פרשת כי תצא

עם אוהב שלום

עם  אוהב שלום
שיר מאת: אהובה קליין(c)

עם תעב מלחמות
שבע איומים ושנאות
תר אחר שלווה
כסומא המגשש באפלה.

עם למוד ניסיון
אינו מאבד זיכרון
נישא על כנפי נשרים
ככתוב בספר הספרים.

יומם וליל ער
תמיד נכון להסתער
מתפלל למלכי המלכים
דבק במצוות וחסדים.

מאמין באמונה שלמה
כי עת יצא למלחמה
בהיותו בצל השכינה
תהא  ידו על העליונה.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תצא [חומש דברים]


 

פרשת כי תצא-כיצד נבטיח ניצחון במלחמה?

פרשת כי תצא-כיצד נבטיח ניצחון במלחמה?
מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשת כי תצא, פותחת בפסוק:"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך...."
עם ישראל עבר בקורותיו מלחמות רבות והנס הגדול הוא: היותו עם נצחי אשר שרד תלאות רבות,עליות ומורדות ובתוכם גם השואה הנוראה וכל זה בחסדי אלוקים.

השאלות הן:
א] מהם התנאים להצלחה במלחמה?
ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות למלחמות?
ג] כיצד נצליח,בע"ה, לקרב את השלום אלינו- כעם שוחר שלום?

התשובה לשאלה א]
ישנם כמה  תנאים כדי להצליח במלחמה:

1] עם ישראל חייב להיות כולו מאוחד כאיש  אחד בלב אחד.אחדות היא כוח וגם מרתיעה את האויבים סביב.
דבר זה רמוז בפסוק הנ"ל:כתוב בלשון יחיד: "כי תצא" ולא כתוב:"כי תצאו"
על כך אומרים חז"ל: כי מכאן ניתן ללמוד מוסר השכל- התנאי לניצחון במלחמה הוא אחדות העם.
ומביאים דוגמא יפה:"דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו,ועל שלא הייתה ביניהם מחלוקת ,היו מנצחים במלחמה"[ירושלמי פאה א',א']
כמו כן,האויבים ישר מבחינים אם העם אינו מאוחד והדבר גורם להם תעוזה  להציק ולהתגרות בעם ישראל, דבר זה התגלה לנו גם במגילת אסתר: בהיות המן כה רשע אמר למלך אחשוורוש:"... ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך.." [אסתר ג,ח]
נושא אחדות ישראל מיוצג על ידי המנורה במשכן שהייתה עשויה זהב טהור וכולה מקשה אחת.

2] הצבא חייב להתכונן למלחמה ולהיות מוכן  לכל תרחיש יומם וליל, במקרה וחס ושלום האויב ינסה להפתיע אותנו.ואין לסמוך רק על ניסים ונפלאות.
אך כמובן נעדיף תמיד את דרך השלום.

את זאת ניתן ללמוד מהכנותיו של יעקב אבינו,כאשר נודע לו כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאות איש,הוא נחרד מאד כפי שכתוב:"ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את-העם אשר איתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות.ויאמר אם יבוא עשיו  אל- המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה:ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עימך קטונתי מכל החסדים ומכל- האמת אשר עשית את- עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשתי מחנות: הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני על בנים...וייקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו: עיזים מאתיים ותיישים עשרים רחלים מאתיים ואילים עשרים..." [בראשית  ל"ב,ח-כ"ב]
יעקב התכונן בשלוש דרכים: דורון, תפילה ומלחמה.
מכאן שיש גם להתפלל לבורא עולם למען ירחם ויגן על בניו,יחד עם זאת עלינו גם לצפות לימים טובים יותר.

3] לפי דברי רבי מנחם מנדיל מקוצק:עדיף ליזום התקפה מראש כאשר יש בכוונת האויב להלחם בעם ישראל,למסקנה זו הוא מגיע מתוך התבוננות בפסוק:"כי תצא למלחמה על אויבך" מכאן שיש להפתיע את האויב ולהכותו בעודו  עדיין במדינתו.אם ננהג כך ולא נשב בחיבוק ידיים ,יש סיכוי טוב לתוצאה:"ונתנו ה'  אלוקיך בידך"

4] כל מהלך שיש בכוונת המדינאים לנקוט- השתיקה יפה לכך לפי:"שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין כמו שכתוב:"ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: 'יצוו ה' אתך את הברכה באסמיך..." [בבא מציעא מ"ב,ע"א]

התשובה לשאלה ב]
בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות למלחמות,הנה כמה מהן:
1] המלחמה הראשונה במקרא:אברהם שומע כי לוט נלקח בשבי והוא הולך להצילו כמו שנאמר:"וישמע אברהם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות וירדוף עד דן...וישב את כל הרכוש וגם את לוט,אחיו ורכושו השיב וגם את- הנשים ואת העם" [בראשית י"ד,י"ד-י"ז]
לפי רש"י :נראה כי אברהם לקח איתו את אליעזר עבדו – שחינך אותו למצוות ונתן בידו כלי מלחמה והמספר שהתורה מזכירה:שמונה עשר ושלוש מאות- הכוונה – לאליעזר= מניין גימטרייא של שמו [כך אמרו חז"ל[נדרים ל"ב]

2] מלחמתו של גדעון במדיינים,הוא מתכונן למלחמה וה' אומר לו:"הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אומר אליך זה ילך איתך הוא ילך איתך וכל אשר אומר אליך זה לא ילך עימך הוא לא ילך:
ויורד את-העם אל- המים ויאמר ה' אל גדעון כל אשר-ילוק בלשונו מן המים כאשר ילוק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות:"
[שופטים ז,ד-ז] בסופו של דבר נבחרו שלוש מאות חיילים,אלה שאינם מפונקים והיו מלקקים את המים כדרך הכלבים-ה' הבטיח שבמספר זה של חיילים בלבד  -יציל את העם מהמדיינים.ואכן הניצחון התגשם במלואו.

תשובה לשאלה ג]
כדי להגיע למצב של שלום בעם ישראל, ישנו מתכון בטוח אחד: שמירת המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו ואם נשכיל לקיים את מצוות התורה ככתבה ולשונה-  אזי צפוי לנו רק טוב כנאמר:"והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל-מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום,ונתנך ה' אלוקיך עליון על כל –גויי הארץ ובאו עליך כל הברכות.." 
מי ייתן ועם ישראל ידבק בעץ החיים- הלוא היא התורה הקדושה ובע"ה בקרוב נצפה לגאולה שלמה.אמן ואמן.

פרשת כי תצא- מסרים נפלאים בפרשה- כיצד?

פרשת כי תצא- מסרים נפלאים בפרשה- כיצד?

אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוק:"כי תצא למלחמה על---אויבך ונתנו ה' אלוהיך בידך ושבית שביו"
השאלות המתעוררות הן:
א] באיזו מלחמה מדובר?
ב] מדוע כתוב:"כי תצא"- בלשון יחיד,הרי הפניה לעם ישראל כולו?
ג] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות ליציאתו של אדם?
ד] איזה רמז יש במילה:"תצא"?

התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: מדובר במלחמת רשות- כלומר כאשר עם ישראל יעלה בדעתו לצאת למלחמה על אויביו-רש"י מסתמך על המשך הפסוק – המזכיר את עניין השבי והרי במלחמת ארץ ישראל אין לומר :"ושבית שביו" לכן כאן אין הכוונה למלחמת יהושע שמטרתה הייתה כיבוש ארץ ישראל.
התשובה לשאלה ב]
לפי דעת חז"ל: מדובר כאן:"כי תצא" בלשון יחיד –כדי ללמד את עם ישראל כי ניתן לנצח את האויבים בתנאי שהעם מאוחד כאיש אחד בלב אחד.
בדומה למצב שבני ישראל היו שרויים בזמן מתן תורה בהר סיני.
חז"ל מביאים הוכחה לדבריהם:"דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו,ועל שלא הייתה ביניהם מחלוקת,היו מנצחים במלחמה"[ירושלמי פאה א,א]
ויש האומרים: כי מדובר במלחמת היצר של האדם- יצר הרע המנסה להכשיל את האדם בכל הזדמנות, האדם חייב להיות ערני ומוכן להילחם בכל עת נגד יצרו ולהכניעו.
רבי מנחם מנדל מקוצק אומר:כי מתוך המילים:"כי תצא" ניתן ללמוד שאין לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהאויב יפתיע, אלא יש להקדים רפואה למכה ולתפוש יוזמה ולהכות באויב ראשון באדמתו שלו- ואז מובטח:"ונתנו ה' אלוקיך בידך"
הדבר אמור גם לגבי מלחמתו הפרטית של האדם נגד יצר הרע.
עליו לפעול בנחישות נגד יצר הרע כדי למנוע ממנו מראש התחברות אליו, אך אם לא יעשה כך, הדבר יכול יגרום לקשיים וכשירצה להיאבק נגד היצר- יהיו לכך מכשולים מרובים.
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות ליציאתו של אדם:
1] "ויצא יצחק לשוח בשדה" [בראשית כ"ד,כ"ג]
כאן המשמעות- יציאה לשדה כדי להתפלל מנחה בזמן שקיעת החמה.
2]"ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשיו אחיו בא מצידו": [בראשית כ"ז, ל]- המשמעות לצאת מפנים הבית, או האוהל - אל החוץ.
3] "יצא אדם לפועלו ולעבודתו" [תהלים ק"ד,כ"ג]- הכוונה יצא אדם יום, יום-לפעילותו הגשמית –עבודתו לפרנסת בני ביתו ולעבודתו הרוחנית-תפילה ולימוד תורה.
4] "כי תורה מאיתי תצא " [ישעיהו מ"א,ד]- במשמעות הפצת התורה ברבים.
5]"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"[בראשית כ"ח,י]- יציאה ממקום מגורים אל מקום אחר.
התשובה לשאלה ד]
"תצא" בגימטרייא=יאיר ה' דרכך.
בגימטרייא נוספת= מגיד דבריו ליעקב.
"כי תצא" עולה בגימטרייא=ברוך ה' המברך.
מתוך כל האמור לעיל, ניתן להסיק כי על מנת לצאת מאפלה לאורה,חייב אדם להציב לעצמו מטרות בחיים וכדי לזכות בהצלחת במימושן- יש לחסות בצל אלוקים וכעם להיות תמיד מאוחדים- כאיש אחד ובלב אחד ולהאיר לזולת פנים , התוצאה לא תאחר לבוא,בע"ה תתגשם הנבואה:"כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון" [ישעיה נ"ה,י"ב]אמן כן יהי רצון.

יש ויצא אדם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יש ויצא אדם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יש ויצא אדם למלחמה 
לאור ירח או חמה
כארי המסתער על טרפו
יניס בחסדי ה' אויבו.

יש ויצא אדם לשדה
מחדרי ליבו תפילתו נושא
כדוגמת יצחק בין הערביים
ישוח להנאתו יזעק לשמים.

יש ויצא אדם מהמייצר
ממעמקי עפר היישר להר
דוגמת יוסף בן הזקונים
פתר חלומות השתחרר מאזיקים.

יש ויצא לחירות
בתום שנות עבדות
כציפור הפורסת כנפיה
לחופש מועדות פניה.

הערה: השיר בהשראת פרשת: "כי תצא"

תפילת הרחמים / מאת אהובה קליין(c) אלוקי בעל הרחמים תן בליבי מעיין חסדים למען אמלא מחסור אביונים ואשים מחסום בפני אכזרים. לגר יתום ואלמנה אושיט עזרה נאמנה ארעיף עליהם מתנות אהבת חינם בכמויות. למען לבבי לא ירום בלעדיך הנני כקליפת השום אזכור היותי גר בא

תפילת הרחמים / מאת אהובה קליין(c) 

אלוקי בעל הרחמים
תן בליבי מעיין חסדים
למען אמלא מחסור אביונים
ואשים מחסום בפני אכזרים.

לגר יתום ואלמנה
אושיט עזרה נאמנה
ארעיף עליהם מתנות 
אהבת חינם בכמויות.

למען לבבי לא ירום
בלעדיך הנני כקליפת השום
אזכור היותי גר בארץ מצרים
הושעתני בזרוע נטויה בחוזק ידיים.

בהושיטי סיוע לדל
שנאת חינם תחדל
עם ישראל לנצח מאוחד
זוכה להשראת שכינה לעד.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תצא [חומש דברים]

פרשת כי תצא- רמז לחודש אלול -כיצד? / אהובה קליין.

פרשת כי תצא- רמז לחודש אלול -כיצד? / אהובה קליין.

פרשת כי תצא עוסקת בנושאים רבים אחד מהם: הצורך והחובה לדאוג לשכבה החלשה בעם.
רעיון זה אנו מוצאים בפסוקים הבאים:"לא תטה משפט גר יתום ולא תחבול בגד אלמנה,
וזכרת כי עבד היית במצרים..כי תקצור קצירך בשדך...לגר יתום ואלמנה יהיה, למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך, כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך, לגר יתום ולאלמנה יהיה, כי תבצור כרמך, לא תעולל אחריך,לגר, ליתום ולאלמנה יהיה.." [דברים כ"ד,י"ז-כ"ב]
מתעוררות בנושא זה כמה שאלות:
א] מי הם הגר היתום והאלמנה, למי התורה מתכוונת במדויק?
ב] מדוע התורה מצווה לדאוג להם?
ג] מהו העונש על אי קיום הציווי?
ד] כיצד נשמש אור לגויים?

התשובה לשאלה א:
הגר: מקורו מעמים אחרים- הוא נספח לעם ישראל, תופעה זו הייתה נפוצה בתקופת יציאת מרים וכיבוש הארץ והיא נמשכת גם בימינו.
במקרא אנו מוצאים דוגמאות לגרים:דואג האדומי, אוריה החיתי, צלק -העמוני, מקומם בין הנוכרים לבין ישראל, אלא המאפיין ומייחד את הגר: שאיפתו להיטמע בעם ישראל.
דוגמא ידועה ובולטת יש לנו במגילת רות,רות חוזרת עם נעמי לבית לחם :"ותאמר רות אל תפגעי בי, לעוזבך לשוב מאחרייך: כי אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוהיך אלוהי.." [רות א, י"ד- י"ז]
לגרים לא הייתה נחלה, אלא רק ביגוד, לכן:"ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה" [דברים י, י"ח]
לכן הגר היה מלקט בשדות יחד עם היתום והאלמנה.
היתום:הכוונה ליתום מאב ומכוון שהנשים היו עובדות בעיקר בבית,לא היה מי שידאג לפרנסתו.
אלמנה:לפי חוקי המקרא- אינה יורשת את נכסי בעלה, אלא הם עוברים לבני האב ועליהם לדאוג לצרכיה.
התשובה לשאלה ב:כשם שהקב"ה היה מגן על הגר במיוחד, כך עם ישראל החייב להדבק במידותיו של ה'- מצווה לדאוג ולאהוב את הגר – לפי שעם ישראל בעצמו היה גר במצרים.
הרמב"ם אומר במשנה תורה: " אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצוות עשה, אחת מפני שהוא בכלל נעים[הכוונה בכלל המצווה: "ואהבת לרעך כמוך"]
ואחת מפני שהוא גר- והתורה אמרה ואהבתם את הגר, ציווה על אהבת הגר כמו שציווה על אהבת עצמו שנאמר: ואהבת את ה' אלוקיך, הקב"ה עצמו אוהב גרים שנאמר: ואוהב גר"
[הלכות דעות ו, ג]

מקורות רבים בתנ"ך מזכירים את הדאגה- לגר היתום והאלמנה:
דברים י"ד, כ"ח-כ"ט: "מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך.. והנחת בשעריך ובא הלוי.. והגר היתום והאלמנה... ואכלו ושבעו, למען יברכך ה' אלוקיך"
ירמיהו ז,ד ] "אם היטיב תיטיבו את דרככם... גר יתום ואלמנה לא תעשקו.. ושכנתי אתכם במקום הזה..."
ישעיהו א, כ"ג: "שרייך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים יתום לא ישפטו וריב ואלמנה לא יבוא אליהם"
וישנו משפט ידוע הנגזר מ"מעשר עני"
"עניי עירך קודמים"
דברים י, ט"ו:עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה ואהבתם את הגר כי- גרים הייתם בארץ מצרים" תהילים קמ"ו, י"ט: ה' שומר את- גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעוות"
התורה מצווה אותנו לדאוג ולאהוב את הגר- כי גרים היינו במצרים וכשם שה' דאג לנו כך אנו חייבים לדאוג לגר וגם ליתום והאלמנה.
הקב"ה מבטיח אף שכר למקיים מצווה זו- והיא ברכת אלוקים והשראת השכינה בקרב עם ישראל.
התשובה לשאלה ג: מופיעה בחומש שמות כ"ב,כ- כ"ג] האדם נדרש לאהוב ולדאוג לגר, היתום והאלמנה והעונש על אי קיום צווי זה: מידה כנגד מידה- אשתו תהפך לאלמנה וילדיו- ליתומים.
"כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה תענה אותו, כי אם- צעק יצעק אלי, שמוע אשמע צעקתו: וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים.."
התשובה לשאלה ד: על ידי שעם ישראל ידאג איש לרעהו וירבה באהבת חינם ובמידת הרחמים- לחלש- כשם שאלוקים ריחם על עם ישראל בהיותו במצרים - יזכה בע"ה להשראת השכינה ולגאולה שלמה, ובראות הגויים את עם ישראל מלוכד ומאוחד על כל שכבותיו- הדבר יגרום מצד אחד להרתעת האויבים ומצד שני - עם ישראל ישמש אור לגויים בהיותו דוגמא חינוכית בדאגת הזולת והחלש.
ונמצאים אנו בימי חודש אלול-
ראשי תיבות= איש לרעהו ומתנות לאביונים.

אכן, רמז נפלא לחודש אלול בפרשה.