פרטים

קטגוריה: פרשת בא

פורסם בשני, 25 ינואר 2021 20:07

נכתב על ידי Super User

כניסות: 398

 -פרשת בא - דברי תורה מאת פרופ' ג'ורג' מנדלבאום

מטרת יציאת מצרים

תוכנית ה' מבוארת במבנה ספר "שמות":

יציאת מצרים מסופרת בארבע פרשיות הראשונות,

חוקי תורה מסיני בשתי הפרשיות הבאות,

וחמש הפרשיות האחרונות מוקדשות לתיאור בניית המשכן,

 כיסוד לבית המקדש בירושלים, אותו צריך לבנות בארץ הקודש, ארץ ישראל. הפרשיות הראשונות, הן מכונות "ש ו ב ב י ם", לפי ראשי תיבות הפרשיות,

שמות, וארא, בו, בשלח, יתרו ומשפטים

ותואמות לחזון ירמיהו "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים...וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן." (בירמיהו ג,יד)

אף הָיָה דרוש טקס התגלות ה' בסינַי, כדי לחזק את העם על ידי חוקות הא'ל

בהאמינם בה', במשה ובנביאים, כמו שכתוב :

"הִנֵּה אָנכִי בָּא אֵלֶיךָ, בְּעַב הֶעָנָן וְגַם בְּךָ [משה] יַאֲמִינוּ  לְעוֹלָם." (שמות יט,ט)

תכליתן של עשׂר המכות  (שמות י,א-ב)

ליציאת מצרים ולהתערבוּת א'לוהית במכות,  התורה נותנת שלוש סיבות:

לְמַעַן "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' א'לוהיכם","לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי" בניכם וּבני בּניכם,

"לְמַעַן שִׁתִי אתתַי" שידעוּ הגוים ודורותיהם,

שה' הוא בהיסטוריה, והוא גם א'לוהי הטבע.

למה היה צריך עשׂר מכות ארוכּות? לגבי מצרים רק אחת: מכת בכורות

הייתה מספיקה לשכנע אותם לתת לישראל חופש לצאת כ-עם!

אלא המטרה הייתה: לשכנע את מצרים שיש מוסר היסטורי מ-ה',

ושהוא גם א'לוהים שברא האדם והטבע.

אך ישראל לא הצליח להחדיר במצרים את אמונת העברים ומוסר ה',

כמו אברהם שהכיר את ה' מעבר לטבע, וזה נחשב לו כצדקה ואמונה

וגייר הרבה אנשים לאמונה על פני האדמה.

אבל כש-כל העם באו לגולה, במצרים, נכשלו,

ובִּמקום, הייתה שחיקת זהות של ישראל, בגלל התבוללות בתרבות,

וגם בגלל הרודנות, הרדיפות, והעבדות. כך היה בכל התקופות שהיינו בגלות!

בסוף כל פעם, ה' מִתערב בהיסטוריה להצלת עם ישראל,

 ולהצלחת תכנית הבריאה. בכל המכות ה' רצה להוכיח למצרִיים שיש גם השגחה בתכנית בורא העולמים. גם את ישראל צריך לשכנע על ידי אותות ה':

 האדם עושה היסטוריה, אך תחת השגחת ה'

"אֹתֹתַי שַׂמְתִּי בָם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' "! (שמות י,ב)

יֵדִיעַת ה' היא לא שִׂכלית או אמונית, היא קיימת ממש בהיסטוריה הישראלית! גואל ישראל הוא גם בורא הטבע והתבל!

יוזמת ה' ויוזמת העם

בחוף ים סוף משה התפלל, אבל ה' לא ענה!  אלא אמר אליו למה תחכוּ?

" מַה תִּצְעַקו אֵלָי, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"!(שמות יד,טו)

השעה היא לא שעת ספק, בקשות ותפילה, השעה היא שעת פעולה ועשייה,

אזי נחשון קפץ קדימה, (במדרש תהלים ע"ו) ביוזמה, כי הוא היה ראשון באמונה!

חששות וספקות מַצפוּניים של ישראל בשעת צאתם מן הגלות

המהר"ל, על פי התלמוד והמדרש, מתאר את מצרים כדיקטטורה ממש,

מדינה סגורה עם גבולות חתומים.חרף זאת, העבדות נשברה ויצאו ממנה,

 דומה ליציאה ממחנות הנאצים והסובייטים. כאן הגאולים הרגישו סופית שהשחרור נגמר רק עם יציאה מהמדינה ומות ראשי המשטר.

אמנם אז, כמו היום, העירו ספקות מצפוניים: האם זה תהליך ש-ה' מסכים?

באיזה זכות נצא בעצמנו חופשיים? האם מותר לנו לשבור באופן טבעי

את הגלות והעבדות? או שרק המשיח הא'לוהי והנסי יוציא אותנו מהגלות?

אולַי לאויבינו יש זכות? הספקות הללו הן חלק מחבלי הגאולה!

מתי נשיר כמשה ובני ישראל, באמונה?

" ...אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה.עָוזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" (שמות טו,א-ב)

נתחזק ונסכים שלהיסטוריה יש כיוון ומשמעות, אפילו מן הטבע,

כיוון לגאולה, והיגיון א'לוהי יש לה, ועלינו למלא את אחריותנו בה!

על זה רש"י אומר כי תקופת האבות היא זמן אמונה בא'ל הבורא

להבטחה שעוד לא התקיימה.

ותקופת הבנים, היא זמן ההגשמה, אפילו בקשַׁיִים, צריך ביטחון בְּא'ל,

עוד יותר באהבה.

זהות נפש האבות מלאה אמונה שלמה, היא זכות יהודיֵ הגלות,

שחִכּו קיום ההבטחה: זהות נפש הבנים היא יכולת ההגשמה,

זה זכות יהודיֵ ישראל.

האם אמונת הבנים, בעשייתם, גדולה מאמונת האבות ?

שתיהן נצרכות, משיב מלאכִי הנביא:

"הֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג,כג-כד).

וגם ירמיהו הנביא אומר לגולה :

"יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ" בתבל (ירמיהו לא טז),

" נְאֻם ה', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" בארץ ישראל:

לישראל המקיימים את נבואתם, זו אמונתם!

לכן בתפילת העמידה אומרים

"זוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם, באהבה."

בעזרת ה' במהרה בימינו. אמן ואמן. סלה

• ר' מנדל צל
• פרשת בא

• קודם
• הבא