|
|
זעקה מהמצרים / שיר מאת: אהובה קליין ©
ישראל זועקים מהמצרים
זעקה ברמ"ח איברים
טובעים בים הייסורים
מושיטים ידיהם לאלוקים.
כנשר הנושא גוזליו
אינו זונח בניו
ברית כרותה בשמים
קורמת עור וגידים במצרים.
עיניהם בורקות כלבנה
אור בקצה המנהרה
ביד חזקה יגאלם
כהרף עין יושיעם.
הערה: השיר בהשראת פרשת וארא [חומש שמות]
משה המנהיג/ שיר מאת אהובה קליין.
משה כבד פה ולשון
נעזר באחיו אהרון
לשלח עם ישראל
מידי פרעה הצורר.
משה נבחר אלוקים
נבחן ליבו ממעמקים
ברמ"ח אבריו טהור
פניו כלבנה אור.
מעשיו מרובים מחוכמתו
צדק ויושר באמתחתו
התורה נר לרגליו
אמת זורמת בעורקיו.
למען ילווה העם ממצרים
בתוך יבשה לצידי מים
בקולות שירה ותופים
הכול יודו לאלוקים.
הערה: השיר בהשראת פרשת וארא.[חומש שמות.]
פרשת וארא-מיהו המנהיג האידיאלי לישראל בכל הזמנים?
מאת: אהובה קליין.
כבר בפרשה הקודמת- פרשת שמות, מקדיש ה' את משה למנהיג כפי שהכתוב מתאר:"ומשה היה רועה את- צאן יתרו חותנו כהן מדיין,וינהג את- הצאן אחר המדבר ויבוא אל הר האלוקים חורבה:וירא מלאך ה' אליו בלבת-אש מתוך הסנה,...ויאמר ה':ראה ראיתי את-עני עמי אשר במצרים,ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו,כי ידעתי את מכאוביו...ועתה לכה ואשלחך אל- פרעה,והוצא את-עמי בני-ישראל ממצרים"[שמות ג,א-י]
ובהמשך שאלתו החשובה של משה-אל ה':"ויאמר משה אל- ה': בי ה',לא איש דברים אנוכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך,כי כבד-פה וכבד לשון אנוכי:"
תשובתו של ה' היא:"...מי שם פה לאדם? או מי- ישום אילם או חרש או פיקח,או עיוור? הלוא אנוכי ה' ועתה לך,ואנוכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר.."
ובהמשך הקב"ה מציע גם את אהרון אשר ישמש למשה –פה לדבר:
"..הלוא אהרון אחיך הלוי, ידעתי כי- דבר ידבר הוא,וגם הנה הוא יוצא לקראתך,וראך ושמח בליבו ודיברת אליו ושמת את הדברים בפיו,ואנוכי אהיה עם פיך ועם פיהו והורתי אתכם את אשר תעשון" [שמות ד,י-ט"ז]
בפרשתנו-פרשת וארא,משה מקשה על ה' באומרו:"..הן בני-ישראל לא שמעו אלי,ואיך ישמעני פרעה? ואני ערל שפתיים"?[שמות ו,י"ב]
גם כאן ה' עונה לשאלתו:"...ראה נתתי אלוקים לפרעה,ואהרון אחיך יהיה נביאך: אתה תדבר את כל אשר אצווך,ואהרון אחיך ידבר אל פרעה,ושילח את- בני ישראל מארצו" [שמות,ז,א-ב]
השאלות הן:
א] מדוע נבחר משה למנהיג בעודו כבד פה וכבד לשון? וכי לא היה עדיף מנהיג ללא מום?
ב] מה הפתרונות שה' מציע למשה כדי לפתור את הבעיה?
ג] מיהו המנהיג האידיאלי לעם ישראל בכל הזמנים?
התשובה לשאלה א]
מסתבר כי לא כל מה שהאדם רואה בעיניו במבט חיצוני –הוא הדבר הנכון,כי פנימיותו של האדם ומידותיו- הם,הם משקפים את אופיו האמיתי.
דבר זה ניתן ללמוד תוך כדי התבוננות בהמלכת דוד למלך-על ידי שמואל, תחילה התלהב שמואל מאחיו של דוד-אליאב ,אשר היה נאה ומרשים,
על כך אמר לו ה':"..אל תבט אל- מראהו ואל-גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם,כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב".
[שמואל –א,ט"ז,ז]
חז"ל מביאים פירוש מעניין:
דווקא פגם זה- שמשה היה מגמגם- סייע לו להנהיג את העם במיוחד בזמן מתן תורה,שאילו היה מדבר שוטף ונותן הרצאות,הדבר היה נותן פתח לכופרים אשר היו אומרים- כי משה בכוח דיבורו היה משכנע אותם לקבל את התורה.והתורה לא ניתנה מכוח עליון.
אך היות ומשה היה "כבד פה וכבד לשון" נראה שהשכינה דיברה מתוך גרונו והוא היה שליח ה' ובני ישראל הסכימו כאיש אחד בלב אחד וענו:"נעשה ונשמע".
מתוך קריאת הפסוקים קודם מיניו של משה למנהיג,לומדים אנו, כי תכונת הצדק הייתה חלק מאופיו- וזאת ניתן לראות משלושה מקרים שבהם נתקל משה:
א]הוא ראה איש מצרי מכה איש עברי ומייד סייע לטובת העברי המוכה והרג את המצרי המכה,למרות שסיכן את חייו.
ב] משה רואה שני עברים ניצים והוא נחלץ לטובת החלש שבהם ומזהיר את התקיף:"רשע למה תכה רעך"!
ג] משה נס מפני פרעה לאחר שפרעה שומע עליו מה עשה ,אבל גם בזמן זה הוא נרתם לעזרת בנות יתרו המותקפות על ידי רועי מדיין.ובהמשך הדרך היה רועה הצאן של חותנו- יתרו. והקב"ה שראה כיצד נוהג משה עם הצאן- בסבלנות רבה וברחמים, הסיק כי הוא ראוי גם לרעות את צאן ה'-את כל עדת בני ישראל.
רבינו בחיי אומר:כי משה היה מתרחק משדות של אחרים כדי שלא יבוא לידי גזל .
ומשה השיג שלושה דברים:אש, מלאך,שכינה.
כאשר ראה את הסנה בוער באש ולא אכל,התקרב ללא פחד אל האש-כדי לראות מה תכונת האש הזאת ומה קורה עם הסנה, ואם היה חושב שהאש הייתה יורדת מלמעלה לא היה מתקרב לאש.
אחרי שראה את האש,התחזק שיכלו וראה את המלאך ואחרי שהתחזק שכלו בכך שראה את המלאך ראה במראה הנבואה-את כבוד השכינה. כך ה' רצה לחנך את משה ממדרגה למדרגה עד ששכלו יהיה ראוי לקבל את כוח הנבואה.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רבינו בחיי:אל למשה לחשוש מפני פרעה שלא יקשיב לו,לפי שמשה יהיה גדול ממנו,ואהרון יהווה את כוח הדיבור. ולפי אונקלוס: אהרון ישמש מתורגמן למשה.
ולפי חז"ל,פרעה היה עושה עצמו אלוה -שטען כי הוא ברא את היאור,אמר ה' למשה:כי אין לו מה לחשוש מפניו היות והוא יהיה גדול ממנו.
בנוסף לכך,הקב"ה מבטיח למשה שתמיד יהיה בעזרתו:"ואנוכי אהיה עם-פיך והוריתיך אשר תדבר"[שם ד,י"ב]
וחוזר ומדגיש:"ראה נתתיך אלוקים לפרעה,ואהרון אחיך יהיה נביאך:אתה תדבר את כל- אשר אצווך,ואהרון אחיך ידבר אל פרעה.." [שם ז,א-ב]
התשובה לשאלה ג]
לאור האמור לעיל ,ניתן להגיע למסקנה כי המנהיג האידיאלי בכל הזמנים:
הוא אדם אשר פנימיותו קורנת על פניו,מידת הצדק- היא נר לרגליו.
אמת ויושר הם ברמ"ח אבריו.
עליו לזכור: כי אלוקים בוחן כליות ולב לאורך כל הדרך,כמו שאמר הנביא ירמיהו:"אני ה' חוקר לב בוחן כליות.."[ירמיהו י"ז,י]
פיו וליבו שווים,בעל סבלנות רבה להקשיב לעם בכל עת ,וכמובן קשור לתורת ה',אינו נוטה ימין או שמאל מדרכה. אדם חכם-אשר "מעשיו מרובים מחוכמתו"[ע"פ-מסכת אבות]
בעל יראת אלוקים,כמו שאומר דוד המלך: "ראשית חכמה יראת ה',שכל טוב לעושיהם תהילתו עומדת לעד"[תהלים קי"א,י'] יהי רצון ועם ישראל יזכה למנהיג טוב,אשר טובת העם תמיד לנגד עיניו-ובכוחו,בע"ה- לאחד את כל העם כאיש אחד.
פרשת וארא- מהו יחס ה' אל עם ישראל- לאורך כל הדורות?
מאת: אהובה קליין.
פרשה זו,לפי כל מפרשי התורה, היא מהווה המשך לפרשת שמות.
הקב"ה עונה למשה על שאלתו:"..למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני
ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך" [שמות ה,כ"ב-כ"ג]
להלן התשובה הנחרצת של אלוקים למשה:"וידבר ה' אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל—אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: וגם הקימותי את- בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר-גרו בה וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר במצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי" [שמות ו,ב-ו]
השאלות הן:
א] מדוע יש כפל לשון בתשובת ה':"וידבר ה'..ויאמר?
ב] האם יש משמעויות שונות לשמות השונים של הקב"ה?
ג] מה אנו לומדים על יחס ה' - אל עם ישראל?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י: הקב"ה פונה אל משה בשתי צורות דיבור,אחת לשון קשה שהיא מיוחסת למילה":"וידבר " ואילו המילה:"ויאמר" מסמלת לשון רכה.
הלשון הקשה:באה כתגובה על דברי התרעומת של משה בפרשה הקודמת-פרשת שמות, שם משה מתלונן מדוע ה' אינו מציל את העם?
בכך משה חוטא-לפי שמתעלם מדברי ה' אשר הכין את משה לקראת הבאות:
בתחילה ה' יכביד את לב פרעה והישועה לא תעבור בצורה חלקה.
מסיבה זו אלוקים מדבר אליו בדרך דברי תוכחה ומשפט.
הלשון הרכה נאמרת כלפי עם ישראל במטרה לבאר כי ה' נאמן להבטחתו ועתיד לגאול את בניו.
התשובה לשאלה ב]
דברי חז"ל במדרש שמות ג':"אמר ר' אבא בר ממל,אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה,שמי אתה מבקש לידע? לפי מעשיי אני נקרא אלוקים,וכשאני עושה מלחמות ברשעים אני נקרא צבאות.
כשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל ש-די.וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא:ה'."
לפי מדרש אגדה, שמביא בעל תורה תמימה, תואר ה' הכוונה : נקמה באויב,
אך אין הדבר סותר את רחמי ה' כלפי ישראל- במקביל.
וזה לשון מדרש אגדה:"עשיתי להם כמה ניסים בש-די. אני הצלתי אותם מיד אויביהם,ולא הרגתי את שונאיהם,הצלתי אברהם מיד פרעה,את יצחק מיד אבימלך,את יעקב מיד לבן.ושמי ה' לא נודעתי להם.לא עשיתי נקמה בהם,שכן שמי ה' זו נקמה, שנאמר:"לכן הנני מודיעם בפעם הזאת...וידעו כי אני ה' "[ירמיהו ט"ו,כ"א] וזו נקמה,כך אמר הקדוש ברוך הוא:אם בימי נביאים סבלתי מכם,עכשיו אני עושה נקמה בכם"
אברבנאל מביא את דברי המפרשים: רמב"ן ואבן עזרא:
כי שם שד-י כינוי הוא להנהגה הטבעית. לעומת זאת השם המפורש מבטא את ההנהגה העל-טבעית.
לדעת מפרשים אלה ,ה' התגלה לאבות בדרך הטבע ולא בדרך ניסית.
אברבנאל חולק על הסבר זה וטוען כי:הקב"ה התגלה לאבות גם בדרך מעל הטבע,
כגון: אברהם עבר בכבשן האש,פרעה נענש בעשרת המכות,אנשי סדום ועמורה נשרפו ואילו לוט ובנותיו ניצלו בעוד שאשת לוט הפכה לנציב מלח.
לכן החידוש לפי אברבנאל: ה' התגלה לאבות גם בשמו- א-ל- ש-די,וגם בשמו-ה' וזה אומר כי הוא התגלה לאבות בשני אופנים: בדרך הטבע וגם בניסים.
אך במילים:"לא נודעתי להם" הכוונה שה' לא התגלה אליהם ישירות פנים אל פנים. בעתיד ה' רוצה לגאול את העם ולהתגלות אליהם פנים אל פנים כמו במעמד הר סיני וקריעת ים סוף.
מכאן שיש משמעויות שונות לשמות אלוקים – לפי דעתם של המפרשים.
התשובה לשאלה ג]
מתוך מה שנאמר בפרשה, אנו לומדים כי ה' נאמן לעם ישראל לאורך כל הדורות,אלוקים מקיים את הברית שכרת עם אברהם-הלכה למעשה,גם אם נדמה שיש הסתר פנים,הרי ה' מצהיר:"אני שמעתי את נאקת בני ישראל"
ובהמשך מגלה למשה את הבטחתו:",,והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים:ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את-ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" [שמות ו,ו-ט]
מכאן שגאולת העם נעשית בשלבים ומשה נועד להיות מנהיג ולציית לדברי ה' לאורך כל הדרך,לגשת הן לעם שהם עבדים ומצד שני לגשת אל פרעה ,לדבר על ליבו שישחרר את העם מהשעבוד הנורא.
כפי שאנו קוראים בפסוק הבא:"וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל- משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"[שמות ו,ט]
למרות שהעם לא מקבל את הדברים, הקב"ה אינו נוטש את בניו,ממש כאב התומך בבנו גם אם אינו הולך בדרך הרצויה. לאורך כל התקופות עד היום- אנו עדים למנהיגים הקמים על ישראל ומנסים להשמידה,אך סופם הוא כמו שאומר דויד המלך בתהלים :"קשתם תבוא בליבם וחרבותם תישברנה"
כך היה סופו של פרעה והמן העמלקי ועוד אויבים נוספים שנעלמו מבמת ההיסטוריה ,כפי שאומר דויד המלך:"ויהרוג מלכים אדירים כי לעולם חסדו" [תהילים קל"ו ,י"ז]
יהי רצון ועם ישראל יתחזק באמונה בקב"ה, ידבק בתורה-כאיש אחד בלב אחד.
ובע"ה –במהרה בימינו יתגשם בנו הפסוק:"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" [מיכה ז,ט"ו]
פרשת וארא- מדוע ה' מכביד את לב פרעה?
מאת אהובה קליין.
אחד הנושאים המרכזיים בפרשה: מסירת תפקיד ההנהגה למשה ואהרון- על ידי ה'.
יחד עם זאת, הקב"ה דואג להכין את הקרקע טרם הכניסה לתפקיד רב הערך.
וכך התורה מתארת את הדברים:
"ויאמר ה' אל- משה: ראה נתתיך אלוהים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך: אתה תדבר את כל- אשר אצווך ואהרון אחיך ידבר אל פרעה, ושילח את בני- ישראל מארצו.
ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותיי ואת מופתי בארץ מצרים ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאותיי את- עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים, וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים והוצאתי את בני- ישראל מתוכם" [שמות ז,א-ו]
השאלות הנשאלות הן:
א] מה תפקיד משה ומה תפקיד אהרון?
ב]מדוע הקב"ה מכביד את לב פרעה?
ג] מה המטרה בהבאת - עשרת המכות?
ד] מה ניתן ללמוד מכל המהלך של ה' במצרים בתקופת העבדות?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י: על משה הוטל התפקיד- לשפוט ולרדות בפרעה- לרדותו במכות וייסורים.
ואילו תפקידו של אהרון:אהרון ישמש מתורגמן, וכל לשון נבואה הכוונה שאדם מכריז ומודיע לעם דברי תוכחה,
המילה :"נביאך" נגזרת מהמילים-" ניב שפתיים"[ישעיה נ"ז, י"ט]
[משלי י, ל"א]- " ינוב חוכמה".
ובספר שמואל רש"י מוכיח שהמילה:"נביא" קשורה ל"ניב"- לשון דיבור- כי כל לשון נבואה כולל לשון דיבור.
בתקופת התלמוד , תפקידו של המתורגמן היה להשמיע בקול רם לכל הנאספים בבית מדרש את דברי ראש הישיבה, בדרשתו בעיקר בימי שבת, מועד, או ירחי כלה. [גיטין ס. שבועות פ. חגיגה י"ד]
עם כל זה - גם על משה הוטל לדבר אל פרעה ,אלא שהוא דיבר פעם אחת בכל שליחות ואילו אהרון חזר על הדברים בהתאם לצורך.
התשובה לשאלה ב]
מדוע היה צורך להכביד את ליבו של פרעה תקופה ארוכה, הרי הקב"ה הכול יכול , היה בשנייה הופך את ליבו והכול היה מתגלגל אחרת?
רש"י אומר: בנוסף על כך שפרעה חטא על שעבודם של בני ישראל, הוא גם התריס והרשיע כנגד אלוקים, כפי שאמר:"מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל" [שמות ה, ב]
והיות ובני ישראל היו צריכים להכיר את גדולתו של ה' לכן ה' הקשה לפרעה את ליבו - למען להרבות בפרעה את המכות וכך בני ישראל יכירו את גבורת ה'.
הרמב"ן אומר: כי בחמש המכות הראשונות נענש פרעה רק עבור פשעו, והיה יכול לשוב, אבל הוא הכביד את לבבו מעצמו, כפי שכתוב:"והכבד את ליבו" וכן:"ויחזק לב פרעה" כלומר בחירתו החופשית הייתה רעה גם לאחר שראה למה גרמו מעשיו. ולכן מה שה' אמר למשה:"ואני אקשה את לב פרעה" הכוונה הייתה לחמש המכות הראשונות בלבד.
"בעל המשך חוכמה" אומר: כי המכות הראשונות שבאו על פרעה נועדו להסיר את עורלת ליבו, אך פני הדברים לא היו כך- מהסיבה- כי
פרעה היה בעל לב קשוח ורע.
הרמב"ם אומר: בהלכות גירושין כי אפשר לכפות על יהודי ללכת בדרכי התורה, כי מה שמפריע לו זה - היצר המתגבר עליו,אבל היות ומיסודו הוא בעל לב טוב, על ידי כפיה ניתן להסיר את הקליפה החוסמת אותו. לא כך פרעה ,השורש שלו היה רע ומקולקל ולכן גם המכות לא שברו את רוע ליבו, לכן ה' חישל את גופו כדי שיוכל לשאת את הייסורים ובסופו של דבר יביא לקידוש ה'.
הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ו- מחדש לנו חידוש מעניין: ישנם רשעים שה' אינו נותן להם אפשרות לשוב ממעשיהם הרעים ופשוט נועל בפניהם את שערי התשובה- כדוגמת פרעה והפתרון הוא עונש מוות.ואין שום תחליף לעונש זה.
לפי העקדה: הכבדת לב פרעה נבעה מתוך רצונו כמו שנאמר:"בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו".
פרעה חיזק והכביד ליבו מרצונו ומשמים אפשרו לו להמשיך בדרכו ולא פתחו בפניו פתח של חרטה- וזוהי משמעות של- "הכבדה".
התשובה לשאלה ג]
על כך התורה עונה:"למען תדעו כי אני ה' "
על ידי כל הניסים והמכות שה' הביא על מצרים- התברר לעולם כולו כי ה' הוא היחידי השולט על העולם ומנהיגו במו ידיו ואין עוד מלבדו.
בני ישראל נגאלו גם מבחינה פיסית וגם מבחינה רוחנית- בכך שנתרחקו מ-מ"ט שערי טומאה.
כמו שנאמר:"והוצאתי את בני ישראל מתוכם.."
- דברי "המשך חוכמה"
תשובה לשאלה ד] מכל המהלך שהתנהל במצרים ניתן לראות בברור כי הכול נבע מתוך תוכנית אלוקית מראש- כפי שה' אמר למשה:"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב... וגם הקימותי את בריתי..." [שמות ו,ג-ט]
כמו כן, ניתן לראות את גדולתו של ה' לאורך כל הדרך.
אין עוד מלבדו.
מכאן המסקנה: כי גם אם האדם באופן פרטי, או מנהיג של אומה מתכנן תוכניות, לא תמיד הדברים יזרמו בהתאם לתכנון כי:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" [משלי]
