חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת נח

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת נח

 

לכל דבר יש תכלית

 

בזמן שאדמו"ר הצמח צדק [=דור רביעי לנשיאי חב"ד] היה בפטרבורג, הגיע לבקרו יהודי עשיר גדול, שהיו לו קשרים עם השרים הגדולים, וסיפר שהוא סייע לרבי באיזה עניין.

-         שאלו הרבי: ובמה אברכך?

-         השיב הגביר: ב"ה לא חסר לי מאומה. יש לי בנים, עושר וכבוד. אבל דבר אחד מעיק עלי, והוא: שמבואר בכמה מקומות עניין ההשגחה פרטית, שכל מאורע אפילו קטן וקל-ערך יש לו כוונה מיוחדת מלמעלה, דבר זה – אומר הגביר – אינו מובן לי.

-         הסביר לו הרבי את העניין.

-         אבל הוא טען "עדיין אינני מבין".

-         רמז לו הרבי שיתקרב לחלון, ואז הם ראו יהודי שעומד ומתפלל בשדה. פתאום עברה שם במהירות עגלה עמוסת קש. והם הבחינו שהיהודי מתכופף ומרים דבר מה.

הסביר לו הרבי: יהודי זה הוא מהל"ו צדיקים שעמד להתפלל, אבל דבר-מה היה תקוע לו בשן והפריע לו. ועכשיו כשעברה העגלה, עף ממנה קנה קטנטן והוא הרימו וחטט בו בשן ועכשיו הוא יוכל להתפלל.

שים לב, אומר לו הרבי: כל הכפר, הגוי ועגלתו עמוסת הקש, כל זה נברא למען יהודי זה, כדי שיוכל לעמוד ולהתפלל...

-         עכשיו – אמר היהודי – הבינותי מהי השגחה פרטית.

(שמועות וסיפורים (הרב רפאל נחמן הכהן, אביו של הרב יואל כהן שליט"א) ח"א עמ' 54)

 

~~~

כיצד הועיל ה'צהר' לתיבה?

על הפסוק בפרשתנו "צהר תעשה לתבה" (ו, טז) מפרש רש"י: "צהר – יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה המאירה להם".

ותמוה:

א)    איך יכול חלון אחד או אבן טובה אחת להאיר תיבה שלמה באורך 300 אמה על 50 רוחב [שהרי בפסוק נאמר "צהר" בלשון יחיד, וגם רש"י כותב "חלון", ו"אבן טובה" בלשון יחיד*]?

ב)    ביותר קשה הדבר, בהתחשב עם העובדה שנח נצטווה "קנים תעשה את התבה", ופירש"י: "מדורים מדורים", וכן "תחתיים שניים ושלישים תעשה" - שיהיו לתיבה שלש קומות. ואם כן, גם אם נאמר שנח עשה חלון גדול במיוחד – איך יתכן שחלון אחד יאיר את כל הקומות וה"מדורים"**?

ג)     להלן על הפסוק (ח, כב) "ויום ולילה לא ישבותו" כותב רש"י "מכלל ששבתו כל ימות המבול, שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה". ואם כן קשה, כפי שהקשה הרא"ם: "מה תועלת חלון התיבה, אם לא היה אור בכל יום מימי המבול"***?

 

[ואין לתרץ שכוונת רש"י ב"כל ימות המבול" (על דרך הפשט****) היא רק לארבעים יום שהיה המבול (כמ"ש "ויהי המבול ארבעים יום על הארץ" – ז, יז.), כי עדיין קשה מה האיר את התיבה במשך כל הארבעים יום שלא שמשו המזלות?!]

 

מבאר הרבי:

בציווי הקב"ה לנח על עשיית התיבה לא נאמרו כל הפרטים הדרושים לעשייתה. לדוגמא: מפורש בכתוב (ח, יג) "ויסר נח את מכסה התבה" ולא מצינו שהקב"ה ציוה עליו לעשות מכסה. ולפי הפירוש ש"צהר" היא אבן טובה – לא מצינו שהקב"ה ציוה עליו לעשות את החלון שמוזכר אח"כ (ח, ו).

והטעם: כי יש דברים שהם מובנים מעצמם כמו לעשות מכסה, חלון ופתח. כי פשוט שהם דברים בסיסיים שצריך אותם בתיבה והקב"ה רק ציוה עליו דברים נוספים שאינם מובנים מעצמם (וכן אמר לו מיקום הפתח: "בצידה תשים" – ראה רא"ם וגו"א עה"פ).

 

ועל פי זה מובן גם לנוגע להאיר את התיבה, שנח לא הוזקק לציווי מהקב"ה על זה, כי פשוט שצריך אור במיוחד בתיבה ענקית כזו עם כל החיות והבהמות, ובוודאי הכניס נח לתיבה נרות ושמן וכדומה להאיר את התיבה, גם בלי ציווי על כך.

אלא, שבתור תוספת לזה היה ציווי מיוחד מהקב"ה לעשות עוד "צהר" (אור) לתיבה. ואיזה צורך יש באור נוסף? על כך מפרש רש"י בשני אופנים:

 

1)    שמדובר בחלון – שבנוסף לנרות וכדו' יעשה גם חלון שדרכו אפשר להכניס ולהוציא וגם בשביל אויר.

2)    שמדובר באבן טובה – שהמעלה בזה שאפשר להוליך את ה"צהר" (אור) לכל מיני מדורים ופינות.

ההוראה מפסוק זה בעבודת ה':

תכלית העבודה בתורה ומצוות היא לעשות "צהר" לתיבה – להכניס ולגלות אור אלקי בעולם.

אבל יש בזה שני אופנים, כמו בשני הפירושים ברש"י: אור החלון הוא אור הבא מבחוץ ואור האבן טובה מאיר מבפנים.

 

הדרך הראשונה: היא להאיר את האור האלוקי בתוך החושך של העולם – לגלות איך שהקב"ה מנהיג את העולם והוא מעל הטבע.

ואח"כ באים לדרגה גבוהה יותר: לגלות שהטבע עצמו הוא אלקות – לראות בתוך החושך והקשיים את ההשגחה פרטית שיש בכל דבר, ואיך שזה מוביל לעבוד את ה' יותר טוב. וכך הופכים את החושך עצמו לאור, כפי שיהיה בגאולה: "ולילה כיום יאיר" (תהלים קלט, יב) בקרוב ממש.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק י נח שיחה א (עמ' 19 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). הרעיון לעיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' פז-ח [וראה בשיחה ה'צריכותא' מדוע מביא רש"י שתי דעות ומדוע אינו מביא הדעה השלישית שצהר מל' יצהר].

 

______________

*)  ואמנם באב"ע כאן כתב: וי"א כי רבים היו והכתוב אחז דרך קצרה. וראה גם בתו"ת כאן: דבאמת היו חלונות הרבה, והפירוש "חלון" – מין חלון כמו "ויהי לי שור וחמור" (ר"פ וישלח).

– אבל קשה לפרש כן ברש"י, ששינה מלשון הגמרא (סנהדרין קח, ב. ירושלמי פסחים פ"א ה"א (לפי' הפני משה שם שזה היה ה"צהר"): "אבנים טובות ומרגליות" וכתב בלשון יחיד: "אבן טובה".

 

**)  בנוגע ל"אבן טובה" אפשר לפרש (ע"ד הפשט. משא"כ בסנהדרין שם: קבע בה וכו') שהיו מוליכים עמהם ה"אבן טובה" לכל מדור וכו'. אבל דוחק גדול לומר שזה היה כל האור שהיה בכל התיבה. ועוד: הרי גם בניו עזרו לו לתת מזונות לבהמות וכו', ואיך היה אור לכולם בבת אחת?

 

***)  ואמנם מפרשי רש"י (שפ"ח ומשכיל לדוד שם) תירצו, דכוונת "לא שמשו המזלות" היא לתנועת הגלגלים, היינו שכל ימות המבול נתבטל היקפם וסיבובם, אבל הי' קצת אור בעולם.

– אבל כבר נתבאר כמ"פ שרש"י כתב פירושו בסגנון ברור, באופן שגם בן חמש (למקרא) לא יטעה בכוונתו. ובנדו"ד: פירוש הפשוט של דבריו "מכלל ששבתו . . שלא שמשו המזלות" הוא, שלא עשו שימושם ותפקידם – "להאיר על הארץ", ולא רק שנתבטלה תנועת הגלגלים.

 

****)  משא"כ ע"ד הדרש – ראה ירושלמי פסחים (שם): "לא שמשו המזלות בשנת המבול". וכן בב"ר (פרשתנו לד, יא. וש"נ): "לא שמשו כו' י"ב חודש". ולהעיר מפי' הרד"ק פרשתנו ח, כב.    

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

רוצים להיות שותפים? לחצו כאן

 

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

רוצים להיות שותפים? לחצו כאן