חומש בראשית
דבר החסידות – פרשת לך
- פרטים
- קטגוריה: פרשת לך לך
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 14:35
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 552
ב"ה
דבר החסידות – פרשת לך
להוציא את ה'גלות' מהיהודים...
מספרים על יהודי קבצן, שפעם הציל את חיי הצאר. כתגמול, הזמין אותו הצאר לארמון ואמר: תבקש מה שאתה רוצה ואתן לך!
- השיב הקבצן: שבבית הכנסת בעיירה יש עמודים. אולם, בתחילה היו העמודים מרובעים (בעלי 4 זויות), והוא היה נוהג לגרד עליהם את גבו. לאחרונה החליפו אותם בעמודים עגולים ואין לו איפה להתגרד.
לכן בקשתו היא שהצאר יצווה להחזיר את העמודים למרובעים, כך שיוכל להמשיך להתגרד...
- אמר לו הצאר: שוטה שכמוך! יכולת לבקש שארפא את גבך, באופן כזה שלא תצטרך יותר להתגרד...
(משל זה מרגלא בפומי' דהרי"י שי' חיטריק, שליח ומנהל סמינר פעיה"ק צפת)
~~~
בברית בין הבתרים (פרשתנו טו, יג) אמר הקב"ה לאברם "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה".
והנה, בהגדה של פסח נאמר "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים – הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים".
וקשה:
הרי הגזירה מלכתחילה הייתה רק על ארבע מאות שנה ואח"כ נאמר "ודור רביעי ישובו הנה" היינו שאחרי ארבעה דורות יחזרו לארץ ישראל! ואם כן, גם אילו לא היה הקב"ה מקדים להוציאם אחרי 210 שנה (כי חישב 400 שנה מלידת יצחק – רש"י כאן) אלא לסוף 400 שנה – הרי בסופו של דבר היינו יוצאים, ואיך אומרים שהיינו נשארים עבדים לפרעה "אנו ובנינו ובני בנינו" עד עצם היום הזה*?
[כלומר: אילו היו בני ישראל משועבדים מעצם טבעם ותכונתם – צריך היה מעשה מיוחד כדי להסיר מהם את תכונת העבדות, אבל בנ"י היו בטבעם בני חורין, ורק בגלל ברית בין הבתרים הם נהיו עבדים, ולכן מיד עם סיום הגזרה מתבטל השעבוד והם נהיים שוב בני חורין]
אלא ההסבר בזה:
בני ישראל היו שקועים במצרים במ"ט שערי טומאה, כידוע (פרדר"א פמ"ח. ויק"ר לב, ה). לכן, אילו לא היתה היציאה ממצרים ע"י הקב"ה – היו בני ישראל אמנם יוצאים לסוף ארבע מאות שנה, אבל מיד היו חוזרים לשם. בדוגמת עבד נרצע, שגם לאחר ששחררו אותו אומר "אהבתי את אדוני . . לא אצא חפשי" (משפטים כא, ה).
והדברים קל וחומר:
אם גם לאחר שהוציאם הקב"ה ממצרים, בכו בנ"י ואמרו "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם" (בהעלתך יא, ה) וכמה פעמים אמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה" (שלח יד, ד) – הרי אילו לא הוציא הקב"ה היו (על פי טבע) גם עושים כן ושבים למצרים**, ואז "משועבדים היינו לפרעה במצרים" עד היום הזה.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יז, חג הפסח שיחה ב סעיף ה וסעיף יג (עמ' 82, 88 והערה 74, ובמתורגם ללה"ק עמ' 87, 93). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' קלז [רק שיש שם טה"ד שכתבו מקור השיחה עמ' 28 וצ"ל 82 כנ"ל].
______________
*) כפי שהקשה בריטב"א להגדה של פסח כאן.
**) ולהעיר משיבת כמה וכמה מבנ"י למצרים, היפך ציווי ירמי' (ירמי' מב ואילך).