דלג לתוכן העיקרי
אגדת ההרים
/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 
ויהי היום התקבצו ההרים
לשיג ושיח שיחת רעים
לדון מעט במטרת שליחותם
למען יכירו  הכול חשיבותם.
 
הר עיבל התייצב ראשון
תקיף נחוש חד  לשון
עליו יאמרו הקללות לעם
לסרי היושר כדרך בלעם.
 
אחריו הופיע הר גריזים
זקף ראשו  נתן שבחים
על בנים  נאמני אלוקים
חסים בצילו ומתברכים.
 
הר סיני נחבא אל הכלים
מיעט במילים חשף סימנים
גילה ציור באצבע אלוקים
המציין מאורעות היסטוריים נשגבים.
 
הר העברים שמר שתיקה
מקום קבורת משה ידע
אך למרות תחנוני מרעיו
שמר סודו ברמ"ח איבריו.
 
לפתע  נשמעה זעקה למרומים
קטעה מהלך הדיונים:
"אשא עיני אל ההרים..."
תפילת המלך הרעידה רקיעים.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת בהר[חומש ויקרא]
 
 
 
 
 
 
 
 

ישנו הר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ישנו הר בין ההרים
צנוע נחבא אל הכלים
מורכב חולות אבנים וסלעים 
חקוקים מצוירים באצבע אלוקים.

ישנו הר בין ההרים
נבחר בידי מלך המלכים
עליו ניתנו עשרת הדיברות
לעיני כולם נראו הקולות.

ישנו הר בין ההרים
עיניו נושאות אל הבנים
מושיט ידיו אליהם באהבה
למען ישבו בצל השכינה.

ישנו הר בין ההרים
עליו נתנו פרטים וכללים
לכל המצוות וגם המעשים
ארץ חמדה מובטחת למקיימים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהר,[חומש ויקרא]

פרשת בהר- מאין לנו כי התורה כולה ניתנה על הר סיני?/ מאת: אהובה קליין.

פרשת בהר פותחת בפסוק:"וידבר ה' אל- משה בהר סיני לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם,ושבתה הארץ שבת לה' : שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה: ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ,שבת לה',שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור"

השאלות הן:
א] מדוע נאמר:"וידבר ה' אל משה בהר סיני"?
הרי בדרך כלל כתוב:"וידבר ה' אל משה לאמור"?
ב] מדוע נבחרה מצוות שמיטה כמודל לשאר המצוות שנתנו בהר סיני? 
ג] מאימתי היו מחויבים בני ישראל לקיים את מצוות השמיטה ומהיכן לומדים זאת?

התשובה לשאלה א]
רש"י עונה לשאלה זו ואומר: מכאן לומדים: כמו שמצוות שמיטה נאמרה על הר סיני-על כל פרטיה ודקדוקיה- כך כל מצוות התורה נאמרו על הר סיני.
ישנה מידה שמינית מתוך י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן והיא:"כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד-לא ללמד על עצמו יצא,אלא ללמד על הכלל כולו יצא"
לפי זה ניתן להבין: כי מצוות שמיטה יצאה מן הכלל בכך שהכתוב מדגיש כי ניתנה על הר סיני על כל כללותיה ודקדוקיה – באותה מתכונת ניתנו כל המצוות עם כל כללותיהן ודקדוקיהן בסיני.
כך ניתן להסיק מתורת כוהנים.
הכוונה -לשמיטת הקרקע שאינה מוזכרת בספר דברים,היות ומשה לא הזכיר אותה שנית בערבות מואב.
ומכאן- נמצאנו למדים כי יתר המצוות שמשה הזכיר אותן שנית בערבות מואב כבר נאמרו בסיני.

התשובה לשאלה ב]
לפי החת"ם סופר[רבי משה סופר] מצוות השמיטה מוכיחה באופן נפלא כי כל התורה כולה היא יצירתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו-לומדים זאת מהשכר המובטח לעם -על שמירת מצוות השמיטה:"וציוותי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשה את התבואה לשלוש שנים[ויקרא כ"ה,כ"א] הרי זה משהו ניסי שאין אדם בשר ודם מסוגל להבטיח ולקיים. החיד"א [רבי חיים דויד אזולאי] אומר:
דבר זה מסופר במסכת ברכות[ל"ה,ע"ב]-
מבקש רבא מתלמידיו:כי בימי חודשי תשרי וניסן שלא יראו לפניו בבית המדרש ,אלא יהיו עסוקים בעבודות 
השדה.זאת כדי שלא יהיו טרודים אחרי מזונותיהם במהלך כל השנה.
מכאן נמצאנו למדים:שמידי שנה היו עסוקים במשך חודשיים בענייני פרנסה וממילא לא היו עסוקים באותם זמנים בלימוד תורה.
יוצא,אפוא,כי במשך שש שנים סה"כ ישנם שנים עשר חודשים של ביטול תורה.
אך עוון זה מתוקן במהלך שנת השמיטה- בה אין מעבדים את העבודה אלא במשך כל השנה לומדים תורה. לפיכך מצוות השמיטה נבחרה כמודל לשאר המצוות שניתנו על הר סיני.

התשובה לשאלה ג]
על כך עונים חז"ל: מצוות שמיטה חלה על עם ישראל מרגע שנכנסים לארץ,והיא נוהגת :אחרי שבע שנות כיבוש.ושבע שנות חלוקה לשבטים.
חז"ל מסתמכים על הפסוק:"כי תבואו אל הארץ,אשר אני נותן לכם...[ויקרא כ"ה,ב]
יהי רצון ועם ישראל יקיים את כל מצוות התורה ויזכה לברכות וישועות בכלל ובפרט-כפי שהתורה מבטיחה:"ועשיתם את חוקותיי,ואת משפטיי תשמרו ועשיתם אותם,וישבתם על- הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה,ואכלתם לשובע,וישבתם לבטח עליה" [ויקרא כ"ה,י"ח- י"ט]
כמה זקוקים אנו לשבת במנוחה ושלווה בארצנו הקדושה,ובידנו הדבר לעשות כן ולראות את כל ההבטחות מתקיימות הלכה למעשה.

פרשת בהר- דמיון מדהים בין מצוות שמיטה לשמירת השבת-כיצד?
מאת: אהובה קליין.

פרשת בהר פותחת במצוות השמיטה ומסיימת במצוות שמירת שבת:

בפתיחת הפרשה נאמר:"וידבר ה' אל- משה בהר סיני לאמור:דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם:
כי תבואו אל- הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את- תבואתה ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ,שבת לה',שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" [ויקרא כ"ה,א-ה]
בסיום הפרשה נאמר:"את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו, אני ה'"
[ויקרא,כ"ו,ב]

השאלות המתעוררות הן:
א] מה הדמיון בין שתי המצוות- השמיטה והשבת?
ב] מדוע התורה מקדימה למצוות השמיטה את תאור עבודת האדמה במשך שש שנים?
ג] מה ניתן ללמוד מתוך מצוות השמיטה?

התשובה לשאלה א]
לגבי השבת והשמיטה- במבט ראשון נראה כי המקיים מצוות אלו מגיע להפסד ממון ממש, אבל בסופו של דבר מוכח כי ההפסד הוא מדומה בלבד ותלוש מן המציאות.
ההפך הוא הנכון, כל השומרים מצוות אלו מתברכים בידי שמים במיטב הברכות.
ההוכחה לכך: נאמר במסכת ביצה[ט"ז,ע"א]:
"כל מזונותיו של אדם קצובים לו[כלומר נקבעים לו מראש בשמים- למשך כל השנה]
מראש השנה ועד יום הכיפורים,חוץ מהוצאת שבתות והוצאת ימים טובים,והוצאת בניו לתלמוד תורה,שאם פחת[כלומר- צמצם הוצאות אלו בביתו]- פוחתין לו ואם הוסיף- מוסיפין לו" ועוד נאמר שם[ט"ז,ע"ב]:"אמר להם הקב"ה לישראל: בני,לוו עלי וקדשו קדושת היום[יום השבת] והאמינו בי- ואני פורע"
רבי אליעזר מגרמיזה,אומר:כי יש עניין שווה בין השבת לשמיטה: כשם שבשבת "מוסיפים מחול לקודש"[הכוונה מקדימים לקבל את השבת לפני השקיעה בערב שבת ובמוצאי שבת מאחרים לצאת מקדושת היום] כך יש לנהוג גם במצוות השמיטה: להוסיף "מהחול על הקודש" – מתחילים איסורי עבודות הקרקע שלושים יום לפני ראש השנה והדבר נקרא :"תוספת שביעית",אך הלכה זו הייתה נהוגה כל עוד בית המקדש עמד על תילו.
אך בימנו ,יש היתר לעבוד את האדמה עד ראש השנה של שנת השמיטה, רעיון זה אומר גם הרמב"ם בהלכות שמיטה[ג,א]
ובתוספתא נאמר:"רבן גמליאל ובית דינו התקינו, שיהיו מותרין בעבודות הארץ עד ראש השנה"
רעיון מעניין מביא רבי שמואל דויד לוצאטו: :לדבריו הצד המשותף בין השבת לשנת השמיטה- היא הקדושה- כשם ששמירת השבת מחזקת את האמונה כי עם ישראל הוא עם סגולה לה'- כך במצוות השמיטה מוכח כי ארץ ישראל היא קדושה בהשוואה ליתר ארצות העולם, ולכן הארץ שובתת בשנה השביעית כמו שאלוקים שבת מכל מלאכה- בתום ימי הבריאה ביום השביעי.
חז"ל מוצאים גם רעיון משותף לשבת ולשמיטה: כשם שהשומר את השבת זוכה לשפע ברכות למשך כל השבוע- כך גם בשמירת שנת השמיטה- זוכים לשפע ברכות ליתר שש השנים הבאות.

התשובה לשאלה ב]
התורה מתארת במילים:את התקופה הקודמת לשמיטה:
"שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך"
דבר זה בא ללמדנו: כשם שאנו מצווים להפסיק את עבודת האדמה בשנת השמיטה, כך אנו מצווים לעבד את השדות במשך שש שנים קודם השנה השביעית- כפי שנאמר בפרשת משפטים:"ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה: והשביעית תשמטנה ונטשת" [שמות כ"ג.י-י"א]
בדומה לכך נוהגים אנו לגבי השבת, כשם שיש לשמור שבת ביום השביעי - כך אנו מצווים לעבוד במשך שישה ימי השבוע כמו שכתוב:"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלוקיך" [שמות ב,ט-י]

התשובה לשאלה ג]על מצוות השמיטה אומר המגיד מדובנא רעיון חשוב:
האדם החי על פני האדמה חושב שחייו הם תקופה ארוכה ללא קץ,
על כך אומרת התורה:"וספרת לך שבע שבתות שנים"
אדם שעיניו בראשו יעשה חישוב ימי חייו בשמיטות וכך יגיע למסקנה- שכל חייו ,בתום שנות ילדותו 
ונערותו ,מסתכמים לשבע שמיטות בערך ולכן האדם חי כאורח בעולם הזה,כמו שאומר דוד המלך:"אדם להבל דמה ימיו כצל עובר" [תהלים קמ"ד,ג]
עוד יש להסיק: כי אלוקים הוא מנהיג העולם ועל האדם לציית לבורא ולקיים את התורה ככתבה ולשונה.
יהי רצון ונזכה לקיים את מצוות השמיטה והשבת- יחד עם שאר מצוות התורה ובע"ה גאולה קרובה לבוא. אמן ואמן.

"ושבתה הארץ"/
שיר מאת: אהובה קליין (c)

יושב בצל העצים
מעיין בספר הספרים
שמחה מציפה נשמתו
מסיר דאגה מליבו.

שש שנים עמל
חרש זרע שתל
לא ידע מחסור
מבורך בכל מכל.

האדמה נושמת לרווחה 
עת לשקוט עת מנוחה
מצטנעת במלבושי יבולים
אסירת תודה לאלוקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהר[חומש ויקרא]

השבת אנו קוראים, בע"ה, שתי פרשות: פרשת בהר ופרשת בחוקותיי.

פרשת בהר מדברת על קדושת הארץ והיא פותחת במילים:"וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'"
התורה חוזרת על כך גם בפסוק הבא:" ובשנה השביעית שנת שבתון יהיה לארץ שבת לה'"
פעמיים התורה מדגישה כי המטרה: "שבת לה'"
"בתורת כוהנים " כתוב כשם שנאמר בשבת בראשית – "שבת לה',כך נאמר בשביעית "שבת לה' " אנו לומדים ששתי המצוות- גם שבת בראשית וגם שנת השמיטה- יש בהם שני רעיונות משותפים:

א] השבת היא קדושה בפני עצמה לקב"ה, היות והוא ברא את העולם ואין יורד מקדושתה אפילן אם אין היא נשמרת על ידי היהודי, השבת מציינת את בריאת העולם על ידי הקב"ה ומנוחתו ביום השביעי ולעד תישאר קדושה.
ב] מהשבת ניתן ללמוד שה' הוא אשר הוציאנו ממצרים: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלוקיך משם..."

הרמב''ן גם מפרש: "והוא יצוונו עתה לשבות ולנוח כדי שנזכיר חסדי ה' עלינו שהוציאנו מעבדות למנוחה" גם לגבי השמיטה קיים אותו רעיון:

א] בשנה השביעית האדמה תשבות מכל מלאכה, כי עלינו לדעת שהאדמה שייכת לקב"ה והא בעל הבית היחידי.
ב] היא תשמש הפקר וכל אחד יכול לבוא וליהנות ממנה ומתוך כך אפשר להסיק שתושבי הארץ הם גרים ותושבים – הם תלויים בה', לא רק שהאדמה שייכת לבורא עולם, אלא גם אנחנו שייכים לקב"ה.

שם הפרשה: בהר= בגימטריא אור ומכאן ניתן ללמוד- שכל העולה בהר ה' - יזכה לראות אור.

פרשת בחוקותיי 
הפרשה מלמדת אותנו מסר חזק: רק אם נקיים את המצוות והחוקים שניתנו לנו בתורה אזי נזכה לראות תוצאות 
חיוביות- שלום ובטחון וכל טוב.

יש בפרשה שני פסוקים בעלי משמעות חזקה: "אם בחוקותיי תלכו"
ומצד שני המשפט:" אם בחוקותיי תמאסו".

השכר לקיום המצוות:" ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד"
ואילו אם לא מקיימים את החוקים והמצוות ישנם תוצאות קשות:" ונתתי פני בכם וניגפתם לפני אויביכם ורדו בכם שונאכם ונסתם ואין רודף אתכם ..." 
יהי רצון ועם ישראל יתעורר מתוכניות ותחליפים לשלום וייקח לתשומת ליבו את הכתוב בפרשה ויתחזק בקיום מצוות התורה וכך בע"ה הקב"ה יביא עלינו שלום:"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן"