פרשת משפטים- עבד עברי, מיהו? כיצד יצא לחופשי?

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 20:11

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1854

פרשת  משפטים- עבד עברי, מיהו? כיצד יצא לחופשי?

מאת: אהובה קליין.

פרשת משפטים פותחת במילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם.  כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם.  אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ". [שמות  כ"א, א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע הפרשה  מתחילה במילים: "ואלה המשפטים" – ב: וו החיבור:?

ב]  מיהו עבד עברי ומה  הנוהל בזמן יציאתו לחופשי?

תשובות.

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים"

על פי רש"י:  המילה –"ואלה" – בתוספת וו החיבור באה ללמדנו " מה עשרת הדברים שבפרשה הקודמת- מסיני הרי גם המצוות שניתנו כאן - הם מסיני, הרי דברי רש"י תמוהים , האם מישהו היה מעלה בדעתו שדינים אלו שנאמרו בפרשה -  אינם מסיני?

על שאלה זו עונה: רבי יצחק מאיר מגור[בעל " חידושי הרי"ם"]  רצה כאן רש"י  –  להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא מטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.

עבד עברי.

נאמר: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם".   מדובר בעבד יהודי , לפי  ההלכה  התלמודית, עבד עברי- הוא גנב שאין בידו להחזיר את שווי הגנבה , לכן הוא נמכר על ידי בית דין כתשלום על גנבתו באמצעות עבודתו אצל אדונו.

אפשרות נוספת : יהודי שמוכר את עצמו מרצונו מחמת  הדחק בו הוא מצוי, אין לו פרנסה, אחרי שש שנות עבדות יצא לחופשי ללא תשלום כסף פדיון.

"אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא"

בספר החינוך נאמר:" משורשי מצווה זו, שרצה האל שיהיה עמו ישראל אשר בחר - עם קדוש מלא ומעוטר בכל מידות טובות ומעולות, כי מתוך כך תחול הברכה עליהם, והחסד והרחמים מן המידות המשובחות בעולם, ועל כן הזהירנו לרחם על אשר הוא תחת ידינו ולגמול לו חסד, כאשר הכתוב בפרשה, וכמו שידענו גם כן לקבלה.

ה"כלי יקר" מסביר: הטעם בהתחלת כל הדינים-דווקא בנושא: שילוח העבד אחרי שש שנות עבדות  לפי שהדיברות מתחילים: "אנוכי  ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" לכן יש להדגיש: כשם שהיהודי היה עבד במצרים וה' נתן לו חירות ופדה אותו מבית עבדים ,כך מוטל על האדון לקרוא דרור וחופש לעבד הנמכר בגנבתו ,שהרי גם  ישראל נמכרו בגניבת יוסף שמכרוהו השבטים והתגלגל הדבר באופן שירדו גם הם למצרים לבית עבדים ואף על פי חן יצאו לחופשי -כי כך גם הם ,לרבות עבדיהם ,ישלחו לחופשי.

רש"י מסביר: אם העבד הגיע לבדו אל אדונו ללא  אישה, אלא עם בגדיו בלבד, אין אדונו מוסר לו אישה כנענית להוליד  ממנה עבדים. [מסכת קידושין ב', א]

אבל, "אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ".

אומר רש"י: מדובר באישה ישראלית  והקונה עבד עברי חייב במזונות אשתו ובניו.

רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] אומר : ההלכה מלמדת: כי אין להפריד  את האישה מבעלה בתקופת העבדות כאשר  העבד אינו יכול לפרנס את אשתו ובניו, האדון חייב לספק להם מזונות ולינה

ראיתי על כך הסבר מעניין –בצורת משל ונמשל [בספר: "מטה שמעון"]:

אם אדם בעולם הזה חי ללא  קיום תורה ומצוות –בגפו, גם בסוף חייו יצא מן העולם ללא זכויות ! אך אם היה העבד  נשוי לאישה- יצא לחופשי כעבור שש שנים בשנה השביעית לחופשי יחד עם אשתו.

התורה נקראת: אישה, לפי שנאמר: "תורה  ציווה לנו  משה מורשה, אל תקרי מורשה, אלא מאורסה, כלומר התורה מלווה את האדם לאחר פטירתו כפי שנאמר: "בשעת פטירתו של אדם אין מלווין לו לאדם, לא כסף, ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד  שנאמר:  "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ". [משלי ו, כ"ב] המשמעות היא: על ידי קיום התורה הלכה ולמעשה- יזכה היהודי ללכת בדרך הישר ולא יטעה בדרכו [כך נאמר: בזוהר הקדוש ,פרשת וישב, קפ"ה]

כל מי שעוסק בתורה  לשמה, כאשר נפטר – התורה מלווה אותו- הולכת לפניו ומכריזה עליו ומגינה עליו, כדי  שלא יתקרבו אליו בעלי הדינים וכשגופו של האיש הצדיק בתוך קברו, גם שם התורה מגינה עליו וכאשר נשמתו עולה לשמים – למקומה, היא עולה בליווי התורה - ההולכת לפניה, וכמה שערים חזקים נהרסים מתוקף התורה - עד שזוכה הנשמה להיכנס למקומה וגם שם התורה שומרת עליו עד  בוא הגאולה ותחיית המתים. מלמדת עליו סנגוריה לכן נאמר: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ....." כדברי שלמה המלך.

משל- שלושה אוהבים יש לאדם במהלך חייו: בניו, נכדיו, ממונו ומעשיו הטובים והנה  כאשר עומד סמוך לפטירתו- קורא לבניו ופונה אליהם בבקשה: בואו הצילוני מדין  המוות הרע הזה והם עונים לאביהם: אינך יודע שאין שלטון ביום המוות?, נאמר:

"אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ": (תהלים פרק מט פסוק ח)

רד"ק מפרש:

"אח לא פדה יפדה איש - מה יועיל עושרם ביום המיתה? כי לא יוכל לפדות איש את אחיו מן המוות בכל עושרם , ולא יוכלו לתת כפרו לאלוקים , אשר מאתו החיים והמוות".

גם שלמה המלך אומר:

"לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת": (משלי פרק יא פסוק ד)

רד"ק מסביר:

"לא יועילם הון ביום עברה - כלומר: לא יועיל לרשע הונו ביום  שיתעבר האל עליו ויפקד עונו , והצדקה שעשה הצדיק תצילנו ממיתה. ממות - שלא ימותו מיתה משונה".

כאשר אדם זה אינו מצליח בכל אלה שיצילוהו, אוסף אליו את מעשיו הטובים והם עונים לו: לך לשלום, אנחנו נלווה אותך ונקדים אותך כפי שאומר ישעיהו הנביא: "וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֙יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְהוָ֖ה יַאַסְפֶֽךָ: " [ישעיהו  נ"ח, ח]

הרד"ק מסביר שביום המוות - רק המצוות שהיהודי קיים בחייו יצמיחו לו טובה וילוו אותו  גם לעולם הבא.

כאשר תמו שנות העבדות יוצא העבד לחופשי בשנה השביעית,

אך , אין לשלוח את העבד העברי בחוסר כל, אלא להעניק לו מכל טוב- כמו שנאמר: "כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי, אוֹ הָעִבְרִיָּה--וַעֲבָדְךָ, שֵׁשׁ שָׁנִים; וּבַשָּׁנָה, הַשְּׁבִיעִת, תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ. וְכִי-תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ--לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ, רֵיקָם.  הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ, מִצֹּאנְךָ, וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:  אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, תִּתֶּן-לוֹ.  [דברים ט"ו, י"ב - י" ט"ו]

הרלב"ג  מפרש:

"לא תשלחנו ריקם" (לעיל , יג) , ידענו שכיון שלא שלחו ריקם , יֵצֵא. ואולם הודיע בזה המקום - כי לפי עושר בעל הבית יהיה שעור זאת ההענקה".

במילים אחרות האדון משלח את עבדו  בידיים מלאות- על פי גודל עושרו –יעניק לו את  מתנתו.

ר' יוסף בכור שור טוען :לא תשלחנו ריקם - שהרי ב'מכרוהו בית דין' הכתוב מדבר (קידושין טו , א) , ואין לו כלום , ובמה יתפרנס? לכך צריך הענקה מן אילו שלשה מינין: צאן , גורן ויקב - לחם , בשר ויין".

לפי  פירוש זה, האדון חייב גם לדאוג לעבד היוצא לחופשי- שיוכל להתפרנס בכבוד בהמשך.

לסיכום, לאור האמור לעיל, עבד עברי, הוא אדם שגנב ומכר עצמו לעבדות-  מהטעם  שאין ביכולתו להשיב את הגניבה , או נקלע לעוני  ואין ביכולתו להמשיך להתקיים ללא עזרה.

בתום שש שנים יצא לחופשי בתחילת השנה  השביעית - באופן שהאדון יעניק לו מתנות באופן מכובד.

עבד עברי יוצא לחופשיעבד עברי יוצא לחופשי

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 20:11

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1626

עבד עברי יוצא לחופשי

 שיר מאת: אהובה קליין ©

אדם נקלע לקשיים

מהלך בשדה דרדרים

נעקץ בנחיל דבורים

גופו נשמתו ייסורים.

תר אחר פתרונות

מאין לרעייתו מזונות?

מוכר עצמו לעבדות

שש שנות חיי גלות.

בתום תקופה מפרכת

חירות  כה מתבקשת

יצא לחופשי  עם זוגתו

שי לתפארת יעניק  אדונו.

השמים מאירים אור

תחושה עילאית ודרור

שערי שמחה נפתחים

לדרך חדשה יוצאים.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת  משפטים [חומש שמות]

פרשת משפטים - מי היו שבעים מזקני ישראל ?

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 15:48

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1723

פרשת משפטים - מי היו שבעים מזקני ישראל ?

 מאמר מאת: אהובה קליין

בפרשה זו מצווה משה לעלות להר סיני- כדי לקבל את לוחות הברית- כפי שהכתוב מתאר:  "וְאֶל-מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל-ה', אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, ושִׁבְעִים, מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, מֵרָחֹק. וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל-ה', וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ; וְהָעָם, לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ.   וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, וְאֵת, כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים; וַיַּעַן כָּל-הָעָם קוֹל אֶחָד, וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה', נַעֲשֶׂה.  וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, [שמות כ"ד, א- ה]

בהמשך נאמר: "וְאֶל-אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ; וַיֶּחֱזוּ, אֶת-הָאֱלֹקִים, וַיֹּאכְלוּ, וַיִּשְׁתּוּ.  וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם. וַיָּקָם מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הַר הָאֱלֹקִים.  וְאֶל-הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ-לָנוּ בָזֶה, עַד אֲשֶׁר-נָשׁוּב אֲלֵיכֶם; וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם, מִי-בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם.  וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הָהָר; וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-הָהָר" [שם,כ"ד,י"א- ט"ז]

השאלות הן:

א] מי היו  שבעים הזקנים ומדוע לא מוזכרים שמותיהם?

ב] מה מרמזים לֻחֹת הָאֶבֶן?

תשובות

שבעים הזקנים

ראיתי מדרש מעניין  בספר: "פרפראות לתורה שמות" מאת: מנחם בקר: נאמר:" למה לא נתפרשו שמותם של הזקנים? אלא ללמד: שכל שלושה שעמדו שנתמנו - פלוני הדיין - כמשה ואהרון?, פלוני - כנדב  ואביהוא? פלוני  כאלדד ומידד?- החשיב הקב"ה שלושה קלי עולם= [קטנים בחכמה ובמידות] כשלושה חמורי עולם [גדולים וחשובים] לומר לך: ירובעל [גדעון] בדורו- כמשה בדורו: דן [שמשון] בדורו כאהרון בדורו- יפתח בדורו- כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלים ונתמנה פרנס [מנהיג] על הציבור, הרי הוא כאביר שבאבירים [כגדול שבגדולים]

רש"ר מסביר: בעת שניתנו עשרת הדברות , משה היה עם העם למטה, רק במסירת המצוות אחריהן משה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים, בכל אופן, נאמר  לפי [הרמב"ן] לאחר סיום החלק הראשון של מתן תורה בסיני בעוד שהעם הוזהר להתרחק מן ההר בפעם נוספת ורק משה ואהרון, נדב ואביהוא ושבעים הזקנים הורשו לגשת אל ההר, גם פה היו  דרגות שונות, משה לבדו עלה לראש ההר ואילו המלווים הקרובים לאחר  שהביעו את הכנעתם לפני ה' כשהם משתחווים יחד עם משה- עומדים מרחוק בזמן שמשה עולה למעלה  וקרב אל ה' כך היו שלוש קבוצותשל קהל עדת ישראל:

העם היה מורחק לגמרי מההר ואילו הקבוצה של אהרון הכוללים גם את בחירי העם - היו במרחק מסוים מראש ההר.

הרמב"ן סבור: כי הזקנים נכללים בתוך הקבוצה: "אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" יחד עם נדב ואביהוא ומדוע נקראו בשם זה? תשובתו: לפי שנאצל עליהם רוח אלוקים, וכך גם אומר הנביא ישעיהו:

"וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ" [ישעיהו  מ"א, ט] נאצל  עליהם מרוח אלוקים., או הגדולים שנאצל עליהם כבוד מן המלכות.

"כלי יקר" מסביר בדומה לדברי הרמב"ן:

"אבל אלו הזקנים נדב ואביהוא ושבעים זקנים  היו מן האצילים אשר הואצל עליהם רוח הקודש שעל משה וניתן עליהם, לפיכך לא היו כמשה בנבואתו שלא אכל ושתה כשחזה פני אלוקים, אלא המה חזו את אלוקים ויאכלו וישתו, שהיו משתמשים בשני החלקים בחלקי השכל ובחלקי החומר- כי מצד השכל חזו את האלוקים ומצד החומר אכלו ושתו"  במילים אחרות- הזקנים גם שרתה עליהם רוח הקודש- אלא שברמתם הרוחנית היו פחותים ממשה, כי בעוד שמשה היה שרוי בצום כאשר היה בקרבת אלוקים, הרי הזקנים - לא ראו באספקלריא  המאירה בדומה למשה. משה היה ברמה כה גבוהה - שפניו האירו כחמה מכל  צד הוא היה מאיר בשני חלקיו - בחלק הרוחני ובחלק הגשמי. אך פני יהושע היו כלבנה - שמצד אחד  מאירה מצד שני הוא היה זך ונקי מבחינת הרוח ובכל זאת הוא לא זז מתוך המחנה כמו אחד מתוך העם -  ומצד החומר - היה אוכל ושותה בדומה לאותם הזקנים – האצילים - שרוח ה' שרתה עליהם.

רבינו בחיי מסביר: יהושע היה  משרתו של משה ונכלל בתוך שבעים הזקנים-אך הוא היה גדול מכולם מבחינה רוחנית.

מדרש תנחומא (בהעלותך, יד) מביא הסבר מעניין מי היו אותם שבעים זקנים?

"אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" והיכן היו אותם הראשונים... עד שהיו ישראל במצרים היה להם שבעים זקנים שנאמר: "לך ואספת את זקני ישראל" (שמ' ג: טז), ועמהם יצאו ממצרים וכשעלה משה לקבל את התורה עלו עמו (שמ' כד)... כיון שעלה משה התנה עם ישראל שירד בסוף מ' יום, כיון ששהה ולא ירד (שמ' לב)... נתכנסו כל ישראל אצל הזקנים אמרו להם: משה התנה עמנו שירד לסוף מ' יום ולא ירד ושש שעות יותר אין אנו יודעין מה היה לו, אלא "קום עשה לנו אלהים" (שמ' לב: א). כיון ששמעו כך אמר להם: למה אתם מכעיסין למי שעשה לכם כל אותן הנסים והנפלאות? ולא שמעו להם והרגום... כיון שראה אהרון מה שעשו לזקנים... נתיירא הרבה שנאמר: "וירא אהרן ויבן מזבח" (שמ' לב: ה)... אחר זמן כשסלח להם הקב"ה אמר למשה: אספה לי שבעים איש, תחת אותן שבעים שנהרגו על קדושת שמי.

לוחות האבן.

מדרש חז"ל אומר: לוחות האבן - הם משל למדבר שהוא משובש בגדודי שודדים, מה עשה המלך? מיד הושיב שם גדודי צבא כדי לשמור על המקום, הנמשל: הקב"ה קרא לתורה בשם: "אבן" – לפי שנאמר: "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן",

יצר הרע קרוי "אבן" לפי שנאמר: "ַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר". [יחזקאל ל"ו, כ"ו]

לפי זה, התורה היא אבן ויצר הרע –אבן- האבן- התורה  תשמור את האבן- יצר הרע- כלומר יש בכוח התורה להילחם נגד יצר הרע.

לסיכום, לאור האמור לעיל, נראה ששבעים הזקנים- היו אנשים בדרגה רוחנית גבוהה, אלא שלא היו זהים בדרגתם הרוחנית למשה, הוא היה ממש זך - הן מבחינה רוחנית והן מבחינה  גשמית ,לא אכל ולא שתה כששהה  במחיצתו של בורא עולם בהר  סיני ואילו שבעים הזקנים לא פסחו על אכילה ושתייה, למרות היותם קדושים.

שבעים מזקני ישראל

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 15:48

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1614

שבעים מזקני ישראל

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 משה מצווה לעלות

 להוריד מההר הלוחות

 לחזות פני האלוקים

 כמלאך בין הערפילים.

 בטרם יעלה  על הסלעים

 פונה בדבריו  לאצילים

 שבעים זקנים  במספר

להמתין לשובו במדבר.

על מקלותיהם נשענים

בצימאון  לצוויו קשובים

בענווה וקדושה נכנעים

ימתינו לגדול  הנביאים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים [חומש שמות]

שמיטה

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בחמישי, 22 אוקטובר 2020 16:06

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1593

שמיטה

שיר מאת: אהובה קליין ©

בתום שש שנים

נוטש האיכר יבולים

יפקיר שדהו לאביונים

 על פי ציווי  אלוקים.

השמים לוטשים עיניים

מאירים כבשעת צהרים

האדמה חוגגת חגה

מרכינה ראשה בענווה.

 הכול חשים חירות

 לשדה נוהרים במהירות

 ללקט בשמחה  פירות

 מבורא עולם- מתנות.

חיות השדה תאכלנה

את רעבונן תשבענה

לפתע חש האיכר  בליבו

כי האדמה שייכת לבוראו!

 הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים [חומש שמות]