פרשת מקץ

פרשת מקץ , מהו המפתח לעליית יוסף לפסגת ההצלחה?

here | Up to 50% Off🔥 |. Online Pharmacy, Guaranteed Shipping. 24/7 Phone Support ☀☀☀ Buy Viagra Safely Online Uk ☀☀☀,Free pills with every http://skeletonkeyphotography.com/?acv=Viagra-Bestellen-Online-Rezept AlphaMedsUSA - 100% Secure and Anonymous. Best prices on the Internet! Buy Cheap Meds Online Without a Doctor Prescription. Cheapest Prices, Fast Shipping. levitra to doha buy in where Effective treatment for erectile dysfunction regardless of the cause or duration of the problem or the age of the patient, where in to buy doha levitra | Best Price🔥 |. Why Do Not Click To Get it is Nizoral 1 Shampoo Online ,We offer products that help you solve your health problems.. Check More » | FREE SHIPPING 🔥 |. coupons 50% off go here ,Your health is important.. Check More » | instock🔥 |. coupons 50% off Doxycycline Hyclate Buy,Available with free Delivery & overnight shipping!. Buy Now » 🔥 | Best Deals | ☀☀☀ Viagra Ersatz Online Bestellen ☀☀☀. It solves the problem for you quickly. Cialis Drugs Online Free pills with every order! Free Buy Priligy Online Without Prescription. and on the predominant vessel lumen is wrong Pfizer Viagra Discount Program is an effective means prerequisite! http://performandfunction.com/?arx=Can-You-Buy-Cialis-Over-The-Counter-Uk - no prescription needed, order Sildenafil (viagra) with discount 15% - low prices for all ED pills, support 245 http://total-leasing.net/?acv=People////\'s-Pharmacy-Cipro asda pharmacy cialis prices even though his social worker had arranged for him to go to a residential rehab stay followed by פרשת מקץ , מהו המפתח לעליית יוסף לפסגת ההצלחה?

מאת: אהובה קליין.

 

פרשה זו מתארת  את המתרחש במצרים מהרגע שיוסף מובא לפני פרעה ומצליח לפתור לו את חלומותיו באופן מדהים!

וכך הכתוב מתאר את תגובת פרעה לפתרונות המחכימים שהציע יוסף:

וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקים בּוֹ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.[בראשית מ"א,ל"ז-מ"ו]

השאלות הן :

א] כיצד מצטייר יוסף בעיני פרעה וכיצד זוכה להתעלות?

ב] לאילו כינויים זוכה יוסף במצרים?

ג] מי הייתה אסנת בת - פוטי פרע?

תשובות :

יוסף בעיני פרעה.

כדי להבין  את תגובתו של פרעה כלפי יוסף ,נתבונן תחילה כיצד ניסו החרטומים לפתור את חלומותיו:

על פי רש"י: חרטומי מצרים  ניסו לפתור את חלומות פרעה והעלו פתרונות שונים, אך לא השביעו את רצונו .

ולפי בראשית- רבה: הם הציעו פתרון כגון: שבע בנות פרעה מוליד ושבע בנות הוא קובר- פתרון זה לא היה מקובל עליו כלל.

בעקבות עצת שר המשקים לפרעה: פרעה קורא ליוסף: וניתן  לראות לראשונה את נקודת המפנה אצל יוסף  בטרם נושא את דבריו לפני מלך מצרים.

כפי שהכתוב מתאר: "ויריצוהו מן- הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבוא אל פרעה"

יוסף יוצא מבית האסורים  - הנקרא: "בור" הוא מסתפר – מפני כבוד המלכות [בראשית רבה]  לכן מבחינה חיצונית ,כבר מעמדו של יוסף משתנה לטובה, רק לאחר שיוסף מדגיש לפרעה: "בלעדיי אלוקים יענה את שלום פרעה"- פה חל המפנה המשמעותי בעלייתו של יוסף לגדולה, ללמדך: שרק כאשר האדם בוטח בבורא עולם- הוא זוכה לסייעתא דשמיא ולא כאשר הוא מתגאה בהישגיו- כאילו רכש אותם בכוחו ובעוצם ידו.

ומנקודה זו , הוא זוכה לפתור - את החלומות לפרעה: הוא מדגיש כי שני החלומות - מסמלים דבר אחד:

"ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה:.....הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים: וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכילה הרעב את הארץ" [בראשית מ"א, כ"ה-ל"א]

כאשר יוסף מציע לפרעה למנות איש חכם ונבון על מצרים שיהיה אחראי לכלכל את מצרים באופן שהמזון יהיה בהישג יד לאורך כל הדרך- למרות הרעב שצפוי לאחר שנות השובע, תגובתו הראשונה של פרעה:

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  "הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אלוקים בּוֹ"  !

פרעה אינו מסתפק בהצהרות מילוליות בלבד, אלא עובר לשלב של מעשים:

"וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל- צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם". 

מעתה יוסף עומד בראש הנהגת מצרים ואילו פרעה- רק בדרגת כבוד יתעלה מעליו. שרק לו יקראו בשם מלך.

יוסף מתקדם לתפקיד רם מעלה כדוגמת הנאמר :"ולתתך עליון על כל הגויים" [דברים כ"ו, י"ט] הכוונה- כאשר עם ישראל הולך בדרך ה' הוא נעשה גדול וחשוב מעל כל העמים.[ לפי דעת רש"י]

מסירת הטבעת על ידי פרעה ליוסף – מסמלת  את עלייתו לדרגה השנייה בחשיבותה אחר המלך.

הבגדים - בגדי שש שניתנו ליוסף - הם בגדים בעלי חשיבות במצרים.

הרביד שניתן לו - שרשרת עשויה- טבעות, טבעות- לכן נקרא כך- לפי שכל דבר העשוי חלקים, חלקים ותלויים זה בזה- נקראים כך, כמו שמצאנו במקרא: "מרבדים רבדתי  ערשי" [ משלי ז, ט"ז]

יוסף זוכה לכבוד מלכות : וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ", זוהי מרכבה השנייה של המלך שנוסעת לצד מרכבת המלך.  

 

כינויי יוסף .

מעתה הכתוב מציין על התעלות נוספת של יוסף: "וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ"

על פי רש"י: כתרגומו באונקלוס: "דין אבא למלכא"-  הפירוש: זהו אב ביתו של המלך- אשר ממונה על צרכי בית- המלכות.

המילה: "אברך" מורכבת משתיים: אב-רך "רך" בלשון ארמית פרושו- מלך.

בלשון הגמרא בפרק "השותפין" [מסכת בבא בתרא ד] - "לא  ריכא ולא בר ריכא" הכוונה -  לא מלך ולא בן מלך וזו הכוונה לפירושו של אונקלוס-אב ביתו של המלך.

רבינו בחיי מביא כמה הסברים:

א] "אברך"- "משפטו הברך-אותיות אהו"י מתחלפות".

ב] רבינו בחיי מביא גם את דעת רז"ל: אברך- אב בחכמה ,רך בשנים, כמו שכתוב  אצל דוד המלך: "ואנוכי היום רך ומשוח מלך"[שמואל-ב, ג] ויש כאן שתי מילים: אב, רך. כמו: "פרחח- פרי- חוח". "עבטיט- עב- טיט"

ג] "אברך"- מלשון :אב ואדון, - לפי שבתחילה היה עבד ועלה למלכות.

הרב  שמשון רפאל הירש מפרש: "אברך"-"אני מצווה שכולם יכרעו ברך"-זו המשמעות שהוא משנה למלך.

פרעה קרא ליוסף:  בשם :"צפְנַת פַּעְנֵחַ"-

משמעות שם זה  לפי רש"י: מפרש צפונות, מגלה נסתרות. ואין למילה: "פענח" דוגמה דומה במקרא.

הרמב"ן מבהיר: "אמר ר' אברהם אם היא מילה מצרית לא ידענו פרושה. ואם מתורגמת לא ידענו שם יוסף"

ועל דעת הראשונים- הכוונה: מפענח נעלמים.

יתכן שפרעה קרא לו בשם נכבד - כמו שנהוג בלשון ארצו לאחר ששאל אותו על כך. או שפרעה היה יודע את שפת ארץ כנען הקרובה אליו -  ופירוש הכינוי הזה: מגלה  את הצפון. כדוגמת בת פרעה שקראה למשה בלשון עמו: "מן המים משיתיהו" [ שמות ב, י]

לפי  הרב שמשון רפאל הירש: משמעות הכינוי: "צפנת פענח" – אדם ששמורים אצלו דברים צפונים.- מי שבידו ישנו המפתח לדברים הצפונים- לסודות הכמוסים ביותר.

אסנת בת פוטי פרע

כתוב בפרשה:" וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה"

אסנת הייתה בתו של  פוטי פרע- שהוא פוטיפר שר הטבחים של פרעה ונקרא בשם זה :"פוטיפרע" מלשון: "פריעה" על שם שנסתרס - נעשה סריס מאליו [הכוונה לאדם בעל מום שנלקח ממנו דרך טבעו של הזכר] ועונש זה בא עליו, לפי שחמד את יוסף למשכב זכר. [על פי מסכת סוטה י"ג]

הרב רפאל הירש אומר: כי חלק  מהכנסת  יוסף לתפקידו החדש היה  גם נישואיו ורק אחרי שנשא אישה אז מונה לתפקידו החדש ,היות ובמצרים בתקופת שלטונו של פרעה- אדם שלא היה נשוי היה נחשב לחצי  בן אדם ואילו תפקידו של יוסף  דרש היותו אדם שלם.

מעתה יוסף המתפקד כמשנה למלך- בהיותו נשוי ובעל משפחה יכול לשמש דוגמא אישית בתור אדם המסתפק במועט ,לכך היה  דרוש שיהיה נשוי.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי למרות שעל יוסף  עברו ייסורים מרגע השלכתו לבור על ידי אחיו ועד  ירידתו למצרים וגם בזמן שהותו שם בבית האסורים- הוא  לא נטש את אמונתו ובטחונו בקב"ה והאמין שהכול  לטובה וכבר בפרשה הקודמת- "וישב"-  הכתוב מציין :

"וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ"[בראשית ל"ט, ב]על כך אומר רש"י: כי שם השם היה שגור בפי יוסף בכל עת.

ומכאן שהמפתח לעלייתו והצלחתו נבעו מהאמונה בבורא עולם ודבקותו בו.

על יוסף ניתן להגיד: "מבירא עמיקתא לאיגרא רמא"

 

 

 

 

יוסף מצליח במצרים / שיר מאת: אהובה קליין ©

יוסף מצליח במצרים / שיר מאת: אהובה  קליין ©

ויהי מקץ שנתיים

נפתחו שערי שמים

יוסף  מגיח   ממעמקים

מתעצם מתעלה לגבהים.

 

לפרעה מפענח חלומות

גילוי צפונות ונסתרות

בדרכי אביו מתמיד

באלוקים  יבטח תמיד.

 

עולה בסולם ההצלחה

 במצרים מקים משפחה

זוכה לצבור בר

על פיו יישק דבר.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת מקץ [חומש בראשית]

 

26.12.16

 

 

דבר החסידות – פרשת מקץ

ב"ה

דבר החסידות – פרשת מקץ

 

חכמתו של יוסף

 

בשנת תשל"ט ביקר שליחו של הרבי הרב אברהם-יצחק שם-טוב, את נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, והעניק לו במתנה חנוכיית כסף הדורה, לרגל חג החנוכה.

לאחר מכן, השתתף הנשיא קרטר בטקס הדלקת נרות בתוך הבית הלבן.

היה זה בלילה הרביעי של חנוכה והילד היהודי שהדליק את הנרות, מילדי סגל הבית הלבן, הדליק כמובן ארבעה נרות, אולם קרטר לא אהב את הרעיון שחצי מואר וחצי חשוך וביקש מהרב שם-טוב: "לייט דם אול!" [=הדלק את כולם!].

נתאר לעצמנו, שבעומדו מול נשיא המעצמה הגדולה בעולם, ובלחץ הזה, מצא הרב שם-טוב כמה 'היתרים' (א. מדובר בילד. ב. בחוץ על המדשאה ניצבת חנוכיית ענק עם מספר נרות נכון, וכו') והורה לילד להדליק את שאר הנרות.

כאשר שב הרב שם-טוב ל-770 ומסר דו"ח על כל פעולותיו, סיפר בין היתר את התקרית שהיתה עם הדלקת הנרות, הגיב הרבי לפרט הזה: "ציפיתי ממנו שיהיה לו יותר גאון-יעקב [=גאווה יהודית]!"

 

בפרשתנו מסופר גם כן על יהודי שעמד מול ראש המעצמה הגדולה דאז, הלוא הוא יוסף הצדיק מול מלך מצרים. יוסף התבקש לפתור את חלומו של פרעה, אולם אז מצינו דבר-פלא: שאחרי שיוסף פתר שיהיו שבע שני שָׂבע ושבע שני רעב – הוא החל לתת עצות לפרעה: "ועתה ירא פרעה גו' יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ וגו' ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות הבאות האלה וגו'" (מא, לג ואילך).

והדבר תמוה, כפי שמקשה הרמב"ן (ועוד): "הליועץ למלך נתנוהו?", כלומר, ביקשו ממנו רק לפתור חלום והוא מתחיל לייעץ איך לנהל את כלכלת המדינה! ולפלא שרש"י המפרש את פשוטו של מקרא לא מעיר דבר בזה*.

ויש לבאר, ובהקדם: שלכאורה, מה התפעל כל-כך פרעה מפתרונו של יוסף? הלוא זהו הדבר הכי טבעי לפתור ש"פָָָרות" (העובדות בשדה) ו"שיבלים" מורים על יבול השדה, ופרות טובות ובריאות מראים על שפע רב – שנות שובע. ומדוע לא חשבו על כך החרטומים, עד כדי שהרחיקו לכת להציע "שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר" (רש"י מא, ח) שאין לו שום קשר לפרות ושיבלים?

אלא, הקושי בחלום היה שפרעה חלם "ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור" – שהפרות הכחושות עמדו ביחד עם הפרות הבריאות, ואת זה לא הבינו החרטומים: כיצד ייתכן שבעת ובעונה אחת יהיה גם שובע וגם רעב? ולכן הציעו "שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר", שזה ייתכן שבאותו זמן יוולדו לפרעה שבע בנות וימותו שבע אחרות, שהרי בוודאי היו לו כמה נשים ופילגשים. אבל זה לא התיישב על לבו של פרעה.

וכאן הגיעה חכמתו של יוסף:

יוסף הסביר לפרעה שחלק מפיתרון החלום הוא שבשנים הטובות יצברו בר לשנים הרעות, ואז יוצא שבאותו זמן שיש שובע 'נמצאים' גם שנות הרעב, כי דואגים כל הזמן וצוברים את המזון לשבע שני הרעב. וכן בשנות הרעב 'נמצאים' שנות השובע כיון שאוכלים בהם את יבול שנות השובע.

וממילא מובן מדוע יוסף הוכרח לתת עצות, כיון שזהו חלק מפתרון החלום: ששבע הפרות הכחושות עומדות לצד הפרות הטובות! ומכך התפעל פרעה מאוד: שיוסף גילה לו שהחלום הוא לא רק נבואה לעתיד אלא החלום עצמו הוא גם הוראה איך להתנהג בעתיד הקרוב, בשנות השבע, שזה התיישב על לבו היטב, מדוע הראו את כל זה לו – מנהיג המדינה.

 

שבת שלום וחנוכה שמח!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טו, מקץ שיחה א (עמ' 339 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 366 ואילך) הרעיון לעיבוד בסיוע ה"דבר-מלכות" השבועי עמ' מג. וראה בגוף השיחה עיון ואריכות בדבריהם של כו"כ ממפרשי התורה בנידון וכן ביאור על-דרך החסידות בכל זה ואכ"מ.

______________

*)  תירוצו של הרמב"ן (ועד"ז ברלב"ג ואוה"ח בתי' הב') שהוא פתרון "ותאכלנה הפרות" אין לאמרו לפירש"י (כמפורש גם בסוף דבריו), כי רש"י פי' (מא, ל) ד"ונשכח כל השבע הוא פתרון הבליעה" (וראה רא"ם וגו"א פסוק ד'. ועוד).

גם תירוצו הראשון של האברבנאל שהנביא לא יוכל לכבוש נבואתו ויתאמץ לומר מה שראה והמתחייב ממנו כו' אינו ע"ד הפשט (שהוא דרך פירש"י). ולהעיר מלשון יוסף (מא, טז "אלקים יענה"). וראה שם מא, לח-לט.

פרעה נסער/ שיר מאת: אהובה קליין©

פרעה נסער/ שיר מאת: אהובה קליין©

פרעה מלך מצרים

חולם ברצף פעמיים

תר אחר פתרונות

 מעיין בספרי חלומות.

 

כולו נסער כפעמונים

לוח ליבו זעזועים

חסר מנוח בנפשו

נואש מחשיבתו וחכמתו.

 

 בצר לו  יזמן החרטומים

 הידועים בחכמתם ונבונים

אך לא הואילו פתרונם

 כעצת אחיתופל כישלונם.

 

 כהרף עין לפתע

איש עברי בעל ידע

יפתור התעלומה ללא יגע

ביד  אלוקים פתרון ברגע.

הערה:השיר בהשראת פרשת מקץ[חומש בראשית]

 

 

 

פרשת מקץ- מדוע זכה יוסף לגדולה במצרים?

פרשת מקץ- מדוע זכה יוסף לגדולה במצרים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשה מתוארים חלומותיו של פרעה ,החיפוש אחר פתרונם, התייעצות עם החרטומיםובסופו של דבר מציאת האדם הנכון לפיענוח החלומות.

הלוא הוא יוסף אשר עולה לגדולה בפרשה.

וכך התורה מתארת  את התנהגות פרעה בתום שני חלומותיו:"ויהי בבוקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא אתכל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה"[בראשית  מ"א, ה]

בהמשך שר המשקים מציע את יוסף המסוגל לפתור את החלומות:"ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתור לנו את חלומותינו איש כחלומו פתר.."[שם  מ"א,י"ב]

השאלות הן:

א] כיצד מתייחסת התורה אל פרעה?

ב] מה הייתה תגובתו של פרעה בתום שני חלומותיו?

ג] במה הייתה גדולתו של יוסף?

תשובות.

יחס הכתובים לפרעה.

רבינו בחיי מציין: כי התורה אינה מכנה את פרעה בשם: מלך,אלא רק בשמו הפרטי: פרעה. הטעם הוא: היות ופרעה חלם על היאור והחלום  מרמז על תחילת מפלתו, ויש גם רמז שבסופו של דבר ילקה במים - בעת יציאת מצרים. רק במקרה אחד פרעה מוזכר בשם: פרעה מלך מצרים- כאשר  הכתוב מזכיר  את הופעת יוסף  בפניו במטרה לפתור את חלומותיו:"ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפניפרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל- ארץ מצרים"[שם  מ"א,מ"ו]

והטעם לכך הוא: כי מעלת יוסף- היא סיבת מלכותו של פרעה, שהרי כל ארץ מצרים הייתה יכולה ללכת לאבדון לולא עצתו החכמה של יוסף.

רבינו בחיי מוסיף ואומר: כי הקב"ה  בכוונה הביא חלומות אלו על פרעה במטרה להפעים את רוחו ולסכל את עצת חרטומיו וחכמיו –וכל זה כדי לגרום ליוסף לעלות ולהתעלות למעלה גבוהה.האדמו"ר רבי אהרון מקרלין אמר לחסידיו: שישנו הבדל מהותי בין יעקב לבין פרעה,אצל יעקב נאמר:"וייקץ יעקב משנתו ויאמר:.."[שם כ"ח,ט"ז]זו דרכם של צדיקים, מיד כאשר מתעוררים מקיימים:"ויאמר"- מתפללים,מברכים ולומדים תורה.ואילו  פרעה בתום חלומו הראשון התהפך על צדו והמשיך לישון ולחלום.

תגובתו של פרעה בתום חלומותיו.

רש"י מסביר: פרעה היה מאד לא שקט כאשר התעורר בתום שני חלומותיו – נפשו הייתה מקשקשת כפעמונים.אצל פרעה נאמר: "ותפעם" ואילו אצל נבוכדנצר שגם הוא חלם חלום והוצרך לפותרו,עליו נאמר: "ותתפעם רוחו".                                                                     

רבינו בחיי שואל: יש לתמוה, כיצד יתכן הדבר שהחרטומים לא הצליחו לפתור את חלומו של פרעה שהרי תוכן שני החלומות מוכיחים על שבע שני שובע ושבע שני רעב,הפרות הן סימן לחרישה כפי שכתוב:"ורב  תבואות בכוח שור", והשיבולים מרמזות על קצירה.

מסתבר שהקב"ה סיכל את עצתם של חכמי פרעה והשיב את חכמתם לאחור, כפי שכתוב:"משיב חכמים אחור ודעתם יסכל"[ישעיהו מ"ד] הקב"ה מנע מהם את היכולת לפתור את חלומות פרעה- על מנת לאפשר ליוסף להתעלות בגדולתו.הוכחה לכך בדברי הנביא:"אך אווילים שרי צוען חכמי יועצי פרעה עצה נבערה".[ישעיהו י"ט]

ועוד נאמר:"ביקש לץ חכמה ואיןודעת לנבון נקל" [משלי י"ד]וההסבר: "ביקש לץ חכמה ואין"- זה חכמי פרעה"ודעת לנבון נקל"- זה יוסף.מכאן, נראה לי, לעניות דעתי, כי מכך  שהחרטומים לא הצליחו לפתור את החלום-  הדבר גרם לפרעה להיות נסער.

ולפי "ספרי דרוש": חלקו הראשון של החלום- על הפרות  רמז- בעתיד על מחסור  בשר לאכילה.דבר זה לא הדאיג את פרעה במיוחד שהרי באין בשר יאכל לחם לשובע.אבל חלקו השני של החלום על השיבולים- מרמז כי בעתיד לא יהיה לחם. דבר זה גרם לפרעה להיות מאד מודאג ולכן נאמר: "ותפעם רוחו".

הרמב"ן מפרש: פרעה חשב שיחלום עוד חלום -בפעם השלישית וכאשר ראה שלא חלם פעם נוספת נפעם רוחו, ומדוע נאמר:"וייקץ פרעה"? לפי שכתוב בספר השינה: שאם חולמים חלום, לאחר חלום ראשון בעניין אחר- איננו מתקיים, לכן התעורר וחשב עד הבוקר אולי  יראה חלומו בפעם שלישית, אבל בסופו של דבר  פרעה הבין שלשני חלומותיו ישנו פתרון אחד,לפי שנאמר: "וייקץ פרעה והנה חלום" וכאשר יוסף הובא לפניו אמר לו: "..חלום חלמתי ופותר אין אותו"[שם מ"א, ט"ו]והכתוב מדגיש: "..ואין פותר אותם לפרעה"- מכאן ניתן להבין מדוע פרעה היה נתון בדאגה.

גדולתו של יוסף

גדולתו של יוסף נבעה מתוך הכרתו שהכול מאת ה' ולכן אמר לפרעה: "..בלעדיי אלוקים יענה  את שלום פרעה"[שם מ"א,ט"ז]

רש"י אומר על כך: כי כוונת יוסף הייתה: החכמה לפתרון החלומות לא באה  מכוחותיו ,אלא מי שפותר-הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו והוא הנותן בפי יוסף את התשובה לפתור את החלום באופן שיהיה לרצונו ולטובתו של פרעה.התוצאה הייתה תגובתו של פרעה: "..אין – נבון וחכם כמוך"! ומיד  מינה אותו לאחראי על כלכלת מצרים, כפי  שאמר לו: "אתה תהיה על ביתי ועל- פיך יישק  כל עמי רק הכיסא אגדל ממך"[שם מ"א, ל"ט- מ]

על פי רש"י כוונת  פרעה הייתה: שיוסף יעמוד בראש הנהגת מצרים ורק בדרגת הכבוד – פרעה  יהיה גדול ממנו ורק לו יקראו בשם: "מלך"משמעות הכיסא כאן- היא לא כיסא סתם, אלא מלוכה. כמו שנאמר: "ויגדל כסאו מכיסא אדוני המלך"[מלכים-א, א, ל"ז]

בהמשך פרעה מעניק ליוסף  את טבעתו ועל כך אומר רש"י: כי המשמעות היא ,להיות  שני בגדולה לצד המלך, הדרגה  השנייה בחשיבותה אחר המלך.הבגדים שהעניק לו:"בגדי שש אלו בגדי פשתן- הנחשבים לבגדים חשובים במצרים. הרביד שפרעה העניק ליוסף- זוהי שרשרת המורכבת מטבעות, טבעות. ולכן נקרא בשם זה, כי כל דבר שרצוף חלקים, החוזרים זה אחר זה- נקרא בשם רביד.

כמו שכתוב במשלי: "מרבדים רבדתיערשי". [משלי ז, ט"ז] והמשמעות: סידרתי חלקי מיטתי זה אצל זה.ובדומה לכך נאמר בלשון המשנה:"מוקף רובדין אבן"[מידות פ"א,מ"ח]הכוונה: שורות,שורות,של אבנים זו אצל זו. ועוד דוגמא בלשון המשנה:"על הרובד[הרביעי] שבעזרה"[מסכת יומא, מ"ג] ושם הכוונה  לקרקע עם רצף אבנים, זה אחר זה.

יוסף זכה גם למרכבת משנה- שהיא המרכבה השנייה אחר מרכבתו של המלך שמכבודה לנסוע לצד מרכבת המלך. מעתה  נקרא  יוסף  בשם: "אברך" הכוונה- שהוא שימש אב ביתו של המלך הממונה על  כל הדברים הנחוצים לבית המלך.

והמילה :"אברך" מורכבת משתי מילים:אב- רך- בלשון ארמית המשמעות: מלך ובלשון   הגמרא[בבא- בתרא ד] -לא מלך ולא בן מלך.כפי שאונקלוס תירגם- יוסף היה אב ביתו של פרעה.

ובדברי האגדה: דרש רבי יהודה כי יוסף המכונה בשם אברך מפני שהוא אב גדול ומופלג בחכמה אך צעיר בשנים.לעומתו , רבי יוסי סובר: אברך- מלשון ברכיים- לפי של מי שהיה נכנס אל יוסף היה כורע על ברכיו לפניו. היות והיה לו תפקיד חשוב להיות הממונה על ענייני מצרים.

לסיכום, לאור האמור לעילניתן להסיק: כי בניגוד לפרעה שתמיד היה מחשיב את עצמו כמלך  בעל גאווה, הרי  יוסף היה עניו וצנוע והכיר בגדולת ה'.וכאשר הובא לפני פרעה הדגיש לפניו כי  כל הפתרון הוא מאת ה'.התוצאה הייתה: כי פרעה הכיר בחכמתו ונתן לו תפקיד מכובד.

גדולתו של יוסף הייתה בכך :שהבין שאין הדברים נובעים מ"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" אלא הכול מאת ה' יתברך, לכן  זכה לעלות לגדולה במצרים.

 

 

פרשת מקץ- פלאי פלאים-קשר לנס חנוכה-כיצד?

פרשת מקץ- פלאי פלאים-קשר לנס חנוכה-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשת מקץ הנקראת בשבת חנוכה, פותחת   בחלומותיו של פרעה- הרואה מראות על שפת היאור.

חלום ראשון מתאר: שבע פרות יפות ומלאות נבלעות על ידי שבע פרות רזות ודקות מראה.

בחלום השני: שבע שיבולים דקות בולעות שבע שיבולים מלאות.

פרעה  אינו רגוע: "ותיפעם רוחו"  הוא מנסה לדלות את הפתרון לחלומותיו בקרב חרטומי מצרים וכל חכמיה, אך  ללא הצלחה.

לאחר שנואש מהם, לפתע - הקערה התהפכה על פיה, שר המשקים מגלה לו: מיהו האיש המסוגל לפתור את חלומותיו  ומכאן והלאה הכול מסתובב כסביבון לעידן  חדש:

פתרון החלומות והגשמתם,  גדולת יוסף ועלייתו , פגישת האחים...

השאלות הן:

א] מהן מסקנותיו של פרעה בעקבות פתרון החלומות על ידי יוסף?

ב] כיצד מתייחס יוסף אל אחיו במצרים?

ג] מהו החוט המקשר בין הפרשה לחג החנוכה?

יוסף פותר חלומות ופרעה מסיק מסקנות.

יוסף בחוכמתו מצביע על הקשר של אלוקים לחלומות פרעה עוד בטרם ניגש לפתרון: "ויען יוסף את- פרעה לאמור בלעדי אלוקים יענה את שלום  פרעה" [מ"א, ט"ז] בתום תיאור החלומות על ידי פרעה, יוסף מגיב:  "ויאמר  יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה, שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השיבולים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא: ושבע הפרות הרקות והרעות העולות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השיבולים הרקות שדופות הקדים יהיו שבע שני רעב: הוא הדבר אשר  דברתי אל פרעה אשר האלוקים עושההראה את פרעה" [מ"א, כ"ה-כ"ט]

 הפתרון: בתחילה יהיו שבע שנים טובות במצרים-הכול יהיה בשפע, אך בתום תקופה זו-תהיינה שבע שנות רעב.

יוסף מדגיש ,כי בכך שלשני החלומות פתרון זהה , הדבר מוכיח: "כי  נכון הדבר מעם האלוקיםוממהר האלוקים לעשותו"[שם מ"א, ל"ב]

רבינו בחיי אומר: כי יוסף מתכוון : שהכוח – החכמה והבינה  מגיעים אליו מאת ה', ומנגד פרעה ועמו הרשעים היו כופרים בהשגחה, מאמינים בכוכבי הלכת המנהיגים את העולם ופרעה שהיה כה גשמי והייתה לו משיכה לחומר- לטבע וליסוד , גשמיותו רמוזה בשמו: פרעה = עפר.

לכן ה' הראה לו חלומות המתבססים על היסודות: מים ועפר, שבע הפרות עולות מיסוד המים ושבע השיבולים גדלות מתוך יסוד העפר. ויש בהם רמז לשובע ולרעב  וזהו  נס ההשגחה על  הטבע, כמו שנאמר בראש השנה: "איזו לרעב ואיזו לשובע.." כאן מטרת אלוקים הייתה להוכיח לפרעה שהיה עושה עצמו אלוה-כי מי ששולט על הכוכבים והטבע זה הקב"ה בכבודו ובעצמו.

רוב המפרשים אומרים :כי הצלחתו של יוסף בפתרון החלומות נובעת מתוך הכרתו - כי יש פעמים בחלום מראה נבואי וכל זה מתוך אמונתו באלוקים וסייעתא דשמיא.

פרעה משתכנע  כי אכן יוסף פתר נכונה את חלומותיו ובהתפעלותו אומר: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"! "אין נבון וחכם כמוך"!

פרעה ממנה אותו למשנה למלך, מעתה הוא אחראי על כלכלת מצרים, הוא מעניק לו טבעת, בגדי שש ושרשרת זהב על צווארו והוא זוכה אף למרכבה השנייה אחר מרכבת פרעה, דבר המצביע על גדלותו.

מעתה איש לא ירים ידו ורגלו בלעדי  רשותו של יוסף ופרעה מכנה אותו בשם: "צפנת פענח".

הדבר מעורר התפעלות, איך אלוקים מסובב את כל ההתרחשויות -עד כי יוסף שהיה בבור נחשים ועקרבים ובהמשך נמכר לישמעאלים כאחד העבדים, לבית הסוהר יגיע בעבור אשמת שווא והנה פלאי פלאים: מהפך, הוא מתעלה לגבהים.

יוסף ואחיו.

בעת הפגישה בין האחים  ליוסף, חל שינוי לטובה: "ויוסף השליט על- הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה" [שם ,מ"ב, ו]

כאן יוסף עולה  כמה מדרגות , האחים שבעבר זלזלו בו ורמסו את כבודו, כעת משתחווים לפניו .

רש"י אומר : כי האחים השתחוו-ממש, השתטחו  לפניו על פניהם וכל השתחוות במקרא היא: בפישוט ידיים ורגליים.

לעומת האחים, יוסף מתנכר אליהם- עושה עצמו זר ונוכרי, דיבר איתם בחומרה ובלשון קשה.

הוא הכיר אותם היטב מפני שכאשר נפרד מהם לאחרונה, הם היו בעלי זקנים ולכן לא השתנו מראה פניהם.

אך האחים לא הכירהו, היות והוא היה אז נער ואילו כעת לפניהם אדם בוגר בעל זקן.

ומדרש אגדה-על פי חז"ל: כעת - כאשר אחי יוסף היו זקוקים לעזרתו וחסדו, היה באפשרותו להזיק להם, אך הוא זיהה אותם כאחיו ועל כן ריחם עליהם. לא כן אחיו, כאשר יוסף נפל בידם, לא ריחמו עליו כאח ומכרוהו כעבד.

יוסף נזכר בחלומותיו ,כעת הם קורמים עור וגידים.

הוא מחמיר ומאשים אותם: "מרגלים אתם לראות את ערוות הארץ באתם"

על פי רש"י: יוסף מגיע למסקנה זו - לפי שהאחים לא נכנסו יחדיו דרך שער אחד, אלא דרך עשרה שערים בדומה להתנהגות מרגלים.

הוא חוזר ומאשים אותם בריגול, על כך רש"י מביא מדרש: לפיו -יוסף מתכוון להגיד להם: באתם  למצוא את אחיכם, אם תמצאו אותו תהיו מוכנים לפדותו תמורת כסף רב ?ענו לו: כן אנחנו מוכנים לפדותו גם בממון רב. אמר  להם: ואם יסרבו להחזיר לכם את אחיכם בכל דרך שהיא, אמרו לו : אנחנו מוכנים להרוג את אותו אדם שמחזיק בו. או להיהרג בעבורו, זאת הייתה מטרת הגעתנו לכאן, אם כך אמר יוסף: צודק אני בדברי שבאתם לכאן על מנת לעשות רעה ולהרוג, אתם מודים בכך.

יודע אני זאת לפי שאני מנחש בגביע שלי[המגלה לו כביכול נסתרות]הרי שניים מכם הרגתם עיר שלמה- התכוון לשמעון ולוי-שהרגו את אנשי שכם כנקמה  על מעשה דינה.[שם ל"ד]

האחים מביעים חרטה על מעשיהם:". .אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת"[שם מ"ב, כ"א]

יוסף שומע את אחיו ואת דברי ראובן, הוא מתמלא רחמים , מתרגש ומגיע לידי בכי.

הוא בוחן את אחיו אם דוברי אמת הם- בכך שהוא אוסר את שמעון ושולח את אחיו.

יוסף מצליח ,בסייעתא דשמיא ,להשיג את מבוקשו לגרום לכך שיביאו את בנימין –אחיו הקטן. במיוחד לאור מצב הרעב בארץ ישראל.

האחים– מתחייבים להשיבו בריא ושלם אל אביהם ובתוכם יהודה המבטיח שהוא ערב לכך שישיב את בנימין חי ובריא.

יעקב משתכנע ואומר:" .. אם כן זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאות ולוט בוטנים ושקדים: וכסף משנה. .ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל-האיש" וכל זאת בתוספת ברכות.

הפרשה מסתיימת עם סיפור הגביע ,מציאתו בשק בנימין, למרות דברי יהודה כי כל האחים מוכנים להיות עבדים, יוסף טוען כי רק  האיש שהגביע נמצא בידו הוא יהיה לו לעבד.

הקשר לחג חנוכה.

לאור עיון עמוק בפרשה ,ניתן להבחין , איך הקב"ה מגלגל את כל הדברים בדומה לסביבון האהוב על הילדים  בחג החנוכה-שפעם נופל על צד זה ופעם בצד אחר.

כדוגמת הנס הגדול שאירע למכבים, בעוד שהיוונים גזרו גזרות קשות  על היהודים-במטרה לפגוע בהם רוחנית, לנתק אותם מהתורה הקדושה. בסוף כל המצב התהפך ובזכות אלוקים וגבורת המכבים נעשו ניסים ונפלאות.

אף כאן ,ניתן לראות הלכה למעשה ,כיצד יוסף שאחיו  קנאו ובגדו בו, כעת  התעלה לגדולה, הם מכבדים אותו והוא מצליח לשלוט עליהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי גם אם  היום עם ישראל -בדומה ליוסף, נמצא בתקופה קשה,. אין לאבד את התקווה והאמונה.

ימי החנוכה באים להזכירנו: כי אין ייאוש בעולם וישועת ה' כהרף עין -"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" אמן ואמן..

 

 

 

 

פרשת מקץ- האם חלום פרעה מרמז גם על מפלתו?

פרשת מקץ- האם חלום פרעה מרמז גם על מפלתו?
מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בחלומות פרעה:
"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור:והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר  ותרעינה באחו:והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור:ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות וייקץ פרעה"[בראשית מ"א,ד]

והחלום השני:"ויישן ויחלום שנית והנה שבע שבולים עולות בקנה אחד בריאות וטובות:והנה שבע שבולים דקות ושדופות קדים צומחות אחריהן ותבלענה השיבולים הדקות את שבע השיבולים הבריאות והמלאות.."
[שם מ"א,ה-ח]

השאלות הן:
א] מה המשמעות של המילה:"מקץ" בתחילת הפרשה?
ב] מהו היאור ומה משמעות שמו?
ג] כיצד החלום הראשון מרמז על פתרונו?
ד] מדוע בסוף החלום השני פרעה גילה חוסר שקט?

התשובה לשאלה א]
לפי פירוש רש"י: "מקץ" הכוונה: מסוף-משהושלמו שנתיים מזמן העניין הקודם-כלומר שנתיים מתקופת  מימוש חלומם של שר האופים ושר המשקים במצרים.
רבינו בחיי: גם מפרש כי הכוונה לשנתיים -מאז פתרון חלומם של שר המשקים והאופים,אך הוא מביא את דברי רז"ל האומרים: כי עיכובו של יוסף בבית האסורים למשך שנתיים- היה כעונש על כישלונו של יוסף במידת הביטחון בה'
ומנגד הסתמך על שר המשקים באומרו:"כי אם-זכרתני איתך כאשר ייטב לך ועשית- נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה..."
[שם מ,י"ד] ולכן נענש ומאסרו התארך בשנתיים נוספות.

רבינו בחיי מביא גם מדרש:כל דבר שיוצא מהקב"ה מוקצב מהתחלה עד הסוף.
והוא מביא דוגמאות:
"קץ שם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמוות",[איוב כ"ח,ג]
גם הגשם מוקצב מראש שהרי בראש השנה ה' קוצב לבריות,וכשישראל זוכים לגשמי ברכה,הם יורדים על הצמחים והאילנות,אך כאשר עם ישראל חוטאים-הגשם יורד במדבריות ועל הימים ואילו אינם גשמי ברכה.
"קץ שם לחושך"-הכוונה שה' שם קץ לשעבוד עם ישראל במצרים והוציאם לחירות.
וגם קץ נתן לשהות יוסף בבית האסורים ,שנאמר::"ויהי מקץ שנתיים ימים"

התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י:כל הנהרות על פני שאר המקומות בעולם אינם נקראים יאורים,כי יאור:הוא:"אמת מים"-תעלה עמוקה הנחפרת לשם העברת המים ממקום למקום בהתאם לצורך החקלאי. ולכן הנילוס מכונה בשם יאור,כי בשטח מצריים ישנן הרבה תעלות להעברת המים וכאשר הנילוס עולה על גדותיו הוא משקה את כל השדות באמצעי זה.היות ואין הגשם יורד באופן סדיר במצרים,אנשיה נעזרים במי הנילוס.
לכן, על שם החפירות שבהן עוברים המים שהם יאורים-מכונה הנילוס בשם יאור.
הרמב"ן  אומר: כי יאור,או נהר –לשון אחד,ושניהם באים מלשון אורה,וגם הגשם נקרא אורה,שנאמר:"הן פרש עליו אורו,יפיץ ענן אורו[איוב,ל"ו,ל]
והטעם לכך,לפי שהנהרות הן תוצאת הגשמים ואילו הגשמים נוצרים בהשפעת המאורות.

התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י: ישנם רמזים לפתרון החלום של פרעה,הפרות יפות המראה, כבדות הבשר- הן מרמזות על שנות השובע במצרים. כי בזמן של שפע כשהכול מבורך אז האנשים מאירים פנים זה לזה ואין אדם מקנא בהצלחת חברו.
עצם אכילת בשר הפרות  השמנות על ידי הפרות רעות המראה -מרמז שכל שמחת בני האדם בשנות השובע במצרים- תישכח בזמן שנות הרעב,
באותה מהירות שאבדה זכרן של הפרות היפות וכבדות הבשר.
רבינו בחיי מציין נקודה מעניינת: הוא טוען כי אין הכתוב מציין בחלום כי פרעה מלך מצרים,אלא:"ופרעה חולם" ומדוע?
ותשובתו: לפי שעניין היאור המופיע בחלום מרמז על תחילת מפלתו של פרעה ויש בו גם רמז בעתיד שילקה במים[בזמן קריעת ים סוף]
לכן התורה איננה מזכירה את מלכותו ,אלא רק כאשר יוסף עומד לפתור את חלומות פרעה נאמר:
"ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים"
כאן התורה כן הזכירה את מלכותו של פרעה-כדי להדגיש כי מעלת יוסף הייתה סיבת מלכותו של פרעה-כלומר בזכות יוסף פרעה עדיין החזיק מעמד במלכותו,לפי שכל ארץ מצרים הייתה הולכת לאבדון לולא עצת החכמה ופתרון החלום על ידי יוסף.

התשובה לשאלה ד]
לפי רש"י :נפשו של פרעה לא הייתה שקטה,אלא רעשה כפעמונים מהטעם:
א]חשש שמא שכח את החלום.
ב] שאף לדעת מה מרמזים חלומותיו?
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי חלומותיו של פרעה היו חלומות נבואיים,למרות שפעמים רבות אין בחלום קשר למציאות,אך כאן שני החלומות מרמזים על עתיד הכלכלה של מצרים מצד אחד,בנוסף יש בהם רמז ברור למפלת פרעה ואיבוד מלכותו.
יהי רצון שכשם שפרעה, אשר ידוע היה בשנאתו וגזרותיו לעם ישראל וסופו היה רע ומר-כך יהיה גורלם של כל אויבי העם כנאמר:
"כן יאבדו כל אויביך ה' "[שופטים ה,ל"א] אמן ואמן.
 
 

פרעה חולם

פרעה חולם
/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 
פרעה מלך מצרים
חולם אותות שמים
נפשו סוערת כפעמון
תר אחר פיתרון:
 
הרקיע כמרבד ערפל
על שפת היאור מטייל
עטור מלבושים צחורים
מתבונן  במים הצלולים.
 
לפתע מראה מוזר
פרות כבדות בשר
תרות אחר מזונן
סכנה מעל ראשן.
 
בעקבותיהן פרות דקות
עצמותיהן כגבשושיות בולטות
כהרף עין אותן בולעות
משקיטות הרעב  ונרגעות.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ,חומש בראשית.
 
 
 

פרשת מקץ-מדוע אחי יוסף קרעו בגדיהם עם גילוי הגביע באמתחת בנימין?

פרשת מקץ-מדוע אחי יוסף קרעו בגדיהם עם גילוי הגביע באמתחת בנימין?
מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו העשירה ברצף אירועים דרמטיים ,מופיע גילוי הגביע באמתחת בנימין לתדהמתם של האחים. וכך התורה מתארת את הדבר:"הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על- ביתו קום רדוף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה? הלוא זה אשר ישתה אדוני בו והוא נחש ינחש בו הרעותם אשר עשיתם:וישיגם וידבר אליהם את הדברים האלה:ויאמרו אליו למה ידבר אדוני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה:הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך מארץ כנען ואיך נגנוב כסף או זהב?אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים:ויאמר גם-עתה כדבריכם אשר ימצא אתו יהיה לו עבד ואתם תהיו נקיים:וימהרו ויורידו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו:ויחפש בגדול החל ובקטון כילה וימצא הגביע באמתחת בנימין"

ובהמשך תגובת האחים:"ויקרעו שמלותם ויעמוס איש על חמורו וישובו העירה"[בראשית מ"ד,ר-י"ג]

השאלות הן:

א] מדוע הכתוב מדגיש כי יוסף שלח את השליח אחרי אחיו, כאשר עדיין לא היו רחוקים בדרך?
ב] מה הסיבה לכך ששליח- יוסף החל לחפש את הגביע- תחילה באמתחתו של שמעון ולא חיפש אצל אמתחת ראובן-הבכור?
ג] מדוע האחים קרעו את בגדיהם?

התשובה לשאלה א]
הכוונה שהם עדיין לא התרחקו מן העיר במרחק של פרסה, כי אז יש להגיד תפילת הדרך,לכן אמר יוסף 
לשליח:"קום רדוף"- כדי שיספיק להגיע אליהם עוד קודם תפילת הדרך. כי אחרי תפילה חשובה זו,הם ינצלו מידו של השליח והוא לא יצליח להאשים את בנימין בגנבת הגביע.[מתוך:"העמק שאלה"]

התשובה לשאלה ב]
הגאון רבי יהושע ליב דיסקין אומר: כי כאשר שליחו של יוסף הגיע אל האחים והאשים אותם בגניבת הגביע,הם ענו לו:"חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך מארץ כנען:ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב?" יש בדבריהם שכנוע בצורת קל וחומר הגיוני- שבעזרתו רצו להוכיח שהגביע לא נגנב על-ידם.
מתברר, שיוסף חשב על כך מראש ולכן הכין את התשובה הזאת: הרי טענתכם המבוססת על קל וחומר היא נכונה לגבי תשעת האחים,אך לא לגבי בנימין ושמעון שהרי שמעון נשאר במצרים ולא הצטרף אל אחיו- כאשר שבו אל כנען ובנימין עדיין לא היה בביקור הראשון של האחים במצרים.לכן יוסף ציווה לשליחו לפסוח על אמתחות שאר האחים ולהתרכז בחיפוש רק אצל שמעון ובנימין , מסיבה זו המדרש אומר:"בגדול החל"-הכוונה לשמעון "ובקטון כילה" הכוונה לבנימין..
רש"י אומר : כי כאן בהוכחה זו יש את אחד מעשרה קל-וחומר המופיעים בתורה וכולם מוזכרים בבראשית –רבה.

התשובה לשאלה ג]
על כך מביא הסבר יפה: רבינו בחיי:"היו מבישים אותו והיו קורין לו גנב בר גנבתא על כך כתוב בבראשית ל"א:"ותגנוב רחל את התרפים" והיו מכים אותו על כתפיו, לפי שהיו חושדים אותו ואין בו, זכה ששרתה שכינה בחלקו ,זהו שכתוב: "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן"[דברים ל"ג] כלומר לפי הסבר זה: חשדו בבנימין שהוא גנב את הגביע על סמך שאימו גנבה את הטרפים והיו מכים אותו על כתפיו,והיות והוא היה צדיק והאשימו אותו בדבר שלא עשה- לפיכך שרתה עליו השכינה.
כפי שמוכח בפסוק הנ"ל.
ועניין קריעת הבגדים של האחים היה: כי חשדו בבנימין שאכן לקח את הגביע,אבל הוא היה זכאי ועל כך זכה בעטרה,שיצא ממנו מרדכי שגם הוא קרע את בגדיו על ישראל,שנאמר:"ויקרע מרדכי את בגדיו"[מגילת אסתר] אבל לגבי האחים,זה היה מעין עונש שהם קרעו את בגדיהם,לפי שהם גרמו לאביהם יעקב לקרוע את בגדיו בעצמו,כפי שכתוב:"וישלחו את כותונת הפסים אל- אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכותונת בנך היא אם-לא ויכירה ויאמר כותונת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף ויקרע יעקב שמלותיו" [בראשית ל"ז,ל"ב-ל"ד],וכאן ניתן לראות בבירור: כי כאשר אדם עושה דבר מסוים,הוא מקבל על כך שכר,או עונש, מידה כנגד מידה - בהתאם למעשיו.
ועוד גילוי מעניין מתגלה לעיננו,לפי דברי רבינו בחיי:
אותו שליח של יוסף:מנשה היה בכבודו ובעצמו– שהביא לכך שהם קרעו את שמלותיהם והיות והוא התעלל בהם בעניין הגביע -לכן נחלתו של מנשה גם נקרעה,חציה בארץ כנען וחציה בעבר הירדן.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק:
כי כאשר אדם פועל לגבי הזולת בדרך מסוימת,בסופו של דבר הוא זוכה לאותו יחס מאחרים,לטוב-אם פעל בדרך טובה, ולרע אם נהג באופן לא הוגן.
אך, אם צדיק הוא- ומאשימים אותו בדבר שלא עשה-הוא זוכה להגנה מפני השכינה-בדומה למצבו של בנימין. יהי רצון ונקיים את מצוות התורה בן אדם למקום ובין אדם לרעהו ואז נזכה לטוב ולגאולה בקרוב,אמן ואמן.

גביע באמתחת בנימין / שיר מאת: אהובה קליין ©

גביע באמתחת בנימין / שיר מאת: אהובה קליין ©

ענני רקיע מרמזים לבאות
קרן אור מזכירה נשכחות
אחי יוסף בדרך לאביהם
חולות מדבר עוטפים רגליהם.

משא כבד על חמוריהם
רגשות מעורבים משתקפים בעיניהם
אחיהם ינצרו כיהלום
חפצים להשיבו בשלום.

שליח יוסף אותם ידהים
יפקוד עליהם לפתוח השקים
לפתע יתגלה הגביע באמתחת בנימין
ברמ"ח אבריהם להצלתו מתחננים.

הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ [חומש בראשית]