פרשת כי תבוא

עם רדוף ברכות

עם רדוף ברכות
שיר מאת: אהובה קליין©

עם דבק בעץ החיים
שומע בקול אלוקים
מתמיד לשמור ולעשות
כל עשרת הדיברות.

כמו מאש ירחק מפשעים
ביודעו  כי הם פירות באושים
שותה בצמא דברי חכמים
מעיינות חכמה לחיך ערבים.

נעשה עליון על כל הגויים
מטר ברכות אותו משיגים
רודפות אחריו כאיילות
הן בערים והן בשדות.

פרי בטנו  ואדמתו מבורך
עושרו ללא גבול יארך
לא ידע מחסור ודאגה
עם קדוש ישיש ברננה.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תבוא  [חומש דברים]

הכרת הטוב/ שיר מאת: אהובה קליין.

הכרת הטוב/ שיר מאת: אהובה קליין.

בבוא האדם אל ארצו
גלי אושר ירוממו נפשו
דמעות שמחה ישטפו פניו
אור גנוז יאירו עיניו.

לא ישכח להודות לאלוקים
בטנא מעוטר גדוש ביכורים
יעלה ויתעלה במעלות קדושה
יזכה לבקר בבית הבחירה.

הכהן עטוף בגדים צחורים
יפריח לעברו חופן חיוכים
מעליו יסוככו מלאכים
ירעיפו ברכות ואיחולים.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תבוא [חומש דברים]

פרשת כי תבוא- מה הסוד לשיפור איכות החיים- בכלל ובפרט?

פרשת כי תבוא- מה הסוד לשיפור איכות החיים- בכלל ובפרט?
מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:"והיה כי---תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה: ולקחת מראשית כל—פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו ולקח הכהן הטנא מידך..." [דברים כ"ו,א-ד]

השאלות המתעוררות הן:

א] מה הקשר בין הכניסה לארץ ישראל לבין הבאת ביכורים?
ב] מאילו פירות יש להביא ביכורים? ובאיזו צורה הדבר נעשה?
ג] היכן מוצאים דוגמאות בתנ"ך להכרת הטוב?
ד] היכן ניתן למצוא בתנ"ך דוגמאות לכפיות טובה?
ה] כיצד ניתן לממש את הכרת הטוב בחיינו ובכך לשפר את איכותם?

התשובה לשאלה א]
רש"י אומר: שעם ישראל התחייב במצוות הבאת ביכורים לבית המקדש רק לאחר שכבש את ארץ ישראל וחילק אותה. מתוך כך ניתן להסיק :כי ישנו קשר הדוק בין הבאת ביכורים לארץ ישראל ומצווה זו באה במטרה להכיר טובה לקב"ה- על אשר זיכה אותנו בארץ מיוחדת וקדושה ואין הדבר מובן מאליו, כי הרי ארץ ישראל היא ארץ אשר כל טוב בה ,כפי שכתוב :"...וייתן לנו את—הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש"
[דברים כ"ו,ט]
ספורנו אומר:כי באמצעות המילים:"הגדתי היום לה' אלוהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו.." בכך מביא הביכורים- מודה לה' -על מתנת הארץ.
גם הרמב"ן מצטרף לרעיון של הכרת הטוב לה' באומרו: כי עצם העניין שהיהודי מביא מפירות הארץ בכך מביע את תודתו לאלוקים.
ר' ברוך אפשטיין מפרש:כי לפי חוקי המקרא משמשת לפעמים המילה:"הגדה"=כהוכחה.
הדוגמא לכך:"אתה הגדת היום את אשר עשית עימי טובה"- כלומר הוכחת.[שמואל א]
בעל הכתב והקבלה מביא פירוש מעניין במיוחד:המילה:"הגדתי" גזורה מתוך המילה:"גד"=והפירוש:מזל.הכוונה אני מאושר ובר מזל כי ה' הביא אותנו לארץ הקודש.

הרב סורוצקין אומר בספרו:"אוזניים לתורה": כי כאשר היהודי אומר:"באתי אל הארץ" הוא מתכוון שאין הוא 
שייך לקבוצת בני ישראל אשר הכריזו:"ניתנה ראש ונשובה מצרימה" היהודי מכריז: כי בא לארץ לא במטרה להתעשר, אלא להשתרש בארץ האבות ולעבוד לפרנסתו את האדמה ובכך קיים את המצווה:"ראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך" והוא מבין כי כל עבודתו היא הודות לקב"ה שהעניק לעמו את ארץ ישראל.
בכך ה' מימש את ברית האבות – היינו הבטחת הארץ.
לפי רוב המפרשים ניתן לראות כי המטרה בהבאת הביכורים היא :להודות לקב"ה על המתנה היקרה- ארץ ישראל.
בכך יש עניין הכרת הטוב לבורא עולם על הבטחתו ומעשיו בפועל.

התשובה לשאלה ב]
יש להביא ביכורים אך ורק מפירות הארץ ובמיוחד משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל:חיטה, 
שעורה,גפן,תאנה,רימון,זית-שמן ודבש- תמרים. ועל ידי כך יש בכך הכרת הטוב לקב"ה.
הרמב"ם בהלכות ביכורים מסביר:"הביכורים אין להם שיעור מן התורה: אבל מדבריהם[מדברי חז"ל] צריך להפריש אחד משישים"
במשנה[מסכת ביכורים פ"ג.מ"א] מתואר התהליך כיצד אדם מפריש ביכורים:"כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, אשכול שבכר, רימון שבכר, קושרו בגמי ואומר:"הרי אלו ביכורים"
"גמי" פירושו:סיבים של גבעולים שמהם עושים חבלים.

התשובה לשאלה ג]
דוגמאות בתנ"ך להכרת הטוב:
דוגמא א] נאמר בפרשת כי תצא[דברים כ"ג,ח]:"לא תתעב מצרי כי גר הייתה בארצו". רש"י מסביר: אעפ"י 
שהמצרים ציוו לזרוק את הזכרים- ליאור העניקו אכסניה לעם ישראל בשעת הדחק.
דוגמא ב] [מדרש תנחומא "וארא" י"ד שמות רבה]: "מפני מה לקו המים והעפר על ידי אהרון[ולא על ידי משה]?
[בעשרת המכות]
התשובה: מפני שהיאור הגן על משה בשעה שהושלך למים והעפר הגן עליו בזמן שהרג את המצרי-לכן אינו ראוי שילקה על ידי משה.

התשובה לשאלה ד]
דוגמאות לכפיות טובה בתנ"ך:
דוגמא א]
בחומש בראשית[ג,י"ב], כאשר ה' שואל את האדם: האם אכל מהפרי האסור בגן העדן?
תשובתו של האדם הייתה:"..האישה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן- העץ ואוכל" כאן האדם מגלה כפיות טובה, כי במקום שיעריך כי אין הוא לבדו, אלא ה' העניק לו עזר כנגדו ", הוא מאשים את חוה בכך שפיתתה אותו לאכול מהפרי.
דוגמא ב] שמות י"ז,א-ח]" ויסעו כל עדת בני ישראל...וירב העם עם משה ויאמרו: תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא,,,ויקרא שם המקום מסה ומריבה" 
כאן אנו רואים את עם ישראל חוטאים בכפיות טובה כלפי ה' וגם כלפי משה, אינם מעריכים את כל הטוב שה' העניק להם.

תשובה לשאלה ה]
מתוך כל האמור לעיל ניתן ללמוד: כי האדם חייב להכיר טובה ראשית לבורא עולם- על כל הטוב שגומל עימו, ע"פ התורה עניין הכרת הטוב חייב להיות מושרש באדם:"בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן"
לכן, מידי בוקר כאשר אדם מתעורר יתפלל:"מודה אני לפניך..."
אל יסתכל על הכול כמובן מאליו, אלא יבין כי כל מה שיש לו הוא- מאת אלוקים ועל כך יודה יום, יום. הוא הדין לגבי הזולת, עליו להכיר תודה לחברו על כל דבר טוב שנותן לו,
אדם שאינו מכיר תודה לבוראו סופו שאינו יכיר תודה לחברו.
לכן הסוד הגדול לשיפור איכות חיי האדם בכלל ובפרט הוא : הכרת הטוב, ואם נקיים רעיון זה בפועל, תמיד נזכה לחיות בעולם טוב יותר.
יהי רצון ונלמד מדויד המלך נושא זה,כמו שנאמר:"מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ : עיבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה...בואו שעריו בתודה חצרותיו בתהילה הודו לו ברכו שמו.."[תהלים ק ,א-ה] 
ובע"ה נזכה שהשכינה תשרה על עם ישראל בארצנו הקדושה תמיד.אמן ואמן.

מלוא הטנא/ שיר מאת: אהובה קליין .(c)

מלוא הטנא/ שיר מאת: אהובה קליין .(c)

עם חכם ונבון 
יחשב צעדיו נכון
ינוס כאייל ממהמורות
יעלה בנחישות במעלות.

ידבק בעץ החיים
יחסה בצל אלוקים
לפתע יפתחו שערים
חוכמה סודות ורזים.

יזכה לברכות תענוגים
מלוא הטנא מגדים
טעמם כדבש מלכות
עסיסיים עתירי לחות.

הערה: השיר בהשראת: פרשת כי תבוא- חומש דברים.

פרשת כי תבוא- הבאת ביכורים-מה המטרה?

פרשת כי תבוא- הבאת ביכורים-מה המטרה?
מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במצוות הבאת ביכורים שהייתה נהוגה בתקופת המקדש.
וכך התורה מתארת את הנושא:
"והיה כי—תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשת וישבת בה, ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך ושמת בטנא... ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו,,ולקח הכהן הטנא...וענית ואמרת לפני אלוקיך ארמי אובד אבי...ושמחת בכל הטוב..."

השאלות הנשאלות הן:
א] מאימתי חלה מצוות הבאת ביכורים לכהן?
ב] באילו מקומות נוספים בתורה- מופיע נושא הבאת הבכורים? 
ג] מהי התכלית בהבאת ביכורים?
ד]אילו פירות נכללים בסל הבכורים ומהי הכמות?

התשובה לשאלה א: לפי רש"י: עם ישראל התחייב במצוות הבאת ביכורים למקדש- 
רק אחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה והוא הדין גם לגבי מינוי מלך וההוכחה לכך: בשני המקומות נאמר: "כי תבוא ... וירשת וישבת בה"
התשובה לשאלה ב: נושא הבאת הביכורים מוזכר במקורות הבאים:
חומש שמות [ כ"ג, י, י"ט: ל"ד, כ"ו]
"ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך"
בחומש במדבר [ י"ח,י"ג ,] מצוות הבאת הבכורים מופיעה בתוך כלל מתנות הכהונה.
בחומש דברים [כ"ו,ב: ]"ולקחת מראשית כל פרי האדמה"
התשובה לשאלה ג: על כך כמה דעות:
על פי ספר החינוך נאמר על ידי ר' אהרון הלוי:" משורשי המצווה כדי להעלות דבר ה' יתברך על ראש שימחתנו: ונזכור ונדע כי מאיתו, ברוך הוא, יגיעו לנו כל הברכות בעולם" מצווה זו באה לעקור את המחשבה:"כוחי ועוצם ידי" בזמן שאוסף את יבולי שדהו.
הרמב"ם אומר: המטרה היא לעבוד את ה' בלבד - להגיע למידת ההכנעה ומנגד- לשבור את התאווה.
החכם עזריה פיגו בספרו" בינה לעיתים" אומר :לשבור את תאוות האכילה וגם את הגאווה, שהרי כאשר האיכר יורד לשדהו וקושר את הפרי עם גמי =
קנה- עשב כדי להקדיש זאת לביכורים, הוא מתגבר על יצרו ואינו אוכל מהפרי ואומר:"הרי אלו ביכורים " בכך הוא כובש את יצר התאווה שלו והרי ידוע המשפט:"הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" [אבות ד',כ"א]
האדם חייב בעצמו להביא את סל הבכורים ואין זה משנה מאיזה מעמד הוא, וכאשר ניצב לפני הכהן ומגיש את הטנא ואומר את פרשת ביכורים.
באופן זה נעשה שפל רוח ועניו.בכך הוא לוקח דוגמא מגדולי עם ישראל: אברהם משה, אהרון ודוד. התשובה לשאלה ד הביכורים הם מפירות שבעת המינים-שבהם השתבחה ארץ ישראל:חיטה,שעורה,גפן, תאנה, רימון, זית-שמן ודבש[תמרים] 
למסקנה זו מגיעים חכמים מתוך התלמוד הירושלמי בגזרה שווה: בתלמוד נאמר:"אשר תביא מארצך" ובדברים ח,ח: נאמר:"ארץ חיטה שעורה.." בשני המקומות מדובר על שבעת המינים, אלא שבפרשת כי תבוא ישנו חידוש בהכללת מצווה נוספת:"מקרא ביכורים" - פסוקים שאומר האיכר בעת הגשתו את הטנא -המכיל פירות משובחים לכהן:"הגדתי היום לה' אלוקיך, כי באתי אל הארץ אשר נשבע לאבותינו לתת לנו" [דברים כ"ו,ג]
ובהמשך:"ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט...וירעו אותנו המצרים.." ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו ..."
בתורה אין התייחסות לכמות הביכורים אך על פי חז"ל השיעור הוא: אחד משישים, בעניין זה אומר הרמב"ם בהלכות ביכורים ב, י"ז:
"הביכורים אין להם שיעור מן התורה, אבל מדבריהם[על פי דברי חז"ל] צריך להפריש אחד משישים" לסיכום, מטרת הבאת הביכורים היא בעיקר להודות לה' על טוב הארץ, אך
עם זאת על האיכר לזכור שהיבול מאת ה' ועל כן חייב לשבור את מידת הגאווה ולהיות שפל רוח לפני ה'. יהי רצון שבקרוב ממש נזכה לגאולה שלמה, בע"ה , לחזות במו עיננו בבית המקדש השלישי ולהביא ביכורים כבימים ימימה.. אמן ואמן.

ביכורי הודיה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ביכורי הודיה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

רוח חדשה נושבת בקרבו
נהר אושר מציף ליבו
עטור צחורים
מחיש צעדים.

מוקף כותלי מקדש
בחיל ורעדה כולו נרגש
לפני הכהן ניצב
כנוגה יאירו עיניו. 

בידיו טנא גדוש ביכורים
מלוא הדרם שבעת המינים
שפתותיו לה' אומרות תפילה
שבח והודיה מילות תהילה.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תבוא [חומש דברים]