פרשת שופטים

פרשת  שופטים - במה הוזהרו  עם ישראל בבואם לארץ?

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו, נושאים רבים , אחד מהם: האיסור על עם ישראל ללמוד ממעשה הגויים , חלילה, כפי שכתוב בפרשה:

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים.  כִּי-תוֹעֲבַת ה', כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה; וּבִגְלַל, הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, ה' אֱלֹקיךָ, מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.  תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹקיךָ. כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקיךָ".  [דברים י"ח, ט- י"ד]

השאלות הן:

א] במה הוזהרו עם ישראל בכניסה לארץ ?

ב] מה פירוש הציווי: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹקיךָ" !

תשובות.

התורה מזהירה את עם ישראל.

כשעם ישראל נכנס לארץ ישראל-  נאמר:  "לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם"

רש"י מסביר: עם ישראל יבין מתוך ההתבוננות במעשה הגויים כמה מעשיהם מקולקלים ועל עם ישראל מוטל ללמד את בניו לא לנהוג  כמותם , כי מעשיהם הוא חוק לגויים. רש"י מבסס את דבריו על [מדרש ספרי ]

דעת מקרא שואל: מדוע התורה קשרה בין איסור כשפים לביאת הארץ? התשובה: כשיכנסו עם ישראל לארץ יהיו נצרכים לירידת גשמים ועל כך נאמר בראשית רבה [ פרשה י"ג, ב] כל תפילתן של הבריות  היא על הארץ על כן הוזהרו שלא יפנו אל הקוסמים לשאול על הגשמים [על פי העמק דבר להנצי"ב]

הלימוד הזה  למען עשיית כשפים נאסר על עם ישראל. בדומה לכך: נצטווה המלך בישראל  ללמוד תורה – למען ילמד ליראה את ה' ולא יסור ימין ושמאל מן התורה הקדושה. ויש להתרחק מתועבות הגויים - לפי שהכשפים משפילים גבהות אדם , לכן היא תועבת ה' ! בתחילה התורה  מכנה את עושי הכשפים בלשון : "הַגּוֹיִם הָהֵם"- זהו לשון רמז של זילות. 

בהמשך, התורה מחמירה בלשון: "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ".- בדומה לאיסור של אכילת שאור בפסח כמו שנאמר:

"שִׁבְעַת יָמִים--שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם": [שמות, י"ב, י"ט] מה שלא הזהיר כן על דברים אחרים שגם הם אסורים!

ספורנו מדגיש את הסיבה  לכך: שאסור לעשות: כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹייִם – כי בסופו של דבר עם ישראל יגלה - כי כל זה שקר וכזב וכל אשר ינבאו להם - המעוננים, הקוסמים וחוזי הכוכבים, יתבדה לגמרי.

הה"ק מהר"ם ז"ל מאמשינוב טוען:  כי כל העמים אינם מסוגלים – להתגבר על כוחות הרוע שבהם, ואלו הם: המעוננים , קוסמים והמקננים בלבם וזאת - מפני שיצר הרע מסית אותם לעשות רע והם משתכנעים לציית לו. אבל היהודי- הוא שונה- היות וה' נתן לו  כוח התנגדות כדי שיוכל להגיד: "לא כן !"  אינני רוצה לשמוע בקול היצר הרע" לכן נאמר:

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ"

ונאמר: " נָתַן לְךָ "-  שנתן לכך את הכוח של "לא כן"!

רבינו בחיי מבהיר: דרשו רז"ל- אתה חייב ללמוד  להבין , כדי  להורות ומצאנו בשבעים  אנשי הסנהדרין שהיו צריכים להיות בקיאים בכל החכמות, כולל חכמת הכשפים - כדי שיוכלו לדון בכל הנושאים- דין אמת - על פי משפט התורה. אילו לא היו מגיעים לשלמות ידיעת כל סוגי הכישוף והיה חסר להם סוג אחד של כישוף שלא ידעו, לא היו מסוגלים לפסוק בו הלכה.

מנה הכתוב  תשע תועבות - כשפים שהיו הכנענים עוסקים בהן והחל ב"מולך" שהיו מקריבים את הילד שלהם לעבודה זרה -  ומתוך שהעבירה כה הייתה כבדה - על כן העונש הוא: כרת. ואילו יתר סוגי הכשפים- הם אסורים בגדר "לא תעשה" מאחר שהתורה הזהירה  מלהחזיק בעבירות אלה ואחר כך דיברה התורה על יראת שמים.

קסמים- הכוונה: שהיה האיש אוחז במקלו והיה חושב: האם כדאי לו ללכת למקום מסוים - או לא כדאי ללכת.

ועל כך אמר הנביא  הושע: "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל, וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ" [הושע ד, י"ב]

מְעוֹנֵן -  יש בזה שלוש משמעויות:

א] לשון עונה [תקופה] – על כך אומר רבי עקיבא: שיש אנשים הסוברים: שעונה מסוימת יפה להתחיל במשהו מסוים.

ב] לשון עין – חכמים אומרים - הכוונה לאוחזי העיניים.

ג] לשון ענן: מביט בעננים ועל פי זה נותן עצות.

מנחש-   כגון , פת הלחם נפלה מפיו, או צבי הפריע לו בדרך ועל פי זה הוא מחליט החלטות.

יש הסוברים: כי מנחש- הוא מביט בעופות, או בכנפיהם או, בצפצוף שלהם, כפי שנאמר: "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל הכנפים [כְּנָפַיִם] יַגֵּיד דָּבָר".

[קהלת  י, כ]  הכוונה לזה המכיר בצפצוף שלהם - אחד שמזהה על פי חיבוט הכנפיים או בפרישתן - ומסיק מיני מסקנות.

מכשף- רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ן: מכשף - הוא שם כללי לכל סוגי הכישוף.

חובר חבר וידעוני- הם סוגי כישוף שונים וגם בהם אסור לשאול. ויש לדעת ולהבין שבענייני כשפים,: ה' שברא הכול יש מאין- דאג שיהיו  עליונים מנהיגי התחתונים אשר למטה מהם.

"נתן כוח הארץ וכל אשר לפניה בכוכבים ובמזלות לפי הנהגתם ועשה עוד על הכוכבים והמזלות- מנהיגים מלאכים ושרים- שהם נפש להם".

וחובר חבר:- מאסף שדים ומחבר אותם, או שמאסף נחשים ועקרבים במקום אחד.

ושואל באוב- שמעלה את נשמת המת- בבית השחי שלו ומדבר משחיו.

דעה  אחרת למקצת רבותינו שבתלמוד- שיש כוח למי שיודע את חכמת האוב- להחיות את המת ולהשיב את נפשו לגופו במשך י"ב חודשים בלבד.

ידעוני- אדם מכניס עצם –של חיה ששמה ידוע לתוך פיו- ומדבר על ידי כישוף ואותה חיה  נקראת: "בני השדה"- כפי שכתוב:

"כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ". [איוב, ה', כ"ג]

ודורש אל המתים: "זה המעלה בזכר והנשאל בגולגולת, או בכל עניין אחר שידרוש בהם"

"תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹקיךָ"

הרמב"ם סובר  שיהודי יהיה תמים בדעה והשכל ואל יאמין בניחושים ,קסמים וכשפים מפני שהם תוהו והבל ומי שנמשך אליהם  הוא חסר דעת.

שאלו פעם את הצדיק מלובלין: מי יותר חשוב - אדם גדול ,או תמים? והשיב להם: כי תמים חשוב יותר והראיה לכך, כאשר אנחנו רואים לפנינו שתי חלות: האחת גדולה, לא שלמה והשנייה קטנה ושלמה, הדין הוא: שצריכים לברך על החלה הקטנה  שהיא שלמה.

"החפץ חיים"  הביא משל, למה  הדבר דומה?  מעשה באיש כפרי שנסע לעיר לפני חג הסוכות ,לקנות אתרוג מהודר בשביל  חותנו, כששב לביתו, התפאר באתרוגו בפני איש כפרי אחד, האיש הכפרי מאד התלהב וביקש ממנו שימכור לו חצי מאתרוג זה - בכסף  מלא, ואכן מכר לו את חצי האתרוג ואת החצי הנותר מהאתרוג הביא לחותנו, ברגע שחותנו ראה את חצי האתרוג כעס מאד, התפלא האיש על הכעס ושאל: מדוע  הנך כועס? הרי  אני יודע בוודאות מהרב- שזהו אתרוג מהודר., ענה לו חותנו: הלוואי שהיית מביא עשרים אתרוגים פשוטים, לא כל כך מהודרים, אבל שלמים. וזה היה עדיף מחצי אתרוג מהודר, אך פסול!

הנמשל: יש אנשים שמהדרים במצוות בין אדם למקום - אך מנגד מזלזלים במצוות שבין אדם לחברו, או ההפך. אנשים אלה - הם בבחינת אתרוג מהודר- חתוך לחצאים, עדיף היה שלא היו מהדרים כל כך, אבל שלמים, לקיים  שתי מצוות: בין אדם למקום ובין  אדם לחברו [אוצר החיים]

רש"י מסביר: על היהודי  להתהלך  בתמימות עם ה' ולצפות רק ממנו ויש להימנע מלחקור עתידות, אלא כל מה שבא עליו  יקבל בתמימות.

דעת מקרא מסביר: יהודי יהיה  תמים עם ה' - יראת ה' תהיה שלמה ולא תהיה עם אמונה  זו- שום כוח של כישוף וניחוש ושום כוח אחר ויראה זו- היא האמונה בשלמות הלב!

בעל הטורים סובר: האות ת' גדולה - שאם  תלך בתמימות –עם ה', כאילו  קיימת מצוות מאלף עד ת'.

לסיכום, לאור האמור לעיל,  הקב"ה מזהיר את עם ישראל –טרם הכניסה   לארץ לא ללמוד מתועבות הגויים הפונים- לכשפים ,קוסמים ויידעונים,  אלא     להאמין בקב"ה וללכת אתו בתמימות. הדבר מצווה עליהם ,דווקא עם  בואם לארץ- כי בארץ הם חייבים  להתברך בגשמים ובפרנסה מבורא עולם ובגלל -החשש של קטני אמונה העלולים לגשת ליידעונים ומנחשים למיניהם,  התורה מצווה: להיות  יראי שמים ולהלך בתמימות לפני ה' - בדומה לדרכו של אברהם אבינו- אבי האומה שעליו נאמר:

"וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־ תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־ אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־ אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים"׃

ְ

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1569

• אהובה קליין
• פרשת שופטים

להיות תמים עם אלוקים

שיר מאת: אהובה קליין ©

בתום שנות נדודים

טרם לארץ נכנסים

עם נבחר אלוקים

מתועבות הגויים  מוזהרים.

להימנע מחיבור ליידעונים

להתרחק מכשפים וקוסמים

לבטוח נאמנה באלוקים

 להיות  עמו תמים.

זוהי ארץ הבחירה

עיני ה' תמיד בה

מראשית עד אחרית השנה

לעם נבחר עתיר אמונה.

בנים אנחנו לאלוקים

בנתיבי אבות הולכים

בשורשים תמיד דבקים

מאבינו בשמים מתייראים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת שופטים [חומש דברים]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1459

• אהובה קליין
• פרשת שופטים

המלך והתורה

שיר מאת: אהובה קליין ©

מלך נבחר אלוקים

מבין אחיו היהודים

ירחיק עצמו מגאווה

יבוז לענייני תאווה.

בידו ספר תורה

בכל דרך ושעה

יהגה יומם ולילה

יתעלה מעלה מעלה.

 ינבור תמיד במעשיו

 יתור אחר מגרעותיו

 התורה תאיר עיניו

 לעד יזכור אלוקיו.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת   שופטים [חומש דברים]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1529

• אהובה קליין
• פרשת שופטים

המלך והתורה

שיר מאת: אהובה קליין ©

מלך נבחר אלוקים

מבין אחיו היהודים

ירחיק עצמו מגאווה

יבוז לענייני תאווה.

בידו ספר תורה

בכל דרך ושעה

יהגה יומם ולילה

יתעלה מעלה מעלה.

 ינבור תמיד במעשיו

 יתור אחר מגרעותיו

 התורה תאיר עיניו

 לעד יזכור אלוקיו.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת   שופטים [חומש דברים]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1466

• אהובה קליין
• פרשת שופטים

פרשת שופטים - מדוע הצטווה המלך לשני ספרי תורה ?

מאת: אהובה קליין .

בפרשה זו - הכתוב  מתאר  את רצון העם להמליך עליו מלך - בזמן הכניסה לארץ ישראל ומצווה על המלך ציוויים חשובים:

"כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ: מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא. רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹקיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".  [דברים י"ז, י"ד -י"ח, א]

השאלות הן:

א] ישיבת עם ישראל בארצו והמלכת מלך- הקשר?

ב] מדוע מצווה המלך - לכתוב שני ספרי תורה?

תשובות.

עם ישראל והמלך.

חז"ל בספרי לומדים מכפל הלשון: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" ,כאשר המלך נפטר חייבים למנות תחתיו מלך אחר- זוהי אחת ממצוות עשה שחלה על עם ישראל- בזמן ישיבתם בארץ- הקודש  כפי שכתוב [מסכת סנהדרין, כ, ע"ב]: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ:

להעמיד [למנות] להם מלך,

להכרית זרעו של עמלק [דברים כ"ה, י"ט]

לבנות להם בית בחירה[בית מקדש]

הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק מעיר על כך: דברי מדרש אלה המופעים בספרי- באים ללמדנו: יסוד חשוב בבחירת מלך בישראל, אין המלך רשאי למנות את בנו תחתיו, אלא בחירת המלך החדש תלויה בכל עם ישראל, לכן בחירת המלך נקבעה כמצוות עשה על כל יהודי היושב בארץ ישראל.

במסכת קידושין [ל"ב, ע"ב] לומדים חז"ל: "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול" שנאמר: . " שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ", הכוונה שתהיה אימתו על העם אשר בחרו בו.

רבי צבי פסח פראנק [רבה של ירושלים] מסביר: היות והעם בחר  במלך, ישנה נטייה  ברבות הימים לזלזל בו ולחשוב: היות ואנחנו המלכנו אותו , איננו  חייבים לקבל את מרותו ,לכן מדגישים חז"ל: "שתהא אימתו עליך" גם אם אתם בחרתם בו ,תכבדו אותו  כראוי למלך מישראל!

רבינו בחיי אומר: כתוב בספר היצירה: חייבים למנות מלך בישראל ובתנאי שתהיה כוונתם של ישראל- לשם שמים- לכוונת מצווה ואת זאת לומדים מהמילים: "שׂוֹם תָּשִׂים.." הרי היה יכול הכתוב לציין: "תמנה מלך" אבל  יש כאן לשון – סם, ובכך רומז לנו הכתוב: כי המלך הוא סם חיים – "כי הוא כלול מן הכול" "והכל  לפי הכוונה ששואלים אותו"

בנוסף  רבינו בחיי אומר על המילים: "אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ": , מכאן: שהמלכות ושאר המעלות  ניתנות לאדם  מאת אלוקים והבחירה היא ממנו.

בנוגע למילים: "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" על כך דרשו רז"ל אביו ואמו  חייבים להיות מישראל. מכאן יש ללמוד: שכל מי שלא-"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ"- אינו ישראל והוא נקרא: נוכרי.

רש"ר סבור:[ על פי ספרי] ה' יבחר במלך על ידי נביא והוא יקבל זכויות של מלך והעם  יכניע  עצמו אליו. התורה נותנת אפשרות  שנייה :שהמלך לא ייבחר באופן ישיר על ידי ה' באמצעות נביא ,אלא יתמנה על ידי בחירה חופשית של האומה, או נציגיה.

המלך וספרי התורה.

 רש"י  מבהיר: המלך  מצווה לשני ספרי תורה.

אם כן, נשאלת השאלה: מדוע היה זקוק המלך לשני ספרי תורה?

התשובה לכך: ככל שאדם גדול יותר,  כך צריך הוא יותר ויותר לקבל   עליו את עול התורה- במטרה להכניע את עצמו, הוא חייב לקבל על עצמו משנה עול- תורה. מטעם זה בזמן שהיה מתפלל לה', היה חייב לכפוף את קומתו- משום שהיה חייב להשקיע עמל רב- על מנת  להגיע לידי הכנעה. [על פי ילקוט דוד]

 משך חכמה מאיר את עיננו    בהתבוננות המילים "וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו"—ושואל: היה ראוי שיהיה כתוב: "וקרא  בה"? אלא שהדין הוא: "שדברים  שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה" ולכן יש כאן רמז בכתובים "והייתה עמו" הכוונה לתורה אבל כתוב: "וְקָרָא בוֹ"-  כי המלך חייב לקרוא בספר התורה  בעצמו ולא יאמר את הדברים בעל פה.

חת"ם סופר מסביר: לאורך כל הדרך-  המלך יחפש פתרונות לכל מיני בעיות שמתעוררות בזמן מלכותו - כי דעת התורה  חייבת להכריע בכל ענייני הממלכה הדורשים תשובות. ועל כך אמרו חז"ל: כשהיה דוד המלך עומד להכריז מלחמה   נמלך תחילה עם הסנהדרין. [מסכת ברכות  ג']

על פי המפרשים: עוד סיבה טובה למלך שיהיה מחובר לתורה הקדושה: למרות שהמלך חייב להיות תקיף לגבי העם, "שתהא אימתו עליך"- כל זה תקף רק בחוץ, אבל בתוך עצמו יתרחק ממידת הגאווה אל  תחדור הגאווה המלכותית לתוך חדרי ליבו.

על פי הספרי- סובר מפרש ספרדי: בנוגע לכבודו האישי של המלך, אל ירום לבבו מאחיו ואל יגלה תקיפות רבה.

אך בקדושה ויראת שמים- עליו כן לגלות גבהות לב ותקיפות ולא לוותר כפי שנאמר: "ויגבה ליבו בדרכי ה' "

"נתיבות שלום" אומר רעיון יפה: המלך זקוק לשני ספרי תורה ויקרא בהם כל ימי חייו ,כדי שילמד ליראה את ה'.

 לעניין שני ספרי התורה: אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שצמודה אליו תמיד- כאן מרומזים שתי דרכי הנהגה:

א] כשהמלך בינו לבין עצמו .

וכאן מרומז- כאשר המלך נמצא לבדו ,ידע כי מעליו ישנו מלך מלכי המלכים- הצופה במעשיו בכל רגע. כפי שנאמר:

"אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה' הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'". [ירמיהו כ"ג, כ"ד] זהו הספר בבית גנזיו. כשהוא לבדו, בביתו ידע כי ה' משקיף עליו בכל רגע.

ב] ספר התורה הצמוד אליו בצאתו ובואו לפני אנשים. מכאן ילמד את כל סדר הליכותיו של תלמיד  חכם- כיצד יתנהג בזמן שאוכל ושותה  ובזמן שמדבר וכן ביתר הדברים הגשמיים- הכול מתוך אמונה ויקפיד  שיתקדש שם שמים על ידו.

בספר "תפארת שלמה" כתוב: אם רואה אדם, שבאו עליו ייסורים- מיד יפשפש במעשיו ואם לא גילה  עבירה שעבר, יתלה את הדבר בבטול תורה - היות וביטול תורה הוא חטא. ואז כוח התורה מגלה לו את חטאו.

בעוד שיצר הרע מסמא את עיניו לחשוב שהוא נוהג נכון, מנגד כוח התורה מגלה לו את הידיעה  כי חטא.

בנוסף התורה שהוא קורא בה מגלה לו את  טעויותיו ומעשים  שלא נהג בהם כהוגן.

לסיכום, לאור האמור לעיל, בחירת המלך בארץ ישראל - היא אחת ממצוות עשה שהצטוו בני ישראל – עם כניסתם לארץ הקודש.

המלך חייב  להיות אדם מישראל וברשותו יהיו שני ספרי תורה - אחד  הולך אתו לכל מקום והשני בבית גנזיו, וכך התורה תאיר את עיניו לאורך כל  הדרך הן כשהוא לבדו והן כאשר הוא  בא במגע עם העם.

 כמילות תפילת "אהבה רבה ":

וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ.     וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ,

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1525

• אהובה קליין
• פרשת שופטים