלים ומתועבים, כולם רשאים להצביע.
כך נקבע בפסק הדין הידוע כ"בג״ץ 337/84 האגודה לזכויות האזרח נ׳ שר הפנים", שבו פסק בית המשפט העליון כי גם אסיר המרצה עונש מאסר ממושך שומר על זכותו לבחור.
העותרים היו 'האגודה לזכויות האזרח בישראל', בשם אסירים שביקשו להצביע בבחירות לכנסת. המשיב היה שר הפנים, שנמנע מלהסדיר את מימוש זכות ההצבעה של אסירים.
בית המשפט העליון קבע כי זכות הבחירה היא זכות יסוד דמוקרטית, ואין לשלול אותה מאדם בשל היותו אסיר, אלא אם קיימת הוראה חוקית מפורשת לכך. המדינה לא הציגה הצדקה חוקית לשלילת הזכות, ולכן נקבע כי יש לאפשר לאסירים להצביע. המשמעות המעשית: מאז פסק הדין, אסירים בישראל רשאים להצביע בבחירות לכנסת, והמדינה מחויבת להעמיד לרשותם אמצעים לכך (למשל, קלפיות בבתי הסוהר). פסק הדין נחשב לאבן דרך בתחום זכויות האדם בישראל. הוא חיזק את ההכרה בזכויות פוליטיות גם לאוכלוסיות מוחלשות או מודרות, כמו אסירים. פסק הבג"צ שיקף את עמדת בית המשפט העליון בדבר ההגנה על זכויות יסוד גם מול שיקולים מנהליים או ביטחוניים.
השופטים הדגישו כי שלילת זכות ההצבעה “איננה חלק מן העונש”, וכי “במדינה דמוקרטית נענש האדם בגופו — לא ברוחו ובדעתו”. ואכן, מדי מערכת בחירות נפתחות קלפיות בתוך בתי הסוהר, ואלפי אסירים בישראל — בהם גם רוצחים— משלשלים פתק בקלפי, כמו כל אזרח חופשי.
רוב הדמוקרטיות המערביות נוהגות באופן דומה. בית המשפט העליון בקנדה פסק כי שלילת זכות הצבעה מאסירים היא “השפלה של עקרון האזרחות” (Sauvé v. Canada, 2002).
בגרמניה, הולנד וצרפת האסירים מצביעים, למעט במקרים חריגים של בגידה במדינה או פעילות טרור. בבריטניה: בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע כי שלילת זכות הצבעה מאסירים מהווה “פגיעה בלתי מוצדקת בזכות אזרחית מהותית” (Hirst v. United Kingdom, 2005).
ומה קורה בארצות הברית? במדינות רבות נשללת זכות ההצבעה מאסירים, לעיתים לצמיתות — תופעה שזכתה לביקורת בינלאומית חריפה תחת הכינוי “Disenfranchisement by Punishment”, כלומר: שלילת אזרחות באמצעות ענישה. "כל הגבלה על זכות ההצבעה חייבת להיות מעוגנת בחוק, לא מפלה, ומבוססת על קריטריונים סבירים ואובייקטיביים." במילים אחרות: מותר להגביל זכות בחירה רק במקרים יוצאי דופן, כמו חוסר כשירות משפטית, אך לא מטעמים פוליטיים, אידיאולוגיים או מוסריים.
אם תיאסר ההצבעה על מי שלא שירת בצה״ל, תיווצר מציאות פרדוקסלית: הרוצח בכלא יצביע — אך תלמיד ישיבה, מתנגד מצפוני או חולה שלא גויס – לא. לא רק שמדובר בפגיעה עקרונית בזכויות האדם, אלא גם בהפיכת הזכות לבחור לפרס על נאמנות למדינה, במקום לזכות שמעצבת את עצם הדמוקרטיה.
בית המשפט העליון בקנדה כתב באותו פסק דין מפורסם: "כאשר הממשלה שוללת את זכות הבחירה, היא שוללת את הלגיטימיות של השלטון עצמו". (Sauvé v. Canada, 2002)
הזכות להצביע איננה מתנה למי ששירת, שילם או התיישר. היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. גם אדם שאיבד את חירותו שומר על חלקו הקטן בהשפעה על עתידו — הפתק בקלפי. כל מי שמבקש לשלול את הזכות הזו ממי שלא שירת בצבא, שולל את יסוד השוויון שעליו עומדת המדינה כולה.
יאיר לפיד, דמוקרט ידוע, לא יודע את כל הנתונים שהצגנו כעת?
ליאיר לפיד אין תעודת בגרות. החייל שנלחם בחירוף נפש מול עט ועיפרון בכתיבה בעיתון 'במחנה', לא יודע מושגים בסיסיים, שכל תלמיד בבית ספר ממלכתי בישראל, למד בשיעורי אזרחות.
אנחנו דנים אותך לכף זכות, יאיר לפיד, (למרות שיהודי במעשיך ואורח חייך, אינו מוגדר בהלכה כמי שחובה לדונו לכף זכות). כנראה שבשיעורי האזרחות שלימדו דברים כה בסיסיים, לא בדיוק הגעת לבית הספר.