- פרטים
-
קטגוריה: פרשת יתרו
-
פורסם בחמישי, 09 פברואר 2023 09:19
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 206
פרשת יתרו - מה עורר את יתרו לבוא אל משה ?
מאת: אהובה קליין.
הפרשה מתארת כבר בתחילתה כי יתרו שומע על נס קריעת ים סוף ושב אל משה "וִישְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: כִּי-הוֹצִיא ה' אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ. וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ: אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹקי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. ,,,,,,וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל: אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם ה'. וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקים: כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" [שמות י"ח ,א'- י"ב]
השאלות הן:
א] מדוע יתרו בא - רק לאחר שמועת הניסים של קריעת ים סוף ומלחמת עמלק?
ב] מדוע סיפר משה ליתרו על כל הקשיים שעברו בני ישראל?
ג] נאמר: :וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה'"- במה מתבטאת גדולת יתרו במילותיו"?
תשובות.
יתרו מגיע אל משה לאחר ששומע על הנסים מאת ה'.
חז"ל [שמות רבה, כ"א, ו'] סוברים: בשעה שבא משה לקרוע את הים, סירב הים בתחילה להיקרע למען ישראל -בטענה שהוא נברא ביום השלישי ואילו האדם נוצר רק ביום השישי, מטעם זה, אין הים חייב להיקרע עבורו. מיד ה' הושיט ימינו על יד ימינו של משה ואז נקרע הים!
הדבר דורש הסבר: מדוע דווקא כאשר ה' הושיט את יד ימינו למשה - אז נקרע הים?
ה"אור החיים" עונה על שאלה זו:[שמות י"ד, כ"ז] אלוקים הציב תנאי בבריאת העולם - שכל הבריאה והטבע יהיו כפופים ומשועבדים לתורה ועמליה וכל מי שיעמול במסירות נפש למען התורה הקדושה ויהגה בה – יומם ולילה יהיה בכוחו לגזור ולעשות עם הטבע כרצונו, מטעם זה, סירב הים להיקרע כי עדיין בני ישראל לא קיבלו את התורה. לכן למשה לא היה את הכוח לקרוע את הים. אך, הקב"ה טען שלמרות שבני ישראל עדיין לא קיבלו את התורה באופן מעשי, הם עתידים לקבל אותה ומכאן שיש בכוחם למשול על הטבע, מטעם זה הניח ה' את ימינו בימינו של משה, היות וימין רומז על התורה כפי שנאמר: "וַיֹּאמַר, ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אש דת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ" [דברים ל"ג, כ']
נאמר במכילתא על הפסוק: "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם". [שמות י"ז, ח']:"מלמד שרפו ידיהם מן התורה" כלומר : הם נחלשו בלימוד התורה לכן עמלק בא להילחם נגדם.
על פי ההסברים ניתן להבין את סיבת בואו של יתרו ופמלייתו - אל המדבר כדי לפגוש את משה, יתרו הבין את העוצמה שיש בתורה.
בקריעת ים סוף הוא למד לדעת – כי על ידי לימוד תורה ניתן לשלוט על הטבע ולהינצל ממקרים רעים. עד כדי כך שאם יבוא על אדם משהו שבדרך הטבע לא תהיה אפשרות להינצל מזה - הרי בזכות העיסוק בלימוד התורה וקיום המצוות תהיה לו האפשרות להינצל !
הוא גם זכה ללמוד סיבת מלחמתו של עמלק - נגד ישראל כאשר הם מרפים ידיהם מן התורה.
על מנת להיות מחוברים לתורה הקדושה חייבים לקיים את דברי חז"ל: "רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר:הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה ,וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ" לכן הלך יתרו ללמוד תורה אצל משה רבינו [על פי הספר "אור השלום" ר' שלום ברגר]
ה"נתיבות שלום" מסביר: כי אחרי שנעשה לעם ישראל נס קריעת ים סוף וכל העולם ראה את הנס הגדול הזה ,קם עמלק בזמן של כפירה ,לכן החליט יתרו, שאם ימשיך לשבת לבדו עלול גם הוא להיפגע מהכפירה ועל כן חייב לקבל על עצמו להיות יהודי ולבוא אל משה.
"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל ,," וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם...",
על פי רש"י בשם מכילתא: יתרו מודה שהכיר את ה' בעבר, אבל עכשיו ביותר כי הרי ידוע שליתרו שבע בנות והוא היה כומר לעבודה זרה . ראה , שאין בזה תועלת ,לכן הרהר לעשות תשובה עד שלא בא משה. וכעת יתרו קרא לבני עירו ואמר להם: עד עכשיו הייתי לשירותכם ,אך כעת אני זקן, בחרו לכם כומר אחר- אז הם התחילו לנדות אותו – כדי שלא יזדקק לו אדם, לפיכך הוציא את בנותיו, והרי כבר יתרו הגיע להכיר באלוקים עוד שהיה לבדו, אבל עכשיו אמונתו התחזקה. כי יש אמונה של אדם שהוא בוחן וחוקר ומשתכנע שיש בורא , אך אמונה זו אינה ראויה- כי היא מבוססת על חקירה והכרה, אולם יתכן שחקירתו זו תביא אותו ,דווקא ,למסקנות הפוכות ועלול ,חלילה, לשוב להיות כופר, זוהי אמונה דוגמת שרי העולם, אך אמונה של יהודי - היא אמונה תמימה בה' ללא חקירות. אמונה שלמה בלבד.
משה מספר ליתרו את כל הקשיים שעברו עם ישראל.
בספר "דולה ומשקה" הביא שם בשם "מי זהב" שאמרו חז"ל: [מסכת יבמות, מ"ז, ע"א]
"גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּיר בִּזְמַן הַזֶּה, אוֹמְרִים לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּייֵּר? אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים, דְּחוּפִים, סְחוּפִים וּמְטֹרָפִין, וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶם?
אִם אוֹמֵר: יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְּדַאי [אֵינִי רָאוּי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרְתָן וּמִי ייִתֵּן וְאֶזְכֶּה לְכָךְ] מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד".
לכן משה סיפר את כל התלאות והייסורים שעברו עם ישראל בדרך. מסתבר שרצה לבחון אותו.
"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה'" - גדולת יתרו.
על קריאה זו של יתרו נאמר במסכת סנהדרין [צ"ד, ע"א] "גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא [כל יוצאי מצרים] שלא אמרו "ברוך" [כלומר שלא הודו אל ה' בקריאה: "ברוך ה'" עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'!
קריעת ים סוף כללה תשבחות ושירות לה' ! וכי שירה זו מעוטת ערך להשוואת דברי יתרו בתוך שני פסוקים בלבד?
אך אחרי התבוננות מעמיקה בפרשיות התורה מגיעים לידי הבנה - שאכן דברי חז"ל צודקים לגבי מילות יתרו – באומרו : " ברוך ה' " שהרי משה ובני ישראל שיבחו והודו לה' על הנסים והנפלאות שעשה להם ואילו יתרו בירך ברכה לה' "על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל" כאן חז"ל רוצים ללמדנו: שלא די לו לאדם להכיר בחסדים שה' עושה עמו ועם קרוביו, אלא על האדם להודות לה' על כל הגילויים שלו בעולם ולשבח את אלוקים גם על טובות , נסים וחסדים שעושה לאחרים.
יתרו זוכה לפרשה שתיקרא על שמו - הוא היה הראשון שקרא: "ברוך ה' " זוהי אמרת הודיה שעם ישראל אימץ בכול הדורות - יתרו הפך ליתרון: "כיתרון האור מן החושך" [קהלת, ב, י"ג]
יש לציין – כי יתרו פרש מעבודה זרה - התגייר יחד עם כל משפחתו ,למרות שהיה גדול הכמרים הוא גילה את האמת האמתית של הקב"ה ואת ייחודם של עם ישראל והכיר בגדולת הבורא באומרו: "עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל -הָאֱלֹוהִים". בין יתר מעלותיו יש לציין כי היה הראשון לגלות את מה שנקרא היום: "מינהל תקין" . חוש הארגון שלו מאשר "שיש יתרון לחכמה מן הסכלות" [קהלת ב', י"ג] [מתוך ספר התמצית למאיר ינאי]
הזוהר הקדוש אומר: כל העולם ראו את גבורתו של הקב"ה , זעו ונעו .כולם היו מתבוננים ביתרו שנחשב לחכם והיה ממונה על כל אלילי העולם , אך כאשר הבחינו שהוא נטש את העבודה זרה והכיר בגדולת אלוקים , גם הם התרחקו מעבודת האלילים והבינו שהיא חסרת תועלת , כתוצאה מכך נעשה כבוד ה' מרומם. לכן על עניין זה נכתבה פרשה זו בתורה -כשכר ליתרו וכגמול על קידוש ה' הגדול שעשה בתבל.
לעמלק וליתרו יש יסוד משותף, אולם , תהום עמוקה קיימת ביניהם - בעוד שעמלק ששמע על נס קריעת ים סוף בא לצנן את "האמבטיה" ולקרר את האמונה בה' בקרב עם ישראל ,לעומת זאת יתרו בא לחמם מחדש ה"אמבטיה" היינו - לחזק את אמונת ישראל בה'.
לעניות דעתי, אדם שמודה לה' על כל דבר אפילו על הפעוט ביותר בעיניו – מוכיח - כי הוא בעל יראת אלוקים ודבוק בבורא ברמ"ח אבריו אפילו בדבר שנראה טבעי רואה בו נסים. דוגמת רעידת האדמה שהייתה השבוע בישראל וגרמה לפחד ובהלה - אך בהשוואה למידת האסון בקרב אומות העולם ,היינו -תורכיה וסוריה רואה בעל האמונה - אלו אבדות קשות ספגו בנפש וברכוש ,על כך יודה לה' על הנס הגדול שה' הגן עלינו במידת הרחמים ואילו עם הגויים נהג ה' במידת הדין!
גם במקרה של יתרו - הנס לא היה שלו באופן אישי, אלא של עם בני ישראל למרות זאת הכיר בגדולת ה'!
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד -כי ליתרו הייתה יראת שמים וגם חכמה. הוא גילה את כוח התורה והאמונה בבורא עולם לאחר שהתבונן בנסים שאירעו לעם ישראל בקריעת ים סוף ומלחמת עמלק - הדבר עורר אותו להתגייר ולהתחבר לעולם היהדות ועל כן ראוי הוא לזכות שפרשה זו תיקרא על שמו.
ויפים דברי דויד המלך: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִילָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים קי"א ,י]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת יתרו
-
פורסם בחמישי, 09 פברואר 2023 09:15
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 197
יִתְרוֹ וּמֹשֶׁה
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן. ©
עֵת שָׁב יִתְרוֹ לַמִּדְבָּר
לִבּוֹ חָצוּי , גִּיל וְצַעַר
מֵצֵר עַל אֲבֵדוֹת מִצְרַיִם
שָׂמֵחַ עַל הַנִּסִּים כִּפְלַיִם.
מְגַלֶּה עָצְמַת הַתּוֹרָה
בִּפְנֵי מֹשֶׁה שׁוֹטֵחַ גְּבוּרָה
נוֹטֵשׁ עֲבוֹדָה זָרָה
יוֹצֵא מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ.
מוֹדֶה לְמֶלֶךְ עֶלְיוֹן
בּוֹ רוֹאֶה יִתְרוֹן
אֱמוּנָתוֹ מֵרְקִיעָה שְׁחָקִים
הַגּוֹיִים אוֹתוֹ מְנַדִּים.
מְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם
לְעֵינֵי כָּל כַּמַּיִם
עַל שְׁמוֹ תִּקָּרֵא פָּרָשָׁה
זוּ תּוֹרָה וְזוּ שְׂכָרָהּ.
עַתָּה חָשׁ צִימָּאוֹן
לִשְׁאֹוב חָכְמָה בְּגָאוֹן
מִתּוֹךְ בְּאֵר מַיִם חַיִּים
מְתִיקוּת וְנֹפֶת צוּפִים.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת יתרו
-
פורסם בחמישי, 20 ינואר 2022 17:51
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 398
פרשת יתרו - מהו הסוד שגילה יתרו על התורה?
מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בשמועה ששמע יתרו והסיבה להגעתו למדבר יחד עם ציפורה אשת משה ובניה:
”וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: כִּי-הוֹצִיא ה' אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ. וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ: אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה: אֶל-הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם--הַר הָאֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ--וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ. וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק- לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם; וַיָּבֹאוּ, הָאֹהֱלָה. וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל: אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם ה'. וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל-הָאֱלֹהִים: כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם". [שמות י"ח, א- י"ב]
השאלות הן:
א] מה שמועה שמע יתרו?
ב] כיצד קיבל משה את פני יתרו?
ג] במה התעלה יתרו?
תשובות.
השמועה ששמע יתרו.
על פי רש"י: יתרו שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
אך הקושי בהסבר זה, מדוע בא יתרו ,דווקא בגלל הסיבות הנ"ל – היינו - קריעת ים סוף ומלחמת עמלק? הרי התרחשו עוד נסים לעם ישראל?
על פי שמות רבה [שמות רבה כ"א, ו] כאשר הגיע משה לקרוע את הים, תחילה סירב הים להיקרע למען עם ישראל מהטעם: שהוא נברא ביום השלישי ואילו האדם נברא אחריו – ביום השישי, לכן הים לא הרגיש מחויבות להיקרע - עבורו.
אך מיד נתן ה' ימינו על יד ימינו של משה - ואז נקרע הים למען ישראל.
נשאלת השאלה באיזה נושא היה ויכוח בין משה לים? ומדוע כאשר ה' נתן את ימינו על יד ימינו של משה - תכף נקרע הים?
ה"אור החיים" [שמות, י"ד, כ"ז]מבאר: כי הקב"ה עשה תנאי בבריאת העולם, שכל הבריאה והטבע יהיו קשורים ומשועבדים לתורה ועמליה וכל מי שיתחבר אל התורה הקדושה - ויהגה בה יומם ולילה - התוצאה תהיה: שיקבל את הכוח לעשות עם הטבע כרצונו.
מהטעם הזה - סירב הים להיקרע - כי עדיין בני ישראל לא קיבלו את התורה. מהעילה הזו - לא היה עדיין למשה את הכוח הדרוש - על מנת לקרוע את הים. אך הקב"ה אמר: שאומנם עדיין בני ישראל לא קיבלו את התורה, אך לעתיד לבוא הם יקבלו את התורה - ולכן כבר כעת הם זוכים לכוח למשול על הטבע, מטעם זה - הניח ה' את ימינו על יד ימינו של משה, היות וימינו רומז על תורה- ככתוב [דברים ל"ג,כ] "מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ".
מכאן שבאמצעות כוח התורה שעתידים בני ישראל לקבל בהר סיני - הים חייב היה להיקרע עבורם.
במכילתא נאמר על הפסוק: "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם". [שמות י"ז, ח]"מלמד שרפו ידיהם מן התורה" הסיבה לכך שעמלק הגיע להילחם נגד עם ישראל, הייתה - כי התרופפו בלימוד התורה.
כעת - ניתן להבין: מדוע כששמע יתרו - על קריעת ים סוף - ועל מלחמת עמלק- הוא הגיע. כי בשני דברים אלה הוא נוכח לדעת ולהכיר את עוצמת התורה.
בקריעת ים סוף - הוא הבין - כי באמצעות כוח התורה ניתן לשלוט על הטבע ולהינצל מכל דבר שלילי.
גם אם נקלע למצב קשה ומסוכן שבדרך הטבע לא ניתן להינצל ממנו, הרי בזכות לימוד תורה - ניתן להינצל מהמצב הרע, מנגד - במלחמת עמלק - הוא הבין שאם מתרחקים מכוח התורה - הדבר יכול לגרום לכך שיהיו חלילה מלחמות. כפי שהיה עם עמלק - שהוא תקף את בני ישראל דווקא במצב שרפו ידיהם מן התורה ולכן , יתרו הגיע בזכות ששמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
המסקנה היא: כדי לזכות בעוצמת התורה יש לקיים את דברי חז"ל שנאמרו במסכת אבות די, י"ד :
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: "הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה,
וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ,.."
חז"ל מביאים רעיון יפה: [ראש השנה כ"ט] על סמך הפסוק:
"וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק".
[להלן י"ז י"א]
חז"ל מסבירים: כי הרמת הידיים של משה - מסמלת את כוח האמונה בה'
כי עצם העניין שהתבוננו כלפי מעלה לשמים - היו מתגברים ומנצחים ואם לא היו נוהגים כך- היו חלילה נופלים, היינו - מתוך כוח האמונה בה' נצחו את עמלק.
בכוח האמונה נקרע הים לעם- ישראל.
האור החיים מבאר את הפסוק על פי חז"ל:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ" [להלן י"ד, ט"ו]
מתברר, שבזמן קריעת ים סוף היה קטרוג על עם ישראל על ידי מידת הדין, אלא שעל ידי שהתחזקו באמונה , צעקו אל ה' ונכנסו לתוך הים מתוך כוח האמונה- מידת הרחמים התגברה על מידת הדין ונקרע להם הים.
מכאן ששני הדברים: קריעת ים סוף וניצחון כנגד עמלק - הגיע אליהם מתוך כוח האמונה ואל עוצמת האמונה ניתן להגיע מתוך דברי אמונה – כדברי רבי משה מקוברין המסתמך על הפסוק: "הֶאֱמַנְתִּי, כִּי אֲדַבֵּר" [תהלים קט"ז, י']
היות שיתרו ראה מה כוחה של האמונה- הוא הלך למדבר כדי ללמוד עם משה. על נושא האמונה. [מתוך " אור שלום" הרב שלום ברגר]
עוד רעיון יפה ראיתי [בחוברת של הרב אלימלך בידרמן]
שם מובאים ה"דברי שמואל": כשם שאדם פועל בידיו בכל הדברים שרצונו לעסוק בהם ,כך באמצעות עוצמת האמונה - לשדד ולשנות את מצבו ומעמדו "מי שיש לו אמונה אמיתית- נעשית אמונתו אצלו כיד ממש. כדרך שהאדם מסוגל לפעול בידיו כרצונו כך מסוגל הוא באמונתו"
משה מקבל את פני יתרו.
נאמר: "יֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק- לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם; וַיָּבֹאוּ, הָאֹהֱלָה. וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל: אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם ה'".
על פי רש"י: יתרו זכה לכבוד גדול - כיון שיצא משה לקראתו - יצאו גם-אהרון, נדב ואביהוא ושואל רש"י: ומי הוא שראה את האנשים האלה יוצאים לקראת יתרו ולא יצא?
על פי מכילתא " אמרו :יצא אהרון, נדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל"
[יתרו פ"א]
על פי תנחומא: "אמר רבי יודן בשם ר' איבו :שני בני אדם ראו כבוד גדול מה שלא ראה בריה בעולם ואלו הן: יתרו ויעקב. יתרו, כשבא אצל משה, כתיב ' ויצא משה לקראת חותנו'. מי היה רואה משה יוצא ואינו יוצא? שרי אלפים, ושרי מאות יוצאין, ולא היה יוצא? שבעים זקנים יוצאין, ולא היה יוצא? אהרון כהן גדול יוצא ולא היה יוצא? התחילו כל ישראל יוצאין לקראת יתרו" [ויגש ז']
דעת מקרא מבאר: משה יצא מאהלו לקראת חותנו - לקבל את פניו ,זוהי מידת דרך ארץ הנהוג כלפי כל אורח. ובמיוחד שמדובר בחותנו - אבי אשתו ומעניין לשים לב- כי הכתוב קורא את יתרו בתואר "חותנו", ללא הזכרת שמו וזאת כדי להדגיש את חיבתו של משה כלפיו. בנוסף משה משתחווה לכבודו - וזהו אות של מתן כבוד וקבלת מרותו של מי שמשתחווים לכבודו. המארח היה משתחווה לפני אורחים נכבדים - וזאת בדומה לאברהם אבינו שרץ ומשתחווה לפני המלאכים, כמו שנאמר:
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה". [בראשית י"ח, ב]
משה נשק ליתרו - כדי להביע את השמחה לראותו. מנגד, מעניין כי יתרו נוהג כמחשיב גדולה לעצמו ,אינו משתחווה למשה ואף לא מנשקו, אלא מחליף אתו ברכות שלום- כפי שהכתוב מציין: "וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם"
בתום הפגישה בחוץ – הם נכנסים לאוהל של משה. אך אין הכתוב מתאר את פגישת משה ואשתו ציפורה ובניו - מהטעם שהתורה מקצרת בכל התיאור של חיי המשפחה של משה.
רש"י מסביר: כי משה משך את לב יתרו לתורה, על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
יתרו זוכה להתעלות.
ישנו מדרש מעניין: האומר על המילים: "וישמע יתרו" - "טוב שכן קרוב" - זה יתרו" - מאח רחוק" – זה עשיו.
בעל "בניין אריאל" מפרש: כי כוונת המדרש הזה: על פי דברי חז"ל: שבע שמות היו ליתרו. "יתר"- על שם שיתר פרשה אחת בתורה. [פרשת "ואתה תחזה"] ומסופר "במס' סופרים" [פרק ט"ז, הלכה י'] כי: קע"ה - פרשיות בתורה הם- כמניין שנותיו של אברהם אבינו, והיות והתקצרו שנותיו של אברהם - כדי שלא יראה את עשיו יוצא לתרבות רעה. מתברר, שבתחילה היה צריך לחיות ק"פ שנה - כיצחק, נמצא שבשביל עשיו נחסרו חמש פרשיות בתורה, ובזכות יתרו נתווספה פרשה אחת. וזו המשמעות: "טוב שכן קרוב מאח רחוק" כי צדקת יתרו גרמה שנוספה פרשה אחת בתורה ואילו רשעת עשיו גרמה שנחסרו חמש פרשיות.
יתרו שבמשך שנים היה עובד עבודה זרה ואפילו נשא בתפקיד כהונה אלילית שמע את כל הטוב שה' עשה למען עם ישראל - במצרים ובמדבר והוא קיבל בעקבות זאת את האמונה בה' על כך נקראה על שמו הפרשה הזו בתורה- המתארת את מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות.
חכמים מציינים לשבח את התנהגות יתרו כאשר קיים את מצוות הכנסת אורחים כלפי משה בעת מנוסתו ממצרים. במסכת סנהדרין [ק"ד, ע"א] נאמר: בשכר שיתרו אמר לבנותיו "קראן לו ויאכל לחם" [שמות ב, י"ט] זכו בני-בניו וישבו בלשכת הגזית [הכוונה לאולם שהיה בהר הבית ששם היו נוהגים חכמי הסנהדרין להתכנס בזמן שבית המקדש היה קיים], מכאן שהתנהגותו של יתרו אל משה - גרמה לכך שצאצאיו יגיעו למדרגה גבוהה של מקום כה קדוש לכל ישראל.
ממעשה זה, יש להסיק מסקנה חשובה: שאין לדון אדם על פי מוצאו וייחוסו המשפחתי, אלא על פי התנהלות חיי היום, יום שלו ומעשיו בפועל.
ליתרו ישנה זכות נוספת בכך שהוא מגיע להכרה בגדולת ה' ומעשיו , הוא הראשון שאומר: "ברוך ה' " על כך נאמר: במסכת סנהדרין [צ"ד, ע"א] "גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא [ולכל היוצאים ממצרים] שלא אמרו: "ברוך.." עד שבא יתרו ואמר: "ברוך ה' " אך לכאורה, תמוהים דברי חז"ל שהרי משה ובני ישראל הודו לה' על הכול באמצעות שירת הים.
אלא צודקים חז"ל בדעתם, לפי שכאשר משה ובני ישראל שרו את שירת הים - זה נס שנעשה להם עצמם, לעומת זאת יתרו הודה לה' על כל הניסים שעשה ה' לישראל.
כאן חז"ל מלמדים אותנו יסוד גדול: אין זה מספיק להודות לה' על הניסים והחסדים שה' עושה עמו וקרוביו, אלא עליו להכיר ולהעריך את כל החסדים והדברים הטובים שה' עושה גם למען אחרים.
לסיכום, לאור האמור לעיל, יש להסיק, כי יתרו גילה ממרחקים-את עוצמת התורה וכוח האמונה - שחוללו לעם ישראל נסים. בזה גדולתו של יתרו שלמרות שלא היה נוכח בכל הנסים בעצמו, העריך וגילה את הרז שבתורה ובאמונה .
יהי רצון שנתחזק כולנו בכוח התורה והאמונה במיוחד בימים אלה ממש.
יפים וחשובים דברי דוד המלך:
"מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ-הּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-הּ." [תהלים קי"ח, ה]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת יתרו
-
פורסם בחמישי, 20 ינואר 2022 17:49
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 280
יִתְרוֹ וְהַשְּׁמוּעָה
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©
שָׁמוֹעַ שָׁמַע יִתְרוֹ
שְׁמוּעָה הִצִּיתָה לִבּוֹ
כְּפַעֲמוֹן עוֹרְרָה נִשְׁמָתוֹ
הֵדֶיהָ הִרְעִידוּ גּוּפוֹ.
לְפֶתַע נֶעֶצְרוּ מְחוֹגֵי הַזְּמַן
לָזֶה הַכֹּומֶר - מֵאֶרֶץ מִדְיָן,
כאַרְיֵה הָעוֹלֶה מִסֻּבְּכוֹ
נָחוּשׁ לָצֵאת אֶל חֲתָנוֹ.
פָּנָיו אֶל הָרֵי הַיְּשִׁימוֹן
מִדְבָּר צִיָּיהּ וְשִׁמָּמוֹן
נִסְעָר מֵהַנִּסִּים וְהַמּוֹפְתִים
שֶׁעָשָׂה אֱלֹוקִים לַיְּהוּדִים.
ניִצְחוֹן מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק
קְרִיעַת הַיָּם הַמִּתְחַלֵּק
עַתָּה נִטְּעָה בּוֹ אֱמוּנָה
בָּאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
הֵשִׁיב צִפּוֹרָה וּבָנֶיהָ
לְמֹשֶׁה הַנִּרְגָּשׁ מִפָּנֶיהָ
הִתְבּוֹנֵן בְּבָנָיו הָאֲהוּבִים
לָהֶם רָכַשׁ גַּעְגּוּעִים.
עַתָּה הִזְמִינָם לְאָוהֳלוֹ
אוֹתָם שִׁתֵּף בְּפָעֳלוֹ
כֵּיצַד תָּמַךְ ה' בִּימִינוֹ
הֵנִיס אוֹיְבִים בִּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ [חומש שמות]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת יתרו
-
פורסם ברביעי, 19 ינואר 2022 16:44
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 281
דבר החסידות – פרשת יתרו
מי צריך לנסוע?
מספר הגה"ח הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, סגן מזכיר בי"ד רבני חב"ד באה"ק ורב קהילת חב"ד ברחובות:
אבי הרב אברהם יעקב ע"ה שימש כמלמד בתלמוד תורה בטורונטו, קנדה.
יום אחד, באמצע הלימוד בכיתה הוא חש בלבו. לקח כדור מתחת ללשון ואחרי שסיים את הלימודים, בדרכו הביתה, הוא עצר בבית רפואה להיבדק. בדקו ומצאו שיש לו אי סדירות בלב. הם אמרו שתוך יום יהיה בסדר והוא ישתחרר, אבל היום הזה נמשך 3 שבועות... ובינתיים לא רואים את הסוף.
אני בארץ וכל הזמן מקבל עדכונים מהמשפחה. ואז, יום אחד אחי מתקשר אליי ומספר שהוא עם דלקת ריאות, ולא יכול לנסוע, 2 האחיות צריכות ללדת בזמן הקרוב ולא יכולות לעזור יותר, ובגלל שחשוב שמישהו יהיה ליד ההורים בזמן קריטי זה, עליי להגיע בהקדם.
מיד עניתי לו: תודיע בבקשה לרבי על הנסיעה שלי, אני מבטל את הכל ומגיע. התחלתי להתעניין אצל סוכן הנסיעות על כרטיס טיסה ולסדר את הדברים טרום הנסיעה.
אחרי 3 שעות אחי מצלצל: אני מקווה שלא רכשת כבר כרטיס טיסה! הודעתי כמו שביקשת לרבי שאתה מגיע, והרבי ענה:
- תמוה ביותר, שמכל החמישה ילדים מציעים את זה שנמצא בארץ ישראל, שיעזוב ויצא מארץ ישראל, ויפסיק את כל ענייני עיסוקיו והפצת המעיינות וכו' וכו', ורוצים שזה יהיה לרפואת אביו שליט"א?
מיד הבנתי שאני לא נוסע, אבל חשבתי למה הרבי מתכוון ב-וכו' וכו'? נזכרתי שבדיוק באותה תקופה היו 2 פרויקטים חדשים שהתלבטתי אם לקחת על עצמי או לא, ובגלל שחשבתי שזה יהיה בבחינת 'תפסת מרובה' החלטתי לוותר עליהם. ואז הבנתי שלזה הרבי מתכוון ואמרתי לאחי להודיע שאני מוכן לקחת על עצמי גם את אותם 2 הדברים ושהם יהיו לרפואת אבי.
אבי אמנם התאכזב שאני לא מגיע, אבל עצם זה שהרבי כתב עליו "שליט"א" עודד אותו מאוד. יום לאחר מכן, ניגש הרופא מנהל המחלקה ואומר למשפחה ולאבי כי הם לא מצליחים למצוא את מקור הבעיה, אבל הוא מכיר מומחה, מנהל מחלקה בבית רפואה יוקרתי, ויכול להפנות אותנו אליו. אבל מכיוון שזה יום חמישי והוא לא בטוח מתי יתפנה המומחה, ואולי יהיה זה דווקא בשבת, לכן בא לשאול את אבי מראש לדעת האם יהיה מוכן לנסוע אליו בשבת.
אבי שאל את הרב שוחט, שאמר לו שמותר לו לנסוע ולעשות מה שהוא צריך לשם רפואה, וענה למנהל המחלקה שהוא מוכן. הוא הפנה אותו למומחה הנוסף, וב"ה בסופו של דבר הוא גם הספיק להגיע אליו לפני השבת. הטיפול שם היה באין-ערוך לעומת בית הרפואה הנחשל שהיה מאושפז בו קודם, ולאחר יומיים ביום שני, השתחרר לביתו ב"ה.
(שמעתי ממנו בהתוועדות שבוע שעבר, י"א שבט תשפ"ב, בביכנ"ס "היכל מנחם מענדל", מרום כנען פעיה"ק צפת)
~~~
למה "לשון מצרי"?
על הפסוק (בתחילת עשרת הדיברות) "אנכי ה' אלקיך". נאמר במדרש (ילקוט שמעוני רמז רפו) "אנוכי – לשון מצרי".
ויש לתמוה:
על עשרת הדברות בכלל נאמר שהם "כללות כל התורה"*. ועל שני הדברות הראשונות בפרט נאמר "אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו" (מכות כד, א), ובזה גופא על הדברה הראשונה מבואר ש"אנכי" מבטא את הדרגה הגבוהה ביותר (אף יותר מהמילים "הוי' אלקיך") – עצמותו ומהותו של הקב"ה, דרגה שבה אין לכנותו בשם**.
איך יתכן איפוא, שדווקא תיבה זו – הנעלית ביותר מכל התורה כולה – נאמרה בלשון מצרי, ולא בלשון הקודש?
התשובה לכך – שהיא הנותנת:
כאשר ביקשו מלאכי השרת שתינתן להם התורה – השיב להם משה רבינו "למצרים ירדתם?" (שבת פח, סע"ב), כלומר, מכיוון שהם לא ירדו למצרים לא שייכת להם התורה.
ולכן "אנכי לשון מצרי" – כי התכלית של מתן תורה היא להביא את הקדושה לתוך ענייני החולין, שמרומזים בלשונות העמים, ועד לדרגה התחתונה ביותר בעולם – "למצרים ירדתם".
וזה מרומז גם בראשי התיבות של "אנכי" שנאמרו בגמרא (שבת קה, א) – אנא נפשי כתבית יהבית [=אני את עצמי כתבתי ונתתי], כי הקב"ה הכניס את עצמותו ית' בתורה ומסר אותה "בלשון מצרי" כדי שתשפיע בכל מקום בעולם לפי לשונו ודרגתו.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ג, יתרו סעיף ה ואילך (עמ' 892 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 145 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' שמט-נ.
______________
*) כמבואר באזהרות לר' סעדי' גאון – הובא ברש"י משפטים כד, יב. וראה זהר ח"ב צ, ב. של"ה בתחילת פרשתנו בשם הקדמונים.
**) כמאמר "אנכי מי שאנכי, דלא אתרמיז לא בשום אות וקוץ" (לקוטי תורה פנחס פ, ב. וראה זהר ח"ג רנז, ב).
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת יתרו
-
פורסם בחמישי, 04 פברואר 2021 07:46
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 250
פרשת יתרו - מדוע מדמה יתרו את משה לעץ השדה?
מאת: אהובה קליין.
זכות גדולה - נפלה בחלקו של יתרו - חותן משה שפרשה זו נקראה על שמו. כששמע יתרו על כל הניסים שעשה ה' לעם ישראל- הן במצרים והן במדבר קיבל עליו את האמונה באלוקים וזכה ששמו יונצח - כאן בפרשה המיוחדת המתארת את-מעמד הר סיני ועשרת הדברות.
אכן הפרשה מתארת את השמועה שהגיע לאוזניו: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: כִּי-הוֹצִיא ה' אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ. וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ: אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי- אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה: אֶל-הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם--הַר הָאֱלֹקִים. [ שמות י"ח, א-ה]
מתברר, כי יתרו העריך מאד את משה - חתנו והתמלא רחמים כלפיו כאשר ראה כיצד הוא מתאמץ , יתר על המידה - בזמן שהוא בכבודו ובעצמו שופט את העם מהבוקר עד הערב , לכן אמר למשה: "...מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם -- מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ: כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְאֶת- תּוֹרֹתָיו. וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵלָיו: לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל--גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ. עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים, עִמָּךְ; הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל הָאֱלֹקִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת-הַדְּבָרִים, אֶל-הָאֱלֹהִים. וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת- הַחֻקִּים וְאֶת- הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן. וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ". [שם י"ח, י"ד-כ"ג]
השאלות הן:
א] מי היה יתרו - במה ייחודו וגדולתו?
ב] נאמר: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" במה שונה מאחרים ששמעו?
ג] ביקורתו של יתרו כלפי משה - בתחום השיפוט-כיצד ?
תשובות
יתרו – ייחודו וגדולתו
יתרו חותן משה היה כוהן מדיין , במשך שנים רבות עבד עבודה זרה, אולם משראה את כל הניסים שהתרחשו לעם ישראל- התגייר והכיר באלוקי ישראל.
האגדה מספרת: "ויצו המלך [פרעה] ויקראו שלושת יועציו: יתרו ואיוב ובלעם ויאמר להם: זה וכזה חלמתי ועתה עוצו נא עצה מה לעשות לבני ישראל למען השמידם מעל פני הארץ, וישמע יתרו את דברי פרעה, ויברח אל ארצו.."
חז"ל משבחים את יתרו על מידת הכנסת האורחים שגילה כלפי משה בזמן בריחתו ממצרים - כמו ששנינו במסכת סנהדרין [ק"ד, ע"א]
בשכר "קראו לו ואכל לחם"- ועל כך זכו בניו וישבו בלשכת הגזית - בתוך אולם שבהר הבית - שבו היו מתכנסים חכמי הסנהדרין בימים שבית המקדש היה קיים.
לפי דברי רש"י: ליתרו היו שבעה שמות: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל.
השם: "יתר" ניתן לו על שם שייתר פרשה אחת בתורה.
רבינו בחיי אומר על כך: יתרו הכיר במעלת אלוקי ישראל לעומת כל האלילים והבחין בגמול שה' השיב למצרים על מעשיהם - שתכננו בזדון לעולל לבני ישראל, שהרי פרעה גזר: "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו" ועל כך נענשו המצרים מידה כנגד מידה - ומצאו את מותם בים סוף.
כי אם רק היו מסתפקים להעביד את ישראל בפרך לא היו נענשים, לפי שה' הבטיח לאברהם בברית בין הבתרים: "ועבדום ועינו אותם", אבל התוספת שהם הוסיפו - לפגוע בתינוקות של עם ישראל , זה דבר שלא נכלל בעבדות שנאמרה על ידי ה', אלא דבר שתכננו המצרים בזדון לבצע, כפי שנאמר: "כי ידעתי כי הזידו עליהם" [נחמיה ט] זה היה פשעם של המצרים.
רבי יהושע מבלז שואל: מדוע נאמר: "וַיָּבֹא יִתְרוֹ" מדוע לא נאמר: "וילך ממדיין"- כפי שנאמר על יעקב: "וילך חרנה" [בראשית כ"ה. י]?
תשובתו: קיים הבדל בין: "וילך" לבין "ויבוא".
"וילך"- משמעו: הליכה איטית וחוסר רצון. ואילו: "ויבוא"- המשמעות: הליכה מתוך רצון וזריזות .ידוע. כי יעקב אבינו נאלץ לצאת בלית ברירה מארץ ישראל משום רצונו של עשיו להתנקם בו - בשל הברכה - בה התברך יעקב טרם עשיו. לכן נאמר שם: "וילך" ,אך מנגד יתרו השתוקק בכל לבו לבוא למחנה ישראל ולזכות להיות תחת כנפי השכינה, מטעם זה נאמר:" וַיָּבֹא יִתְרוֹ"
"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" - בהשוואה לאחרים ששמעו.
האגדה מתארת את חשיבותו של יתרו גם בעיני ה':
"וישמע יתרו את כל הגדולות אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו וישלח אל משה לאמור: הנה אנוכי יתרו- חותנך בא אליך המדברה, ועתה הואל נא ויצאת לקראתי והלכתי אחריך אל המקום אשר אתה חונה שם.
אולם אם תמאן לצאת לקראתי, כי קטונתי בעינך - ויצאת לקראת אשתך ושני בניך ההולכים אתי אליך, וה' אמר אל משה: צא לקראת יתרו חותנך וקרבתהו אליך וכבדתהו, כי הולך הוא להתגייר- ואהבת גרים כמוני! ויצא משה לקראת יתרו. וילך אתו גם אהרון ונדב ואביהוא בניו ושבעים איש מזקני ישראל, וייגש משה אל יתרו וישאל לו לשלום ויישק לו ויכבדהו כאשר יכבד בן את אביו, ויספר לו משה את כל אשר עשה ה' לישראל, וישמח יתרו מאד ויאמר: אין כה' אלוקיכם ואין כמעשיו! הן עד היום הזה הייתה מצרים סוגרת ומסוגרת וגם עבד אחד לא יכול לברוח ממצרים,- ויפליא אלוקיכם לעשות ויוצא עם רב כזב לעיניי כל המצרים! ויהי כשמוע ציפורה אשר עשה ה' למצרים בים סוף ואת דבר השירה אשר שרו הגברים והנשים- ותתעצב אל ליבה עד מאד, כי לא הייתה בעת ההיא בין בני ישראל ולא שוררה לה'!
ויאמר ה': עקב אשר התעצבה ציפורה על הדבר הזה - על כן יבוא יום והייתה נשמתה את דבורה - אשת לפידות- אשר תושיע את ישראל - ותשיר גם היא שיר ישועה וגאולה"
הה"ק מהר"ד מללוב: אומר: והלא הכול שמעו? אלא ,הוא שמע והבין - מתוך הבנתו - הסיק מסקנות לעומת אחרים שגם שמעו, אלא נשארו איתנים בדעתם-והדבר לא נגע לליבם..
חידושי- "הרי"ם מסביר:
כבר בתחילה שאף יתרו להתגייר . אלא חש שעדיין לא הגיע הזמן- בשל- שאינו טהור וכשר במידה הראויה - כדי להיות חלק מעם ישראל, אך מששמע שאחרי קריעת ים סוף "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא"- עדיין עם ישראל היה חייב להילחם כנגד יצר הרע [עמלק סמל כוח הרע שבאדם] הבין: כי מדרגתם הגבוהה של ישראל- אינה נובעת מתוך שאין להם מלחמה ביצר הרע, אלא - בעזרת החסד של ה' - הם מתגברים עליו. ולכן ראה הזדמנות להתגייר ולהיות לאחד מישראל.
רש"י אומר: כי תחילה נקרא: "יתר" אבל לאחר שהתגייר נוספה לו אות אחת: ו'
זו מידה חשובה באדם- כאשר הוא שפל בעיני עצמו- עושה עצמו כאילו מיותר- כדברי חכמים: "לשארית נחלתו- למי שמשים את עצמו כשיריים" וכך נהג יתרו- חש עצמו מיותר והתנהג בענווה. רק לאחר שהתגייר קיבלה מידה זו של "יתר" את חשיבותה האמיתית- והתורה מציינת את הדבר בשם "יתרו" — יתר שלו. גם לאחר שהתגייר- נשאר בעל ענווה ומיותר בעיני עצמו.
ביקורתו של יתרו - על משה בתחום השיפוט - "נָבֹל תִּבֹּל" !
".....לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל--גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".
רש"י מבאר: כתרגומו—הכוונה ללשון כמישה—כדברי הנביא ירמיהו:
"אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה, וְהֶעָלֶה נָבֵל-" [ירמיהו ח', י"ג]
וכדברי הנביא ירמיהו:
" כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה". [ישעיהו ל"ד, ד']
דברי יתרו מכוונים לא רק כלפי משה, אלא גם לגבי אהרון, חור ושבעים הזקנים.
אונקלוס: מסביר: באופן דומה - הכוונה לכמישה והתייבשות.
"החיזקוני" טוען: לשון ערבוב: כמו שנאמר בעונשם של דור הפלגה: "הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ". [בראשית, י"א, ז] הכוונה: שמשה יתבלבל וגם הם יתבלבלו אחד צועק מכאן: "שמעני" והשני צועק מכוון אחר ומשה לא ידע למי לענות קודם.
רבינו בחיי מסביר: דע לך משה, אינך רשאי לשאת משא כה כבד - זה גורם לטרחה רבה וגם לעייפות גם לך ולכל הקהל הם לא יצליחו להתקרב אליך ולהגיש לפניך את עצומותיהם.
ספורנו סבור: כי משה פשוט לא יוכל להשתלט על כל משימות המשפט- קודם עליו להקשיב לכל הדברים הגדולים - וגם לשמוע את כל אלה המרגישים צורך לדבר אתו.
לעניות דעתי- המשיל יתרו את משה ואת יתר עוזריו והקהל- לעץ השדה- כפי שנאמר:
"כי האדם עץ השדה" (דברים כ' י"ט)
כשם שעץ חייב תנאים טובים לגדילתו והתפתחותו – גם משה – כשופט יחד עם כל עוזריו והקהל - חייב את כל התנאים הנוחים והסבירים - כדי שיוכל למלא את ייעודו כראוי - ללא נטל כבד מידי על עצמו.
כך גם העץ - אם יהיה שתול יחד עם עצים רבים , ללא מרווחים - לא יחזיק מעמד- שורשיו לא יוכלו להתפתח כראוי, או אם יינטעו אותו באדמה לא ראויה – לא יחזיק מעמד , כך גם לגבי תנאי מזג האוויר- אם לא יתאימו לצומח- לא תהיה צמיחה.
אברבנאל. סבור: כי המעלה של יתרו היא שהוסיף רק פרשה בתורה, אך לא הוסיף חכמה למשה , כי הכול נמסר למשה מסיני - כולל סדרי השיפוט וההנהגה, - לכן שכרו היחיד של יתרו - הוא: על רצונו הטוב - עניין הנצחת עצתו למרות שישראל לא היו זקוקים לה.
לסיכום, יתרו ראוי לשבח על התנהגותו המסורה כלפי משה ועם ישראל ועצתו לגבי אופן השפיטה של משה ויפה הדימוי של משה לעץ השדה בתנאי שפיטה מפרכים. עם כל זה ניתן להגיד על משה את דברי דוד המלך:
"וְהָיָה -- כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם: אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִיתֵּן בְּעִתּוֹ -- וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל; וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ".
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת יתרו
-
פורסם ברביעי, 03 פברואר 2021 13:19
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 261
ב"ה
דבר החסידות – פרשת יתרו
מעשה במקווה
מספר הרב יחיאל מיכל שטרן, ששימש מפקח על מקוואות רבות בירושלים וברחבי ישראל מטעם המשרד לענייני דת:
בני זוג יראי שמים ומקפידים במצוות, שלא הצליחו ללדת ילדים, כתבו לרבי מליובאוויטש. והמענה שקיבלו שוב ושוב הסתיים תמיד במילים "באם ישמרו טהרת המשפחה".
בדרך לא דרך הגיעו בני הזוג לרב אשר לעמיל כהן, רב קהילת חב"ד בביתר עילית, מספר הרב שטרן, ור' אשר לעמיל בא אלי.
שמע, אמר לי, הם אומרים שהם שומרים טהרת המשפחה – זה בלי שום ספק. וכשהרבי אומר שיש איזו בעיה בטהרת המשפחה, אין לי ספק שזה נכון. מה יכול להיות פה?
הוא חשב וחשב, ואז הוא אמר שהדבר היחיד שהוא רואה כאן, אולי חלילה במקווה במקומם יש בעיה. והוא לא יכול לבדוק את המקוואות, אז הוא בא אלי. אמרתי לו בסדר.
מוסיף ומספר הרב שטרן:
בדקנו את האוצר – שה' ישמור... באוצר של המקווה היתה נזילה, לא יודע
כמה זמן, ולכן המים לא החזיקו שם. למעשה לא היה כאן אוצר של גשמים. גם אוצר הזריעה לא היה בסדר, וגם אוצר השקה לא היה בסדר; המקווה לא היה כשר.
אז הבנו מה שהרבי כתב "באם ישמרו טהרת המשפחה"!
היינו מאוד המומים מהסיפור; כי אני לא יודע כמה זמן זה היה ככה, וכמה טבלו שם.
במרכז מקוואות חב"ד אומרים כי הסיפור המופלא הזה ממחיש עד כמה חשובים הפיקוח על המקוואות, וההקפדה על החלפות סדירות של אוצר מי הגשמים, והדבר נוגע בפועל ממש להולדת ילדים!
השבוע מתקיים שבוע השותפות עם "מרכז מקוואות חב"ד", כדי לאפשר לו לקיים את עבודתו החשובה והחיונית, לסייע בבניית מקוואות חדשים ובשיפוץ קיימים, ובפיקוח על מקוואות חב"ד ביישובי הארץ.
(פורסם באתר col, י"ט שבט תשפ"א, מתכנית "תורת חיים" של JEM)
~~~
לרגל יום ההילולא הל"ג של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא שניאורסאהן ע"ה, ביום חמישי, כ"ב שבט, בחרתי להגיש שיחה (על פרשתנו) שאמר הרבי זי"ע, בקשר עם כינוס נשי ובנות חב"ד:
למה נקראות הנשים "בית יעקב"?
בתחילת סיפור מתן תורה, נאמר (פרשתנו יט, ג) "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל".
מפרש רש"י (ע"פ המכילתא) "לבית יעקב – אלו הנשים, תאמר להם בלשון רכה. ותגיד לבני ישראל – עונשין ודקדוקין פירש לזכרים, דברים הקשין כגידין".
וצריך להבין: מדוע אכן נקראים הנשים בשם "בית יעקב" והגברים "בני ישראל"?
ובעצם יש כאן שני הבדלים:
1) הנשים מכונות "בית" ואילו הגברים "בני".
2) הנשים נקראות על שם "יעקב" והגברים על שם "ישראל".
מבאר הרבי, ששני הבדלים אלה מבטאים את מעלתן של נשי ישראל, שבגינן הקדים הקב"ה את הנשים לאנשים:
1) נשים הן "עקרת הבית", כי בהן תלויה הנהגת הבית על כל פרטיו, החל ממתי שהתינוקות נולדים, לכן הנשים הן ה"בית" עצמו. ואילו הגברים השפעתם בבית ניכרת יותר כאשר הילדים מתבגרים, לכן הם נקראים "בני" הבית, ש"בן" מורה על בנין הבית וחזקו (ראה רש"י בראשית ה, כח).
2) השם "יעקב" ניתן ליעקב אבינו מיד כשנולד, ואילו השם "ישראל" ניתן לו אחרי שעבד את ה' במשך שנים רבות וניהל מלחמות, "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל".
– כך גם: הנשים הן המטפלות בילדים ועוסקות בחינוך החל מרגע לידתם ("יעקב"), ורק כאשר הילד מתבגר, הוא זקוק גם להדרכתם של האנשים, שיחנכו אותו ויורו לו איך להתגבר על כל המכשולים והקשיים שיעמדו בדרכו ("ישראל").
ונמצא, שרק אחרי שהאמא דואגת שהבית יהיה בית יהודי – "בית יעקב" – אז דואג האבא שהילדים יגדלו ל"בני ישראל", שלא יפחדו מכל הקשיים ויצליחו להתגבר עליהם.
וזוהי ההוראה לכל בת ואשה בישראל:
כאשר יהודים עומדים "נגד ההר", שהם עומדים להקים את אהליהם – בתיהם, ורוצים שהתורה תינתן על הר זה, אז הסדר הוא: שקודם כל עומדות נשי ישראל [לאחר החתונה, ולפני החתונה, ועוד בקטנותן] ומקשיבות לשליחותו של הקב"ה, שהוא נותן "תורת חיים", שהיא הוראה לכל פרטי החיים.
ואז הן משפיעות גם על בעליהן*, וגם על אחיהן, ואח"כ בבוא הזמן גם על ילדיהן – שכולם יעמדו במצב של "בני ישראל", שעומדים ומתמודדים ומתגברים על כל הקשיים.
ומקבלים את התורה כולם יחד בשמחה ובפנימיות. ועל ידי זה נמשכות גם ברכותיו של הקב"ה בכל המצטרך, הן בגשמיות והן ברוחניות, שיהיו חיים מאושרים בכל הפרטים.
וכך מתכוננים גם לגאולה שתבוא בקרוב – שהקב"ה מוציא את כל אחד ואחת מהגלות ומוליכו קוממיות לארצינו בקרוב ממש.
שבת שלום!
מבוסס על: שיחת ר"ח סיון ה'תשל"ב לכינוס של אגודת נשי ובנות חב"ד, סעיף ו-ז (נד' בתורת מנחם חלק סח עמ' 290 ואילך. השיחה הוגהה ע"י הרבי (נמצאה בשנת תשע"ט בספריית אגו"ח ובינתיים נדפסה רק בתו"מ הנ"ל). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' שכז-ח.
______________
*) וכמדובר כמה פעמים הפירוש במרז"ל (תדא"ר פ"ט (בשינוי לשון)) "איזו היא אשה כשרה כל שעושה רצון בעלה", שהכוונה: שהיא פועלת שהרצון של בעלה יתאים לרצון הקב"ה. וע"ד המבואר בפי' הלשון עושי רצונו (לקו"ת אמור לב, ד, ובכ"מ).
הוספה:
סיפור מפליא על אצילותה של הרבנית, שפורסם לפני 3 שנים:
הלילה, כ"ב שבט (תשע"ח) ימלאו 30 שנה לפטירתה של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא שניאורסאהן ע"ה.
מספרת הגב' אסתר שטרנברג שתחי', מבאי בית הרבנית:
ביום שני פ' משפטים, כ' שבט תשמ"ח, ביקר הרופא בבית הרבנית עקב בעיה רפואית ממנו היא סבלה. הרופא המליץ על בדיקה ואשפוז בבית-הרפואה למשך יממה לצורך מעקב וטיפול.
אולם הרבנית סירבה בתוקף וגם דרשה מהרופא שלא יספר כלום לבעלה הרבי, שכן הלילה – אמרה הרבנית – יקבל הרבי ל'יחידות' את האורחים שהגיעו לי' שבט [מסיבות שונות נדחתה היחידות בכמה ימים], ואם הוא יידע שאינני חשה בטוב הוא יבטל את ה'יחידות', אליה מחכים האורחים כל כך.
הרופא, שהיה נאמן למטופלת שלו, הרבנית, הבטיח לעשות כדבריה; הוא הסכים לדחות את הבדיקה ביום, וגם לא סיפר על כך לרבי דבר.
בשלישי בלילה, אור לכ"ב שבט, הוחמר מצבה פתאום והרבנית הסתלקה.
והדברים מפליאים: בגיל 87, כאשר הרופא ממליץ על אישפוז וטיפול של יממה שלמה בבית הרפואה – מעדיפה הרבנית להישאר בבית, זאת בשל קבוצה של חסידים, שלא יתאכזבו מביטול הפגישה שלהם עם הרבי...
(ע"פ וידיאו של JEM לקראת כ"ב שבט ה'תשע"ח)
--