גלגולה של מחלוקת

פרטים

קטגוריה: פרשת קורח

פורסם בחמישי, 04 יולי 2024 13:26

נכתב על ידי Super User

כניסות: 274

 גִּלְגּוּלָהּ שֶׁל מַחְלֹקֶת

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן. ©

לְפֶתַע פָּרְצָה מַחְלֹקֶת

כְּכַדּוּר אֵשׁ מִתְגַּלְגֶּלֶת

קֹרַח וַעֲדָתוֹ מְלַכֶּדֶת

עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נוֹחֶתֶת.

רַעַשׁ , מְהוּמָה בַּמִּדְבָּר

קֹרַח זוֹעֵק  אֵינוֹ מְאֻשָּׁר!

גַּאֲוָתוֹ נוֹסֶקֶת שְׁחָקִים

קִנְאָתוֹ נוֹשֶׁקֶת רְקִיעִים.

מָאתַיִם חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים

בַּמְּהוּמָה יַחְדָּיו נִסְחָפִים

כְּנָהָר הַמִּתְנַפֵּץ עַל סְלָעִים

מֵחַתֵּךְ סְדָקִים  מַעֲלֶה וִיכּוּחִים:

כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים

וּבְתוֹכָם אַף אֱלוֹקִים

מַדּוּעַ אַתֶּם מִתְנַשְּׂאִים?

מֹשֶׁה מֵשִׁיב מְקַיֵּם צִיוּוּיִים.

נוֹשֵׂא תְּפִלָּה לֶאֱלֹוקִים

אַךְ נֶחְתַּם  נִגְזַר הַדִּין

הָאֲדָמָה חִישׁ פָּצְתָה פִּיהָ

הַחוֹטְאִים יָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת קֹרַח [חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר]                              

פרשת קורח, המחלוקת אז והמחלוקת היום - לאן?

פרטים

קטגוריה: פרשת קורח

פורסם בחמישי, 04 יולי 2024 13:13

נכתב על ידי Super User

כניסות: 280

פרשת קורח, המחלוקת  אז והמחלוקת היום - לאן?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו פותחת במחלוקת קורח ואנשיו כנאמר: "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם.  וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה'; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה'.  וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו.  וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ, לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ, וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ, יַקְרִיב אֵלָיו.." [במדבר  ט"ז, א'- ו']

העונש הנורא היה:

"וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ, לְדַבֵּר, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.  וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.  לג וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל". [במדבר ט"ז, ל"א- ל"ד]

השאלות הן:

א] במה חטאו קורח ואנשיו?

ב] מדוע עונשם היה כה כבד?

ג]  המחלוקת בימינו- לאן?

תשובות

חטאם הכבד של  קורח ושותפיו:

על פי מדרשי חז"ל- חטאם של  קורח ושותפיו-מהווה  מעשה כפירה באלוקים ובתורת משה על ידי שכפרו בשליחותו.

האלשיך מבאר את  אגדת חז"ל המספרת: כי השמש והירח אמרו לה':

"אם לא תעניש את קורח ועדתו שביישו את משה והתחצפו אליו , לא נאיר עוד בעולמך" תגובת ה' הייתה: "בכל יום  ויום משתחווים לכם רבים מאומות העולם, בי אינם מאמינים, חושבים שאתם, השמש והירח- בראתם עולם, ובכל זאת  לא בקשתם מעולם שאעניש את הגויים, על כבודי לא חסתם והמשכתם להאיר כרגיל, וכשהעליבו כמה אנשים את משה, שהוא רק אדם, מיד קמתם לטובתו ובקשתם שאעניש את המורדים בו" מאז מאירים השמש והירח בעולם רק אחרי שיורים בהם חיצים וחניתות - מפני שבני  אומות העולם משתחווים להם וכופרים בבורא עולם.

ה"כתב סופר" [רבי אברהם שמואל בנימין סופר] מסביר:

קורח ועדתו מאשימים את משה ואהרון שהם הגיעו למעמד הרם שלהם ,לא מפני שהם מתאימים להנהיג את העם אלא:" כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" היות המוני בית ישראל הם יראי שמים וקדושים, הם מקשיבים לכל מה שהמנהיגים מצווים אותם ,לכן יכול כל מנהיג – תקיף ובעל שררה - לשלוט עליהם!

"משך חכמה" סובר: כי מחלוקת קורח הייתה כפירה  ברורה כנגד התורה לולא זאת לא היה משה מסכן את כל התורה כולה בדבריו:

" אם כמות כל האדם ימותו "וכו' לא ה'  שלחני".

לכבוד עצמו לא היה אומר כך ולעשות את התורה  קרדום לחפור בה. אך היות והמאבק היה נגד התורה ממש  וגם כנגד ה' למעשה הם העמידו את משה ואהרון רק בתור הסוואה- לכן היו חייבים להיענש במלוא חומרת הדין.

"אוזניים לתורה" סובר: משה דן את אנשי קורח ועדתו  כגורלם של אנשי עיר נידחת שחטאו בעבודה זרה.

ה"נתיבות שלום" מסביר  על פי הזוהר הקדוש:

האדם שתופס מקום בעולם הזה-בעיני עצמו - הוא חושב שחברו מפריע לו ועומד בדרכו ולמרות שלא מפריע לו כלל- הרי מתוך מידת הישות שלו יש לו הרגשה כי חברו תופס את מקומו. וזה המקור להגיע למחלוקת - לא לשם שמים. והשלום הוא ההיפך מהמחלוקת. והוא מופיע אצל האדם המכניע עצמו לפני ה' ומבטל את אישיותו - ומבין שאיש אינו עומד בדרכו ואיש אינו מפריע לו ולכן הוא חי עם כולם בשלום.

מסקנתו: שהקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם ושורשם נובע - ממידת הישות.

חז"ל רואים כבר רמזים בולטים  בשם: "קרח" ללא האות וו-ראשי תיבות:

לפי שקורח  היה בעל מידות רעות: קנאה, רוממות, חמדה:

קנאה: היה מקנא בגדולתם של משה ואהרון בקרב ישראל.

רוממות: רדף אחרי  כתר המנהיגות בעם-  עבור הכבוד והרוממות.

חמדה: חמד והתאווה לאיצטלא שאינו ראוי  לה.

חומרת העונש לקורח ועדתו.

אומרים חז"ל: כי השם "קרח"- מלשון - קורחה שנעשה קורחה -  [חורבן ושממה בישראל ]

"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא" ואמרו גם כי: "עדת קורח לא היה להם חלק בארץ-[ לא הורישו לבניהם  נחלה כיתר בני ישראל] יהושע וכלב בן יפונה נטלו חלקם" [בבא בתרא קי"ח, ע"ב]

רבי שלום רוקח מסביר:

העונש שנענשו קורח ועדתו היה: מידה כנגד מידה לפי שהם חטאו בלשונם - בהשמעת לשון הרע ובהוצאת דיבה על משה ואהרון לכן  נגזר עליהם: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם"

נשאלת השאלה: מדוע נגזר שגם הרכוש של קורח ועדתו נבלע באדמה?

חז"ל עונים: אילולא היו קורח ועדתו בעלי רכוש רב אפשרי שלא היו נגררים למחלוקת לפי שאמר כבר שלמה המלך: "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת".[משלי י"ח, כ"ג]- הכוונה: העשיר משיב לזולת בדברים קשים ועזים.

מכאן שעשירותם ורכושם של קורח ועדתו - גרמו להם ליפול לתוך אש המחלוקת שהתפשטה בתוך מחנה ישראל לכן ה' גזר שלא יישאר מהרכוש הזה דבר - כי כל הגורם לעבירה- נחשב לשותף בה!

האגדה מספרת: כי קורח ואנשיו כולל רכושם הרב נבלעו באדמה, עינויים קשים עברו עליהם, ברגע שהאדמה חנקה  אותם הם התחרטו על התנהגותם הרעה וצעקו בקול: "משה אמת ותורתו אמת! מודים אנחנו שמשה מלך ונביא אמת, ואהרון הוא הכהן הגדול שאלוקים בחר בו" הודאה בחטאם הגיעה באיחור ולעיני כל ישראל נבלעו באדמה. העם נכנס לבהלה.....

החת"ם סופר אומר כי  במסכת אבות נאמר: [ה' ,ו'] עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בֵין הַשְּׁמָשׁוֹת: ובתוכם: "פִּי הָאָרֶץ,.....וּקְבוּרָתוֹ שֶׁלְּ מֹשֶׁה" מדוע ה' העלים  את עשרת הדברים שנבראו  בערב שבת בין השמשות  מידיעת משה רבינו- שהיה יכול לחזות על כך ברוח הקודש?

תשובתו:

היות וגם בתוך עשרת הדברים  נכלל קברו של משה רבינו - שמקומו המדויק לא נודע לשום אדם: כפי שכתוב:  "וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת- קְבֻורָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".[דברים ל"ד, ו'] לכן  הקב"ה הסתיר  את עשרת הדברים שנבראו ביום השישי ממשה וביניהם הפתח של הבור שקורח ואנשיו נבלעו בתוכו.

המחלוקת בימינו.

בימים אלה ממש ,כולנו ערים למחלוקת שאינה לשם שמים בתוך העם שלנו, עיקר טענתם של קבוצה זו: כי  הימין והעומד בראשו אינם ראויים לשלטון, ומשום דעה זו - הם מרשים לעצמם לחסום כבישים ובכך להפריע לאזרחים לנוע בחופשיות לעבודתם, או  בדרכם לקבלת  טיפול  רפואי, הדבר המפליא שאינם מאשימים כלל את האויב באכזריותו לעם ישראל ! הם דורשים בחירות בשעת מלחמה קיומית לעם ישראל במקום אחדות ,אהבת חינם, תפילות למען  הצלחת ישראל ! למזלנו התנהגותם אינה משקפת את חיילי צה"ל -  הגיבורים הנלחמים באמונה בה' ובאחדות הראויה לשבח.

המחלוקת נובעת  מהתרחקות מהתנ"ך שלנו: האשמת ה' שנטש אותנו בשמחת תורה ולא הגן על  היהודים מהחטיפות של המשפחות על ידי המחבלים.

ישעיהו הנביא "מקדים רפואה למכה" היות וידע כי פעמים רבות בני אדם מעבירים ביקורת על עונשים קשים על הבריות מאת ה' ולכן הוא אומר לפני שנים:

"כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַיי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי--נְאֻם, ה'.  כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם, מֵאָרֶץ--כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹותֵיכֶם". [ישעיהו נ"ה, ח'- י']

בנוגע לטענה כי השלטון הנוכחי אינו לרוחם. אילו היו מחוברים לתורה היו מבינים שכל מנהיג - הוא נבחר ה' ונגד כך לא ניתן לחלוק. דוגמת בחירת יהושע על ידי ה': כנאמר : "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בו-נון איש אשר - רוח  בו וסמכת את  ידך עליו"[במדבר כ"ה, ט"ו- י"ט]

לסיכום ,לאור האמור לעיל, עלינו להרבות בתפילה  למען הצלחת כל עם ישראל  מטף ועד זקן , ולבקש רחמים:

"ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" [שמות ,י"ד, י"ד] בנוסף לחבר את כל עם ישראל לתורה הקדושה! כדברי שלמה המלך:

"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". [משלי  ג', י"ח]

2

פרשת קורח - מחלוקת ותלונות בעם - כאז כן עתה?

פרטים

קטגוריה: פרשת קורח

פורסם בחמישי, 15 יוני 2023 07:21

נכתב על ידי Super User

כניסות: 424

פרשת קורח - מחלוקת ותלונות בעם - כאז כן עתה?

מאת: אהובה קליין

בפרשה זו , לומדים על מחלוקת קורח שלא הייתה לשם שמים התוצאה הייתה: עונש כבד מאד, כפי שנאמר:

"... וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת- פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל -הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל- הָרְכוּשׁ. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל- אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. וְכָל -יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם: כִּי אָמְרוּ, פֶּן- תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ. וְאֵשׁ יָצְאָה, מֵאֵת ה'; וַתֹּאכַל, אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ, מַקְרִיבֵי, הַקְּטֹרֶת". [במדבר ט"ז, ל"ב- ל"ד]

לאחר מות החוטאים ובתוכם קורח, נאמר על אלעזר הכהן שלקח את מחתות הנחושת שבהם הקריבו המאתיים וחמישים איש - קטורת ועמדו בפתח אוהל מועד ונבלעו על ידי האדמה אשר פצתה את פיה.

יתר עדת בני ישראל שלא נכללו בעונש הזה ברחו משם מחשש - שמא גם הם יבלעו , חלילה, באדמה.

אלעזר בן אהרון הכהן הצטווה להרים את המחתות של כל האנשים שהשתמשו בהם לפני רדתם שאולה - והיה עליו לעשות אותם ריקועי פחים לציפוי המזבח.

כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת, אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ, הַשְּׂרֻפִים; וַיְרַקְּעוּם, צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ. זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא -יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא, לְהַקְטִיר קְטֹרֶת, לִפְנֵי ה'; וְלֹא -יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד-מֹשֶׁה לוֹ" [להלן .י"ז, ד'-ו']

מיד אחרי זה – כל העדה באים להתלונן כנגד משה ואהרון כנאמר:

"וַיִּלֹּנוּ כָּל- עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמָּחֳרָת, עַל- מֹשֶׁה וְעַל- אַהֲרֹן, לֵאמֹר: אַתֶּם הֲמִתֶּם, אֶת-עַם ה'. וַיְהִי, בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל-מֹשֶׁה וְעַל -אַהֲרֹן, וַיִּפְנוּ אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן; וַיֵּרָא, כְּבוֹד ה'. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל- פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד". [להלן, י"ז, ו'-ט]

השאלות הן:

א] מה הייתה מטרת המחתות לאחר עונשם של החוטאים?

ב] מדוע התלוננו עדת ישראל - כנגד משה ואהרון?

תשובות.

מטרת מחתות – מקריבי הקטורת .

אלעזר הרים את המחתות השרופות שהיו כעת קדושות לפני שהחוטאים , קודם ענישתם, הקריבו בהם קטורת לפני ה', למרות שהקטורת לא התקבלה – המחתות היה להם אחר כך - שימוש קדוש.

כדברי הרמב"ן: למרות שהקטורת של החוטאים לא התקבלה, המחתות קודשו להיות לאות לבני ישראל.

על פי ספורנו: מאחר והמחתות האלה הוקדשו - לא יאה להניח אותן בביזיון.

התכלית הייתה לעשותם ריקועי פחים - לרדד אותם באופן שיותאמו לציפוי המזבח.

דעת מקרא מסביר: הן תשמשנה סימן ואזהרה לבני ישראל שלא

יקטיר זר - קטורת!

ה"חיזקוני" מסביר את  הכתוב:

"וַיֹּאמֶר ה', אֶל -אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת- עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ; וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת -עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם. וְגַם אֶת- אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ, הַקְרֵב אִתָּךְ, וְיִלָּווּ עָלֶיךָ, וִישָׁרְתוּךָ; וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת. וְשָׁמְרוּ, מִשְׁמַרְתְּךָ, וּמִשְׁמֶרֶת, כָּל -הָאֹהֶל: אַךְ אֶל- כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל- הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ, וְלֹא -יָמֻתוּ גַם-הֵם גַּם -אַתֶּם. וְנִלְווּ עָלֶיךָ--וְשָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד, לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל; וְזָר, לֹא - יִקְרַב אֲלֵיכֶם".[במדבר, י"ח- א' ה']

ה' אמר את הציווי למשה שיגיד לאהרון לשמור שלא יתקרב זר אל המקדש והרי כבר בעבר - ה' הודיע בפרשת במדבר - שהלוויים מצווים לשמור שלא יכנס , או לא יתקרב - זר אל המקדש. אבל הכתוב חוזר על הציווי כאן בשנית , בשביל הדבר שהתחדש בו "אתה ובניך ובית אביך.." ובשביל שהציווי הזה מופיע לאחר דברי קורח שערער על הכהונה ומופיע לפני קיום מתנות הכהונה בהמשך פרשה זו, היינו - החידוש הזה נמצא בין ערעור קורח על הכהונה - לבין נושא מתנות הכהונה שמופיע בהמשך..

תגובת עם ישראל בעקבות עונשם של קורח ואנשיו - ותלונתם.

כתוצאה מהעונש הקשה של קורח ועדתו בני ישראל נסו מרוב פחד- כמו שהכתוב מציין: "כָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם.."

דעת מקרא סבור: שבני ישראל נבהלו מהקולות בעת שהחוטאים נבלעו באדמה.

רבינו בחיי מביא את דברי רז"ל: בני ישראל היו שומעים את קולם של היורדים למעמקי האדמה – צועקים: משה אמת ותורתו אמת"! וידוע כי כך משפט הרשעים בגיהינום לצעוק מתוך ייסורים ולהצדיק עליהם את הדין.

מעשה שהיה: אמר רבה בר חנה: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגשתי ערבי אחד שאמר לי : בוא ואראה לך היכן נבלעו קורח ואנשיו

והנה התגלו לפניי - שני בקעים שיוצא מהם עשן, לקח הערבי גיזת צמר הרטיב אותה במים שם אותה בראש החרב והכניס זאת לשם והחרב נחרכה, זה הוכיח כמה לוהט היה אותו מקום ,אמר אותו ערבי בוא תקשיב לקולות והנה נשמע: "משה אמת ותורתו אמת" המשיך אותו ערבי ואמר: כל  שלושים יום הגיהינום מחזיר אותם למקום זה בדומה לבשר שמתבשל בסיר ואומרים: "משה אמת ותורתו אמת" והם בדאים - כלומר בהתנהגות שלהם כשחטאו- הם שיקרו.! [גמרא, מסכת סנהדרין ק, י]

בנוגע לתגובת עדת ישראל כלפי משה ואהרון נאמר :

"וַיִּלֹּנוּ כָּל- עֲדַת בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל, מִמָּחֳרָת, עַל- מֹשֶׁה וְעַל- אַהֲרֹן, לֵאמֹר: אַתֶּם הֲמִתֶּם, אֶת-עַם ה'".

דעת מקרא סובר: כי קשה להבין את התלונה המחודשת מאלה שברחו ממקום האסון, כיצד יש להם שוב את התעוזה לבוא ולהתלונן? כבר ממחרת?

אלא נראה שלא באו להתלונן על דתן ואבירם וקורח - כי הבריאה שברא ה' הייתה משכנעת לגמרי – לפי שהם הומתו בידי ה' כיוון שחטאו.

אבל מאתיים החמישים איש שמתו כשהקטירו קטורת לה', הרי הם –לדעתם - הוכשלו על ידי משה ואהרון – בכך שנתנו להם הצעה להקטיר קטורת- בו בזמן שידעו את התוצאה מראש. האנשים האלה –רצויים לה'- נפלו ברשת שלכם - לא באשמתם ועוד ניתן להגיד כי ציפוי המזבח במחתותיהם נראה בעיניהם כזכות גדולה למקטירי הקטורת - והטעה אותם לחשוב - כי היו אלה אנשים רמי מעלה –חפים מפשע - לכן נראה שמיתתם נגרמה על ידי הטעיה! מכאן נראה כי משה ואהרון הם אשמים!

שלבי ההתרחשויות אחרי תלונה מחודשת זו - דומים מאד לשלבי מחלוקת קורח ועדתו , הייתה כאן התקהלות ונראה שהייתה גם עויינת ומטעם זה נדרשה הופעת כבוד ה' באוהל!

ה"חיזקוני " סבור: שעדת ישראל האשימו את אהרון ומשה כשאמרו להם: "על ידכם נטרדו חמישים ומאתיים בכורים המוקדשים לעבודה מיציאת מצרים" ואסור היה לכם לפסול את הבכורות ובמקומם להכניס את הלוויים!

האגדה מספרת:

"וַיְהִי מִמָּחֳרָת,אַחֲרֵי שָׂרוף אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת, וְיָלוּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר: אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'! וְיִקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּרְא כָּבוֹד ה' וּתְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד,וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם בָּרֶגַע!

וּכְדִבֶּר ה' אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיִחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם! וְיִזְכֹּר מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֲשֶׁר אָמַר לוֹ מָה-יַעֲשֶׂה אָדָם וְעָצַר מַגֵּפָה, וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן: קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָליהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹורֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכִפַּרְתָּ עֲלֵיהֶם וְתֵיעָצֵר הַמַּגֵּפָה, וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה: הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אוֹמֵר, אָחִי? הֵן הִקְרִיבוּ שְׁנֵי בְּנֵי נָדָב וַאֲבִיהוּא אֵשׁ זָרָה וְיָמוּתוּ לִפְנֵי ה', וְעַתָּה אַתָּה אוֹמֵר אֱלֵי: "הוֹצִיאָה אֶת הַקֹּדֶשׁ הַחוּצָה!? וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: יָדוּעַ תֵּדַע, אָחִי, כִּי בְּרֶגַע דְּבָרְךָ אֵלַי אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם! וַיְהִי אַךְ אָמַר משה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְיִתְעוֹרֵר אַהֲרֹן מְאֹד וְיֹאמַר: לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי כִּי תְּלוּאִים חַיֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! וְעַתָּה אַמְהָרָה לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרְךָ, כִּי טוֹב אֲשֶׁר אָמוּת אָנֹכִי וְאֶלֶף אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ יָמוּתוּ, וְאֶל יִפֹּל מְשערת אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַרְצָה. וַיְמַהֵר אַהֲרֹן וַיַּעַשׂ כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּיעָצַר הַמַּגֵּפָה.

אָז נִדְבְּרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ: אָמוּר אָמַרְנוּ: מָוֶת בַּקְּטֹורֶת, כִּי עַל כֵּן נִשְׂרְפוּ שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים הָאִישׁ, וְעַתָּה רָאִינוּ כִּי בְּהֵחֵל הַנֶּגֶף וַיִּפֹּל הָעָם כְּעָמִיר אֲחֹרֵי קּוֹצֵר- וְיָבֹא אַהֲרֹן אֶת הַקְּטֹרֶת וְתֵיעָצֵר הַמַּגֵּפָה".

לסיכום, לאור האמור לעיל- ולעניות דעתי : ניכר כי משה היה מנהיג – רם מעלה - ברוך כישרונות, למרות שספג מחלוקות ותלונות רבות בכל זאת קיבל סייעתא דשמיא לאורך כל תקופת מנהיגותו והחזיק מעמד, אומנם היו גם הרהורי שבירה - כדרכו של אדם בשר ודם דוגמת מילותיו:

"הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו" [במדבר י"א, י"ב] יש לציין שבסוף נענש היות והיכה על הסלע - לכן- לא זכה להיכנס לארץ המובטחת כדוגמת אהרון, יש מהפרשנים הסבורים, כי שליחותו של משה הייתה להנהיג את העם רק במצרים ובמדבר ואילו להעלות אותם לארץ זאת הייתה כבר שליחותם של יהושע בן נון וכלב בן יפונה, אך כדאי לשים לב, מה נאמר על משה בסוף ימיו:

"וּמֹשֶׁה, בֶּן - מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא-נָס לֵחֹה. וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת - מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, שְׁלֹשִׁים יוֹם; וַיִּתְּמוּ, יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה".[דברים ל"ד, ז'-ח']

נראה לי, כאז כן עתה, העם מצפה מהמנהיג לנהוג על פי דרישותיו ומחשבותיו וכאשר הדבר מתנהל אחרת מיד נוקטים בהפגנות ולא תמיד המחלוקות – הן לשם שמים!

יהי רצון שנשוב להתאחד כאיש אחד בלב אחד כדוגמת הנאמר בהר סיני , בזמן מתן תורה:

וַיִּֽחַן ־ שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר" [שמות י"ט, ב']- לא נאמר "ויחנו" אלא "ויחן" בלשון יחיד - לפי שהיו כולם מאוחדים כאיש אחד בלב אחד!

פרשת קורח וההפטרה – אימתי המנהיג - נבחר ה' ?

פרטים

קטגוריה: פרשת קורח

פורסם בחמישי, 23 יוני 2022 16:09

נכתב על ידי Super User

כניסות: 582

פרשת קורח וההפטרה – אימתי המנהיג - נבחר ה' ?

 מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במחלוקת קורח ועדתו:

"וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם.  וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה'; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה'.  וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו.  וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ, לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ, וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ, יַקְרִיב אֵלָיו. זֹאת, עֲשׂוּ:  קְחוּ-לָכֶם מַחְתּוֹת, קֹרַח וְכָל-עֲדָתוֹ.  וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה', מָחָר, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִבְחַר ה', הוּא הַקָּדוֹשׁ; רַב-לָכֶם, בְּנֵי לֵוִי". [במדבר ט"ז, א –ח']

הפטרת השבת היא: שמואל א' פרק  י"א  - פרק י"ב עד פסוק כ"ג]

להלן קטע מההפטרה: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-הָעָם, לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל; וּנְחַדֵּשׁ שָׁם, הַמְּלוּכָה. וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם הַגִּלְגָּל, וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת-שָׁאוּל לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל, וַיִּזְבְּחוּ-שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים, לִפְנֵי ה'; וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל-אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, עַד-מְאֹד". [שמואל א-  פרק י"א, פרק י"ב י"ד- ט"ו]

"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם, לְכֹל אֲשֶׁר-אֲמַרְתֶּם לִי; וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם, מֶלֶךְ.  וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי, הִנָּם אִתְּכֶם; וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם, מִנְּעֻרַי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה". [שמואל- א, י"ב, א- ג]

בהמשך נאמר:

"וְעַתָּה, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם--אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם; וְהִנֵּה נָתַן ה' עֲלֵיכֶם, מֶלֶךְ.  אִם-תִּירְאוּ אֶת-ה', וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ, וְלֹא תַמְרוּ, אֶת-פִּי ה'--וִהְיִתֶם גַּם-אַתֶּם, וְגַם-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם, אַחַר, ה' אֱלֹקיכֶם.  וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל ה', וּמְרִיתֶם אֶת-פִּי ה'--וְהָיְתָה יַד-ה' בָּכֶם, וּבַאֲבֹתֵיכֶם.  גַּם-עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ, אֶת-הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אֲשֶׁר ה', עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם..." [שם י"ב, י"ג- י"ז]

השאלות הן:

א] ממה נבעה מחלוקת קורח?

ב] מה הקשר להפטרה בספר שמואל א, י"א- י"ב?

תשובות

הסיבה למחלוקת קורח

"נתיבות שלום" סבור ,על פי הזוהר הקדוש: כי קורח  קרא מחלוקת כנגד  השלום - שחלק  על משה רבינו - על ידי הטענה שכולם קדושים ובתוכם ה' והוא חלק על השבת והתורה - שהרי השבת - היא: שלום לפי שבשבת אנו מברכים איש את רעהו במילים: "שבת שלום"

במסכת  [סנהדרין ק"ט] דרשו שקורח לקח מקח רע לעצמו הרי התורה- היא כולה אורחות חיים - המדריכה אותנו לחיות נכון ואין  בה סיפורים - דברים בעלמא - לכן לפי הזוהר הקדוש - שבת ותורה - נקראים: שלום.

גם בזמירות שבת אנו שרים: "שלום עליכם מלאכי השלום.."

נאמר ע"פ מד"א במדרש פרשת ואתחנן [דב"ר פ"ב]: "אמר הקב"ה  לישראל, בני כל מה שבראתי זוגות : שמים וארץ - זוגות : חמה ולבנה - זוגות. אדם וחוה - זוגות, עולם הזה ועולם הבא - זוגות, אבל כבודי אחד ומיוחד בעולם, מנין ?- ממה שקראנו בעניין "שמע ישראל"- "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"

מכאן: שהקב"ה - הוא יחיד בעולם ואילו הבריאה בעולם - כולה זוגות. כל יסוד הבריאה מיוסד על משפיע ומקבל: החמה מאירה ואורה משתקף בלבנה. הארץ מקבלת מהשמיים – כפי שאומר הנביא ישעיהו:

"כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן-הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב--כִּי אִם- הִרְווָה אֶת-הָאָרֶץ, וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ" [ישעיהו נ"ה, י] וכך גם לגבי: אדם וחווה  וכל  הנבראים והעולם הזה - והעולם הבא וכך גם ירידת השפע מהשמים נמשכת בכל דור ודור דרך משפיע ומקבל- ע"י הצדיק יסוד עולם- שהוא המשפיע את ההשפעה למקבלים. וכמו שה' ברא את  העולם בזמנו- הרי בכל דור ודור ובכל רגע הי שולט ועושה  התחדשויות ושינויים חדשים.

"בתפארת שלמה" נאמר: שכך גם השבת משפיעה את ירידת השפע לכל ששת הימים.

לכן מחלוקת קורח נבעה מכך: שהוא חלק על השלום וגם על הנושא של המשפיע והמקבל, הוא סבר שכולם קדושים , זו הייתה שורש מחלוקתו על הכהונה הגדולה - שעניין הכהונה -  ההשפעה יורדת ונמשכת על ידי הכהן הגדול. הוא לא האמין גם בכך שהשבת משפיעה על כל ששת ימי השבוע ומתוך כך יוצא אפוא, שהוא חלק על כל הסדר שברא הקב"ה בבריאה שהוא יתברך מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית!

ראיתי הסבר מעניין בספר "אור שלום" [מאת: ר' שלום ברגר]  אומרים חז"ל: [מדרש רבה, קורח, י"ח, ח] וכן אומר רש"י:

"קורח שפיקח היה, מה ראה לשטות  זה, אלא-עינו הטעתו"

נאמר בדברי חז"ל [תנא דבי אליהו פרק כ"ה, כ]:"כל אחד מישראל חייב לומר, מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי"?

מה פירוש מתי יגיעו? התשובה לכך [על פי "שפת אמת"] - אפילו  אם לא יוכל אדם להגיע להיות כמו אבותיו - לפחות שתהיה לו נגיעה בין מעשיו  למעשה אבותיו - ללכת בדרכי אבות.

בשולחן ערוך [סימן תרמו] מוסבר ששלושת ההדסים מתוך ארבעת המינים בחג הסוכות - צריכים להיות באופן שראשי העלים התחתונים יגעו  בקצה של העלים מעליהם. ניתן להבין זאת על פי  דברי חז"ל [מסכת סוכה ל"ב] על הפסוק: "ענף עץ אבות" [ויקרא כ"ג ,מ] ההדס צריך להיות קלוע כמו קליעה ודומה לשלשלת.

שלושת ההדסים - רומזים על שלושת האבות כפי שכתב האר"י הקדוש.

מכאן ,שההדסים רומזים לאבות וצריכים להיות כמין שלשלת - בכדי לרמוז- שצריך האדם להמשיך את שלשלת האבות על ידי שילך בדרכם.

שפת אמת סובר [על פי תרגום אונקלוס]: כי קורח פילג וניתק את עצמו - מדרך האבות.

מדרש רבה [ס"ח] אומר על הפסוק: "אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים- - מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי". [תהלים  קכ"א, א]- "אל תקרא: הרים, אלא: ההורים" כלומר אדם צריך להביט בהוריו - אבותיו וללכת בדרכם. מכאן, שקורח ניתק עצמו מאבותיו, לכן נכשל למרות שפיקח היה.

הקשר להפטרה בספר: שמואל א, פרק: י"א, י"ד- י"ב, כ"ב]

חז"ל מלמדים אותנו: ישנו קשר בין דמויות המנהיגים בזיקתם לקורח כפי שנאמר במדרש [במדבר רבה, פרשה י"ח וכן בתנחומא, קרח, ה]

"..וקורח שפיקח היה, מה ראה לשטות הזה? אלא עינו הטעתו  ראה- שלשלת גדולה עומדת הימנו-שמואל שקול כמשה ואהרון שנאמר:

"מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, בְּכֹהֲנָיו,    וּשְׁמוּאֵל, בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ";[תהלים, צ"ט,"]

עשרים וארבע משמרות עומדות מבני בניו שכולם מתנבאים ברוח הקודש:

"כָּל-אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן, חֹזֵה הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי הָאֱלֹקים--לְהָרִים קָרֶן; וַיִּתֵּן הָאֱלֹקים לְהֵימָן, בָּנִים אַרְבָּעָה עָשָׂר--וּבָנוֹת שָׁלוֹשׁ". [דברי הימים א'  כ"ה, ה]

אמר: אפשר הגדולה הזו עתיד בה לעמוד ממני ואני אדום? ולא ראה יפה- לפי שבניו עשו תשובה ועומדין  מהן. ומשה היה רואה. לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה ששמע מפי משה, שכולם אובדין ואחד פליט:

"וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה', מָחָר, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִבְחַר ה', הוּא הַקָּדוֹשׁ; רַב-לָכֶם, בְּנֵי לֵוִי". [במדבר ט"ז, ז]

קורח צפה שעתידה לצאת ממנו שושלת של גדולים וביניהם שמואל הנביא כפי  שנאמר בדברי הימים-א, ו, י"ט- כ"ב:

"בֶּן-אֶלְקָנָה, בֶּן-יְרֹחָם, בֶּן- אֱלִיאֵל, בֶּן -תּוֹחַ.  בֶּן-ציף (צוּף), בֶּן-אֶלְקָנָה, בֶּן-מַחַת, בֶּן-עֲמָשָׂי.  בֶּן-אֶלְקָנָה, בֶּן-יוֹאֵל, בֶּן-עֲזַרְיָה, בֶּן-צְפַנְיָה.  כב בֶּן-תַּחַת, בֶּן-אַסִּיר, בֶּן-אֶבְיָסָף, בֶּן-קֹרַח".

והרי שמואל שקול כנגד משה ואהרון. הימן המשורר היה - נכדו של שמואל כפי שכתוב:

"וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים, וּבְנֵיהֶם:  מִבְּנֵי, הַקְּהָתִי--הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר, בֶּן-יוֹאֵל בֶּן-שְׁמוּאֵל". [דברי הימים א' ו, י"ח].

מטעם זה, קורח סבר שבזכות שושלת היוחסין העתידה לצאת ממנו- הוא עתיד להינצל מעונש המחלוקת שכפה על משה ואהרון - אלא שכאן הוא טעה בגדול- כי השושלת הייתה צריכה לצאת לא ישירות ממנו - אלא מבניו שמופיעים בחומש שמות [ו, כ"ד]

"וּבְנֵי קֹרַח, אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף; אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי".

אלא שבניו לא נענשו  כפי שהכתוב מתאר:

"וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-קֹרַח--בְּמוֹת הָעֵדָה:  בַּאֲכֹל הָאֵשׁ, אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ, וַיִּהְיוּ, לְנֵס.  וּבְנֵי-קֹרַח, לֹא-מֵתוּ". [במדבר  כ"ו, י'- י"א]

מהשוואה בין שני האירועים המתוארים בפרשה וההפטרה ניתן ללמוד: כי משה ושמואל  אינם מגיבים ישירות לפנייה שהובאה אליהם, שניהם טוענים שהם  מצטיינים בניקיון כפיים באי שימוש ברכוש שאינו שייך להם.

חוסנו של מנהיג אינו יכולה להסתמך רק על כך ששליחותו  נועדה לו על ידי ה' אלא חייב המנהיג להיות נקי כפיים.

בשני המקומות גם בפרשה וגם בהפטרה ישנה דרישה מהמנהיג למנהיגות חדשה, בפרשה - קורח  דורש זאת ממשה ואילו בהפטרה - העם פונה בבקשה זו משמואל.

תשובת משה בפרשה : שהי יחליט ואילו אצל שמואל- הוא נענה לבקשתם ומציג בפניהם את שאול.

בשני המקרים הנביא מסתמך על נס:

בפרשה: משה אומר לאנשי קורח ועדתו: שאם האדמה תפתח את פיה ותבלע אותם- סימן שהם נאצו את ה' !

ואילו בהפטרה שמואל אומר לעם:

"גַּם-עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ, אֶת-הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אֲשֶׁר ה', עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם". שמואל א, י"ב, ז]

"הֲלוֹא קְצִיר-חִטִּים, הַיּוֹם--אֶקְרָא אֶל-ה', וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר; וּדְעוּ וּרְאוּ, כִּי-רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה', לִשְׁאוֹל לָכֶם, מֶלֶךְ

וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל-ה', וַיִּיתֵּן ה' קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּירָא כָל-הָעָם מְאֹד אֶת-ה', וְאֶת-שְׁמוּאֵל". [  שמואל א, פרק י"ב, י"ז-י"ט]

לסיכום לאור האמור לעיל- ניתן ללמוד: מתוך הפרשה וגם מתוך ההפטרה: כי המנהיג  צריך להיות איש אשר "רוח ה' בקרבו" המודרך על ידי אנשי רוח. כפי שציווה משה את יהושע: [במדבר כ"ז, ט"ז - כ"ג]

אך אם המנהיג - הולך כנגד ה'- הקב"ה לועג עליו ובסופו של דבר מענישו כדברי דוד המלך:

"  יִתְיַצְּבוּ, מַלְכֵי-אֶרֶץ--    וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ-יָחַד:עַל-ה',    וְעַל-מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה, אֶת-מוֹסְרוֹתֵימוֹ;    וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ.  יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק:    אֲדֹנָי, יִלְעַג-לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ;    וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ".[תהלים ב, ב-ט']

מנגד את מי ה' מכבד?

".....ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק;    וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ. לֹא- רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ--לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה;    וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ".[ תהלים ט"ו, א- ד]

שְׁמוּאֵל וְשָׁאוּל בְּגִלְגָּל

פרטים

קטגוריה: פרשת קורח

פורסם בחמישי, 23 יוני 2022 16:07

נכתב על ידי Super User

כניסות: 541

שְׁמוּאֵל וְשָׁאוּל בְּגִלְגָּל

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

עַנְנֵי גְּוָונִים - מַרְבַד רָקִיעַ

גִּיל וּזְבָחִים - הָעָם מֵרִיעַ

שְׁמוּאֵל אוֹתָם בְּגִלְגָּל מַפְתִּיעַ

נִיצב בִּפְנֵיהֶם לָהֶם  מַשְׁמִיעַ :

עֵינְכֶם רוֹאוֹת - שָׁאוּל מִתְהַלֵּךְ

לִרְצוֹנְכֶם פָּעַלְתִּי - אֵינִי מְסָרֵב

מְלֹךְ הִמְלַכְתִּי מֶלֶךְ עֲלֵיכֶם

שְׁפֹט יִשְׁפֹּוט -  יָדוּן אֶתְכֶם.

כָּעֵת שִׁפְטוּ נָא אוֹתִי

הַאִם נוֹשֵׂא עָווֹן אָנֹכִי ?

שֶׁמָּא בְּפִיכֶם טְעָנוֹת נֶגְדִּי

אֵי פַּעַם אֶתְכֶם עָשַׂקְתִּי ?

הַקָּהָל  לְהָשִׁיב מְמַהֵר

פֶּה אֶחָד אֱמֶת מְתָאֵר

אוֹתָנוּ לֹא עָשַׁקְתָּ

וּמְאוּמָה לֹא לָקַחְתָּ !

חִישׁ עָנָה לָהֶם שְׁמוּאֵל

אוֹתָם יִשְׁפֹּוט לִפְנֵי הָאֵל

לָהֶם מַעֲלֵה נִשְׁכָּחוֹת

מִיהוּ  מֶלֶךְ חוֹלֵל הַנִּפְלָאוֹת!

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הפטרת פרשת: קורח : [שְׁמוּאֵל א - פֶּרֶק י"א - י"ב ].