פרטים

קטגוריה: רפואה בשבת

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 337

ז) הכנות - מן הראוי שכבר בתחילת החודש התשיעי
להריונה, תסדר בכל יום שישי כל חפציה הנצרכים ללידה
לבית חולים ולנסיעה שמא תזדמן לידתה בשבת כדי שלא
יצטרכו להרבות בחילולי שבת בעבורה ומכל מקום אם לא
.6הכינה אין להתמהמה בשל כך

ח) מגורים לשבת - כשחוששת שתלד בשבת אם יכולה בנקל
לשכור  דירה  או  להתארח  סמוך  לבית  החולים  במרחק
.7הליכה ראוי לעשות כן ואם לאו אינה חייבת

ט) כלי רכב -  יש להכין את המכונית לפני שבת לנתק את
האורות שנדלקים עם פתיחת הדלת, להוציא מהרכב מה
שלא משמש לנסיעה, לנתק הרדיו שלא ידלק בשעת הנסיעה
.8ולכבות הטלפון המחובר לרכב

י) סוג רכב -  כשיש זמן עדיף לבחור רכב עם כמה שפחות
חילולי שבת כגון שאין בו אזעקה ושלא נדלקים אורות בזמן
9הפתיחה של הדלת ויש לו הילוכים ידניים

יא) הוצאה מרשות לרשות - על מנת שלא להרבות בחילולי
שבת ולהינצל מאיסור הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים
.10ראוי להכניס החפצים למכונית כבר לפני כניסת השבת

יב) הכנת  רשימות  -  כדי  למנוע  כתיבה  של  פרטי  היולדת
ומספר תעודת זהות ראוי להכין מראש את הטפסים שעליהם
תכתוב את כל הפרטים הנצרכים על היולדת עבור כל מי
שיבקש ממנה פרטים לחתום לכתוב וכד' וכן לנהג אמבולנס
.11תגיש נייר עם הפרטים שלה במקום לחתום

יג) תיאום עם נהג גוי - ראוי ונכון לתאם עם נהג גוי לפני שבת
על מנת שאם יצטרכו לנסוע בשבת ויש שהות אז עדיף
.12שיקראו לו

יד) שמרטף לילדים - יש להכין שמרטף לילדים הקטנים לזמן
הנסיעה ללידה כדי שלא יצטרכו לחלל שבת בשביל לחפש שמרטף וכד'.

טו) מוקצה שבתיקים - לכתחילה ראוי להוציא לפני שבת את כל  סוגי  המוקצה 
שאינם  נצרכים ללידה ובדיעבד  כשיש בתיק או בשקית סוגי חפצים שאינם לצורך הלידה כגון
פלאפון ארנק וכד' עם חפצים הנצרכים ללידה מותר להוציא
.14הכל בפעם אחת בתיק אחד

טז) איסור תחומין - על מנת שלא להכשל באיסור תחומין של הוצאה מחוץ לעיר יש להפקיר את כל המזון שצריך לקחת

יז) נוסח ההפקר - יאמרו ביום שישי גם האשה וגם האיש הרי
אנחנו מפקירים את כל חפצינו ואע"פ שאנו משתמשים בהם
.16אין אנו מתכוונים לזכות בהם

יח) הפקר בפני שלושה - עדיף שיאמרו את נוסח ההפקר לפני
שלושה אנשים ואם אינם מוצאים שלושה, יכולים להפקיר
בינם לבין עצמם בפני אדם אחד, ובדיעבד אפילו הפקירו
.17גם כן אפשרי

יט) מזון למלווה - כשיש צורך להוציא מזון למלווה יש המתירים
לו  להוציא באופן כזה  שמכניס הכל  לתיק  עם  החפצים
.18החיוניים ליולדת ומוציא בפעם אחת

כ) עירוב העיר - כשיש עירוב  בעיר  בצורת  הפתח  אפילו  מי
שבדרך כלל מחמיר שלא לסמוך  על  העירוב, במקרה  של  עירוב
יכול להקל ולהוציא מהבית למכונית את כל הדרוש לצורך הלידה.

כא) הכנסת מזון לרכב - במקום שיש עירוב וכן הנסיעה לבית החולים
היא בתוך העיר ולא מחוץ לתחום אפשר להכניס
מזון למכונית אפילו בשביל המלווה.

כב) הוצאה מרשות לרשות - במקום שאין עירוב והרכב נמצא ברשות הרבים,
רק הוצאה לצורך פיקוח נפש של היולדת מותרת.

כג) הוצאה מהבית לצורך הנסיעה  - כל מה שצריך בשביל פיקוח נפש מותר
להוציא, אבל אם יש שהות יש למעט
בחילולי שבת ולהוציא בהוצאה אחת.

כד) טלטול  רשיון נהיגה - כל תעודה או חפץ שיש בו צורך
,לנהיגה  מותר  להוציא  ולכן  מותר  לקחת  רשיונות  רכב
.23'ורשיון נהיגה, תעודת זהות וכד

כה) הכנה למוצאי שבת - אין לקחת חפצים או כלים כדי שיהיו
מוכנים למוצאי שבת שמלבד האיסור של הוצאה יש גם
.24איסור של הכנה משבת לחול

כו) צלצול לקבלת עזרה - עדיף להשאיר טלפון סלולרי דולק
שמכוון למצב חיוג על ידי לחיצה אחת בלבד על מנת למעט
בחילולי שבת אבל כשאין אפשרות כזו אפשר להתקשר
.25בטלפון רגיל

כז) ניתוק טלפון  אחר  השיחה -  כשיש חשש  שהטלפון של 
הרופא או האמבולנס לא יקבל שיחות, מותר לנתק את קו
.26הטלפון

6. כ"כ במשנה ברורה סימן ש"ל ס"ק א' וכן באחרונים ואפילו שמותר לחלל שבת בשביל . יולדת מ"מ ראוי להקפיד למעט בחילולי שבת ככל האפשר

7. כיון שאין לה ודאות שתלד בשבת אינה מחוייבת לגור בסמוך לבית החולים ולגלות מביתה ובפרט שמהמשנ"ב מובן שרק ראוי לעשו"ת כן ואין בכך חיוב וכן ראיתי שכתב בתורת היולדת עמוד כו וכן שו"ת דברי יציב חלק או"ח סימן קע כתב שאין צורך לנסוע . מער"ש. וכן בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ז

8. שכל מה שאפשר לעשו"ת לפני שבת עושים אבל בשבת בשעת מעשה, בוודאי כשאין שהות .להוציא חפצים מהרכב אינו צריך לעשו"ת כן

9. כיבוי רכב אסור מדרבנן ובמקום הפסד מרובה יש אפשרות לכבותו בשינוי על ידי שמשאיר בהילוך ראשון ומשחרר את המצמד (קלא'ץ) אבל ברכב אוטומאט אין אפשרות .כזו מ"מ עיין בהמשך מה שכתבנו בדין זה

10. על מנת למעט בחילולי שבת ככל האפשר מכל מקום אם לא עשו כן לפני שבת אפשר .לעשו"ת בשבת את כל הדרוש על מנת להציל חיי היולדת והעובר

11. . שככל שאפשר למעט בחילולי שבת אנו ממעטים

12. אפילו שבשעת הצורך מותר לנהוג עם נהג יהודי מכל מקום בוודאי שעם נהג גוי יש פחות בעיות הלכתיות כיון שאמירה לגוי מותרת במקום חולי וסכנה וכן מותר ליהנות ממעשהו כשיש צורך חולה שיש בו סכנה ואין כאן החששו"ת של חילול שבת מיותר על ידי ישראל .וכן יכול הגוי לחזור למקומו אפילו בשבת

13. על מנת שלא יצטרכו לקחת אותם בשבת לשמרטף וכן כדי שיהיה ישוב הדעת ליולדת שיודעת שיש מי שמטפל בילדיה, מכל מקום בכל מקרה שצריכים לנסוע לבית חולים .בשבת אין להשאיר את הילדים לבד בבית אלא אם כן הם גדולים

14. שהכל נחשב לבסיס לדבר האסור והמותר וכאן כלי היולדת חשובים לה ביותר ואפילו יותר ממכשיר הטלפון לכן אין כאן איסור שיותר חשוב מהמותר כש"כ במגן אברהם סימן שי ס"ק ט אע"ג שלכל העולם הוא חשיב אם אין חשוב לדידיה לא מקרי חשוב וכן להיפך וכן כאן אם חשוב לה הבגדים יכולה להרים את כל התיק אגב הכלים המותרים . שחשובים לה יותר מהמוקצה

15. ההפקר מועיל להוציא חפצים מחוץ לתחום כי חפצי הפקר אינם קונים שביתה כש"כ שו"ע ובמשנה ברורה סימן תא ס"ק ב דחפצי ישראל שיש להם בעלים הם כרגלי הבעלים אבל חפצי הפקר שאין להם בעלים ומעצמן לא קנו שביתה במקומן משום דלאו בני דעת .הן לעולם ולא דמו לאדם ישן

16. .כ"כ הנוסח בתורת היולדת עמוד לו

17. על פי השו"ע בסימן רמו במשנה ברורה ס"ק טו ואע"ג דהפקר בעינן שיהיה בפני שלשה זהו מדרבנן אבל מדאורייתא אפילו בינו לבין עצמו סגי וטוב ליזהר בזה לכתחלה להפקיר בפני אחד דרבים מגדולי הפוסקים סוברים דאף מדאורייתא אינו הפקר עד שיפקיר עכ"פ .בפני אדם אחד ואפילו בפני אחד מאנשי הבית

18. במקומותינו שאין רשו"ת הרבים מדאורייתא כיון שאינו מרבה בשיעורי הוצאה רק מכניס לתוך התיק שמותר לו להוציא, כן בשמירת שבת כהלכתה פל"א סעיף ב בהערה .קלח הובא בנשמת אברהם סימן שכח

19. כיון שיש מתירים לסמוך על העירוב של צורת הפתח יכול לסמוך על העירוב ובפרט . שעושה כן באופן חד פעמי אינו צריך התרת נדרים

20. כיון שהבית הוא רשו"ת היחיד וכן הרכב הוא רשו"ת היחיד וכשיש עירוב אז כל המקום .נחשב לרשו"ת היחיד

21. כיון שהוצאה מרשו"ת היחיד לרשו"ת הרבים היא מלאכה מדאורייתא ורק לצורך פיקוח . נפש אפשר להקל אבל שלא לצורך פיקוח נפש אין להקל

22. איסור הוצאה הגדרתו הוצאה מרשו"ת לרשו"ת אבל כשמוציא בפעם אחת אפילו כלים הרבה עובר רק על איסור אחד של הוצאה והכנסה לכן ישתדל להוציא תיק אחד בפעם אחת ולא הרבה תיקים ואפשר להניח הכל בתוך תיק גדול ולהוציאו בפעם אחת כן כתב בשו"ע או"ח סי' של"ד סעיף ו בכלי א' מצילין אפי' יש בו מאה סעודות, ואפי' פירש טליתו וקיפל והביא לתוכו, וחזר וקיפל והביא לתוכו, מותר כיון שמוציא הכל בפעם אחת. ומגן אברהם סימן שלד ס"ק ח אפי' אם היה המזון בכלים ומערה אותן לתוך הטלית שרי אבל להניח הרבה כלים מלאים תוך הטלית ולהוציאם בבת א' אסור כיון . שהם כלים מחולקים

23. משום חשש של סכנה בדרך שמא יחשבו אותו למחבל או לאדם מסוכן לציבור ויעצר לכן כדי למנוע עצירות ועיכובים בדרך לבית חולים אפשר לקחת כל הדרוש לנהיגה וכן יש מתירים אפילו לקחת טלפון נייד כאשר הוא נצרך על מנת להנצל מסכנה או מחשש של . פיקוח נפש

24. כיון שכל מה שלא ניצרך לשבת הרי הוא מכין אותו למוצאי שבת ויש כאן הכנה משבת .לחול שאסורה

25. טלפון חוגה אין בו הפעלת אור או צלילים ובטלפון לחצנים יש כאלו שיש בהם תאורה פנימית שנדלקת עם ההפעלה של החייגן לכן כשיש אפשרות בחירה יש להשתדל . להשתמש בטלפון שיש בו הכי פחות חילולי שבת

26. אבל אם אין חשש כזה כגון שיש קוים נוספים או שהקו מיתנתק מאיליו יש איסור לנתק .את השיחה

פרטים

קטגוריה: רפואה בשבת

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 394

נט) הדלקת נרות - לכתחילה יש להדליק נרות בחדר אוכל כדי
שתהיה  הנאה  מהנרות  במקום  הסעודה  ותשתדל  להיות
.59הראשונה שמדליקה נרות שבת ואז תוכל לברך

ס) כשאין אפשרות להדליק נרות - כשאין אפשרות להדליק
נרות ממש אפשר להדליק את אור החשמל ולכוון עליו
.60במקום נרות שבת

סא) שמיעה מאשה אחרת - אם כבר הדליקו נרות שבת בחדר
אוכל אפשר להדליק ללא ברכה או לשמוע מאשה אחרת
.61הנוהגת לברך ולצאת ידי חובת הברכה

סב) הנחת הנרות במקומם - ראוי להשאיר את הנרות במקום
שהדליקה אותם ולכן אם שוכבת במיטה תדליק נרות בקרבת מקומה על מנת שלא תצטרך להרימם.

סג) לא הדליקה נרות - אם לא הדליקה נרות מחמת לידתה וכן
אם היתה עסוקה בטיפול בתינוק לרפואתו, איננה צריכה
.63להוסיף נר נוסף כקנס וכן אם יש אור חשמל בחדרה

סד) לחצן חשמלי בשבת - יולדת בשבוע אחרי הלידה שצריכה
לקרוא לאחות לכתחילה עדיף שתמנע מללחוץ על פעמון
הקריאה ובשלושת הימים הראשונים יכולה ללחוץ על הזמזם
.64כשצריכה סיוע דחוף מהאחות

סה) הוצאת תפרים בשבת  -  יש להשתדל שהוצאת התפרים בשבת
תעשה ביום חול ואם אין אפשרות אז על ידי גוי בלבד אלא אם כן יש
בזה סכנת פיקוח נפש אפשר גם על רופא
.65יהודי

סו) קידוש בערב שבת - יולדת חייבת בקידוש בליל שבת וכן
בשחרית ותשמע מאדם אחר שמחוייב בקידוש ואינה חייבת
.66לטעום מהיין

סז) סעודות שבת - סעודה ראשונה ושניה צריכה פת ולחם
משנה, אבל סעודה שלישית ורביעית אם קשה לה יכולה
.67לאכול מזונות או בכל מאכל אחר כגון פירות וירקות

סח) אשה חולה - שהתירו לה לאכול קודם תפלת שחרית,
כגון יולדת בימים הסמוכים ללידתה ראוי ונכון שתקדש או תצא
.68ידי חובת קידוש לפני כן

סט) הבדלה - לכתחילה ראוי שתשמע מאדם אחר אבל אם
אינה יכולה תבדיל לעצמה ותשתה מהיין שיעור רביעית או תתן
.69לילד קטן שהגיע לגיל שש לשתות מהיין כשיעור

59. במשנה ברורה סימן רעג ס"ק לב שכלתחילה צריך לאכול דוקא במקום נרות

60. לענין הדלקת אור החשמל כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כד במקום שאין אפשרות בשום פנים להשיג נרות שמן או שעוה, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה. ע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן מ אות ה. ובשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן כד כתב במקום שאפשר להשיג נרות שמן או שעוה, בודאי שעדיף לצאת בהם ידי חובת הדלקת הנרות של שבת ויום טוב, כיון שיש בהם היכר מיוחד שנעשו לכבוד שבת ויום טוב, ונכון לכוין בברכה שקודם ההדלקה, לפטור בברכתו גם את הדלקת החשמל שידליק לאחר מכן. ומכל מקום במקום שאין אפשרות בשום פנים להשיג נרות . שמן או שעוה, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה

61. כתב בשו"ע אורח חיים סימן רסג סעיף ח ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר. משום שכבר יש שם אור מרובה מנרות שכבר הדליקו ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד אבל הרמ"א בהגהה כתב שאין מנהגם כן אלא נוהגים לברך אפילו שכבר הדליקו נרות דכל מה דמיתוסף אורה יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית וזוית, וע"ע במשנ"ב שם וכן בשו"ת יבי"א ח"ט סימן ק"ח, שו"ת אז נידברו ח"ג ס"א, ילקוט יוסף רס"ג סי"ט וסימן רס"ד סס"ב, ואם לא הספיקה להדליק ראשונה את הנרות תשמע ברכה מאשה הנוהגת לברך .כגון מבנות אשכנז ותפטור אותה בברכת הדלקת נרות של שבת או שתדליק ללא ברכה

62. כתב הרמ"א בשו"ע אורח חיים סימן רסג ס"י צריך להניח הנרות במקום שמדליקין, לא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר. וכתב המשנה ברורה סימן רסג ס"ק מח אם הדליק בבית במקום שמשתמשין בו מותר לטלטלם אח"כ ולהניח במקום אחר דכל הבית . הוי מקומם. והלבוש מחמיר אף בזה ובמקום הצורך יש להקל

63. כיון שלא עשתה כן במזיד אלא באונס לכן לא נקנסת. כ"כ במשנה ברורה סימן רסג ס"ק .ז' אם נאנסה ולא הדליקה כגון שהיתה בבית האסורים וכיוצא בזה א"צ להוסיף . בשמירת שבת כהלכתה פרק מג סעיף ה וכן בנשמת אברהם ח"ה עמוד רלז

64. הפעלת הזמזם גורמת לצלצול וכן להבערת אור מנורה במקומם של האחיות ולכן יש בה גם איסור דרבנן וגם איסור דאורייתא של הבערה מכל מקום בשלושה ימים ראשונים שהיא בהגדרה של חולה שיש בה סכנה אם יש לה צורך של ממש בכך יכולה ללחוץ . ולהזעיק את האחות

65. במקרה של דלקת והרופאים אומרים שיש צורך להוציא את התפרים אפשר להוציא את .התפרים אפילו בשבת

66. כל מה שיכולה לעשו"ת צריכה לעשו"ת ולכן אינה פטורה משאר המצוות של שבת כל מה שאינו גורם לה לחולי ולכן אם יכולה לשמוע קידוש חייבת בכך ואינה חייבת לשתות . מהיין כיון ששתיית היין היא לחיבוב המצוה ואינה חיוב מעיקר הדין

67. רק סעודה ראשונה ושניה יש חיוב לעשו"ת בפת ובלחם משנה אבל סעודה שלישית ורביעית מעיקר הדין אפשר לעשו"ת במזונות כש"כ בשו"ע אורח חיים סימן רצא סעיף ה סעודה שלישית צריך לעשותה בפת. וי"א שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן. וי"א שיכול לעשותה בדברים שמלפתים בהם הפת כבשר ודגים, אבל לא בפירות. וי"א דאפילו בפירות יכול לעשותה. ועיין במשנה ברורה סימן ש ס"ק א . שכתב שסעודה רביעית אפשר לקיימה במזונות או עכ"פ בפירות

68. ביאור הלכה סימן רפ"ט כתב שפשוט דצריך לקדש מתחלה שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב' סימן כ"ח ד"ה ובאחד שמוכרח, לא חלק על דבריו, ובשו"ת יביע אומר חלק ח' או"ח . סימן ל"א כתב שמעיקר הדין אין חיוב לקדש קודם האכילה עיי"ש

69. שכל שמבדילה לעצמה מברכת בורא פרי הגפן וכדי שלא תהיה ברכה לבטלה חייבת לשתות אבל כששומעת מאדם אחר את ההבדלה ומתכוונת לצאת ידי חובה אינה חייבת .לשתות ודי בכך שהמבדיל שותה מהיין

פרטים

קטגוריה: רפואה בשבת

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 840

כח) הגדרה של תחילת לידה - כל שידוע לאשה בהתאם לגופה
שהוא מצב של לידה אפילו ללא צירים כגון הרגשת לחץ שהולד
רוצה לצאת או ירידה רבה של מים או דימום יש לחלל השבת
ולנסוע באופן הבהול ביותר לבית חולים ורק אם יש שהות יש
להשתדל לעשות המלאכה בשינוי ככל.27שאפשר

כט) אמבולנס -  אפילו שמותרת הנסיעה ברכב פרטי עם נהג
יהודי כיון  שיש  פרטים רבים  שצריך להזהר בהם  צריך לעשות
את השיקול הנכון בהתאם ובכל אופן כשיש שהות
.28עדיף להזמין אמבולנס

ל) פתיחת הרכב- רכב המופעל על ידי נעילה מרכזית עדיף
שלא להפעיל את האזעקה לפני שבת כדי שיפתח את הרכב
.על ידי מפתח בלבד ולמעט בחילולי שבת

לא) סדר עדיפויות לנסיעה בשבת עם יולדת הוא כך:

1) להזמין אמבולנס: משום חשש סכנה בדרך, ראוי  להזמין
אמבולנס שיש בו מכשור רפואי, שאם תתחיל הלידה
.29בדרך יש אפשרות לטפל ביולדת

2) נהג גוי - יש לסכם עם נהג גוי לפני שבת את הנסיעה
.30אפשר גם להזמין מונית עם נהג גוי

3) רכב פרטי - כשאין אפשרות לחכות לאמבולנס או לגוי
אז מותר לנסוע ברכב פרטי ועדיף רכב שאינו אוטומאט
.31וכן שאין בו נעילה מרכזית על ידי שלט

לב ) ישוב הדעת - חז"ל קבעו שיולדת צריכה ישוב הדעת
בזמן הלידה כלומר שתהיה בטוחה שמטפלים בה באופן
הטוב ביותר ולכן מותר לעשות בעבורה דברים אחרים אפילו
שאין בהם צורך ממשי ללידה מכל מקום אם היא יותר רגועה
.32שעושים הכל למען בריאותה

לג) צוות רפואי - אם דעתה של היולדת מתישבת דוקא
בבית חולים עם צוות רופאים ואחיות שהיא מעדיפה, מותר
.33להסיעה לשם אפילו שהוא במקום יותר רחוק

לד)  הידור בכשרות - אין להעדיף בית חולים רחוק בשביל
הידור בכשרות או בצניעות ומכל מקום הכל תלוי ביישוב
.34דעתה של היולדת

לה) אדם מלווה - מותר לבעל או לכל אדם שהיולדת סומכת
עליו להתלוות ולנסוע עימה ברכב לבית החולים כדי ליישב
.35דעתה של היולדת

לו) יולדת שאינה רוצה במלווה - יולדת שטוענת שאינה צריכה
מלווה ואינה רוצה שיתלוו עליה אין צריך לשכנע אותה
.36שתסכים שיתלוו אליה

לז) לומר בפה שצריכה מלוה - כשיש צירי לידה וכן הכורעת
ללדת אינה צריכה לומר בפיה שהיא צריכה שבעלה יבוא איתה
ודי בכך שהמלוה יודע שהיא רוצה שיתלוו אליה
.37לנסיעה

לח) יולדת שמבקשת שני  מלווים - כשמבקשת מלוה נוסף יתכן
ויהיה מותר לשניהם להתלוות אליה כשלא עושה זאת מתוך
פינוק אלא מתוך פחד הלידה ומכל מקום לפני שבת יתייעצו
.38עם מורה הוראה כיצד לנהוג

לט) יציאה בלילה לבית החולים -  מלוה שיצא בלילה לבית
החולים עם יולדת יעיר את השכנים על מנת שיבואו וישמרו על הילדים
ואם אין מי שיכול להשגיח עליהם מותר לו לקחת את  היולדת 
לבית  חולים  ולחזור  אפילו  בשבת  כדי  לא
.39להשאירם נעולים בבית

מ) תינוק ללא  השגחה - בשעת הדחק כשאין אפשרות אחרת
ויש צורך להסיע אשה יולדת לבית החולים ואין מי שישמור
על התינוק אפשר להקל ולקחת את התינוק יחד עם היולדת
.40לבית החולים

מא)
חילול שבת עבור שמירה על הילדים - כשאין מי שישמור על
הילדים הקטנים ויש חשש של סכנה אם ישארו לבדם אפשר
לקחתם למקום שבו ישגיחו עליהם ויש למעט בחילולי
.41שבת ככל האפשר

מב) מהלך הנסיעה -  תמיד צריך לנסוע בדרך הקצרה ביותר
ובפרט כשהנהג יהודי עדיף שלא  יאריך  בדרכו וימעט בחילולי שבת
ככל האפשר בהתאם לבטיחות הנסיעה שלא
.42יכנס לכלל סכנה בנסיעה

מג) הדלקת מזגן בקיץ - כשאפשר לפתוח חלונות אין להדליק
מזגן קירור אפילו שהיולדת מבקשת אלא אם כן החום גדול
.43מאוד וגורם לה לסכנה

מד)
כיבוי מכשיר חשמל מפריע -  אם נידלק ה"טיפ" בווליום
.44גדול אין לכבותו במהלך הנסיעה

 מה) מלוה שיורד מהאמבולנס בזמן הלידה - כשהלידה
התחילה והמלוה ירד מהאמבולנס כדי לא להיות נוכח בזמן
הלידה, או שנשאר באמבולנס והיסב את פניו על מנת לא
לראות את מהלך הלידה, רק אם היולדת צריכה את המלוה
.45מותר לו להמשיך איתה לבית החולים

מו) חניית הרכב - אין להחנות את הרכב על ידי הנהג יהודי
ואם יש שומר של החניון שהוא גוי אפשר לצאת מהרכב
.46ולרמוז לו שהוא יחנה את הרכב בחניה

מז) בין  השמשות -  כשנהג יהודי הגיע  בין השמשות לבית החולים
יכול לבקש מגוי שיחנה לו את הרכב במקום חניה
.47מסודר על מנת שלא יגרם נזק לרכב

מח) כיבוי רכב רגיל - רכב שמופעל על ידי הילוכים ידניים אפשר
לכבותו על ידי שינוי כגון שעוצר את הרכב בהילוך
.48והרכב כבה מאיליו ולא יכבה את פנסי הרכב

מט) כיבוי רכב אוטומאט - לכתחילה עדיף שגוי יכבה את הרכב
אבל כשחושש לנזק גדול ואינו יכול לכבות הרכב בשינוי
במקום של הפסד מרובה המיקל לכבותו כדרכו יש לו על מי
.49לסמוך ולא יכבה את פנסי הרכב

נ) חתימה על טיפול רפואי - מותר לחתום על כל טיפול רפואי
הנועד להקל  על  היולדת ולהצילה  מסכנה ועדיף  לחתום
.50בשינוי כגון ביד שמאל או לבקש מגוי שיחתום במקומה

נא) מתלווה שמתבקש לחתום - כשהרופאים דורשים חתימה
על מנת ליתן טיפול רפואי בשבת ואין בכח היולדת לחתום ואין גוי 
שיכול לחתום במקומו יכול המתלווה לחתום בשינוי
.51במקום היולדת

נב) אפידוראל -  מותר לאשה הסובלת מכאבי לידה לבקש
זריקת אפידוראל כדי ללדת ביישוב הדעת ולהשיב את
.52נפשה אבל אם אפשר להימנע מזה גם בימות החול עדיף

נג) זירוז לידה - אין שום היתר לעשות זירוז לידה בשביל נוחות
בין בשבת ובין בימי החול שלכל תינוק יש מזל שנקבע לו
בעת לידתו והזירוז יכול לקבוע לו מזל אחר ואסור להתערב
במלאכת שמים ורק במקרה של סכנת חיים לאם או לולד
.53התירו לזרז לידה

נד) חדר לידה -  כשיש בחדר לידה מכשירי חשמל למיניהם
שמפריעים לה והיא טוענת שזה שמפריע את מנוחתה וגורם
לה לטירוף הדעת אפשר לבקש מגוי למלא בקשתה לצורך
.54ישוב דעתה של היולדת

נה) מעלית  - לאחר  הלידה כשצריך  להעביר יולדת  לחדר
התאוששות אפשר להשתמש במעלית של שבת ואם אין מעלית
של שבת יש לחפש גוי שיפנה אותה אפילו במעלית
.55רגילה

נו) חשש הפלה - אשה מעוברת שרופא קבע שאם לא תקבל
את  הטיפול  הרפואי  יש  חשש  שתפיל  הולד  ח"ו,  מותר
.56לעשות את כל הדרוש כדי להציל הולד

נז) המפלת - אשה שהפילה דינה כיולדת לכל דבר ולכן במקום
שיש סכנה לחייה מותר לחלל שבת כדי להצילה ובפרט
כשהרופאים טוענים שאם לא תקבל טיפול רפואי יגרם לה
.57נזק

נח) להציל אשה מהפלה -  מותר לחלל שבת על מנת להציל
אשה  שלא  תעשה  הפלה  ובכללם  למנעה מליטול גלולות
שיכולות להפיל את הוולד אלא אם כן יש חשש סכנה
.58לחייה

כשאוכלים ממתקים רק בשבת ולא בימי החול
כשמקפידים לשתות משקאות קלים רק בשבת וכשנותנים לילדים יחס חם
גורמים לילדים
לצפות לשבת

27. בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכח סעיף י"ב כתב כשמחללים שבת על חולה שיש בו סכנה, משתדלים שלא לעשו"ת על ידי גוי או קטנים ונשים אלא על ידי ישראלים גדולים ובני דעת. וברמ"א וי"א דאם אפשר לעשו"ת בלא דיחוי ובלא איחור ובשינוי, עושה .בשינוי ואם אפשר לעשו"ת על ידי גוי כשאין חשש שיתעצל הגוי, לכתחילה יש לבקש מגוי . ובסימן ש"ל סעיף א, שש"כ ח"א עמ' ת"צ, שו"ת אורל"צ ח"ב עמ' רנ"ה

28. כיון שרבו השיטות בזה לא מצאנו מקום להאריך עיין באורך בתורת היולדת פי"ג וע"ע .שם בהערה ט' ובילקו"י שבת ד' עמ' רצ"ז

29. באמבולנס יש עדיפויות גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה רפואית כיון שיש לו היתר לחזור . למקומו על מנת להציל חיים נוספים וכן יש בו את כל הציוד הנדרש ליולדת בשעת הצורך

30. נהג גוי עדיף כיון שאמירה לגוי מותרת במקום סכנה וכל שכן להשתמש בו על מנת להציל נפשו"ת וכאן אין חשש שימשיך לחלל שבת לאחר שהיולדת הגיעה לבית החולים מה . שאין כן בנהג ישראל שיש חשש שיחזור למקומו בשבת וזהו חילול שלא לצורך פקוח נפש

31. הנסיעה ברכב פרטי כרוכה בהרבה בעיות הלכתיות מהרגע של פתיחת הדלת ועד לחניה .לכן כשיש זמן כדאי שלא להשתמש ברכב פרטי אלא באמבולנס

32. כתבו התוספות מסכת שבת דף קכח עמוד ב יתובי דעתא היינו שיותר יכולה היולדת להסתכן על ידי פחד שתפחד שמא אין עושין יפה מה שהיא צריכה ממה שיסתכן החולה ברעב. וכיון דמצינו ביולדת שעלולה להסתכן מחמת פחד מי הוא שיכול לסמוך על .חילוקים בחשש פקוח נפש

33. ישוב הדעת של היולדת עדיף כדי שתינצל מהסכנה של הלידה במשנ"ב סי' של ס"ק ד דקים להו לרבנן דיתובי דעתא דיולדת הוא מילתא דמסתכנא בה. וכן הוא בשש"כ פרק ל"ו ס"ח וכן בקיצוש"ע השלם עם פסקיו של הרב מרדכי אליהו סימן צ"ג ס"ב כתב שקל דינה של יולדת מחולה שאין בו סכנה שהיא יכולה להחליט על מיילדת או רופא מסויים . אפילו שהוא רחוק מביתה עכ"ל. ע"ע בשו"ת צי"א חלק יג סימן נה

34. הידור בכשרות אין בו צורך ישיר למהלך הלידה לכן אין להרבות חילולי שבת בשביל זה אבל אם היולדת חוששת שאם תלך לבית חולים שהוא יותר פרוץ תיגרם לה מכך עוגמת .נפש הרי זהו ישוב דעתה של היולדת בפרט שחוששת שלא תוכל לאכול שם

35. שו"ת אגרות משה חלק או"ח א' סימן קל"ב כתב שיש להתיר אם תצטער מזה אף שלא , תבוא לידי סכנה. שו"ת יבי"א ח"ט סימן ק"ח סע' קע"ט, ובשו"ת שבט הלוי ח"ג סל"ו ובשעת הצורך כשאין מקום ברכב שמסיע את היולדת והיא צריכה את המלווה בשביל שימסור פרטים עליה וכן שיחזק את ידיה ושלא תשאר לבדה ותיטרף דעתה מותר לו . לנסוע ברכב פרטי על מנת ללוות אותה

36. כיון שאינה חוששת להיות בלידה לבדה אין כאן הסיכון של תיטרף דעתה עליה ולכן אין .לנסוע עימה ואין לחלל שבת בנסיעה ללוותה

37. אע"פ שיש מחלוקת שבשו"ת אורל"צ ח"ב אסר והתיר רק כשהיא מבקשת בפירוש מ"מ יכול לבוא איתה שכבר דחה דבריו בשו"ת יבי"א ח"ט ססק"ח וכן הוא בב"ח ריש סימן .של"א

38. כשמבקשת מבעלה ואמה שיתלוו אל נסיעתה מחשש פחדה הרי יש כאן הגדרה של ייתובי . דעתה של יולדת והכל נידון לגופו לכן ישאלו ת"ח לפני שבת מה דינם

39. כדין קטן שננעל בבית שמותר לשבור הדלת על מנת לחלצו שיש בזה פיקוח נפש שדוחה שבת כש"כ בשו"ע אורח חיים סימן שכח סעיף יג כל הזריז לחלל שבת בדבר שיש בו סכנה, הרי זה משובח אפילו אם מתקן עמו דבר אחר כגון שפירש מצודה להעלות תינוק שנפל לנהר וצד עמו דגים, וכן כל כיוצא בזה. וכתב שם המ"א ס"ק ח והמשנה ברורה שאם ננעל הדלת בפני התינוק שובר הדלת ומוציאו אע"פ שהוא מפצל אותם כמין עצים שראויים למלאכה שנעשים כמין נסרים או קסמין להדלקה אפ"ה מותר השבירה שמא יבעת התינוק וימות ולא אמרינן שאפשר לקרקש להתינוק באגוזים מבחוץ עד שיביאו .המפתח

40. ונראה לי שהוא הדין כאשר יש אנשים היכולים להחטיא את הילד ולגרום לו נזק רוחני . בפרט כשאין ישוב הדעת ליולדת בכך שילדיה נתונים במקום אחר ללא פיקוח

41. כיון שאי אפשר להשאיר ילד קטן נעול בבית שיש בזה פיקוח נפש וכל שכן כאן שהיולדת .לא תהיה רגועה אם אינה יודעת היכן ילדיה או שהם סגורים בבית לבדם

42. שאין היתר להרבות בחילולי שבת שלא לצורך אלא רק לצורך פקוח נפש אבל גם בנסיעתו .צריך להיות זהיר כדי לא לגרום לסכנה

43. .הפעלת מזגן כרוכה בהאמצת המנוע וכן בהגברת שריפת דלק

44. .אבל אפשר לבקש מגוי שיכבה אם יש צורך גדול



45. דינה של יולדת הוא כחולה שיש בו סכנה שמותר להתלוות אליה לצורך החלמתה ואם כן מותר למלווה לחזור לאמבולנס ולהתלוות אליה ללידה כדין כל חולה שיש בו סכנה שיש . חשש שתיטרף דעתו ורוצה שיתלוו אליו קרוביו

46. שיש לדון כאן דין של הפסד מרובה ואם לא נתיר לו יש חשש שמא לא ירצו לקחת חולים לבית חולים שמא לא יוכלו לכבות את הרכב ויש כאן גם סניף של אם לא נתיר לו סופו לא . יבואו לעשו"ת תחילתו

47. כתב בשו"ע או"ח סי' רסא ומותר לומר לא"י, בין השמשות, להדליק נר לצורך שבת. וכן לומר לו לעשו"ת כל מלאכה שהיא לצורך מצוה או שהוא טרוד ונחפז עליה. משנה ברורה . סימן רסא ס"ק יג ולא גזרו על שבות בין השמשו"ת לצורך מצוה

48. כיון שכיבוי גחלת מתכת אסור מדרבנן והכיבוי הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה כיון שאינו צריך את הגחלים ויש כאן הפסד גדול אפשר להקל משום שאם לא נתיר לו לכבות את הרכב בסופו יש חשש שלא יצא להציל את החולה ויחשוש על רכבו וכן כתב בילקוט יוסף בדיני יולדת סימן של סעיף ח והביא את שו"ת דבר יהושע חיו"ד סי' סט והביא גם פוסקים שמחמירים בכך מ"מ פסק שם הסומך על המיקילים במקום הפסד גדול יש לו .על מי לסמוך

49. כיון שאי אפשר לכבות את הרכב בשינוי כברכב עם הילוכים מ"מ יכול כאן לבקש מגוי כדין אמירה לגוי במקום הפסד מרובה שכיבוי הרכב אסור מדרבנן ככיבוי גחלת של מתכת שאינו צריך לגופה מ"מ עיין במקורות בהערה הקודמת שסומך על המקילים . במקום הפסד

50. כתיבה ביד שמאל איסורה מדרבנן ולצורך רפואת היולדת או העובר אפשר לחתום בשינוי .כשאר צרכי חולה שיש בו סכנה, שמה שאפשר לשנות משנים

51. כיון שיש כאן חולה שיש בו סכנה שמותר לעשו"ת בשבילו איסורי דאורייתא כדי להצילו וכאן כתיבה בשינוי היא איסור דרבנן ועל מנת שיטפלו באשתו יכול להקל בכך כשזהו .תנאי הכרחי לטיפול בחולה

52. עדיף להמנע מתרופה זו מחשש הסכנה שבדבר שיכולה להשתתק ח"ו בגופה ועוד שיש תופעות לוואי שונות ומשונות שעלולות להופיע אצל נשים אחר זריקה זו וע"ע בשו"ת משנה הלכות חלק יד סימן רס"ו, ובשו"ת שבט הלוי חלק ט' סימן ע"ה שכתב שרק .כשצועקת כבר בחבליה שקשה לה לסבול ובפרט בנשים חלשו"ת וחולניות אפשר להקל

53. לכל זמן, ועת לכל חפץ, ואין לעשו"ת זירוז לידה נגד רצון הבורא שכל ילוד יש לו זמן לידה וחיים ומזל ואם מקדימים שעתו אז מזלו משתנה ויכול להתהפך ולהישתנות ולכן אין להתערב בעבודתו של הקב"ה ורק כשיש חשש של פיקוח נפש של הולד או האם מותר .' לעשו"ת זירוז כדי להציל חיים. ע"ע בתורת היולדת פרק א' סע' א

54. ככל צרכיה שעושים לה על מנת שלא תרגיש שלא עושים צרכיה כראוי לכן מותר לכבותו בשבת כש"כ תוספות במסכת שבת דף קכח עמוד ב שיותר יכולה היולדת להסתכן על ידי שתפחד שמא אין עושין יפה מה שהיא צריכה וכן כאן שמא תראה שחוששים לחלל שבת בעבורה היא תחשוש שלא יעשו שאר צרכי לידה בשבילה ובפרט שכאן היא טוענת שזה מפריע לרוגע הנפשי שלה. כיון שהדבר גורם לה לעגמת נפש ומכביד את החולי עליה לכן . אפשר להקל וכדאי לכתחילה שיאמר לגוי או יעשה זאת בשינוי כדי למעט באיסורי שבת

55. כיון שאין כאן צורך ממש לרפואת החולה אלא צורך של הבית חולים בפינוי החדר ואין צורך בחילול שבת שלו לכן יחפש גוי ואם בא יהודי ועושה כן מדעתו כגון סניטר או אחד .העובדים אין למחות בהם

56. כתב בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"א סימן מ"ג ויש להורות להתיר לחלל שבת עבור פקו"נ של עובר גם במקום שלא נשקפת סכנה לאם, ואפילו קודם מ' יום ליצירתו, ואפילו בספק .פיקוח נפש עכ"ל

57. דין המפלת הוא כדין היולדת לכל דבר בין לעניין צומות ותעניות ובין לעניין חילולי שבת ולכן מותר לעשו"ת ככל הדרוש לה על מנת להצילה ובפרט אחר ההפלה שיש צורך לנקות .את הרחם על מנת שלא יגרם לה זיהום פנימי

58. כ"כ בקובץ עטרת שלמה שנת תשסה. ועוד כתב שם הרה"ג יצחק זלברשטין שאשה העומדת ליטול גלולת פוסטינור בשבת יש לחלל שבת ולשכנעה שלא תיטול אלא אם כן העובר מסכן את חייה ונוטלת אותו כדין עכ"ל

פרטים

קטגוריה: רפואה בשבת

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 570

ע) שלושה ימים ראשונים - דינה של היולדת כחולה שיש בו
סכנה שעושים בשבילו  כל  צרכיו  אפילו שאינו  מבקש
,להדליק אור או לכבות אור או לבשל אוכל בשבילה מותר
.70שדינה כחולה שיש בו סכנה

עא) חולה שאין בו סכנה - מהיום השלישי עד יום השביעי רק
אם אומרת צריכה אני, מחללים שבת בעבור רפואתה. אבל
מהיום השמיני עד יום השלושים נחשבת כחולה שאין בו סכנה
ומותר לעשות לרפואתה מלאכות דרבנן בשינוי או על
.71ידי גוי

עב) הוראת רופא לאחר שלושה ימים - כשרופא אומר
שהיולדת צריכה טיפול   כדי למנוע   סכנה  ליולדת ,
מותר   לעשות 
.72בשבילה אפילו לאחר שלושה ימים ואפילו שלא מבקשת

עג) עד שלושים יום - משבעה ימים עד שלושים יום אחר הלידה
דינה כחולה שאין בו סכנה שעושים בשבילו איסורי דרבנן
בשינוי ולכן אפשר לומר לגוי שידליק אור עבורה או יפעיל
.73'חימום וכד

עד) מריחת משחה - כשצריכה למרוח משחה צריכה להכין לפני
שבת חתיכות בד שמרוח עליהן משחה ואם לא הכינה, תניח
המשחה עם השפופרת, או בקיסם על הגוף או על התחבושת
.74או הבד ללא מריחה ולהצמיד על הגוף שיתמרח מאליו

עו) גודש באשה  מניקה -  כשיש ריבוי חלב  וגודש וסובלת
מכאבים, יכולה  להשתמש בתרופות להרגעת הכאב, או להניח
על עצמה עלי כרוב כדי להרגיע המקום.

עז) שאיבת חלב במכונה חשמלית או ידנית - שאיבת חלב אסורה 
בשבת, ואשה המצטערת מאוד מריבוי חלב יכולה
לשאוב במשאבה ידנית לתוך מיכל שיש בו חומר שמקלקל
.77את החלב עד שאינו ראוי לאכילה

עח) שאיבת חלב לתינוק - תינוק שבימיו הראשונים עדיין אינו
יכול לינוק ואינו אוכל דיסה או תחליף חלב מותר לשאוב
.78חלב במשאבה ידנית כדי להאכילו בשבת

עט) שאיבה על ידי גויה -  בשעת הצורך אפשר לומר לגויה
לשאוב על ידי מכונה אפילו חשמלית לצורך שמירת החלב
.79לתינוק שזה כל מאכלו ויש חשש שיבוא לידי סכנה

פ) שאיבת חלב לצורך פג - תינוק פג שכל מאכלו הוא חלב
אם, מותר לשאוב במשאבה ידנית לתוך בקבוק על מנת
.להעביר לו את החלב

פא) ויטמינים להגברת חלב -  אשה מניקה שלוקחת ויטמינים
להגברת החלב לצורך הנקה וחיזוק גופה מותרת להמשיך
.80לקחתם גם בשבת

פב) טפטוף חלב - אע"פ שאסור בשבת לחלוב חלב ביד, מכל
מקום מותר לטפטף חלב לתוך פיו של תינוק כדי שירצה לינוק.

פג) בנק החלב - אשה שיש לה ריבוי חלב ורוצה לתרום אותו
לבנק החלב, אסור לה לחלוב לתוך כלי בשבת על מנת
להעבירו לבנק החלב ואם יש לה צורך להוציא חלב תוציא
.82לתוך כלי שיש בו חומר הפוגם את החלב

פד) כיבוי אור בשבת - יולדת שיש אור בחדרה והיא בשלושה
ימים אחר הלידה וקשה לה להירדם ואומרת שהאור מפריע
לה מאוד ואין לה מקום אחר לישון בו אפשר לבקש מגוי
שיכבה  בעבורה  את  האור  ואם  אין  גוי  אפשר  לכבות
.83בשבילה את האור בשינוי

פה) כיבוי מזגן - עד חודש לאחר הלידה כשהמזגן מפריע לה
כגון מקרר מאוד או שחם מאוד אפשר לומר לגוי שיכבה את
.84המזגן בשבילה

פו) הדלקת מזגן -  יולדת בחודש הראשון ללידתה שמבקשת
חימום אפשר להדליק לה מזגן על ידי גוי על מנת להקל
.85עליה

70. כתב בשו"ע או"ח סי' של סעיף ד כל שלשה ימים הראשונים אפילו אמרה אינה צריכה מחללין עליה את השבת, משלשה ועד ז', אמרה. אינה צריכה, אין מחללין, מכאן ואילך אפילו אמרה. צריכה אני, אין מחללין עליה אלא הרי היא עד שלשים יום כחולה שאין בו . סכנה

71. בשולחן ערוך סימן ש"ל סעיף ד מבואר ששלשה ימים הראשונים מחללין עליה שבת ומותר להדליק מזגן חימום או לבשל אוכל כשצריכה ואפילו לכבות האור כשמפריע לה לישון, משלשה ועד ז' אמרה אינה צריכה, אין מחללין עליה שבת מכאן עד שלשים יום . היא כחולה שאין בו סכנה. שמותרת בתרופות ומלאכות דרבנן בשינוי

72. מכיון שדינה כחולה שיש בו סכנה ולכן אם רופא אומר שיש סכנה וזוקקה לטיפול רפואי .אפילו הכרוך בחילול שבת, מותר לעשותו בשביל להצילה מסכנה

73. כתב בשולחן ערוך אורח חיים סימן של סעיף ד כל שלשה ימים הראשונים אפילו אמרה , אינה צריכה מחללין עליה את השבת, משלשה ועד ז', אמרה: אינה צריכה, אין מחללין מכאן ואילך אפילו אמרה: צריכה אני, אין מחללין עליה אלא הרי היא עד שלשים יום . כחולה שאין בו סכנה. וכן נפסק באחרונים

74. מריחת משחה אסורה מדאוריתא משום ממרח ורק במקרה של פקוח נפש כגון בחולה שיש בו סכנת חיים אז התירו וכאן אין פיקוח נפש אלא דינה כחולה שאין בו סכנה שמותר ליתן לו תרופות על מנת לרפא את חוליו לכן תניח מבעוד יום על רטיות או פדים משחה ותכסה אותה ובשבת תניח את המטליות על גופה ואם לא הכינה מבעוד יום אז רק . תניח את המשחה ללא מירוח ואחר כך תשים את הרטיה

75. כדין שאר חולה שאין בו סכנה שהתירו לו להשתמש בתרופות בשבת ואחר שלושים יום שכבר אינה בהגדרה של חולה שאין בו סכנה אם יש הוראת רופא שהסדקים עלולים להחמיר עד כדי זיהום מותר לה להמשיך הטיפול גם בשבת וללא פעולת מריחה שיש בה חשש איסור דאורייתא של ממרח אלא תניח על מקום הסדוק או על פד הנקה ואפילו שיתמרח מאיליו. ע"ע שש"כ ח"א עמ' תצ"ד. וכן בשו"ת באר משה ח"ג סימן קפ"ה אות .'ד

76. משום שהגדרתה כחולה שאין בה סכנה שאם לא תטפל בגודש המצב עלול להחמיר ויש . חשש לחום גבוה ותצטרך לטיפול של רופא מומחה ולעיתים יכול להסתיים בניתוח ח"ו

77. בשולחן ערוך אורח חיים סימן ש"ל ס"ח כתב וכן היא בעצמה יכולה להוציא בידה החלב . המצער אותה

78. באופן שהתינוק אינו יכול לינוק מאמו כגון שהוא בבית החולים מותר לחלוב עבורו לתוך כלי גם בשבת כיון שעלול להסתכן כ"כ בשמירת שבת כהלכתה פרק לו הערה סב בשם . הגרשז"א וכן מובא בשולחן שלמה סימן שכח בתחילת סעיף לד

79. כדין כל צרכי תינוק ששבות דשבות במקום חולי לא גזרו רבנן וכאן כשיש חולי לתינוק שצריך את החלב יהיה אפשר להשתמש בגויה שתחלוב בשבילו אפילו שיצטרך את החלב במוצאי שבת כיון שזהו כל מאכלו ויש חשש שלא יהיה לו מה לאכול ואע"פ שהמינקת כמסייעת מכל מקום במקום חולי כזה כשאינה מסייעת ממש אלא רק עומדת אפשר .להקל

80. כיון שאין כאן חולי שצריכה להתרפאות ממנו אלא רק מחזקת גופה וכתוספת מאכל כדין . שאר ויטאמינים שנכתב לעיל שהתירו בשבת

81. הבית יוסף אורח חיים סימן שכח אות לה הביא דברי ה"ר בנימין מה שנוהגות שמקלחות מהחלב כדי שיאחז הדד ויינק מותר וכ"כ בשו"ע סי' שכח סע' ל"ה מותר לאשה לקלח . מהחלב כדי שיאחוז התינוק הדד וינק

82. כיון שיכולה להוציא במוצאי שבת ואין כאן חשש של פיקוח נפש או סכנה שיכולה .להוציא את החלב לאיבוד כשמצטערת מאוד שולחן שלמה סימן שכח ס"ס לה

83. כיון שדינה כחולה שאין בו סכנה שמותר לחלל שבת בעבורו וכאן יש איסור שלכיבוי . האסור מדרבנן לכן אפשר להקל במקום הצורך לרפואתה ומנוחתה של היולדת

84. כדעת הפוסקים שאיסור כיבוי של מזגן הוא אסור מדרבנן ולא מדאורייתא ולכן במקום חולי אפשר להקל לצורך יולדת שנמצאת בשבוע הראשון לאחר לידתה, ועד חודש ימים . אפשר לומר לגוי כדין כל מלאכות שאפשר לומר לגוי לעשו"ת לצורך חולה שאין בו סכנה

85. כדין של חולה שאין בו סכנה שמותר לומר לגוי לעשו"ת בשבילו מלאכות לצורך רפואתו ובפרט כאן שהדלקת מזגן אסורה מדרבנן. ואפילו שיש מנורה הנדלקת כיון שהוא הגוי .אינו מתכוון להדליק את המנורה וזהו פסיק רישא שמותר באמירה לגוי