סיפורים לכבוד שבת
סיפורו של שינוי מרתק בזכות מצוות השבת אבידה
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בראשון, 05 יולי 2020 12:37
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1988
סיפורו של שינוי מרתק בזכות מצוות השבת אבידה
מעשה שהיה :
שני צעירים חילונים, אח ואחות, ארזו תרמילים ויצאו למסע בהודו. האחות נקלעה למנזר הודי, בראשות גורו כריזמטי, שהכביר דברים על הויה קוסמית ועל זרימת אנרגיות... הסתפחה לעדת מעריציו והיתה לחברה בכת. אחיה, לעומתה, נקלע ל"בית היהודי" שמנהל במקום ארגון "ערכים". דוקא שם, בהודו הרחוקה, התודע ליהדותו, השתתף בהרצאות, חוה שבתות, הניח תפילין, קרא ספרי מחשבה מעמיקים, שמע קלטות - וחזר בתשובה. הוא ניסה לעניין את אחותו בחזרה לדת, אך זו שבויה היתה בעולמה, מאנה לשמוע .
החליט האח לחלצה מהבועה שבה הוקפה. עבד קשה וחסך כסף לכרטיס טיסה, ואמר לה : "קחי כרטיס הלוך ושוב לביקור מולדת, לבקר את ההורים". אך התנה תנאי אחד: שבהיותה בארץ, תשתתף בהרצאה, הרצאה אחת .
חשב לתפוס "שתי ציפורים במכה אחת": ראשית, עצם הטיסה והביקור יפוגגו ולו במעט את אוירת הקסם של הכת. שנית, קיוה שההרצאה תפקח את עיניה לעולם היהדות. לשם כך , בירר איזו הרצאה מטעם "ערכים" תיערך בחיפה, עיר מגורי ההורים, באותו מועד, ושמח לשמוע שמרצה ידוע, בעל כושר הבעה והשפעה, עומד להשמיע את דבריו .
האחות הסכימה. קמה ונסעה, אך מהר מאוד התבדו שתי תקוותיו של האח. הביקור הקצר לא עמעם את השפעת הכת, ואף ההרצאה הניבה אכזבה עצומה: אמנם האחות כיבדה את התחייבותה והלכה לשמוע את ההרצאה, אך לאחר שעה ארוכה של ציפיה דרוכה והתמרמרות עצורה, עלה המארגן לבימה והודיע שהמרצה התקשר מהדרך ובישר שאירע תקר במכוניתו. "פטור בלא כלום אי אפשר", לפיכך, אף שאינו איש דברים וגם לא התכוון לשאת הרצאה, יכול הוא להשמיע את הדברים שלמד היום בשיעור הגמרא... החל המארגן מפלפל בדיני חיוב השבת מציאה לפי סימניה, במסכת בבא מציעא. הוא לא ריתק, בלשון המעטה... כמעט ונרדה. מכל מקום , "שילמה" לאחיה בעבור "דמי הנסיעה ".
כשחזרה וסיפרה לאחיה את שאירע, לא היה סוף לתיסכולו ולמפח נפשו, אך מה יכול היה לעשות? הוא מילא את חובת השתדלותו, ועשה את שלו. האח חזר ארצה, לישיבה לבעלי תשובה, והאחות שבה להודות, לגורו ולכת .
לא עבר זמן רב, ואחיה הוזעק מבית המדרש: "מחפשים אותך בחוץ". יצא, והופתע לראות את אחותו .
"מה מעשיך כאן?" תמה .
"מצא בעבורי מדרשיה לבעלות תשובה", ביקשה .
נחרד. מה קרה? איזו טראומה עברה עליה ?
"מאומה לא קרה", הרגיעה אותו. אלא שימים ספורים קודם לכן התלוותה אל הגורו , בדרכו בעיר ורנסי, הקדושה להינדים, ולפתע עצר וגחן, הרים ארנק תפוח שנשמט מאחד הזרים הגודשים את העיר, פתחו, ולצד תכריך שטרות הכסף היה הדרכון. בשלוה מאופקת טמן את הארנק בחיקו .
"מה בכוונתך לעשות בו?" שאלה. השם כתוב בדרכון. קל לאתר את בעליו. ניתן למסרו לתחנת המשטרה או לקונסוליה הקרובה. הן היא שמעה מפיו כה רבות על אהבת האדם באשר הוא אדם, על החובה לגרום אושר לבריות, לא לפגוע בזבוב, לפנות דרך לפרה... וכאן - אדם איבד את כל כספו, חרב עליו עולמו, אפשר להחזיר לו את אושרו ואת עושרו ...
בתשובה, קיבלה הרצאה סבוכה על אודות 'המרחב הקוסמי ואיחוד נשמות'. על 'האנרגיות הפועלות, שתיעלו את הארנק אליו, כנציגו-תאומו, ממלא מקומו של בעלהדרכון'.... היא היתה המומה. נוכחה לראות, כי ברגע של נסיון - לא פרחו כל התיאוריות היפות אלא גויסו כדי להצדיק עושק בוטה, עול נורא ...
ואז נזכרה באברך בחיפה, שעלה לזכות אותם בדבר תורה, והסביר איך מאתרים בוודאות את בעל האבידה, ואם אין מאתרים אותו - "יהא מונח", והמוצא הופך ל"שומר אבידה ". ההבדל היה חד כל כך, זועק כל כך, עד שהיא צררה את חפציה ונרשמה לטיסה הראשונה לארץ .