פרשת בא -"בנערנו וזקננו נלך.."- מה המשמעות?

פרטים

קטגוריה: פרשת בא

פורסם בחמישי, 06 ינואר 2022 15:15

נכתב על ידי Super User

כניסות: 428

פרשת בא -"בנערנו וזקננו נלך.."- מה המשמעות?

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו - מבחינים אנו בקשיות ליבו של פרעה - כפי שהבטיח ה' למשה בתחילת שליחותו להוציא את עם ישראל ממצרים, גם לאחר שמשה מזהיר את פרעה: כי בקרוב מכת הארבה תכה במצרים וגם עבדי פרעה מנסים לדבר על  ליבו - פרעה ממשיך להתחכם כנגד רצון משה : "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-ה' אֱלֹקיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.  וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-ה' אֱלֹקיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-ה', לָנוּ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם. לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-ה'--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה". [שמות י', ז-י"ב]

השאלות הן:

א] ממה חששו עבדי פרעה?

ב] מדוע משה  מתעקש בבקשתו : "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ;

    בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנו"ּ?

תשובות.

חששם של עבדי פרעה.

עבדי פרעה מבטאים את חששם לפני פרעה:

"עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-ה' אֱלֹקיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם". 

על פי רש"י- עבדי פרעה חוששים כי בקצב הזה של המכות – מצרים צפויה לאבדון.

דעת מקרא סבור: כי עבדי פרעה  מעירים לפרעה רק לאחר שמשה ואהרון כבר עזבו את המקום ולא בזמן שהייתם – וזאת מפני שלא רצו לפגוע בכבוד המלכות. כוונתם בדבריהם הייתה: להזהיר את פרעה עד מתי דרישת משה "שלח את עמי" יביא על המצרים אסונות?

כלומר - שמשה דורש :"שלח את עמי "ואילו פרעה מסרב וכמה צרות כבר באו עלינו מסיבה זו. הגיע הזמן שנפנה את המוקש - את המלכודת הזו - שמשה מבקש את בקשתו ועלינו לוותר לו ולמלא את בקשתו. ואת כל זה אמרו לפרעה לאחר התראת מכת הארבה על מצרים.

בכך נראה: שעבדי פרעה נכנעו ואמרו את דברי כניעתם בלשון מקבילה לתחילת ההתראה – בדברי  משה למכת הארבה:

"עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.." [להלן:  פרק י', ד]

בהתראה נאמר: "שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי..." ואילו עבדי פרעה אומרים:

"שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-ה' אֱלֹקיהֶם" [להלן  י' ז]

פירוש ב]  עד מתי משה בעצמו יביא על המצרים אסונות?

רבינו בחיי נותן הסבר דומה: עבדי פרעה התכוונו למשה בכבודו ובעצמו- שהוא משמש להם מוקש שהרי כתוב: "כי זה משה האיש" [שמות ל"ב] שהרי כל המכות באו על ידי משה !

רבינו בחיי מבחין בתאריכי המכות ויודע כיצד לשייך - כל מכה – לזמן ולדעתו: מכת הארבה הייתה  בחודש ניסן - לפי שבניסן מתחילים האילנות להוציא פרח ונראו הניצנים בארץ.

בעל הטורים מסביר: כי כוונת עבדי פרעה הייתה להצביע על משה - שהוא משמש כאן כמוקש, כמו שכתוב: "זה משה האיש"

כפי שמוזכר[שמות ל"ב, א]  "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹקים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ".

ה"כלי יקר" מעלה השערה: כי כאשר משה  יצא מעם פרעה , הוא לא יצא לגמרי מארמונו, אלא עדיין היה בתוך עבדיו ובתוך כך אמרו את דבריהם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ.."- היו מצביעים על משה באצבעם , זה כנראה הגיע  לאוזני פרעה , אז משה ואהרון  הושבו אל פרעה ואמרו: "בנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.." אך פרעה סירב והסכים שרק הגברים ילכו.

מעניינים דבריו של אור החיים: לדעתו, הייתה מחלוקת בין פרעה ובין עבדיו: פרעה היה סבור: שמשה מערים עליו באומרו: "ה' אֱלֹקי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹקינוּ.." [שמות ג, י"ח]

כוונת משה לנוס ממצרים יחד עם כל עם ישראל ולהוציאם לחלוטין, אך לעומתו דעת עבדיו הייתה הפוכה, הם סברו: שמא משה באמת ובתמים משתוקק ללכת במדבר עם עמו דרך שלושה ימים - ולשוב חזרה למצרים היות ואין כביכול לאלוקים די כוח להוציאם לגמרי ממצרים, [דעתם זו  היא כפירה בה'], לכן אמרו לפרעה:" עַד-מָתַי יִהְיֶה..."

הם הציעו לפרעה לשלח את  האנשים מהטעם: "הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם"? שהרי עד כה היו כבר שבע מכות במצרים ועכשיו צפויה  המכה השמינית- שהיא  מכת הארבה, לכן העבדים צדדו בסברה: האמת שאין ה' מעוניין להוציא את בני ישראל לגמרי ממצרים ,אלא שילכו דרך שלושה ימים במדבר ואז ישובו חזרה למצרים ועל זה פרעה לא השיב לעבדיו, אלא קרא למשה ואהרון ושאל מי ההולכים ? והם השיבו לו: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.."  פרעה הסכים שרק הגברים יצאו - כי הוא חלק על עבדיו והיה סבור שמשה ואהרון רוצים להערים עליו.

רש"ר- [הרב שמעון רפאל הירש ] שואל: כיצד יכלו עבדי פרעה להתייחס אל משה כ:"מוקש"- בזמן  שהוא דיבר ביושר ובגילוי לב?

כנראה שהבעיה הייתה בשיטת- אופן המכות, אילו היה ה' מביא מכה אחת ארוכה עד שהמצרים ישברו ואז פרעה היה משלח את בני ישראל מעבדות לחירות מוקדם יותר- הדבר היה בהחלט מועיל. אך הבעיה שכל מכה- הייתה חלקית בלבד, ונפסקה - ברגע שפרעה התחנן לקיצורה - דבר שהביא למכה חדשה שנועדה לכך שכח ה' ילך ויגבר ,מנקודת המבט המצרית, "התעללות" זו  ההפסקות בין חלקי המכות גרמו לכך שפרעה שוב  ושוב - הכביד את ליבו  מחדש, "הכבדת הלב" של פרעה אפשר לכנותה - אך ורק כ"מוקש".

משה מתעקש - לפני פרעה בבקשותיו:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-ה', לָנוּ". 

"נועם אלימלך" מסביר: "אם אדם מביא אתו את  שנות נעוריו הריהו יכול לילך ולעלות בזקנותו, על ידי "נערינו"- אפשר להיות בבחינת הולך גם ב"זקנינו" לפי שאפשר לומר: אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו.

כלומר: אם בסיס ילדותו של אדם  הוא: ערכי וחיובי ,על בסיס זה הוא בונה אישיות טובה שהולכת עם הזמן  ומשתבחת עם השנים  וגם בזקנותו.

"ספרי דרוש" מבהיר: פרעה  כבר הגיע לידי הסכמה שהמבוגרים יצאו ממצרים

כפי שאמר: "לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-ה'--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים" [להלן ', י"א]

אך בתנאי שהילדים יישארו במצרים ומטרתו הייתה: שאם הדור החדש יישאר אצלו - הרי הוא יצליח, חלילה לחסל את כל העם היהודי. לכן משה ענה לו בנחרצות:

"בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-ה', לָנוּ".

המשמעות: שהנוער חייב ללכת אתנו, יחד עם הדור המבוגר ואפילו לפניו- כי אז היכולת בעבודת ה' שלנו  תהיה מושלמת.

שם שמואל סובר: חייבים אנו לקחת את נערינו- כי אנו חוגגים חג לה' והרי כיצד ניתן לחגוג חג  ויום טוב אם חלילה, נשאיר את הילדים בניכר?  כי כך-זה עלול להיות חג  מושבת.

הרמב"ן מסביר: רצה פרעה שילכו רק  ראשיהם, זקניהם ושוטריהם, אך משה ענה לו: כי גם הבנים והבנות ילכו- כי חג לה' ובמצווה זו כולנו חוגגים. אך פרעה סירב לשלוח את הבנים והבנות והטף - כי הם לא צריכים לזבוח - "כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם"- כי הרעה שאתם רוצים לעשות מעידה שאתם רוצים לברוח מכאן..

כוונת פרעה הייתה: שהטף ישמשו ערבון לכך שהם ישובו חזרה ולא יברחו.

בעל "קומץ מנחה" מביא מדרש: "אמר להם פרעה: עתידין אתם לומר: "מי ומי"-

מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ  נְקִי כַפַּיִם,    וּבַר-לֵבָב:

אֲשֶׁר לֹא-נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי;    וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה". [תהלים כ"ד, ג- ה]

 [כדאי לדעת שחכמי הרעיון נוהגים להביע רעיון על ידי פסוק מהתנ"ך.

וכאשר חז"ל שמים בפי דמות - פסוק –כמו במקרה של פרעה אין כוונתם שפרעה אכן אמר זאת - אלא כוונתם להגיד שכשפרעה שאל את משה:

"מִי וָמִי, הַהֹלְכִים?"   בעצם רצה להביע רעיון עמוק בפסוק: "מי יעלה"- כשם שבדברי דוד המלך בתהלים: כי רק נקי כפיים.. יכול לעלות לבית ה' - כך בעיני פרעה אין הדבר מקובל שפשוטי העם ילכו לזבוח זבח ולהקריב קורבנות- היות והדבר מתאים רק לכמרים!

לכן, הואיל ואתם מבקשים לעבוד את ה'- לכו נא הגברים כי לנשים ולילדים אין מה לעשות שם ,כי עבודה כזו משמשת רק   לנבחרי העם מתוך הגברים.

קיים הבדל מהותי  בין עבודת ה' אצל היהודים לבין העבודה הנוהגת אצל העמים , זה נושא הוויכוח בין משה לפרעה.

התורה דורשת: עבודת ה' בכל מקום ובכל זמן ובכל גיל, לכן אינה מפלה בין נערים לבין זקנים אלא: כדברי משה: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵך"- הנערים מופיעים לפני  הזקנים-כי לחינוך הנערים ישנה עדיפות הם מתלווים אל הזקנים ובדרך זו תהיה באפשרותם לקיים את הציווי: "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" לכן משה אומר לפרעה: "כִּי חַג-ה', לָנוּ"

היות וחגי ישראל נחגגים בהרכב מלא של המשפחות - קטנים עם הגדולים  מה שאין כן אצל העמים - שעבודת האלילים מסורה בידי כהני דת וחגיהם אינם  נושאים אופי משפחתי.

אצלם  לא מקובל ללמד  בקרב הקטנים את עיקרי הדת שלהם  ואילו אצלנו אנו מצווים לקיים את:"ושננתם לבניך" והמשמעות: שכל אב מצווה ללמד את בנו – תורה שבכתב ותורה שבע"פ. אותה תורה נלמדת על ידי זקנים נערים וטף בכל  הדורות וזה הרעיון אשר מבטא משה בדבריו  לפרעה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי בעוד שליבו של פרעה התחזק כהבטחת ה' למשה והוא סירב להיכנע תוך כדי מכות קשות - הרי עבדיו כבר נכנעו לפניו והציעו לו לשחרר את עם ישראל כי חששו לאובדן מצרים- ומנגד משה  מופיע כמנהיג נחרץ לדאוג  לחינוך עם ישראל לכל שכבותיו באומרו לפרעה: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-ה', לָנוּ".

יפים וחשובים דברי שלמה המלך המבטאים את  מטרת משה:

"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה."[משלי כ"ב, ו']

דבר החסידות – פרשת בא – יו"ד שבט

פרטים

קטגוריה: פרשת בא

פורסם ברביעי, 05 ינואר 2022 02:46

נכתב על ידי Super User

כניסות: 398

ב"ה

דבר החסידות – פרשת בא – יו"ד שבט

"אנו פועלים בדרך הטבע..."

לקראת יו"ד שבט, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, וחס"ד שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו: 

מספר הרה"ח הרב ישראל צבי גליצנשטיין, שליח הרבי באילת וכיום בנחלת הר חב"ד:

בל"ג בעומר תשל"ו, עם סיום ה"תהלוכה" בחצר הרבי עזרתי לפרק את הבימה הקידמית ונפצעתי ברגלי מחתיכת עץ חדה. לא התייחסתי לפצע ולמרות הכאבים שלא פסקו הלכתי בחג השבועות ל"תהלוכה" לבורו פארק, ובחזרתי מהתהלוכה כבר בקושי הצלחתי ללכת מרוב כאבים.

במוצאי החג שהיה גם מוצש"ק, הגעתי לבית-הרפואה, והרופא איבחן כי יש לי שושנה ברגל, במצב חמור שהחל לזהם את הרגל, והורה על טיפול אנטיביוטי חריף הכולל אישפוז של שבוע עם הרגל למעלה.

אולם, לי היו תוכניות אחרות – ביום חמישי הקרוב, י"ב סיון, היה עלי לעמוד תחת חופתי. והודעתי לרופא שעלי לעזוב הלילה את בית הרפואה, כיון שמחר, יום ראשון, עלי לקבל את הסידור מיד קדשו של הרבי (לתפילת מנחה), ובאותו ערב יש לי 'יחידות' עם הרבי לקראת החתונה.

הרופא כעס והסביר לי שאני מסכן את עצמי והסכים לשחרר אותי רק אחרי שהחתים אותי על כך שאני עוזב על אחריותי בלבד.

למחרת בבוקר לא היו לי כאבים עצומים. נכנסתי לד"ר זליגסון, וכשראה את רגלי האדומה נבהל מאוד ואמר "הרי זו סכנה. זה נורא!" והזריק לי זריקה.

באמצע הלילה, כשנכנסתי ליחידות, התעניין אצלי הרבי על עזיבתי את בית הרפואה, ואמר "הרי היית צריך להישאר עם הרגל למעלה, ולא לדרוך על הרגל בכלל..." אולם לבסוף סיים ואמר:

"מכיון שאצלינו, הרי אין נוהגים בניסים שלמעלה מדרך הטבע, אצלינו צריך הכל להיות בדרך הטבע – לכן תלך מחר שוב לד"ר זליגסון והוא יאמר לך מה לעשות עד לנסיעה ומה לעשות הלאה, וזה יעבור..."

למחרת נכנסתי לד"ר זליגסון ואמרתי לו שהרבי שלח אותי אליו. הוא שאל אם הרבי אמר לי ללכת לרופא או ללכת לד"ר זליגסון, עניתי שהרבי אמר ללכת שוב לד"ר זליגסון [כידוע, היה לרבי 'הסכם' עם ד"ר זליגסון, כשהיה צריך לרפא מישהו למעלה מהטבע היה שולח אותו אליו, שיתן לו 'מרשם' שיתרפא 'בדרך הטבע'].

ואז, מבלי לבדוק לי בכלל את הרגל, הוא אמר:

"אז תקשיב טוב, לך לרח' קינגסטון, תקנה מיץ תפוזים טבעי, תשתה 3 פעמים ביום. ומכיוון שהרבי הורה שאומר לך מה לעשות הלאה – אתן לך מכתב עבור המשך הטיפול לרופא בארץ ישראל".

עשיתי כדבריו. שתיתי מיץ תפוזים 3 פעמים ביום. עדיין היו לי כאבים איומים וממש בלתי נסבלים, אבל מהרגע שהמטוס נחת על אדמת הארץ – נעלמו הכאבים כלא היו.

גם הרופא שהביט במכתב וברגל התפלא מאוד ושאל אותי בתמיהה "אתה בטוח שרופא כתב את זה?", ועניתי לו "כן, רופא גדול מאוד...", ומאז ועד היום ת"ל לא חזרה אלי השושנה.

(שמעתי בסרטון מפי הרב גליצנשטיין, כתבתי את הסיפור בקיצור ובתמצות. הסיפור נדפס בטום טעם ועם כל הפרטים, בספר "אבא" חלק שני (ארי סמית, תשפ"א), עמ' 63 ואילך)

~~~

ביאור מדרש "חמש אצבעות"

איתא בילקוט שמעוני מיכה רמז תקנג:

"חמש אצבעות של יד ימינו של הקב"ה כולן לשם גאולה:

קטנה – בה הראה לנח לעשות את התיבה, שנאמר "וזה אשר תעשה אותה".

שניה לקטנה – בה הכה את המצריים, שנאמר "אצבע אלקים היא".

שלישית לקטנה – בה כתב את הלוחות שנאמר "כתובים באצבע אלקים".

רביעית לקטנה – בה הראה למשה, שנאמר "זה יתנו גו'".

בוהן וכל היד – בה עתיד להשמיד בני עשיו שהם צריו ולהכרית בני ישמעאל שהם אויביו, שנאמר "תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו"".

הסבר הדברים:

ידוע, שבאמצעות יד ימינו של הקב"ה כביכול – ברא את הרוחניות, וביד שמאל – את הגשמיות. כמארז"ל* על הפסוק (ישעי' מח, יג) "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" – נטה ימינו וברא שמים, נטה שמאלו וברא ארץ.

ונמצא, ש"שמאל" (ארץ) מראה על העלם והסתר האלקות (עולם מלשון העלם), והתכלית היא לזככה ולהאירה באור הרוחניות – "ימין" (שמים).

ולכן מובן מדוע אצבעות יד ימינו של הקב"ה כולן לשם גאולה, כי עניין הגאולה הוא לבטל את ההעלם והצמצום ע"י גילוי האור.

והסדר בזה הוא "מעט מעט אגרשנו" כדלהלן:

א)    ההתחלה היא באצבע קטנה, בה הראה לנח לעשות את התיבה, היינו להבדיל אותו מהסביבה הלא-טובה, שסופה להפוך למבול – שמבלה הכל. אבל זו היתה רק "אתערותא דלעילא" [=התעוררות מלמעלה] באופן של "כרוז" – שרק הראה לו לעשות את התיבה, אבל העבודה עצמה היתה צריכה להיעשות בכח האדם, ע"י נח.

ב)    שניה, בה הכה את המצריים – זה כבר היה "אתערותא דלעילא" שבאה על ידי "אתערותא דלתתא", שאחרי עבודתם של ישראל ניתן להם הכח מלמעלה ליציאת מצרים – לצאת מכל מצר וגבול.

ג)     שלישית, בה כתב את הלוחות – זה כבר "אתערותא דלעילא" שלמעלה לגמרי מ"אתערותא דלעילא", מכיון שהתורה קדמה לעולם.

ד)    רביעית, בה הראה למשה "זה יתנו" – זו היא תוצאה בעולם אחרי ההתעוררות מלמעלה, שיהודי לא רק נבדל מהסביבה ה"לא טובה" (נח) ויוצא מהמיצרים שלו (יצי"מ), אלא גם נותן את כספו, שבו יכל לקנות חיי נפשו, שזה כאילו הקריב נפשו, כמארז"ל שצדקה שקולה כנגד כל הקרבנות (ראה סוכה מט, ב).

ה)    חמישית וכל היד, בה עתיד להשמיד כו' – שעל ידי עבודת המסירות נפש והצדקה כנ"ל מגיעים ל"אתערותא דלעילא" הכי נעלית, שנעשה "קץ שם לחושך", הן קו השמאל – בני עשיו, והן קו הימין – בני ישמעאל, ונהיה תכלית הגילוי "ונגלה כבוד ה' גו'".

שבת שלום!

מבוסס על: רשימת הרבי חוב' טז. נדפס בס' רשימות ח"א עמ' 307 ואילך (וכן ב"אוצר רשימות" (היכל מנחם תשס"ח) עמ' ו' ואילך). וע"ש ביאור נוסף "באופן אחר קצת".

______________

*)  ראה פדר"א פי"ח, זח"ב כ, א. לז, א. פה, ב (הערת הרבי במאמר "באתי לגני" יו"ד שבט ה'תש"י, נד' בסה"מ תש"י ס"ע 111). וראה כתובות ה, א: "במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ", ובתוס' ד"ה דאילו: "דיד היינו שמאל" (ע"פ הערת הרבי ברשימות כאן). 

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

מטרת יציאת מצרים ותכליתן של המכות - פרופ' ג'ורג' מנדלבאום

פרטים

קטגוריה: פרשת בא

פורסם בשני, 25 ינואר 2021 20:07

נכתב על ידי Super User

כניסות: 417

 -פרשת בא - דברי תורה מאת פרופ' ג'ורג' מנדלבאום

מטרת יציאת מצרים

תוכנית ה' מבוארת במבנה ספר "שמות":

יציאת מצרים מסופרת בארבע פרשיות הראשונות,

חוקי תורה מסיני בשתי הפרשיות הבאות,

וחמש הפרשיות האחרונות מוקדשות לתיאור בניית המשכן,

 כיסוד לבית המקדש בירושלים, אותו צריך לבנות בארץ הקודש, ארץ ישראל. הפרשיות הראשונות, הן מכונות "ש ו ב ב י ם", לפי ראשי תיבות הפרשיות,

שמות, וארא, בו, בשלח, יתרו ומשפטים

ותואמות לחזון ירמיהו "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים...וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן." (בירמיהו ג,יד)

אף הָיָה דרוש טקס התגלות ה' בסינַי, כדי לחזק את העם על ידי חוקות הא'ל

בהאמינם בה', במשה ובנביאים, כמו שכתוב :

"הִנֵּה אָנכִי בָּא אֵלֶיךָ, בְּעַב הֶעָנָן וְגַם בְּךָ [משה] יַאֲמִינוּ  לְעוֹלָם." (שמות יט,ט)

תכליתן של עשׂר המכות  (שמות י,א-ב)

ליציאת מצרים ולהתערבוּת א'לוהית במכות,  התורה נותנת שלוש סיבות:

לְמַעַן "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' א'לוהיכם","לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי" בניכם וּבני בּניכם,

"לְמַעַן שִׁתִי אתתַי" שידעוּ הגוים ודורותיהם,

שה' הוא בהיסטוריה, והוא גם א'לוהי הטבע.

למה היה צריך עשׂר מכות ארוכּות? לגבי מצרים רק אחת: מכת בכורות

הייתה מספיקה לשכנע אותם לתת לישראל חופש לצאת כ-עם!

אלא המטרה הייתה: לשכנע את מצרים שיש מוסר היסטורי מ-ה',

ושהוא גם א'לוהים שברא האדם והטבע.

אך ישראל לא הצליח להחדיר במצרים את אמונת העברים ומוסר ה',

כמו אברהם שהכיר את ה' מעבר לטבע, וזה נחשב לו כצדקה ואמונה

וגייר הרבה אנשים לאמונה על פני האדמה.

אבל כש-כל העם באו לגולה, במצרים, נכשלו,

ובִּמקום, הייתה שחיקת זהות של ישראל, בגלל התבוללות בתרבות,

וגם בגלל הרודנות, הרדיפות, והעבדות. כך היה בכל התקופות שהיינו בגלות!

בסוף כל פעם, ה' מִתערב בהיסטוריה להצלת עם ישראל,

 ולהצלחת תכנית הבריאה. בכל המכות ה' רצה להוכיח למצרִיים שיש גם השגחה בתכנית בורא העולמים. גם את ישראל צריך לשכנע על ידי אותות ה':

 האדם עושה היסטוריה, אך תחת השגחת ה'

"אֹתֹתַי שַׂמְתִּי בָם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' "! (שמות י,ב)

יֵדִיעַת ה' היא לא שִׂכלית או אמונית, היא קיימת ממש בהיסטוריה הישראלית! גואל ישראל הוא גם בורא הטבע והתבל!

יוזמת ה' ויוזמת העם

בחוף ים סוף משה התפלל, אבל ה' לא ענה!  אלא אמר אליו למה תחכוּ?

" מַה תִּצְעַקו אֵלָי, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"!(שמות יד,טו)

השעה היא לא שעת ספק, בקשות ותפילה, השעה היא שעת פעולה ועשייה,

אזי נחשון קפץ קדימה, (במדרש תהלים ע"ו) ביוזמה, כי הוא היה ראשון באמונה!

חששות וספקות מַצפוּניים של ישראל בשעת צאתם מן הגלות

המהר"ל, על פי התלמוד והמדרש, מתאר את מצרים כדיקטטורה ממש,

מדינה סגורה עם גבולות חתומים.חרף זאת, העבדות נשברה ויצאו ממנה,

 דומה ליציאה ממחנות הנאצים והסובייטים. כאן הגאולים הרגישו סופית שהשחרור נגמר רק עם יציאה מהמדינה ומות ראשי המשטר.

אמנם אז, כמו היום, העירו ספקות מצפוניים: האם זה תהליך ש-ה' מסכים?

באיזה זכות נצא בעצמנו חופשיים? האם מותר לנו לשבור באופן טבעי

את הגלות והעבדות? או שרק המשיח הא'לוהי והנסי יוציא אותנו מהגלות?

אולַי לאויבינו יש זכות? הספקות הללו הן חלק מחבלי הגאולה!

מתי נשיר כמשה ובני ישראל, באמונה?

" ...אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה.עָוזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" (שמות טו,א-ב)

נתחזק ונסכים שלהיסטוריה יש כיוון ומשמעות, אפילו מן הטבע,

כיוון לגאולה, והיגיון א'לוהי יש לה, ועלינו למלא את אחריותנו בה!

על זה רש"י אומר כי תקופת האבות היא זמן אמונה בא'ל הבורא

להבטחה שעוד לא התקיימה.

ותקופת הבנים, היא זמן ההגשמה, אפילו בקשַׁיִים, צריך ביטחון בְּא'ל,

עוד יותר באהבה.

זהות נפש האבות מלאה אמונה שלמה, היא זכות יהודיֵ הגלות,

שחִכּו קיום ההבטחה: זהות נפש הבנים היא יכולת ההגשמה,

זה זכות יהודיֵ ישראל.

האם אמונת הבנים, בעשייתם, גדולה מאמונת האבות ?

שתיהן נצרכות, משיב מלאכִי הנביא:

"הֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג,כג-כד).

וגם ירמיהו הנביא אומר לגולה :

"יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ" בתבל (ירמיהו לא טז),

" נְאֻם ה', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" בארץ ישראל:

לישראל המקיימים את נבואתם, זו אמונתם!

לכן בתפילת העמידה אומרים

"זוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם, באהבה."

בעזרת ה' במהרה בימינו. אמן ואמן. סלה

קישורים לשבת פרשת בא

פרטים

קטגוריה: פרשת בא

פורסם בחמישי, 21 ינואר 2021 16:21

נכתב על ידי Super User

כניסות: 831

שבת פרשת בא

מקרא ותרגום | פגישתו של היצר הטוב עם היצר הרע - הרב אריה קרן שליט"א | סיפור לשבת על קרבן פסח | 
עונג שבת | עשרת המכות - הרב לוינשטין

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון הולכים להזהיר את פרעה/ ציירה: אהובה קליין ©

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים,

עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי"

[שמות : י', ג']

ציורי  תנ"ך/ משה ואהרון באים אל ארמון פרעה/ ציירה: אהובה קליין ©

 "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה"

 [שמות י', ג']

ציורי תנ"ך/ "בנערנו ובזקננו נלך...." / ציירה: אהובה קליין ©

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ;

בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ

--כִּי חַג-ה', לָנו"ּ.

[שמות י', ט' ]

ציורי תנ"ך/ אכילת מצות בפסח- שבעה ימים/ ציירה: אהובה קליין ©

"'שִׁבְעַת יָמִים, תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, חַג, לה"

[שמות י"ג, ו']

ציורי תנ"ך/ פרעה מגרש את משה מפניו/ ציירה: אהובה קליין ©

"וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ,

אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי—

כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת".

[שמות  י, כ"ח]

ציורי תנ"ך/ מכת בכורות/ ציירה: אהובה קליין ©

"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַה' הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, ....

וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם,

וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, בְּמִצְרָיִם"

[שמות י"ב, כ"ט - ל] 

ציורי תנ"ך/ פרעה ומחלוקת עבדיו/ ציירה: אהובה קליין © 

ציורי תנ"ך/ ציווי השליחות למשה/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד] 

ציורי תנ"ך/ פרעה מבשר למשה ואהרון על היציאה לחירות/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]

"..קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל.." [שמות י"ב, ל"א]

עלונים התשע"ט

עלון ישא ברכה | עלון פניני חמד | עלון זה השער לה' | עלון שאל בני | עלון אור השבת 

עלונים התשע"ח

עלון ישא ברכה| עלון פניני עין חמד | עלון בסוד שיח | עלון אספקלריה | עלון זה השער לה' |עלון מעיין החיים | עלון תהילות ישראל | עלון וקראת לשבת עונג

עלונים
עלון אור הצדיק | עלון לקראת שבת | עלון דבר תורה | עלון ישא ברכה | עלון בית ה'

עלונים התשע"ג
עלון ישא ברכה | עלון שיחה לעם | עלון קבלת שבת | עלון הוד השבת | עלון טוב לחסות בה' | עלון דבר תורה

קערת מצות עתיקה

פרטים

קטגוריה: פרשת בא

פורסם בחמישי, 21 ינואר 2021 15:54

נכתב על ידי Super User

כניסות: 505

קערת מצות עתיקה

מאת: אהובה קליין ©

מעשה בקערה עתיקת יומין

עברה טלטלות, בידי אנשים

עליה הונחו , הרבה מצות

במשך שנים  ועשרות דורות.

 בה גנוזים אירועים וגלויות

 זעקות שבר, ים של דמעות

 עליה הולחן ניגון כינורות

 שירה מרעידה חדרי לבבות.

 מילותיה מתארות עם עבדים

 עבודה  קשה בחומר ולבנים

  משחר עד ליל ללא רחמים

  מקוצר רוח אינם שומעים.

  שוועתם  מרקיעה  שמים

  אלוקים מוציאם ממצרים

  ביד חזקה  ובזרוע נטויה

  יגאלם באהבה בחג הגאולה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת בא [חומש שמות]