נט) הדלקת נרות - לכתחילה יש להדליק נרות בחדר אוכל כדי
שתהיה  הנאה  מהנרות  במקום  הסעודה  ותשתדל  להיות
.59הראשונה שמדליקה נרות שבת ואז תוכל לברך

ס) כשאין אפשרות להדליק נרות - כשאין אפשרות להדליק
נרות ממש אפשר להדליק את אור החשמל ולכוון עליו
.60במקום נרות שבת

סא) שמיעה מאשה אחרת - אם כבר הדליקו נרות שבת בחדר
אוכל אפשר להדליק ללא ברכה או לשמוע מאשה אחרת
.61הנוהגת לברך ולצאת ידי חובת הברכה

סב) הנחת הנרות במקומם - ראוי להשאיר את הנרות במקום
שהדליקה אותם ולכן אם שוכבת במיטה תדליק נרות בקרבת מקומה על מנת שלא תצטרך להרימם.

סג) לא הדליקה נרות - אם לא הדליקה נרות מחמת לידתה וכן
אם היתה עסוקה בטיפול בתינוק לרפואתו, איננה צריכה
.63להוסיף נר נוסף כקנס וכן אם יש אור חשמל בחדרה

סד) לחצן חשמלי בשבת - יולדת בשבוע אחרי הלידה שצריכה
לקרוא לאחות לכתחילה עדיף שתמנע מללחוץ על פעמון
הקריאה ובשלושת הימים הראשונים יכולה ללחוץ על הזמזם
.64כשצריכה סיוע דחוף מהאחות

סה) הוצאת תפרים בשבת  -  יש להשתדל שהוצאת התפרים בשבת
תעשה ביום חול ואם אין אפשרות אז על ידי גוי בלבד אלא אם כן יש
בזה סכנת פיקוח נפש אפשר גם על רופא
.65יהודי

סו) קידוש בערב שבת - יולדת חייבת בקידוש בליל שבת וכן
בשחרית ותשמע מאדם אחר שמחוייב בקידוש ואינה חייבת
.66לטעום מהיין

סז) סעודות שבת - סעודה ראשונה ושניה צריכה פת ולחם
משנה, אבל סעודה שלישית ורביעית אם קשה לה יכולה
.67לאכול מזונות או בכל מאכל אחר כגון פירות וירקות

סח) אשה חולה - שהתירו לה לאכול קודם תפלת שחרית,
כגון יולדת בימים הסמוכים ללידתה ראוי ונכון שתקדש או תצא
.68ידי חובת קידוש לפני כן

סט) הבדלה - לכתחילה ראוי שתשמע מאדם אחר אבל אם
אינה יכולה תבדיל לעצמה ותשתה מהיין שיעור רביעית או תתן
.69לילד קטן שהגיע לגיל שש לשתות מהיין כשיעור

59. במשנה ברורה סימן רעג ס"ק לב שכלתחילה צריך לאכול דוקא במקום נרות

60. לענין הדלקת אור החשמל כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כד במקום שאין אפשרות בשום פנים להשיג נרות שמן או שעוה, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה. ע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן מ אות ה. ובשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן כד כתב במקום שאפשר להשיג נרות שמן או שעוה, בודאי שעדיף לצאת בהם ידי חובת הדלקת הנרות של שבת ויום טוב, כיון שיש בהם היכר מיוחד שנעשו לכבוד שבת ויום טוב, ונכון לכוין בברכה שקודם ההדלקה, לפטור בברכתו גם את הדלקת החשמל שידליק לאחר מכן. ומכל מקום במקום שאין אפשרות בשום פנים להשיג נרות . שמן או שעוה, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה

61. כתב בשו"ע אורח חיים סימן רסג סעיף ח ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר. משום שכבר יש שם אור מרובה מנרות שכבר הדליקו ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד אבל הרמ"א בהגהה כתב שאין מנהגם כן אלא נוהגים לברך אפילו שכבר הדליקו נרות דכל מה דמיתוסף אורה יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית וזוית, וע"ע במשנ"ב שם וכן בשו"ת יבי"א ח"ט סימן ק"ח, שו"ת אז נידברו ח"ג ס"א, ילקוט יוסף רס"ג סי"ט וסימן רס"ד סס"ב, ואם לא הספיקה להדליק ראשונה את הנרות תשמע ברכה מאשה הנוהגת לברך .כגון מבנות אשכנז ותפטור אותה בברכת הדלקת נרות של שבת או שתדליק ללא ברכה

62. כתב הרמ"א בשו"ע אורח חיים סימן רסג ס"י צריך להניח הנרות במקום שמדליקין, לא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר. וכתב המשנה ברורה סימן רסג ס"ק מח אם הדליק בבית במקום שמשתמשין בו מותר לטלטלם אח"כ ולהניח במקום אחר דכל הבית . הוי מקומם. והלבוש מחמיר אף בזה ובמקום הצורך יש להקל

63. כיון שלא עשתה כן במזיד אלא באונס לכן לא נקנסת. כ"כ במשנה ברורה סימן רסג ס"ק .ז' אם נאנסה ולא הדליקה כגון שהיתה בבית האסורים וכיוצא בזה א"צ להוסיף . בשמירת שבת כהלכתה פרק מג סעיף ה וכן בנשמת אברהם ח"ה עמוד רלז

64. הפעלת הזמזם גורמת לצלצול וכן להבערת אור מנורה במקומם של האחיות ולכן יש בה גם איסור דרבנן וגם איסור דאורייתא של הבערה מכל מקום בשלושה ימים ראשונים שהיא בהגדרה של חולה שיש בה סכנה אם יש לה צורך של ממש בכך יכולה ללחוץ . ולהזעיק את האחות

65. במקרה של דלקת והרופאים אומרים שיש צורך להוציא את התפרים אפשר להוציא את .התפרים אפילו בשבת

66. כל מה שיכולה לעשו"ת צריכה לעשו"ת ולכן אינה פטורה משאר המצוות של שבת כל מה שאינו גורם לה לחולי ולכן אם יכולה לשמוע קידוש חייבת בכך ואינה חייבת לשתות . מהיין כיון ששתיית היין היא לחיבוב המצוה ואינה חיוב מעיקר הדין

67. רק סעודה ראשונה ושניה יש חיוב לעשו"ת בפת ובלחם משנה אבל סעודה שלישית ורביעית מעיקר הדין אפשר לעשו"ת במזונות כש"כ בשו"ע אורח חיים סימן רצא סעיף ה סעודה שלישית צריך לעשותה בפת. וי"א שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן. וי"א שיכול לעשותה בדברים שמלפתים בהם הפת כבשר ודגים, אבל לא בפירות. וי"א דאפילו בפירות יכול לעשותה. ועיין במשנה ברורה סימן ש ס"ק א . שכתב שסעודה רביעית אפשר לקיימה במזונות או עכ"פ בפירות

68. ביאור הלכה סימן רפ"ט כתב שפשוט דצריך לקדש מתחלה שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב' סימן כ"ח ד"ה ובאחד שמוכרח, לא חלק על דבריו, ובשו"ת יביע אומר חלק ח' או"ח . סימן ל"א כתב שמעיקר הדין אין חיוב לקדש קודם האכילה עיי"ש

69. שכל שמבדילה לעצמה מברכת בורא פרי הגפן וכדי שלא תהיה ברכה לבטלה חייבת לשתות אבל כששומעת מאדם אחר את ההבדלה ומתכוונת לצאת ידי חובה אינה חייבת .לשתות ודי בכך שהמבדיל שותה מהיין