חומש שמות
דבר החסידות – שבת קודש יו"ד שבט
- פרטים
- קטגוריה: פרשת בא
- פורסם ברביעי, 20 ינואר 2021 05:04
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 454
ב"ה
דבר החסידות – שבת קודש יו"ד שבט
בהמשך לסיפור של שבוע שעבר, מצורפת בזו מעורבותו הפילאית של הרה"ק רבי אהרן מבעלזא, בתהליך קבלת נשיאותו של הרבי, השבוע בדיוק לפני שבעים שנה, ביו"ד שבט תשי"א:
מעצה עמוקה של אותו צדיק
סיפר הגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד:
כאשר הגיע רבי אהרן מבעלזא זצ"ל לארץ הקודש התארח זמן מה בירושלים אצל סבי זקני הרב שניאור זלמן אשכנזי ע"ה. הוא התעניין אצל סבי זקני על ילדיו ואמר שכאשר בנו, סבי, הרב מאיר אשכנזי ע"ה יגיע לארץ, יכנס אליו. אכן, כאשר ביקר סבי בארץ בשנת תש"ו, בדרכו משנחאי שבסין לניו יורק, ביקר אצל הרבי מבעלזא.
סבי היה אז לאחר אירוע מוחי ר"ל ורישומו ניכר היה על פניו. רבי אהרן הבחין בכך ואמר לו: "אתה אמנם אינך חסיד שלי, אך מפני כבוד האכסניה [אביך, הרב שניאור זלמן] אציע לך להקפיד על שלושה דברים והקפדה זו תסייע לך לשמור על בריאותך: א. אל תשמע מוזיקה. ב. אל תטעם מאכלים מתוצרת חלב. ג. אל תלך לקברי צדיקים".
סבי ע"ה שמר את הדברים ויצא לדרכו לארה"ב. והנה, כידוע, עד י' שבט תשי"א סרב הרבי בכל תוקף לקבל על עצמו את הנשיאות. כאשר פנו חסידים לרבי שיורה להם כיצד לנהוג בענייניהם השונים, נהג הרבי לענות להם שילכו לאוהל.
כאשר סבי, הרב מאיר אשכנזי ע"ה פנה לרבי זכה לאותה תשובה. בתגובה, סבי סיפר לרבי על הדברים של רבי אהרן מבעלזא, ביניהם כאמור, לא ללכת לקברי צדיקים. הרבי ענה שמכיוון שאינך חסיד שלו, היית יכול לשאול אותו מה המקור להנהגה זו. בכל זאת, הוסיף הרבי, "כיוון דנפיק מפומיה דרב הרי שכדאי להיזהר בזה". "אם כן: מי יענה לי על שאלותי"? הקשה סבי. או אז קם הרבי, לבש את הכובע וחגר את הגארטל וכך החלה ה"יחידות" הראשונה...
את הסיפור שמעתי לפני שנים רבות אך בתחילה לא עמדתי על עומקן של דברים. אמנם, לאחר שסיפרתי סיפור זה באחת מן ההזדמנויות לפני כמה שנים, ניגש אלי יהודי חסיד פולין ואמר שאת ההצעה לא ללכת לקברי צדיקים הוא דווקא מבין טוב, משום שברוח קדשו ראה הרה"ק רבי אהרן מבעלזא את השתלשלות העניינים וראה מה יעלה בסופו של דבר שבזה הצליח לבצע עכ"פ חלק מההסכמה של הרבי לקבל על עצמו את הנשיאות...
(מפי הרב בן ציון גרוסמן שליט"א ששמע מפיו)
~~~
למה בחו"ל דווקא?
בנוגע לנשיאי חב"ד, אנו מוצאים שמנוחתם כבוד לא בארץ ישראל, אלא במקומות שונים בחוץ לארץ דוקא.
ודוגמא לזה מצינו בנשיא ומנהיג ישראל הראשון – משה רבינו – שנשאר במדבר עד היום הזה (אף שכבר עברו יותר משלושת אלפים שנה).
נאמר על כך במדרש תנחומא: "אמר הקב"ה למשה: משה, באיזה פנים אתה מבקש לבוא לארץ? משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן, ביקש הרועה ליכנס לפלטרין של מלך . . אף כך א"ל הקב"ה למשה: שבחך הוא שהוצאת ששים ריבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר? . . אלא תהא בצידן ותבוא עמהם, שנאמר ויתא ראשי עם [צדקת ה' עשה] וגו'".
כלומר, משה מצד עצמו יכול היה לפעול שיכנס לארץ, אבל מה יהיה עם דור המדבר?*... ישאלו אצלו: אתה בעצמך נכנסת לארץ ישראל, ומה עשית עם "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו" שנשארו במדבר?!...
ולכן נאמר עליו "צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל", שנשאר עם בנ"י ב"מדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים" (עקב ח, טו) כדי שיוכל בסופו של דבר לקחת איתו את צאן מרעיתו ולהכנס עמהם לארץ ישראל בגאולה העתידה.
ועל דרך זה לכל מנהיג ונשיא ישראל בדורו:
נשיא ישראל, מבלי הבט על מעמדו ומצבו מצד עצמו, מניח הוא את הכל על הצד, ומביט על צאן מרעיתו. וכאשר צאן מרעיתו נשאר בגלות – נשאר גם הוא ("בלייבט ער ליגן") בגלות, כדי שיוכל להמשיך ולשמש "צינור" שעל ידו יוכל יהודי לקשר את עצם הנשמה עם עצמות ומהות אין-סוף ב"ה.
עניין נוסף במנוחתו כבוד של נשיא הדור בחוץ לארץ – שבכך הוא פועל על אלו שבאים להשתטח אצלו את הקישור והחיבור עם ארץ ישראל.
ובהקדמה:
בעניין התפילה ידוע, שהיא צריכה להיות קשורה עם המקום שעליו אומר הקב"ה "והיו עיני וליבי שם כל הימים"**, שלכן "היה עומד בחוץ לארץ – יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל, שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם" (ברכות ל, א).
וההסבר בזה, על פי הידוע (תניא אגה"ק סכ"ה) שבחוץ לארץ נמשכים כל ההשפעות ע"י התלבשות בשבעים שרים, משא"כ בארץ ישראל "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה", נמשכים כל ההשפעות מהקב"ה בעצמו. ולכן צריכה להיות התפילה דרך ארץ ישראל דווקא.
ומעלה זו קיימת גם בחוץ לארץ – במקום מנוחת כבודו של נשיא הדור.
והביאור בזה:
בנוגע לתחיית המתים בחוץ לארץ נאמר בגמרא (כתובות קיא, א ובפירש"י) "ולר' אלעזר (דאמר מתים שבחוץ לארץ אינם חיים) צדיקים שבחוץ לארץ אינם חיים? . . [אלא:] מחילות נעשות להם בקרקע" (ועומדים על רגליהם והולכים במחילות עד א"י ושם מבצבצין ויוצאים), היינו, שפתחיהן של המחילות הוא בארץ ישראל.
ויוצא מזה, שקבריהם של הצדיקים שבחוץ לארץ, שפתחיהם הוא לארץ ישראל – דינם כארץ ישראל, כפי ששנינו (פסחים פו, א) "לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש, תוכן קודש", "דבתר פתיחתן אזלינן" (רש"י שם).
ואף שרק לעתיד לבוא "מחילות נעשות להם בקרקע" ואילו עתה הקבר סתום מכל צד?
– הרי שנינו באהלות (פ"ז מ"ג) "המת בבית ובו פתחין הרבה . . חשב להוציאו באחד מהן (אע"פ שלא נפתח) . . הציל על כל הפתחים".
ואם הדברים אמורים במדת פורעניות – במדה טובה שמרובה על אחת כמה וכמה:
אם המחשבה והידיעה על פתיחת הפתח מועיל לעניין טומאה – על אחת כמה וכמה שמועיל לעניין טהרה וקדושה, ובענייננו: שהידיעה שלעתיד לבוא יהיה פתח הקבר – באמצעות המחילות – לארץ ישראל, מועיל שגם עתה ייחשבו המחילות "פתוחות לקודש", ש"תוכן קדוש", וממילא דינו של הקבר – בפנימיותו – כארץ ישראל.
ונמצא, שהתפילה בחוץ לארץ במקום מנוחת כבודו של צדיק ונשיא הדור שפתוח לארץ ישראל – יש בה המעלה דתפילה בארץ ישראל***.
שבת שלום!
מבוסס על: התוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ד סעיף יא-כ (נד' בתו"מ חלק יא עמ' 27 ואילך). הפעם לרגל ש"ק יו"ד שבט הבאנו הדברים קרוב יותר ללשון אמירתם במקור, אבל כרגיל הובאו כאן רק חלק ו'טעימה' מהשיחה, שנאמרה באריכות ובריבוי מקורות וכו' כדרכו בקודש.
______________
*) כאן (וכן בהמשך הדברים) דיבר הרבי בקול חנוק מבכי.
**) מלכים א ט, ג. וראה שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סצ"ה ס"ג.
***) ויש להוסיף, שב"פתח לארץ ישראל" שבמקום מנוחת כבודו של צדיק ונשיא הדור יש עילוי לגבי ארץ ישראל עצמה כפי שהיא בזמן הגלות.
– כי מעלתה של ארץ ישראל לגבי חו"ל בנוגע להמשכת החיות שלא ע"י התלבשות בע' שרים (כנ"ל) היה בזמן הבית, משא"כ בזמן הגלות (כמבואר באגה"ת פ"ו שבזמן הבית "לא היו מקבלים חיות לגופם רק ע"י נפש האלקית לבדה" משא"כ בזמן הגלות כו'").
ובפשטות – שהשינוי והירידה שגרם החורבן בא"י ניכר בגלוי גם בגשמיות, שבזמן הבית היתה "ארץ זבת חלב ודבש", משא"כ בזמן הזה (ראה תנחומא תצוה יג. קדושים ז). ובלשון הרמב"ן באגרת שכתב לבנו "בענין הארץ" – "רבה העזובה וגדל השממון, וכללו של דבר, כל המקודש מחבירו חרב יותר מחבירו, וירושלים יותר חרבה מן הכל כו'".
ועד"ז בנוגע לעניינים רוחניים – כדאיתא בספרים (ראה תוד"ה הוא – כתובות קי, ב. תשב"ץ (קטן) בסופו אות תקנט) שבא"י קשה להתנהג ע"פ תומ"צ כדבעי יותר מאשר בחו"ל, כי, נוסף על הוספת המצוות התלויות בארץ, יש צורך בזהירות יתרה בכללות ההנהגה מצד גודל מעלתה כו'. ויש להביא דוגמא לזה ממארז"ל (שבת קיד, א) "כל ת"ח שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה", ועד"ז בנדו"ד שמצד גודל מעלתה של א"י שאוירה טהור ומחכים וכו', הרי גם ענין קל כמו "רבב" פוגם בחבל ההתקשרות כו'.
ואמנם בנוגע להעצם דארץ ישראל, הקשורה עם העצם דאלקות לא שייך ענין של חורבן ח"ו, אלא שענין זה הוא מצד העצם בלבד, ויש צורך ביגיעה שיומשך בגילוי ממש ובפועל ממש בחיי היום יום.
ועל זה בא העזר והסיוע של צדיק ונשיא הדור:
ידוע ש"לפני נשמות הגבוהות . . לא נחרב הבית כלל" "(ראה פלח הרמון שמות ע' ז), וכיון שאצל הצדיק לא שייך ענין של חורבן, ניכרת אצלו בגילוי גם מעלתה העצמית דארץ ישראל, היינו שבמקום מנוחתו כבוד, שגם בהיותו בחו"ל דינו כא"י מצד ה"מחילות" שפתחן לקודש, יש מעלה גם לגבי ארץ ישראל כפי שהיא לאחר החורבן – כיון שבו ניכר בגילוי מעלתה של ארץ ישראל כפי שהיא מצד העצם, למעלה מהחורבן.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.