פרשת מקץ

פרשת מקץ- פלאי פלאים-קשר לנס חנוכה-כיצד?

פרשת מקץ- פלאי פלאים-קשר לנס חנוכה-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשת מקץ הנקראת בשבת חנוכה, פותחת   בחלומותיו של פרעה- הרואה מראות על שפת היאור.

חלום ראשון מתאר: שבע פרות יפות ומלאות נבלעות על ידי שבע פרות רזות ודקות מראה.

בחלום השני: שבע שיבולים דקות בולעות שבע שיבולים מלאות.

פרעה  אינו רגוע: "ותיפעם רוחו"  הוא מנסה לדלות את הפתרון לחלומותיו בקרב חרטומי מצרים וכל חכמיה, אך  ללא הצלחה.

לאחר שנואש מהם, לפתע - הקערה התהפכה על פיה, שר המשקים מגלה לו: מיהו האיש המסוגל לפתור את חלומותיו  ומכאן והלאה הכול מסתובב כסביבון לעידן  חדש:

פתרון החלומות והגשמתם,  גדולת יוסף ועלייתו , פגישת האחים...

השאלות הן:

א] מהן מסקנותיו של פרעה בעקבות פתרון החלומות על ידי יוסף?

ב] כיצד מתייחס יוסף אל אחיו במצרים?

ג] מהו החוט המקשר בין הפרשה לחג החנוכה?

יוסף פותר חלומות ופרעה מסיק מסקנות.

יוסף בחוכמתו מצביע על הקשר של אלוקים לחלומות פרעה עוד בטרם ניגש לפתרון: "ויען יוסף את- פרעה לאמור בלעדי אלוקים יענה את שלום  פרעה" [מ"א, ט"ז] בתום תיאור החלומות על ידי פרעה, יוסף מגיב:  "ויאמר  יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה, שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השיבולים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא: ושבע הפרות הרקות והרעות העולות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השיבולים הרקות שדופות הקדים יהיו שבע שני רעב: הוא הדבר אשר  דברתי אל פרעה אשר האלוקים עושההראה את פרעה" [מ"א, כ"ה-כ"ט]

 הפתרון: בתחילה יהיו שבע שנים טובות במצרים-הכול יהיה בשפע, אך בתום תקופה זו-תהיינה שבע שנות רעב.

יוסף מדגיש ,כי בכך שלשני החלומות פתרון זהה , הדבר מוכיח: "כי  נכון הדבר מעם האלוקיםוממהר האלוקים לעשותו"[שם מ"א, ל"ב]

רבינו בחיי אומר: כי יוסף מתכוון : שהכוח – החכמה והבינה  מגיעים אליו מאת ה', ומנגד פרעה ועמו הרשעים היו כופרים בהשגחה, מאמינים בכוכבי הלכת המנהיגים את העולם ופרעה שהיה כה גשמי והייתה לו משיכה לחומר- לטבע וליסוד , גשמיותו רמוזה בשמו: פרעה = עפר.

לכן ה' הראה לו חלומות המתבססים על היסודות: מים ועפר, שבע הפרות עולות מיסוד המים ושבע השיבולים גדלות מתוך יסוד העפר. ויש בהם רמז לשובע ולרעב  וזהו  נס ההשגחה על  הטבע, כמו שנאמר בראש השנה: "איזו לרעב ואיזו לשובע.." כאן מטרת אלוקים הייתה להוכיח לפרעה שהיה עושה עצמו אלוה-כי מי ששולט על הכוכבים והטבע זה הקב"ה בכבודו ובעצמו.

רוב המפרשים אומרים :כי הצלחתו של יוסף בפתרון החלומות נובעת מתוך הכרתו - כי יש פעמים בחלום מראה נבואי וכל זה מתוך אמונתו באלוקים וסייעתא דשמיא.

פרעה משתכנע  כי אכן יוסף פתר נכונה את חלומותיו ובהתפעלותו אומר: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"! "אין נבון וחכם כמוך"!

פרעה ממנה אותו למשנה למלך, מעתה הוא אחראי על כלכלת מצרים, הוא מעניק לו טבעת, בגדי שש ושרשרת זהב על צווארו והוא זוכה אף למרכבה השנייה אחר מרכבת פרעה, דבר המצביע על גדלותו.

מעתה איש לא ירים ידו ורגלו בלעדי  רשותו של יוסף ופרעה מכנה אותו בשם: "צפנת פענח".

הדבר מעורר התפעלות, איך אלוקים מסובב את כל ההתרחשויות -עד כי יוסף שהיה בבור נחשים ועקרבים ובהמשך נמכר לישמעאלים כאחד העבדים, לבית הסוהר יגיע בעבור אשמת שווא והנה פלאי פלאים: מהפך, הוא מתעלה לגבהים.

יוסף ואחיו.

בעת הפגישה בין האחים  ליוסף, חל שינוי לטובה: "ויוסף השליט על- הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה" [שם ,מ"ב, ו]

כאן יוסף עולה  כמה מדרגות , האחים שבעבר זלזלו בו ורמסו את כבודו, כעת משתחווים לפניו .

רש"י אומר : כי האחים השתחוו-ממש, השתטחו  לפניו על פניהם וכל השתחוות במקרא היא: בפישוט ידיים ורגליים.

לעומת האחים, יוסף מתנכר אליהם- עושה עצמו זר ונוכרי, דיבר איתם בחומרה ובלשון קשה.

הוא הכיר אותם היטב מפני שכאשר נפרד מהם לאחרונה, הם היו בעלי זקנים ולכן לא השתנו מראה פניהם.

אך האחים לא הכירהו, היות והוא היה אז נער ואילו כעת לפניהם אדם בוגר בעל זקן.

ומדרש אגדה-על פי חז"ל: כעת - כאשר אחי יוסף היו זקוקים לעזרתו וחסדו, היה באפשרותו להזיק להם, אך הוא זיהה אותם כאחיו ועל כן ריחם עליהם. לא כן אחיו, כאשר יוסף נפל בידם, לא ריחמו עליו כאח ומכרוהו כעבד.

יוסף נזכר בחלומותיו ,כעת הם קורמים עור וגידים.

הוא מחמיר ומאשים אותם: "מרגלים אתם לראות את ערוות הארץ באתם"

על פי רש"י: יוסף מגיע למסקנה זו - לפי שהאחים לא נכנסו יחדיו דרך שער אחד, אלא דרך עשרה שערים בדומה להתנהגות מרגלים.

הוא חוזר ומאשים אותם בריגול, על כך רש"י מביא מדרש: לפיו -יוסף מתכוון להגיד להם: באתם  למצוא את אחיכם, אם תמצאו אותו תהיו מוכנים לפדותו תמורת כסף רב ?ענו לו: כן אנחנו מוכנים לפדותו גם בממון רב. אמר  להם: ואם יסרבו להחזיר לכם את אחיכם בכל דרך שהיא, אמרו לו : אנחנו מוכנים להרוג את אותו אדם שמחזיק בו. או להיהרג בעבורו, זאת הייתה מטרת הגעתנו לכאן, אם כך אמר יוסף: צודק אני בדברי שבאתם לכאן על מנת לעשות רעה ולהרוג, אתם מודים בכך.

יודע אני זאת לפי שאני מנחש בגביע שלי[המגלה לו כביכול נסתרות]הרי שניים מכם הרגתם עיר שלמה- התכוון לשמעון ולוי-שהרגו את אנשי שכם כנקמה  על מעשה דינה.[שם ל"ד]

האחים מביעים חרטה על מעשיהם:". .אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת"[שם מ"ב, כ"א]

יוסף שומע את אחיו ואת דברי ראובן, הוא מתמלא רחמים , מתרגש ומגיע לידי בכי.

הוא בוחן את אחיו אם דוברי אמת הם- בכך שהוא אוסר את שמעון ושולח את אחיו.

יוסף מצליח ,בסייעתא דשמיא ,להשיג את מבוקשו לגרום לכך שיביאו את בנימין –אחיו הקטן. במיוחד לאור מצב הרעב בארץ ישראל.

האחים– מתחייבים להשיבו בריא ושלם אל אביהם ובתוכם יהודה המבטיח שהוא ערב לכך שישיב את בנימין חי ובריא.

יעקב משתכנע ואומר:" .. אם כן זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאות ולוט בוטנים ושקדים: וכסף משנה. .ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל-האיש" וכל זאת בתוספת ברכות.

הפרשה מסתיימת עם סיפור הגביע ,מציאתו בשק בנימין, למרות דברי יהודה כי כל האחים מוכנים להיות עבדים, יוסף טוען כי רק  האיש שהגביע נמצא בידו הוא יהיה לו לעבד.

הקשר לחג חנוכה.

לאור עיון עמוק בפרשה ,ניתן להבחין , איך הקב"ה מגלגל את כל הדברים בדומה לסביבון האהוב על הילדים  בחג החנוכה-שפעם נופל על צד זה ופעם בצד אחר.

כדוגמת הנס הגדול שאירע למכבים, בעוד שהיוונים גזרו גזרות קשות  על היהודים-במטרה לפגוע בהם רוחנית, לנתק אותם מהתורה הקדושה. בסוף כל המצב התהפך ובזכות אלוקים וגבורת המכבים נעשו ניסים ונפלאות.

אף כאן ,ניתן לראות הלכה למעשה ,כיצד יוסף שאחיו  קנאו ובגדו בו, כעת  התעלה לגדולה, הם מכבדים אותו והוא מצליח לשלוט עליהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי גם אם  היום עם ישראל -בדומה ליוסף, נמצא בתקופה קשה,. אין לאבד את התקווה והאמונה.

ימי החנוכה באים להזכירנו: כי אין ייאוש בעולם וישועת ה' כהרף עין -"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" אמן ואמן..

 

 

 

 

פרשת מקץ- האם חלום פרעה מרמז גם על מפלתו?

פרשת מקץ- האם חלום פרעה מרמז גם על מפלתו?
מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בחלומות פרעה:
"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור:והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר  ותרעינה באחו:והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור:ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות וייקץ פרעה"[בראשית מ"א,ד]

והחלום השני:"ויישן ויחלום שנית והנה שבע שבולים עולות בקנה אחד בריאות וטובות:והנה שבע שבולים דקות ושדופות קדים צומחות אחריהן ותבלענה השיבולים הדקות את שבע השיבולים הבריאות והמלאות.."
[שם מ"א,ה-ח]

השאלות הן:
א] מה המשמעות של המילה:"מקץ" בתחילת הפרשה?
ב] מהו היאור ומה משמעות שמו?
ג] כיצד החלום הראשון מרמז על פתרונו?
ד] מדוע בסוף החלום השני פרעה גילה חוסר שקט?

התשובה לשאלה א]
לפי פירוש רש"י: "מקץ" הכוונה: מסוף-משהושלמו שנתיים מזמן העניין הקודם-כלומר שנתיים מתקופת  מימוש חלומם של שר האופים ושר המשקים במצרים.
רבינו בחיי: גם מפרש כי הכוונה לשנתיים -מאז פתרון חלומם של שר המשקים והאופים,אך הוא מביא את דברי רז"ל האומרים: כי עיכובו של יוסף בבית האסורים למשך שנתיים- היה כעונש על כישלונו של יוסף במידת הביטחון בה'
ומנגד הסתמך על שר המשקים באומרו:"כי אם-זכרתני איתך כאשר ייטב לך ועשית- נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה..."
[שם מ,י"ד] ולכן נענש ומאסרו התארך בשנתיים נוספות.

רבינו בחיי מביא גם מדרש:כל דבר שיוצא מהקב"ה מוקצב מהתחלה עד הסוף.
והוא מביא דוגמאות:
"קץ שם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמוות",[איוב כ"ח,ג]
גם הגשם מוקצב מראש שהרי בראש השנה ה' קוצב לבריות,וכשישראל זוכים לגשמי ברכה,הם יורדים על הצמחים והאילנות,אך כאשר עם ישראל חוטאים-הגשם יורד במדבריות ועל הימים ואילו אינם גשמי ברכה.
"קץ שם לחושך"-הכוונה שה' שם קץ לשעבוד עם ישראל במצרים והוציאם לחירות.
וגם קץ נתן לשהות יוסף בבית האסורים ,שנאמר::"ויהי מקץ שנתיים ימים"

התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י:כל הנהרות על פני שאר המקומות בעולם אינם נקראים יאורים,כי יאור:הוא:"אמת מים"-תעלה עמוקה הנחפרת לשם העברת המים ממקום למקום בהתאם לצורך החקלאי. ולכן הנילוס מכונה בשם יאור,כי בשטח מצריים ישנן הרבה תעלות להעברת המים וכאשר הנילוס עולה על גדותיו הוא משקה את כל השדות באמצעי זה.היות ואין הגשם יורד באופן סדיר במצרים,אנשיה נעזרים במי הנילוס.
לכן, על שם החפירות שבהן עוברים המים שהם יאורים-מכונה הנילוס בשם יאור.
הרמב"ן  אומר: כי יאור,או נהר –לשון אחד,ושניהם באים מלשון אורה,וגם הגשם נקרא אורה,שנאמר:"הן פרש עליו אורו,יפיץ ענן אורו[איוב,ל"ו,ל]
והטעם לכך,לפי שהנהרות הן תוצאת הגשמים ואילו הגשמים נוצרים בהשפעת המאורות.

התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י: ישנם רמזים לפתרון החלום של פרעה,הפרות יפות המראה, כבדות הבשר- הן מרמזות על שנות השובע במצרים. כי בזמן של שפע כשהכול מבורך אז האנשים מאירים פנים זה לזה ואין אדם מקנא בהצלחת חברו.
עצם אכילת בשר הפרות  השמנות על ידי הפרות רעות המראה -מרמז שכל שמחת בני האדם בשנות השובע במצרים- תישכח בזמן שנות הרעב,
באותה מהירות שאבדה זכרן של הפרות היפות וכבדות הבשר.
רבינו בחיי מציין נקודה מעניינת: הוא טוען כי אין הכתוב מציין בחלום כי פרעה מלך מצרים,אלא:"ופרעה חולם" ומדוע?
ותשובתו: לפי שעניין היאור המופיע בחלום מרמז על תחילת מפלתו של פרעה ויש בו גם רמז בעתיד שילקה במים[בזמן קריעת ים סוף]
לכן התורה איננה מזכירה את מלכותו ,אלא רק כאשר יוסף עומד לפתור את חלומות פרעה נאמר:
"ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים"
כאן התורה כן הזכירה את מלכותו של פרעה-כדי להדגיש כי מעלת יוסף הייתה סיבת מלכותו של פרעה-כלומר בזכות יוסף פרעה עדיין החזיק מעמד במלכותו,לפי שכל ארץ מצרים הייתה הולכת לאבדון לולא עצת החכמה ופתרון החלום על ידי יוסף.

התשובה לשאלה ד]
לפי רש"י :נפשו של פרעה לא הייתה שקטה,אלא רעשה כפעמונים מהטעם:
א]חשש שמא שכח את החלום.
ב] שאף לדעת מה מרמזים חלומותיו?
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי חלומותיו של פרעה היו חלומות נבואיים,למרות שפעמים רבות אין בחלום קשר למציאות,אך כאן שני החלומות מרמזים על עתיד הכלכלה של מצרים מצד אחד,בנוסף יש בהם רמז ברור למפלת פרעה ואיבוד מלכותו.
יהי רצון שכשם שפרעה, אשר ידוע היה בשנאתו וגזרותיו לעם ישראל וסופו היה רע ומר-כך יהיה גורלם של כל אויבי העם כנאמר:
"כן יאבדו כל אויביך ה' "[שופטים ה,ל"א] אמן ואמן.
 
 

פרעה חולם

פרעה חולם
/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 
פרעה מלך מצרים
חולם אותות שמים
נפשו סוערת כפעמון
תר אחר פיתרון:
 
הרקיע כמרבד ערפל
על שפת היאור מטייל
עטור מלבושים צחורים
מתבונן  במים הצלולים.
 
לפתע מראה מוזר
פרות כבדות בשר
תרות אחר מזונן
סכנה מעל ראשן.
 
בעקבותיהן פרות דקות
עצמותיהן כגבשושיות בולטות
כהרף עין אותן בולעות
משקיטות הרעב  ונרגעות.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ,חומש בראשית.
 
 
 

פרשת מקץ-מדוע אחי יוסף קרעו בגדיהם עם גילוי הגביע באמתחת בנימין?

פרשת מקץ-מדוע אחי יוסף קרעו בגדיהם עם גילוי הגביע באמתחת בנימין?
מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו העשירה ברצף אירועים דרמטיים ,מופיע גילוי הגביע באמתחת בנימין לתדהמתם של האחים. וכך התורה מתארת את הדבר:"הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על- ביתו קום רדוף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה? הלוא זה אשר ישתה אדוני בו והוא נחש ינחש בו הרעותם אשר עשיתם:וישיגם וידבר אליהם את הדברים האלה:ויאמרו אליו למה ידבר אדוני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה:הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך מארץ כנען ואיך נגנוב כסף או זהב?אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים:ויאמר גם-עתה כדבריכם אשר ימצא אתו יהיה לו עבד ואתם תהיו נקיים:וימהרו ויורידו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו:ויחפש בגדול החל ובקטון כילה וימצא הגביע באמתחת בנימין"

ובהמשך תגובת האחים:"ויקרעו שמלותם ויעמוס איש על חמורו וישובו העירה"[בראשית מ"ד,ר-י"ג]

השאלות הן:

א] מדוע הכתוב מדגיש כי יוסף שלח את השליח אחרי אחיו, כאשר עדיין לא היו רחוקים בדרך?
ב] מה הסיבה לכך ששליח- יוסף החל לחפש את הגביע- תחילה באמתחתו של שמעון ולא חיפש אצל אמתחת ראובן-הבכור?
ג] מדוע האחים קרעו את בגדיהם?

התשובה לשאלה א]
הכוונה שהם עדיין לא התרחקו מן העיר במרחק של פרסה, כי אז יש להגיד תפילת הדרך,לכן אמר יוסף 
לשליח:"קום רדוף"- כדי שיספיק להגיע אליהם עוד קודם תפילת הדרך. כי אחרי תפילה חשובה זו,הם ינצלו מידו של השליח והוא לא יצליח להאשים את בנימין בגנבת הגביע.[מתוך:"העמק שאלה"]

התשובה לשאלה ב]
הגאון רבי יהושע ליב דיסקין אומר: כי כאשר שליחו של יוסף הגיע אל האחים והאשים אותם בגניבת הגביע,הם ענו לו:"חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך מארץ כנען:ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב?" יש בדבריהם שכנוע בצורת קל וחומר הגיוני- שבעזרתו רצו להוכיח שהגביע לא נגנב על-ידם.
מתברר, שיוסף חשב על כך מראש ולכן הכין את התשובה הזאת: הרי טענתכם המבוססת על קל וחומר היא נכונה לגבי תשעת האחים,אך לא לגבי בנימין ושמעון שהרי שמעון נשאר במצרים ולא הצטרף אל אחיו- כאשר שבו אל כנען ובנימין עדיין לא היה בביקור הראשון של האחים במצרים.לכן יוסף ציווה לשליחו לפסוח על אמתחות שאר האחים ולהתרכז בחיפוש רק אצל שמעון ובנימין , מסיבה זו המדרש אומר:"בגדול החל"-הכוונה לשמעון "ובקטון כילה" הכוונה לבנימין..
רש"י אומר : כי כאן בהוכחה זו יש את אחד מעשרה קל-וחומר המופיעים בתורה וכולם מוזכרים בבראשית –רבה.

התשובה לשאלה ג]
על כך מביא הסבר יפה: רבינו בחיי:"היו מבישים אותו והיו קורין לו גנב בר גנבתא על כך כתוב בבראשית ל"א:"ותגנוב רחל את התרפים" והיו מכים אותו על כתפיו, לפי שהיו חושדים אותו ואין בו, זכה ששרתה שכינה בחלקו ,זהו שכתוב: "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן"[דברים ל"ג] כלומר לפי הסבר זה: חשדו בבנימין שהוא גנב את הגביע על סמך שאימו גנבה את הטרפים והיו מכים אותו על כתפיו,והיות והוא היה צדיק והאשימו אותו בדבר שלא עשה- לפיכך שרתה עליו השכינה.
כפי שמוכח בפסוק הנ"ל.
ועניין קריעת הבגדים של האחים היה: כי חשדו בבנימין שאכן לקח את הגביע,אבל הוא היה זכאי ועל כך זכה בעטרה,שיצא ממנו מרדכי שגם הוא קרע את בגדיו על ישראל,שנאמר:"ויקרע מרדכי את בגדיו"[מגילת אסתר] אבל לגבי האחים,זה היה מעין עונש שהם קרעו את בגדיהם,לפי שהם גרמו לאביהם יעקב לקרוע את בגדיו בעצמו,כפי שכתוב:"וישלחו את כותונת הפסים אל- אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכותונת בנך היא אם-לא ויכירה ויאמר כותונת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף ויקרע יעקב שמלותיו" [בראשית ל"ז,ל"ב-ל"ד],וכאן ניתן לראות בבירור: כי כאשר אדם עושה דבר מסוים,הוא מקבל על כך שכר,או עונש, מידה כנגד מידה - בהתאם למעשיו.
ועוד גילוי מעניין מתגלה לעיננו,לפי דברי רבינו בחיי:
אותו שליח של יוסף:מנשה היה בכבודו ובעצמו– שהביא לכך שהם קרעו את שמלותיהם והיות והוא התעלל בהם בעניין הגביע -לכן נחלתו של מנשה גם נקרעה,חציה בארץ כנען וחציה בעבר הירדן.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק:
כי כאשר אדם פועל לגבי הזולת בדרך מסוימת,בסופו של דבר הוא זוכה לאותו יחס מאחרים,לטוב-אם פעל בדרך טובה, ולרע אם נהג באופן לא הוגן.
אך, אם צדיק הוא- ומאשימים אותו בדבר שלא עשה-הוא זוכה להגנה מפני השכינה-בדומה למצבו של בנימין. יהי רצון ונקיים את מצוות התורה בן אדם למקום ובין אדם לרעהו ואז נזכה לטוב ולגאולה בקרוב,אמן ואמן.

גביע באמתחת בנימין / שיר מאת: אהובה קליין ©

גביע באמתחת בנימין / שיר מאת: אהובה קליין ©

ענני רקיע מרמזים לבאות
קרן אור מזכירה נשכחות
אחי יוסף בדרך לאביהם
חולות מדבר עוטפים רגליהם.

משא כבד על חמוריהם
רגשות מעורבים משתקפים בעיניהם
אחיהם ינצרו כיהלום
חפצים להשיבו בשלום.

שליח יוסף אותם ידהים
יפקוד עליהם לפתוח השקים
לפתע יתגלה הגביע באמתחת בנימין
ברמ"ח אבריהם להצלתו מתחננים.

הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ [חומש בראשית]

פרשת מקץ: ראייה על חושית- הייתכן?

פרשת מקץ: ראייה על חושית- הייתכן?
מאת: אהובה קליין 

בפרשתנו חלומו של פרעה מלך מצרים קורם עור וגידים - ממש כפי שפתר זאת יוסף, בחסדי ה', בדייקנות נפלאה. בתום שבע שנים של שובע- באות שבע שנים רעות והרעב מופיע בכל הארצות,
כפי שהכתוב מתאר זאת:

"ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים ותחילנה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם ותרעב כל-ארץ מצרים ויצעק העם אל- פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל-מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו...וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל- יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ" [בראשית מ"א, נ"ג-נ"ז] "וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות" [בראשית מ"ב,א- ב]

ובהמשך כאשר יעקב נכנע לבקשת האחים - גם לצרף את בנימין לרדת מצרימה-הוא אומר להם את הדברים הבאים:"..אם כן אפוא,זאת עשו קחו מזמרת הארץ וכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צורי ומעט דבש נכואות ולוט בוטנים ושקדים..." [שם מ"ג,י"א-י"ב]

לאור העיון בפסוקים אלה,מתעוררות כמה שאלות:

א] מדוע לגבי שנות השובע - שמו של יוסף אינו מופיע ואילו לגבי שנות הרעב שמו מופיע?
ב] נאמר על יעקב:"וירא יעקב כי יש שבר במצרים? הרי יותר הגיוני שהוא שמע את הדבר?[כפי שכתוב בהמשך]
ג] מה הייתה כוונתו של יעקב- לבניו בהצעתו:"קחו מזמרת הארץ"?

התשובה לשאלה א]
על כך נתן תשובה יפה הרב יצחק יעקב ריינס- שהיה מאבות הציונות הדתית ומייסד תנועת "המזרחי": בנוהג שבעולם כאשר מתרחש משהו רע והוא קשור לעם ישראל, מיד נוהגים להאשים ולהזכיר את ישראל לרעה,אבל כאשר מתרחש משהו טוב הקשור לישראל ,נוהגים להתעלם מהדבר.

התשובה לשאלה ב]
רש"י מפרש: מתברר שיעקב ראה זאת באספקלריא- מראה של רוח הקודש,אך לא ראה את כל הפרטים במלואם-לא הבחין כי יוסף אחראי על המזון במצרים,אלא הבחין שישנה תקווה מסוימת.
בעלי המדרש טוענים: שראייתו של יעקב אינה ראייה חושית שהרי במהלך דבריו יעקב טוען:"כי שמעתי"- חז"ל מסבירים כי זאת הייתה ראייה על חושית.
יונתן בן עוזיאל בתרגומו אומר:"למה דין אתון דחלין למיחות למצרים"-כלומר יעקב חוזה בעיני רוחו את בנו יוסף במצרים ויחד עם זאת הוא חש את סירובם של יתר בניו ללכת לשבור בר במצרים.
הם כנראה חוששים ממה שעשוי להתרחש במצרים, מסיבה זו יעקב מרגיע אותם ואומר: "למה תתראו".
לפי דעת רבי איבן עזרא ישנו הסבר שונה: בידוע כי בתנ"ך נהוג פעמים רבות להחליף את החושים זה בזה ,היות וכל החושים שייכים לשורש אחד והוא מביא בפנינו דוגמאות:
"ראה ריח בני"."מתוק האור"
החיזקוני מביא דוגמא נוספת:"וכל העם רואים את הקולות"[במעמד הר סיני]
אך דעתו של רש"י: כי יעקב ראה ברוח הקודש את הדברים -מאד משכנעת וזאת על פי מילותיו:"רדו-שמה ושיברו לנו משם ונחיה ולא נמות" הרי יכול היה להגיד:"לכו".
"רדו" –כנגד 210 שנים שעם ישראל היה בגלות מצרים כתוצאה מירידתם לשם וזאת על פי הגימטרייא - כמניין תיבת רד"ו.

התשובה לשאלה ג]
לפי הסברו של רש"י יעקב אומר לבניו: אם כן,כדי למצוא חן בעיני האיש במצרים, קחו מהפירות המשובחים של ארץ ישראל ומדוע נאמר מזמרת הארץ? התשובה לכך לפי שהכול מהללים ומשבחים את הפירות כאשר הם צומחים בארץ ישראל. לסיכום: בהתאם להסברו של רש"י על דברי יעקב.נראה שהייתה לו,אכן, ראייה על חושית לגבי ההתרחשות במצרים וזאת מהטעם כי היה ברמה רוחנית מאד גבוהה ,עוסק בלימוד התורה ודבוק באלוקים לאורך כל מהלך חייו, הייתה לו הילה מיוחדת ואור תמיד בסביבתו, זאת ראינו כבר בתחילת פרשת ויצא- שם רש"י מסביר שהיה צריך להיות כתוב:"וילך יעקב .." אך התורה דייקה בלשונה וכתבה:"ויצא יעקב מבאר שבע "לפי שהצדיק מקרין הוד ,זיו והדר בסביבתו וכאשר עוזב את המקום
כל האור מתלווה אליו לאורך כל דרכו וטלטוליו.
לכן, לא פלא שיעקב מגיע, בהיותו איש רוחני לדרגה של ראייה על חושית-זוהי דרגה מיוחדת המאפיינת צדיקים. יהי רצון שאור זה ילך ויגבר ויאיר את עם ישראל לעיני כל העולם כולו כבר בחג חנוכה הקרוב- הבא עלינו לטובה.אמן ואמן.

,

זימרת הארץ/ שיר מאת: אהובה קליין ©

  זימרת הארץ/ שיר מאת: אהובה קליין ©

יעקב מצווה בניו
מצרימה רדו יחדיו
ברוח הקודש רזים
אורות מאופל מתגלים.

בזמרת הארץ מלווים
אותם הכול מהללים
לשבור שבר ילכו
מהלא נודע ייראו.

ירידה לכור ברזל
מייצרת עם שלם
אלוקים שומר הבנים
כנשר נוצר גוזלים.

הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ.[חומש בראשית]

סוד ההצלחה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

סוד ההצלחה/  שיר מאת: אהובה קליין (c)

אדם הכמה להצלחה
ירחק מאש הגאווה
מידת הענווה ייקח
מהכבוד לעד יברח.

יאחז בעץ החיים
ידבק ביראת אלוקים
שם ה' יהא בפיו
לדעת חכמים יקשיב.

אזי יעבור בשלום ייסורים
מהמורות חתחתים ומכאובים
דוגמת יוסף איש האשכולות
נאחז באלה ועלה לפסגות.

הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ. [חומש בראשית]

פרשת מקץ-גילוי מדהים למתכון הצלחה בחיים- כיצד?

פרשת מקץ-גילוי מדהים למתכון הצלחה בחיים- כיצד?
מאת/ אהובה קליין.

הפרשה פותחת בחלומותיו של פרעה מלך מצרים:
חלום א] שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר עולות מן היאור לרעות באחו ואחריהן באות שבע פרות רזות- רעות מראה ודקות בשר והן אוכלות את שבע הפרות יפות המראה.
חלום ב] שבע שבולים עולות בקנה אחד, בריאות וטובות ואחריהן שבע שיבולים - דקות שדופות קדים בולעות את שבע השיבולים הראשונות והמלאות.
פרעה מתעורר חסר מנוחה, קורא לחרטומי מצרים ומספר להם את חלומו, אך אין הם מצליחים בתשובותיהם לשכנעו בפתרון החלומות. 
באותו זמן מגלה שר המשקים לפרעה -את דבר פתרון החלומות בבית האסורים שלו ושל שר האופים- על ידי יוסף. פרעה מצווה להביא לפניו את יוסף כדי לפתור את חלומותיו.

ישנן כמה שאלות:
א] מי היו בדיוק אותם חרטומים- מדוע פרעה לא קיבל את תשובותיהם?
ב]כיצד הצליח יוסף לפתור בדייקנות את כל החלומות- מה היה מקור כוחו?
ג] על סמך מה הגיע פרעה למסקנה- כי יוסף כה חכם?
ד] מדוע שר המשקים גילה לפרעה רק באיחור של שנתיים את כישרונו של יוסף בפתירת חלומות? באיזה תאריך היה הגילוי?
ה] כיצד ניתן ללמוד מדרכיו של יוסף- מהו המתכון להצלחה בחיי האדם?

תשובה לשאלה א]
לפי רש"י: החרטומים במצרים היו מכשפים שהשתמשו בעצמות מתים לגלות פתרונות לכל מיני קושיות, הם היו מניחים את העצמות בבית- השחי ושואלים בעצמות את העתיד לבוא ומכאן שמם: חרטומים: חר'= מלשון חימום [כמו שנאמר בתהילים:"ועצמותיי כמוקד נחרו{תהילים ק"ב,ד'} ]
"טימי"= הן עצמות בשפת הארמית המקור לכך:[ אהלות פי"ז,מ"ג]
"בית שהוא מלא טמיא"= בית שהוא מלא עצמות.[רא"ם]
רש"י לומד מהמשפט:"ואין פותר אותם לפרעה" – כי התורה הדגישה שהחרטומים לא פתרו את החלום לפרעה- מכאן שהם אומנם פתרו את החלום, אך הדבר לא הניח את דעתו של פרעה והוא לא היה שבע רצון- מתשובותיהם, שהיו אומרים לו לדוגמא:
שבע בנות הוא מוליד ושבע בנות הוא קובר.
דברים אלו לא נראו לו אמיתיים[בראשית- רבה]

תשובה לשאלה ב] יוסף מצליח לפתור את החלומות מכמה סיבות:
א] הוא מודיע כי הוא בעזרת הקב"ה פותר ולא על סמך דעתו בלבד, כפי שהכתוב מתאר זאת:"ויען יוסף את פרעה לאמור בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה" [בראשית מ"א,ט"ז]
לפי רש"י: יוסף מתכוון כי מקור החוכמה לפתירת חלומות נובע אך ורק מה'- והדבר לטובתו ורצונו של פרעה. וכאן מתגלה יוסף עניו ומתרחק מגאווה ואינו פוחד להגיד לפרעה המחשיב את עצמו לאלוה- כי ה' בלבד מסוגל לפתור את החלום.
והנה אנו רואים כי פרעה מעריך מאד את יוסף ואומר בדרך של תמיהה[דברי רש"י] האם ניתן למצוא עוד אדם כמו יוסף?ובלשון המקרא:"..הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו" ובהמשך: "אין נבון וחכם כמוך!" מכאן אנו מסיקים: כי אין להתרפס לפני אויבים, אלא אדם חייב להיות נחרץ ולא להסתיר את אמונתו,
ב] כבר בפרשה הקודמת [פרשת וישב] נאמר על יוסף:"ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי וירא אדוניו כי ה' איתו וכל אשר- הוא עושה ה' מצליח בידו" [בראשית ל"ט,ב-ג] רש"י לומד מכאן: כי יוסף היה רגיל להזכיר את שם ה' בכל עת- שם ה' היה שגור בפיו תמיד,הדבר העניק לו כוח מיוחד.
ג]יוסף שאב את חוכמתו מהתורה- את זאת אנו לומדים גם מהפרשה הקודמת:"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא.." [שם ל"ז,ג]
אונקלוס מפרש: כי היה יוסף בן חכם ואביו לימד אותו תורה מתוך מה שלמד בבית מדרש של שם ועבר. 
ההוכחה לכך שהתורה היא מקור החוכמה אנו מוצאים בפרשת ואתחנן[דברים ד'ו] "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו עם חכם ונבון הגוי הזה " – מכאן שדווקא על ידי שעם ישראל מקיים גם חוקים מהתורה- מצוות ללא טעם והוא משועבד לבוראו- אומות העולם מכבדים אותו יותר.

התשובה לשאלה ג]
פרעה ראה שיוסף סומך על הקב"ה ושואב את הכוח ממנו וכל תשובותיו הם מאת ה', פרעה גם ידע כי כשם שהיהודים מקיימים גם חוקים מהתורה- ללא טעם גם החלום הוא דבר סתום ללא טעם ורק חכם בעל רוח הקודש מסוגל לעזור בכך- וכזה היה יוסף.

התשובה לשאלה ד] שר המשקים גילה את יכולתו של יוסף לפתור חלומות רק אחרי תקופה של שנתיים מאז שהשתחרר מבית האסורים והסיבה:
לפי שיוסף חטא בכך שבטח בו באומרו:"כי אם- זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית- נא עימדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן- הבית הזה.." 
והרי אין לבטוח בבני אדם- בשר ודם אלא רק באלוקים.
לכן נענש יוסף – כי הקב"ה מדייק עם צדיקים כחוט השערה.
לפי מה שמסופר בגמרא במסכת ראש השנה [דף ו'] הרי יוסף יצא מבית האסורים בראש השנה ונראה שבאותו היום היה גם חלום פרעה וגם פתרונו של יוסף, ומדוע דווקא בתאריך זה? לפי מה שכתוב ב"עיון יעקב"- ראש השנה הוא יום המלכת הקב"ה למלך על כל תבל והדבר מתבטא אצל יוסף, לפי שביטל את ה"אני" שלו כלפי מלכות הבורא. התשובה לשאלה ה] המתכון להצלחה לפי מה שניתן ללמוד מיוסף : 
א] שם ה' יהא שגור בפי האדם תמיד, בכך יבטא גם את יראת אלוקים ועל כך אמר דוד המלך[ תהילים]:"ראשית חוכמה יראת אלוקים שכל טוב לכל עושיהם, תהילתו עומדת לעד" [תהילים קי"א,י]
ב] שמירה וקיום התורה- דבר שעם ישראל קיבל על עצמו במעמד הר סיני באומרו:"נעשה ונשמע" בכך התחייב לקיים את התורה בכל מצב גם כאשר משהו מהדברים אינו מובן וברור והרי הוא כחוק.
במסכת אבות נאמר: "רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה....ונותנת לו מלכות וממשלה וחיקור הדין ומגלין לו רזי תורה..."
[אבות , פרק ו,א- ב]
ג] על היהודי לשמור על שורשיו: לבושו, שמו, לשונו.
אל יתרפס לפני הגויים ,אלא ידבק באלוקים.
מובטח אם יקפיד לקיים את הדברים הנ"ל יזכה להצלחה ואושר, כמו שנאמר: "והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא ייבול וכל אשר יעשה יצליח" [תהילים א,ג]

סוד ההצלחה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

סוד ההצלחה/  שיר מאת: אהובה קליין (c)

אדם הכמה להצלחה
ירחק מאש הגאווה
מידת הענווה ייקח
מהכבוד לעד יברח.

יאחז בעץ החיים
ידבק ביראת אלוקים
שם ה' יהא בפיו
לדעת חכמים יקשיב.

אזי יעבור בשלום ייסורים
מהמורות חתחתים ומכאובים
דוגמת יוסף איש האשכולות
נאחז באלה ועלה לפסגות.

הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ. [חומש בראשית]