פרשת שופטים

הַשּׁוֹפֵט וְיִרְאַת אֱלוֹקִים

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן. ©

הוּא שׁוֹפֵט  יָשָׁר - יְרֵא שָׁמַיִם

מְחֻבָּר לַתּוֹרָה כְּצָמָא לְמַיִם

מִתְבּוֹנֵן  בָּאִישׁ הַנִּדּוֹן לְפָנָיו

שׁוֹמֵעַ מַאֲזִין  מֵאָלֶף עַד תָּיו.

מַקְשִׁיב לְכָל מִלָּה וּמִלָּה

הַיּוֹצֵאת  מִפִּיו שֶׁל הַנִּתְבָּע

אֵינוֹ חוֹשֵׁד בּוֹ כְּבָר מִתְּחִלָּה

מְיַיחֵל לִשְׁפֹּט בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה.

יוֹדֵעַ בְּנִשְׁמָתוֹ עָלָיו מִתְבּוֹנְנִים

שָׂם בָּרָקִיעַ עֲדַת  מַלְאָכִים

לִפְנֵיהֶם  מֻנָּחִים הַסְּפָרִים

הִתְרַשְּׁמוּתָם בְּקוּלְמוֹס רוֹשְׁמִים.

בַּעַל הַדִּין נִרְעָשׁ וְנִפְחָד

מֵבִין כִּי מֵעָלָיו ה' אֶחָד

עָלָיו לְהוֹדוֹת   עַל הָאֱמֶת

מִן הַשֶּׁקֶר - כָּאֵשׁ יִתְרַחֵק.

הָעֵדִים מִצְטָרְפִים לַדִּיּוּן

בְּחִיל וּרְעָדָה לְאַחַר הָעִיּוּן

הַשּׁוֹפֵט בּוֹחֵן דַּעְתָּם בִּיסוֹדִיּוּת

פְּסַק דִּין יִיתן - בְּצֶדֶק וְאַחְרָיוּת.

הֶעָרָה:  הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת:  פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים [חֻמַּשׁ  דְּבָרִים]      

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם ב13 אוגוסט 2026

כניסות: 12

• אהובה קליין
• פרשת שופטים

פרשת שופטים  משפט צדק בתקופת ישראל במדבר, והיום?

מאת: אהובה קליין.

פרשת שופטים  פותחת בנושא המשפט:  "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ  נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם, מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.  צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ  נֹתֵן לָךְ". [שופטים, ט"ו, ,י"ח- כ"א]

השאלות הן:

א] מה הפריע למשה בתחום המשפט כאשר שמע לעצת יתרו להקל עליו?

ב] מאין כי יש קשר בין משפט ליראת אלוקים?

ג] מה הקשר  לדברי ישעיהו בהפטרה?

תשובות.

משה שמע לעצת יתרו – למנות שופטים - אך הבחין בקושי מסוים.

הרב אביגדור הלוי נבנצל  מבאר: מתברר  שמשה שמע בזמנו לעצת יתרו כאשר ראה אותו שופט את עם ישראל במסירות נפש כנאמר:

"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל־אֲשֶׁר־ הוּא עֹשֶׂה לָעָם; וַיֹּאמֶר, מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם--מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל־הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב". [שמות י"ח, י"ד]

יתרו –מדגיש: כי אין אפשרות לקיים משפט  ראוי לעם שלם על ידי שופט אחד בלבד! הרי זה יגרום  למשה להתמוטט - ואומר לו.

"נָבֹל תִּבֹּל—גַּם־ אַתָּה, גַּם־ הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:  כִּי־ כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ" [שמות י"ח, י"ח]

אכן אלוקים הסכים שמשה יפעל על פי עצת יתרו, אך יתכן שיתרו טעה בעצה שהציע למשה למנות שופטים נוספים  וההוכחה לכך, כי טרם נפטר משה הכתוב מציין את הנס הגדול שקרה לו בעת פטירתו כנאמר:

"וּמֹשֶׁה, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא־נָס לֵחֹה". [דברים ל"ד, ז'] ובאמת מדוע לא נאמר על משה - כי שיניו לא נשרו לעת זקנתו ? התשובה לכך - כדי לסתור את דברי יתרו שהזהיר את משה שאם יפעל לבדו כשופט - התוצאה תהיה: "נָבֹל תִּבֹּל—גַּם־ אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ": 

יתרו התכוון: כי משה יגיע למצב של צמח נובל -  שאין בו כבר לחות. אך מפני כבוד יתרו התורה מגלה לנו בפסוקים האחרונים של החומש כי אפילו אחר ק"כ, שנים - אין הזקנה שלטה עליו ונשאר צעיר - מסתבר כי  למרות כל המאבקים והמלחמות , עם פרעה, מלחמת סיחון, בעיית המרגלים- והקשיים שמשה עבר בחייו כמנהיג וכשופט לעם ישראל - לא פגעו בו ולא היה מושפע מפגעי הזמן  בניגוד לחששותיו של יתרו - אפילו ראייתו לא נפגעה במותו – "לא כהתה עינו"-כי איש האלוקים אינו מושפע מפגעי הזמן.

אומנם ה' הסכים לעצת יתרו ואישר למשה  למנות שופטים, אולם מה שהפריע למשה:

א] למרות שחלק מהעם בהחלט רצה – לא מתוך רצון להקל על משה ,אלא להפיק תועלת מן המערכת החדשה - כי הרי משה היה צדיק וטהור ולא היה ניתן לשחד אותו ,לא ניתן להעלות סברות עקומות למי שחכמת ה' בליבו וגם לא ניתן לבלבל אותו ,לכן העדיפו שיהיו שופטים גם מסוג אחר- שופטים מכל שבט שהם:"משלנו" איתם הם בוודאי יוכלו להסתדר כך מביא רש"י מתוך ה "ספרי". 

ב] אומנם נכון שעם גדול חייב שתהיה  לו מערכת ענפה של שופטים - אלא הטענה היא - על ה"מנגינה" שבה הסכימו ,ה"צלילים"- חלק מעם ישראל-שמחו  יתר על המידה, הם לא הבינו דבר יסודי ביותר: כי עדיף ללמוד מהמקור הנכבד היינו, ממשה שהיה איש אלוקים  ישר וירא שמים רצה להבהיר להם את האמת לדורותיה בכלל המרכזי בעבודת ה': אינו דומה שומע מפי הרב -לשומע מפי התלמיד! כי מפי התלמיד יקבלו פחות מאשר מהרב ואילו ברוחניות אסור להסתפק במועט! אם אתה יכול להקשיב לשיעור ממשה רבינו ,אינך רשאי להסתפק בשיעור  מפי יהושע בן-נון. וברור שאין להסתפק במישהו קטן ממנו. עליך ללמוד מאיש גדול בידע וברמה גבוהה , אך בתנאי שאתה מבין את הסבריו.

משה מוכיח את העם - כי  חסרה להם השאיפה היסודית ביותר- חייבים ללמוד אצל הגדול ביותר! כי ללמוד מהמקור הראשוני- פירושו: ללמוד מהשכינה! ואינם מבינים כי משה רבינו בטוח - יפסוק דין אמת. זו  אמת שלמד מה' שמסר לו את התורה.

ואילו כשאחד משרי האלפים יפסוק - יתכן שתיפול טעות וגם אם לא יטעה יתכן שלא יבהיר  היטב את הנימוק - לפסק הדין. כך  תתחיל  להשתלשל הטעות.

מכאן נלמד: שאינו דומה שומע מפי הרב לשומע מן התלמיד - כי מן הרב  תקבל יותר יראת שמים - יותר בהירות, הסבר צלול ללא ספקות. מנגד אצל התלמיד- כל המעלות האלה חסרות. [על פי ספרו של הרב יוסף אליהו - "שיחות הרב אביגדור הלוי נבנצל"]

הקשר בין המשפט – ליראת אלוקים.

נאמר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ  נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ;"

נשאלת השאלה : מדוע התורה מדגישה את המילים: אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ  נֹתֵן לְךָ? הרי ברור כי הכול מאת ה'?

אלא מכאן  יש להבין :כי יש למנות מנהיג, או שופט, או רב  אשר ליבו מלא יראת שמים. כי בכל פסק דין, או פסק הלכה  לעם – הם יכניסו גם   יראת שמים.

פסק דין - או פסק ההלכה – חייב להיות מותאם לרצון ה' ולא כמו חוקי הגויים- שהם סתם כללים שרירותיים שנקבעו על ידי אנשים - ופעמים רבות ללא –תועלת - ללא צדק וללא חכמה.

אצל הדיין והרב - פסיקת ההלכה חייבת להיות מחוברת ליראת אלוקים וקשר לשמירת המצוות על פי ההלכה.

לדוגמא: אם יהודי ניגש לרב ושואל שאלה הלכתית, בעניין בשר וחלב, הרב יפסוק לו הלכה וגם יסביר לו את החומרה באיסור של הבשר והחלב. גם ידגיש כמה יש לדקדק בכל הפרטים של הכשרות.

הזוהר הקדוש כותב בפרשת משפטים: כי אדם שנכשל באיסור בשר וחלב, ויפקד בבן  תוך ארבעים יום מעת שעבר על חטא זה, הבן הזה חלילה , עתיד להיות כופר.

הרמב"ם כותב: בפתיחת הלכות סנהדרין: "מצוות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה  ומדינה ובכל פלך ופלך  שנאמר:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ"

בספר המצוות [מצווה קע"ו] כתב: "שצוונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצוות התורה-ויחזירו את הנוטים מדרך האמת- לדרך התורה -על כורחם, ויצוו לעשות טוב ויזהירו מהרע, ויעמידו  הגדרים על העובר עד שלא יהי  מצוות התורה ואזהרותיה צריכות לאמונת כל איש"

עם ישראל ובתוכם השופטים והמנהיגים יהיו יראי שמים ולא יתנתקו משורשי אבותינו אברהם, יצחק ויעקב. שהקפידו לקיים את רצון ה' לא סרו - ימין או שמאל בדרכם ,אלא הייתה להם יראת שמים, כאשר הלך אברהם אבינו עם שרה לגרר הוא כבר הבחין שאין יראת שמים במקום ולכן אמר ששרה היא אחותו וכאשר אבימלך לקח אליו  את שרה- ה' הופיע בחלום לאבימלך ואמר לו: כי אם הוא יגע בה- הוא ימות- כי  היא אישה נשואה, אבימלך לא נגע בה והשיב אותה לאברהם- אך שאל אותו מדוע  נהג בדרך זו ענה לו אברהם:" ...כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין־ יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" [בראשית כ'. י"א] אם כן, כיצד הבחין אברהם כי אין במקום יראת שמים? התשובה היא: כי אברהם אבינו - היה בעל יראת שמים - כפי שראה זאת אלוקים בזמן עקדת יצחק ואמר לו:

"וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה:  כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי". [בראשית כ"ב, י"ב]

יהודי חייב לדעת כי בהיותו  משתייך לעם הנבחר- עם סגולה- אלוקים מביט בו ובעמו  יומם וליל כדברי דוד המלך: "הִנֵּה לֹא־ יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן--    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל". [תהלים קכ"א, ד']

עוד  נאמר:"  אָנָה, אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ;    וְאָנָה, מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה;    וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר;    אֶשְׁכְּנָה, בְּאַחֲרִית יָם. גַּם שָׁם, יָדְךָ תַנְחֵנִי;    וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.  וָאֹמַר, אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי;    וְלַיְלָה, אוֹר בַּעֲדֵנִי. גַּם חֹשֶׁךְ,    לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ:וְלַיְלָה, כַּיּוֹם יָאִיר--    כַּחֲשֵׁיכָה, כָּאוֹרָה". – לא ניתן להסתתר מפני ה'!  [שם קל"ט, ז'- י"ג]

במסכת אבות כתוב: "חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם- עַל עִינּוּי הַדִּין ,וְעַל עִוּוּת הַדִּין,

וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה" [אבות ה', ח'].

לכן בהשראת דברי המשנה  ובימים אלה ממש כאשר אנו שרויים  במלחמה בכמה חזיתות  - כדאי לבדוק גם מה מתרחש בבתי  המשפט בארצנו ?

הנביא ירמיהו אומר: "וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב"[ירמיהו י"א, ,כ]

זו סיבה טובה לכל שופט בישראל - להיות מחובר  לספר התורה וגם ליראת שמים.

דברי ישעיהו הנביא בהפטרה לעם ישראל:[פרק: נ"א]

הנביא מנחם את עם ישראל השרוי בפחד  מהאויבים ואומר: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק".

הנביא טוען: כי עם ישראל החושש מהאויבים המציקים- חייב לדעת – כי  אלוקים אינו שוכח את עמו- הוא מדמה את ירושלים לאישה – ומרגיע אותה: "הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה', אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ; אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, שָׁתִית—מָצִית".

כֹּה אָמַר אֲדֹנַיִךְ ה', וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ, הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ, אֶת־כּוֹס הַתַּרְעֵלָה—אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי, לֹא־תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד.

בהמשך מבשר לעם ישראל את הגאולה:

"מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.   קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ:  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם..." 

לסיכום – לאור האמור לעיל, יהי רצון – שכולנו נתחזק ביראת שמים - נתאחד כאיש אחד בלב אחד ובאהבת חינם  ונזכה בע"ה לגאולה שלמה במהרה.

כדברי הנביא ישעיהו: "כִּי־ נִחַם ה' עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם".

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם ב13 אוגוסט 2026

כניסות: 10

• אהובה קליין
• פרשת שופטים

פרשת שופטים - הפתרון לניצחוננו במלחמה לדורות !!

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו התורה  איננה מסתפקת רק בעניין השופטים ומשפט צדק, אלא  מתמקדת גם בבחירת מלך לעם ישראל -  בארץ ישראל – כפי הנכתב בפרשה:

"כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱלֹקיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. רַק, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד.  וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת ה’ אֱלֹקיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת ־ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־ הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".[דברים פרק י"ז, י"ד- כ']

ההפטרה הנקראת היא: בספר  ישעיהו [פרק נ"א, י"ב- פרק: נ"ב]

"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח ה’ עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק.  מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא־יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ.  וְאָנֹכִי, ה’ אֱלֹקיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; ה’ צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּיָ אתָּה".[ישעיהו . נ"א ,י"ב-  י"ז,]

השאלות הן:

א] מדוע חייב המלך להיות מחובר לספר התורה?

ב] מה הקשר בין ההפטרה  לפרשה?

ג] מה הפתרון  לניצחון במלחמה וקירוב הגאולה?

תשובות.

חובת המלך להיות מחובר לתורה.

על פי רש"י: המתבסס על דברי חז"ל[סנהדרין כ"א, ע"ב]- נצטווה המלך לכתוב שני ספרי תורה:

אחת תהיה מונחת בבית גנזיו - כלומר בחדריו  הפנימיים והשנייה  שלוקח אתו לכל מקום שהולך.

בעל "כתב סופר" אומר על כך: מלך, רב ,או כל מנהיג בישראל חייב שיהיו לו שני ספרי תורה- אחת לעצמו  כדי שינהג בחומרה בכל המצוות כולל במצוות קלות והשנייה שצמודה אליו תמיד על מנת שכאשר יוצא אל העם יתנהג כלפיהם בהתאם למשורת הדין בנחת ובדרך ישרה.

על פי הכתוב נאמר: "לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת ־ה’ אֱלֹקיו, לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת־ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם". 

דעת מקרא מבאר: המלך חייב ללמוד להיות –ירא ה'-ללמוד מהספר כיצד ילך בדרך יראת ה' וירגיל  עצמו לנהוג כך- עליו להיזהר מכל מצוות לא תעשה שהתורה אסרה  - כדי שחלילה לא יעבור עליהם. כיוצא בזה ציווה ה' את משה שילמד את בני ישראל. וזאת שיהיו בעלי יראת שמים וישמרו על המצוות –וכך יזכו לאריכות ימים כפי שנאמר:

"וְזֹאת הַמִּצְוָה, הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֱלֹקיכֶם, לְלַמֵּד אֶתְכֶם--לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.  לְמַעַן תִּירָא אֶת ה’ אֱלֹקיךָ, לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן־בִּנְךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ--וּלְמַעַן, יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ.  וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֱלֹקי אֲבֹתֶיךָ, לָךְ--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".[דברים. ו', א'-ד']

מכאן שהמלך לא רק מצווה להיות מחובר לתורה וכך ללמוד להיות ירא שמים- אלא בכך ישמש דוגמא  למופת-  לעיני עם ישראל שגם הם צריכים ללכת בדרכי ה' ולהיות אור לגויים.

על חשיבות יראת ה' נאמר במסכת אבות:

"רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ,

חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּימֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ,

אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּימֶת". [מסכת אבות ג', ט']

דוד המלך אומר:

"רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים: קי"א, י']

כל האיסורים החלים על המלך – מן התורה - מטרתם: כדי שיתרחק ממידת הגאווה ! כנאמר :"לְבִלְתִּי רוּם־ לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־ הַמִּצְווָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־ מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".

המלך חייב לירא את ה' - כי אם לא ינהג כך  הוא עלול לעשות כל אשר עולה על רוחו ולפגוע  בעם שלו, חלילה. .התורה היא תורת חיים וכל דבר שהמלך מתלבט בו יתבונן בספר התורה-ויראה  את התשובה לשאלתו.

כפי שנאמר:

"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". [דברים, ד', ד']

הקשר בין ההפטרה לפרשה: [ספר ישעיהו]

החוט המקשר בין  דברי ישעיהו הנביא לפרשה- הוא: הצורך ביראת אלוקים – הן לעם ישראל בכלל ובפרט ובראש וראשונה למנהיג העומד בראש העם.

מעניין להתייחס   לכפל הלשון  בדברי ישעיהו  הנביא באומרו:

"אָנֹכִי , אָנֹכי הוּא, מְנַחֶמְכֶם"

ניתן להסיק: כדי לזכות בנחמה אמיתית - חייבים תחילה להתחזק באמונה בה' ולדעת שהכול בשליטתו ואפילו במצב של "הסתר פנים" כביכול, כשמתרחשים דברים שאינם מובנים לנו הנראים קשים ובלתי   צפויים חייבים לדעת כי יד ה' בדבר. "וכל מאן העביד רחמנא לטב  עביד"

הבעש"ט [בספר תולדות  יעקב, יוסף-פרשת בראשית] סובר: אדם חייב לדעת כי גם במצב של הסתר פנים - גם אז הקב"ה  עמו –כי גם הסתרת פנים –זה מאלוקים, וכשהוא מבין- זאת אז נמתקים מעליו כל הדינים ומתבטלת ההסתרה.

ולכן כוונת ה' בפי הנביא לעם ישראל: כשתבינו שאנוכי נמצא אפילו בנסתר- אז תנוחמו ויתמתקו מעליכם כל הדינים והקטרוגים ויתעוררו עליכם רחמים וחסדים.

הנביא מדגיש בדבריו: "וַתִּשְׁכַּח ה’ עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל־ הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק.."

כוונתו: כי קורה מצב שעם ישראל שוכח את אלוקים- הכול יכול - במקום להתפלל רק אליו מחפש  אשמה אצל האויב - ופוחד ממנו.

זו טעות גדולה - כי עם ישראל צריך להיות בעל יראת שמים- ולהתחבר לספר התורה ולבדוק מה ה' מבקש ממנו כדי  לתקן את מעשינו הרעים.

הפתרון לניצחון במלחמה העכשווית:

עלינו לשוב ביתר שאת להתחבר לספר התנ"ך שלנו - ראשית עלינו לזכור: מי אנחנו: העם הנבחר מכל העמים והשליחות שלנו בעולם הזה: עם סגולה שקיבל כאיש אחד בלב אחד את התורה בהר סיני באחדות מלאה!=על כן אנחנו חייבים להיות אור לגויים!

על התורה נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻוקים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". [דברים ד', ו]

עם ישראל חייב לזכור- כי הוא אינו יכול לעשות כל העולה על רוחו ולהדמות בהתנהגות ומנהגים- לגויים- כדברי יחזקאל הנביא:

"וְהָעֹלָה, עַל רוּחֲכֶם--הָיוֹ, לֹא תִהְיֶה:  אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת--לְשָׁרֵת, עֵץ וָאָבֶן. חַי ־אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:  אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה--אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". [יחזקאל כ', ל"ב- ל"ד]

לסיכום, לאור האמור לעיל- כדי לזכות בניצחון על האויבים לדורות ,או להגיע לשלום בר קיימא. המנהיג העומד בראש העם חייב להיות יהודי נאמן לעם ישראל- להיות מחובר לתנ"ך-וירא שמים-  וכך להנהיג את עם ישראל בארץ ישראל לאורך כל הדרך- כדי שעם ישראל יקיים:

"וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֱלֹקי  אֲבֹתֶיךָ, לָךְ--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ"    

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם ב29 אוגוסט 2025

כניסות: 932

• אהובה קליין
• פרשת שופטים

מֶלֶךְ רָאוּי לִמְלוּכָה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

מֶלֶךְ רָאוּי לִמְלוּכָה

עָלָיו הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה

מְחֻבָּר לְסֵפֶר הַסְּפָרִים

הֵן בַּלֵּילוֹת וְהֵן  בַּיָּמִים.

מִתְרַחֵק מִמִּידַּת הַגַּאֲווָה

דָּבַק בְּמִידַּת הָעֲנָווָה

קַשּׁוּב לְדִבְרֵי  יִשְׂרָאֵל

בַּקָּשָׁתָם  בְּיִרְאָה שׁוֹקֵל.

מְסִירוּת נַפְשׁוֹ בְּהַתְמָדָה

לְעַמּוֹ  בְּשַׁרְשֶׁרֶת אַהֲבָה

אֵינוֹ מִתְפַּתֶּה לַעֲצַת אוֹיְבִים

הֲרֵי  סוֹפָם  פֵּרוֹת בְּאוּשִׁים.

מֵהַקֹּדֶשׁ  אֵינוֹ סָר יָמִין וּשְׂמֹאל

מְבֹרָךְ בַּכֹּל, מִכֹּל, כָּל

נוֹהֵג לָשֵׂאת תְּפִלָּה לֶאֱלֹוקִים

לְבַל יִמְעַד יִיפֹּול בַּכְּשָׁלִים.

נִזְהָר מִטָּעוּיוֹת מְלָכִים

דֻּגְמַת שָׁאוּל שָׁגָה בָּעֲמָלֵקִים

לִבּוֹ נִשְׁמָתוֹ יִרְאַת אֱלוֹקִים

לְמַעַן מוֹלַדְתּוֹ וְעִמּוֹ הַיְּקָרִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת: : שׁוֹפְטִים [חֻמַּשׁ דְּבָרִים] 

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם ב29 אוגוסט 2025

כניסות: 884

• אהובה קליין
• פרשת שופטים

פרשת שופטים - מלך בשר ודם - לאור רצון ה' !

מאת: אהובה קליין.

אחד הנושאים בפרשה: מינוי מלך לעם ישראל וכך התורה מתארת את  בחירתו:

" כִּי -תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל -הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.  רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַה', אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹקיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת - הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן - הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" [דברים י"ז, י"ד-כ']

ההפטרה  נקראת [בספר ישעיהו]

להלן קטע מתוך ההפטרה:

"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק.  מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא-יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ.  וְאָנֹכִי, ה' אֱלֹקיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; ה'  צְבָא-וֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה". [ישעיהו  נ"א, "ב- י"ז]

השאלות הן:

א] מלך בשר ודם  ולעומתו מלך מלכי המלכים - כיצד?

ב] מה הקשר בין ההפטרה לבין הנאמר בפרשתנו?

תשובות

מלך בשר ודם לעומת מלך מלכי המלכים.

בראש וראשונה יש להימנע מלהמליך מלך שאינו יהודי כפי שכתוב:

"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא". 

אונקלוס מסביר: הסיבות הן:

א] אם הוא נוכרי - הוא עלול, חלילה,  להנהיג עבודה זרה בישראל.

ב] אין לו את מידת הרחמנות והחסד שבבני אברהם, יצחק ויעקב.

האיסורים המוטלים על המלך.

חז"ל אומרים: כי המלך נצטווה בשלוש  מצוות לא תעשה:

א] "לא ירבה  לו סוסים"

ב] "לא ירבה לו  נשים"

ג] "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד"

אך על מנת שהמלך יצליח  בתפקידו - עליו  להתחבר  לתורה הקדושה.

על פי רש"י: המתבסס על דברי חז"ל[סנהדרין כ"א, ע"ב] - נצטווה המלך לכתוב שני ספרי תורה:

אחד יהיה מונח בבית גנזיו - כלומר בחדריו  הפנימיים והשני הוא   לוקח אתו לכל מקום שהולך.

בעל "כתב סופר" אומר על כך: מלך, רב ,או כל מנהיג בישראל חייב שיהיו לו שני ספרי תורה- אחת לעצמו  כדי שינהג בחומרה בכל המצוות כולל במצוות קלות והשנייה שצמודה אליו תמיד על מנת שכאשר יוצא אל העם יתנהג כלפיהם בהתאם למשורת הדין בנחת ובדרך ישרה.

רבינו בחיי מסביר: למרות שיהיה לעם ישראל מלך בדומה ליתר אומות העולם, הרי התורה מזהירה אותו שלא ידמה להם במידותיהם, יש מלכים שמרבים סוסים ומרכבות ,אך לעומתם מלך ישראל מצווה לא להרבות בכסף לא בסוסים ולא בנשים ולא בזהב, יש מלכים בקרב הגויים שהם מאד מחשיבים את כל החומריות הזאת, אך לעומתם מלך ישראל  ייחסר בריבוים וישים דגש ביתר שאת - על התורה והיראה.

מלכי אומות העולם מגיעים לגאווה על כל עושרם וירום לבבם, אבל מלך ישראל חייב להיות צנוע והכתוב מבטיח שאם יקיים את דברי התורה, מובטח לו שיאריך ימים במלכותו.

חז"ל מדגישים : שהמלך מצווה לא להרבות בסוסים ,אלא אך ורק לצורך מרכבתו, פרשיו וחייליו.

אבל לא שיהיו לו מבחר סוסים וכל פעם יחליף סוסים אחרים . מהטעם שלא יחפוץ להשיב את עם ישראל אל ארץ מצרים.

כי משם נהגו להביא סוסים באותה תקופה ממצרים והראיה לכך: שנאמר ב: [מלכים א, י]: "ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף  וסוס בחמישים ומאה".

בעניין איסור להרבות לו נשים, על  כך מפרשים רז"ל: הותר למלך – עד  שמונה עשר נשים - כמספר הנשים שהיו לדוד המלך,

הטעם שאין להרבות בנשים, מפני שהאישה עלולה לפתות את המלך לסטות מדרך יראת אלוקים - כדוגמת חוה שפיתתה את האדם באכילת הפרי האסור בגן העדן.

בנוגע לאיסור ריבוי כסף וזהב, על כך אומרים רז"ל - סכום הכסף מותר שיגיע עד לתת שכר לחילותיו  של המלך כל שנה ושנה, אך ישנו איסור שישתמש בכספו למטרת אוצר ,או סגולה מהטעם שלא יגיע לידי גאווה, כי אם אכן  ינהג כך, חלילה, כתוצאה מכך ירום לבבו   ומן הראוי שהמלך יציב לפניו את יראת ה'.

לעניות דעתי:  אחד מהחסרונות של מלך בשר ודם: הוא עלול לסטות מדרך הישר  ולהמרות את פי ה'.

כך קרה לשאול המלך - שלמרות ששמואל הנביא המליך אותו. הרי במלחמת עמלק הוא חטא בכך שלא הרג את אגג מלך עמלק .

כתגובה - שמואל בעצמו הרג את אגג והודיע לשאול על  הפסד מלוכתו היות ולא ציית לציווי ה'- להשמיד את עמלק כולו-כולל הצאן והבקר .כפי שנאמר: "ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך:...." [שמואל-א, ט"ו, כ"ח] "וישסף שמואל את - אגג לפני ה' בגלגל " [שם, ל"ד]

לעומת מלך בשר ודם ,אין מלך מלכי המלכים זקוק למתנות בשר ודם. אלא מצווה לקיים את מצוות התורה ואין לשאול שאלות וקושיות על מעשיו כפי שנאמר: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".[להלן  י"ח, י"ג] ולכן מלך בשר ודם חייב להיות מחובר לספרי התורה- כדי שלא יסטה ,חלילה מהדרך ישרה- היינו רצון ה'!

הקשר להפטרה בספר ישעיהו.

גם בהפטרה ניתן להבחין היטב בחשיבותו של אלוקים השולט על כל העולם – כפי שמודיע הנביא ישעיהו –לישראל בהפטרה:

"וְאָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה".

המשמעות היא: שהקב"ה שולט על כל תבל, לעולם אינו שוכח את בניו ולכן אין עם ישראל  צריך לפחד מהגויים המאיימים עליו – או כאשר מכתיבים לו כיצד לנהוג! כי רק הקב"ה יכול לנחם ולהושיע את עמו כנאמר:

"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן".

לסיכום, לאור האמור לעיל: דווקא כעת - בימי אלול- עם ישראל חייב לעשות חשבון נפש  ולהבין - כי עלינו לשוב לשורשים - להתחבר לתורה ולהתאחד כולנו באהבת חינם- הרי אלוקים מתבונן בנו במשך כל השנה ועל מנת שנוכל להישאר כאן בארצנו הקדושה –לנצח- עלינו להתחבר לתורה- כדברי דוד המלך:"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ .בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו --    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ" [תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

לצערנו - כל מה  שעובר  עלינו לאחרונה - המחלוקות והמלחמה סביבנו נובע - מההתרחקות של  העם מהתורה, ומנגד - מרצון ה' - השולט על כל מלך - או מנהיג כפי שנאמר: "לב מלכים ושרים בידי ה'-כדברי  שלמה המלך: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ". [משלי. כ"א,  א']

יהי רצון ונקיים את רצון ה': "... שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.." [מלאכי ג', ז]                                                             

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם ב05 ספטמבר 2024

כניסות: 1211

• אהובה קליין
• פרשת שופטים