movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

הלכות פורים התשע"ד

הלכות פורים התשע"ד
 
** מתי נותנים השנה, כשתענית אסתר חל ביום חמישי, זכר למחצית 
השקל? השוכח לצום ביום חמישי- מתי יצום?, האם כדאי להשתתף במנין 
מצוצמם, בו לא מכים כל כך את המן? וכיצד ינהגו תושבי אלעד הנוסעים 
לירושלים ובחזרה? וכמה כסף צריך לתת לכל עני? * הלכות, הליכות 
ומנהגים לימי הפורים, מאת הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א 
 **
 
תענית אסתר מוקדם 
 
השנה חל פורים במוצאי שבת ויום ראשון, ומכיון שלא מתענים בערב שבת ובוודאי שלא בשבת 
עצמה, לכן מקדימים לצום את תענית אסתר ליום חמישי, ופסקו המשנה ברורה והכף החיים 
בשם ה"שבות יעקב" ועוד פוסקים, שאם אדם שכח לצום ביום חמישי, ישלים את התענית 
למחרת, ביום שישי. 
 
זכר למחצית השקל 
א. נהגו לתת מטבע "זכר למחצית השקל" שהיו נותנים בזמן שהמקדש היה קיים. המנהג לתת 
שלושה מטבעות של 'חצי' ולהגר"א מספיק מטבע של 'מחצית' אחת. 
ב. מקפידים לתת מטבע ששמה הוא מחצית (כמטבע של חצי שקל), ויש הנוהגים (וכך התקבל 
בקהילות הספרדים) לתת שווי של מחצית השקל של בית המקדש, שהם 6.9 גרם כסף צרוף. 
ויש אומרים שחצי שקל ישראלי אינו מספיק חשוב וצריך מטבע של חצי דולר וכדו'. ויש 
הסוברים שחצי שקל ישראלי מספיק בהחלט. ויש מקומות רבים שהגבאי מכין שלוש 
מטבעות (שיש בהם כסף צרוף כשיעור 6.9 גרם) ומקנה אותם לכל אחד תמורת שלושה 
חצאי ש"ח. ועיין ביה"ל שמפקפק בזה. 
ג. נשים אינן צריכות לתת מחצית השקל (כיוון שלא היו חייבות להשתתף במחצית השקל 
במקדש, מהם רכשו קרבנות ציבור), אך רבים נותנים גם לנשים. 
ד. נחלקו הפוסקים (והיא מחלוקת קדומה בילקוט ובפסיקתא) האם חיוב מחצית השקל הוא 
מגיל 31 או מגיל 02. והמשנה ברורה כתב שהמנהג לתת גם עבור ילדים קטנים, פחות מגיל 
בר מצווה. ואלו שהחלו לתת בשנה אחת גם עבור ילדים קטנים, צריכים להמשיך במנהג זה 
גם בשנים הבאות. (ואם נתן עבור אשתו שנה אחת, אינו חייב לתת בעבור אשתו גם בשנים 
הבאות, שו"ת תפארת אדם). 
ה. כשנותנים את המעות, יאמר "זכר למחצית השקל" ולא "למחצית השקל". 
ו. כסף זה יש ליתנו לעניים, כשאר כספי הצדקה. והערוך השולחן כתב שניתן ליתנו לבדק בית 
הכנסת, הדומה לכספי מחצית השקל במקדש, שהשתמשו בו לבדק בית המקדש.. יש 
הסוברים ליתנם ללומדי תורה, שתלמוד תורה היא במקום הקרבנות בימינו. 
ז. הרמ"א כותב שנותנים את חצאי השקלים לפני פורים בתפילת מנחה, וכתב הכף החיים 
שבכוונה נותנים את מחצית השקל בצום תענית אסתר, כדי שזכות הצדקה והתענית תעמוד 
לנו לכפרה. לכן, כותב הכף החיים, כאשר תענית אסתר חל ביום חמישי, כמו השנה, ואילו 
פורים חל במוצ"ש, נותנים את מחצית השקל ביום חמישי, בתענית אסתר. ומנהגם של 
הגרש"ז אוירבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל היה ליתן את מחצית השקל בליל פורים, לפני 
קריאת המגילה, וכך כתב גם הגר"ע יוסף זצ"ל. 
 
קריאת המגילה 
ח. כל האנשים והנשים חייבים בקריאת המגילה, והפוסקים כתבו שנהגו להביא לביהכנ"ס גם 
ילדים קטנים, שיכולים לשמוע מגילה, אך אינם מסוגלים לשמוע את כולה. ובלבד שלא 
יבלבלו את המבוגרים בהפרעותיהם (ובשעת ה"המן" מותר להפריע…). 
ט. האשכנזים מברכים על המגילה "שהחיינו" גם בקריאת הלילה וגם בקריאת היום, ואילו 
הספרדים, הנוהגים כהשו"ע (וכך גם דעת הגר"א ז"ל), מברכים רק בקריאת הלילה. והמברכים "שהחיינו" ביום ראוי שיכוונו גם על מצוות משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת 
ושמחת פורים. 
י. לפני קריאת המגילה צריך לכווין לצאת ידי חובת המצווה. הקורא יכווין להוציא את השומעים 
בקריאתו ובברכותיו והשומעים יכוונו לצאת בשמיעת הברכות והקריאה. 
יא. צריך לשמוע כל תיבה ומילה במגילה ויש לדקדק היטב בדבר, לא להפסיד שום מילה. 
וכשהפסיד תיבה שחסרונה משנה את העניין, צריך לחזור ולקרוא שוב בברכה, אך כשחיסר 
תיבה שחסרונה לא משנה את העניין, צריך לשוב ולקרוא בלי ברכה (ביאור הלכה). 
יב. לכן טוב שלכל אחד תהיה מגילה כשירה, או לפחות מגילה מודפסת, כדי שאם הפסיד מילה 
אחת, שמיד יחזור עליה וישלים הקריאה, עד שישתלב עם הקורא. 
יג. הקורא למפרע לא יצא, לכן אם דילג פסוק, צריך לשוב ולקרוא הכל מאותו פסוק ואילך. 
יד. בעל הקורא פושט את המגילה כאגרת והשומעים אינם צריכים לפשוט את מגילותיהם. 
ובשער הציון כתב בשם הפרמ"ג שנהגו שגם השומעים פושטים. 
טו. מנהג הכאת המן-כתב הרמ"א: "נשתרבב המנהג שמכים המן כשקורין המגילה בבית 
הכנסת, ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחינם הוקבעו!". ומ"מ מובא במשנה 
ברורה שהפרי מגדים סבר ש"יצא שכרם בהפסדם, מפני שמבלבלים הרבה", וכתב ג"כ 
שלכתחילה אסור להפסיק בקריאה יותר מכדי נשימה. והפוסקים הזהירו מאוד שלא להגזים 
במנהג זה ושלא לגרום לקלות ראש ושחוק בביהכנ"ס. ורבי חיים פאלאג'י כתב ש"על המכים 
נאמר: מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי". 
טז. מספר אברכים מארגנים מנין בפורים בישיבת "תורת חסד" בעירנו, כאשר בני הישיבה אינם 
נמצאים בישיבה והם מתפללים עם אבותיהם. הקמת המנין נועדה כדי לקרוא את המגילה 
ברציפות, כמעט ללא הכאת המן (מלבד ב"המן" הראשון והאחרון, כפי שנהוג במספר 
מקומות). הקמת מנין נועדה, כאמור, כדי לשמוע את המגילה ברציפות, כמעט ללא הפרעות, 
והשאלה היא האם ניתן ללכת מבית הכנסת הקבוע שלנו למנין בו ישנם מספר מתפללים 
נמוך יותר. 
יז. בגמרא (מגילה ג,א) נאמר שלבית רבי מבטלין תלמוד תורה ובאים לשמוע מקרא מגילה, 
וכתב הר"ן שאפילו יש במנין שבבית המדרש מאה אנשים, צריך לשמוע את המגילה בציבור, 
בבית הכנסת הקבוע שלנו, בו ישנם מספר מתפללים גדול יותר. אך נפסק בהלכה (כמובא 
במשנה ברורה ועוד פוסקים), שאלו שמתפללים בקביעות בבית המדרש, אינם צריכים ללכת 
לבית הכנסת הגדול שבעיר. אך כאשר המנין אינו קבוע, צריכים המתפללים ללכת לבית 
הכנסת. ובתי כנסיות קבועים עם מספר קטן של מתפללים, אינם צריכים ללכ לבית הכנסת 
הגדול בעיר, בו ישנם מתפללים רבים יותר. כעת יש לדון האם ניתן להשתתף במנין שכזה, 
בו קריאת המגילה נשמעת ללא הפרעות מיותרות וברציפות המעוררת יותר את הכוונה, 
והאם מנין המתקיים בישיבה נחשב למנין קבוע, כי מצד אחד- ישנו מנין קבוע בישיבה, 
מניינם של בני הישיבה ורבניה, ומצד שני- בפורים אין מנין כזה, וכל המתפללים הינם 
אורחים, שאינם מתפללים בקביעות בישיבה. 
 
 
קריאת מגילה לנשים 
יח. נשים היוצאות מאיש ידי חובת הקריאה, תברכנה הן ברכת "לשמוע מקרא מגילה". ועדיף 
שכל אשה תברך לעצמה. (משנ"ב, ושו"ת מנחת יצחק). וי"א שהקורא להם הוא זה שיברך 
"לשמוע מגילה". 
יט. ישנן המברכות "לשמוע מגילה", כפי הנוסח המובא בפוסקים רבים. וישנן המברכות 
כהאנשים, "על מקרא מגילה", כדעת הגר"א וסיעתו. (הסיבה שנשים מברכות "לשמוע", 
מפני שישנן שיטות רבות הסוברות שנשים חייבות רק בשמיעת המגילה ולא בקריאתה). 
כ. ראוי שהנשים תעמודנה בשעת הברכות, כדין ברכת המצוות. (והגרצ"פ פראנק סבר שלא 
צריך לעמוד במצווה זו, כיוון שאפשר לקרוא את המגילה בישיבה, אך במשנ"ב תר"צ א' כתב 
שצריך לעמוד). 
כא. לכתחילה צריכה האשה לשמוע מגילה מאיש. אך אם אין זה באפשרותם, יכולה לקרוא 
בעצמה במגילה כשרה ואף בלי טעמים. ואשה יכולה להוציא גם את חברותיה בקריאתה (ויש 
המחמירין בדבר). 
 
דין הנוסעים מאלעד לירושלים כב. תושב אלעד (או שאר הערים) שנסע לירושלים לפני י"ד אדר ("פורים דפרזים") ומתכוין 
להישאר בירושלים ביום ט"ו ("פורים דמוקפין"), דינו כדין בן ירושלים, שקורא בט"ו ואינו 
קורא בי"ד. 
כג. אם התכוין לשוב לאלעד לפני אור יום ט"ו באדר, נחלקו הפוסקים האם דינו כבן ירושלים או 
לא, ונכון לחוש לשתי הדעות. לקרוא בברכה ביום י"ד ולקרוא בלי ברכה (או שישמע ברכה 
מאחר) ביום ט"ו. 
כד. תושב אלעד שנוסע בליל ט"ו לירושלים, וכוונתו להישאר שם יום-יומיים, פטור מלקרוא 
מגילה בירושלים. (וזוהי דעת הגרמ"מ קארפ. אמנם נחלקו בזה הפוסקים, וע"כ יקרא בלא 
ברכה). 
כה. תושב אלעד שנסע לירושלים לפני י"ד באדר, והתכוין להישאר בירושלים בחלק מיום ט"ו, 
ובסוף שב לאלעד ביום י"ד, יקרא בי"ד. ובקריאת ט"ו נחלקו הדעות, וטוב שיקרא בו בלי 
ברכה. 
כו. תושב אלעד שנסע לירושלים ומתכווין לשוב לאלעד קודם אור יום י"ד, צריך לקרוא בי"ד. 
ולכן אם נשאר בירושלים בליל י"ד, יקרא את המגילה בברכה בירושלים. 
כז. ישנם הקוראים בעירנו אלעד מגילה גם ביום ט"ו, כפי שבירר זאת המרא דאתרא הגרש"ז 
גרוסמן שליט"א, ושמעתי מהגר"מ גרוס שליט"א בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שהקורא 
באלעד ביום ט"ו- אינו מן המתמיהין. 
 
דין הנוסעים מירושלים לאלעד 
כח. תושב ירושלים שהגיע לאלעד, ובכוונתו לשוב לירושלים קודם אור יום י"ד, (כמו למשל, 
בחורי ישיבות ירושלמיות שאוספים כסף לתתי"ם בליל פורים), ושב לעירו (או שאפילו 
התעכב באלעד שלא מדעתו), פטור לקרוא בי"ד וקורא בט"ו כמו כל הירושלמים. 
כט. אם הגיע לאלעד כדי לשוב לירושלים, קודם ליל י"ד, ובסוף, בליל י"ד, החליט להישאר 
באלעד כל יום י"ד (השמחה כאן מצאה חן בעיניו…), נחלקו הפוסקים מה דינו, ונכון שיקרא 
בשתי הימים. 
ל. אם הגיע מירושלים והתכוין להישאר באלעד גם לאחר אור יום י"ד, ואכן נשאר באלעד, קורא 
ביום י"ד ככל בני אלעד. אך אם התחרט ועזב את העיר , לא צריך לקרוא בי"ד ויקרא רק 
בט"ו. ולהחזון איש, הכל תלוי במחשבתו שבתחילת ליל י"ד. (הכרעת הגרמ"מ קארפ. אמנם 
מהפוסקים נראה שיקרא גם בי"ד בלא ברכה). 
לא. הגיע מירושלים לאלעד וקרא ביום י"ד ובליל ט"ו שב לירושלים, צריך לקרוא שוב בט"ו כדין 
כל בן ירושלים, (וי"א שפטור, ולכן ראוי שיקרא שוב בט"ו, אך ישמע ברכה מאחר). (הלכות 
בן כרך ובן עיר לוקטו מספר "הלכות חג בחג" להגרמ"מ קארפ שליט"א, ראו שם במקורות). 
 
משלוח מנות 
 
לב. עלינו לתת לפחות 0 מיני מזון לאדם אחד, וכל המרבה לשלוח לרעיו הרי זה משובח. 
לג. הרמ"א כתב שגם נשים צריכות לשלוח משלוחי מנות (לחברותיה), והמג"א כתב שלא 
נוהגים כן. וכתב שאשה שיש לה בעל, בעלה שולח בשבילה, והמשנה ברורה כתב שיש 
להחמיר שהאשה תשלח גם היא לחברותיה. והגרש"ז אוירבך כתב שניתן שהבעל יאמר 
לאשתו שהוא שולח מנות בשבילה, וגם המקבלים יודעים שהמשלוח הוא מהאשה (והוא 
כשהמשלוח נועד לנשים או לבני משפחה קרובים, שאין חשש של חיבה בין האשה השולחת 
למקבלים). ולדעת ערוך השולחן, בני זוג יוצאים ידי חובה במשלוח מנות אחד, כיוון שאשתו 
כגופו. 
לד. נחלקו הפוסקים האם בנים ובנות מעל גיל מצווה, שחיים על חשבון כספי הוריהם. ואינם 
מפרנסים את עצמם, חייבים במשלוח מנות ומתנות לאביונים. והמנהג שהאב מקנה לילדיו 
הגדולים כסף ומשלוחי מנות והם מקיימים את המצווה. 
לה. גם ילדים קטנים, שהגיעו לגיל חינוך, שולחים מנות לחבריהם ונותנים "מתנות לאביונים" 
לעניים. (וי"א שהחינוך מתבצע בכך שהקטנים נושאים את משלוחי המנות ומוסרים אותם). 
ומו"ר הגר"ח קניבסקי אמר לי שאנו לא נוהגים שילדים נותנים 'מתנות לאביונים'. 
לו. טוב לשלוח את משלוחי המנות על ידי שליח (כמו שכתוב במגילה "ומשלוח מנות" ומשמע 
על ידי שליח). השליח יכול להיות גם ילד קטן, רק שצריך לוודאות שהילד מילא את שליחותו 
כראוי (שהרי בילדים לא נאמר הכלל ש"חזקה שליח עושה שליחותו"). 
לז. שאלות רבות קשורות לדיני "משלוח מנות" ורוב השאלות קשורות בקשר ישיר לשני טעמי 
המצווה השונים. הטעמים הם כדלקמן: לדעת "תרומת הדשן" תיקנו לשלוח מנות, כדי שלכל היהודים יהיה מזון מספיק לסעודת הפורים, ברווח ובשמחה. התקנה היתה לשלוח מנות 
לכולם, גם לעשירים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו. לטעם רבי שלמה אלקבץ (בעל השיר 
"לכה דודי" וספר "מנות הלוי") נועדו משלוחי המנות להרבות אהבה ורעות בין היהודים, 
היפך מה שאמר המן הרשע שאמר שאנו "עם מפוזר ומפורד". 
 
מתנות לאביונים 
לח. כתב הרמב"ם שהמצווה הגדולה ביותר בפורים היא להרבות במתנות לאביונים ולשמח 
אותם. יוצאים ידי חובת המצווה בנתינת מעות לשני עניים, וכל המרבה הרי זה משובח. 
לט. ההלכה הפסוקה היא שאפשר ליתן "מתנות לאביונים" לכל אדם שהוא בגדר עני, הצריך 
ממון לפרנסתו, כמובא בתשובות הרשב"א, והיינו שאין מסודר בפרנסתו כדי מחייתו לו ולביתו. 
והערוה"ש כתב שלמרות שנאמר במגילה "מתנות לאביונים" ומשמעותו שהמצוה היא רק 
בנתינת צדקה לאביונים, מכל מקום המקור חיים כתב שישנו הידור לתת מתנות לעניים מרודים 
ומופלגים בעניותם, וכן כתבו עוד מהפוסקים. 
ב) כתבו הפוסקים (פרמ"ג ומשנ"ב) שלכתחילה צריך ליתן מתנות מאכל או כסף, כדי שהעני יוכל 
להנות מהם ביום הפורים, ובדיעבד אפשר ליתן להם בגדים ומוצרים שונים. 
ג) לדעת הלבושי שרד מותר ליתן "מתנות לאביונים" גם קודם יום הפורים, אך ישנו חשש 
שהעניים ישתמשו בכסף קודם יום הפורים והמצוה לא תקויים, ולדעת הגר"א וסיעתו אין ליתן 
מצד הדין "מתנות לאביונים" קודם יום הפורים, מפני שעיקר הנתינה היא ביום הפורים עצמו, 
ועי' ביאה"ל (תרצ"ד ד"ה שני עניים). וישנם קופות צדקה נודעות שמוסרים את הכסף לעניים עוד 
טרם הפורים ומודיעים להם שהממון אך ורק מופקד בידם עד יום הפורים. אמנם בשם הגר"נ 
קרליץ הובא שהסתפק האם מהני לשלוח ע"י פקדון קודם הפורים. ובאמת מצאנו שהדבר מפורש 
בברכ"י דבעי' נתינה ביום הפורים עצמו, וכ"כ בערוך השולחן. ובשו"ת אז נדברו חידש בזה דכיון 
דעיקר המצוה היא להרבות שמחה, אזי חסר בהשמחה כשהממון מופקד אצלם עוד קודם 
הפורים. כדי לצאת ידי כל הדעות, נוהגים בהרבה קופות צדקה שגבאי הקופות הינם שלוחי 
התורמים לחלק את כספם ביום הפורים עצמו, מבלי שאיש זוכה בכסף קודם לכן, והכסף נשאר 
בבעלות התורמים עד לרגע שהעניים מקבלים את הכסף ביום הפורים ע"י שלוחי התורמים, ה"ה 
גבאי הקופה. ועי' ערוה"ש (תרצ"ה ס"ב) שכתב: "ויכול להעמיד שליח קודם פורים, שיתן בשבילו 
בפורים מתנות לאביונים". 
 
ד) ישנם דעות רבות בהלכה בשיעור ה"מתנות לאביונים". ישנם הסוברים שאפשר לתרום סכום 
פעוט של ב' פרוטות, וכן נראה מדברי הראשונים. ישנם הסוברים שצריך לתרום ממון כשיעור 
סעודה של ג' ביצים או כגרוגרת, ופוסקים אחרים מצריכים לתרום סכום שניתן לקנות או ארוחה 
פשוטה, כלחמניה ובקבוק משקה קטן וכדומה. יש מפוסקי דורנו הסוברים שתרומת 32 ש"ח 
מספיקה. ודעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שצריך לתרום תרומה המשמחת את העני, והיא 
תרומה של 02 ש"ח לפחות. וכך שמעתי לפני כשבועיים ממו"ר הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שראוי 
לתת לכל עני משני העניים, "מתנה חשובה". והנה הרמב"ם בפיהמ"ש ריש פאה כתב שמן 
הראוי לחלק מעות צדקה לכמה שיותר עניים, ולפי"ז מחד אולי עדיף לתרום סכום של כ-02 ש"ח 
לכל עני ועני, כדי שיזכה למתנה חשובה. אך מאידך יתכן וישנם שירצו לחלק את הסכום לכמה 
שיותר עניים אשר יקבלו כ"א סכום קטן יותר, כדי להרנין את ליבם של כמה שיותר עניים. ע"כ 
הטוב ביותר הוא שכל אחד ואחד יקבע בדעתו כיצד רוצה הוא לחלק את תרומתו, וגבאי הקופה יאמרו שהם מחלקים את הכסף לפי רצון התורם. ואמנם באופן שהתורם לא גילה דעתו - נוהגים 
בקופות הצדקה בעירנו שתרומה עד סכום של 02 ש"ח יחולק הכסף לב' אביונים, אך כשיתרום 
יותר כסף, יקבל כל עני 02 ש"ח מתרומתו, כדי לצאת גם ידי חובת הדעה המחמירה ביותר, 
וכנ"ל. וממו"ר הגר"ח קנייבסקי שליט"א שמעתי שכאשר התורם נתן סכום כסף, ולא פירט כיצד 
לחלק את הכסף, יתנו לכל עני "מתנה חשובה" מכספו. (וכמובן שאם אין בסכום זה כדי חלוקה 
לשתי מתנות חשובות, יחלקו את הסכום לשני עניים). 
 
ה) התורם ע"י שמחייב את כרטיס האשראי שלו בסכום הצדקה, והסכום אינו מגיע קודם פורים 
ליד קופת הצדקה (באשר הסכום מגיע לקופה רק בעיתים וזמנים מסוימים, ע"פ ההסכמים בין 
הקופה וחב' האשראי), א"כ כספו לא הגיע בפורים ליד הקופה וליד העניים. וכן הוא בצ'יק דחוי. 
ועל כן נוהגים בקופות הצדקה בעירנו ובמקומות רבים אחרים בארץ ישראל, ללוות קודם פורים 
סכומי כסף גדולים, הגבוהים מתחזית המגבית, כדי שכסף זה יחולק בפועל לאביוני העיר 
תמורת הכסף שיגיע מהתורמים. גבאי הצדקה מזכים בקנין גמור את כספי ההלואה שנטלו, עבור 
כל תורמי הקופה, כשלכל אחד זוכים בסכום כסף המקביל לסכום הכסף שתרם. גבאי הצדקה 
אומרים בפה מלא כי הם שלוחי כל התורמים לחלק בעבורם את מעותיהם לעניים, לפי רצונו 
הפרטי של כל תורם ותורם. ושמעתי ממו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א שניתן לנהוג כך לכתחילה. 
הגבאים מוסיפים שכאשר רצון התורמים לא הוברר, או כשרצונם אינו יכול להתבצע מבחינה 
הלכתית ]כגון באופן שרצון התורמים הוא שכספם יחולק רק לעניים מסוימים, שכבר קיבלו סכומי 
כסף גבוהים. או כשרצון התורמים יגרום לחלוקת "מתנות לאביונים" פחות משיעור הנתינה 
הרצוי, כגון שעני מסוים יקבל 322 ש"ח מ-022 תורמים, ונמצא שכל אחד תרם בעבורו רק חצי 
שקל, שהוא פחות משיעור הנתינה הדרושה לרוב הדעות[, יתחלק הכסף לפי החלטת גבאי 
הקופה ורבניה. (הלכות ומקורות מתנות לאביונים מצויים בספרי ויאמר שמואל סימן מז. ראו שם 
בהרחבה) 
 
 
פורים שמח ! שמחה וששון ליהודים! 
 
**** התפרסם בעיתון 'קוראים אלעד' **** 
 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17579510

אתר השבת