- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בא
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 14:20
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1325
פרשת בא- באיזה אופן נכנע פרעה?
מאת: אהובה קליין.
פרשת בא פותחת בפנינו את שער הישועה לגאולה הנכספת של עם ישראל בתום תקופת עבדות וייסורים.
כל ההבטחות של הקב"ה לאברהם בברית בן הבתרים קורמים עור וגידים:
כפי שנאמר לו:"..ידוע תדע כי-גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה:
וגם את- הגוי אשר יעבדו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"[בראשית ט"ו,י"ג-ט"ו].
במהלך הפרשה,ניתן לראות מצד אחד את המכות הניחתות על מצרים,אך מנגד את שלבי הגאולה,
כפי שנאמר:
"וייתן ה' את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם:
[שמות י"א,ג]
והשיא הגדול בגאולת ישראל,היא כניעת פרעה:
"ויקרא למשה ולאהרון ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם-אתם וגם-בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם:
גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי"[שם י"ב,ל"א-ל"ג]
ובהמשך תיאור ההכנות לקראת יציאת מצרים,בני ישראל אוכלים את קורבן הפסח בליל השימורים-
כפי שנצטוו על ידי ה'.
אך,בתחילת הפרשה נאמר:"... כי- אני הכבדתי את-ליבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותיי אלה בקרבו
ולמען תספר באוזני בינך,ובן-בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם וידעתם
- כי אני ה' "[שם י,א-ג]
השאלות הן:
א] האם אי אפשר היה להכות את פרעה במכה אחת ניצחת- כדי להשיג ניצחון?
ב] מדוע זכו עם ישראל לכלי כסף וזהב ממצרים-טרם יציאתם לחירות?
ג] באיזה אופן פרעה נכנע?
התשובה לשאלה א]
על שאלה זו עונה הקב"ה בכבודו ובעצמו בתחילת הפרשה:
"..כי אני הכבדתי את- ליבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותיי אלה בקרבו:ולמען תספר באוזני בנך-
ובן- בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם וידעתם כי-אני ה' "[שם י,א-ג]
רמב"ן מפרש את המילה:"התעללתי"- ה' מצחק בפרעה-מכביד את ליבו ועושה בו נקמות,
כפי שנאמר:"יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו"[תהלים ב,ד]
רבינו בחיי מביא מדרש יפה על המילה:"התעללתי"-אמר ה' כשם שהם-המצרים-עוללו את כרמי כך-
אני מעולל אותם מן העולם.-מעלים אותם מן העולם.
רבינו בחיי מסביר: כי המכות אשר ניחתו על פרעה הייתה להם מטרה אחת:להכניע אותו ,כנגד כובד ליבו
-ה' הכביד במכות.
גם נבוכדנצר מלך בבל היה בעל רוח גאווה,-ה' הכניעו וגירש אותו משלטונו,היות והיה מתגאה-בדומה לפרעה-ועושה עצמו אלוה-היה מגביה עצמו ממדרגה אנושית למדרגה-
אלוהית,לכן ה' הכניע אותו והשפילו ממדרגה אנושית-למדרגה בהמית והיה אוכל עשבים שבע שנים-ממש כמו בהמה בשפלותה,וזאת הייתה מידה כנגד מידה.
לפי שאדם בעל גאווה מגיע מתוך עונש להשפלה,כמו שנאמר:"לפני שבר גאון"
[משלי ט"ז] כך פרעה שסירב להכניע עצמו לפני ה' וחטא במידת הגאווה,עונשו היה-
אבדון.
חז"ל אומרים רעיון יפה על המטרה:"למען תספר באוזני בנך ובן בנך.. וידעתם כי-
אני ה' "
-אם תספרו את העלילות שה' עשה במצרים-במשך שלושה דורות רצופים-מובטח לכם,שלא תיפסק האמונה בה' ,התורה והמצוות,כמו שאמר רבי יוחנן:"כל שהוא-
תלמיד-חכם,ובנו תלמיד-חכם,ובן בנו תלמיד חכם-שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם"[בבא מציעא פ"ה,ע"א]
התשובה לשאלה ב]
אבן עזרא עונה על כך בפשטות:בני ישראל שאלו כלי כסף וזהב ממצרים-כי כך היה רצונו של הקב"ה ואין להקשות עליו קושיות.
"ה' ברא הכול,הוא נתן עושר למי שירצה,,ויקחנו מידו,ויתנו לאחר,כי הכול שלו הוא"
ספורנו מסביר:הקב"ה הרגיע את בני ישראל שלא יפחדו לשאול כלי כסף וזהב ממצרים
שמא מסיבה זו ירדפו אחריהם.
לכן הבטיח להם ה'-כי הם רשאים ואף מצווים לשאול כלי כסף וזהב ממצרים-ועל ידי כך-תבוא ישועתם.
חז"ל בסנהדרין[דף צ"א]מביאים את הסיפור על גביהה בן פסיסא, שהיה פרקליטם של עם ישראל בתקופת אלכסנדר מוקדון, כשבאו המצרים לבקש חזרה את הכלים ששאלו מהם ישראל-טרם צאתם ממצרים,הוא הסביר להם מה היה מהלך זה.
סיפור זה בחז"ל מוכיח ,כי יש צורך להסביר את עניין שאילת הכלים גם כעבור זמן רב.
התשובה לשאלה ג]
בתום מכת בכורות-פרעה נכנע,והגלגל התהפך,אם עד כה משה ואהרון היו באים
אליו לדרוש את שחרור עם ישראל מהעבדות והוא היה מקשה את ליבו,
הרי לא כן כעת,פרעה קורא למשה ואהרון,כפי שנאמר:
"ויקרא למשה ולאהרון לילה קומו צאו מתוך עמי.."
לפי רש"י:פרעה הגיע לשיא ההשפלה-היה מחזר על פתחי העיר וצועק היכן נמצא אהרון והיכן נמצא משה? וכעת היה מוכן לשלח את כל העם ללא שאלות:"מי ומי-
ההולכים"?וגם היה מוכן לתת צאן משלו.
עתה הוא מכיר גם בגדולתו של ה' ומבקש שבני ישראל יתפללו עליו שלא ימות-שהרי גם הוא היה בכור.
לפי מכילתא:"והתפללו עלי שתכלה מעלי פורענות"[פסחא י"ג]
הרמב"ן אומר:כי כוונת פרעה הייתה-כי כאשר בני ישראל יזבחו לה' קורבנות ויתפללו על עצמם,שלא יפגעו מחרב ,או סכנה אחרת,שיתפללו גם על פרעה.
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק: כי כל תוכנית העבדות במצרים,עשרת המכות שספגו המצרים ובראשם מנהיגם-פרעה.
הכול היה מתוכנן מראש-עוד מתקופת-ברית בן הבתרים-על ידי בורא עולם.
וכל עשרת המכות שנחתו על פרעה-התכלית:
מצד אחד להכניעו ולשבור את רוחו,מידה כנגד מידה-היות והיה בעל גאווה ועשה עצמו אלוה-לכן ה' הכניע אותו והוריד אותו לרמה בהמית ממש.
ומנגד הדבר נעשה גם על מנת להכיר את גדולת ה' וכל הניסים.
למען יספרו על כך מדור לדור.
ניתן לראות בברור כי פרעה הגיע:" מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" ואילו עם ישראל יצאו, בסייעתא דשמיא,
מאפלה לאורה-מעבדות לגאולה.
יהי רצון שבמהרה יתגשם בנו הפסוק:"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" אמן ואמן.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בא
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 11:01
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 891
פרשת בא- מהם המסרים החשובים- למנהיג החפץ בהצלחתו?
מאמר מאת: אהובה קליין
בפרשת בא, מתגלים מסרים חשובים העשויים לסייע למנהיג השואף להצליח למלא את ייעודו כראוי.עד כי בלעדיהם, מנהיגותו נכשלת ומתפוררת לרסיסים.
הבה נתבונן בכמה נקודות הראויות לציון:
א'."ויאמר ה' אל משה: בא אל- פרעה,כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו,למען שתי אותותיי אלה בקרבו: ולמען תספר באוזני בנך ובן- בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם,וידעתם כי אני ה'"
[שמות י,א-ב]
ב'.כאשר פרעה שוקל – האם לשלח את ישראל לחופשי הוא שואל:"..מי ומי ההולכים?"
משה עונה:"..בנערינו ובזקנינו נלך,בבנינו ובבנותנו,בצאננו ובבקרנו נלך,כי חג ה' לנו:"[שם י,ט]
ג'."ובני ישראל עשו כדבר משה,וישאלו ממצרים כלי- כסף וכלי זהב ושמלות: וה' נתן את- חן העם בעיני מצרים,וישאלום,וינצלו את מצרים:"[שם י"ב,ל"ה-ל"ו]
השאלות הן:
א] מדוע ה' אומר למשה: כי אחת המטרות במכות מצרים היא: לספר לדורות את כל אשר התרחש שם ..ולדעת את אלוקים?
ב] מהי מטרת משה בדבריו אל לפרעה:"בנערינו ובזקנינו נלך...,?
ג] מדוע בני ישראל זכו להשאיל כלי כסף וזהב מהמצרים?
ד] מהם המסרים המתגלים למנהיג בפרשה - כתנאי להצלחה בתפקידו?
התשובה לשאלה א]
עם אשר שואף להחזיק מעמד לנצח- חייב להיות מחובר לשורשיו-דהיינו לשורשי ההיסטוריה כי ללא יסודות אלו-אין לו זכות קיום, בדומה לאילן אשר אין ביכולתו לשרוד לאורך זמן ללא חיבור לשורשיו המסועפים בתוך האדמה.וכל משב רוח קל יפיצנו לכל עבר.
מסר חשוב זה מכוון למנהיג-העומד בראש האומה,עליו לדאוג כי החיבור לשורשים של עם ישראל יגיע דרך המקורות הספציפיים –הצינורות המספקים מידע חשוב זה לכל העם ,החל מהקטן ועד הגדול...כדוגמת אמצעי התקשורת השונים,משרד החינוך...
ויותר מזה:המנהיג עצמו חייב תמיד להזכיר בדבריו- בסיס חשוב זה בגלוי-לאוזני העם ולעיני תבל- ללא מורא ופחד מתגובות שליליות.
שם ה' תמיד חייב להיות שגור בפיו,כדי למנוע את החשיבה:"..כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"[דברים ח,י"ז]
מסר חשוב זה מכוון גם לפרט,ההורים חייבים לשמש דוגמא לילדיהם בלימוד ההיסטוריה של עם ישראל לדורותיו.
התשובה לשאלה ב]
בתשובתו של משה לפרעה:"בנערינו ובזקנינו נלך,בבנינו ובבנותינו,בצאננו ובבקרנו נלך,כי חג ה' לנו"
בדבריו אלו –מוכיח משה כי הוא:נחרץ,עקבי,אינו מתפשר,אינו מתכופף בפני האויב,אלא נחוש להוציא את כל בני ישראל –כל שכבות העם,כולל הצאן.
וכך יאה למנהיג כמשה-אשר אינו מתרפס-בפני האויב-הלוא הוא פרעה.
התשובה לשאלה ג]
בני ישראל זכו – להשאיל כל י כסף וזהב ממצרים:
כי זאת הייתה הבטחת ה' לאברהם בברית בין הבתרים:"..ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה:וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"[בראשית ט"ו,י"ג-ט"ו]
לפי דברי חז"ל: אמר ה' למשה שיבקש מהעם שישאלו כלי כסף וזהב מהמצרים,ומדוע היה צורך להזכיר זאת לעם? התשובה: מפני שהם היו כה עסוקים ברצון החזק לצאת מהעבדות לחירות ולגאולה,והרכוש לא היה באותו זמן במחשבתם.
התשובה לשאלה ד]
מנהיג חייב ללמוד ממידותיו של הקב"ה,עליו להיות מחובר אל בוראו באמצעות קיום המצוות-הכוללות מצוות בין אדם לחברו ומצוות בין אדם למקום,ואם ינהג כך -אזי מובטח לו כי ה' ילווה אותו תמיד,כדברי דוד המלך:
"ה' צילך על יד ימינך" [תהלים קכ"א,ה] הדבר אמור גם לגבי כל יהודי בעם ישראל.
הדבר מוכח גם מהפרשה: ה' אומר למשה:"בא אל פרעה.." ואינו אומר:"לך אל פרעה",מכאן שמשה אינו ניגש לבדו אל מלך מצרים,אלא ה' מציע לו: בא עימי.
מנהיג חייב תמיד להיות מחובר לשורשים ולתנ"ך- על כל צעד ושעל.
הבטחות חייבים לקיים-כדוגמת בורא עולם אשר הבטיח כי עם ישראל בסוף גלות מצרים יצא ברכוש גדול, ואכן המצרים מגישים לישראל כלי זהב וכסף..טרם יציאתם לחירות.
מסר נוסף הוא: לאחד את כל שכבות העם- מקטון ועד גדול-ללא הבדלי מעמדות ועדות.
יהי רצון שנזכה למנהיג משכמו ומעלה- אשר ישמש לעם דוגמא חיובית וישכיל ללכד את כל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד,כדוגמת אחדות העם במעמד הר סיני, כנאמר:"ויחן –שם ישראל נגד ההר"[שמות י"ט,ב]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בא
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 20:39
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1012
פרשת בא- מכת החושך במצרים- מה המיוחד בה?
מאת: אהובה קליין.
כל המכות שהנחית הקב"ה על פרעה ועמו -היו מעל הטבע והתרחשו בהן ניסים גדולים.
אחת מהן היא מכת החושך כפי שמתוארת בפסוקים הבאים:
"ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חושך על- ארץ מצרים וימש חושך ויט משה את- ידו על-השמים ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" [שמות י,כ"א -כ"ג]
השאלות הן:
א] במשך כמה ימים ארכה מכת החושך ומה המיוחד בה?
ב] מדוע הביא ה' את מכת החושך?
ג] מה טיב האור שהיה לבני ישראל בזמן מכת החושך במצרים?
ד] היכן בתנ"ך מוצאים אנו דוגמאות לחושך,אפלה,לילה?
התשובה לשאלה א]
רש"י מפרש כי היו בסך הכול שישה ימי אפלה, רש"י מסתמך על כך שכתוב פעמיים שלושה ימים. לפי זה בשלושת הימים הראשונים – לא ראו איש את אחיו ועוד שלושה ימים נוספים היה חושך מוכפל ,עד כדי כך שלא קמו איש מתחתיו,אדם שעמד לא הייתה באפשרותו לשבת ,אדם שישב לא היה יכול לעמוד. ספורנו אומר: מכת החושך במצרים הייתה בריאה מיוחדת שנבראה לאותה שעה, והמיוחד שבה ששום אור לא היה מסוגל לגרשה.
התשובה לשאלה ב]
רש"י מביא שתי סיבות למכת החושך:
1] לפי שבאותו הדור היו בתוך ישראל גם רשעים,הם נענשו וכדי שהמצרים לא יראו במפלתם, הביא ה' את החשכה. 2] בני ישראל נצטוו להשאיל כלי כסף וזהב מהמצרים ובזמן מכת החושך הייתה להם הזדמנות לחפש בבתיהם של המצרים כלים אלו,ולאחר מכת החושך כאשר בני ישראל רצו להשאיל את הכלים,היו מצרים שטענו שאין ברשותם רכוש זה,ענו להם בני ישראל,כי בזמן מכת החושך הם ראו באיזה מיקום בדיוק- ניתן למצוא את כליהם. חידושי הרי"ם מביא פירוש מעניין במיוחד: החושך הגרוע ביותר הוא- כאשר איש אינו מתעניין בצרת אחיו ואינו מנסה לעזור לו. ולכן כאשר אדם מתעלם מזולתו, ממילא העונש שמקבל:"ולא קמו איש מתחתיו". אבני אזל מביא את המדרש בו אומרים חכמים:כי עוביו של החושך היה כדינר זהב,מפני שהרדיפה אחר דינר הזהב מגבירה בבני האדם את האנוכיות וגורמת להם שלא יתעניינו בזולת ובעיותיו.
התשובה לשאלה ג]
מתברר כי לישראל בזמן מכת החושך- היה אור בבתיהם-כפי שהתורה מציינת זאת בפסוק.
הרב הגאון מקוצק זצ"ל אומר:כי אור זה היה אותו אור שנגנז בתחילת הבריאה ונברא ביום הראשון כמו
שנאמר:"ויהי אור", כדי שהרשעים לא ייהנו ממנו וכעת כאשר הרשעים היו שרויים במכת החושך,בני ישראל נהנו מאור מיוחד זה.
לכן הם הצליחו להבחין בכלים היקרים של המצרים - לפי שאור גנוז זה חושף הכול ואין שום נסתר ממנו.
התשובה לשאלה ד]
את החושך אנו פוגשים לראשונה בחומש בראשית פרק א' כפי שכתוב:
"...ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" [בראשית א,ד]
לפי זה,האור נועד- ליום והחושך- ללילה.
גם דויד המלך מזכיר את הלילה:"ה' שומרך,ה' צילך על יד ימינך יומם השמש לא-יככה וירח בלילה"[תהלים קכ"א,ו] לפי זה אלוקים שומר על עמו ביום וגם בלילה.כשם שהשמש לא תפגע באדם במשך היום- כך גם הירח לא יכה את האדם בלילה.
דוגמא נוספת:"יושבי חושך וצלמוות,אסירי עני וברזל כי הימרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו ויכנע בעמל ליבם,כשלו ואין עוזר"
הכוונה לאנשים היושבים במקום חשוך וכבולים בשלשלאות ברזל- מהסיבה-הם מרדו בדברי ה' והתרחקו ממצוות התורה. ה' הכניע את תאוותם בסבל והם הרגישו עצמם אבודים,אך בהמשך מסופר שהם שבו אל ה' ובקשו את עזרתו ונענו.כפי שהכתוב מציין :"יוציאם מחושך וצלמוות ומוסרותיהם ינתק"
[תהלים ק"ז,י-ט"ו]
הנביא ישעיהו אומר:"ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנודה...." [ישעיהו ח,כ"ב]"העם ההולכים בחושך ראו אור גדול"
[שם ט,א]
איוב מקלל את יום היוולדו באומרו:"..יאבד יום איוולד בו והלילה אמר הרה גבר: היום ההוא יהי חושך אל-ידרשהו אלוה ממעל ואל- תופיע עליו נהרה יגאלהו חושך וצלמוות.." [איוב ג ,ב-י] כאן החושך מסמל את הרע.
אברהם אבינו בברית בין הבתרים:"ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם
והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו" [בראשית ט"ו,י"ב]
במכת בכורות:"ויהי בחצי הלילה וה' -היכה כל בכור בארץ מצרים.."
[שמות י"ב,כ"ט]
משה רבינו נמצא על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה כפי שהתורה מתארת:"ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל- ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה" [שמות כ"ד,י"ח]
באותו יום שבני ישראל יצאו ממצרים-ליל שימורים היה:"..ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם" [שמות י"ב,מ"ה-מ"ג]
עמוד האש במדבר:"וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה" [שם י"ג,כ"א]
לסיכום,לאור האמור לעיל ישנם סוגים שונים של חשכה: יש והאפלה מסמלת משהו שלילי כמו אותם אסירים הכבולים בחשכה ונתונים בצרה בשל חטאם.
אך יש גם לילה יוצא מן הכלל - בו מתרחש משהו חיובי,כגון מכת החושך למצרים, אך במקביל לישראל היה דווקא אור במקומות מגוריהם.
או, עלייתו של משה לקבל את התורה.וכן ברית בין הבתרים עם אברהם.
בדרך כלל, האור לעומת החושך מהווה דבר חיובי וטוב.
הבה נייחל לכל עם ישראל בפרט ובכלל- יציאה מאפלה לאורה במהרה. אמן ואמן.