ע) שלושה ימים ראשונים - דינה של היולדת כחולה שיש בו
סכנה שעושים בשבילו  כל  צרכיו  אפילו שאינו  מבקש
,להדליק אור או לכבות אור או לבשל אוכל בשבילה מותר
.70שדינה כחולה שיש בו סכנה

עא) חולה שאין בו סכנה - מהיום השלישי עד יום השביעי רק
אם אומרת צריכה אני, מחללים שבת בעבור רפואתה. אבל
מהיום השמיני עד יום השלושים נחשבת כחולה שאין בו סכנה
ומותר לעשות לרפואתה מלאכות דרבנן בשינוי או על
.71ידי גוי

עב) הוראת רופא לאחר שלושה ימים - כשרופא אומר
שהיולדת צריכה טיפול   כדי למנוע   סכנה  ליולדת ,
מותר   לעשות 
.72בשבילה אפילו לאחר שלושה ימים ואפילו שלא מבקשת

עג) עד שלושים יום - משבעה ימים עד שלושים יום אחר הלידה
דינה כחולה שאין בו סכנה שעושים בשבילו איסורי דרבנן
בשינוי ולכן אפשר לומר לגוי שידליק אור עבורה או יפעיל
.73'חימום וכד

עד) מריחת משחה - כשצריכה למרוח משחה צריכה להכין לפני
שבת חתיכות בד שמרוח עליהן משחה ואם לא הכינה, תניח
המשחה עם השפופרת, או בקיסם על הגוף או על התחבושת
.74או הבד ללא מריחה ולהצמיד על הגוף שיתמרח מאליו

עו) גודש באשה  מניקה -  כשיש ריבוי חלב  וגודש וסובלת
מכאבים, יכולה  להשתמש בתרופות להרגעת הכאב, או להניח
על עצמה עלי כרוב כדי להרגיע המקום.

עז) שאיבת חלב במכונה חשמלית או ידנית - שאיבת חלב אסורה 
בשבת, ואשה המצטערת מאוד מריבוי חלב יכולה
לשאוב במשאבה ידנית לתוך מיכל שיש בו חומר שמקלקל
.77את החלב עד שאינו ראוי לאכילה

עח) שאיבת חלב לתינוק - תינוק שבימיו הראשונים עדיין אינו
יכול לינוק ואינו אוכל דיסה או תחליף חלב מותר לשאוב
.78חלב במשאבה ידנית כדי להאכילו בשבת

עט) שאיבה על ידי גויה -  בשעת הצורך אפשר לומר לגויה
לשאוב על ידי מכונה אפילו חשמלית לצורך שמירת החלב
.79לתינוק שזה כל מאכלו ויש חשש שיבוא לידי סכנה

פ) שאיבת חלב לצורך פג - תינוק פג שכל מאכלו הוא חלב
אם, מותר לשאוב במשאבה ידנית לתוך בקבוק על מנת
.להעביר לו את החלב

פא) ויטמינים להגברת חלב -  אשה מניקה שלוקחת ויטמינים
להגברת החלב לצורך הנקה וחיזוק גופה מותרת להמשיך
.80לקחתם גם בשבת

פב) טפטוף חלב - אע"פ שאסור בשבת לחלוב חלב ביד, מכל
מקום מותר לטפטף חלב לתוך פיו של תינוק כדי שירצה לינוק.

פג) בנק החלב - אשה שיש לה ריבוי חלב ורוצה לתרום אותו
לבנק החלב, אסור לה לחלוב לתוך כלי בשבת על מנת
להעבירו לבנק החלב ואם יש לה צורך להוציא חלב תוציא
.82לתוך כלי שיש בו חומר הפוגם את החלב

פד) כיבוי אור בשבת - יולדת שיש אור בחדרה והיא בשלושה
ימים אחר הלידה וקשה לה להירדם ואומרת שהאור מפריע
לה מאוד ואין לה מקום אחר לישון בו אפשר לבקש מגוי
שיכבה  בעבורה  את  האור  ואם  אין  גוי  אפשר  לכבות
.83בשבילה את האור בשינוי

פה) כיבוי מזגן - עד חודש לאחר הלידה כשהמזגן מפריע לה
כגון מקרר מאוד או שחם מאוד אפשר לומר לגוי שיכבה את
.84המזגן בשבילה

פו) הדלקת מזגן -  יולדת בחודש הראשון ללידתה שמבקשת
חימום אפשר להדליק לה מזגן על ידי גוי על מנת להקל
.85עליה

70. כתב בשו"ע או"ח סי' של סעיף ד כל שלשה ימים הראשונים אפילו אמרה אינה צריכה מחללין עליה את השבת, משלשה ועד ז', אמרה. אינה צריכה, אין מחללין, מכאן ואילך אפילו אמרה. צריכה אני, אין מחללין עליה אלא הרי היא עד שלשים יום כחולה שאין בו . סכנה

71. בשולחן ערוך סימן ש"ל סעיף ד מבואר ששלשה ימים הראשונים מחללין עליה שבת ומותר להדליק מזגן חימום או לבשל אוכל כשצריכה ואפילו לכבות האור כשמפריע לה לישון, משלשה ועד ז' אמרה אינה צריכה, אין מחללין עליה שבת מכאן עד שלשים יום . היא כחולה שאין בו סכנה. שמותרת בתרופות ומלאכות דרבנן בשינוי

72. מכיון שדינה כחולה שיש בו סכנה ולכן אם רופא אומר שיש סכנה וזוקקה לטיפול רפואי .אפילו הכרוך בחילול שבת, מותר לעשותו בשביל להצילה מסכנה

73. כתב בשולחן ערוך אורח חיים סימן של סעיף ד כל שלשה ימים הראשונים אפילו אמרה , אינה צריכה מחללין עליה את השבת, משלשה ועד ז', אמרה: אינה צריכה, אין מחללין מכאן ואילך אפילו אמרה: צריכה אני, אין מחללין עליה אלא הרי היא עד שלשים יום . כחולה שאין בו סכנה. וכן נפסק באחרונים

74. מריחת משחה אסורה מדאוריתא משום ממרח ורק במקרה של פקוח נפש כגון בחולה שיש בו סכנת חיים אז התירו וכאן אין פיקוח נפש אלא דינה כחולה שאין בו סכנה שמותר ליתן לו תרופות על מנת לרפא את חוליו לכן תניח מבעוד יום על רטיות או פדים משחה ותכסה אותה ובשבת תניח את המטליות על גופה ואם לא הכינה מבעוד יום אז רק . תניח את המשחה ללא מירוח ואחר כך תשים את הרטיה

75. כדין שאר חולה שאין בו סכנה שהתירו לו להשתמש בתרופות בשבת ואחר שלושים יום שכבר אינה בהגדרה של חולה שאין בו סכנה אם יש הוראת רופא שהסדקים עלולים להחמיר עד כדי זיהום מותר לה להמשיך הטיפול גם בשבת וללא פעולת מריחה שיש בה חשש איסור דאורייתא של ממרח אלא תניח על מקום הסדוק או על פד הנקה ואפילו שיתמרח מאיליו. ע"ע שש"כ ח"א עמ' תצ"ד. וכן בשו"ת באר משה ח"ג סימן קפ"ה אות .'ד

76. משום שהגדרתה כחולה שאין בה סכנה שאם לא תטפל בגודש המצב עלול להחמיר ויש . חשש לחום גבוה ותצטרך לטיפול של רופא מומחה ולעיתים יכול להסתיים בניתוח ח"ו

77. בשולחן ערוך אורח חיים סימן ש"ל ס"ח כתב וכן היא בעצמה יכולה להוציא בידה החלב . המצער אותה

78. באופן שהתינוק אינו יכול לינוק מאמו כגון שהוא בבית החולים מותר לחלוב עבורו לתוך כלי גם בשבת כיון שעלול להסתכן כ"כ בשמירת שבת כהלכתה פרק לו הערה סב בשם . הגרשז"א וכן מובא בשולחן שלמה סימן שכח בתחילת סעיף לד

79. כדין כל צרכי תינוק ששבות דשבות במקום חולי לא גזרו רבנן וכאן כשיש חולי לתינוק שצריך את החלב יהיה אפשר להשתמש בגויה שתחלוב בשבילו אפילו שיצטרך את החלב במוצאי שבת כיון שזהו כל מאכלו ויש חשש שלא יהיה לו מה לאכול ואע"פ שהמינקת כמסייעת מכל מקום במקום חולי כזה כשאינה מסייעת ממש אלא רק עומדת אפשר .להקל

80. כיון שאין כאן חולי שצריכה להתרפאות ממנו אלא רק מחזקת גופה וכתוספת מאכל כדין . שאר ויטאמינים שנכתב לעיל שהתירו בשבת

81. הבית יוסף אורח חיים סימן שכח אות לה הביא דברי ה"ר בנימין מה שנוהגות שמקלחות מהחלב כדי שיאחז הדד ויינק מותר וכ"כ בשו"ע סי' שכח סע' ל"ה מותר לאשה לקלח . מהחלב כדי שיאחוז התינוק הדד וינק

82. כיון שיכולה להוציא במוצאי שבת ואין כאן חשש של פיקוח נפש או סכנה שיכולה .להוציא את החלב לאיבוד כשמצטערת מאוד שולחן שלמה סימן שכח ס"ס לה

83. כיון שדינה כחולה שאין בו סכנה שמותר לחלל שבת בעבורו וכאן יש איסור שלכיבוי . האסור מדרבנן לכן אפשר להקל במקום הצורך לרפואתה ומנוחתה של היולדת

84. כדעת הפוסקים שאיסור כיבוי של מזגן הוא אסור מדרבנן ולא מדאורייתא ולכן במקום חולי אפשר להקל לצורך יולדת שנמצאת בשבוע הראשון לאחר לידתה, ועד חודש ימים . אפשר לומר לגוי כדין כל מלאכות שאפשר לומר לגוי לעשו"ת לצורך חולה שאין בו סכנה

85. כדין של חולה שאין בו סכנה שמותר לומר לגוי לעשו"ת בשבילו מלאכות לצורך רפואתו ובפרט כאן שהדלקת מזגן אסורה מדרבנן. ואפילו שיש מנורה הנדלקת כיון שהוא הגוי .אינו מתכוון להדליק את המנורה וזהו פסיק רישא שמותר באמירה לגוי