|
|
ק
קרח זורע פירוד בלבבות
מבעיר בערה בנחלת מרגליות
רוחו נוסקת גבהים
חותר כוחות עליונים.
אל ההנהגה יישא רגליו
שובל עדה שלמה אחריו
מעלה קושיות טיעונים
לשונו דין ודברים.
בעורקיו זורמת גאווה
נפשו דבוקה תאווה
עיניו בוהקות קנאה
צמא כבוד והנאה.
במו ידיו כורת ענף
כהרף עין עלה נידף
נישא ברוח קדים
מתמוסס נרקב במעמקים.
השיר בהשראת פרשת קרח, חומש במדבר
פרשת קרח- מיני עונשים על קורח ועדתו- כיצד?/ אהובה קליין.
פרשת קרח בראשיתה- מספרת על מחלוקת קרח ועדתו, קרח אוסף מאתיים חמישים איש ודורש כהונה ממשה ואהרון.
המחלוקת נובעת בעיקר משלושה טעמים: קנאה, כבוד, תאווה.
וכך מתארת התורה את המחלוקת:"וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם: רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' "?
מתעוררות כאן כמה שאלות:
א] מה היו התלונות העיקריות של קרח ועדתו?
ב] מדוע מוזכרים דווקא מתוך המאתיים חמישים איש- דתן ואבירם?
ג]האם כל המורדים נענשו באותו עונש?
ד] מדוע במסכת אבות נאמר: מחלוקת קרח ועדתו:"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים: ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים,..ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קורח ועדתו" [מסכת אבות ה,י"ז] הרי היה מן הראוי לציין: מחלוקת קורח ומשה?
ישנה תשובה אחת לכל השאלות:
מתברר, למרות שכולם נקראו בשם עדת קורח, הם לא היו מאוחדים בדעותיהם, אלא , נחלקו לשלוש קבוצות ולכל קבוצה טענה משלה.
קרח ומשפחתו מרדו מפני:"שנתקנא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל" כוונתו הייתה למרוד במנהיגות- היינו במשה ואהרון כמו שנאמר:
"ומדוע תתנשאו על קהל ה' "? [במדבר ט"ז,ג]
מאתיים וחמישים ראשי הסנהדראות- לא מרדו בהנהגה כלל, אלא התנגדותם הייתה על סוג השלטון- בו לא היה להם בתור ראשי סנהדראות - כוח של מנהיגות והשפעה על העם.
השלטון הזה היה בעיניהם דיקטטורי , והם כנציגי העם היו סבורים כי גם להם הזכות להיות מנהיגים משפיעים.
לעומתם: דתן ואבירם התנגדו לכל שלטון- מכל סוג שהוא, הם שאפו למצב של אנרכיה- לחופש מוחלט- איש הישר בעיניו יעשה.אין דין ואין דיין.
מכוון שכל קבוצה נלחמה כנגד משהו אחר, לכן גם העונשים היו שונים מקבוצה לקבוצה- כפי שמסבירה זאת הגמרא: סנהדרין [ק י]
הגמרא מדייקת בלשון התורה ומסיקה מהנאמר בפסוק:"ואת כל האדם אשר לקרח"
אומר על כך רבי יוחנן:"קרח לא מן הבלועים ולא מן השרופים[ אלא, במגפה מת] שהרי לא נאמר בפירוש שקורח נבלע באדמה,
וגם לא היה מן השרופין שהרי כתוב:"באכול האש את חמישים ומאתיים וגו' [במדבר כ"ו]- ולא קורח"
מכאן המסקנה שהיו שלוש סוגי מיתות:
א]מוות במגפה- קורח ומשפחתו.
ב] מוות שנבלעו באדמה-אלו דתן ואבירם.
ג[ מוות בשרפה- אלו מאתיים וחמישים סנהדראות.
כעת נבין מדוע הוזכרו דווקא :"דתן ואבירם" מתוך כל העדה- באופן מיוחד.
לגבי "דתן ואבירם" מבאר ר' אברהם מנחם רופא בפירושו:"מנחה בלולה": דתן ואבירם לא היו שייכים לשבט לוי ולכן לא הייתה להם סיבה להשתתף עם קורח יחדיו באותה טענה, אלא , מטרתם הייתה רק לעורר מדנים- להרבות מחלוקת והפקרות בתוך עם ישראל.
מסיבה זו ,התורה מציינת אותם לגנאי כמו שכתוב:""הוא דתן ואבירם, קרואי העדה, אשר היצו על משה ואהרון בעדת קורח בהצותם על ה'" [במדבר כ"ו,ט]
מכאן ניתן ללמוד- מה סופה של מחלוקת שלא לשם שמים, היא יכולה להתחיל עם משהו מוצדק - כמו שטען קורח על נישיאותו של אליצפן בן עוזיאל, אך עד מהרה המחלוקת מגיעה למימדים איומים- כדוגמת מחלוקת:"דתן ואבירם"- מחלוקת של הפקרות.
לכן נאמר: מחלוקת קורח ועדתו- במסכת אבות ולא נאמר מחלוקת קורח ומשה.
יהי רצון שלא יהיו עוד מחלוקות שלא לשם שמים- אלא עם ישראל יהיה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- כדוגמת מעמדם בקבלת התורה בהר סיני.
