פרשת וישלח
יעקב מתכונן לפגישת עשיו.
שיר מאת: אהובה קליין©
עת קיבל יעקב הבשורה
ממלאכים יודעי טוב ורע
כי פני עשיו לתגרה
חדרי ליבו צר ויראה.
שינס יעקב כהרף עין
בנחישות ועוז מותניים
נקט בשלושה אמצעים:
דורון ,תפילה ומבצעים.
נשא לבורא תחנונים
למען יצילו מאיומים
הכין שי בעלי חיים
ערך קבוצות לוחמים .
זהו מסר לדורות הבאים
אין סומכים על הניסים
בשלושה דרכים נערכים
עד ישועת אחרית הימים.
הערה: השיר בהשראת: פרשת וישלח [חומש בראשית]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישלח
- כניסות: 1516
פרשת וישלח- מה הקשר בין - הכנות יעקב לקראת עשיו לאמירת: "שמע" ?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו הכתוב מתאר לנו : כי יעקב שולח מלאכים אל עשיו אחיו - כדי להודיע לו שהוא גר עם לבן ויש לו שור וחמור.....
כאשר המלאכים חוזרים משליחותם, הם מבשרים לו כי עשיו יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש.
תגובת יעקב היא:
"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים--לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. וַיֹּאמֶר, אִם-יָבוֹא עֵשָׂו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ--וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה. וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב, אֱלֹקי אָבִי אַבְרָהָם, וֵאלֹקֵי אָבִי יִצְחָק: ה' הָאֹמֵר אֵלַי, שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ--וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ. קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ: כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו: כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ--פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים. וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִסָּפֵר מֵרֹב. וַיָּלֶן שָׁם, בַּלַּיְלָה הַהוּא; וַיִּקַּח מִן-הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה--לְעֵשָׂו אָחִיו. עִזִּים מָאתַיִם, וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים, רְחֵלִים מָאתַיִם, וְאֵילִים עֶשְׂרִים. גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם, שְׁלֹשִׁים; פָּרוֹת אַרְבָּעִים, וּפָרִים עֲשָׂרָה, אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים, וַעְיָרִם עֲשָׂרָה. וַיִּתֵּן, בְּיַד-עֲבָדָיו, עֵדֶר עֵדֶר, לְבַדּוֹ; וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו, עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ, בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. וַיְצַו אֶת-הָרִאשׁוֹן, לֵאמֹר: כִּי יִפְגָשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי, וּשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר, לְמִי-אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ, וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ. וְאָמַרְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב-- מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו; וְהִנֵּה גַם-הוּא, אַחֲרֵינוּ". [בראשית ל"ב, ח-כ]
השאלות הן:
א] מה חש יעקב כשקיבל את בשורת המלאכים?
ב] כיצד הגיב יעקב - בפועל ?
תשובות.
תחושתו של יעקב.
כפי שהכתוב מתאר:" "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ"- מתברר שיעקב נלחץ שעשיו יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש להילחם אתו.
רש"י מבהיר: כי מכפל הלשון: "וירא" ו"ויצר"- ניתן להסיק: כי יעקב פחד שמא הוא ומשפחתו יהרגו, אך מנגד היה גם דואג ומצטער, שמא הוא יהרוג את עשיו ואת ארבע מאות האיש שהתלוו אליו.
בבראשית רבה נאמר:" אמר יעקב: כל השנים הללו הוא [עשיו] יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא אלי מכוח ישיבת ארץ ישראל!"
הרב שמואל מוהליבר [מראשי תנועת "חובבי ציון" בסוף המאה ה י"ט] שואל: לכאורה תמוה שיעקב אשר מצהיר: "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי"[דברי רש"י] חושש מפני עשיו הרודף אחריו - מהטעם שקיים מצוה אחת- מצוות ישוב ארץ ישראל?
אלא כאן ניתן ללמוד שמצוות ישוב ארץ ישראל- אשר מקיים אותה אפילו עשיו הרשע - יכולה להיות שקולה כנגד תרי"ג מצוות שקיים יעקב.
מכאן שאפילו יהודי היושב בארץ ישראל שאינו מקפיד על שאר קיום המצוות - ישיבתו מקובלת ויקרה מאד בעיני בורא עולם.
חז"ל אומרים: "אמר הקב"ה הלוואי והיו בני עמי בארץ ישראל, אף-על- פי שמטמאין אותה" [ילקוט שמעוני, איכה ג]
"העמק דבר" מפרש: כי היה צר לו על עצם העניין שחש פחד בליבו.
כמה מגדולי החסידות מסבירים: צר היה לו ליעקב בכך שהיה צריך לבצע הפרדה בין המחנות, מפני שידע שכל עוד כולם מלוכדים אין יד עשיו יכולה לשלוט על ישראל ,אך עכשיו - הדבר מעלה חשש לקראת בואו של עשיו.
הרמב"ן מסביר: כי ברגע שיעקב קיבל את הבשורה מהמלאכים - כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאות איש ,הדבר גרם לו לפחד- לפי שהבין שאין עשיו לוקח עמו ארבע מאות איש ללא מטרה, אלא להילחם כנגדו.
הרמב"ן מוסיף ואומר: כי כנראה עשיו לא התייחס כלל אל המלאכים, אולי אפילו לא הספיק לקבל את פניהם, או לא אישר להם לבוא לפניו - לפי שהכתוב אינו מספר דבר על התעניינותו ביעקב, אבל כנראה המלאכים חקרו במחנה והבינו שעשיו הולך לקראת יעקב עם לוחמיו.
שליחים אלו הביאו ליעקב את המסר: כי עשיו לא מסר ליעקב דרישת שלום אלא הולך הוא לקראתו עם צבא שלם וזה הוסיף ליעקב- פחד על פחדו, ורבותינו אמרו: [בראשית רבה ע"ה, ד]בעוד שיעקב בא לקראת עשיו כאח , לא כן עשיו ,הוא מתנהג כעשיו ממש,[ברשעותו]
הכלי יקר נותן הסבר מעניין: על סמך[מסכת סוטה מ"א, ע"ב]:"אמר רבי אליעזר כל המחניף לחברו לסוף נופל בידו וכו' " וכאן יעקב חשש שחטא בכך שהחניף לעשיו הרשע ואמר: "כה אמר עבדך יעקב".
רז"ל אומרים: יעקב עשה קודש חול וקרא לעשיו: "אדוני" וזה מתוך חנופה שהחניף לרשע, לכן היה יעקב מתיירא ,הוא הבין שכול מי שמחניף לרשע -התוצאה הסופית שיפול בידו ,לכן נאמר:" "וַיִּירָא יַעֲקֹב" הוא ידע שיש לו הרבה זכויות, אך עוון זה עלול להזיק ולפגוע בזכויותיו וצר היה לו שינכו לו מזכויותיו על ידי שה' יצילהו מיד עשיו אחיו, לכן גם נאמר: "וַיֵּצֶר לוֹ".
תגובתו של יעקב.
יעקב מתכונן בשלוש דרכים : דורון, תפילה, מלחמה.
"שפת אמת" -מסביר: שלושת הדברים האלו שיעקב נקט - טרם פגישתו עם עשיו מרומזים בפרשת "שמע " - המלמד את היהודי כיצד להתעלות למדרגה גבוהה בעבודת ה' :"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכול מאודך"[דברים ו, ה]
"בכל לבבך"- זוהי העבודה שבלב-והכוונה לתפילה.
"ובכל נפשך"- זו מלחמתו המתמדת של האדם כנגד יצר הרע.
"ובכל מאודך"- הכוונה לדורון.
"עקדת יצחק "מביא הסבר יפה: כאן התורה באה ללמד אותנו כי לא די להסתפק באמונה, אלא חייבים לנקוט גם בהשתדלות טבעית יחדיו. המילים: "הנה עין ה' אל יראיו להציל ממות נפשם"[תהלים] –מועילות בתנאי שהאדם עושה גם את ההשתדלות שלו ואינו יושב בחיבוק ידיים.
בעל העקדה מצטט דברי מדרש ,"שוחר טוב": נאמר בתהלים[כ"ג]: "כי ה' אלוקיך ברכך בכל מעשה ידך". "יכול אפילו יושב בטל ?תלמוד לומר בכל מעשה ידך, אם עשה- הריהו מתברך, ואם לאו אינו מתברך". כשם שאדם לא יסמוך רק על ניסים, מצד שני אסור שיבוא לידי ייאוש, אלא יפעל בכל מאודו להשגת המטרה ויקווה כי ה' ישלח לו את הישועה.
הוא מביא דוגמאות לדבריו:
שמואל הנביא חשש ללכת למשוח את דוד למלך, פן שאול יתנכל לו להורגו. על כך ה' יעץ לו תחבולה טבעית: "עגלת בקר תיקח בידך ואמרת לזבח לה' באתי"[שמואל-א, ט"ז]
גם דוד המלך לא סמך רק על ניסים, אלא עשה השתדלויות, הרי ה' הבטיח לו: שינצל מכל האויבים ולמרות זאת הוא לא סמך רק על הניסים, אלא בעת הליכתו של אכיש מלך גת, עשה מה שהיה ביכולתו לפעול, התהולל, הוריד רירו על זקנו ושינה טעמו, פשוט ביזה את עצמו ובלבד שיצליח להשיג מפלט טבעי. ואז רק אחרי השתדלותו בכך, התפלל אל ה' וביקש הצלחה:" הבט ימין וראה ואין לי מכיר, אבד מנוס ממני, אין דורש לנפשי, זעקתי אליך ה' " [תהלים קמ"ב]
לפעמים אדם עושה את כל השתדלויותיו ונדמה לו שאין מנוס מהגזירה, אז לפתע רואה את ישועת ה' !
רבינו בחיי אומר: "ודע כי יש בפרשה הזאת ביאור למה שארע ליעקב עם עשיו אחיו ורמז גם כן לדורות למה שעתיד שיארע לנו תמיד עם בני עשיו" וממשיך ומבהיר רבינו בחיי: ראוי שגם עם ישראל יתקין עצמו באופן דומה ליעקב בשלושת הדברים: תפילה, דורון , מלחמה - כאשר נקלע למצב של איום:
"למלחמה"- שכתוב:"ויחץ את העם אשר אתו", וכתוב: "אם יבוא עשיו..."
"לתפילה"-שיעקב התפלל: "אלוקי אבי אברהם.. הצילני נא"
"לדורון"- "עיזים מאתיים..." ומהכנותיו של יעקב למד גם המלך חזקיהו וגם התקין עצמו בשלושת דברים אלו –כלפי סנחריב מלך אשור, כפי שהכתוב מתאר: "וייתן חזקיהו את כל הכסף"[מלכים-ב, י"ח]
וכתוב: "וייתן שרי מלחמות על העם" [דה"כ , ל"ב]
ועוד נאמר: "ויתפלל חזקיהו לפני ה' "[מלכים –ב, י "ט]
לסיכום, לאור האמור לעיל, התורה מעבירה לנו מסר לדורות כיצד עלינו להתנהג בעת סכנה מפני איומים בכלל ובפרט באיומי מלחמה ממשיים.
מדהים במיוחד להיווכח כיצד מסר זה קשור גם ל"קריאת שמע"= קבלת עול מלכות שמים.
מי ייתן ונזכה לישועת ה' במהרה, כדברי ישעיהו הנביא: "לֹא-י ִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". [ישעיהו, ב', ד']
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישלח
- כניסות: 1530
פרשת וישלח- הנחייה לדורות - כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בשליחת מלאכים על ידי יעקב- אל עשיו:
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל- עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום:ויצו אותם לאמור כה תאמרון לאדוני לעשיו כה אמר עבדך יעקבעם- לבן גרתי ואחר עד עתה:ויהי לי שור וחמור,צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא- חן בעינך"[בראשית ל"ב, ד- ה]
נראה שישנו קשר הדוק בין פתיחת פרשה זו לבין סוף פרשת ויצא , שם נאמר:"ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים: ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלוקים זה ויקרא שם המקום ההוא מחניים"[בראשית ל"ב, ב- ג]
השאלות הן:
א] מהיכן ההוכחה שהמלאכים לא היו בני אנוש?
ב]מדוע חושב יעקב שבהודעתו :"עם לבן גרתי" עשוי הוא לפייס את עשיו?
ג] יעקב מדווח לעשיו על רכושו, מדוע ? ומה רצה להשיג בכך?
תשובות.
שליחת מלאכים לעשיו.
רש"י מפרש: כי מדובר במלאכים ממש והוא מסתמך על סוף פרשת ויצא,שם נאמרשהמלאכים באו לקראתו,מכיוון שהתקרב לארץ,מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו כדי ללוות אותו ומסתבר שיעקב ראה שתי קבוצות של מלאכים, קבוצה של מלאכי חוץ לארץ שליוו אותו עד הכניסה לארץ ישראל ומחנה שני של מלאכים – שהם מלאכי ארץ ישראל הבאים לקראתו .
ועל כן מוכיח רש"י: כי המלאכים שנשלחו- היו אכן מלאכיםאמיתיים ולא בני אנוש.
חז"ל מסבירים:כי אין להעלות על הדעת שיעקב שהיה צדיק ותמים-ישלח אנשים כדי שיסכנו את חייהם ,בו בזמן שהוא בעצמו חושש לחייו מפני עשיו.ולא ניתן לחזות מראש את התוצאות, מכאן המסקנה כי יעקב שלח מלאכי שמים שאין חשש שיפגעו מרשע זה.
האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחהמסביר: כי בזמן שיהודי נמצא בסכנה וזקוק שיעזרו לו בדחיפות כדי שינצל- הוא בהחלט יכול להטריח את מלאכי המרום.
הצדיק רבי מאיר"למפרימישלן אמר לחסידיו:נאמר במסכת אבות[ד,י"א]:"העושה מצווה אחת- קונה פרקליט אחד" מכאן שיעקב שלח מלאכים שנבראו ממעשיו הטובים ולכן היו אלה ממש מלאכים.
ראשי תיבות של המילה:"ממש" הוא- מלאכים ממצוות עשה.
רבינו בחיי מפרש: כי יעקב שלח מלאכים ממש עם שלוחי בני אדם – עבדיו ואנשי ביתו- כי רצה לפייס את עשיו ,אבל צרף אליהם גם מלאכים ממש מאותם שנפגש עימם כאשר באו לקראתו מלאכי ארץ ישראל.
הדבר דומה למעשיו של אברהם, כאשר שלח את עבדו אליעזר להביא ליצחק אישה ,אמר לאליעזר:"ישלח מלאכו לפניך" ואכן המלאך הקדים את אליעזר על עין המים.
אור החיים מסביר: כי היו אלה מלאכים ממש, יעקב הטיל עליהם שליחות בדבר שאין בכוחות בני אדם לעשותכן,כי אם היה יעקב שולח שלוחי בשר ודם אל עשיו, שהוא אדם גדול, עשיו לא היה מעריך להשיבם,או עלול היה אפילו להכותם מבלי לתת תשובה ליעקב ,אבל על ידי שיראה עשיו את המלאכים- יפחד להרע להם.
ספורנו מפרש: כי היו אלה ממש מלאכים. כי יעקב רצה לדעת מה בלב אחיו, מה הוא מתכנןלעשות לו?
המסר:"עם לבן גרתי"
רש"י מביא שני פירושים:
א]כוונת יעקב הייתה להגיד: כי הוא לא נעשה איזו אישיות חשובה,אלא גר ולכן לא כדאי לעשיו לשנוא אותו על ברכות האבא ,שהרי יצחק בירך את יעקב בברכה: "הווה גביר לאחיך.."וברכה זו לא התגשמה.
ב]המילה:"גרתי"- בגימטרייה- תרי"ג,כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי מהתנהגותו הרעה.
אך כאן טמונה השאלה, מה זה מעניינו של עשיו שיעקב שמר תרי"ג מצוות?
הדבר יובן על ידי מדרש : כוונת יעקב הייתה להודיע לעשיו : לבן היה רמאי ולמרות זאת ניצחתיו . בדרך זו יעקב מנסה להרתיע את עשיו מלהילחם בו, כי אם הוא התגבר על לבן זה מוכיח את חוסנו ובכך ששמר את תרי"ג המצוות זכות זו תעמוד לימינו של יעקב נגד כל מי שירצה להרע לו.
רבינו בחיי מסביר: כי כוונת יעקב הייתה להודיע לעשיו שלושה עניינים:
א]כי מה שהתרחק מאביו במשך כ"ב שנים לא היה מפחד ויראה ממנומעשיו ,אלא דר עם לבן והיה עסוק בעבודה קשה.
ב] הודיע לו שהוא עשיר וה' העניק לו עושר בשכר לעמלו. ולכן עושרו לא ירושת אביו, אלא יגיע כפיו.
ג] הוא הודיע לעשיו: כי הוא דורש בשלומו ומבקש את אהבתו ושואל את חינו,לכן נאמר: "ואשלחה להגיד לה' למצוא חן בעינך"
"ויהי לי שור וחמור"
ה"כתב סופר" שואל: מדוע חושב יעקב כי במידה ויודיע לעשיו כי יש ברשותו רכוש רב –על ידי כך ימצא חן בעיניו בזמן שעשיו שואף להתנכל לו עם הגעתו ארצה?
התשובה לכך היא: מאז ותמיד עמי הארץ סבורים שתלמידי ישיבות – הם עצלנים וחפצים לחיות ללא מאמץ ועמל ולהיות תלויים בזולת,לכן יעקב חפץ לבאר לעשיו, כי במשך התקופה הארוכה בה שהה בחרן- הוא עמל בזיעת אפו וכך הגיע לכמות גדולה של רכוש ונתעשר.
רש"י מפרש: יעקב שאף להרגיע את עשיו אחיו בכך שברכות אביהם יצחק לא נתקיימה בו .לכן הודיע באמצעות המלאכים:"ויהי לי שור וחמור,צאן ועבד ושפחה"והרי הברכה שאבא בירך אותי הייתה:"וייתן לך מטל השמים ומשמני הארץ"[בראשית כ"ז,כ"ח]אם כן הרכוש שצברתי במשך התקופה הארוכה אצל לבן -"לא מן השמים ולא מן הארץ"
וראיתי פירוש יפה בספרו של הרב אליהו שלזינגר-"אוצר התורה"- המביא את דברי-
המדרש רבה: כאשר יעקב מודיע לעשיו:"ויהי לי שור וחמור.."- כוונתו: שור זה - יוסף שעליו נאמר:"בכור שורו הדר לו".חמור – זה יששכר שעליו נאמר:"יששכר חמור גרם בין המשפתיים"- ויש לשאול מדוע הזכיר יעקב את שני בניו אלה דווקא?
התשובה היא: כי שניהם עסקו בלימוד תורה.
החשש של יעקב היה: מהשפעתו ההרסנית של עשיו ופמלייתו על החיים הרוחניים של יעקב ומשפחתו . מטעם זה שלח מלאכים ממש- כי רק להם ישנה את היכולת לעמוד מקרוב ולבחון את מצבו הרוחני של עשיו.
ומשום כך הודיע לעשיו כי שמר את כל המצוות בצידו של לבן הרשע,המשמעות היא שהוא צבר כוח רוחני רב.
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק. כי כשם שיעקב הבין שהכוח מול האויב- איננו רק כוח פיסי ,אלא בעיקר כוח רוחני-דהיינו יראת שמים ולימוד תורה- מתכון זה מהווה חוסן מפני כל האויבים השואפים לכלות את עם ישראל גם בימינו- ימים בהם האויבים מרימים ראש במטרה לפגוע בעם ישראל, מן הראוי שנאמץ את המסר שיעקב הבין וניישם את הפסוק:
כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה' יחיה האדם"[דברים ח,ג]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישלח
- כניסות: 1573
יעקב ומלאכו של עשיו / שיר מאת: אהובה קליין©
יעקב נותר לבדו
מבודד מבני ביתו
מעליו יסוככו עננים
לעלות השחר ממתינים.
לפתע משק כנפיים
מלאך יורד משמים
עטור מלבושים צחורים
כארז ניצב על ההרים
ביעקב נאבק כאריה
פוצעו בגיד הנשה
יקרא לו בשם ישראל
יברכהו עד בו גואל.
בהשראת פרשת וישלח[חומש בראשית]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישלח
- כניסות: 1964
פרשת וישלח- שליחות ובשורה לישראל באחרית הימים-כיצד?
מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]
פרשה זו פותחת בשליחת המלאכים על ידי יעקב אל עשיו אחיו ומצווה עליהם להגיד:
"...עם- לבן גרתי ואֵחַר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעינך"[בראשית ל"ב, ה-ו]
תשובת המלאכים אל יעקב : כי הוא בא לקראתו עם ארבע מאות איש,
תגובת יעקב: "ויירא יעקב מאד.. "
יעקב מתכונן באמצעות שלוש דרכים:
דורון, תפילה ומלחמה.
במסגרת ההכנות למלחמה הוא מחלק את המחנה שלו לשתי קבוצות, ובלילה הוא מעביר את משפחתו במעבר יבוק, נשאר לבדו ונאבק עם מלאכו של עשיו "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר"
בתום ההכנות והמאבק עם המלאך, מתקיימת הפגישה בין יעקב ועשיו .
השאלות הן:
א] ממה פחד יעקב?
ב] מדוע נאבק המלאך ביעקב ומה היו התוצאות?
ג] כיצד התנהלה הפגישה בין שני האחים?
יעקב ופחדיו.
רש"י אומר: כי מכפל הלשון-"וירא.. ויצר"- ניתן ללמוד כי חששו של יעקב היה כפול: הוא פחד שמא ייהרג הוא ומשפחתו, או שמא יהרוג הוא את עשיו וארבע מאות איש שליוו אותו .
ה"כלי יקר" מסביר: כי יעקב ידע שאין מתחנפים לרשעים, כפי שנאמר בגמרא: "אמר רבי אלעזר כל המחניף לחברו לסוף נופל בידו.."[סוטה מ"א, ע"ב] יעקב חש שהוא נהג בחנופה כלפי עשיו על ידי שאמר: "כה אמר עבדך יעקב" ועוד כינה אותו בשם: "אדוני" יעקב הבין כי החנופה אל הרשעים גורמת לנפילה בידיהם, לכן נאמר שהוא פחד. יעקב ידע שיש לו זכויות רבות, מכל מקום חשש שינכו לו מזכויותיו על ידי זה שינצל מעשיו אחיו.
פירוש נוסף שמביא ה"כלי יקר": יש אומרים: שיעקב פחד שמא ייהרג על ידי עשיו והיה גם מיצר על מות אביו-יצחק, לפי שנזכר בתוכנית עשיו: "ויאמר בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" [בראשית כ"ז, מ"א] לפיכך חשש שאביו נפטר ולכן עשיו הולך לממש את התוכנית להרוג אותו [כך מסיק בספר תולדות יצחק] ועל כן חשש לחייו כעת.
רבינו בחיי אומר: כי יעקב לא נתיירא על עצמו –שהרי ה' כבר הבטיח לו: "הנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר תלך.."[שם, כ"ח, ט"ו] אלא הוא חשש לחיי ילדיו ומשפחתו, לכן נאמר : "ויחץ את הילדים" ובנוסף נאמר: "פן יבוא והכני אם על בנים"
הרב אליהו שלזינגר בספרו: "אלה הדברים" אומר חידוש: יעקב פחד ,פחד רוחני, שמא עשיו ופמלייתו ישפיעו לרעה על יעקב ובני ביתו, "ומה יהא על החינוך התורני והקדוש שנתן למשפחתו ומה יהא על חיי הקדושה של יעקב ובני ביתו" יעקב פחד מחיי ההפקרות של עשיו ואנשיו.
הרמב"ן אומר : כי נראה שעשיו לא קיבל את המלאכים בצורה מכובדת ואפשר שלא נתן להם אפשרות גישה אליו, שהרי אין הכתוב מתאר מה עשיו ענה למלאכים, אלא המלאכים ספרו ליעקב כי תשובה לא קיבלו ממנו, אבל הוא הולך לקראתו עם ארבע מאות איש וזו בהחלט סיבה מוצדקת לפחדו של יצחק.
המלאך נאבק ביעקב.
המלאך מנסה לנצח את יעקב ,אך התוצאה הסופית: המלאך יוצא מנוצח ואילו יעקב אומנם זוכה לברכה ,אך נפגע בירכו ומכאן נוצר האיסור לאכול את גיד הנשה.
לפי הפשט: יש כאן רמז ליעקב: ששום כוח בעולם לא יוכל לסכל את התוכנית האלוקית בדבר בניית בית ישראל והתרחבותו-לעתיד לבוא.
לפי רש"י: מטרת האבקות בין המלאך ליעקב, המלאך- הוא שרו של עשיו ויעקב אינו משחררו עד שיודה במו פיו על הברכות שנתברך מפי יצחק האב.
הזוהר מדגיש רעיון זה ואומר: כי מהמילה:"ברכתני"-שהיא בלשון עבר ולא:"תברכני" שהיא לשון עתיד- לומדים כי הכוונה לברכות שניתנו בעבר על ידי אביהם.
הרשב"ם אומר: תפקיד המלאך היה לעכב את יעקב שלא יברח מפני פגישתו עם עשיו, אלא יבטח בה' שהרי יעקב ניסה לברוח בלילה כאשר העביר את משפחתו דרך מעבר יבוק.
על ידי שהמלאך פגע בירכו, מנע ממנו לנוס והדבר היווה עונש על כך שלא בטח בה' שיגן עליו מפני עשיו.
חז"ל אומרים: כי זהו מאבק סמלי בין יעקב לעשיו גם לדורות הבאים ומדגישים: "שהעלו אבק מרגלותם עד כיסא הכבוד"
הרשב"א פירש: אבק הרגלים מסמל תופעה נבואית לגבי הדורות הבאים, וחז"ל אומרים כי המלאך היה שרו של עשיו בכך יש רמז ליעקב –כי בניו יאבקו עם בני עשיו עד לגאולה העתידית כמו שכתוב: "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו".
הרמב"ן מוסיף ואומר: כי במשך ההיסטוריה יהיו תקופות קשות של שמד-בהם יעלה בידו של עשיו לערער את שלוותם וביטחונם של ישראל - עד כדי פגיעה בזרע יעקב הצדיקים והטהורים.
אך למרות זאת התוצאה הסופית: "ויבוא יעקב שלם" ליעקב מתברר, כי מלאך זה מקייםשליחות- לברך את יעקב ולנבא את מה שעתיד להתרחש באחרית הימים לעם ישראל.
אברבנאל מפרש בצורה דומה, אלא הוא מתייחס למילים: "עד עלות השחר"- והכוונה שיעקב והדורות אחריו יסבלו מפני עשיו עד בוא הגאולה, "ויגע בכף רגלו" מילים אלה מוכיחות את הסבל שעם ישראל יסבול מעשיו ומבניו הבאים אחריו ,אך בוא יבוא יום הניצחון ועשיו יודה על הברכות שנועדו ליעקב ויקבל את מרותו הרוחנית, וצליעתו של יעקב מרמזת על הצרות והגלויות עד לזריחה.
פגישתם של יעקב ועשיו.
כאשר יעקב הולך בראש השיירה שלו ומבחין בעשיו וארבע מאות אנשיו, הוא שם את השפחות ואת ילדיהן בראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ויוסף בסוף.
לפי דברי רש"י: יעקב העמיד את החביבים בסוף השיירה כדי שחס ושלום לא יפגעו.
והוא צעד בראש הקבוצה ,שמא יבוא אותו עשיו כאויב ויעקב יהיה מוכן למסור נפשו למען ביטחון משפחתו וזוהי אצילות נפש ממש. עשיו מחבק ומנשק את יעקב ,מתוך כך שנכמרו רחמיו כשראה שאחיו משתחווה לו פעמים רבות.
אך המילה: "וישקהו" מנוקדת בניקוד מעל המילה ,הבא למעט ממשמעות המילה ולכן יש החולקים בברייתא דספרי [פרשת בהעלותך]: ניקוד זה בא למעט ולהגיד שגם כאשר עשיו היה מנשק את יעקב, כלפי פנים הוא המשיך לשונאו והכל נעשה מתוך צביעות. ויש חולקים ומביאים את דברי רבי שמעון בר יוחאי: כי לפי פשוטו ניתן להבין שאכן לא נישק את יעקב בכל ליבו, שהרי ידוע, שעשיו שונא ליעקב., אלא שהניקוד בא למעט ממשמעות השנאה לפי שבאותו רגע היה מרחם על יעקב ונשקו בכל ליבו.
בסופו של דבר, נפרדו דרכיהם של שני האחים: "וישב ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה ויעקב נסע סוכותה.." [שם ל"ג, ט"ז-י"ז]
רש"י מדייק וטוען : כי בפרידה לא הוזכרו ארבע מאות האיש שהתלוו לעשיו, לפי שכולם נשמטו, אחד, אחד מפאת כבודו של יעקב.
ובזכות עזיבתם את עשיו, בתקופת דוד המלך קיבלו על כך שכר, שנאמר:" ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות איש"[שמואל-א ל,י"ז]
שבזכות עזיבתם את עשיו, הקב"ה השאיר להם שריד ופליט כמספר הזה, במלחמת דוד בעמלק.[ב"ר]
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי: מלאכו של עשיו מבצע שליחות נבואית בה הוא רומז. שעם ישראל לדורותיו יעבור תקופות קשות של תלאות, גלויות ושמד - עד שיאיר השחר, היינו עד בוא הגאולה המיוחלת אשר מתבטאת במילים: "עד עלות השחר".
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישלח
- כניסות: 1758
בהמשך יעקב בונה שם מזבח:
השאלות הן:
התשובה לשאלה א]
וזהו מקום בית המקדש,כיצד?
אמר רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זמרא,הסולם אשר נגלה ליעקב בחלום,רגליו היו בבאר שבע ראשו מעל בית-אל ואילו האמצע- שיפועו של הסולם היה מגיע כנגד מקום בית המקדש בירושלים ועל אמצע שיפוע זה של הסולם ,יעקב קרא:בית-אל.
בזמן הגעתו של יעקב לבית אל הקב"ה החשיך לו את היום טרם הזמן,כי מטרתו של ה' הייתה:"צדיק זה בה לבית מלוני ויפטר בלא לינה"?
ומקשה רש"י: מדוע הקב"ה לא עיכב את יעקב בירושלים עצמה,הרי בדרכו לחרן הוא עבר גם דרך ירושלים,אלא הקב"ה רצה כי יעקב יתעורר מעצמו ויתפלל שם כמו אבותיו,אלא שיעקב לא חשב על זה שם,וכי היה ראוי שיעכבו אותו משמים?פשוט הניחו לו ללכת עד חרן,כאשר הגיע לשם,לפתע נזכר בתפילה ושאל את עצמו האם הדבר הגון מצידו שלא התפלל בירושלים- מקום שהתפללו אבותיו,מיד רצה לשוב למקום המקדש ,חזר והגיע לבית אל ואז קפצה לו הדרך ומקום המקדש בא לקראתו.
לפי רש"י הכוונה לבית אל הסמוך לירושלים והיות והייתה עיר האלוקים –לכן יעקב קרא לה: בית-אל,זה הר המוריה שאברהם תיקן שם תפילת שחרית וגם השדה שיצחק תיקן תפילת מנחה. ובעתיד לבוא[כך נאמר במסכת פסחים,דף פ"ה] יאמרו הגויים:"לכו ונעלה אל בית ה'..,"[ישעיהו ב,ג] ויקראו למקום המקדש בשם: בית אל-כפי שיעקב קרא למקום,ולא כפי אברהם שקרא בשם :"הר", ולא כפי יצחק שקרא למקום:"שדה".
התשובה לשאלה ב]
הקב"ה מצפה כעת ממנו שילך לבית אל להקים מזבח ולהקריב עליו קורבנות.
התשובה לשאלה ג]
תשובה לשאלה ד]
לסיכום, מתוך הכתובים והסבר רש"י ניתן להסיק: כי בית-אל נמצא סמוך לירושלים ושם יעקב פגש את הר המוריה שהיא ירושלים ובעתיד כל העמים ילכו לבית המקדש ויקראו למקום בית –אל, כפי שיעקב קרא לה.
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישלח
- כניסות: 1839
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישלח
- כניסות: 1773
פרשת וישלח- פגישה דרמטית בין יעקב לעשיו-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו מתרחשת פגישה דרמטית בין האחים: יעקב ועשיו וזאת לאחר הכנותיו של יעקב בשלושה מישורים:
דורון, תפילה,מלחמה.
וכך התורה מתארת את האירוע:
"וישא יעקב עיניו וירא והנה עשיו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות: וישם את- השפחות ואת ילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים: והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גישתו עד אחיו: וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו וייפול על צוואריו וישקהו ויבכו:ויישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר: מי אלה לך ויאמר הילדים אשר- חנן אלוקים את עבדך:ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחווינה: ותיגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר ניגש יוסף ורחל וישתחוו..."[בראשית ל"ג,א-ח]
ובסוף הפגישה היסטורית זו –שני האחים נפרדים,איש,איש-לדרכו כפי שנאמר: "וישב ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה:ויעקב נסע -סוכותה" [שם ל"ג,ט"ז-י"ז]
השאלות הן:
א] כיצד הוכיח יעקב כי מוכן למסור את נפשו למען הצלת משפחתו?
ב] באיזה אופן התנהלה הפגישה– בין יעקב לעשיו,האם מוכיחה כי השנאה ביניהם תמה?
ג] מדוע יוסף השתחווה לפני רחל,הרי שאר הנשים השתחוו קודם ילדיהן?
ד]להיכן נעלמו ארבע מאות חייליו של עשיו?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רש"י:כי יעקב רץ לפני המחנה-לקראת עשיו ואמר בליבו: "אם יבוא אותו רשע להלחם". ילחם בי תחילה-בכך ישנה הוכחה כי יעקב היה מוכן למסור את נפשו למען בני ביתו.
התשובה לשאלה ב]
יעקב ערך את שיירת בני ביתו באופן הבא: בשורה הקדמית העמיד את השפחות וילדיהן ואת לאה וילדיה אחרונים ולבסוף העמיד את רחל ואת יוסף,הטעם לכך על פי רש"י: יעקב העמיד דווקא את החביבים עליו במיוחד אחרונים-כדי להרחיקם מהסכנה.
במהלך הפגישה יעקב משתחווה שבע פעמים לפני עשיו,כאשר רואה זאת עשיו,
הוא רץ לקראת יעקב ומחבקו.
רש"י אומר: כי למרות חיבוק זה,עדיין שנאת עשיו לא תמה,אלא היות וראה כי יעקב משתחווה מספר רב של השתחוויות,נכמרו רחמיו עליו ולכן ניגש לחבקו.
רבינו בחיי שואל: מדוע יעקב מצא לנכון להשתחוות דווקא,שבע פעמים,לא פחות ולא יותר? והוא עונה על כך:הרי יכול היה יעקב להסתפק בשלוש השתחוויות כמו אצל דוד ויהונתן:
"הנער בא ודוד קם מאצל הנגב וייפול לאפיו ארצה וישתחו שלוש פעמים וישקו"[שמואל –א,כ,מ] אך יעקב השתחווה שבע פעמים כדי ללמדנו: "כי שבע ייפול צדיק וקם"[משלי כ"ד]
א] עשיו לא נישק את יעקב בכל ליבו,אלא מן השפה ולחוץ.
ב] רבי שמעון בר יוחאי אמר: כי למרות שידוע כי עשיו שונא ליעקב, נכמרו רחמיו על יעקב באותה שעה ונישק אותו בכל ליבו.[ע"פ רש"י]
התשובה לשאלה ג]
לפי דעת רש"י:יוסף אמר בליבו: "אימי יפת תואר היא-שמא יתלה בה עיניו אותו רשע וירצה לקחתה לאישה,לכן אגש לפניה ואעמוד כנגדה ואעכבנו מלהסתכל בה."
בזכות מעשה זה- זכה יוסף לברכת אביו: "בן פורת עלי עין"[שם מ"ט,כ"ב]הכוונה שהיה מוצא חן בעיני כל המתבוננים בו-כנגד זה שהסתיר את אימו רחל מעיני עשיו הרשע.
תוצאה זו ניתן לראות בהמשך הפרשיות- כאשר יוסף מגיע למצרים ושם עושה חיל..
התשובה לשאלה ד]
לפי רש"י: ארבע מאות האיש-אשר נלוו אל עשיו,פרשו,זה,אחר זה,
נתפזרו למקומותיהם-מפני שלא רצו לפגוע ביעקב לרעה.
על כך גמל ה' להם מאוחר יותר -כאשר דוד יצא למלחמה נגד העמלקים-שהיו צאצאי עשיו,ארבע מאות מהם ניצלו - מחרב דוד ואנשיו שהיו מצאצאי יעקב.[שמואל-א,י"ז]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישלח
- כניסות: 1865
יעקב מתכונן לבאות/ שיר מאת: אהובה קליין ©
בשוב המלאכים תפתיע הבשורה
בלב יעקב תתחולל סערה
כאור וצל בערבוביה
תתרקם במוחו תושייה.
המגור ייסוג לאחור
יעקב יצטייר כגיבור
כארי הנחוש לקרב
נכון לקדם עשיו.
הוגה מיד פיתרון
תפילה,מלחמה,דורון
למען עמידה בניסיון
הגשמת שלום וביטחון.
עת פגישה היסטורית
רווית רגשות ומסתורית
השנאה ליעקב לא כבתה
כאז כן עתה אף פרחה...
הערה: השיר השראת פרשת וישלח [חומש בראשית]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישלח
- כניסות: 2035
פרשת וישלח- ממה חשש יעקב במיוחד?
מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בהכנותיו של יעקב לקראת פגישתו ההיסטורית עם עשיו בתום תקופת ממושכת בו לא נפגשו כלל. בשלב ראשון יעקב שולח מלאכים אל עשיו כדי לגשש מה קורה?
וכך התורה מתארת את האירוע:
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל-עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ויצוו אותם לאמור כה תאמרון לאדוני לעשיו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה:
ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא-חן בעינך:
וישובו המלאכים אל יעקב לאמור באנו אל- אחיך אל עשיו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את-העם אשר איתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות...ויאמר יעקב אלוהי אבי אברהם ואלוהי אבי יצחק....הציליני נא מיד אחי מיד עשיו כי-ירא אנוכי אותו פן-יבוא והכני אם על-בנים..וייקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו.." [בראשית ל"ב,ד-ט"ו]
השאלות הן:
א] מדוע יעקב שלח מלאכים ממש[כהגדרת רש"י]- אל עשיו,וכי לא היה עדיף לשלוח מרגלים או, בלשים כדי לבדוק את מצבו הצבאי?
ב] מדוע יעקב רומז לעשיו כי תרי"ג מצוות שמר וכי הדבר מעניין את עשיו?
ג] באיזו דרך יעקב מזכיר לעשיו את יוסף ויששכר ומה המטרה?
ד] מה הסיבה לפחד יעקב גם לאחר שהקב"ה הבטיח לו:"והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך.."?
מתברר כי לכל השאלות הנ"ל ישנה תשובה אחת מרכזית והיא:יעקב אינו פוחד מעשיו מבחינה גשמית- כלומר אין לו פחדים שמא ינצח אותו פיזית.
שהרי יעקב היה חזק מבחינה גופנית וההוכחה לכך: הוא הצליח לגולל את האבן מפי הבאר באופן קל ומהיר כפי שרש"י מסביר: הוא העביר את האבן כפי שמעבירים בקלות פקק מעל פי הצלוחית[בראשית כ"ט,י]
ומה גם שהבטחת ה':"הנה ושמרתיך בכל אשר תלך.." עמדה לנגד עיניו בכל עת.
אלא , חששו של יעקב הייתה מההשפעה הרוחנית של עשיו וחייליו, שלבטח עשויה להיות הרסנית ועלולה הייתה לפגוע בחינוך התורני שנתן לבניו.
מסיבה זו- הוא שולח מלאכים ממש- שיש באפשרותם לבדוק מהי מידת הסכנה בהשפעה על חייו הרוחניים של יעקב ובני משפחתו,דבר שמרגלים,או בלשים אינם מסוגלים להבחין.
יעקב פחד גם ממה שה' לא הבטיח לו וזאת:"יראת שמים" שהרי עניין זה תלוי רק באדם עצמו,כפי שנאמר: "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים"
[מסכת ברכות ל"ג,כ]
הרשב"ם מתאר את דברי המלאכים:"באנו אל אחיך אל עשיו ומצאת חן בעיניו כאשר אמרת וגם הנה הוא מתוך ששמח בביאתך ומאהבתו אותך הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו לכבודך זהו עיקר פשוטו.וכן הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח ליבו. וירא יעקב בליבו אע"פ שהראה לשליחים כי לכבודו מתכוון,הוא לא האמין שמחשבת עשיו לטובה,אלא לרעה"
לפי פירוש זה ,יעקב הבין שאכן עשיו אינו חפץ להרע לו,אלא חפץ בקרבתו ומהקרבה היתרה הזו הוא חשש מאד. לכן יעקב מדגיש לעשיו:"עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים"- בכך מעוניין להסביר לעשיו כי הוא הצליח לעמוד בניסיון הרוחני ולא הושפע מלבן והתנהגותו, בדרך זו- נותן לעשיו להבין,כי אין לו סיכוי לפגוע בדרך החינוכית-התורנית האיתנה שהעניק לבניו.
משום כך יעקב מזכיר דווקא את בניו:"יוסף ויששכר" שניהם היו תלמידי חכמים,ידוע שיעקב לימד את יוסף תורה,גם גורם זה הביא את האחים לקנא ביוסף,טרם נפרד יוסף מיעקב למד אצלו את הנושא:"עגלה ערופה" בעקבות כך כאשר יוסף היה במצרים, שלח לאביו עגלות ממצרים- להזכיר לו לימוד בנושא זה.
כמו כן,היה הסכם בין יששכר וזבולון כי הוא ילמד וזבולון ידאג לפרנסו.
וחז"ל אמרו על הפסוק:"ויט שכמו לסבול.."[בראשית מ"ט,ט"ו] הכוונה :"לסבול עול תורה"
ובגמרא נאמר:"כל העוסק בתורה ובגמילות חסד,זוכה לנחלת שני שבטים וכו' זוכה לכילה כיוסף דכתיב: "בן פורת יוסף בנות צעדה עלי שור"
[מסכת בבא קמא דף י"ז,א]
כדי להתגבר על כל הפחדים יעקב התכונן בשלושה מישורים:
דורון, תפילה ומלחמה.
הוא הכין מנחה לעשיו-אם הכול יעבור בשלום,
התכונן למלחמה במידה והדברים לא יסתדרו.
וכמובן לא ויתר על תפילתו לבורא עולם.
לסכום: מתוך כל האמור לעיל ניתן ללמוד:
1] האדם חייב לדאוג לחינוך ילדיו למען ילכו בדרך התורה ויקפידו לשמור מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו.יחד עם זאת,עליו לעמוד על המשמר ולהשגיח כי כל פרי עמלו- החינוך שהעניק לבני ביתו- לא ייהרס על ידי השפעה רוחנית הרסנית.
2] כדי להצליח לעמוד בפני אויבים המנהיג חייב לנקוט בשלושה אמצעים:
תפילה,דורון מלחמה-כפי שיעקב נהג.
רעיון זה חשוב גם אצל האדם הפרטי הנתקל במהלך חייו פעמים רבות בניסיונות קשים,אל יתייאש גם אם חרב חדה מונחת על צווארו.
יהי רצון ויתגשם בעם ישראל כולו -הפסוק:"לא בחיל ולא בכוח,כי אם ברוחי אמר ה' "[זכריה ד,ו]
ובע"ה כל העם- כאיש אחד בלב אחד- יתחזק מבחינה רוחנית וישמש אור לגויים, והתוצאה לא תאחר לבוא,כמו שנאמר בכתובים:
"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"[שמות י"ד,ד]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישלח
- כניסות: 3233