פרשת קורח

פרשת קורח-זהירות מלכודת /מאת: אהובה קליין.

פרשת קורח-זהירות מלכודת /מאת: אהובה קליין.

בפרשת קורח פוגשים אנו במלכודת רוחנית מסוכנת-אשר מושכת אליה אנשים שאין  בשליטם להתגבר  על יצר הרע ובדרך חלקלקה צוללים לתוכה ולא רק שאינם משיגים את שאיפותיהם,אלא ניזוקים קשות.
דוגמת קורח ואנשיו אשר  נשאבו למלכודת זו נענשו ונבלעו באדמה.

השאלות הן:
א] מה מאפיין  מלכודת זו?
ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות  לדמויות שהתפתו להיכנס למלכודת ומה הייתה התוצאה?
ג] כיצד ניתן להימנע מנפילה לתוך מלכודת זו?

התשובה לשאלה א]
מדובר במלכודת רוחנית אשר כוללת בתוכה מידות רעות והן:
קנאה,כבוד ותאווה.
כאשר אדם נלכד באחת ממידות אלו הוא נענש וסובל קשות,כולל סביבתו הקרובה ביותר,קל וחומר אם  נלכד בכל שלושת המידות הללו.

קורח חטא בשלושת  המידות הרעות - בבת אחת ושמו מרמז על כך:
ק- קנאה- קינא במעמדם  של משה ואהרון.
ר- רוממות- רדף אחר הכבוד.
ח- חמדה- התאווה להשיג מעמד שלא היה ראוי לו.

ועל כך הזהירונו רבותינו:
"רבי אלעזר הקפר אומר:הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"
[מסכת אבות ד,כ"א]

הקנאה- לפי הסבר רש"י:אדם המקנא בחברו –בדברים שיש לו ועל כך נאמר:ו רקב עצמות קנאה"[משלי י"ד,ל]
לפי רבינו יונה:מדובר באדם המקנא  בחברו- ההולך בדרך ה' והתורה-
כי הוא שונא את אוהבי השם המקיימים מצוותיו מתוך אהבה לה'.
אותו אדם נקרא: שונא ה'.
אך ישנה גם קנאה חיובית כדברי חז"ל:"קנאת סופרים תרבה חוכמה" כי על ידי שמבחין כי חבריו הם חכמים ,הוא מעוניין להיות כמותם.

תאווה-שמתאווה לממון רב כמו שנאמר:"אוהב כסף לא ישבע כסף"[קהלת ה,ט]
או שהולך אחר תאוות ליבו אחר כל מיני דברים שחומד אותם.

כבוד-מחפש תפקיד רם ובסופו של דבר ניזוק,כפי שנאמר:"הרבנות מקברת את בעליה"[פסחים פז,ע"ב]
הרמב"ם אומר:כי על ידי דבקותו של האדם במידות שליליות אלו-יפסיד את אמונתו בתורה ולא יגיעו אליו מעלות שכליות ולא המידות החיוביות.

התשובה לשאלה ב]
להלן מספר דוגמאות לדמויות במקרא שנלכדו במלכודת זו:

דוגמא 1] 
חוה בגן העדן: גן עדן היה מקום מושלם ,לא היה חסר בו דבר,נהר שהתפצל לארבעה ראשים,עצי פרי מגוונים,אווירה נהדרת,שלווה  ומקום משכן לחיות ועופות.
אך הוטל על אדם וחוה איסור לאכול מפרי אחד ויחיד  הלוא הוא:"עץ הדעת טוב ורע" כי ביום האכילה ממנו צפוי לאדם שתיגזר עליו מיתה ולא יחיה לנצח.
הנחש- המסמל את יצר הרע מפתה את חוה באומרו:"..לא- מות תמותון: כי יודע אלוקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עינכם והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע"
תגובתה של חוה הייתה:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה-הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל"[בראשית ג,ד-ז]
בפירוש ניתן להבחין בתאווה של חוה לאכילת הפרי- בזמן שהייתה יכולה להסתפק באכילת פירות אחרים שבגן ,ותאוותה הייתה כה גדולה שנתנה גם לאדם לאכול.
העונש היה קשה מאד: אדם וחוה גורשו מגן העדן.היא נענשה ב:"עצב תלדי בנים"
והאדם הוענש ב:"זיעת אפיך  תאכל לחם"

דוגמא 2]
נאמר :"קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבותיה"[שיר השירים ח,ו]
אחי יוסף מקנאים בו  עד מאד וכאשר מופיע הוא בשליחות אביהם אליהם לשדה,הכתוב מציין:"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו:ויאמרו איש  אל- אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא:ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו"[שם ל"ז,י"ח-כ"א]
ניתן לראות כמה הקנאה העזה שיש לאחים משבשת את כל ההיגיון ואינם מתחשבים בצער הגדול שהביאו על אביהם בהראותם לו את כותונת הפסים טבולה בדם שעיר העיזים.
למרות רצון האחים להרע ליוסף, הקב"ה רצה אחרת ולבסוף יוסף שהגיע למצרים זוכה אף לגדולה ומכלכל את מצרים כרצון פרעה שהכיר בחוכמתו- עקב הצלחתו בפתרון חלומות לו ולשריו.

דוגמא 3]
התאווה במדבר כפי שהכתוב  מתאר:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.."
למרות שירד להם מן -  מהשמים והיו יכולים לחוש את כל הטעמים שרצו,התאווה הגדולה למשהו אחר  שיבשה את דעתם והתנהגותם.
הקב"ה הביא להם שליו אבל הם גם נענשו:"הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם מכה רבה מאד:ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאווה כי שם קברו את העם המתאווים"[במדבר  י"א,ל"ג-ל"ח]

דוגמא 4]
קנאת שאול בדוד.
כאשר שאול מבין כי הוא עומד להפסיד את המלוכה הוא מנסה להרוג את דוד כפי שהמקרא מתאר:"ותהי רוח ה' רעה אל-שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו מנגן ביד: ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודויד נס וימלט בלילה ההוא"[שמואל –א,י"ט,ט-י]

דוגמא 5] 
הכבוד: המרגלים ההולכים לתור את ארץ ישראל חוששים לאבד את מישרתם- לאחר שיכנסו לארץ ישראל , נשיאים מכובדים, נשיא לשבט . אולם
הרדיפה אחר הכבוד גורמת להם לכפיות טובה כלפי אלוקים אחרי כל מה שהעניק להם-החל מיציאת מצרים וכל סיפוק צרכיהם במדבר.

התשובה לשאלה ג]
כדי לא ליפול במלכודת  המכילה את המידות  השליליות על האדם מוטל לעבוד על מידותיו במשך כל חייו ולהתגבר על ייצרו.
כפי שמציע זאת עקביה בן מהללאל: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה:דע מאין באת,ולאן אתה הולך,ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" [מסכת אבות ג,א]

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי על האדם להיות דבק בתורה ובדרך ארץ,להסתפק במועט ולהודות תמיד
 לבוראו על כל הטוב שמעניק לו.

כמו שנאמר:"איזהו עשיר השמח בחלקו".
 
 
 
 

רוח רעה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

רוח רעה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יש ואדם נסחף ברוח
מחשבות רעות מתמקמות במוח
מנסה להפיל תמימים וישרים
להרקיע שחקים בשרביט מנצחים.

דוגמת ליצני דור נח
לעגו וניסו ה' לשכוח
נח לא שעה לדבריהם
בנה תיבה לעיניהם.

שאול המלך ניסה להתגבר
הרוח ניסתה אותו לשבר
את דויד זימן לנגן
להב חדה אליו כיוון.

קורח משבט הלווים
לשונו כארס נחשים
ניסה לקעקע מנהיגות אלוקית
נענש קשות בדרך ניסית.

הערה: השיר בהשראת פרשת קורח.[חומש במדבר]

פרשת קורח- מהי רוח רעה ומה מקורה?/ מאת: אהובה קליין

פרשת קורח- מהי רוח רעה ומה מקורה?/ מאת: אהובה קליין

הפרשה פותחת במחלוקת קורח ואנשיו על משה ואהרון:
"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת  בני ראובן ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי  עדה קריאי מועד אנשי- שם וייקהלו על משה ועל- אהרון ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' "?
[במדבר  ט"ז,א-ד]
קרח מעורר יחד עם אנשיו מחלוקת שלא לשם שמים.

השאלות הן:
א]-  מי היה קרח? ומה משמעות שמו?
ב]-  מהי רוח רעה וכיצד נתקף בה קרח?
ג]- היכן מוצאים - בתנ"ך דוגמאות לרוח רעה שדבקה באנשים?

התשובה לשאלה א]
קורח היה ממשפחה מיוחסת משבט הלווים ,אדם חכם וגם עשיר מופלג, היו לו את כל התנאים להתקדם ולהגיע לדרגה של מנהיגות ברגע שהעדה תכתיר אותו לכך,אלא שלעניות דעתי, הוא נתקף ברוח רעה- שגרמה לו להידבק במידות רעות ואיבד את סבלנותו להמתין לשעת הכושר האמיתית.
מידות אלה רמוזות בתוך אותיות שמו:
ק =  מידת הקנאה שדבק בה קרח- הפרה את האיזון הנפשי וגרמה לו לקנא במנהיגותם של משה ואהרון.
ר = רוממות- קורח היה נחוש לחפש אחר כבודו באמצעות תפקיד רם של מנהיגות טרם זמנה.
ח = חמד  מאד להגיע לדרגה גבוהה שעדיין לא היה ראוי לה.
רמזים אלה גילו לנו חז"ל.
ועוד הוסיפו בדבריהם - קרח אשר גרם למחלוקת בעם- "קורח" מלשון קרחה שהביא חורבן ושממה על ישראל.[סנהדרין ק"ט,ע"ב]
מחלוקת זו גרמה לסכנת פילוג בעם, לפיכך אומרים חז"ל:"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא"[שם]
כמו כן:"עדת קורח לא היה להם חלק בארץ,[כלומר לא הורישו לצאצאיהם נחלה בארץ ישראל] יהושע וכלב נטלו חלקם"[בבא בתרא קי"ח ע"ב]

התשובה לשאלה ב]
ממבט פסיכולוגי ניתן לנתח את התנהגותו של קורח ולהגיע למסקנות: כי כל הביקורת שהייתה לו כלפי משה ואהרון נבעה- מתוך רוח  רעה ששרתה עליו באותו זמן,זוהי רוח שמעוררת מחשבות בעלות אנרגיה שלילית, האדם מתעלם מכל הטוב שזכה לו , ומסתכל דווקא על חצי הכוס הריקה , כתוצאה מכך – מתיישבות בליבו מידות רעות כגון: רדיפה אחר הכבוד,קנאה,תאווה...
שמביאות בהכרח לתוצאות הרסניות,כמו מחלוקת חינם וזה מה שקרה  לקורח.
וכבר אמרו  חז"ל:"הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" .      [אבות ד,כ"א]
לכן, למרות שהיה עשיר מבחינה גשמית בפועל, הרי במצב שבו היה נתון בזמן שניסה לקעקע את  מנהיגותם של משה ואהרון,לא נחשב קורח לאיש עשיר באמת,אלא לעני שבעניים,מה גם שנענש והכול ירד לטמיון.
מתוך עיון במסכת אבות ניתן  ללמוד: כי השמח בחלקו הוא העשיר האמיתי.
כמו שנאמר:"איזהו עשיר? השמח בחלקו,שנאמר:"יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך-אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא"[תהלים קכ"ח]
ומתי אדם שמח?כאשר  רוח  טובה שורה עליו והוא מסתפק במה שהעניק לו  הבורא ומקיים את שליחותו לפי כישוריו שזכה מכוח עליון.
הוא מסתפק במועט ומסתכל על חצי הכוס המלאה ומודה על כך לבוראו.
מעניינת  במיוחד דעתו של הרמב"ן: הוא סובר כי העונש הכבד שהמרגלים ספגו בעקבות הוצאת הדיבה על הארץ,כמו"כ דור המדבר שספג כיליון ומגפה זה גרם למרירות עצומה בקרב קורח ואנשיו.

התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות בתנ"ך בהן ניתן להבחין ברוח רעה שדבקה באנשים:
דוגמא א: רוחו הרעה של שאול,כנאמר בספר שמואל א,[י"ח,ט]
"ויהי ממחרת ותצלח רוח אלוהים רעה אל- שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו ביום והחנית ביד שאול ויטל שאול את- החנית ויאמר אכה בדויד ובקיר וייסוב דויד מפניו פעמיים"
מתוך הרוח הרעה ששלטה על שאול הוא הגיע למידת הקנאה והחל מקנא בדויד וחושש מהצלחתו.
כפי שנאמר:"ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה  הכה שאול באלפיו ודויד ברבבותיו ויחר לשאול מאד וירע  הדבר הזה ויאמר: נתנו לדויד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה: ויהי שאול עוין את- דויד מהיום והלאה"[שם  י"ח,ז-ט]

דוגמא  ב:אחי יוסף נתקפים ברוח רעה ונאחזים במידת הקנאה.
הקנאה גורמת להם להציק ליוסף כפי שכתוב:"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כותונת פסים: ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו לדברו לשלום" [בראשית  ל"ז,ג-ה]
ובהמשך נאמר:"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא:ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו  חלומותיו:"
[שם ל"ז,י"ח-כ"א] ניתן לראות בברור מה כוחה של רוח רעה ,כיצד מביאה למידת הקנאה ,התאווה והכבוד וגורמת לאדם להחלטות מסוכנות.

דוגמא ג:
אבשלום- בנו של דוד המלך, חתר תחת שלטון אביו, קנאתו בערה בו- עד כדי יציאתו למלחמה.
והסוף הטראגי ידוע,אבשלום נהרג ותגובתו של דוד הייתה:"וירגז המלך ויעל על- עליית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני אבשלום מי ייתן מותי אני תחתיך אבשלום בני,בני" [שמואל י"ח,א]
דוגמא ד :
"המתאוננים"

האין זה מוזר,הרי בני ישראל ראו במו עיניהם ניסים ונפלאות  בהוציאם  ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, העמיד לפניהם עמוד ענן ביום- כדי להראות להם את הדרך, ובלילה עמוד אש,נתן להם מן... ולמרות כל זה, שרתה עליהם רוח רעה,הם הסתכלו רק על חצי הכוס הריקה ומכאן התחילו מתלוננים כפי שכתוב:"ויהי העם כמתאוננים,רע באוזני ה',וישמע ה' ויחר אפו ותבער-  בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה..." ובהמשך נאמר:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה,וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו:מי יאכילנו בשר? זכרנו את הדגה אשר-נאכל במצרים חינם,את הקישואים ואת האבטיחים..." [במדבר י"א,א-ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי כאשר הרוח הרעה משתלטת על האדם היא גורמת לו להתבונן באופן שלילי בסביבתו, לא להעריך את הטוב שאלוקים העניק לו,אלא  לשאוף להשיג את הדברים שאינם בהישג ידו . הדבר גורם לו להדבק במידות רעות אשר תוצאותיה הרסניות ובדרך זו הוא גם מגלה כפיות טובה כלפי הבורא  וגם כלפי סביבתו.

מי ייתן וכל אחד ידע להעריך את הטוב שחנן אותו אלוקים ובהתאם לכך ימלא את שליחותו באהבה ובמסירות, וע"י כך יהיה עשיר באמת- ושמח בחלקו.


 

קורח ותחבולותיו/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

קורח ותחבולותיו/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

הוא עמד בראש עדה
בגופו ונפשו אלוקים ידע
רוח רעה שבתה ליבו
שיבשה דעתו הסיטה דרכו.

תאווה כבוד קנאה
מחוללים יחדיו בהנאה
קורח ועדתו נסחפו עימם
כמערבולות גלים בלב ים.

בפני משה ואהרון ניצבים
שאלות קנטרניות מציבים
מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
סופם של רשעים ידעת?

הערה: השיר בהשראת פרשת קורח [חומש במדבר]

פרשת קורח/ הידעתם- כי פלאי פלאים גנוזים בקטורת?/מאת: אהובה קליין.

פרשת קורח/ הידעתם- כי פלאי פלאים גנוזים בקטורת?/מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במחלוקת קורח ואנשיו, הבאים לפני אהרון ומשה בטענות - כפי שהתורה מתארת :
"וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' ?"
ובהמשך תגובתו של משה:
"וישמע משה וייפול על פניו וידבר אל קורח ואל כל עדתו לאמור וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו" 

משה מציע לקחת מחתות קטורת: 
"זאת עשו קחו לכם מחתות קורח וכל עדתו ותנו בהן אש ושימו נעליהן קטורת לפני ה' מחר והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש רב לכם בני לוי"[ במדבר ט"ז,ה-ז] 

השאלות הן: 
א] מה היו עיקר טענותיהם של קורח ואנשיו? 
ב] מה הייתה תגובתו של משה ומדוע? 
ג] מדוע משה אמר להם לקחת ,דווקא,מחתות עם קטורת?[מחתות- כלים כדוגמת מחבת ובו נותנים גחלים[ 

התשובה לשאלה א] 
לפי הסברו של רש"י: כוונתו של קורח הייתה כי משה לקח לעצמו יותר מידי גדולה, הרי כולם שמעו את התורה בהר סיני- לפיכך כולם קדושים, אם כן מדוע משה לקח לעצמו מלכות ולאחיו- אהרון לקח גם כהונה? לפי רבי שמואל דויד לוצטו: קורח היה סבור כי מאז שהוקם המשכן והתקיימו העבודות במקום- הרי יכול כל אחד להיות כוהן ונביא בלעדי משה ואהרון, לכן קורח ועדתו אומרים למשה: די לכם שהשתררתם עד היום. עד כה היינו זקוקים לכם, אך לאחר הקמת המשכן- אין אנו זקוקים לכם,"כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' " 

התשובה לשאלה ב] 
תגובתו של משה לטענות קורח ואנשיו הייתה אולי בלתי צפויה, הוא נפל על פניו, הוא היה המום, על כך אומר רש"י: כי הדבר היה חמור מאד מפני שזו לא הייתה המחלוקת הראשונה בעם, אלא הביזיון חזר על עצמו פעם רביעית. 
וקדמו לכך החטאים : חטא העגל, המתאוננים, המרגלים. 
בהמשך רש"י מביא משל: מעשה בבן מלך שחטא כלפי אביו, בא אוהבו ופייס אותו[השפיע על המלך שיסלח לבנו] כמה פעמים עד פעם שלישית, אך בפעם הרביעית נתרשלו ידיו של האוהב כלפי בן המלך- כי חשב שהמלך לא יסלח יותר. 
והנמשל ברור, משה הבין כי הגיעו מים עד נפש אחרי כל החטאים שקדמו למחלוקת זו, הכול נבע מתוך מידות רעות- מתוך קנאה ושנאה.כיצד יתחנן לפני ה' שיסלח לחוטאים? לכן נפל על פניו. 
התשובה לשאלה ג] 
לפי דברי רש"י: רצה משה להסביר להם כי אצל הגויים יש הרבה כמרים וכולם מתאספים במבנה אחד,
לעומתם לעם ישראל ישנו ה' אחד, אהרון אחד ותורה אחת ומזבח אחד וכוהן גדול אחד ואילו הם -מאתיים חמישים איש- מבקשים כהונה גדולה. 

לפיכך אמר להם :לקחת קטורת כי היא הייתה חביבה ביותר בהשוואה ליתר הקורבנות., אך סם המוות נמצא בה, כאשר נעשה בה שימוש ללא ציווי מאלוקים, בדומה למה שקרה לנדב ואביהוא נשרפו - מפני שלא נהגו לפי צווי ה' ,אלא על דעת עצמם.
אולם,הקטורת היא גם סם חיים כאשר היא על פי צווי אלוקי.
ורק האיש אשר ה' יבחר בו הוא הקדוש, משה רצה להעמיד אותם על חומרת העניין כדי שיזהרו, מי שלא יבחר על ידי ה' עונשו מוות[לפי מדרש רבה]
לפי הזוהר: הקטורת נובעת מהמילה בארמית:קטרא- והמשמעות שלה =קשר ואילו המילה קורבן השורש שלה: קרוב- הקורבן תפקידו לקרב את העולמות זה לזה והקטורת תפקידה לקשור אותם יחדיו- קושרת את העולמות זה לזה- היא מסוגלת לחבר את האנשים מחדש זה לזה לאחר שהיה ביניהם נתק בשל לשון הרע.
לכן כאשר קורח גורם למחלוקת בעם וזורע פירוד- התיקון לכך הוא דווקא על ידי הקטורת שנעשית בציווי ה' או, על ידי משה עבדו.
בהמשך הפרשה ניתן לראות דבר מדהים, לאחר שקורח ואנשיו נבלעו באדמה- למחרת מופיעים עדת ישראל בטענה כי אהרון ומשה היו אשמים במות החוטאים כפי שכתוב:"...אתם המיתם את עם- ה'"
העונש לא איחר לבוא- הייתה מגפה בעם, אך בסוף בעזרת הקטורת הייתה כפרה לעם והמגפה נעצרה.
למסקנה מעניינת מגיע רבי יוסי:"אין דבר חביב לפני הקב"ה כקטורת, שעומדת לבטל כשפים ודברים רעים מבית.
דבר זה נגזר מלפני הקב"ה:שכל מי שמכוון וקורא בכל יום פרשת הקטורת – ינצל מכל הדברים הרעים וכשפים שבעולם...אמר רבי שמעון: אם היו יודעים האנשים כמה חשוב מעשה הקטורת לפני הקב"ה- היו נוטלים כל תיבה ותיבה ממנו והיו מעלים לה להיות עטרה על ראשם,ככתר זהב".
מתוך הפרשה ניתן ללמוד- כי כוח מיוחד טמון בקטורת ממש, פלאי פלאים, וכשם שיש בה כוח חס ושלום להמית- כאשר הדבר בניגוד לרצון ה'- כך יש בה כוח להחיות - כאשר הדבר בצווי עליון ויש בה סגולות מיוחדות ונעלות.

מחלוקת/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מחלוקת לשם שמים
זכה טהורה כמים
דוגמת הלל ושמאי
עמידה בכל תנאי.

מחלוקת הזורעת פורענות
מנת חלקה צער ובכות
דוגמת קורח ואנשיו
מערבולת שקר וכזב.

בזכות קטורת בשמים
העולה ומזעזעת רקיעים
מפזרת מהרה ערפילים
מגלה אמת אלוקים.

השיר בהשראת פרשת קרח, חומש במדבר

קרח ועדתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ק

קרח זורע פירוד בלבבות
מבעיר בערה בנחלת מרגליות
רוחו נוסקת גבהים
חותר כוחות עליונים.

אל ההנהגה יישא רגליו
שובל עדה שלמה אחריו
מעלה קושיות טיעונים
לשונו דין ודברים.

בעורקיו זורמת גאווה
נפשו דבוקה תאווה
עיניו בוהקות קנאה
צמא כבוד והנאה.

במו ידיו כורת ענף
כהרף עין עלה נידף
נישא ברוח קדים
מתמוסס נרקב במעמקים.

השיר בהשראת פרשת קרח, חומש במדבר

פרשת קרח- מיני עונשים על קורח ועדתו- כיצד?/ אהובה קליין.

פרשת קרח- מיני עונשים על קורח ועדתו- כיצד?/ אהובה קליין.

 

פרשת קרח בראשיתה- מספרת על מחלוקת קרח ועדתו, קרח אוסף מאתיים חמישים איש ודורש כהונה ממשה ואהרון.
המחלוקת נובעת בעיקר משלושה טעמים: קנאה, כבוד, תאווה.

וכך מתארת התורה את המחלוקת:"וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם: רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' "?

מתעוררות כאן כמה שאלות:

א] מה היו התלונות העיקריות של קרח ועדתו?
ב] מדוע מוזכרים דווקא מתוך המאתיים חמישים איש- דתן ואבירם?
ג]האם כל המורדים נענשו באותו עונש?
ד] מדוע במסכת אבות נאמר: מחלוקת קרח ועדתו:"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים: ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים,..ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קורח ועדתו" [מסכת אבות ה,י"ז] הרי היה מן הראוי לציין: מחלוקת קורח ומשה?

ישנה תשובה אחת לכל השאלות:

מתברר, למרות שכולם נקראו בשם עדת קורח, הם לא היו מאוחדים בדעותיהם, אלא , נחלקו לשלוש קבוצות ולכל קבוצה טענה משלה.
קרח ומשפחתו מרדו מפני:"שנתקנא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל" כוונתו הייתה למרוד במנהיגות- היינו במשה ואהרון כמו שנאמר:
"ומדוע תתנשאו על קהל ה' "? [במדבר ט"ז,ג]

מאתיים וחמישים ראשי הסנהדראות- לא מרדו בהנהגה כלל, אלא התנגדותם הייתה על סוג השלטון- בו לא היה להם בתור ראשי סנהדראות - כוח של מנהיגות והשפעה על העם.
השלטון הזה היה בעיניהם דיקטטורי , והם כנציגי העם היו סבורים כי גם להם הזכות להיות מנהיגים משפיעים.

לעומתם: דתן ואבירם התנגדו לכל שלטון- מכל סוג שהוא, הם שאפו למצב של אנרכיה- לחופש מוחלט- איש הישר בעיניו יעשה.אין דין ואין דיין.

מכוון שכל קבוצה נלחמה כנגד משהו אחר, לכן גם העונשים היו שונים מקבוצה לקבוצה- כפי שמסבירה זאת הגמרא: סנהדרין [ק י]
הגמרא מדייקת בלשון התורה ומסיקה מהנאמר בפסוק:"ואת כל האדם אשר לקרח"
אומר על כך רבי יוחנן:"קרח לא מן הבלועים ולא מן השרופים[ אלא, במגפה מת] שהרי לא נאמר בפירוש שקורח נבלע באדמה,
וגם לא היה מן השרופין שהרי כתוב:"באכול האש את חמישים ומאתיים וגו' [במדבר כ"ו]- ולא קורח"

מכאן המסקנה שהיו שלוש סוגי מיתות:
א]מוות במגפה- קורח ומשפחתו.
ב] מוות שנבלעו באדמה-אלו דתן ואבירם.
ג[ מוות בשרפה- אלו מאתיים וחמישים סנהדראות.

כעת נבין מדוע הוזכרו דווקא :"דתן ואבירם" מתוך כל העדה- באופן מיוחד.
לגבי "דתן ואבירם" מבאר ר' אברהם מנחם רופא בפירושו:"מנחה בלולה": דתן ואבירם לא היו שייכים לשבט לוי ולכן לא הייתה להם סיבה להשתתף עם קורח יחדיו באותה טענה, אלא , מטרתם הייתה רק לעורר מדנים- להרבות מחלוקת והפקרות בתוך עם ישראל.

מסיבה זו ,התורה מציינת אותם לגנאי כמו שכתוב:""הוא דתן ואבירם, קרואי העדה, אשר היצו על משה ואהרון בעדת קורח בהצותם על ה'" [במדבר כ"ו,ט]

מכאן ניתן ללמוד- מה סופה של מחלוקת שלא לשם שמים, היא יכולה להתחיל עם משהו מוצדק - כמו שטען קורח על נישיאותו של אליצפן בן עוזיאל, אך עד מהרה המחלוקת מגיעה למימדים איומים- כדוגמת מחלוקת:"דתן ואבירם"- מחלוקת של הפקרות.

לכן נאמר: מחלוקת קורח ועדתו- במסכת אבות ולא נאמר מחלוקת קורח ומשה.

יהי רצון שלא יהיו עוד מחלוקות שלא לשם שמים- אלא עם ישראל יהיה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- כדוגמת מעמדם בקבלת התורה בהר סיני.