פרשת וישלח

פרשת וישלח- הנחייה לדורות - כיצד?

פרשת וישלח- הנחייה לדורות - כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה  פותחת בשליחת מלאכים על ידי יעקב- אל עשיו:

"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל- עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום:ויצו אותם לאמור כה תאמרון לאדוני לעשיו כה אמר עבדך יעקבעם- לבן גרתי ואחר עד עתה:ויהי לי שור וחמור,צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני  למצוא- חן בעינך"[בראשית ל"ב, ד- ה]

נראה שישנו קשר הדוק  בין פתיחת פרשה זו לבין סוף פרשת ויצא , שם נאמר:"ויעקב הלך  לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים: ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלוקים זה ויקרא שם המקום ההוא מחניים"[בראשית ל"ב, ב- ג]

השאלות הן:

א]  מהיכן ההוכחה שהמלאכים לא היו בני אנוש?

ב]מדוע חושב יעקב שבהודעתו :"עם לבן גרתי" עשוי הוא לפייס את עשיו?

ג] יעקב מדווח לעשיו על רכושו, מדוע ? ומה רצה להשיג בכך?

תשובות.

שליחת מלאכים לעשיו.

רש"י מפרש: כי מדובר במלאכים ממש והוא מסתמך על סוף פרשת ויצא,שם נאמרשהמלאכים באו לקראתו,מכיוון שהתקרב  לארץ,מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו כדי ללוות אותו  ומסתבר שיעקב ראה שתי קבוצות של מלאכים, קבוצה של מלאכי חוץ לארץ שליוו אותו עד הכניסה לארץ ישראל ומחנה שני של מלאכים – שהם מלאכי ארץ ישראל הבאים לקראתו .

ועל כן מוכיח רש"י: כי המלאכים שנשלחו- היו אכן  מלאכיםאמיתיים ולא בני אנוש.

חז"ל מסבירים:כי אין להעלות על הדעת שיעקב  שהיה צדיק ותמים-ישלח אנשים כדי שיסכנו את חייהם ,בו בזמן שהוא בעצמו חושש לחייו מפני עשיו.ולא ניתן לחזות מראש את התוצאות, מכאן המסקנה כי יעקב שלח מלאכי  שמים שאין חשש שיפגעו מרשע  זה.

האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחהמסביר: כי בזמן שיהודי נמצא בסכנה  וזקוק שיעזרו לו בדחיפות כדי שינצל- הוא בהחלט יכול להטריח את מלאכי המרום.

הצדיק רבי מאיר"למפרימישלן  אמר  לחסידיו:נאמר במסכת אבות[ד,י"א]:"העושה מצווה אחת- קונה פרקליט אחד" מכאן שיעקב שלח מלאכים שנבראו ממעשיו הטובים ולכן היו אלה ממש מלאכים.

 ראשי תיבות של המילה:"ממש" הוא- מלאכים ממצוות עשה.

רבינו בחיי מפרש:  כי יעקב שלח מלאכים ממש עם שלוחי בני אדם – עבדיו ואנשי ביתו- כי רצה לפייס את עשיו ,אבל צרף אליהם גם מלאכים ממש מאותם שנפגש עימם כאשר באו לקראתו מלאכי ארץ ישראל.

 

הדבר דומה למעשיו של אברהם, כאשר שלח את עבדו אליעזר להביא ליצחק אישה ,אמר לאליעזר:"ישלח  מלאכו לפניך" ואכן המלאך הקדים את אליעזר על עין המים.

אור החיים מסביר: כי היו אלה מלאכים ממש, יעקב הטיל עליהם שליחות בדבר שאין בכוחות בני אדם לעשותכן,כי אם היה יעקב שולח שלוחי בשר ודם אל עשיו, שהוא אדם גדול, עשיו לא היה מעריך להשיבם,או עלול היה אפילו להכותם מבלי לתת  תשובה ליעקב ,אבל על ידי שיראה עשיו את המלאכים-  יפחד להרע להם.

ספורנו  מפרש: כי היו אלה ממש מלאכים. כי יעקב רצה לדעת מה בלב אחיו, מה הוא מתכנןלעשות לו?

המסר:"עם לבן גרתי"

רש"י מביא שני פירושים:

א]כוונת יעקב הייתה להגיד: כי הוא לא נעשה איזו אישיות חשובה,אלא גר ולכן לא כדאי לעשיו לשנוא אותו על  ברכות האבא ,שהרי  יצחק בירך את  יעקב בברכה: "הווה גביר  לאחיך.."וברכה זו לא התגשמה.

ב]המילה:"גרתי"- בגימטרייה- תרי"ג,כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי מהתנהגותו הרעה.

אך כאן טמונה השאלה, מה זה  מעניינו של עשיו שיעקב שמר תרי"ג מצוות?

הדבר יובן על ידי מדרש : כוונת יעקב הייתה להודיע לעשיו : לבן היה רמאי ולמרות זאת ניצחתיו . בדרך זו יעקב מנסה להרתיע את עשיו מלהילחם בו,  כי אם הוא התגבר על לבן זה מוכיח את חוסנו  ובכך ששמר את תרי"ג המצוות זכות זו תעמוד לימינו של יעקב נגד כל מי שירצה  להרע  לו.

רבינו בחיי מסביר: כי כוונת יעקב הייתה להודיע לעשיו שלושה עניינים:

א]כי מה שהתרחק מאביו במשך כ"ב שנים לא היה מפחד ויראה ממנומעשיו ,אלא דר עם לבן והיה עסוק בעבודה קשה.

ב] הודיע לו שהוא עשיר וה' העניק לו עושר בשכר לעמלו. ולכן עושרו לא ירושת אביו, אלא יגיע כפיו.

ג] הוא הודיע לעשיו: כי הוא דורש בשלומו ומבקש את אהבתו ושואל את חינו,לכן נאמר: "ואשלחה להגיד לה' למצוא חן בעינך"

"ויהי לי שור וחמור"

ה"כתב סופר" שואל: מדוע חושב יעקב  כי במידה ויודיע לעשיו כי יש ברשותו  רכוש רב –על ידי כך ימצא  חן בעיניו בזמן שעשיו שואף להתנכל לו עם הגעתו  ארצה?

התשובה לכך היא: מאז ותמיד עמי הארץ סבורים שתלמידי ישיבות – הם עצלנים וחפצים לחיות ללא מאמץ ועמל ולהיות תלויים בזולת,לכן יעקב חפץ לבאר לעשיו, כי במשך התקופה הארוכה בה שהה בחרן- הוא עמל בזיעת אפו וכך הגיע לכמות גדולה של רכוש ונתעשר.

רש"י מפרש: יעקב שאף להרגיע את עשיו אחיו בכך שברכות אביהם יצחק לא נתקיימה בו .לכן הודיע באמצעות המלאכים:"ויהי לי שור וחמור,צאן ועבד ושפחה"והרי הברכה שאבא בירך אותי הייתה:"וייתן לך מטל השמים ומשמני הארץ"[בראשית כ"ז,כ"ח]אם כן  הרכוש שצברתי במשך התקופה הארוכה אצל לבן -"לא מן  השמים ולא מן הארץ"

וראיתי פירוש יפה בספרו של הרב אליהו שלזינגר-"אוצר התורה"- המביא את דברי-

המדרש רבה: כאשר  יעקב מודיע לעשיו:"ויהי לי שור וחמור.."- כוונתו: שור זה  - יוסף  שעליו נאמר:"בכור שורו הדר לו".חמור – זה יששכר שעליו נאמר:"יששכר חמור גרם בין המשפתיים"- ויש לשאול מדוע הזכיר יעקב את שני בניו אלה דווקא?

התשובה היא: כי שניהם עסקו בלימוד תורה.

החשש של יעקב היה:  מהשפעתו ההרסנית  של עשיו ופמלייתו על החיים הרוחניים של יעקב ומשפחתו . מטעם זה  שלח מלאכים ממש- כי רק להם ישנה את היכולת לעמוד מקרוב ולבחון את מצבו הרוחני של עשיו.

ומשום כך הודיע לעשיו כי שמר את כל המצוות בצידו של לבן הרשע,המשמעות היא שהוא צבר כוח רוחני רב.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק. כי כשם שיעקב הבין שהכוח מול האויב- איננו  רק  כוח פיסי ,אלא בעיקר כוח  רוחני-דהיינו  יראת שמים ולימוד תורה- מתכון זה מהווה חוסן מפני כל האויבים השואפים לכלות את עם ישראל גם בימינו-  ימים בהם האויבים מרימים ראש במטרה לפגוע בעם ישראל, מן הראוי שנאמץ את המסר שיעקב  הבין וניישם את הפסוק:

כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה' יחיה האדם"[דברים ח,ג]

 

 

 

 

 

 

יעקב ומלאכו של עשיו / שיר מאת: אהובה קליין©

יעקב  ומלאכו  של עשיו / שיר מאת: אהובה קליין©

 

יעקב נותר  לבדו

מבודד מבני  ביתו

מעליו יסוככו עננים

לעלות השחר ממתינים.

 

לפתע משק כנפיים

מלאך יורד משמים

עטור מלבושים צחורים

כארז ניצב על ההרים

 

ביעקב נאבק כאריה

פוצעו בגיד הנשה

יקרא לו בשם ישראל

יברכהו עד בו גואל.

 בהשראת פרשת וישלח[חומש בראשית]

 

פרשת וישלח- שליחות ובשורה לישראל באחרית הימים-כיצד?

פרשת וישלח- שליחות ובשורה לישראל באחרית הימים-כיצד?

מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשה זו פותחת  בשליחת המלאכים על ידי יעקב אל עשיו אחיו ומצווה עליהם  להגיד:

"...עם- לבן גרתי ואֵחַר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעינך"[בראשית  ל"ב, ה-ו]

תשובת המלאכים אל יעקב : כי הוא בא  לקראתו עם ארבע מאות איש,

תגובת יעקב: "ויירא יעקב מאד.. "

יעקב מתכונן באמצעות שלוש דרכים:

דורון, תפילה ומלחמה.

במסגרת ההכנות למלחמה הוא מחלק את  המחנה שלו לשתי קבוצות, ובלילה הוא מעביר את משפחתו במעבר יבוק, נשאר לבדו ונאבק עם מלאכו של עשיו "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר"

בתום ההכנות והמאבק עם המלאך, מתקיימת הפגישה בין יעקב  ועשיו .

השאלות הן:

א] ממה פחד יעקב?

ב] מדוע נאבק המלאך ביעקב ומה היו התוצאות?

ג] כיצד התנהלה הפגישה בין שני האחים?

יעקב ופחדיו.

רש"י אומר: כי מכפל הלשון-"וירא.. ויצר"- ניתן ללמוד כי חששו של יעקב היה כפול: הוא פחד שמא ייהרג הוא ומשפחתו, או שמא יהרוג הוא את עשיו וארבע מאות איש שליוו אותו .

ה"כלי יקר" מסביר: כי יעקב ידע שאין מתחנפים לרשעים, כפי שנאמר  בגמרא: "אמר רבי אלעזר כל המחניף לחברו לסוף נופל בידו.."[סוטה מ"א, ע"ב] יעקב חש שהוא נהג בחנופה כלפי עשיו על ידי שאמר: "כה אמר עבדך יעקב" ועוד כינה  אותו בשם: "אדוני" יעקב הבין כי החנופה אל הרשעים גורמת לנפילה בידיהם, לכן נאמר שהוא פחד. יעקב ידע שיש לו זכויות רבות, מכל מקום חשש שינכו לו מזכויותיו על ידי זה שינצל מעשיו אחיו.

פירוש נוסף שמביא ה"כלי יקר": יש אומרים: שיעקב פחד שמא ייהרג על ידי עשיו והיה גם מיצר על מות אביו-יצחק, לפי שנזכר בתוכנית עשיו: "ויאמר  בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" [בראשית   כ"ז, מ"א] לפיכך חשש שאביו נפטר ולכן עשיו הולך לממש את התוכנית להרוג אותו [כך מסיק בספר תולדות יצחק] ועל כן חשש לחייו כעת.

רבינו בחיי אומר: כי יעקב לא נתיירא על עצמו –שהרי ה' כבר הבטיח לו: "הנה אנוכי עימך  ושמרתיך בכל אשר תלך.."[שם, כ"ח, ט"ו] אלא  הוא חשש לחיי ילדיו ומשפחתו, לכן נאמר : "ויחץ את הילדים" ובנוסף נאמר: "פן יבוא והכני אם על בנים"

הרב אליהו שלזינגר בספרו: "אלה הדברים" אומר חידוש: יעקב פחד ,פחד רוחני, שמא עשיו ופמלייתו ישפיעו לרעה על יעקב ובני ביתו, "ומה יהא על החינוך התורני והקדוש שנתן למשפחתו ומה יהא על חיי הקדושה של יעקב ובני ביתו" יעקב פחד מחיי ההפקרות של עשיו ואנשיו.

הרמב"ן אומר : כי נראה שעשיו לא קיבל  את המלאכים בצורה מכובדת ואפשר שלא נתן להם אפשרות גישה אליו, שהרי אין הכתוב מתאר מה עשיו ענה למלאכים, אלא המלאכים ספרו ליעקב כי תשובה לא קיבלו ממנו, אבל הוא הולך לקראתו עם ארבע מאות איש וזו בהחלט סיבה מוצדקת לפחדו של יצחק.

המלאך נאבק ביעקב.

המלאך מנסה לנצח את יעקב ,אך התוצאה הסופית: המלאך יוצא מנוצח ואילו יעקב אומנם זוכה לברכה ,אך נפגע בירכו ומכאן נוצר האיסור לאכול את גיד הנשה.

לפי הפשט: יש כאן רמז ליעקב: ששום כוח בעולם לא יוכל לסכל את התוכנית האלוקית בדבר בניית בית ישראל והתרחבותו-לעתיד לבוא.

לפי רש"י: מטרת האבקות בין המלאך ליעקב, המלאך- הוא שרו של עשיו ויעקב אינו משחררו עד שיודה במו פיו על הברכות שנתברך מפי יצחק האב.

הזוהר מדגיש רעיון זה ואומר: כי מהמילה:"ברכתני"-שהיא בלשון עבר ולא:"תברכני" שהיא לשון עתיד- לומדים כי הכוונה לברכות שניתנו בעבר על ידי אביהם.

הרשב"ם אומר: תפקיד המלאך היה לעכב את יעקב שלא יברח מפני פגישתו עם עשיו, אלא יבטח בה' שהרי יעקב ניסה לברוח בלילה כאשר העביר את משפחתו  דרך מעבר יבוק.

על ידי שהמלאך פגע בירכו, מנע ממנו לנוס והדבר היווה עונש על כך שלא בטח  בה' שיגן עליו מפני עשיו.

חז"ל אומרים: כי זהו מאבק סמלי בין יעקב לעשיו גם לדורות הבאים  ומדגישים: "שהעלו אבק מרגלותם עד כיסא הכבוד"

הרשב"א פירש: אבק הרגלים מסמל  תופעה נבואית לגבי הדורות הבאים, וחז"ל אומרים כי המלאך היה שרו של עשיו בכך יש רמז ליעקב –כי בניו יאבקו עם בני עשיו עד לגאולה העתידית כמו שכתוב: "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו".

הרמב"ן מוסיף ואומר: כי במשך ההיסטוריה יהיו תקופות קשות של שמד-בהם יעלה בידו של עשיו לערער את שלוותם וביטחונם של ישראל - עד כדי פגיעה  בזרע יעקב הצדיקים והטהורים.

אך למרות זאת התוצאה הסופית: "ויבוא יעקב שלם" ליעקב מתברר, כי מלאך זה מקייםשליחות- לברך את יעקב ולנבא את מה שעתיד להתרחש באחרית הימים לעם ישראל.

אברבנאל מפרש בצורה דומה, אלא הוא מתייחס למילים: "עד עלות השחר"- והכוונה שיעקב והדורות אחריו יסבלו מפני עשיו עד בוא הגאולה, "ויגע בכף רגלו" מילים אלה מוכיחות את הסבל שעם ישראל יסבול מעשיו ומבניו הבאים אחריו ,אך בוא יבוא יום הניצחון ועשיו יודה על הברכות שנועדו ליעקב ויקבל את מרותו הרוחנית, וצליעתו של יעקב מרמזת על הצרות והגלויות עד לזריחה.

פגישתם של יעקב ועשיו.

כאשר יעקב  הולך בראש השיירה שלו ומבחין בעשיו וארבע מאות אנשיו, הוא שם את השפחות ואת ילדיהן בראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ויוסף בסוף.

לפי דברי רש"י: יעקב  העמיד את החביבים בסוף השיירה כדי שחס ושלום לא יפגעו.

 והוא צעד בראש הקבוצה ,שמא יבוא אותו עשיו כאויב ויעקב יהיה מוכן למסור נפשו למען ביטחון משפחתו וזוהי אצילות  נפש ממש. עשיו מחבק  ומנשק את יעקב ,מתוך כך שנכמרו רחמיו כשראה שאחיו משתחווה לו פעמים רבות.

אך  המילה: "וישקהו" מנוקדת בניקוד מעל המילה ,הבא  למעט ממשמעות המילה ולכן יש החולקים   בברייתא דספרי [פרשת בהעלותך]: ניקוד זה בא למעט ולהגיד שגם כאשר עשיו היה מנשק את יעקב, כלפי פנים הוא המשיך לשונאו והכל נעשה מתוך צביעות.  ויש חולקים ומביאים את דברי רבי שמעון בר יוחאי: כי לפי פשוטו ניתן להבין שאכן לא נישק את יעקב בכל ליבו, שהרי ידוע, שעשיו שונא ליעקב., אלא שהניקוד בא למעט  ממשמעות השנאה לפי  שבאותו רגע היה מרחם על יעקב ונשקו בכל ליבו.

בסופו של דבר, נפרדו דרכיהם של שני האחים: "וישב  ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה ויעקב נסע סוכותה.." [שם ל"ג, ט"ז-י"ז]

רש"י  מדייק וטוען : כי בפרידה לא הוזכרו ארבע מאות האיש שהתלוו לעשיו, לפי שכולם נשמטו, אחד, אחד מפאת כבודו של יעקב.

ובזכות עזיבתם את עשיו, בתקופת דוד המלך קיבלו על כך שכר, שנאמר:" ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע  מאות איש"[שמואל-א ל,י"ז]

שבזכות עזיבתם את עשיו, הקב"ה השאיר להם שריד ופליט כמספר הזה, במלחמת דוד בעמלק.[ב"ר]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי: מלאכו של עשיו מבצע שליחות נבואית בה הוא  רומז. שעם ישראל לדורותיו יעבור תקופות קשות של תלאות, גלויות ושמד  - עד  שיאיר השחר, היינו עד בוא הגאולה המיוחלת אשר מתבטאת במילים: "עד עלות השחר".

 

 

 

פרשת וישלח-בית אל- מה המיוחד במקום זה?

פרשת וישלח-בית אל- מה המיוחד במקום זה?
מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו גדושת האירועים  פוגשים אנו בבית- אל,מקום מיוחד בו יעקב חלם את  החלום המפורסם:סולם  ובו המלאכים עולים ויורדים, כאשר יצא  מבאר שבע ופניו היו מועדות לחרן.
הקב"ה מצווה את יעקב לעלות לבית אל ולהקים מזבח,כפי שנאמר:
"ויאמר אלוקים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשיו אחיך:ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם והיטהרו והחליפו שמלותיכם"
[בראשית ל"ה,א-ב]

בהמשך יעקב בונה שם מזבח:
"ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלוקים בבורחו מפני אביו"
לאחר שאלוקים קורא לו בשם:ישראל - מבטיח  לו את ריבוי הבנים והבטחת הארץ,יעקב מקים שם מצבה ויוצק עליה שמן.

השאלות הן:
א] היכן נמצא בית אל ומה המיוחד במקום זה?
ב] מדוע הקב"ה ציווה את יעקב לעלות לבית אל?
ג] יעקב ביקש מפמלייתו שיסירו את האלילים אך גם ביקש שיחליפו את בגדיהם,מדוע?
ד]  מה הטעם בהקמת המצבה ויציקת השמן עליה?

התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: בית אל נמצא  בצפון נחלת בנימין- בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף,בעוד שבאר שבע היא בדרום ,בית אל נמצא  בצפון וירושלים באמצע.
כאשר יעקב מתקן תפילת ערבית בבית אל והוא אחר כך ישן שם בלילה וחולם על סולם המלאכים,מיד כאשר מתעורר הוא אומר:"..יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי, וירא ויאמר מה- נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"[שם כ"ח,ט"ז-י"ז]
על כך אומר רש"י:כי כוונתו של יעקב בדבריו:שאילו היה יודע כי מקום זה כה קדוש,הוא לא היה מעז לישון שם.

וזהו  מקום בית המקדש,כיצד?

אמר רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זמרא,הסולם אשר נגלה ליעקב בחלום,רגליו היו בבאר שבע ראשו מעל  בית-אל ואילו האמצע- שיפועו של הסולם היה מגיע כנגד מקום בית המקדש בירושלים ועל אמצע שיפוע זה של הסולם ,יעקב קרא:בית-אל.
ורש"י מסתמך על חז"ל וטוען כי המקום הזה עצמו  הוא מקום המקדש,כיצד?
שכאשר הגיע יעקב לבית-אל לראשונה,נתקצרה לו הדרך, הר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראתו ולכן  נאמר:"ויפגע במקום"-שיעקב  והמקום הקדוש-באו זה לקראת זה.

בזמן הגעתו של יעקב לבית אל הקב"ה החשיך לו את היום טרם הזמן,כי מטרתו של ה' הייתה:"צדיק זה בה לבית מלוני ויפטר בלא לינה"?
והכוונה לבית המקדש שנקרא::"בית מלון" של הקב"ה  ויעקב קרא  למקום בית אל והכוונה לירושלים והרי כיצד יתכן שהיא ירושלים בזמן שהכתוב מציין כי בית אל נקרא קודם לוז?אלא שנעקר הר המוריה ממקומו בירושלים והגיע עד בית אל,יוצא אפוא- שיעקב לן בלוז ומקום המקדש כאחד.

ומקשה רש"י: מדוע הקב"ה לא עיכב את יעקב בירושלים עצמה,הרי בדרכו לחרן הוא עבר גם דרך ירושלים,אלא הקב"ה רצה כי יעקב יתעורר מעצמו ויתפלל שם כמו אבותיו,אלא שיעקב לא חשב על זה שם,וכי היה ראוי שיעכבו אותו משמים?פשוט  הניחו לו ללכת עד חרן,כאשר הגיע לשם,לפתע נזכר בתפילה ושאל את עצמו האם הדבר הגון מצידו שלא התפלל בירושלים- מקום שהתפללו אבותיו,מיד רצה לשוב למקום המקדש ,חזר והגיע לבית אל ואז קפצה לו הדרך ומקום המקדש בא לקראתו.

לפי רש"י הכוונה לבית אל הסמוך לירושלים והיות והייתה עיר האלוקים –לכן יעקב קרא לה: בית-אל,זה הר המוריה שאברהם תיקן שם תפילת שחרית וגם השדה שיצחק תיקן תפילת מנחה. ובעתיד לבוא[כך נאמר במסכת פסחים,דף פ"ה] יאמרו הגויים:"לכו ונעלה אל בית ה'..,"[ישעיהו ב,ג] ויקראו למקום המקדש בשם: בית אל-כפי שיעקב קרא למקום,ולא כפי אברהם שקרא בשם :"הר", ולא כפי יצחק שקרא למקום:"שדה".

התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י :הקב"ה  מזרז את יעקב כי עליו לעלות לבית אל-  כדי לקיים את הנדר שנדר לראשונה כאשר שהה במקום אחרי החלום:"וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש:ושבתי בשלום אל-בית אבי והיה ה' לי לאלוקים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך"
 [בראשית כ"ט,כ-כ"ב]

הקב"ה מצפה כעת ממנו שילך לבית אל להקים מזבח ולהקריב עליו  קורבנות.
ולפי שיעקב לא הזדרז לקיים את נדרו והתעכב לכן באה עליו צרת דינה.
לפי רבינו בחיי: הקב"ה מצווה את יעקב לעלות לבית אל,כדי שיתיישב שכלו ושיקים מזבח באותה כוונה  לה' הנראה אליו.

התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י:יעקב דרש מפמלייתו להסיר את בגדיהם מתוך חשש: שמא יש בידיהם לבוש  של עבודה זרה.-שהרי זה נכלל בגדר איסורי עבודה זרה.

תשובה לשאלה ד]
לאחר שה' קורא ליעקב בשם:"ישראל"
ומברך אותו בריבוי הבנים והבטחת ארץ- ישראל.
הרמב"ן אומר: שיעקב הקים שם מצבה בעבר, ועכשיו שחזר לבית אל
הוא רק ניסך נסך.
רבינו בחיי מסביר: מה ההבדל בין מזבח למצבה:
מזבח מורכב  מאבנים רבות ואילו מצבת אבן עשויה מאבן אחת
המזבח נבנה להקרבת קורבנות ואילו המצבה למטרת ניסוך ויציקת שמן.

לסיכום, מתוך הכתובים והסבר רש"י ניתן להסיק: כי בית-אל נמצא סמוך לירושלים ושם יעקב  פגש את הר המוריה שהיא ירושלים ובעתיד כל העמים ילכו לבית המקדש ויקראו  למקום בית –אל, כפי שיעקב קרא לה.
 

בית אל/ שיר מאת: אהובה קליין©

בית אל/ שיר מאת: אהובה קליין©
 
מקום נשגב בין ההרים
בית אל חלקת אלוקים
שערי שמים בו נפתחים
פחד וכבוד יחדיו מתמזגים.
 
שם נוסד שם העם
בפי מלך נישא ורם
ישראל לדורי דורות
עם נבחר בין האומות.
 
יעקב יציב מצבת אבן
עליה ייצוק מכדו שמן
נרגש נפעם ממתנה נצחית
ריבוי הבנים וארץ פלאית.
 
שושלת מלכים
עטורי כתרים
שנים עשר שבטים
ככוכבים זוהרים.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]
 

פרשת וישלח- פגישה דרמטית בין יעקב לעשיו-כיצד?

פרשת וישלח- פגישה דרמטית בין יעקב לעשיו-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו מתרחשת פגישה דרמטית בין האחים: יעקב ועשיו וזאת לאחר הכנותיו של יעקב בשלושה מישורים:

דורון, תפילה,מלחמה.

וכך התורה מתארת את האירוע:

"וישא יעקב עיניו וירא והנה עשיו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות: וישם את- השפחות ואת ילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים: והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גישתו עד אחיו: וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו וייפול על צוואריו וישקהו ויבכו:ויישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר: מי אלה לך ויאמר הילדים אשר- חנן אלוקים את עבדך:ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחווינה: ותיגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר ניגש יוסף ורחל וישתחוו..."[בראשית ל"ג,א-ח]

ובסוף הפגישה היסטורית זו –שני האחים נפרדים,איש,איש-לדרכו כפי שנאמר: "וישב ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה:ויעקב נסע -סוכותה" [שם ל"ג,ט"ז-י"ז]

השאלות הן:

א] כיצד הוכיח יעקב כי מוכן למסור את נפשו למען הצלת משפחתו?

ב] באיזה אופן התנהלה הפגישה– בין יעקב לעשיו,האם מוכיחה כי השנאה ביניהם תמה?

ג] מדוע יוסף השתחווה לפני רחל,הרי שאר הנשים השתחוו קודם ילדיהן?

ד]להיכן נעלמו ארבע מאות חייליו של עשיו?

התשובה לשאלה א]

על כך עונה רש"י:כי יעקב רץ לפני המחנה-לקראת עשיו ואמר בליבו: "אם יבוא אותו רשע להלחם". ילחם בי תחילה-בכך ישנה הוכחה כי יעקב היה מוכן למסור את נפשו למען בני ביתו.

התשובה לשאלה ב]

יעקב ערך את שיירת בני ביתו באופן הבא: בשורה הקדמית העמיד את השפחות וילדיהן ואת לאה וילדיה אחרונים ולבסוף העמיד את רחל ואת יוסף,הטעם לכך על פי רש"י: יעקב העמיד דווקא את החביבים עליו במיוחד אחרונים-כדי להרחיקם מהסכנה.

במהלך הפגישה יעקב משתחווה שבע פעמים לפני עשיו,כאשר רואה זאת עשיו,

הוא רץ לקראת יעקב ומחבקו.

רש"י אומר: כי למרות חיבוק זה,עדיין שנאת עשיו לא תמה,אלא היות וראה כי יעקב משתחווה מספר רב של השתחוויות,נכמרו רחמיו עליו ולכן ניגש לחבקו.

רבינו בחיי שואל: מדוע יעקב מצא לנכון להשתחוות דווקא,שבע פעמים,לא פחות ולא יותר? והוא עונה על כך:הרי יכול היה יעקב להסתפק בשלוש השתחוויות כמו אצל דוד ויהונתן:

"הנער בא ודוד קם מאצל הנגב וייפול לאפיו ארצה וישתחו שלוש פעמים וישקו"[שמואל –א,כ,מ] אך יעקב השתחווה שבע פעמים כדי ללמדנו: "כי שבע ייפול צדיק וקם"[משלי כ"ד]

א] עשיו לא נישק את יעקב בכל ליבו,אלא מן השפה ולחוץ.

ב] רבי שמעון בר יוחאי אמר: כי למרות שידוע כי עשיו שונא ליעקב, נכמרו רחמיו על יעקב באותה שעה ונישק אותו בכל ליבו.[ע"פ רש"י]

התשובה לשאלה ג]

לפי דעת רש"י:יוסף אמר בליבו: "אימי יפת תואר היא-שמא יתלה בה עיניו אותו רשע וירצה לקחתה לאישה,לכן אגש לפניה ואעמוד כנגדה ואעכבנו מלהסתכל בה."

בזכות מעשה זה- זכה יוסף לברכת אביו: "בן פורת עלי עין"[שם מ"ט,כ"ב]הכוונה שהיה מוצא חן בעיני כל המתבוננים בו-כנגד זה שהסתיר את אימו רחל מעיני עשיו הרשע.

תוצאה זו ניתן לראות בהמשך הפרשיות- כאשר יוסף מגיע למצרים ושם עושה חיל..

התשובה לשאלה ד]

לפי רש"י: ארבע מאות האיש-אשר נלוו אל עשיו,פרשו,זה,אחר זה,

נתפזרו למקומותיהם-מפני שלא רצו לפגוע ביעקב לרעה.

על כך גמל ה' להם מאוחר יותר -כאשר דוד יצא למלחמה נגד העמלקים-שהיו צאצאי עשיו,ארבע מאות מהם ניצלו - מחרב דוד ואנשיו שהיו מצאצאי יעקב.[שמואל-א,י"ז]

יעקב מתכונן לבאות/ שיר מאת: אהובה קליין ©

יעקב מתכונן לבאות/ שיר מאת: אהובה קליין ©

בשוב המלאכים  תפתיע הבשורה
בלב יעקב תתחולל סערה
כאור וצל בערבוביה
תתרקם במוחו תושייה.

המגור ייסוג לאחור
יעקב יצטייר כגיבור
כארי הנחוש לקרב
נכון לקדם עשיו.

הוגה מיד פיתרון
תפילה,מלחמה,דורון
למען עמידה בניסיון
הגשמת שלום וביטחון.

עת פגישה היסטורית
רווית רגשות ומסתורית
השנאה ליעקב לא כבתה
כאז כן עתה אף פרחה...

 הערה: השיר השראת פרשת וישלח [חומש בראשית]

פרשת וישלח- ממה חשש יעקב במיוחד?

פרשת וישלח- ממה חשש יעקב במיוחד?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בהכנותיו של יעקב לקראת פגישתו ההיסטורית עם עשיו בתום תקופת ממושכת בו לא נפגשו כלל. בשלב ראשון יעקב שולח מלאכים אל עשיו כדי לגשש מה קורה?
וכך התורה מתארת את האירוע:
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל-עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ויצוו אותם לאמור כה תאמרון לאדוני לעשיו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה:
ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא-חן בעינך:
וישובו המלאכים אל יעקב לאמור באנו אל- אחיך אל עשיו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את-העם אשר איתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות...ויאמר יעקב אלוהי אבי אברהם ואלוהי אבי יצחק....הציליני נא מיד אחי מיד עשיו כי-ירא אנוכי אותו פן-יבוא והכני אם על-בנים..וייקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו.." [בראשית ל"ב,ד-ט"ו]

השאלות הן:
א] מדוע יעקב שלח מלאכים ממש[כהגדרת רש"י]- אל עשיו,וכי לא היה עדיף לשלוח מרגלים או, בלשים כדי לבדוק את מצבו הצבאי?
ב] מדוע יעקב רומז לעשיו כי תרי"ג מצוות שמר וכי הדבר מעניין את עשיו?
ג] באיזו דרך יעקב מזכיר לעשיו את יוסף ויששכר ומה המטרה?
ד] מה הסיבה לפחד יעקב גם לאחר שהקב"ה הבטיח לו:"והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך.."?

מתברר כי לכל השאלות הנ"ל ישנה תשובה אחת מרכזית והיא:יעקב אינו פוחד מעשיו מבחינה גשמית- כלומר אין לו פחדים שמא ינצח אותו פיזית.
שהרי יעקב היה חזק מבחינה גופנית וההוכחה לכך: הוא הצליח לגולל את האבן מפי הבאר באופן קל ומהיר כפי שרש"י מסביר: הוא העביר את האבן כפי שמעבירים בקלות פקק מעל פי הצלוחית[בראשית כ"ט,י]
ומה גם שהבטחת ה':"הנה ושמרתיך בכל אשר תלך.." עמדה לנגד עיניו בכל עת.
אלא , חששו של יעקב הייתה מההשפעה הרוחנית של עשיו וחייליו, שלבטח עשויה להיות הרסנית ועלולה הייתה לפגוע בחינוך התורני שנתן לבניו.
מסיבה זו- הוא שולח מלאכים ממש- שיש באפשרותם לבדוק מהי מידת הסכנה בהשפעה על חייו הרוחניים של יעקב ובני משפחתו,דבר שמרגלים,או בלשים אינם מסוגלים להבחין.
יעקב פחד גם ממה שה' לא הבטיח לו וזאת:"יראת שמים" שהרי עניין זה תלוי רק באדם עצמו,כפי שנאמר: "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים"

[מסכת ברכות ל"ג,כ]

הרשב"ם מתאר את דברי המלאכים:"באנו אל אחיך אל עשיו ומצאת חן בעיניו כאשר אמרת וגם הנה הוא מתוך ששמח בביאתך ומאהבתו אותך הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו לכבודך זהו עיקר פשוטו.וכן הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח ליבו. וירא יעקב בליבו אע"פ שהראה לשליחים כי לכבודו מתכוון,הוא לא האמין שמחשבת עשיו לטובה,אלא לרעה"
לפי פירוש זה ,יעקב הבין שאכן עשיו אינו חפץ להרע לו,אלא חפץ בקרבתו ומהקרבה היתרה הזו הוא חשש מאד. לכן יעקב מדגיש לעשיו:"עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים"- בכך מעוניין להסביר לעשיו כי הוא הצליח לעמוד בניסיון הרוחני ולא הושפע מלבן והתנהגותו, בדרך זו- נותן לעשיו להבין,כי אין לו סיכוי לפגוע בדרך החינוכית-התורנית האיתנה שהעניק לבניו.
משום כך יעקב מזכיר דווקא את בניו:"יוסף ויששכר" שניהם היו תלמידי חכמים,ידוע שיעקב לימד את יוסף תורה,גם גורם זה הביא את האחים לקנא ביוסף,טרם נפרד יוסף מיעקב למד אצלו את הנושא:"עגלה ערופה" בעקבות כך כאשר יוסף היה במצרים, שלח לאביו עגלות ממצרים- להזכיר לו לימוד בנושא זה.
כמו כן,היה הסכם בין יששכר וזבולון כי הוא ילמד וזבולון ידאג לפרנסו.
וחז"ל אמרו על הפסוק:"ויט שכמו לסבול.."[בראשית מ"ט,ט"ו] הכוונה :"לסבול עול תורה"
ובגמרא נאמר:"כל העוסק בתורה ובגמילות חסד,זוכה לנחלת שני שבטים וכו' זוכה לכילה כיוסף דכתיב: "בן פורת יוסף בנות צעדה עלי שור"
[מסכת בבא קמא דף י"ז,א]

כדי להתגבר על כל הפחדים יעקב התכונן בשלושה מישורים:
דורון, תפילה ומלחמה.
הוא הכין מנחה לעשיו-אם הכול יעבור בשלום,
התכונן למלחמה במידה והדברים לא יסתדרו.
וכמובן לא ויתר על תפילתו לבורא עולם.

לסכום: מתוך כל האמור לעיל ניתן ללמוד:
1] האדם חייב לדאוג לחינוך ילדיו למען ילכו בדרך התורה ויקפידו לשמור מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו.יחד עם זאת,עליו לעמוד על המשמר ולהשגיח כי כל פרי עמלו- החינוך שהעניק לבני ביתו- לא ייהרס על ידי השפעה רוחנית הרסנית.
2] כדי להצליח לעמוד בפני אויבים המנהיג חייב לנקוט בשלושה אמצעים:
תפילה,דורון מלחמה-כפי שיעקב נהג.
רעיון זה חשוב גם אצל האדם הפרטי הנתקל במהלך חייו פעמים רבות בניסיונות קשים,אל יתייאש גם אם חרב חדה מונחת על צווארו.
יהי רצון ויתגשם בעם ישראל כולו -הפסוק:"לא בחיל ולא בכוח,כי אם ברוחי אמר ה' "[זכריה ד,ו]
ובע"ה כל העם- כאיש אחד בלב אחד- יתחזק מבחינה רוחנית וישמש אור לגויים, והתוצאה לא תאחר לבוא,כמו שנאמר בכתובים:
"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"[שמות י"ד,ד]

יעקב נושא תפילה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

יעקב נושא תפילה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

יעקב נושא עיניו לשמים
תפילתו שופך כפלגי מים
בליבו פחדים מתעצמים
כהרי געש מתפרצים.

חש כארי הנלחם בציפורניו
גם הרקיע מזדעזע משאגותיו
אינו יודע כוונת אחיו
שמא רצונו רע להשיב. 

זועק למידת הרחמים
היושבת בצל המלאכים
מייד יפצחו פיהם בשירה
מילות נחמה בשורה חדשה.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]

פרשת וישלח - חזון עם ישראל לעתיד לבוא - כיצד?

פרשת וישלח - חזון עם ישראל לעתיד לבוא - כיצד?

אחד הנושאים המעניינים בפרשה: יעקב חוצה את נחל יבוק עם פמלייתו ובסוף נשאר לבדו.

וכך התורה מתארת את המאורע:"ויקם בלילה ההוא וייקח את שתי נשיו ואת—שתי שפחותיו ואת—אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבוק ויקחם ויעבירם את הנחל ויעבר את אשר לו ויוותר יעקב לבדו

ויאבק איש עימו עד עלות השחר" [בראשית ל"ב,כ"ג-כ"ו]

השאלות המתעוררות הן:

א] מדוע יעקב עובר יחד עם משפחתו ורכושו את נחל יבוק? מה המטרה?

ב] יעקב מעביר איתו אחד עשר ילדים, מי חסר?

[הרי בפועל ישנם שנים עשר ילדים]

ג] מדוע כתוב תחילה בלשון יחיד:"ויעבור" ובהמשך:"וייקחם ויעברם"?

ד] באיזו צורה יעקב העביר את פמלייתו מעל נחל יבוק?

ה] מאחר ועבר את הנחל עם כל בני ביתו- כיצד קורה שהוא נשאר לבדו?

ו] האם יש לבדידותו של יעקב משמעות מיוחדת?

התשובה לשאלה א] לפי דברי הרשב"ם: יעקב התכוון לברוח כנראה מפני עשיו – דרך אחרת ולכן עשה זאת בחשכה בדומה לדויד המלך, אשר ברח מפני אבשלום בדרכים אלו של הירדן.

התשובה לשאלה ב] לפי רש"י: הייתה דינה חסרה , לפי שיעקב נעל אותה בתוך תיבה - כדי שעשיו הרשע לא יתבונן בה .

אך על מדרש זה של רש"י ניתן להקשות, מהיכן למדים חכמים שדווקא דינה הייתה חסרה ולא מישהו אחר מהבנים?

היות ויעקב מנע מדינה שתינשא לעשיו - נענש והיא נפלה בחלקו של שכם שהיה ערל, כי אילו לא היה נוהג כך- דינה הייתה יכולה להחזיר את עשיו למוטב .

וראיתי בספר:"ים של שמואל" [המחבר: יעקב משה קרעמער]

כי אם יעקב היה נותן לאישה את דינה לעשיו והיא הייתה מחזירה אותו בתשובה, היה העולם כולו מתוקן- דבר שכל אחד מאיתנו מייחל,

על זה נענש יעקב- מפני שהיה עליו למסור את נפשו ובתו על הצלת כל עם ישראל, יהי רצון שהקב"ה יכפר על כך.

בע"ה העולם יבוא על תיקונו בזמן הגאולה הקרובה.

התשובה לשאלה ג] לפי דברי הרמב"ן: יעקב רצה להציל את בני ביתו ,לכן אסף את כל משפחתו אל שפת הנחל ותחילה עבר לבדו את נחל יבוק - לראות במו עיניו אם המים עמוקים מידי ואחר כך שב ולקח אותם איתו ויחדיו עברו את הנחל.

התשובה לשאלה ד] על פי רש"י:יעקב עשה עצמו כגשר שנעמד במקום אחד וכולם עברו דרכו והיה מושיט יד מצד אחד של הנחל ומניח מצד שני של הנחל- עבר חזר ועבר.

התשובה לשאלה ה] רש"י אומר: כי לאחר שיעקב העביר את משפחתו ורכושו, הוא חזר לקחת פכים קטנים שאותם שכח מעבר לנחל- כלים קטנים בעלי ערך מועט.

מכאן ניתן ללמוד - כי ממונם של צדיקים חביב עליהם יותר מגופם- היות ואינם לוקחים מהגזל.

כך נוצר המצב שיעקב נשאר לבדו.

לפי הרמב"ן : על דרך הפשט, לאחר שהעביר את כולם את הנחל חזר למקומו ,כי הוא רצה להיות מאחריהם.

התשובה לשאלה ו] כנראה שאין זה מקרי שיעקב נשאר לבדו ובלשון המקרא:"ויוותר יעקב לבדו" הדבר בעל משמעות עמוקה מאד ומסמל את בדידותו של יעקב בזירת ההיסטוריה עד היום הזה.יעקב- ישראל נשאר :"עם לבדד ישכון" בכל הדורות והזמנים, מכאן שבפרשה גלומים מקרי העתיד של עם ישראל ,דבר זה ימשך עד עלות השחר.

בדידותו של יעקב מזכירה לנו את בלעם, הוא בא לקלל את עם ישראל ויצא מברך ובדומה לכך קרה ליעקב שנאבק עם המלאך.

מכאן שיעקב מסמל בבדידותו את עם ישראל לדורות , עם שאין לו שום קשר וזיקה לשום אומה ולשון, אלא הוא בודד בתבל.

בדומה לשמן זית שאינו מתערבב עם שום נוזל ותמיד יעלה למעלה.

דויד המלך מזכיר את הרעיון בתהילים:"בניך כשתילי זיתים"

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי לא מקרי הדבר שיעקב נותר בודד לאחר שהעביר את כל פמלייתו במעבר יבוק,

דבר זה משקף את מצב עם ישראל מאז במשך כל הדורות, כולל היום,

למרות היותנו מדינה כה קטנה, למעשה אנחנו בודדים, מצב זה ימשך עד עלות השחר- היינו עד בו האור הגדול- הגאולה.

בע"ה נייחל שתתרחש ממש קרוב ועם ישראל יצא בסייעתא דשמיא מאפלה לאורה. אמן ואמן.