פרשת דברים

פרשת דברים-הקשר בין פרשת דברים לתשעה באב-כיצד?

פרשת דברים-הקשר בין  פרשת דברים לתשעה באב-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[המאמר  לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשת דברים פותחת בדברי משה אל כל עם ישראל בעבר הירדן:
"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל- ישראל בעבר הירדן  במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין- תופל ולבן וחצרות ודי זהב".[דברים א,א]
השאלות הן:
א] אילו דברים אמר משה לעם ישראל ובאיזה אופן?
ב] מה הקשר בין פרשת דברים לתשעה באב?
ג] במה שונה חומש דברים מארבעת החומשים הקודמים?

התשובה לשאלה א]
רבינו בחיי מסביר: כי משה מוכיח את עם ישראל על החטאים שחטאו  במדבר, כמו נאמר : "כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון"[תהלים]
בהמשך  הוא מסתמך על דברי רש"י: כי החטאים רמוזים בשמות המקומות:
"בערבה": בשביל הערבה - שם חטאו בבעל פעור בשיטים בערבות מואב.
"מול סוף": בגלל  הטענות שהשמיעו בים סוף: "המבלי אין  קברים במצרים"[שמות י"ד] וגם כאשר נסעו  מים סוף שנאמר: "וימרו על ים  בים סוף" [תהלים ק"ו]
"בין פארן": על מה שנעשה בפארן על ידי המרגלים.
ובין תופל ולבן: הוכיח אותם על דברי התפלות שדיברו על המן שצבעו היה לבן, כמו שאמרו:
"ונפשנו קצה בלחם הקלוקל "[במדבר כ"א]
"וחצרות": מחלוקת קורח ואנשיו כנגד משה ודיבתה של מרים.
"ודי זהב": מעשה  עגל הזהב שעשו זאת מרוב הזהב  שהיה ברשותם. שנאמר: "וכסף הרבתי להם וזהב עשו לבעל".
אונקלוס אומר: כי ההוכחה על החטאים נעשתה בדרך הרמז במטרה לא לפגוע בכבודם של עם ישראל.

התשובה לשאלה ב]
פרשת דברים נקראת מידי שנה  בשבת האחרונה טרם תשעה באב והסיבה לכך: לפי שמשה מוכיח את העם על חטא המרגלים ולפי חז"ל הקב"ה גזר  בליל תשעה באב-  על דור המדבר שלא יזכו להיכנס לארץ –וזאת בעוון הוצאת הדיבה על ארץ ישראל, ובגמרא[תענית  כ"ט, ע"א] נאמר-על הפסוק: "ויבכו העם בלילה ההוא"[במדבר י"ד, א] "אותו לילה - ליל תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה לישראל: אתם בכיתם בכייה של חינם[הכוונה לבכייה על ארץ ישראל, כאשר המרגלים דיברו בגנותה- ובכך  הוכיחו שאינם בוטחים בה' שהבטיח להם את ארץ ישראל להתנחל בה] ואני קובע לכם בכייה לדורות"- הכוונה   לזמן ליל תשעה באב  שכולו בכי ,צום ואבל על חורבן בית המקדש.
השבת שבה קוראים את פרשת דברים- נקראת: "שבת חזון" לפי שאנו קוראים בהפטרה על נבואת התוכחה של ישעיהו "חזון ישעיהו בן אמוץ ובנבואה זו הנביא קורא על ירושלים: "איכה הייתה..."?
[שם כ"א]
 תוכחה זו מקבילה לדברי משה בפרשה: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"?[דברים א, י"ב]
בתקופת חורבן בית ראשון ירמיהו הנביא אומר: "איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם.."? [איכה,א,א]
רבי  אברהם יעקב ברבי ישראל מסאדיגורה אומר : כי שבת חזון-היא השבת  הקרובה לתשעה באב
-יום האבל והחורבן על בית המקדש-זוהי שבת מיוחדת במינה, ולמה הדבר דומה? לאדם היושב בחדר  חשוך ומופיע  ידידו ומדליק נר בתוך החדר, הנר מפיץ אור ותקווה, בדומה לכך- אותה שבת מיוחדת -מאירה לנו אור גדול ונוטעת בנו הרבה תקווה.

התשובה לשאלה ג]
לפי דברי רבינו בחיי ישנו סדר מסוים בחמישה  חומשי התורה. למרות שהם חמישה במספרם ,הרי רמוז בחומש בראשית שלכולם קשר אחד ובניין אחד, חומש בראשית פותח בחידוש העולם כי הוא שורש האמונה ומתוך כך נבין את ההשגחה של ה', ובשלב הבא יתבאר לנו עניין השכר והעונש, ונושא המצוות -ונקודות אלו מופיעות ביתר הספרים. אבל המיוחד בחומש דברים "שמדבר בסופו  בגאולה האחרונה שהיא עניין חידוש העולם והוא תכלית בריאת העולם, מעין ספר בראשית שפתח בו על דרך נעוץ סופן בתחילתן...וישראל אין להם שלימות בכל הזמנים כי אם בגאולה אחרונה שאין אחריה גלות" אך למרות זאת, חומש דברים יש לו את הייחוד שלו, כמו אתרוג שהוא  מיוחד ומאוגד  בתוך ארבעת המינים.
המהר"ל מפראג אומר: בארבעת הספרים הראשונים דיברה השכינה מתך גרונו של משה, ואילו בספר דברים משה שליח ככל הנביאים.
אור החיים שם דגש על המילה: "אלה" ומתייחס לכלל המקובל: כי כל מקום שנאמר "אלה"- פוסל את הראשונים, והתורה  רוצה להראות לנו: כי דברים אלו נאמרו על ידי משה ללא ציווי  מה' בעוד שארבעת החומשים הקודמים נאמרו מפי הקב"ה בדייקנות.
לפי  העמק דבר: ספר דברים נקרא: "משנה תורה" היות והוא חוזר על מאורעות ומצוות שנאמרו בחומשים קודמים ולכן אין חזרה מוחלטת על כל המצוות שנאמרו כבר, ומטרתו של חומש זה "להזהיר על עמל התורה  לפרש דקדוקי המקרא וזהו תלמוד" .ולכן כל דברי המוסר והתוכחה בפי משה אל העם הם  במטרה שיקבלו עליהם את עול התלמוד,
יש בדברים שינון של התורה.
ועם קיום כל המצוות הדבר יביא לעם ישראל עוז ואורה.
לסיכום, לאור האמור לעיל ,יש להסיק כי משה בא לשנן לעם את התורה ומוכיח אותם בדרך הרמז, למען יזכרו שהתורה תהיה תמיד נר לרגליהם והיא אשר תלווה אותם גם בארץ ישראל והקב"ה לא ייטוש את בניו- כי התורה היא ברית נצחית בין ה' לבניו וכשם ששמר עליהם במדבר: "כאשר יישא- איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד בואכם עד המקום הזה"[דברים א, ל"א] כך ישמור ויגן על  עמו בעתיד כפי שמובטח :"לא תיראום כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם"[שם ג, כ"ב]
 
 

דברי משה/ שיר מאת: אהובה קליין©

דברי משה/ שיר מאת: אהובה קליין©
משה בא בימים
אוזר כוחות עצומים
אוחז מקל נדודים
נושא בפיו דברים.
 
בכסות ענני שכינה
ישנן תורה באמונה
סמוך ליום המיתה
יוכיח עמו ברמיזה.
 
יעורר להם נשכחות
למען ההכנה לבאות
דבריו מהדהדים למרחקים
פחדים וקשיים מניסים.
 
פותח בפניהם שערים
ברוח דברי הנביאים
עצות מחכימות לחיים
דבקות בספר הספרים.
הערה: השיר בהשראת פרשת דברים[חומש דברים]
 

פרשת ואתחנן-קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה'-כיצד?

פרשת ואתחנן-קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה'-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין 

אחד הנושאים המעניינים בפרשתנו  הוא: "קריאת שמע",כפי שכתוב:
"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד,ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך,והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך:ושיננתם לבניך ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.."
[דבריםו,ד-י]

השאלות הן:
א]כיצד ניתן להגיע לאהבת ה'?
ב] מאין למדים כי יש ללמוד תורה וגם ללמד אחרים?
ג] מה הקשר בין ההפטרה לבין נושא:"קריאת שמע?

התשובה לשאלה א]
חכמים מגיעים למסקנה:כי יש תחילה לאהוב את הזולת ורק בשלב הבא ניתן להגיע לאהבת ה',להבנה זו הם מגיעים מתוך התבוננות בתורה הקדושה,אשר בה מצאנו את המילה:"ואהבת"-סה"כ שלוש פעמים:
1] "ואהבת לרעך כמוך"[ויקרא י"ט,י"ח]
ב]ואהבת לו כמוך[הכוונה לגר בארץ] "[שם ל"ד]
ג]"ואהבת את ה' אלוקיך"[דברים ד]
האר"י הקדוש אומר:כי לפני שהאדם יאמר:"קריאת שמע" יקבל על עצמו את המצווה:"ואהבת לרעך כמוך" ויכוון לאהוב,איש,איש כנפשו.
ה"שפת אמת" אומר:כי אם התורה מצווה לאהוב את ה',סימן שכוח האהבה מושרש אצל האדם,אלא שעליו להוציאו מהכוח אל הפועל.
לשם כך, עליו לעמול קשה כדי שיגיע אל שורשה של סגולה זו הטבועה בנפשו.
ויפעיל אותה הלכה למעשה.
המגיד  מדובנא מביא משל יפה בספרו:"אהל יעקב"
מעשה בכפרי אחד שהזמין אצל החיט חליפה חדשה,אחרי מספר ימים בא אל החייט בצעקות והביע צער עמוק שהחליפה אינה מתאימה לו,צחק החייט ואמר לכפרי:"אתה כנראה מדדת את החליפה החדשה על גבי בגדיך הישנים,אם כן אין דבר פלא שאתה מתלונן על חוסר ההתאמה"!
הנמשל:מידת האהבה מסוגלת למלא רק חלל של לב טהור ואילו אדם שבליבו זוהמה-אינו מסוגל למלא את ליבו באהבה.
על כך אמרו  חז"ל:"אי אתה יודע איך לאהוב?והיו הדברים האלה..על לבבך"
הרמב"ם  ב"הלכות יסודי תורה" אומר:כי ניתן על ידי התבוננות במעשה הבריאה שהם תוצאה של חוכמה  אדירה שאין כדוגמתה - להגיע לצימאון לאהבת ה' מתוך  רצון לדעת  את ה'.כמו שאמר דוד המלך:
"כאיל תערוג על אפיקי מים,כן נפשי תערוג אליך אלוקים: צמאה נפשי לאלוקים א-ל חי"
[תהלים מ"ב, ב-ג]והתוצאה-
מייד מתאווה להכיר מקרוב את ה.'

התשובה  לשאלה ב]
אנו לומדים: כי בנוסף על חובתנו ללמוד התורה יש ללמד גם אחרים,כמו שנאמר:"ושיננתם לבניך ודברת בם.."
הרמב"ם בספר:"משנה תורה" אומר:כי מחובתו של האדם ללמד לא רק את בנו תורה,אלא גם את בן בנו.
בדבריו אלו הוא מסתמך על הפסוק:"והודעתם לבניך ולבני בניך"[דברים ד,ט] 
ובנוסף יש ללמד את כל התלמידים גם אם אינם מבניו וההוכחה -לכך,שנאמר:"ושיננתם לבניך"
על כך לומדים חז"ל:"בניך"-הכוונה גם לתלמידך.היות והתלמידים נקראים בנים.
כמו שנאמר:"ויצאו בני הנביאים"[מלכים-ב ב,ג]בני הנביאים הם- תלמידים.
התלמידים קרויים בנים ,דבר זה מוכח מהלכות תלמוד תורה[ א,ב]
לפי חז"ל :תלמוד תורה שקול כנגד כל שאר המצוות,כפי שנאמר:
"אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה,והקרן קיימת לו לעולם הבא:כיבוד אב ואם,וגמילות חסדים,ואהבת שלום בין אדם לחברו:ותלמוד תורה כנגד כולם"[מסכת פאה]
והנה מעשה שהיה:"וכבר רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד,ונשאלה זו שאלה בפניהם:תלמוד תורה גדול,או מעשה[קיום מצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר:מעשה גדול:נענה רבי עקיבא ואמר:תלמוד גדול.
נענו כולם[כל החכמים פה אחד ]ואמרו:תלמוד גדול,שהתלמוד מביא לידי מעשה"-מתוך לימוד התורה מגיעים לביצוע המצוות הלכה למעשה.
[מסכת קדושין מ,ע"ב]

התשובה לשאלה ג]
נושא אהבת ה' וקבלת עול מלכות שמים המופיע בפרשתנו-מופיע גם בהפטרה
בפסוק:"שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה..."[ישעיהו מ,כ"ו]
בפסוק זה אומר הנביא: כי על ידי התבוננות בצבא השמים ניתן לראות את גדולת הבורא.
הפסוק מהווה ראשי תיבות למילה:"שמע"-אמירת :"שמע" היא קבלת עול מלכות שמים.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי לאהבת ה' וקבלת עול מלכות שמים ניתן להגיע על ידי,לב טהור והתבוננות במעשה הבריאה ואמירת "קריאת שמע"
ובמסגרת זאת יש לשים את הדגש על לימוד תורה והנחלתו לדורות הבאים.
 יהי רצון ויקוים בנו הפסוק:"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"

 

פרשת דברים- מה טיבו של נחל ארנון?

פרשת דברים- מה טיבו של נחל ארנון?
מאת: אהובה קליין.
 
בפרשה זו,משה נושא נאום- בו מזכיר מאורעות בעלי חשיבות שאירעו  לעם 
ישראל במהלך נדודיהם במדבר.
אחד מהם: חציית נחל ארנון,כפי שהפסוקים מתארים:
"קומו סעו ועברו את---נחל ארנון ראה נתתי בידך את-סיחון מלך חשבון האמורי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה"[דברים ב,כ"ד]
ובהמשך נאמר:"מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא הייתה קריה אשר שגבה ממנו את—הכול נתן ה' אלוקינו לפנינו"
[שם  ב,ל"ו]
 
השאלות הן:
א] היכן ממוקם נחל ארנון ומה טיבו?
ב] באילו מקומות נוספים בתנ"ך-מוזכר נחל זה?
 
התשובה לשאלה א]
נחל ארנון –הוא השני בגודלו בנהרות הארץ,מקורו  בעבר הירדן-הוא נובע במדבר הסורי-ערבי וזורם מדרום לצפון, בסופו פונה מערבה ונשפך אל ים המלח.
הנחל ממוקם במקום גבוה,אך ככול שהוא מתקדם ,הוא נוטה  לכוון ערוץ עמוק וצר וזורם בין סלעים זקופים.
בתקופה בה בני ישראל יצאו ממצרים היה משמש נחל ארנון- גבול בין מואב לממלכת סיחון- מלך האמורי,כפי שהדבר מצוין בכתובים:
"וישמע בלק כי בא בלעם,ויצא לקראתו אל-עיר מואב אשר על-גבול ארנון אשר בקצה הגבול"[במדבר  כ"ב,ל"ו]
 
הרמב"ן אומר:"ישנה  הוכחה מספר מלחמות ה'-שנכתב על ידי המושלים-"כי ארנון הוא גבול מואב ואסור לישראל,והנחלים וכל האשדות עד ארנון מותרים להם,כי סיחון לקח ממלך מואב כל ארצו עד ארנון ולא ארנון בכלל,ונשאר ארנון למואב והוא יגבול בו,כדכתיב:"ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנון-תוך הנחל וגבול".[דברים ג,ט"ז]
בני ישראל הצליחו לכבוש מידי האמורי את האזור שמצפון לארנון ועד נחל יבוק.
 
מקום זה סמוך למואב נמסר לשבט ראובן וגד,כפי שנאמר:"וניקח בעת ההיא את-הארץ מיד שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן,מנחל ארנון עד-הר חרמון"[דברים ג,ח]
אזור זה היה כנראה פורה ומתאים למרעה הצאן של השבטים,לכן הם כל כך חשקו בו.
 
ישנו מדרש יפה המספר: כאשר עם ישראל חצו את נחל ארנון שהיה בין שני הרים,האמורים הסתתרו בתוך מערות  מעבר השני ופשוט ארבו להם- במטרה להפתיעם ולהשמידם,מיד התרחש נס, והקב"ה זעזע את הר מואב והר ישראל ושני ההרים התקרבו זה לזה וכל האויבים נמחצו למוות בתוך מחבואם.
לאחר מותם,שבו ההרים למקומם ובאר מים-באר מרים- ירדה לתוך נחל ארנון.
לעם ישראל התרחשו הרבה ניסים במדבר,אבל רק על שני ניסים אמרו שירה:
 נס קריעת ים סוף ונס נחל ארנון.
 
ומדוע דווקא עליהם? מפני שכאן הם לא ציפו לנסים ולא נקפו אצבע,אלא הכול נעשה על ידי ה'.
 
התשובה לשאלה ב]
הנה דוגמאות לכמה מקומות בתנ"ך בהם מוזכר נחל ארנון:
1] "ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון—עד הר  חרמון וכל הערבה מזרחה,סיחון מלך האמורי היושב בחשבון מושל מערוער אשר על-שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבוק גבול בני עמון:"[יהושע י"ב,א-ב]
2] "ויהוא לא שמר ללכת בתורת-ה' אלוקי ישראל בכל-לבבו לא סר מעל חטאות ירובעם אשר החטיא את ישראל:בימים ההם החל ה' לקצות בישראל ויכם חזאל בכל-גבול ישראל:מן הירדן מזרח השמש את כל-ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי מערוער אשר על-נחל ארנון.."[מלכים-ב,י,ל"א-ל"ד]
3] "הוביש מואב כי-חתה,הללי וזעקי הגידו בארנון כי שודד מואב"
[ירמיהו מ"ח,כ]
4]"ויאמר  מלך בני –עמון אל- מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבוק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום"
[שופטים י"א,י"ג]-כאן מלך בני עמון מתלונן כי ישראל גזלו את האזור מצפון לנחל ארנון.
5] "וישב ישראל בקדש:וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבוא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנו בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב"[שופטים י"א,י"ז- י"ח]
6] "והיה כעוף-נודד קן משולח תהיינה בנות מואב מעברות לארנון"
[ישעיהו ט"ז,ב]-כאן הכוונה כי בנות מואב תברחנה מפחד האשורים אל מעברות נחל ארנון כדי לבקש מקלט  מבני ישראל"
 
לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי נחל ארנון,הוא נחל מיוחד במינו ובזמן שבני ישראל חצו אותו  התרחש נס-בו ניצלו בידי אלוקים,מיד האמורים ועל כך אמרו שירה:"עלי באר" [במדבר  כ"א,י"ז-י"ח]
וזאת בדומה לשירת הים ששרו בזמן יציאת מצרים.
 
על כך נאמר:"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"
 
יהי רצון ועם ישראל יהיה תמיד מאוחד ודבק בתורה הקדושה ויהיה ראוי לניסים ונפלאות.אמן ואמן.
 
 

נחל ארנון/שיר מאת: :אהובה קליין©

נחל ארנון/שיר מאת: :אהובה קליין©
 
מעל העם מרבד שמים
כאיש אחד חוצים המים
כאריות בגבורה גוברים
נחושים עזים כנמרים.
 
נחל ארנון  בין סלעים
בצל הרים עתירי סדקים
מקומות מסתור לבעלי חיים
אויבים אורבים בנקיקים.
 
כנשר נושא גוזליו
אלוקים נוצר בניו
ילחם  למענם מלחמות
כהרף עין ישועות.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת דברים[חומש דברים]
 
 
 
 

פרשת דברים- האם ארץ ישראל מובטחת לנו לעד?

פרשת דברים- האם ארץ ישראל מובטחת לנו לעד?
/ מאמר מאת: אהובה קליין.


בפרשת דברים נאמרת הבטחת ארץ ישראל לעם ישראל:
"ראה נתתי לפניכם את הארץ,בואו ורשו את-הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם,לאברהם,ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם:"[דברים,א,ח]
השאלות הן:
א] האם ההבטחה האלוקית –ארץ ישראל לעם ישראל- נצחית ?
ב] במה שונה ארץ ישראל  לעומת יתר הארצות בעולם?

התשובה לשאלה א]
תוך כדי התבוננות בחומש בראשית בסיפור הבריאה,שואל רש"י : התורה הייתה צריכה להתחיל דווקא עם המצווה  הראשונה שנצטוו עם ישראל:"החודש הזה לכם" שהרי עיקר התורה היא מצוותיה,אם כן מדוע התורה פותחת בסיפור הבריאה תחילה?
על כך עונה רש"י: משום שהקב"ה שברא את העולם ,הוא אשר נתן לעם ישראל את נחלתו כמו שנאמר:"כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים[תהלים קי"א,ו] וזאת כדי להודיע: שאם בעתיד-  יבואו ויאמרו אומות העולם לישראל:"ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים הם" התשובה תהיה: כי הקב"ה שברא את העולם -הוא נותן את הארץ למי שישר בעיניו.
הבטחת הארץ ניתנת לאברהם:"וה' אמר- אל-אברם אחרי היפרד לוט מעימו שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה:כי את כל-הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד- עולם" [בראשית  י"ג,י"ד-ט"ז]
הקב"ה חוזר על הבטחתו  לאברהם סמוך לברית בן הבתרים:"ויאמר אליו אני  אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את—הארץ הזאת לרשתה:"[שם  ט"ו,ז]
ובברית בן הבתרים הקב"ה חוזר על הבטחת הארץ כמו שנאמר:"וביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את- הארץ הזאת מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר-פרת..." [שם  ט"ו ,י"ח-כ"א]
כשאברהם בן תשעים ותשע שנים וה' משנה את שמו:מאברם לאברהם-נאמר:"כי אב המון גויים נתתיך..והקימותי את- בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך:ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את-כל—ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים"
[שם "ז,א-ט] כאות לברית זאת- הקב"ה מצווה את אברהם לקיים את מצוות ברית המילה:"זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך הימול לכם כל- זכר:ונמלתם את בשר עורלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם"
ומי שלא מקיים את האות הזאת נחשב כמפר את הברית,כמו שנאמר:"וערל זכר אשר לא- ימול את- בשר עורלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את-בריתי הפר"[שם י"ז,י"ד]
יותר מאוחר,שרה-אשת אברהם מבינה כי ישמעאל לא יירש את הארץ ולכן היא אומרת לאברהם:"..גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן-האמה הזאת עם-בני עם יצחק"[שם כ"א,י]
אברהם נבוך והדבר אינו מוצא חן בעיניו,אך מיד הקב"ה אומר לו:"..אל ירע בעינך על- הנער ועל- אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע  בקולה כי ביצחק יקרא  לך זרע"
גם לאחר עקדת יצחק,נאמר לאברהם:"...וירש זרעך את שער אויביו"[שם כ"ב,י"ז]
כאשר אברהם שולח את אליעזר עבדו להביא אישה ליצחק בנו,הוא מזהיר את העבד באומרו:"..הישמר לך פן- תשיב את בני שמה: ה' אלוקי השמים  אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר—לי ואשר נשבע לי לאמור לזרעך אתן את- הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם"[שם כ"ד,ו -ז]
יצחק- בנו של אברהם נקלע למצב של רעב בארץ ולכן  נאלץ ללכת לגרר-למלך פלשתים,ה' מתגלה אליו ואומר לו:"...אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך:גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך כי לך ולזרעך אתן—כל—הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך:והירבתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותיי ותורתיי"[שם כ"ו,ב-ו]
רש"י מאיר את עינינו  לגבי המצוות שאברהם קיים: אילו מצוות שכליות,כגון:איסור גזל ושפיכות דמים,חוקים:איסור אכילת חזיר ולבישת שעטנז.."ותורותיי-תורה שבכתב ותורה שבע"פ.
כאשר יצחק שולח את יעקב לארם לקחת לו אישה הוא מזהירו:"..לא—תיקח אישה מבנות כנען: קום לך פדנה ארם ביתה בתואל- אבי אימך וקח-לך משם אישה מבנות לבן אחי אמך ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והייתה לקהל עמים:וייתן- לך את- ברכת אברהם לך ולזרעך איתך לרשתך את—ארץ מגוריך אשר נתן אלוקים לאברהם:"[שם כ"ח,א-ה]
הבטחת הארץ ניתנת גם ליעקב:במהלך  חלומו- על הסולם המוצב ארצה וראשו בשמים, ומלאכים עולים ויורדים,ה' מתגלה  לפניו ואומר:"..אני ה' אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ...והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם-עשיתי את אשר- דיברתי לך:"
[שם כ"ח,ט"ו]
בתום תקופת שהותו של יעקב אצל לבן,ה' מודיע לו:"שוב אל-ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עימך"[שם ל"א,ג]
בעקבות זאת יעקב אוסף את נשותיו ורכושו ועוזב את המקום.
בהמשך הדרך ה' מתגלה אל יעקב ואומר לו:"..שמך יעקב לא-יקרא שמך עוד יעקב כי אם-ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל:ויאמר לו אלוקים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גויים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו:ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך את- הארץ:"[שם ל"ה,י-י"ג]
לאור האמור לעיל: ניתן לראות כי הארץ הובטחה  לאבותינו: אברהם,יצחק ויעקב ולכל הדורות אחריהם- כאחוזת עולם.

תשובה לשאלה ב]
ארץ ישראל היא מיוחדת בהשוואה ליתר הארצות כפי שהתורה מתארת לנו:"כי הארץ אשר אתה בא-שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם,אשר תזרע את-זרעך והשקית ברגלך כגן ירק:והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות,למטר השמים תשתה-מים ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה,תמיד עיני ה' אלוקיך בה,מראשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א,י-י"ג]
ארץ ישראל היא מיוחדת בכך- שהיא זקוקה למטר כדי שהכול יצמח בה,היא איננה כארץ מצרים ששם הנילוס משמש כמקור מים.
הקב"ה מביט בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ובוחן את התנהגות בניו.
ומשום כך עם ישראל היושב בה -חייב לקיים את כל המצוות:מצוות בן אדם למקום ומצוות בן אדם לחברו,כמו שנאמר:"ואהבת את ה' אלוקיך ושמרת משמרתו וחוקותיו ומשפטיו ומצוותיו כל-הימים"[דברים י"א,א]
אם עם ישראל,חלילה לא ילך בדרך התורה,הוא צפוי להיענש:"וחרה אף-ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה,ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה..." [שם י"א,י"ז]
התוצאה של אי קיום המצוות תהיה חמורה ביותר,עם ישראל ילך לגלות ובאותה  תקופה הארץ תהיה שוממת. כמו שנאמר:"והשימותי אני את-הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה"[ויקרא  כ"ו, ל"ב]
אך גם  בכך עדיין ה' לא ייטוש עמו,אלא בסופו של דבר ישיב אותם ארצה, בינתיים האויבים שישבו בארץ- לא ייהנו מטובה,כי היא תהיה שממה. .
לסכום,ניתן להסיק כי ארץ ישראל  מיועדת לעם ישראל עוד מימי בראשית, מסיבה זו התורה פותחת בסיפור הבריאה[לפי דברי רש"י] 
ההבטחה האלוקית  ניתנה לאבותינו: אברהם יצחק ויעקב.
ארצנו מיוחדת במינה :"ארץ זבת חלב ודבש"[שמות ג,ה] על מנת ליהנות ממנה-יש לזכור כי אלוקים מתבונן בה תמיד.
יהי רצון שנשכיל לשמור על ארצנו,נקפיד בשמירת המצוות  ואז מובטח לנו:
"ולמען תאריכו ימים על- האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם ולזרעם,ארץ זבת חלב ודבש" [דברים י"א,ט]


,

פרשת דברים- האם ארץ ישראל מובטחת לנו לעד?

פרשת דברים- האם ארץ ישראל מובטחת לנו לעד?
/ מאמר מאת: אהובה קליין.


בפרשת דברים נאמרת הבטחת ארץ ישראל לעם ישראל:
"ראה נתתי לפניכם את הארץ,בואו ורשו את-הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם,לאברהם,ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם:"[דברים,א,ח]
השאלות הן:
א] האם ההבטחה האלוקית –ארץ ישראל לעם ישראל- נצחית ?
ב] במה שונה ארץ ישראל  לעומת יתר הארצות בעולם?

התשובה לשאלה א]
תוך כדי התבוננות בחומש בראשית בסיפור הבריאה,שואל רש"י : התורה הייתה צריכה להתחיל דווקא עם המצווה  הראשונה שנצטוו עם ישראל:"החודש הזה לכם" שהרי עיקר התורה היא מצוותיה,אם כן מדוע התורה פותחת בסיפור הבריאה תחילה?
על כך עונה רש"י: משום שהקב"ה שברא את העולם ,הוא אשר נתן לעם ישראל את נחלתו כמו שנאמר:"כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים[תהלים קי"א,ו] וזאת כדי להודיע: שאם בעתיד-  יבואו ויאמרו אומות העולם לישראל:"ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים הם" התשובה תהיה: כי הקב"ה שברא את העולם -הוא נותן את הארץ למי שישר בעיניו.
הבטחת הארץ ניתנת לאברהם:"וה' אמר- אל-אברם אחרי היפרד לוט מעימו שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה:כי את כל-הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד- עולם" [בראשית  י"ג,י"ד-ט"ז]
הקב"ה חוזר על הבטחתו  לאברהם סמוך לברית בן הבתרים:"ויאמר אליו אני  אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את—הארץ הזאת לרשתה:"[שם  ט"ו,ז]
ובברית בן הבתרים הקב"ה חוזר על הבטחת הארץ כמו שנאמר:"וביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את- הארץ הזאת מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר-פרת..." [שם  ט"ו ,י"ח-כ"א]
כשאברהם בן תשעים ותשע שנים וה' משנה את שמו:מאברם לאברהם-נאמר:"כי אב המון גויים נתתיך..והקימותי את- בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך:ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את-כל—ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים"
[שם "ז,א-ט] כאות לברית זאת- הקב"ה מצווה את אברהם לקיים את מצוות ברית המילה:"זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך הימול לכם כל- זכר:ונמלתם את בשר עורלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם"
ומי שלא מקיים את האות הזאת נחשב כמפר את הברית,כמו שנאמר:"וערל זכר אשר לא- ימול את- בשר עורלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את-בריתי הפר"[שם י"ז,י"ד]
יותר מאוחר,שרה-אשת אברהם מבינה כי ישמעאל לא יירש את הארץ ולכן היא אומרת לאברהם:"..גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן-האמה הזאת עם-בני עם יצחק"[שם כ"א,י]
אברהם נבוך והדבר אינו מוצא חן בעיניו,אך מיד הקב"ה אומר לו:"..אל ירע בעינך על- הנער ועל- אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע  בקולה כי ביצחק יקרא  לך זרע"
גם לאחר עקדת יצחק,נאמר לאברהם:"...וירש זרעך את שער אויביו"[שם כ"ב,י"ז]
כאשר אברהם שולח את אליעזר עבדו להביא אישה ליצחק בנו,הוא מזהיר את העבד באומרו:"..הישמר לך פן- תשיב את בני שמה: ה' אלוקי השמים  אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר—לי ואשר נשבע לי לאמור לזרעך אתן את- הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם"[שם כ"ד,ו -ז]
יצחק- בנו של אברהם נקלע למצב של רעב בארץ ולכן  נאלץ ללכת לגרר-למלך פלשתים,ה' מתגלה אליו ואומר לו:"...אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך:גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך כי לך ולזרעך אתן—כל—הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך:והירבתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותיי ותורתיי"[שם כ"ו,ב-ו]
רש"י מאיר את עינינו  לגבי המצוות שאברהם קיים: אילו מצוות שכליות,כגון:איסור גזל ושפיכות דמים,חוקים:איסור אכילת חזיר ולבישת שעטנז.."ותורותיי-תורה שבכתב ותורה שבע"פ.
כאשר יצחק שולח את יעקב לארם לקחת לו אישה הוא מזהירו:"..לא—תיקח אישה מבנות כנען: קום לך פדנה ארם ביתה בתואל- אבי אימך וקח-לך משם אישה מבנות לבן אחי אמך ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והייתה לקהל עמים:וייתן- לך את- ברכת אברהם לך ולזרעך איתך לרשתך את—ארץ מגוריך אשר נתן אלוקים לאברהם:"[שם כ"ח,א-ה]
הבטחת הארץ ניתנת גם ליעקב:במהלך  חלומו- על הסולם המוצב ארצה וראשו בשמים, ומלאכים עולים ויורדים,ה' מתגלה  לפניו ואומר:"..אני ה' אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ...והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם-עשיתי את אשר- דיברתי לך:"
[שם כ"ח,ט"ו]
בתום תקופת שהותו של יעקב אצל לבן,ה' מודיע לו:"שוב אל-ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עימך"[שם ל"א,ג]
בעקבות זאת יעקב אוסף את נשותיו ורכושו ועוזב את המקום.
בהמשך הדרך ה' מתגלה אל יעקב ואומר לו:"..שמך יעקב לא-יקרא שמך עוד יעקב כי אם-ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל:ויאמר לו אלוקים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גויים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו:ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך את- הארץ:"[שם ל"ה,י-י"ג]
לאור האמור לעיל: ניתן לראות כי הארץ הובטחה  לאבותינו: אברהם,יצחק ויעקב ולכל הדורות אחריהם- כאחוזת עולם.

תשובה לשאלה ב]
ארץ ישראל היא מיוחדת בהשוואה ליתר הארצות כפי שהתורה מתארת לנו:"כי הארץ אשר אתה בא-שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם,אשר תזרע את-זרעך והשקית ברגלך כגן ירק:והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות,למטר השמים תשתה-מים ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה,תמיד עיני ה' אלוקיך בה,מראשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א,י-י"ג]
ארץ ישראל היא מיוחדת בכך- שהיא זקוקה למטר כדי שהכול יצמח בה,היא איננה כארץ מצרים ששם הנילוס משמש כמקור מים.
הקב"ה מביט בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ובוחן את התנהגות בניו.
ומשום כך עם ישראל היושב בה -חייב לקיים את כל המצוות:מצוות בן אדם למקום ומצוות בן אדם לחברו,כמו שנאמר:"ואהבת את ה' אלוקיך ושמרת משמרתו וחוקותיו ומשפטיו ומצוותיו כל-הימים"[דברים י"א,א]
אם עם ישראל,חלילה לא ילך בדרך התורה,הוא צפוי להיענש:"וחרה אף-ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה,ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה..." [שם י"א,י"ז]
התוצאה של אי קיום המצוות תהיה חמורה ביותר,עם ישראל ילך לגלות ובאותה  תקופה הארץ תהיה שוממת. כמו שנאמר:"והשימותי אני את-הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה"[ויקרא  כ"ו, ל"ב]
אך גם  בכך עדיין ה' לא ייטוש עמו,אלא בסופו של דבר ישיב אותם ארצה, בינתיים האויבים שישבו בארץ- לא ייהנו מטובה,כי היא תהיה שממה. .
לסכום,ניתן להסיק כי ארץ ישראל  מיועדת לעם ישראל עוד מימי בראשית, מסיבה זו התורה פותחת בסיפור הבריאה[לפי דברי רש"י] 
ההבטחה האלוקית  ניתנה לאבותינו: אברהם יצחק ויעקב.
ארצנו מיוחדת במינה :"ארץ זבת חלב ודבש"[שמות ג,ה] על מנת ליהנות ממנה-יש לזכור כי אלוקים מתבונן בה תמיד.
יהי רצון שנשכיל לשמור על ארצנו,נקפיד בשמירת המצוות  ואז מובטח לנו:
"ולמען תאריכו ימים על- האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם ולזרעם,ארץ זבת חלב ודבש" [דברים י"א,ט]


,

הארץ המובטחת/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

הארץ המובטחת/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

ארץ ישראל מובטחת לעם
עוד מימי אבינו אברהם
בברית בין הבתרים
נחתמו בסלע הדברים.

אלוקים מציב תנאים
להידבק בעץ החיים
להלך בדרכי ישרים
להאיר כזרקור לגויים.

אז תיתן הארץ יבולה
לא נדע מכאוב ומחלה
וגר זאב עם כבש
לא יישא גוי חרב.

הערה: השיר בהשראת פרשת דברים,פרק א' [חומש דברים]

משה נושא דברים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

משה נושא דברים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

משה נושא דברים בפיו
בפני כל העם סביב
שמים כחולים מטים אוזן
רגבי עפר מאזינים לתוכן.

דברי תוכחה ונשכחות
אירועים ניסים נפלאות
ארבעים שנות נדודים
אלוקים לא נטש בנים.

בכי המרגלים בליל
מהדהד היום עדיין
תשעה באב חורבן ירושלים
דמעות הגולים מרעידים שמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת דברים[חומש דברים]

פרשת דברים-קשר מדהים לתשעה באב- כיצד?

פרשת דברים-קשר מדהים לתשעה באב- כיצד?
/ מאת: אהובה קליין.

בפרשת דברים- משה נושא דברי תוכחה לעם:
"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל בני ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין- תופל ולבן וחצרות ודי זהב.." 
[דברים א,א]
ובהמשך הנאום אומר משה:"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם.." [שם א,י"ב]

השאלות הן:
א]מה הם סוגי התוכחה השונים ובאיזה סוג תוכחה- נוקט משה ?
ב] מי היו הנביאים הנוספים שניבאו בלשון:"איכה"?
ג] מה הקשר בן דברי משה לתשעה באב?

התשובה לשאלה א]
על כך עונים חז"ל: יש שלושה סוגים של תוכחות:
תוכחה1- שנאמרת לפני החטא במטרה להזהיר – את העם לבל תהיה התדרדרות למעשה החטא- הדבר עשוי להשפיע על העם בגדר:"מכת מנע".
תוכחה 2- נאמרת בזמן שהעם כבר נמצא במצב של התדרדרות עמוקה בתוך החטא, המטרה להשיב את החוטאים חזרה אל דרך הישר ולהזהירם- בטרם יתרחש אסון כבד מאד לכל האומה.
תוכחה 3- תוכחה זו נאמרת לאחר החטא וגם העונש.
משה נוקט בדוגמא ראשונה- הוא מזהיר את עם ישראל טרם יכנסו לארץ ישראל – הוא מזכיר להם את העבר- כדי שילמדו מתוך כל הניסיונות שהתנסו- הם ואבותיהם במשך תקופת הנדודים במדבר.
תשובה לשאלה ב]
הנביאים שניבאו בלשון:"איכה" הם:
משה אמר טרם החטא:"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"?
ישעיהו ראה אותם בעת התרחשות החטא ואמר:"איכה הייתה לזונה קריה נאמנה".
ירמיהו אמר את דבריו אחרי החטא וקונן על החורבן שהעם הביא על עצמו במו ידיו :"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם".
לגבי העבר-אם נתבונן על משה ותגובתו - נגיע למסקנה שמשה הוכיח את העם תמיד לאחר החטא- בכל המקומות בהם חטאו בני ישראל.
בניגוד לכך, כאן בפרשת דברים- משה משנה את שיטתו והוא מוכיח את העם ללא קשר ל"חטא", טרם יכנסו לארץ ולפני מיתתו.
משה פוסל את דברי התוכחה הראשונים שנאמרו בתום החטא ומוכיח את העם ולכן התורה אומרת:"אלה הדברים אשר דיבר משה"
["אלה" ולא נאמר:"ואלה"]
התשובה לשאלה ג]
משה מזכיר את חטא המרגלים בנאומו:"וייטב בעיניי הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט.." לפי שהוציאו דיבת הארץ רעה, בכך גרמו לדור יוצאי מצרים- אסון כבד.
ועל כך אמרו חז"ל: כי הגזרה שהקב"ה גזר- שימותו במדבר ולא יזכו להיכנס לארץ ישראל-התרחשה בערב תשעה באב.
במסכת תענית[כ"ט,ע"א] נאמר על הפסוק:"ויבכו העם בלילה ההוא" [ במדבר י"ד,א]
מסתבר שאותו לילה- ליל תשעה באב היה, אמר להם ה': כי בכו בכיית שווא- ללא סיבה מוצדקת- היה בזה פגם באמונה לפי שלא בטחו בקב"ה שהבטיח להם את הארץ- העונש על כך שעם ישראל יבכה לדורות- בליל תשעה באב- יום אבל על חורבן המקדש.
דוד המלך היטיב לתאר את בכי הגולים על חורבן הבית :"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרינו את ציון.."[תהלים קל"ז,א]
השבת שבה נוהגים לקרוא את פרשת דברים- נקראת:"שבת חזון"
לפי שקוראים בה את ההפטרה:נבואת התוכחה של ישעיהו:"חזון ישעיהו בן אמוץ"
מי ייתן והגאולה תגיע במהרה וימי התענית יהפכו לימים טובים לישראל.אמן ואמן.